- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע מחקרים על טיפול בתסמונת מטבולית:
מהי התרומה של נטילת תוסף ויטמין D?
מהי ההשפעה של צריכת תה?
האם מומלצת צריכת ביצים?
מהי ההשפעה של הגבלה קלורית?
מהי ההשפעה של תוסף תזונה נוגד דלקת?
ונסכם בתיאור גישות תזונתיות שונות למניעה ולטיפול.
נמשיך עם שני מחקרים על פרוביוטיקה:
פרוביוטיקה כתמיכה לטיפול האנטיביוטי במטופלים עם דלקת ריאות,
ופרוביוטיקה להגנה מפני התקררויות חוזרות.
נתאר מחקרים על רכיבים תזונתיים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי:
תוסף נוגדי חימצון לשיפור תפקוד קוגניטיבי בקרב קשישים,
קקאו לשיפור תפקוד קוגניטיבי בקרב צעירים,
וקרוטנואידים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי הכללי.
נביא מחקר המתאר השְפעת הפחתת המלח לטיפול בפעילות יתר של שלפוחית השתן,
ונסכם בשני מחקרים על תוספים:
ההשפעה של תוסף שמן דגים על תנגודת לאינסולין וריכוז הטסטוסטרון,
ותוספי שום להפחתת העקה החמצונית.
בכותרות השבוע:
צמחי מרפא בעלי השפעה פסיכוטרופית,
ההשפעה נוגדת הכאב של ברברין,
התפקיד של חיידקי המעי באלרגיות למזון,
תוסף כורכומין לטיפול בזיהומים בחלל הפה,
והרכב החיידקים בחלל הפה קשור בסיכון לסרטן ריאות.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי ויטמין D על רמות השומנים בדם, בקרב מטופלים עם תסמונת מטבולית. בסקירה נכללו שבעה מחקרים, בשלושה מהם ההתערבות כללה תוספי ויטמין D כחלק מהתערבות תזונתית, במחקר אחד ניתן תוסף ויטמין D בשילוב פעילות גופנית, ובשלושה מחקרים ניתן רק תוסף ויטמין D. המינון היומי הממוצע נע בין 700 לכ-7,000 יחב"ל למשך שמונה שבועות עד שנה.
באופן כללי, נמצא כי נטילת תוספי ויטמין D, גם במינון גבוה וגם במינון נמוך, הייתה מלווה בעלייה ברמת ויטמין D בדם. לא נמצאה השפעה מובהקת לויטמין D על רמת הכולסטרול הכללי, ה-LDL, ה-HDL או מדדי שומן נוספים. עם זאת, נטילת ויטמין D הייתה מלווה בעלייה מובהקת ברמת הטריגליצרידים בהשוואה לפלסבו, עם הפרש ממוצע של 30 מ"ג/דצ"ל עבור מינון נמוך של ויטמין D והפרש ממוצע של 27 מ"ג/דצ"ל עבור מינון גבוה. תוצאה זו הינה מוגבלת, שכן בחלק מהמחקרים היו הבדלים בין הקבוצות ברמת הטריגליצרידים הבסיסית.
החוקרים מציעים, כי ייתכן והקשר בין ויטמין D והבריאות הקרדיו-מטבולית אינו סיבתי ומושפע מגורמים אחרים, כגון שמנות. למרות זאת, תוסף ויטמין D עשוי לתרום למטופלים אלה בשל פעילותו נוגדת הדלקת והשְפעתו המיטיבה על השרירים.
המחקר מומן על יד מענק אקדמי והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
AlAnouti F, Abboud M, Papandreou D, Mahboub N, Haidar S, Rizk R. Effects of Vitamin D Supplementation on Lipid Profile in Adults with the Metabolic Syndrome: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2020 Oct 30;12(11):3352.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33143204/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של צריכת תה (כולל תה מסוגים שונים או מיצוי תה) על מאפייני תסמונת מטבולית.
בהתבסס על הממצאים מעשרה מחקרים נמצא כי:
צריכת תה לא הייתה קשורה בשינוי מובהק ב-BMI.
צריכת תה הייתה מלווה בירידה מובהקת בלחץ הדם הדיאסטולי, כאשר רק לתה שחור נמצאה השפעה מיטיבה על לחץ הדם הסיסטולי.
לא נמצאה השפעה מובהקת לצריכת תה על הכולסטרול הכללי, ה-HDL והטריגליצרידים, אולם נמצאה השפעה מיטיבה על רמת ה-LDL.
לא נמצאה השפעה מובהקת לצריכת תה על מדדי הגלוקוז, ההמוגלובין המסוכרר, האינסולין והתנגודת לאינסולין. עם זאת, במשתתפים עם BMI מעל 28 נמצאה השפעה מיטיבה על רמת האינסולין וה-LDL, וכן נמצא כי לתה ירוק בלבד הייתה השפעה מיטיבה על ה-LDL.
החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על התרומה של צריכת תה בקרב מטופלים עם תסמונת מטבולית, כאשר סוגים שונים של תה ככל הנראה משפיעים באמצעות מנגנונים שונים ויש להמשיך ולבחון מהם המנגנונים המעורבים.
המחקר מומן על ידי מחקר אקדמי והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Liu W, Wan C, Huang Y, Li M. Effects of tea consumption on metabolic syndrome: A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. Phytother Res. 2020 Nov;34(11):2857-2866.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32578328/
במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של כולין, שמקורו בביצים או בתוסף, בקרב מטופלים עם תסמונת מטבולית. החוקרים מסבירים, כי ביצים מכילות רכיבים תזונתיים כגון כולין, קרוטנואידים וויטמינים מסיסי שומן. מחקרים קודמים הראו שרכיבים אלה עשויים לתרום להגנה מפני מצבים המאפיינים את תסמונת מטבולית, כולל דלקת כרונית ותנגודת לאינסולין. יחד עם זאת, העדויות לגבי צריכת ביצים אינן עקביות בשל תכולת הכולסטרול הגבוהה.
במחקר זה נבדקה ההשפעה של צריכת ביצים כמקור לפוספטידיל כולין, לעומת תוסף כולין, על מדדי השומנים, הגלוקוז, תנגודת לאינסולין ומדדי דלקת. במחקר נכללו 23 מטופלים בגילאי 35-70, המאובחנים עם תסמונת מטבולית. לאחר שבועיים של דיאטת הכנה ללא צריכת כולין, המשתתפים צרכו שלוש ביצים ליום או תוסף כולין בנוסף לתזונה הרגילה שלהם. כל דיאטה הכילה כ-400 מ"ג כולין ליום ונצרכה במשך ארבעה שבועות, עם שלושה שבועות הפרדה ביניהן. לאורך כל תקופת המחקר הצריכה הקלורית והפעילות הגופנית היומית היו עקביות, ולא נמצאו הבדלים מובהקים בהרכב התזונתי בהשוואה לנתוני הבסיס. בשלב צריכת ביצים נמצאה צריכה גבוהה יותר של חלבונים ושומנים, וכן של כולסטרול, שומן חד בלתי רווי, ויטמין D וסלניום, וצריכה נמוכה יותר של פחמימות, בהשוואה לשלב נטילת התוסף. צריכת הסיבים הייתה עקבית לאורך שלבי המחקר.
בהשוואה לנתוני הבסיס קרא עוד.
DiBella M, Thomas MS, Alyousef H, Millar C, Blesso C, Malysheva O, Caudill MA, Fernandez ML. Choline Intake as Supplement or as a Component of Eggs Increases Plasma Choline and Reduces Interleukin-6 without Modifying Plasma Cholesterol in Participants with Metabolic Syndrome. Nutrients. 2020 Oct 13;12(10):3120.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בטורקיה, נבדקה היעילות של צום לסירוגין עם הגבלה קלורית, לשיפור מדדים מטבוליים והמשקל, בקרב מבוגרים עם תסמונת מטבולית. במחקר נכללו 70 מטופלים, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה הכוללות הפחתה קלורית של כ-25% למשך 12 שבועות:
צום לסירוגין, הכולל 8 שעות אכילה ביום עם הגבלה קלורית.
הגבלה קלורית רציפה.
נמצא כי קרא עוד.
Kunduraci YE, Ozbek H. Does the Energy Restriction Intermittent Fasting Diet Alleviate Metabolic Syndrome Biomarkers? A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2020 Oct 21;12(10):3213.
במחקר קליני, שנערך בארגנטינה, נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה נוגד דלקת לטיפול במבוגרים המאובחנים עם התסמונת מטבולית. במחקר השתתפו 22 מטופלים בני 68 בממוצע, מהם עשרה מטופלים אובחנו עם כל חמשת המאפיינים של תסמונת מטבולית, חמישה מטופלים עם ארבעה מאפיינים ושבעה מטופלים עם שלושה מאפיינים.
בנוסף לטיפול התרופתי, כל המשתתפים נטלו שתי כמוסות ליום מהתוסף ®FRAMINTROL, כל כמוסה מכילה 50 מ"ג רזברטרול, 5 מ"ג פיפרין ו-25 מ"ג ויטמין E, למשך שלושה חודשים. המצב הדלקתי הוערך באמצעות רמת ה-CRP, הפריטין בדם וכן באמצעות פעילות הנויטרופילים. החוקרים מציינים, כי רמת הפריטין מהווה סמן לתסמונת מטבולית, שכן רמה גבוהה של פריטין נמצאה קשורה בעלייה במאפייני תסמונת מטבולית, והנויטרופילים הינם מקור לרדיקלים חופשיים המעורבים בתהליך הדלקתי. הפיפרין נועד להגביר את הזמינות הביולוגית של הרזברטרול, שלו פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת, בנוסף לפעילות נוגדת הדלקת של ויטמין E (אלפא-טוקופרול).
בסיום תקופת ההתערבות קרא עוד.
Pastor RF, Repetto MG, Lairion F, Lazarowski A, Merelli A, Manfredi Carabetti Z, Pastor I, Pastor E, Iermoli LV, Bavasso CA, Iermoli RH. Supplementation with Resveratrol, Piperine and Alpha-Tocopherol Decreases Chronic Inflammation in a Cluster of Older Adults with Metabolic Syndrome. Nutrients. 2020 Oct 15;12(10):3149.
בסקירה דנים החוקרים בפוטנציאל של גישות תזונתיות שונות למניעה ולטיפול בתסמונת מטבולית ובסיבוכים הנלווים לה. החוקרים מציינים, כי שינויים באורח החיים, ובעיקר בתזונה, הינם האסטרטגיה העיקרית לטיפול בתסמונת מטבולית, אולם לא ידוע מהי הגישה התזונתית היעילה ביותר.
במסגרת הסקירה, מפורטות העדויות ממחקרים תצפיתיים ומבוקרים בהתייחס להשְפעת הדיאטה הים-תיכונית, דיאטת DASH, דיאטה המבוססת על הצומח, דיאטות דלות ודלות מאוד בפחמימות, דיאטה דלת שומן, דיאטה עתירת חלבון, דיאטה נורדית וצום לסירוגין.
באופן כללי, קרא עוד.
Castro-Barquero S, Ruiz-León AM, Sierra-Pérez M, Estruch R, Casas R. Dietary Strategies for Metabolic Syndrome: A Comprehensive Review. Nutrients. 2020 Sep 29;12(10):2983.
במחקר אקראי מבוקר, שנערך בקוריאה, נבדקה היעילות של פרוביוטיקה כתמיכה לטיפול האנטיביוטי בהצעת הגנה חיסונית נוספת, בקרב מטופלים צעירים עם דלקת ריאות שאינם סובלים מסיבוכים או תחלואה נלווית. במחקר נכללו 80 מטופלים בגילאי 19-25, שחולקו אקראית לקבוצת הפרוביוטיקה או לקבוצת הביקורת. המחקר נמשך שבועיים, בהם המשתתפים קיבלו אנטיביוטיקה בעירוי במשך שבעה ימים, ולאחר מכן אנטיביוטיקה בנטילה פומית במשך שבעה ימים נוספים. קבוצת הפרוביוטיקה קיבלה במקביל תוסף פרוביוטיקה במינון 3 כמוסות ליום, כל כמוסה מכילה 1 מיליארד חיידקים מהזנים Bacillus subtilis ו-Streptococcus faecium ביחס של 1 ל-9.
בסיום תקופת הטיפול בשתי הקבוצות נצפה שיפור קליני, ללא השפעות שליליות משמעותיות. יחד עם זאת, בהשוואה לנתוני הבסיס, חלה עלייה בשיעור המשתתפים שדיווחו על עצירות או שלשול מ-8.8% ל-22.6%. בהשוואה בין שתי הקבוצות נמצא כי קרא עוד.
Lee CH, Choi Y, Seo SY, Kim SH, Kim IH, Kim SW, Lee ST, Lee SO. Addition of probiotics to antibiotics improves the clinical course of pneumonia in young people without comorbidities: a randomized controlled trial. Sci Rep. 2021 Jan 13;11(1):926.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך בשבדיה, נבדקה היעילות של תוסף פרוביוטיקה כנגד התקררות, תוך בחינת מנגנוני הפעולה המעורבים. החוקרים מציינים, כי זיהומים ויראליים בדרכי הנשימה העליונות הינם הגורם השכיח ביותר להיעדרות מהעבודה או מבית הספר, כאשר ישנן עדויות המצביעות על הפוטנציאל של פרוביוטיקה למניעת התקררות או להפחתת חומרת התסמינים. מוצע כי ההשפעה של פרוביוטיקה יכולה להיות ישירה, כגון הוצאה של הרכיב הזיהומי מהרירית, או עקיפה באמצעות ויסות הפעילות החיסונית בתגובה לזיהום.
במחקר נכללו 900 מבוגרים בגילאי 18-70, אשר סבלו לפחות מארבעה אירועי התקררות בשנה שקדמה למחקר. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו, פעם ביום למשך 12 שבועות, בחודשים אוקטובר עד פברואר בשנים 2013-2016. התוסף הכיל 1 מיליארד חיידקים מהזנים Lactiplantibacillus plantarum HEAL9 ו-Lacticaseibacillus paracasei 8700:2. באופן כללי, לא נמצאה ירידה בחומרת התסמינים בעקבות נטילת פרוביוטיקה בהשוואה לפלסבו. עם זאת, נמצא כי בקבוצת הפרוביוטיקה:קרא עוד.
Ahrén IL, Hillman M, Nordström EA, Larsson N, Niskanen TM. Fewer Community-Acquired Colds with Daily Consumption of Lactiplantibacillus plantarum HEAL9 and Lacticaseibacillus paracasei 8700:2. A Randomized, Placebo-Controlled Clinical Trial. J Nutr. 2021 Jan 4;151(1):214-222.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של תוסף נוגדי חמצון על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים בריאים. במחקר נכללו 80 משתתפים מעל גיל 60, אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף נוגדי חמצון או פלסבו למשך שמונה שבועות. התוסף הכיל תערובת של ארבעה רכיבים עיקריים: פשטה שרועה (Bacopa monnieri), ליקופן, אסטקסנטין, וויטמין B12.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
Crosta F, Stefani A, Melani F, et al. Improvement of Executive Function after Short-Term Administration of an Antioxidants Mix Containing Bacopa, Lycopene, Astaxanthin and Vitamin B12: The BLAtwelve Study. Nutrients. 2020;13(1):56. Published 2020 Dec 27.
בסקירה מוצגות העדויות לגבי ההשפעה האקוטית והכרונית של קקאו על התפקוד הקוגניטיבי בקרב צעירים. החוקרים מציינים, כי הולכות ומצטברות עדויות לגבי ההשפעה המיטיבה של קקאו על התפקוד הקוגניטיבי, בעיקר בקרב קשישים ואוכלוסיות בסיכון, אולם העדויות לגבי ההשפעה בקרב צעירים הינן מוגבלות. מוצעים כמה מנגנונים המעורבים בהשפעה המיטיבה של קקאו: ההשפעה של פלבונואידים על מסלולים המעורבים בפעילות העצבית, שיפור זרימת הדם למוח המשפרת את תהליכי הזיכרון, ושיפור פעילות חיידקי המעי התורמת להגנה העצבית באמצעות ציר המעי-מוח.
בסקירה נכללו 11 מחקרים אקראיים מבוקרים, הכוללים 366 ילדים וצעירים ובהם נבדקה ההשפעה של פלבאנולים מקקאו או שוקולד מריר במינונים שונים.
מהסקירה עולה, כי קרא עוד.
Martín MA, Goya L, de Pascual-Teresa S. Effect of Cocoa and Cocoa Products on Cognitive Performance in Young Adults. Nutrients. 2020;12(12):3691. Published 2020 Nov 30.
במחקר עוקבה נבדקה ההשערה לפיה קרוטנואידים עשויים לחזק את הקשר בין הצריכה של ויטמינים נוגדי חמצון כגון ויטמין A, ויטמין C, וויטמין E לבין השיפור בתפקוד הקוגניטיבי. במחקר נכללו הנתונים של 1,251 משתתפים, שהיו בגילאי 30-65 בתחילת המחקר בין השנים 2004-2009, כאשר בוצעה ההערכה התזונתית. ההערכה הקוגניטיבית בוצעה בתחילת המחקר ו/או במפגש המעקב שנערך בין השנים 2009-2013.
נמצא כי קרא עוד.
Beydoun MA, Canas JA, Fanelli-Kuczmarski MT, et al. Association of Antioxidant Vitamins A, C, E and Carotenoids with Cognitive Performance over Time: A Cohort Study of Middle-Aged Adults. Nutrients. 2020;12(11):3558. Published 2020 Nov 20.
במחקר קליני הוערכה היעילות של הפחתת המלח בתזונה, בקרב משתתפים עם פעילות יתר של שלפוחית השתן, אשר צורכים רמה גבוהה של מלח (מעל שמונה גרם/יום לגברים ושבעה גרם/יום לנשים). במחקר נכללו הנתונים של 98 מטופלים, שקיבלו עלון עם המלצה להפחתת צריכת מלח בתזונה, לצד הדרכה רפואית פעם בארבעה שבועות למשך 12 שבועות. צריכת המלח היומית הוערכה באמצעות ריכוז הנתרן והקריאטינין בשתן. מבין כלל המשתתפים, 71 (72.4%) הפחיתו את צריכת המלח בתזונה עם ירידה מ-10.4 ל-7.7 גרם/יום בממוצע.
בקרב המשתתפים שהפחיתו את צריכת המלח נמצא קרא עוד.
Matsuo T, Miyata Y, Otsubo A, et al. Efficacy of salt reduction for managing overactive bladder symptoms: a prospective study in patients with excessive daily salt intake. Sci Rep. 2021;11(1):4046. Published 2021 Feb 18.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף שמן דגים מועשר ב-DHA על תנגודת לאינסולין, בקרב מבוגרים עם השמנה בטנית. החוקרים מסבירים כי דלקתיות ברקמת השומן הינה גורם עיקרי להתפתחות של תנגודת לאינסולין, כאשר ההשפעה נוגדת הדלקת של חומצות שומן מסוג אומגה 3 עשויה להגן מפני התפתחות סוכרת סוג 2. מחקרים קודמים מציעים כי ההשפעה של אומגה 3 על תנגודת לאינסולין הינה תלוית מגדר. במחקר נכללו 73 משתתפים ללא סוכרת, בני 50 בממוצע עם BMI ממוצע של 32, עם היקף מותניים מעל 102 ס"מ לגברים ומעל 88 ס"מ לנשים. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות, שקיבלה 2 גרם/יום שמן דגים (860 מ"ג DHA ו-120 מ"ג EPA), או לקבוצת הביקורת, שקיבלה 2 גרם/יום שמן תירס - למשך 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
בניתוח משני של הנתונים, נבדקה ההשפעה של נטילת התוסף על ריכוז הטסטוסטרון. עדויות פרה-קליניות מצביעות על כך שלאומגה 3, ובעיקר DHA, השפעה על הסינתזה של טסטוסטרון בקרב גברים. נמצא כי קרא עוד.
Abbott KA, Burrows TL, Acharya S, Thota RN, Garg ML. DHA-enriched fish oil reduces insulin resistance in overweight and obese adults. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids. 2020 Aug;159:102154.
Abbott K, Burrows TL, Acharya S, Thota RN, Garg ML. Dietary supplementation with docosahexaenoic acid rich fish oil increases circulating levels of testosterone in overweight and obese men. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids. 2020 Dec;163:102204.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי שום על העקה החמצונית. העדויות הקיימות מצביעות על כך, שתוספי שום עשויים להפחית עקה חמצונית באמצעות העלאת רמת נוגדי החמצון והפחתת אנזימים המגבירים את הפעילות החמצונית. בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 611 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים בגילאי 14-75. במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי שום בארבע צורות: מיצוי שום מיושן (AGE), אבקת שום בטבליות, אליצין, או מיצוי שום טרי, בטווח מינונים של 80 עד 4,000 מ"ג/יום למשך 2 עד 24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים, נמצא כי קרא עוד.
Askari M, Mozaffari H, Darooghegi Mofrad M, Jafari A, Surkan PJ, Amini MR, Azadbakht L. Effects of garlic supplementation on oxidative stress and antioxidative capacity biomarkers: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2021
וכעת, עוד כותרות...
בסקירה מוצגים הממצאים לגבי השימוש בצמחי מרפא לטיפול בדיכאון, חרדה ואינסומניה, תוך התייחסות להשפעות הדדיות אפשריות עם הטיפול התרופתי.
Smith-Stephens SL. Highs, Lows, and Health Hazards of Herbology: A Review of Herbal Medications with Psychotropic Effects. Nurs Clin North Am. 2021;56(1):137-152.
בסקירה מוצגים הממצאים בהתייחס להשפעה נוגדת הכאב של הרכיב הצמחי ברברין, כגון כאב על רקע נוירופתיה או כאב בעצב השת (העצב הסכיאטי), תוך הצגת מנגנוני הפעולה המעורבים.
Hashemzaei M, Rezaee R. A review on pain-relieving activity of berberine. Phytother Res. 2020 Dec 19.
במחקר תצפיתי במסגרתו נלקחו דגימות צואה מזוגות תאומים, נמצאו הבדלים בהרכב חיידקי המעי והמטבוליטים החיידקיים בקרב משתתפים עם אלרגיה למזון, בהשוואה לתאום בריא, בדגש על חיידקים מהסוג Clostridia. החוקרים מציינים, כי ממצאים אלה מצביעים על תפקיד מגן לחיידקי המעי, גם מעבר לגיל הינקות.
Bao R, Hesser LA, He Z, Zhou X, Nadeau KC, Nagler CR. Fecal microbiome and metabolome differ in healthy and food-allergic twins. J Clin Invest. 2021;131(2):e141935.
במחקר פיילוט קליני בו נכללו 60 משתתפים, נמצא כי נטילת 100 מ"ג Tetrahydrocurcuminoids (מטבוליט של כורכומינואידים בעל זמינות ביולוגית גבוהה) פעמיים ביום למשך 21 יום, הייתה יעילה להקלה על הכאב והתסמינים בקרב מטופלים עם כיב בפה או דלקת חניכיים.
המחקר נערך על ידי חברת Sabinsa המפתחת את התוסף.
Majeed M, Majeed S, Nagabhushanam K. Efficacy and Safety of Tetrahydrocurcuminoids for the Treatment of Canker Sore and Gingivitis. Evid Based Complement Alternat Med. 2020 Dec 16;2020:6611877.
במחקר מקרה-בקרה, המבוסס על הנתונים משני מחקרי עוקבה שנערכו בסין, בו נכללו 114 משתתפים עם סרטן ריאות שלא עישנו מעולם, אליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 114 משתתפים בריאים, נמצא כי מגוון נמוך יותר של חיידקי בחלל הפה היה קשור בסיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן ריאות
Hosgood HD, Cai Q, Hua X, et al. Variation in oral microbiome is associated with future risk of lung cancer among never-smokers. Thorax. 2021;76(3):256-263.
