תמיכה בפעילות גופנית | ויטמִיני B | דלקת מפרקים שגרוֹנית | תזונה וסרְטן
רכיבים צמחיים לתמיכה בפעילות גופנית:
רודיולה לשיפור ביצועים ספורטיביים,
כלורלה וביצועים ספורטיביים,
בטטה אסיאתית ותפקודי השריר,
ותוסף צמחי לשיפור הביצועים הגופניים.
ויטמִיני B:
אצות נורי להעלאת רמות ויטמין B12,
רמת ויטמין B12 ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים,
ויטמין B6 ורטינופתיה סוּכרתית,
והקשר בין צריכת ויטמיני B לסרקופניה.
רכיבים טבעיים לדלקת מפרקים שגרוֹנית:
הפוטנציאל של פרופוליס
ההשפעה של כורכומין בקרב נשים,
סילימרין לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית,
ופורמולת צמחי מרפא ודלקת מפרקים שגרונית.
תזונה וסרְטן:
תזונה מהצומח לחולי סרטן ערמונית,
הצריכה התזונתית בקרב חולי סרטן ריאות,
יחסי הגומלין בין התזונה למלנומה,
והתערבות תזונתית בקרב קשישים.
רכיבים צמחיים לתמיכה בפעילות גופנית
בסקירה שיטתית משנת 2023 הוערכה היעילות של תוספי רודיולה (Rhodiola rosea) בשיפור ביצועים ספורטיביים ובהפחתת נזק לשריר בעקבות פעילות גופנית.
בסקירה נכללו 13 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 263 משתתפים בגיל 18 עד 45.
ב-4 מחקרים נכללו ספורטאים מקצועיים, ב-8 מחקרים נכללו משתתפים מאומנים גופנית, ובמחקר אחד נכללו משתתפים שאינם מאומנים.
המחקרים בחנו את ההשפעה של תיסוף רודיולה הן בנטילה אקוטית (חד-פעמית) והן בנטילה ממושכת:
ממצאי המחקרים היו מעורבים, כאשר ברובם נמצאו השפעות חיוביות מסוימות. עם זאת, החוקרים מציינים כי בשל מספר מצומצם של מחקרים, הבדלים משמעותיים במינון ובמשך השימוש, וכן סיכון גבוה להטיה אין אפשרות לקבוע מסקנות חד-משמעיות לגבי יעילות התוסף.
למרות זאת, זוהו מגמות מסוימות: תיסוף אקוטי עשוי לשפר ביצועי סיבולת ולצמצם את תחושת המאמץ, בעוד שתיסוף ממושך עשוי לשפר כוח אנאירובי ויכולת גופנית. כמו כן, תיסוף ממושך עשוי להשפיע לטובה על הפעילות נוגדת החמצון ולהפחית נזק לשריר.
בהתבסס על העדויות הקיימות ניכר כי לתוספי רודיולה עשויה להיות השפעה על מדדים גופניים שונים, אך יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבסס את היעילות בתחום הביצועים הספורטיביים.
Sanz-Barrio PM, Noreen EE, Gilsanz-Estebaranz L, Lorenzo-Calvo J, Martínez-Ferrán M, Pareja-Galeano H. Rhodiola rosea supplementation on sports performance: A systematic review of randomized controlled trials. Phytother Res. 2023 Oct;37(10):4414-4428.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37495266/
במחקר אקראי מוצלב משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תוסף כלורלה על ביצועים ספורטיביים בקרב צעירים בריאים.
החוקרים מציינים כי בעוד שתיסוף ממושך של כלורלה (כשלושה שבועות) נמצא יעיל לשיפור צריכת החמצן המרבית, אין נתונים לגבי השפּעתו בפעילות בעצימות נמוכה יותר ולתקופות קצרות יותר.
במחקר השתתפו 20 צעירים בריאים, בגיל ממוצע של 22.
כל אחד מהם צרך, בסדר אקראי, 6 גרם ליום של תוסף כלורלה או פלסבו במשך יומיים, עם שבוע הפרדה בין התנאים.
בתום כל תקופת התערבות ביצעו המשתתפים אימון רכיבה בעצימות תת-מרבית ומרבית.
נמצא כי לאחר נטילת תוסף כלורלה רמת החומצה הלקטית בדם הייתה נמוכה יותר וצריכת החמצן לפעימת לב (O2 pulse) הייתה גבוהה יותר.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין התנאים בצריכת החמצן הכללית, יחס החילוף הנשימתי (RER), צריכת החמצן המרבית (VO₂ max) והיכולת הגופנית (work rate max).
החוקרים מסכמים כי לתוסף כלורלה הייתה השפעה חיובית על התגובה הגופנית הן בעצימות תת-מרבית והן בעצימות מרבית, אך ללא השפעה משמעותית על צריכת החמצן המרבית.
החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים.
White H, Gurney T. Chlorella Supplementation Reduces Blood Lactate Concentration and Increases O2 Pulse during Submaximal and Maximal Cycling in Young Healthy Adults. Nutrients. 2024 Feb 29;16(5):697.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38474825/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2023 שנערך ביפן נבדקה ההשפעה של תוסף בטטה אסיאתית (Dioscorea esculenta) על תפקודי השריר בקרב מבוגרים המבצעים אימוני התנגדות.
המחקר כלל 66 משתתפים, בגיל ממוצע של 54 ועם BMI ממוצע של 24.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות:
אימוני ההתנגדות בוצעו 3 פעמים בשבוע, והתוסף ניתן במינון 2,000 מ"ג ליום במשך 12 שבועות.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה התרומה של תוסף צמחי לשיפור הביצועים הגופניים בקרב צעירים המבצעים אימוני התנגדות.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של תוסף המכיל מיצוי Sphaeranthus indicus ו-Mangifera indica, המשווק תחת השמות המסחריים Myotor® ו-RipFACTOR™.
במחקר נכללו 99 גברים בגיל ממוצע של 22, אשר חולקו באופן אקראי ל-4 קבוצות:
האימונים בוצעו 3 פעמים בשבוע במשך 8 שבועות.
בתום תקופת ההתערבות קרא עוד
ויטמִיני B
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה הזמינות הביולוגית של ויטמין B12 שמקורו באצות נורי (Neopyropia) והמינון הנדרש להעלאת רמת ויטמין B12 בדם בקרב צמחוניים.
במחקר נכללו 30 צמחוניים שאינם נוטלים תוספי ויטמין B12.
המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות: קבוצת ביקורת שלא צרכה אצות נורי ולשתי קבוצות התערבות שצרכו אצות נורי במינון נמוך (5 גרם ליום המספקים 2.4 מק"ג ויטמין B12) או במינון גבוה (8 גרם ליום המספקים 4 מק"ג ויטמין B12).
משך ההתערבות היה 4 שבועות ובסיומה נבדק השינוי ברמות ויטמין B12 בדם, כמו גם בסמנים הקשורים במטבוליזם שלו, ובהם הולוטרנסקובלאמין (holoTC), הומוציסטאין (Hcy) וחומצה מתיל-מלונית (MMA). נוסף על כך, נבחן מדד משולב (4cB12) המבוסס על ארבעת הסמנים הללו, והוערכה הצריכה התזונתית של ויטמין B12.
הממצאים הראו כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבדק הקשר בין רמת ויטמין B12 לבין תסמינים נוירו-פסיכיאטריים (NPS) בקרב קשישים ללא דמנציה.
המחקר כלל 798 משתתפים ממוצא אסיאתי מעל גיל 60 אשר עברו הערכה נוירו-פסיכיאטרית וקלינית מקיפה.
מתוך כלל המשתתפים, 80 (10%) אובחנו עם NPS ברמה קלינית משמעותית (ציון של 4 ומעלה).
הממצאים העלו כי קרא עוד
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי משנת 2024 נבדק הקשר בין צריכת ויטמין B6 לבין הסיכון לרטינופתיה סוּכרתית, וכן בהתייחס לסיכון לתמותה בקרב משתתפים עם רטינופתיה סוּכרתית.
המחקר התבסס על נתונים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי מהשנים 2005 עד 2008, במסגרתו הוערכה הצריכה התזונתית של המשתתפים. נתוני התמותה נאספו עד שנת 2019.
המחקר כלל 5,559 משתתפים, מתוכם 693 (12.5%) אובחנו עם רטינופתיה סוּכרתית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבדק הקשר בין צריכת ויטמיני B לבין הופעה מוקדמת של סרקופניה בקרב מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב.
המחקר כלל 8,711 משתתפים בגיל 20 עד 59 שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2011 עד 2018.
נמצא כי צריכה גבוהה של ויטמין B1 וויטמין B2 הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-22% וב-16%, בהתאמה, לסבול מהופעה מוקדמת של סרקופניה.
בניתוח לפי מגדר נמצא כי קרא עוד
רכיבים טבעיים לדלקת מפרקים שגרוֹנית
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2023 נבדקה ההשפעה של פרופוליס על גורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב נשים עם דלקת מפרקים שגרונית.
במחקר נכללו 48 משתתפות אשר חולקו אקראית לנטילת 1,000 מ"ג ליום פרופוליס או פלסבו למשך 12 שבועות.
בתחילת ובסיום ההתערבות נבדקו מספר גורמי סיכון קרדיווסקולריים, כולל CRP, MCP-1, Nitric oxide, לחץ דם ופרופיל שומנים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה ההשפעה של כרוכומין על הפעילות נוגדת החמצון ועל חומרת המחלה בקרב נשים עם דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים מציינים כי לעקה חמצונית תפקיד בהתפתחות המחלה, המתאפיינת בירידה במנגנוני ההגנה נוגדת החמצון.
המחקר כלל 48 משתתפות אשר חולקו באופן אקראי לנטילת 500 מ"ג ליום תוסף כורכומין או פלסבו למשך 8 שבועות.
בתחילת המחקר ובסיומו נמדדו נתונים אנתרופומטריים, נאספו בדיקות דם והוערכה פעילות המחלה באמצעות המדד DAS-28. בנוסף, הוערכה הצריכה התזונתית ורמת הפעילות הגופנית של המשתתפות.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר פיילוט אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תוסף סילימרין, תרכובת צמחית המופקת מגדילן מצוי (Silybum marianum), בקרב מטופלים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית.
במחקר נכללו 122 מטופלים עם מחלה פעילה אשר מקבלים טיפול תרופתי קונבנציונאלי. המשתתפים חולקו באופן אקראי לנטילת 300 מ"ג ליום תוסף סילימרין או פלסבו למשך 8 שבועות.
החוקרים בחנו את השפּעת התוסף על מדדים שונים, בהם חומרת המחלה, סמני דלקת ומדדים הקשורים למצב הרוח.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 שנערך בהודו נבדקה היעילות והבטיחות של פורמולת צמחי מרפא לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של הפורמולה Qurs-e-Mafasil, המכילה ג'ינג'ר (Zingiber officinale), סתוונית צהובה (Colchicum luteum), פלפל שחור (Piper nigrum) וויתניה משכרת (Withania somnifera), בהשוואה לטיפול התרופתי סלקוקסיב (celecoxib).
במחקר נכללו 70 מטופלים בגיל 35 עד 55 אשר אובחנו עם דלקת מפרקים שגרונית.
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות, קבוצה אחת קיבלה 1,000 מ"ג ליום מהפורמולה, והקבוצה השנייה קיבלה 100 מ"ג ליום סלקוקסיב. משך ההתערבות היה 4 שבועות.
המדד המרכזי להערכת היעילות היה השינוי במדד DAS28, המשקף את חומרת המחלה. בנוסף, נבדקו רמות הכאב ומדדים של בטיחות.
בסיום תקופת ההתערבות קרא עוד
תזונה וסרְטן
במחקר עוקבה משנת 2024 נבדק הקשר בין תזונה המבוססת על הצומח לבין התקדמות המחלה בקרב גברים עם סרטן הערמונית.
המחקר כלל 2,062 גברים שאובחנו עם סרטן ערמונית לא גרורתי אשר אובחנו בין השנים 1999-2018 ב-43 מרכזים רפואיים ברחבי ארצות הברית.
על בסיס שאלוני תזונה ואורח חיים שמולאו על ידי המשתתפים, חושבו לכל משתתף שני מדדים לתזונה מבוססת על הצומח: ציון כללי של תזונה מהצומח (PDI) וציון של תזונה בריאה מהצומח (hPDI). הזמן החציוני בין האבחנה לבין מילוי השאלונים עמד על כ-31 חודשים.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 6.5 שנים לאחר מילוי השאלונים, תועדו 190 מקרים של התקדמות המחלה ו-61 מקרי תמותה כתוצאה מהמחלה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2023 הוערכה השכיחות של תסמינים המשפיעים על הצריכה התזונתית (Nutrition impact symptoms - NIS) בקרב חולי סרטן ריאות ואת הקשר שלהם לאיכות החיים ולפרוגנוזה.
החוקרים מסבירים כי NIS הם תסמינים הנגרמים כתוצאה מהגידול ומהטיפולים האונקולוגיים, אשר מובילים לירידה משמעותית בצריכה התזונתית של המטופל. תסמינים אלו זוהו בעבר בקרב חולי סרטן ראש וצוואר, שם נמצא כי הם קשורים לירידה במשקל, איכות חיים ירודה ופרוגנוזה גרועה יותר. עם זאת, השפּעתם בסוגי סרטן אחרים טרם הובהרה במלואה.
המחקר התבסס על נתונים ממחקר רחב-היקף שנערך בסין, אשר כלל למעלה מ-40 מרכזים רפואיים.
נכללו בו 3,634 חולי סרטן ריאות מעל גיל 18, אשר אושפזו למשך יומיים לפחות. במהלך האשפוז בוצעה הערכה רפואית ותזונתית, שבה תועדו התסמינים הבאים: ירידה בתאבון, בחילות, הקאות, כיבים בפה, עצירות, שלשול, יובש בפה, שינויים בחוש הטעם והריח, הפרעה בבליעה, תחושת שובע מוקדמת וכאב.
מדדי המטרה היו שיעור ההישרדות ואיכות החיים.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה משנת 2023 הוערכו העדויות בהתייחס לתפקיד של רכיבי התזונה בהתפתחות מלנומה ובטיפול בה.
במסגרת הסקירה החוקרים דנים במנגנונים דרכם רכיבי תזונה עשויים לתרום למניעת מלנומה, תוך התמקדות בנוגדי חמצון כגון ויטמינים A, C, D ו-E, סלניום וקפאין, וכן בחומצות שומן ופלבונואידים.
בנוסף, נבחנת השפּעתם של גורמים תזונתיים על התקדמות המחלה, כולל תפקידם של ויטמין D ואבץ בתגובה החיסונית, תרומתם של פוליפנוֹלים לעיכוב תהליכי אנגיוגנזה, והשפּעתם המעכבת של פלבונואידים על תהליכי שגשוג התא.
עוד נדונה התזונה כאסטרטגיה משלימה לטיפול, עם דגש על תרומתו של ויטמין D להפחתת הישנות המחלה לאחר ניתוח, השפּעתם של סיבים תזונתיים על שיפור התגובה לאימונותרפיה, ויעילותה של דיאטה המגבילה חומצות אמינו המעורבות בהתפתחות הגידול (Targeted Nutrient Deprivation).
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
בסקירה שיטתית משנת 2024 נבדקה ההשפעה של התערבויות תזונתיות בקרב קשישים חולי סרטן, תוך התמקדות במצב התזונתי, משקל, הרכב הגוף והתוצאות הקליניות.
החוקרים מציינים כי התערבויות תזונתיות עשויות לסייע בצמצום הירידה התזונתית, אובדן מסת השריר והסיכון לתת-תזונה ולסרקופניה בקרב חולי סרטן. עם זאת, הראיות לגבי יעילותן באוכלוסייה המבוגרת עדיין מוגבלות.
הסקירה כללה 11 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם חולי סרטן מסוגים שונים בגיל ממוצע שנע בין 65 ל-80.
רוב ההתערבויות נערכו בבתי חולים ונמשכו בין 3 ימים ל-26 שבועות, כאשר מחקר אחד בחן התערבות בת 12 חודשים שהתמקדה בתקופת ההחלמה.
ברוב המחקרים נבדקה התועלת של ההתערבות להפחתת הסיכון לתת-תזונה, שיפור תוצאות לאחר ניתוח, סבילות לטיפולי קרינה, והעלאת הצריכה התזונתית של פירות וירקות בתקופת ההחלמה.
רוב ההתערבויות התבססו על מתן מזון רפואי פומי או בהזנה אנטרלית/פארנטרלית.
הממצאים בנוגע להשפעה של ההתערבות על הצריכה התזונתית, קרא עוד
