פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש ינואר 2021 - מקבץ 1

עודכן בתאריך 31/12/2020

בפתח הסקירה מחקר גדול, המראה שתיסוף אומגה 3 וויטמין D אינו מפחית סיכון לסרטן ומחלות לב.

 

בהמשך נתמקד במניעה וטיפול במחלות בגיל השלישי:

הקשר בין רמות תיסוף ויטמין D לנפילות בקרב קשישים,

תפקיד החלבון בתזונה בהתמודדות עם שבריריות בקרב קשישים,

הפוטנציאל של ויטמין C לעיכוב תהליכי קטרקט,

הפוטנציאל של טריפטופן לטיפול בדיכאון בקרב קשישים,

שומן רב בלתי רווי למניעת סרקופניה,

הקשר בין צריכת יין ואלצהיימר,

והקשר בין רמת מגנזיום והסיכון לדמנציה.

 

נביא מחקרים על מחלות מטבוליות: 

האם יש קשר בין הפחתת צריכה של בשר אדום והסיכון לסוכרת סוג 2?

האם יש קשר בין קפה חזק לאחר שנת לילה לא טובה והסבילות לגלוקוז?

והאם סומאק יכול לעזור לטיפול בכבד שומני?

 

ונסכם במחקר על אורח חיים בריא וירידה במשקל למניעת גאוט.

 

ובכותרות השבוע:

חסר ויטמין D קשור בפרופיל סיכון גבוה יותר בקרב חולי לב,

אפונה לשיפור האיזון הגליקמי,

התרומה של פרוביוטיקה לפגים,

הקשר בין משך תקופת הפוריות לבין תפקודי הריאות,

והשתלת חיידקי מעי למטופלים עם מלנומה גרורתית.

 

 

האם נטילת תוספי אוֹמגה 3 ווִיטמין D תורמת למניעת סרְטן ותחלואה קרדיווסקולרית?

התוצאות העיקריות ממחקר (VITAL (VITamin D and OmegA-3 TriaL

בשנת 2010 החל בארה"ב מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שמטרתו העיקרית הייתה להעריך האם נטילת תוספי אומגה 3 וויטמין D במינון גבוה לתקופה ממושכת, עשויה להיות יעילה להפחתת הסיכון להתפתחות סרטן ותחלואה קרדיווסקולרית. 

המחקר נערך על ידי צוות חוקרים מהרווארד, וכלל 25,871 משתתפים: 13,085 נשים מעל גיל 55 ו-12,786 גברים מעל גיל 50, מרחבי ארה"ב, ללא היסטוריה של סרטן או תחלואה קרדיווסקולרית. 

המשתתפים חולקו אקראית ל-4 קבוצות:

  • ויטמין D במינון 2,000 יחב"ל/יום + שמן דגים (®Omacor) במינון 1 גרם/יום (465 מ"ג EPA ו-375 מ"ג DHA)

  • ויטמין D + פלסבו.

  • שמן דגים + פלסבו. 

  • פלסבו + פלסבו.

תקופת ההתערבות החלה בין נובמבר 2011 למרץ 2014, והסתיימה בסוף 2017, כאשר משך ההתערבות הממוצע היה 5.3 שנים. 

תוצאות המחקר המרכזיות הוצגו בשנת 2018, בכנס של איגוד הלב האמריקאי (AHA) ובשני מאמרים בכתב העת New England Journal of Medicine. מעבר לכך, מאז ועד היום מפורסמים מאמרים רבים העוסקים בהיבטים נוספים של תוצאות המחקר, גם בהתייחס להשְפעת ההתערבות על תוצאות נוספות, כגון סוכרת, מחלות עיניים, זיכרון ותפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות ועוד. 

להלן פירוט הממצאים העיקריים(1):

ויטמין Dי (2)

  • סרטן: לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין המשתתפים שקיבלו ויטמין D, לבין המשתתפים שקיבלו פלסבו בשיעור מקרי הסרטן באופן כללי (793 לעומת 824 מקרים, בהתאמה), וכן בשיעור המקרים של סרטן שד, ערמונית או קולורקטלי. עם זאת, נמצאה תמיכה לכך שנטילת ויטמין D לתקופה ממושכת, עשויה לתרום לירידה של כ-25% בסיכון לתמותה מסרטן

  • תחלואה קרדיווסקולרית: לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין המשתתפים שקיבלו ויטמין D, לבין המשתתפים שקיבלו פלסבו בשיעור האירועים הקרדיווסקולריים באופן כללי (396 לעומת 409 אירועים, בהתאמה) או בהתייחס לשיעור המקרים של אוטם שריר הלב, שבץ, תמותה מגורמים קרדיווסקולריים או תמותה מכל גורם. 

  • השפעות שליליות: נמצאו השפעות שליליות מועטות לנטילת ויטמין D במינון גבוה, ללא עלייה מובהקת בסיכון להיפרקלצמיה, אבנים בכליות או תסמינים במערכת העיכול. 

החוקרים מסכמים, כי תוצאות המחקר אינן תומכות בנטילת ויטמין D במינון גבוה למניעת סרטן או תחלואה קרדיווסקולרית בקרב מבוגרים בריאים אשר צורכים ויטמין D במינון הנדרש לשמירה על בריאות העצם. 

אוֹמגה 3 (3)

  • תחלואה קרדיווסקולרית: נמצאה ירידה של 8%, שאינה מובהקת סטטיסטית, בשיעור האירועים הקרדיווסקולריים בקרב המשתתפים שקיבלו שמן דגים בהשוואה לפלסבו (386 לעומת 419 אירועים, בהתאמה). תוצאה זאת נבעה מירידה באירועים של אוטם שריר הלב, ללא הבדל משמעותי באירועי שבץ. באופן ספציפי, נטילת שמן דגים הפחיתה את הסיכון לאוטם שריר הלב ב-28%, ואת הסיכון לתמותה כתוצאה מאוטם שריר הלב ב-50%, ללא השפעה על הסיכון לשבץ או לתמותה קרדיווסקולרית מגורמים שאינם אוטם שריר הלב. עוד נמצא כי נטילת אומגה 3 הייתה מלווה בירידה של 22% בצנתורים (תהליכי אנגיופלסטיה). 

  • סרטן: לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית, בין המשתתפים שקיבלו שמן דגים לבין המשתתפים שקיבלו פלסבו בשיעור מקרי הסרטן באופן כללי (820 לעומת 797 מקרים, בהתאמה), וכן בשיעור המקרים של סרטן שד, סרטן ערמונית, סרטן קולורקטלי, תמותה מסרטן או תמותה מכל גורם. 

  • השפעות שליליות: נטילת תוסף שמן דגים נסבלה היטב, ללא עלייה בסיכון לדימום או לתסמינים במערכת העיכול. 

  • ניתוח לפי תתי-קבוצות: השפעה מיטיבה, נמצאה בקרב משתתפים שדיווחו בתחילת המחקר על צריכה נמוכה של דגים (עד 1.5 מנות לשבוע), עם ירידה של 19% בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים ושל 40% בסיכון לאוטם שריר הלב, ללא יתרון מובהק להתערבות בקרב משתתפים עם צריכת דגים גבוהה (מעל 1.5 מנות לשבוע).  

  • בנוסף, נמצאה השפעה מיטיבה לנטילת תוסף שמן דגים, בקרב משתתפים ממוצא אפרו-אמריקאי, באופן בלתי תלוי בצריכת הדגים. 

לסיכום, תוצאות המחקר העיקריות מראות כי נטילת ויטמין D לא תרמה להפחתת הסיכון לסרטן או לתחלואה קרדיווסקולרית, אולם עשויה לתרום להפחתת הסיכון לתמותה מסרטן. נטילת אומגה 3 לא תרמה להפחתת הסיכון לסרטן או לתחלואה קרדיווסקולרית באוכלוסייה הכללית, אולם הייתה מלווה בהפחתת הסיכון לאוטם שריר הלב, וכן להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב משתתפים עם צריכת דגים נמוכה. 

 

תוצאות נוספות:

  • בכנס של איגוד הלב האמריקאי (AHA), שנערך בנובמבר 2020, הוצגו תוצאות ראשוניות מניתוח נוסף (VITAL-Rhythm) בו נבדקה היעילות של ויטמין D ואומגה 3 למניעת פרפור פרוזדורים (AF). במחקר זה, לא נמצאה תמיכה לשימוש בתוספי ויטמין D או אומגה 3 למניעת פרפור פרוזדורים, כאשר ייתכן ונטילת אומגה 3 עלולה אף להגביר את הסיכון. יחד עם זאת, מגמה זאת לא הייתה מובהקת סטטיסטית, ומדובר בתוצאות ראשוניות בלבד שטרם פורסמו וטרם עברו ביקורת עמיתים(4).   

  • בניתוח משני של הנתונים, נבדקה היעילות של ויטמין D להפחתת הסיכון לסרטן מתקדם, כתלות ב-BMI. בתקופת ההתערבות זוהו 1,617 מקרים של סרטן פולשני, כאשר בקרב משתתפים שקיבלו ויטמין D, נמצא סיכון נמוך ב-17% לסרטן פולשני בהשוואה לפלסבו (שיעור מקרים של 1.7% לעומת 2.1%). הירידה בסיכון הייתה מובהקת רק בקרב המשתתפים עם BMI בטווח הנורמה, אך לא בקרב משתתפים עם BMI מעל 25 (סיכון נמוך ב-38% לעומת סיכון נמוך ב-11% בקרב משתתפים עם BMI בטווח 25-30 וסיכון גבוה ב-5% בקרב משתתפים עם BMI מעל 30)(5). 

  1. http://www.vitalstudy.org/findings.html

  2. Manson JE, Cook NR, Lee IM, et al. Vitamin D Supplements and Prevention of Cancer and Cardiovascular Disease. N Engl J Med. 2019;380(1):33-44.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30415629/

  3. Manson JE, Cook NR, Lee IM, et al. Marine n-3 Fatty Acids and Prevention of Cardiovascular Disease and Cancer. N Engl J Med. 2019;380(1):23-32.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30415637/

  4. The Vital Rhythm Trial: Omega-3 Fatty Acid and Vitamin D Supplementation in the Primary Prevention of Atrial Fibrillation.
    https://professional.heart.org/es/meetings/scientific-sessions

  5. Chandler PD, Chen WY, Ajala ON, et al. Effect of Vitamin D3 Supplements on Development of Advanced Cancer: A Secondary Analysis of the VITAL Randomized Clinical Trial. JAMA Netw Open. 2020;3(11):e2025850. Published 2020 Nov
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33206192/

 

 

וִיטמין D במינון גבוה אינו תורם למניעת נפילות בקרב קשישים

במחקר אקראי מבוקר, נבדק האם נטילת תוסף ויטמין D, עשויה לתרום למניעת נפילות בקרב קשישים, תוך בדיקת ההשפעה של ארבעה מינונים שונים. במחקר נכללו 688 משתתפים מעל גיל 70, המוגדרים בסיכון מוגבר לנפילות, עם רמת ויטמין D בדם של 25 עד 72.5 ננומול/ליטר. המחקר נערך בשני שלבים. בשלב הראשון, הוערך מהו המינון המיטבי, והמשתתפים חולקו אקראית לנטילת מינון של 200 (קבוצת הביקורת), 1,000, 2,000 או 4,000 יחב"ל/יום. במהלך המחקר, בהתאם למודל סטטיסטי תגובתי, נקבע מהו המינון המיטבי, וכל המשתתפים שאינם בקבוצת הביקורת קיבלו מינון זה. מדד המטרה העיקרי היה אירוע של נפילה או תמותה במהלך שנתיים. 

נמצא כי שיעור האירועים היה גבוה יותר, בקרב המשתתפים שקיבלו מינונים גבוהים של 2,000 ו-4,000 יחב"ל/יום, בהשוואה ל-1,000 יחב"ל/יום, כך שמינון זה נקבע כמינון המיטבי להמשך המחקר. בשלב השני של המחקר, לא נמצא הבדל מובהק בשיעור האירועים בין המשתתפים בקבוצת המחקר שקיבלו 1,000 יחב"ל, לעומת קבוצת הביקורת שקיבלה 200 יחב"ל. עם זאת, ניתוח בו נכללו רק נפילות חמורות או נפילות שדרשו אשפוז הצביע על סיכון גבוה פי 1.87 ופי 2.48, בהתאמה, בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת. 

החוקרים מסכמים, כי ממצאי המחקר מעידים על כך שנטילת ויטמין D במינון 1,000 יחב"ל, אינו תורם להפחתת הסיכון לנפילות בקרב קשישים, בהשוואה למינון של 200 יחב"ל/יום, כאשר מינון זה עלול להיות מלווה בסיכון מוגבר. ממצא זה תואם להנחיות הנוכחיות, לפיהן אין המלצה למתן תוספי ויטמין D למניעת נפילות בקרב קשישים שאינם סובלים מאוסטאופורוזיס או מחסר ויטמין D. החוקרים מציעים להעריך מחדש מהו הגבול העליון הבטוח, במיוחד לאור השימוש הנרחב בתוספי ויטמין D במינון גבוה.  

המחקר מומן על ידי המכון הלאומי האמריקאי לחקר הזקנה (NIA).    

Appel LJ, Michos ED, Mitchell CM, et al. The Effects of Four Doses of Vitamin D Supplements on Falls in Older Adults : A Response-Adaptive, Randomized Clinical Trial [published online ahead of print, 2020 Dec 1]. Ann Intern Med. 2020;10.7326/M20-3812.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33284677/

 

 

תפקיד החלבון בתזונה בהתמודדות עם שבריריות בקרב קשישים

בסקירה, מציגים החוקרים את העדויות העדכניות, בהתייחס לקשר בין צריכת החלבון בתזונה לבין מדדים של שבריריות (Frailty), בדגש על כמות, איכות ותזמון צריכת החלבון. שבריריות היא תסמונת גריאטרית, המתבטאת בהתדרדרות תפקודית עקב ירידה רב-מערכתית במאגרים הפיזיולוגיים של האדם. שבריריות גורמת למועדות מוגברת לתוצאות שליליות, כגון אשפוז, מוגבלות ותמותה. זהו אחד הנושאים המרכזיים כיום בתחום הזקנה, משום שהכרת ההתפתחות של שבריריות עשויה לקדם את האיתור והזיהוי של מי שנמצא בסיכון לתוצאות שליליות, ובעקבות זאת לעזור בתכנון התערבות וטיפול מונע.

החוקרים מציעים, כי התערבויות לשיפור צריכת החלבון בתזונה, עשויות לתרום כחלק מהטיפול בשבריריות בקרב קשישים. הסיבה לדעתם עשויה להיות תפקיד החלבון בשמירה על מסת השריר והתפקוד הפיזיולוגי, אולם העדויות המחקריות לכך הינן מוגבלות. יחד עם זאת, ישנם ממצאים רבים ממחקרים תצפיתיים המצביעים על קשר בין מדדים של שבריריות לבין מאפייני צריכת החלבון. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Coelho-Junior HJ, Marzetti E, Picca A, Cesari M, Uchida MC, Calvani R. Protein Intake and Frailty: A Matter of Quantity, Quality, and Timing. Nutrients. 2020;12(10):2915. Published 2020 Sep 23.

 

 

הפוטנציאל של וִיטמין C לעיכוב תהליכי קָטרקט

בסקירה, מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וממחקרים אפידמיולוגיים, העוסקים בפוטנציאל של ויטמין C לעיכוב תהליכי קטרקט. החוקרים מציינים, כי בעשורים האחרונים ישנה עלייה ניכרת בשכיחות קטרקט, כתוצאה מעלייה בתוחלת החיים ומעלייה באוכלוסיית חולי הסוכרת

במסגרת הסקירה, דנים החוקרים בתפקידים של ויטמין C במערכת הראייה, ובתהליך הכניסה של ויטמין C לעדשת העין. הם מסבירים, כי מכיוון שלנזק חמצוני תפקיד מרכזי באטיולוגיה של קטרקט, משוער כי הטיפול בנוגדי חמצון עשוי להיות יעיל לעיכוב ו/או למניעת קטרקט. עם זאת, למרות ממצאים מבטיחים ממחקרים בחיות מעבדה, באופן כללי קרא עוד.

Lim JC, Caballero Arredondo M, Braakhuis AJ, Donaldson PJ. Vitamin C and the Lens: New Insights into Delaying the Onset of Cataract. Nutrients. 2020;12(10):3142. Published 2020 Oct 14.

 

 

הפוטנציאל של טריפטופן לטיפול בדִיכאון בקרב קשישים

במחקר תצפיתי, הוערך הקשר בין תסמיני דיכאון, לבין הצריכה התזונתית והמטבוליזם של טריפטופן, בקרב קשישים בהשוואה לצעירים. במחקר נכללו 90 משתתפים, אשר סווגו לשלוש קבוצות שוות, בהתאם לגיל ולציון במדד המילטון להערכת דיכאון (HAM-D): 

  1. צעירים (גיל 36-52), ללא תסמיני דיכאון (ציון 0-7).

  2. קשישים (גיל 65-82), ללא תסמיני דיכאון (ציון 0-7).

  3. קשישים (גיל 69-85), עם תסמיני דיכאון קלים עד בינוניים (ציון 8-18).

צריכת הטריפטופן בתזונה, חושבה על בסיס יומני אכילה מפורטים, שהמשתתפים מילאו במשך 21 יום, ולאחר מכן נלקחו בדיקות דם ושתן. 

נמצא כי קרא עוד.

Chojnacki C, Popławski T, Chojnacki J, Fila M, Konrad P, Blasiak J. Tryptophan Intake and Metabolism in Older Adults with Mood Disorders. Nutrients. 2020;12(10):3183. Published 2020 Oct 18.

 

 

שומן רב בלתי רווי למניעת סרקוֹפניה

במחקר חתך, נבדק הקשר בין רכיבי התזונה, לבין הסיכון לסרקופניה (אובדן מסת שריר) בקרב קשישים, תוך התייחסות לרמת הפעילות הגופנית ולסיכון המטבולי. 

במחקר נכללו 986 משתתפים, בגילאי 65-79 אשר במשך שבוע מילאו יומן אכילה ולבשו מד תאוצה. החוקרים סיווגו את המשתתפים בהתאם למאפייני התסמונת המטבולית, וכן חישבו עבור כל משתתף ציון סיכון לסרקופניה המבוסס על מסת שרירי השלד (נמדד באמצעות DEXA) וחזק שריר היד. במודל סטטיסטי של החלפה, נבדק כיצד החלפה איזוקלורית של שומן רווי בשומן חד בלתי רווי או בשומן רב בלתי רווי, משפיעה על הסיכון לסרקופניה. נתונים הוערכו ביחס לצריכת החלבון המומלצת שנקבעה כ-1.1 גרם/ק"ג/יום. 

באופן כללי נמצא כי קרא עוד.

Montiel-Rojas D, Santoro A, Nilsson A, et al. Beneficial Role of Replacing Dietary Saturated Fatty Acids with Polyunsaturated Fatty Acids in the Prevention of Sarcopenia: Findings from the NU-AGE Cohort. Nutrients. 2020;12(10):3079. Published 2020 Oct 9.

 

 

האם צריכת יין עשויה לתרום למניעת אלְצהיימר?

בסקירה, מוצגות העדויות העדכניות, ממחקרים פרה-קליניים וקליניים, בהתייחס להשפעה של צריכת יין מתונה על המיקרוביום, בהקשר של אלצהיימר. במסגרת הסקירה, דנים החוקרים בהשפעה של אורח חיים ותזונה על התפתחות אלצהיימר, בדגש על צריכת יין והפוליפנולים המצויים בהם כחלק מהדיאטה הים-תיכונית. בהמשך, מפורטים הממצאים לגבי השְפעת המיקרוביום בחלל הפה ובמעי על הקשר בין פוליפנולים בתזונה ואלצהיימר

הם מסכמים, כי הולכות ומצטברות העדויות לגבי תפקיד המיקרוביום בפתוגנזה של אלצהיימר, כאשר נמצא כי לפני אבחון המחלה, להרכב החיידקים בחלל הפה ובמעי עשויה להיות השפעה על שקיעת בטא-עמילואידים ותהליכי דלקת במוח. המנגנונים המעורבים אינם לגמרי ברורים, אולם ככל הנראה ישנה השפעה של דלקת מערכתית בגוף, וכן כניסה ישירה של חיידקים למוח (כגון Porphyromonas gingivalis) המייצרים מתווכים דלקתיים. 

לפיכך קרא עוד.

Moreno-Arribas MV, Bartolomé B, Peñalvo JL, Pérez-Matute P, Motilva MJ. Relationship between Wine Consumption, Diet and Microbiome Modulation in Alzheimer’s Disease. Nutrients. 2020;12(10):3082. Published 2020 Oct 10.

 

 

רמת מגנזִיום נמוכה קשורה בסיכון מוגבר לדמנצִיה

כחלק ממחקר עוקבה, העוסק בסיכון לטרשת נפוצה, נבדק הקשר בין רמת המגנזיום בדם לבין היארעות של דמנציה. החוקרים מציינים, כי רמת מגנזיום גבוהה נמצאה קשורה בסיכון מופחת לתחלואה, כולל סוכרת, שבץ ופרפור פרוזדורים, וישנן עדויות המצביעות על השפעה מגינה בהתייחס לתפקוד הקוגניטיבי. 

במחקר נכללו הנתונים של 12,400 משתתפים, ללא דמנציה בתחילת המחקר. רמת המגנזיום נבדקה באמצעות בדיקות דם בצום שנלקחו בשנים 1990-1992, ומצב הדמנציה נבדק עד חמש פעמים באמצעות מבחנים קוגניטיביים עד שנת 2019, וכן בהתבסס על ראיונות ורשומות רפואיות. במהלך תקופת מעקב חציונית של 24.2 שנים זוהו 2,519 מקרי דמנציה. נמצא כי קרא עוד.

Alam AB, Lutsey PL, Gottesman RF, Tin A, Alonso A. Low Serum Magnesium is Associated with Incident Dementia in the ARIC-NCS Cohort. Nutrients. 2020;12(10):3074. Published 2020 Oct 9.

 

 

קפה חזק לאחר שנת לילה לא טובה עלול לפגוע בסבילות לגלוקוז

במחקר אקראי מוצלב, נבדקה ההשפעה המשולבת של הפרעה בשנת הלילה ושתיית קפה, על התגובה הגליקמית. החוקרים מציינים כי שתיית קפה הינה התנהגות שכיחה לאחר שנת לילה לא טובה. שני גורמים אלה עשויים לפגוע, באופן בלתי תלוי, בסבילות לגלוקוז וברגישות לאינסולין בקרב מבוגרים בריאים, אולם השְפעתם המשולבת לא נבדקה. במחקר נכללו 29 משתתפים בני 21 בממוצע, עם BMI ממוצע של 24.4, אשר ביצעו מבחן העמסת סוכר בשלושה תנאים שונים:

  1. לאחר שנת לילה רגילה.

  2. לאחר הפרעה בשנת הלילה (ערות של 5 דקות בכל שעה) ללא שתיית קפה.

  3. לאחר הפרעה בשנת הלילה ושתיית קפה שעה לאחר הקימה וחצי שעה לפני הבדיקה (קפה שחור המכיל 300 מ"ג קפאין). 

נמצא כי קרא עוד.

Smith HA, Hengist A, Thomas J, et al. Glucose control upon waking is unaffected by hourly sleep fragmentation during the night, but is impaired by morning caffeinated coffee. Br J Nutr. 2020;124(10):1114-1120.

 

 

הפחתת הצריכה של בשר אדום קשורה בסיכון מופחת לסוּכרת סוג 2

במחקר עוקבה פרוספקטיבי, נבדק הקשר בין ירידה בצריכת בשר אדום ועלייה בצריכה של חלבונים ממקור אחר, לבין הסיכון לסוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים, כי צריכה גבוהה יותר של בשר אדום נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2 כאשר זיהוי של מקורות מזון חלופיים עשוי לתרום לשיפור ההמלצות התזונתיות. 

במחקר נכללו הנתונים של 27,634 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות, 46,023 נשים ממחקר האחיות, ו-75,196 נשים ממחקר האחיות השני. נתוני התזונה נאספו באמצעות שאלונים, שמולאו פעם בארבע שנים בתקופת המעקב. במהלך 23 שנים, אובחנו 8,763 מקרים של סוכרת סוג 2. 

בניתוח כולל של הנתונים, נמצא כי קרא עוד

Würtz AML, Jakobsen MU, Bertoia ML, et al. Replacing the consumption of red meat with other major dietary protein sources and risk of type 2 diabetes mellitus: a prospective cohort study [published online ahead of print, 2020 Oct 23]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa284.

 

 

סוּמאק לטיפול בכבד שוּמני

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה ההשפעה של תוסף סומאק (Rhus coriaria), בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). 

במחקר נכללו 84 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבלת שני גרם/יום אבקת סומאק או פלסבו, למשך 12 שבועות. בנוסף, כל המשתתפים צרכו דיאטה מאוזנת עם הפחתה של 500 קלוריות ליום. בתחילת המחקר ובסיומו נבדקו תפקודי הכבד, מדדי הגלוקוז והאינסולין, ומדדי דלקת ועקה חמצונית. נמצא כי קרא עוד.

Kazemi S, Shidfar F, Ehsani S, Adibi P, Janani L, Eslami O. The effects of sumac (Rhus coriaria L.) powder supplementation in patients with non-alcoholic fatty liver disease: A randomized controlled trial. Complement Ther Clin Pract. 2020;41:101259.

 

 

אורח חיים בריא וירידה במשקל למניעת גאוּט

בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה, הוערך מהו שיעור מקרי הגאוט הניתן למניעה, באמצעות שיפור גורמי הסיכון להיפראוריצמיה (עודף חומצת שתן בדם), בדגש על שמנות ואורח חיים לא בריא. במחקר נכללו הנתונים של 44,654 גברים, ללא היסטוריה של גאוט, ממחקר אנשי מקצועות הבריאות, כאשר במהלך תקופת מעקב של 26 שנה אובחנו 1,741 מקרים של גאוט

סיכון נמוך לגאוט נקבע בהתאם לארבעה גורמי סיכון: BMI נמוך מ-25, הימנעות מצריכת אלכוהול, ציון התאמה גבוה לדיאטת DASH, וללא שימוש בתרופות משתנות. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.  

McCormick N, Rai SK, Lu N, Yokose C, Curhan GC, Choi HK. Estimation of Primary Prevention of Gout in Men Through Modification of Obesity and Other Key Lifestyle Factors. JAMA Netw Open. 2020;3(11):e2027421. Published 2020 Nov 2.

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

חסר וִיטמין D קשור בפרופיל סיכון גבוה יותר בקרב חולי לב

במחקר תצפיתי, בו נכללו 3,974 מטופלים עם מחלה קרדיווסקולרית, נמצא כי חסר ויטמין D קשור בפרופיל סיכון מטבולי וקליני גבוה יותר. 

Verdoia M, Nardin M, Rolla R, et al. Cholecalciferol levels, inflammation and leukocytes parameters: Results from a large single-centre cohort of patients [published online ahead of print, 2020 Oct 19]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30526-4.

 

 

אפונה לשיפור האיזון הגליקמי

במחקר מעבדה, נמצא כי זן מסוים ( BC1/19RR and BC1/19rr) של אפונה, המכיל רמה גבוהה יותר של עמילנים עמידים, עשוי לתרום לשיפור האיזון הגליקמי ולשיפור הרכב חיידקי המעי. 

Petropoulou, K., Salt, L.J., Edwards, C.H. et al. A natural mutation in Pisum sativum L. (pea) alters starch assembly and improves glucose homeostasis in humans. Nat Food 1, 693–704 (2020).

 

 

התרומה של פרוֹביוטיקה לפגים

במחקר תצפיתי, בו נכללו 80 פגים שנולדו לפני שבוע 32 להריון, מדגימים החוקרים את ההשפעה המיטיבה של טיפול בפרוביוטיקה על התפתחות אוכלוסיית חיידקי המעי, ומראים כי הטיפול היה מלווה בשיעור נמוך יותר של דלקת מעי נמקית (NEC).

van Best N, Trepels-Kottek S, Savelkoul P, Orlikowsky T, Hornef MW, Penders J. Influence of probiotic supplementation on the developing microbiota in human preterm neonates. Gut Microbes. 2020;12(1):1-16.

 

 

הקשר בין משך תקופת הפוריות לבין תפקודי הריאות

במחקר חתך, המבוסס על נתונים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בקוריאה, נמצא כי בקרב נשים לאחר גיל המעבר, תקופת פוריות קצרה יותר הייתה קשורה בתפקוד ריאות נמוך, יותר ובשכיחות גבוהה יותר של מחלות ריאה רסטריקטיביות. 

Lim JH, Kang D, Hong YS, et al. Association between reproductive lifespan and lung function among postmenopausal women. J Thorac Dis. 2020;12(8):4243-4252.

 

 

השתלת חיידקי מעי עשויה לתרום למטופלים עם מלנוֹמה גרורתית

במחקר קליני (phase I) שנערך בישראל, בו נכללו 10 מטופלים עם מלנומה גרורתית עמידה לטיפול, נמצא כי השתלת חיידקי מעי וחידוש האימונותרפיה, הובילה לתגובה קלינית בשלושה מהמטופלים.  

Baruch EN, Youngster I, Ben-Betzalel G, et al. Fecal microbiota transplant promotes response in immunotherapy-refractory melanoma patients [published online ahead of print, 2020 Dec 10]. Science. 2020;eabB5920.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם