- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
ג'ינג'ר להקלה על בחילות על רקע כימותרפיה בקרב חולות סרטן השד,
כיצד אורח החיים משפיע על פסוריאזיס?
האם דבש יעיל לטיפול באסתמה?
השפעה מיטיבה של ג׳ינסנג קוריאני על מדדי דלקת,
ושל כורכומין על מדדים מטבוליים.
מה עדיף לחולי סוכרת סוג 2, שמן פשתן או שמן דגים?
ומהי ההשפעה נוגדת החמצון של תוסף אומגה 3 עם ויטמין E?
האם דיאטת דלת FODMAP מובילה לחסרים תזונתיים?
תרגול יוגה לשיפור תפקודי הנשימה ולחץ הדם,
מהי התועלת של ארומתרפיה לטיפול בנפגעי כוויות?
האם תוספי סלניום יעילים בקרב חולי סוכרת סוג 2?
והאם תוסף DHA במינון גבוה לפגים יעיל יותר ממינון רגיל להפחתת תסמיני אלרגיה בילדות?
זאת ועוד - האם איכות התזונה בגיל 7 קשורה בעלייה במדדי סיכון קרדיו-מטבוליים בגיל 10?
האם צריכת מוצרי חלב קשורה בסיכון מופחת להידרדרות ביכולת התפקודית בקרב קשישים?
והאם צריכה גבוהה של סויה מגיל צעיר עלולה להיות קשורה בהתפתחות אנדומטריוזיס?
בכותרות השבוע:
פורמולה סינית לטיפול בשלשול, קוורצטין ו-EGCG לטיפול בשמנות ולמניעתה, פיסטוקים להזדקנות בריאה, הקשר בין צריכת זרחן בתזונה לבין לחץ הדם וציפורן לאיזון רמת הגלוקוז.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התרומה של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) להקלה על בחילות והקאות כתוצאה מטיפולי כימותרפיה בקרב חולות סרטן השד. בסקירה נכללו תשעה מחקרים, בהם נכללו מטופלות בגילאי 42-53. במחקרים השונים נעשה שימוש בג'ינג'ר בצורות שונות: אבקה או כמוסות במינון יומי של 250 מ"ג / 500 מ"ג / 1,500 מ"ג או שמן אתרי במינון 2 טיפות על שרשרת הרחה. משך הטיפול היה 3-10 ימים, החל מחמישה ימים לפני הטיפול הכימותרפי.
הממצאים מארבעה מחקרים תומכים בתרומה של ג'ינג'ר להקלה על בחילות אקוטיות. במחקר נוסף נמצא שג'ינג'ר וקמומיל (Matricaria recutita) היו בעלי יעילות דומה להפחתת תדירות ההקאות, כאשר ג'ינג'ר היה יעיל גם להפחתת תדירות הבחילות. עם זאת, בשני מחקרים ג'ינג'ר לא נמצא יעיל להפחתת חומרת הבחילות ורוב המחקרים לא מצאו השפעה מיטיבה לג'ינג'ר בהתייחס להקאות.
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות תומכות בתרומה של ג'ינג'ר להפחתת בחילות כתוצאה מכימותרפיה בקרב חולות סרטן השד, אולם נדרשים מחקרים נוספים באיכות גבוהה על מנת לאשש את הממצאים.
Saneei Totmaj A, Emamat H, Jarrahi F, Zarrati M. The effect of ginger (Zingiber officinale) on chemotherapy-induced nausea and vomiting in breast cancer patients: A systematic literature review of randomized controlled trials. Phytother Res. 2019 Jun 21.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31225678
בסקירה בוחנים החוקרים את המנגנונים הפתולוגיים המעורבים בפסוריאזיס ואת ההשפעה של גורמי אורח החיים על חומרת המחלה. במסגרת הסקירה מוצגים ממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים:
החוקרים מסכמים כי ישנם היבטים נוספים שיש לחקור בהתייחס להשפעה של אורח חיים על פסוריאזיס, כאשר כיום ניתן להמליץ למטופלים עם פסוריאזיס לצרוך תזונה בעלת יחס נמוך של אומגה 6 לאומגה 3, לבצע פעילות גופנית קבועה ולצרוך מזונות פרוביוטיים ופרה-ביוטיים, אשר עשויים לתרום לשיפור הרכב ומגוון חיידקי המעי.
Madden SK, et al. How lifestyle factors and their associated pathogenetic mechanisms impact psoriasis. Clin Nutr. 2019 May 11. pii: S0261-5614(19)30217-1.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31155371
בסקירה הוערכו העדויות המחקריות בהתייחס ליעילות השימוש בדבש - לבד או בשילוב רכיבים נוספים - לטיפול באסתמה. בסקירה נכללו שמונה מחקרים - מהם ארבעה מחקרי חתך, שני מחקרים בחיות מעבדה ושני מחקרים אקראיים מבוקרים. בשני המחקרים שנערכו בקרב חיות מעבדה נבדקה ההשפעה של דבש בלבד; בשני המחקרים האקראיים המבוקרים נבדקה ההשפעה של דבש בשילוב קצח (Nigella sativa) או בשילוב המשחה האיורוודית Vrisha Ghritam (המופקת מהצמח Justicia adhatoda); במחקרי החתך נבדקה ההשפעה של דבש בלבד או בשילוב עם קצח או עם זרעי סלרי.
בהתבסס על הממצאים הקיימים, נמצא כי קרא עוד.
Abbas AS, et al. Honey in Bronchial Asthma: From Folk Tales to Scientific Facts. J Med Food. 2019 Jun;22(6):543-550.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31135254
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) לשיפור מדדי דלקת. בסקירה נכללו שמונה מחקרים, בהם 409 משתתפים עם מגוון מאפיינים בריאותיים, כולל: יתר שומנים בדם, סוכרת, אוטם שריר הלב, כבד שומני, תסמונת מטבולית ונשים לאחר גיל המעבר. בכל המחקרים נעשה שימוש בג'ינסנג קוריאני אדום במינון 1-3 גרם ליום למשך 3-32 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Mohammadi H, et al. Effects of ginseng supplementation on selected markers of inflammation: A systematic review and meta-analysis. Phytother Res. 2019 Jun 3.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31161680
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף כורכומין על מגוון מדדים מטבוליים בקרב משתתפים עם עודף משקל (BMI 25-30) ורמת גלוקוז גבוהה (רמת גלוקוז בצום 100-125 מ"ג/דצ"ל). במחקר נכללו 80 משתתפים, אשר חולקו אקראית לקבלת התוסף או פלסבו - למשך שמונה שבועות. המשתתפים נטלו את התוסף ®Curserin במינון של שתי טבליות ליום אחרי ארוחת הערב, כאשר כל טבליה מכילה 200 מ"ג כורכומין, 120 מ"ג פוספטידיל סרין, 480 מ"ג פוספטידיל כולין ו-8 מ"ג פיפרין.
נמצא כי קרא עוד.
Cicero AFG, et al. Effects of phytosomal curcumin on anthropometric parameters, insulin resistance, cortisolemiaand non-alcoholic fatty liver disease indices: a double-blind, placebo-controlled clinical trial. Eur J Nutr. 2019 Feb 22.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30796508
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוספי שמן פשתן לעומת תוספי שמן דגים בקרב חולי סוכרת סוג 2 עם מחלת לב כלילית. במחקר נכללו 90 מטופלים, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר למשך 12 שבועות:
1) תוסף שמן פשתן, המכיל 400 מ"ג ALA ל-1 גרם - פעמיים ביום.
2) תוסף שמן דגים, המכיל 250 מ"ג EPA ו-150 מ"ג DHA ל-1 גרם - פעמיים ביום.
3) פלסבו.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Raygan F, et al. A comparison between the effects of flaxseed oil and fish oil supplementation on cardiovascular health in type 2 diabetic patients with coronary heart disease: A randomized, double-blinded, placebo-controlled trial. Phytother Res. 2019 Jun 13.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31190359
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה נוגדת החמצון של תוספי אומגה 3 עם ויטמין E. בסקירה נכללו תשעה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 434 משתתפים. כל המחקרים נערכו באיראן ובסלובניה ובכל מחקר נכללו 34-120 משתתפים בעלי מאפיינים מגוונים - מטופלי דיאליזה, חולי סכיזופרניה, ספורטאים, נשים עם סוכרת הריון, מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית, נשים עם מחלת השד הפיברוציסטי, נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, מטופלים עם מחלת לב כלילית ומטופלים עם פרקינסון. בחמישה מהמחקרים נעשה שימוש באומגה 3 ממקור צמחי (בעיקר פשתן), כאשר המינון של אומגה 3 היה 1-4 גרם ליום והמינון של ויטמין E היה 400-1,200 יחב"ל ליום. משך ההתערבות היה 6-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Sepidarkish M, et al. Effect of omega-3 fatty acid plus Vitamin E Co-Supplementation on oxidative stress parameters: A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr. 2019 May 10.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31128941
במחקר אקראי מבוקר נבדקו השינויים בצריכה התזונתית בעקבות דיאטת דלת FODMAP בקרב מבוגרים עם תסמונת המעי הרגיש המאופיינת בשלשולים. במחקר נכללו 78 מטופלים, אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה דלת FODMAP או לדיאטת mNICE (modified National Institute for Health and Clinical (Excellence למשך ארבעה שבועות. ההנחיות לדיאטת mNICE כוללות אכילת ארוחות קטנות בתדירות גבוהה, הימנעות ממזונות הגורמים לתגובה שלילית והימנעות מצריכה גבוהה של אלכוהול וקפאין, ללא התייחסות ספציפית לצריכת הסיבים בתזונה. הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות יומני תזונה של שלושה ימים רצופים בתחילת המחקר ובשבוע האחרון של תקופת ההתערבות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Eswaran S, Dolan RD, Ball SC, Jackson K, Chey W. The Impact of a 4-Week Low-FODMAP and mNICE Diet on Nutrient Intake in a Sample of US Adults with Irritable Bowel Syndrome with Diarrhea. J Acad Nutr Diet. 2019 May 15.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31103370
במחקר פיילוט קליני מבוקר, שנערך בהודו, הוערכה התרומה של יוגה לשיפור פעילות המערכת הקרדיווסקולרית ומערכת הנשימה. במחקר נכללו 13 משתתפים בריאים בגילאי 18-40, המתרגלים יוגה שנה לפחות, וקבוצות ביקורת של 13 משתתפים בריאים ללא ניסיון ביוגה. נמצא כי בקבוצת היוגה זמן החזקת הנשימה היה ארוך יותר באופן מובהק ומדדי לחץ הדם היו נמוכים יותר. להלן הממצאים העיקריים שנמצאו מובהקים סטטיסטית: קרא עוד.
L. Nivethitha, A. Mooventhan, N.K. Manjunath. Effects of yoga for cardiovascular and respiratory functions: a pilot study. Integrative Medicine Research, Available online 6 June 2019.
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2213422019300095
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכו העדויות בהתייחס ליעילות של ארומתרפיה לטיפול בנפגעי כוויות. בסקירה נכללו ארבעה מחקרים, כולם נערכו בהודו.
להלן פירוט המחקרים והממצאים: קרא עוד.
Choi J, Lee JA, Alimoradi Z, Lee MS. Aromatherapy for the relief of symptoms in burn patients: A systematic review of randomized controlled trials. Burns. 2018 Sep;44(6):1395-1402.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29169701
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של תוספי סלניום בקרב חולי סוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים כי בשל ההשפעה נוגדת החמצון של סלניום, ניתן לשער כי לנטילת תוספי סלניום תהיה השפעה מיטיבה על סוכרת סוג 2, הקשורה בעלייה ברמת הרדיקלים החופשיים והעקה החמצונית. עם זאת, ישנם מחקרים המצביעים על כך שסלניום עלול לפגוע באיזון הגלוקוז וברגישות לאינסולין ואף להגביר את הסיכון לסוכרת סוג 2.
בסקירה נכללו ארבעה מחקרים, בהם 241 משתתפים בגילאי 18-85, אשר העריכו את ההשפעה של תוסף סלניום במינון 0.2 מ"ג ליום (שלושה מחקרים) או 0.96 מ"ג ליום (מחקר אחד) בהשוואה לפלסבו - למשך שמונה שבועות עד שלושה חודשים. החוקרים מציינים כי ניתוח התוצאות נעשה באופן נפרד עבור כל מחקר ולא נערכה מטה-אנליזה בשל הטרוגניות גדולה בין המחקרים במאפייני המשתתפים וההתערבויות.
מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
Stróżyk A, et al. Effectiveness and safety of selenium supplementation for type 2 diabetes mellitus in adults: a systematic review of randomised controlled trials. J Hum Nutr Diet. 2019 May 30.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31148299
במחקר, בו נערך מעקב ארוך טווח אחר הנתונים ממחקר אקראי מבוקר, הוערכה התועלת של DHA במינון גבוה, לעומת מינון סטנדרטי, בקרב פגים להפחתת תסמיני אלרגיה בגיל 7. החוקרים מסבירים כי נטילת תוסף DHA בתקופה הפרה-נטאלית נמצאה קשורה בירידה בתסמינים של מחלות אלרגיות, כאשר פגים נמצאים בסיכון מוגבר למחלות אלרגיות, אולם לא ידוע האם נטילת DHA תורמת להפחתת הסיכון.
במחקר נכללו פגים, שנולדו לפני שבוע 33 להריון ואשר חולקו אקראית לקבלת DHA החל מכמה ימים לאחר הלידה המוקדמת ועד למועד המתוכנן של סוף ההריון (כלומר כתחליף להזנה התוך רחמית שהייתה אמורה להתקבל בזמן ההריון),במינון גבוה או במינון סטנדרטי כחלק מההזנה האנטרלית (1% או 0.3% מסך חומצות השומן) החל מ-2-4 ימים לאחר הלידה ועד ליום הלידה המתוכנן (שבוע 40 להריון). מדד המטרה העיקרי היה דיווח ההורים אודות תסמיני אלרגיה במערכת הנשימה (כגון צפצופים ונזלת אלרגית) בגיל 7 ומדדים נוספים כללו תסמיני אקזמה בגיל 7 ותסמיני אלרגיה במהלך תקופת הילדות. במסגרת המחקר נאספו נתוני מעקב עבור 569 ילדים מבין 657 התינוקות שנכללו במחקר המקורי (87%).
נמצא כי קרא עוד.
Gunaratne AW, et al. Docosahexaenoic acid supplementation of preterm infants and parent-reported symptoms of allergic disease at 7 years corrected age: follow-up of a randomized controlled trial. Am J Clin Nutr. 2019 Jun 1;109(6):1600-1610.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31070712
במחקר עוקבה הוערך הקשר בין דפוס התזונה בגיל 7 לבין מדדים קרדיו-מטבוליים בגיל 10. כחלק ממחקר עוקבה, שנערך בפורטוגל ובו השתתפו ילדים שנולדו בין השנים 2005-2006, נכללו הנתונים של 3,350 ילדים. דפוס התזונה הוערך באמצעות שאלוני תזונה שמולאו בגיל 7. בגיל 10 בוצעו בדיקות דם ונמדד לחץ הדם.
נמצא כי קרא עוד.
Pinto A, Santos AC, Lopes C, Oliveira A. Dietary patterns at 7 year-old and their association with cardiometabolic health at 10 year-old. Clin Nutr. 2019 May 10.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31133488
במחקר עוקבה, שנערך ביפן, נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון להידרדרות ביכולת התפקודית בקרב קשישים. במחקר נכללו 859 קשישים מעל גיל 65, ללא פגיעה ביכולת התפקוד, אחריהם נערך מעקב במשך 7 שנים. בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים סיווגו את המשתתפים לארבע קבוצות (רבעונים) על פי הצריכה הכוללת של מוצרי חלב, כך שהמשתתפים ברבעון הראשון צרכו עד 39 גרם ליום והמשתתפים ברבעון הרביעי צרכו מעל 175 גרם ליום.
נמצא ש קרא עוד.
Yoshida D, et al. Dairy consumption and risk of functional disability in an elderly Japanese population: the Hisayama Study. Am J Clin Nutr. 2019 Jun 1;109(6):1664-1671.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31075788
במחקר, שנערך בקרב חולדות, הוערכה המידה בה צריכת סויה לפני גיל ההתבגרות קשורה בהתפתחות אנדומטריוזיס. החוקרים מסבירים כי ישנם דיווחים על שכיחות גבוהה של אנדומטריוזיס בקרב נשים אסיאתיות, הצורכות סויה ברמה גבוהה בתקופת הינקות.
במסגרת המחקר החוקרים חילקו חולדות צעירות (בגיל 6 שבועות) לצריכת פורמולה, המכילה סויה (פולי סויה קלויים שנטחנו לקמח) בכמויות שונות – 0%, 10%, 20%, 30%, 40%, 50% או 60%. שבעה שבועות לאחר מכן החוקרים גרמו להתפתחות אנדומטריוזיס בקרב כלל החולדות, מלבד קבוצת ביקורת שלא צרכה סויה כלל. החוקרים העריכו את הפעילות החמצונית ברקמה באמצעות רמת ה-GSH (גלוטתיון) וה-MDA (malondialdehyde) וביצעו ניתוח היסטולוגי לשחלות להערכת התפקוד הפיזיולוגי. מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
Mvondo MA, et al. Soy Intake Since the Prepubertal Age May Contribute to the Pathogenesis of Endometriosis in Adulthood. J Med Food. 2019 Jun;22(6):631-638.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30864871
וכעת, עוד כותרות...
במחקר, שנערך בקרב עכברים, מציעים החוקרים כי היעילות של הפורמולה הסינית Shenzhu, המכילה ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) ואטרקטילודס (Atractylodes macrocephala), לטיפול בשלשול על רקע טיפולי כימותרפיה, קשורה בהשפעה מעכבת של חיידקי מעי פתוגניים.
Wang J, et al. Gut microbial modulation in the treatment of chemotherapy-induced diarrhea with Shenzhu Capsule. BMC Complement Altern Med. 2019 Jun 11;19(1):126.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31185967
בסקירה מפורטות העדויות הפרה-קליניות והקליניות לגבי ההשפעה נוגדת השמנות של קוורצטין ו-EGCG, כאשר ל-EGCG תרומה משמעותית יותר בהתייחס לירידה במשקל ולקוורצטין השפעה מיטיבה על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים.
Carrasco-Pozo C, Cires MJ, Gotteland M. Quercetin and Epigallocatechin Gallate in the Prevention and Treatment of Obesity: From Molecular to Clinical Studies. J Med Food. 2019 May 14.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31084513
במחקר אקראי מוצלב, בו נכללו 49 משתתפים עם טרום-סוכרת, נמצא כי צריכת דיאטה מועשרת בפיסטוקים (57 גרם/יום), בהשוואה לדיאטת ביקורת איזוקלורית, הייתה מלווה בירידה בנזקים חמצוניים ל-DNA ובהגברת הביטוי של גנים הקשורים בשימור הטלומרים. בכך עשויה דיאטה כזו לתרום להזדקנות בריאה.
Canudas S, et al. Pistachio consumption modulates DNA oxidation and genes related to telomere maintenance: a crossover randomized clinical trial. Am J Clin Nutr. 2019 Jun 1;109(6):1738-1745.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31051499
בסקירה שיטתית, בה נכללו הנתונים ממחקרים אקראיים וממחקרי עוקבה, לא נמצאו ממצאים עקביים לגבי הקשר בין צריכת זרחן בתזונה לבין מדדי לחץ הדם בקרב מבוגרים; בחלק מהמחקרים נמצא קשר חיובי, בחלק מהמחקרים נמצא קשר שלילי ובחלק מהמחקרים לא נמצאו קשרים מובהקים.
McClure ST, et al. Dietary phosphorus intake and blood pressure in adults: a systematic review of randomized trials and prospective observational studies. Am J Clin Nutr. 2019 May 1;109(5):1264-1272.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31051505
במחקר פיילוט פתוח, בו נכללו 12 משתתפים בריאים או עם טרום סוכרת, נמצא כי נטילת מיצוי ציפורן (Syzygium aromaticum) במינון 250 מ"ג/יום למשך 30 יום הובילה לירידה ברמת הגלוקוז לאחר הארוחה, בעיקר במשתתפים עם טרום סוכרת.
Mohan R, et al. Water-soluble polyphenol-rich clove extract lowers pre- and post-prandial blood glucose levels in healthy and prediabetic volunteers: an open label pilot study. BMC Complement Altern Med. 2019 May 7;19(1):99.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31064377
