פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש ספטמבר 2021 - מקבץ 1

עודכן בתאריך 01/09/2021

בפתח הסקירה מגוון מחקרים על סרטן קולורקטלי:

הקשר בין צריכת חומצה פולית והסיכון לסרטן קולורקטלי בקרב נשים,

איזה מיקרונוטריאנטים קשורים בסיכון לסרטן קולורקטלי?

ויטמין D, היכולת נוגדת החמצון והפרוגנוזה בחולי סרטן קולורקטלי,

הפוטנציאל של עלים ירוקים להפחתת הסיכון לסרטן קולורקטלי,

והקשר בין אורח חיים בריא והסיכון לתמותה בקרב חולי סרטן קולורקטלי.

 

נמשיך עם מחקרים על אלרגיות בקרב ילדים:

כיצד ניתן לצמצם את ההתפתחות של אלרגיות בקרב ילדים?

האם חשיפה מוקדמת עשויה לתרום להפחתת השכיחות של אלרגיה לבוטנים?

ומהו הקשר בין תזונת האם בתקופת ההנקה והתפתחות אלרגיות למזון?

 

מחקרים על תזונה וסיכון לדיכאון:

תזונה צמחונית קשורה בסיכון מופחת לדיכאון,

ודפוס של תזונה בריאה קשור בסיכון מופחת לדיכאון.

 

בתחום גיל המעבר:

תוסף חומצה כלורוגנית להקלה על גלי חום בגיל המעבר,

ריקוד לשיפור המצב הגופני והנפשי בקרב נשים לאחר גיל המעבר,

וצריכת מוצרי חלב למניעה וטיפול באוסטאופורוזיס.

 

תוספי תזונה לתמיכה בפעילות גופנית:

תוסף סודה לשתייה לתמיכה בפעילות אנאירובית,

ואומגה 3 להגנה על השרירים בפעילות גופנית.

ונסכם במחקר על העדר פעילות גופנית כגורם סיכון משמעותי לתחלואה כרונית ולתמותה.

 

 

הקשר בין צריכת חומצה פוֹלית והסיכון לסרְטן קולורקטלי בקרב נשים

במחקר עוקבה שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת חומצה פולית ובין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי. החוקרים מסבירים, כי לחומצה פולית עשוי להיות תפקיד מניעתי בהתפתחות המוקדמת של סרטן קולורקטלי, אולם צריכה עודפת עלולה לעודד תהליכים סרטניים, בעיקר בשל התקנות להעשרת המזון בחומצה פולית החל משנת 1998. במחקר נכללו הנתונים של 86,320 נשים ממחקר האחיות אחריהן בוצע מעקב בין השנים 1980-2016. 

בהתבסס על שאלוני תזונה שהמשתתפות מילאו לאורך תקופת המעקב, החוקרים העריכו את סך הצריכה של חומצה פולית מהמזון (מועשר ולא מועשר) ומתוספים תוך התאמה להבדלים בזמינות הביולוגית של מקורות שונים טבעיים או סינתטיים. במהלך תקופת המעקב תועדו 1,988 מקרים של סרטן קולורקטלי.

להלן סיכום הממצאים:

  • צריכה גבוהה יותר של סך חומצה פולית (מתזונה ותוספים) 12-24 שנים לפני האבחנה הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות סרטן קולורקטלי. 

  • צריכה גבוהה יותר של חומצה פולית סינתטית 16-24 שנים לפני האבחנה הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר. 

  • בניתוח הנתונים רק מהשנים שלאחר החלת התקנות המחייבות העשרת המזון (1998-2016), צריכת חומצה פולית לא הייתה קשורה בסיכון מוגבר לסרטן קולורקטלי. 

מסקנת החוקרים היא כי במעקב ממושך צריכת חומצה פולית, גם בצורתה הסינתטית, הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן קולורקטלי בקרב נשים, כאשר לא נמצאו עדויות לכך שצריכה עודפת קשורה בסיכון מוגבר. 

Wang F, Wu K, Li Y, Song R, Wu Y, Zhang X, Song M, Liang L, Smith-Warner SA, Giovannucci EL, Willett WC. Association of folate intake and colorectal cancer risk in the postfortification era in US women. Am J Clin Nutr. 2021 Jul 1;114(1):49-58. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33742202/

 

 

איזה מיקרונוטריאנטים קשורים בסיכון לסרְטן קולורקטלי?

בניתוח בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית נבדק הקשר בין 11 מיקרונוטריאנטים והסיכון לסרטן קולורקטלי. רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת יחסי סיבה ותוצאה גם בנתונים תצפיתיים. בניתוח נכללו 58,221 חולי סרטן קולורקטלי וקבוצת השוואה של 67,694 משתתפים ללא סרטן להם קיימים נתונים גנטיים. החוקרים בדקו את הקשרים בין מאפיינים גנטיים הקשורים בריכוז של מיקרונוטריאנטים ספציפיים ובין הסיכון לסרטן קולורקטלי. 

נמצא כי ברזל היה קשור בסיכון גבוה ב-8% לסרטן מעי ולסרטן מעי פרוקסימלי, וויטמין B12 היה קשור בסיכון גבוה ב-12% לסרטן קולורקטלי ולסרטן מעי. סלניום היה קשור בסיכון נמוך ב-2% לסרטן מעי ולסרטן מעי דיסטלי, ומגמה של סיכון מופחת נמצאה גם עבור אבץ. לא נמצאו קשרים מובהקים עבור בטא-קרוטן, סידן, נחושת, חומצה פולית, מגנזיום, זרחן וויטמין B6

החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על קשר סיבתי אפשרי בין רמות גבוהות של ברזל וויטמין B12 ורמות נמוכות של סלניום ובין סיכון מוגבר לסרטן מעי. 

Tsilidis KK, et al. Genetically predicted circulating concentrations of micronutrients and risk of colorectal cancer among individuals of European descent: a Mendelian randomization study. Am J Clin Nutr. 2021 Jun 1;113(6):1490-1502.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33740060/

 

 

וִיטמין D, היכולת נוגדת החמצון והפרוגנוזה בחולי סרְטן קולורקטלי

במחקר עוקבה שנערך בגרמניה, נבדקה ההשפעה של היכולת נוגדת החמצון על הקשר בין ויטמין D והפרוגנוזה בחולי סרטן קולורקטלי. החוקרים מסבירים, כי מחקרים קודמים מראים שיעור תמותה נמוך יותר בקרב חולי סרטן קולורקטלי להם ריכוז גבוה יותר של ויטמין D, ממצא הניתן להסבר באמצעות התפקיד של ויטמין D בנטרול רדיקלים חופשיים. 

במחקר זה נכללו 2,592 חולים שאובחנו בין השנים 2003-2010 אחריהם נערך מעקב במשך שש שנים. לאחר האבחנה נבדקה רמת ויטמין D בדם וכן ריכוז התיול (thiol) בדם, כסמן ביולוגי ליכולת נוגדת החמצון. 

להלן סיכום הממצאים:קרא עוד

Boakye D, Jansen L, Schöttker B, Jansen EHJM, Halama N, Maalmi H, Gào X, Chang-Claude J, Hoffmeister M, Brenner H. The association of vitamin D with survival in colorectal cancer patients depends on antioxidant capacity. Am J Clin Nutr. 2021 Jun 1;113(6):1458-1467.

 

 

הפוטנציאל של עלים ירוקים להפחתת הסיכון לסרְטן קולורקטלי

במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של צריכת עלים ירוקים, בקרב משתתפים בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן קולורקטלי. החוקרים מסבירים, כי קיימות עדויות פרוספקטיביות מבוססות לכך שצריכה גבוהה של בשר אדום קשורה בסיכון מוגבר לסרטן קולורקטלי, בעוד שצריכה גבוהה של ירקות קשורה בסיכון מופחת, בנוסף לשמנות אשר מהווה גורם סיכון משמעותי נוסף הניתן לשינוי. מעבר לכך, מחקרים פרה-קליניים הדגימו כי כלורופיל המצוי בעלים ירוקים מסייע למניעת ההשפעה הציטוטוקסית והקרצינוגנית של מולקולות ההם (heme) המצויות בבשר אדום, בתיווך חיידקי המעי.  

במחקר זה נכללו משתתפים עם צריכה נמוכה של עלים ירוקים (עד שתי מנות ליום), צריכה גבוהה של בשר אדום (מעל חמש מנות לשבוע) ו-BMI מעל 30. 

כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי את דיאטת ההתערבות או דיאטת הביקורת, כל אחת למשך ארבעה שבועות עם ארבעה שבועות הפרדה ביניהן. בתקופת ההתערבות המשתתפים קיבלו תערובת עלים ירוקים קפואים ומתכונים, והונחו לצרוך כוס אחת ליום של עלים ירוקים מבושלים ללא שינוי אחר בדיאטה הרגילה שלהם. בשמונת השבועות הנותרים המשתתפים צרכו את הדיאטה הרגילה שלהם. החוקרים בודקים את השְפעת ההתערבות על העקה החמצונית, מדדי הדלקת, חיידקי המעי וויטמין K1. 

נמצא כי קרא עוד

Frugé AD, Smith KS, Riviere AJ, Tenpenny-Chigas R, Demark-Wahnefried W, Arthur AE, Murrah WM, van der Pol WJ, Jasper SL, Morrow CD, Arnold RD, Braxton-Lloyd K. A Dietary Intervention High in Green Leafy Vegetables Reduces Oxidative DNA Damage in Adults at Increased Risk of Colorectal Cancer: Biological Outcomes of the Randomized Controlled Meat and Three Greens (M3G) Feasibility Trial. Nutrients. 2021 Apr 7;13(4):1220.

 

 

אורח חיים בריא קשור בסיכון מופחת לתמוּתה בקרב חולי סרְטן קולורקטלי

במחקר עוקבה נבדק הקשר בין אורח החיים לאחר אבחנה של סרטן קולורקטלי, ובין הסיכון להישנות ולתמותה. במחקר נכללו 1,425 מטופלים עם אבחנה חדשה של סרטן קולורקטלי בשלב 1 עד 3, אשר גויסו למחקר בין השנים 2010-2016. 

מדדי אורח החיים, כולל BMI, פעילות גופנית, תזונה וצריכת אלכוהול, הוערכו במועד האבחנה ולאחר שישה חודשים, ולכל משתתף חושב ציון אורח חיים בריא בהתאם להנחיות של ארגוני הסרטן הבינ"ל והאמריקאיים. בתקופת מעקב חציונית של 2.8 שנים תועדו 164 מקרים של הישנות המחלה ובתקופת מעקב חציונית של 4.4 שנים תועדו 171 מקרי תמותה. 

לא נמצא קרא עוד

van Zutphen M, Boshuizen HC, Kenkhuis MF, Wesselink E, Geijsen AJMR, de Wilt JHW, van Halteren HK, Spillenaar Bilgen EJ, Keulen ETP, Janssen-Heijnen MLG, Breukink SO, Bours MJL, Kok DE, Winkels RM, Weijenberg MP, Kampman E, van Duijnhoven FJB. Lifestyle after colorectal cancer diagnosis in relation to recurrence and all-cause mortality. Am J Clin Nutr. 2021 Jun 1;113(6):1447-1457. 

 

 

כיצד ניתן לצמצם את ההתפתחות של אלרגיות בקרב ילדים?

בסקירה דנים החוקרים באסטרטגיות מתחום הרפואה האינטגרטיבית למניעה ראשונית של התפתחות אלרגיות בקרב תינוקות וילדים. מניעה ראשונית מתייחסת למניעה לפני ההופעה הקלינית של המחלה, לא רק בהקשר של מניעת סנסיטיזציה אלא גם לפיתוח סבילות חיסונית.

בהתייחס לתקופת ההריון, באופן כללי הממצאים תומכים בתועלת לאם ולעובר של תזונה בריאה אנטי-דלקתית, בדגש על ירקות טריים ומבושלים. אין עדויות משמעותיות התומכות בהימנעות ממזונות אלרגניים כגון בוטנים, סויה, חלב וביצים. במחקרים שונים נבדקה היעילות של תוספי תזונה שונים, כולל ויטמין D, פרוביוטיקה וחומצות שומן רב בלתי רוויות, אולם יעילותם לא הוכחה באופן עקבי ואין המלצות רשמיות לשימוש בתוספי תזונה. בהתייחס לגורמי סיכון, עישון בתקופת ההריון נמצא כגורם סיכון משמעותי להתפתחות של מחלות אלרגיות. מחקרים שונים הדגימו קשר בין סטרס אימהי והתפתחות אלרגיות, כתוצאה מהשפעה על התגובה ההורמונלית והחיסונית בתקופת ההריון. כמו כן, תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נמצאו בסיכון מוגבר להתפתחות מגוון מצבים בריאותיים, כולל אלרגיות.

בהתייחס לגורמי סיכון ומניעה לאחר הלידה, מחקרים שונים בחנו מגוון רחב של גורמים, כולל חשיפה לחיידקים וחשיפה סביבתית, כלבים וחתולים במשק הבית, זיהום אוויר, מחלות ויראליות, הנקה, שימוש בתמ"ל, דפוס התזונה, חשיפה מוקדמת למוצקים, צורת עיבוד המזון (כגון בוטנים), מזון אורגני, תוספי תזונה וחיסונים. 

החוקרים מסכמים כי קרא עוד

Boolchandani H, Horwitz R, Soffer G. An integrative medicine review of primary prevention of allergy in pediatrics. Complement Ther Med. 2021 May;58:102695.

 

 

חשיפה מוקדמת עשויה לתרום להפחתת השכיחות של אלרגִיה לבוטנים

במחקר תצפיתי נבדק האם חל שינוי בשכיחות של אלרגיה לבוטנים בעקבות שינוי בהמלצות התזונתיות לתינוקות. החוקרים מסבירים, כי מחקרים אקראיים מבוקרים הראו כי חשיפה מוקדמת לבוטנים תרמה למניעת אלרגיה לבוטנים, כאשר במחקר קודם החוקרים הדגימו עלייה משמעותית בחשיפה לבוטנים לפני גיל שנה בעקבות השינוי בהמלצות בשנת 2016. 

במחקר זה נכלל מדגם מייצג לאוכלוסייה של 1,933 תינוקות עד גיל שנה שגויסו למחקר בשנים 2018-2019 אותו השוו החוקרים למדגם של 5,276 תינוקות שגויסו למחקר בשנים 2007-2011. נתונים דמוגרפיים ותזונתיים נאספו באמצעות שאלונים, והחוקרים ערכו השוואה בין שני המדגמים בהתאמה לגורמי הסיכון הידועים, כולל מוצא ההורים, היסטוריה משפחתית, בעלות על כלב ומספר האחים. נמצא כי קרא עוד

Soriano, Victoria et al. Has the Prevalence of Peanut Allergy Changed Following Earlier Introduction of Peanut? The EarlyNuts Study. Journal of Allergy and Clinical Immunology, 2021; 147 (2): AB236.

 

 

הקשר בין תזונת האם בתקופת ההנקָה והתפתחות אלרגִיות למזון

במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בשבדיה, נבדק הקשר בין תזונת האם בתקופת ההריון וההנקה, ובין התפתחות של אלרגיות למזון. במסגרת המחקר, החוקרים העריכו את תזונת האם ותיקפו אותה באמצעות סמנים ביולוגיים שונים, ולאחר מכן בחנו את הקשר בין מאפייני התזונה שלה ובין אבחנה של אלרגיה בקרב 508 תינוקות בגיל שנה. התוצאה המרכזית הייתה שצריכה של חלב פרה בתקופת ההנקה, אשר תוקפה באמצעות הרכב חומצות השומן בדם ובחלב האם, הייתה קשורה בשכיחות נמוכה יותר קרא עוד.

Stråvik M, Barman M, Hesselmar B, Sandin A, Wold AE, Sandberg AS. Maternal Intake of Cow's Milk during Lactation Is Associated with Lower Prevalence of Food Allergy in Offspring. Nutrients. 2020;12(12):3680. Published 2020 Nov 28.

 

 

תזונה צמחוֹנית קשורה בסיכון מופחת לדִיכאון

במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בטאיוואן, נבדק הקשר בין דיאטה צמחונית ובין הסיכון לדיכאון. במחקר נכללו הנתונים של 12,062 מתנדבים מארגון בודהיסטי העוסק בצדקה ובפעילות קהילתית. במסגרת הארגון, המתנדבים עוברים לפחות שנתיים של הכשרה ונדרשים להפסיק לעשן ולשתות אלכוהול, וכן להעדיף תזונה צמחונית. בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים סיווגו 3,571 משתתפים כצמחוניים ו-7,006 משתתפים כלא-צמחוניים. מקרי דיכאון נקבעו בהתאם לרשומות הרפואיות, והוגדרו כלפחות שני ביקורים במרפאת חוץ פסיכיאטרית או אשפוז אחד ובהתאם לסיווג הקליני הבינלאומי. 

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של תשע שנים תועדו 78 מקרים של דיכאון בקבוצת הצמחוניים לעומת 206 מקרים של דיכאון בקבוצת הלא-צמחוניים. לאחר התאמה סטטיסטית למגוון גורמים קרא עוד

Shen YC, Chang CE, Lin MN, Lin CL. Vegetarian Diet Is Associated with Lower Risk of Depression in Taiwan. Nutrients. 2021 Mar 24;13(4):1059.

 

 

דפוס של תזונה בריאה קשור בסיכון מופחת לדִיכאון

במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בהולנד, הוערך הקשר בין דפוס של תזונה בריאה והסיכון לדיכאון. במחקר נכללו הנתונים של 2,646 משתתפים בני 60 בממוצע. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לדפוסי התזונה הבאים: דיאטה הולנדית בריאה, דיאטה ים-תיכונית ודיאטת DASH. הציון של דיאטה הולנדית בריאה מבוסס על הצריכה של 15 קבוצות מזון ביחס להמלצות התזונתיות הלאומיות בדגש על צריכה של ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, דגים ותה וצריכה מוגבלת של מוצרי חלב, שומנים ושמנים, קפה, בשר אדום ומעובד, משקאות ממותקים ומיצי פירות, אלכוהול ומלח. 

תסמיני דיכאון הוערכו בתחילת המחקר וכל שנה במהלך שבע שנות מעקב. נמצא כי קרא עוד

Gianfredi V, Koster A, Odone A, Amerio A, Signorelli C, Schaper NC, Bosma H, Köhler S, Dagnelie PC, Stehouwer CDA, Schram MT, Dongen MCJMV, Eussen SJPM. Associations of Dietary Patterns with Incident Depression: The Maastricht Study. Nutrients. 2021 Mar 23;13(3):1034.

 

 

תוסף חומצה כלורוגנית להקלה על גלי חום בגִיל המעבר

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך ביפן, נבדקה ההשפעה של חומצה כלורוגנית על תסמיני גיל המעבר. החוקרים מסבירים, כי חומצות כלורוגניות הן תרכובות פנוליות המצויות בצמחים כגון קפה ונמצאו בעלות מגוון תפקידים פיזיולוגיים, אולם השְפעתן על תסמיני גיל המעבר אינה ידועה. במחקר נכללו 82 נשים בריאות אשר חולקו אקראית לקבלת 270 מ"ג/יום תוסף חומצה כלורוגנית, או פלסבו, למשך ארבעה שבועות. 

נמצא, כי קרא עוד

Enokuchi Y, Suzuki A, Yamaguchi T, Ochiai R, Terauchi M, Kataoka K. Effects of Chlorogenic Acids on Menopausal Symptoms in Healthy Women: A Randomized, Placebo-Controlled, Double-Blind, Parallel-Group Trial. Nutrients. 2020 Dec 7;12(12):3757.

 

 

ריקוד לשיפור המצב הגופני והנפשי בקרב נשים לאחר גִיל המעבר

במחקר התערבותי שנערך בברזיל, נבדקה ההשפעה של ריקוד בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו 36 נשים בנות 57 בממוצע, אשר רקדו בסגנונות שונים במשך 90 דקות שלוש פעמים בשבוע למשך 16 שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו החוקרים מדדו את הרכב הגוף, פרופיל השומנים, כושר גופני, דימוי עצמי והערכה עצמית. 

נמצא כי קרא עוד

Teixeira GR, Veras ASC, Rocha APR, Chedid SS, Freitas Júnior IF, Neto RAF, Gobbo LA, Buonani C. Dance practice modifies functional fitness, lipid profile, and self-image in postmenopausal women. Menopause. 2021 Jul 19.

 

 

צריכת מוצרי חלב ואוֹסטאופורוזיס

במאמר שפורסם על ידי חוקרים מפולין, מוצגות המלצות לצריכה של מוצרי חלב בהתייחס למניעה ולטיפול באוסטאופורוזיס. החוקרים מסבירים, כי הגעה למסת העצם המרבית ושמירה עליה לתקופת זמן ממושכת ככל שניתן, הינה חשובה במיוחד למניעת אוסטאופורוזיס, כאשר אחד הגורמים המשפיעים על בניית מסת העצם הינה התזונה. לפיכך, צריכה תקינה של מינרלים וויטמינים, בדגש על סידן וויטמין D, הינה חיונית בעיקר בתקופות של צמיחה מואצת. החוקרים מציגים את הממצאים בהתייחס להשפעה של חלב על צפיפות העצם (כולל חלב אם בשלבים המוקדמים של הצמיחה ושל חלב פרה), תוך השוואה לצריכה של תחליפי חלב צמחיים. 

עוד הם דנים בהשפעות של אי סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלב, וכן בהשפעה המיטיבה של מוצרי חלב על המטבוליזם של העצם דרך חיידקי המעי, באמצעות שיפור ספיגת הסידן והגברת הייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת וסרוטונין.   

בהתבסס על הממצאים הקיימים להלן ההמלצות העיקריות:קרא עוד.  

Ratajczak AE, Zawada A, Rychter AM, Dobrowolska A, Krela-Kaźmierczak I. Milk and Dairy Products: Good or Bad for Human Bone? Practical Dietary Recommendations for the Prevention and Management of Osteoporosis. Nutrients. 2021 Apr 17;13(4):1329.

 

 

תוסף סודה לשתייה לתמיכה בפעילות אנאירובית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התרומה של סודה לשתייה (סודיום ביקרבונט) לתמיכה בפעילות ספורטיבית. החוקרים מסבירים, כי בזמן פעילות גופנית מצטברת חומצה לקטית ובתגובה ישנו שחרור של יוני ביקרבונט (HCO3-) המסייעים להתאוששות. צריכת תוסף אשר מסייע להעלאת רמת הביקורבנט בדם, כגון סודה לשתייה, עשויה לתרום להפחתת רמת החומציות בדם ולאפשר הגעה לריכוזים גבוהים יותר של חומצה לקטית. 

בסקירה זאת בוחנים החוקרים את היישום של צריכת סודה לשתייה בספורט באופן כללי, שכן דרישת האנרגיה של הגוף דומה בכל סוגי הספורט. בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם 215 משתתפים, מהם 11 מחקרים בחנו את ההשפעה של סודה לשתייה תחת תנאים של פעילות אנאירובית ושישה תחת תנאים של פעילות אירובית. במחקרים אלה נעשה שימוש בסודה לשתייה בטבליות או בכמוסות, במינון של 0.3-0.5 גרם/ק"ג בנטילה של שעה עד ארבע שעות לפני האימון, ביום אחד או במשך חמישה ימים רצופים. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת סודה לשתייה הייתה מלווה בעלייה מובהקת ב- pH, HCO3-, מאזן החומצה-בסיס, רמת החומצה הלקטית, והלחץ של פחמן דו-חמצני (PCO2), ללא שינוי מובהק במדדים נוספים של הנשימה (VO2, VCO2, PO2). 

החוקרים מסכמים כי קרא עוד

Calvo JL, Xu H, Mon-López D, Pareja-Galeano H, Jiménez SL. Effect of sodium bicarbonate contribution on energy metabolism during exercise: a systematic review and meta-analysis. J Int Soc Sports Nutr. 2021 Feb 5;18(1):11. 

 

 

אוֹמגה 3 להגנה על השרירים בפעילות גופנית

במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות של שמן דגים להפחתת הנזק לשריר בעקבות אימון גופני הכולל כיווץ אקסצנטרי (הארכה של השריר). במחקר נכללו 22 גברים לא מאומנים גופנית אשר חולקו אקראית לקבלת שמן דגים (600 מ"ג EPA + 260 מ"ג DHA) או פלסבו במשך ארבעה שבועות לפני האימון. 

נמצא כי קרא עוד

Tsuchiya Y, Ueda H, Yanagimoto K, Kato A, Ochi E. 4-week eicosapentaenoic acid-rich fish oil supplementation partially protects muscular damage following eccentric contractions. J Int Soc Sports Nutr. 2021 Mar 1;18(1):18. 

 

 

העדר פעילות גופנית כגורם סיכון משמעותי לתחלואה כרונית ולתמותה

במחקר תצפיתי גלובלי רחב היקף, הוערך הנטל של העדר פעילות גופנית בהתייחס לתחלואה כרונית ולתמותה, בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולרמת ההכנסה של המדינה. בהתבסס על נתונים מבוססי אוכלוסייה מ-168 מדינות, החוקרים חישבו מהו שיעור המקרים שניתן לייחס להעדר פעילות גופנית עבור תמותה מכל גורם, תמותה מגורמים קרדיווסקולריים ותחלואה כרונית, כולל מחלת לב כלילית, שבץ, יתר לחץ דם, סוכרת סוג 2, דמנציה, דיכאון וסרטן

להלן סיכום הממצאים:קרא עוד

Katzmarzyk PT, Friedenreich C, Shiroma EJ, Lee IM. Physical inactivity and non-communicable disease burden in low-income, middle-income and high-income countries. Br J Sports Med. 2021 Mar 29:bjsports-2020-103640.




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם