- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
האם כל שומן רווי מעלה סיכון להתקף לב? והאם צריך להקפיד על המנעות מאכילה לפני השינה?
מענה לשתי שאלות מעניינות אלו בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו. כמו כן, מהו התפקיד של ויטמין D בהגנה מפני זיהומים במטופלי דיאליזה? האם תוספי כורכומין ולבונה יעילים לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית בברך? האם קרם צמחי יעיל לטיפול בויטיליגו? האם כמוסות לבנדר ותפוז מר משפרות איכות השינה בקרב נשים לאחר גיל המעבר? אילו רכיבים צמחיים יעילים לטיפול בנוירופתיה? מהי היעילות והבטיחות של תוספי הרזייה המבוססים על צמחי מרפא? איזה סוג אימון מתאים לירידה במשקל? האם יש תמיכה מדעית לתוספי תזונה הניתנים לחיזוק השרירים? מהי התרומה של פעילות גופנית להגנה מפני דיכאון? האם צריכת משקאות דיאט קשורה בעלייה בסיכון הקרדיווסקולרי בקרב נשים לאחר גיל המעבר? האם נמצאה תמיכה להשפעה של ממתיקים מלאכותיים על פלורת המעי? האם מיינדפולנס עשוי להקל על תסמיני גיל המעבר? ומהם הסיכונים בנטילת סטטינים?
בכותרות השבוע: מספר מחקרים הקשורים באלצהיימר, דמנציה ותפקוד קוגניטיבי, ההשפעה המגינה של פרואנתוציאנידנים כנגד חיידקים בדרכי השתן ונקודות לחיצה להקלה על תסמינים בקרב נשים המחלימות מסרטן השד.
בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה גדול שנערך באירופה (EPIC), במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין צריכת שומן רווי לבין הסיכון לאוטם שריר הלב בשתי אוכלוסיות המחקר בבריטניה ובדנמרק. החוקרים מסבירים כי ההשפעה של חומצות שומן רווי על רמת הכולסטרול תלויה באורך השרשרת הפחמנית של חומצת השומן, אולם לא ידוע האם יש לכך השפעה על הסיכון לאוטם שריר הלב.
להלן פירוט הנתונים והתוצאות בשתי אוכלוסיות המחקר:
דנמרק
בריטניה
החוקרים מסכמים כי על סמך ממצאים אלה וממצאים קודמים, הקשר בין שומן רווי לבין הסיכון לאוטם שריר הלב או מחלת לב כלילית תלוי באורך השרשרת. באופן ספציפי, צריכה גבוהה של חומצות שומן קצרות או בינוניות שרשרת (וכן חומצות שומן עם 15 ו-17 פחמנים) - בדומה לחומצות השומן הקיימות במוצרי חלב - קשורה בסיכון נמוך יותר לאוטם שריר הלב, בעוד שצריכה גבוהה של חומצות שומן ארוכות שרשרת עם 16 ו-18 פחמנים – בדומה לחומצות השומן הקיימות בבשר - קשורה בסיכון גבוה יותר. עם זאת, נדרשים מחקרים מבוקרים על מנת לבחון האם הבדלים אלה נובעים מהמקור התזונתי של חומצות השומן או מגורמים מתערבים אחרים.
המחקר מומן מטעם ארגוני מחקר הסרטן בבריטניה ובדנמרק, כאשר החוקרים מדווחים על קבלת מענקי מחקר אישיים מטעם חברת יוניליוור.
Praagman J, et al. Consumption of individual saturated fatty acids and the risk of myocardial infarction in a UK and a Danish cohort. Int J Cardiol. 2019 Mar 15;279:18-26.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30482628
במחקר אורך, שנערך ביפן, נבדקה ההשפעה של הפרש של שעתיים בין ארוחת הערב ושעת השינה על רמת ההמוגלובין המסוכרר בקרב מבוגרים וקשישים. במחקר נכללו הנתונים מבדיקות רפואיות שגרתיות, שנערכו ב-3 שנים עוקבות (2012, 2013, 2014) וכללו מדדי אורח חיים ונתונים אנתרופומטריים של 1,573 מבוגרים בגילאי 40-74 ללא טרום-סוכרת או סוכרת. ממוצע ההמוגלובין המסוכרר היה 5.2% ב-2012 ו-5.58% ב-2013 וב-2014. מבין המשתתפים, 16% מהגברים ו-7% מהנשים הלכו לישון בטווח של עד שעתיים מארוחת הערב. בניגוד לתפיסה הרווחת, בקרב משתתפים אלה לא נצפתה עלייה מובהקת ברמת ההמוגלובין המסוכרר לאורך זמן.
החוקרים מראים כי גורמי אורח חיים כולל עישון, צריכת אלכוהול והשמנה עלולים להשפיע על העלייה בהמוגלובין המסוכרר לאורך זמן במידה משמעותית יותר. הם מסכמים כי למרות ההמלצה ביפן להקפיד על הפרש של שעתיים בין הארוחה ושעת השינה, גורמי אורח חיים הינם משמעותיים יותר בשמירה על איזון הסוכר בדם לאורך זמן.
הערת מערכת: התוצאות מתייחסות רק לאלה שהלכו לישון בטווח של עד שעתיים מארוחת הערב, ללא התייחסות לתוצאות עבור אלה שכן מקפידים על הפרש הזמנים.
Maw SS, Haga C Effect of a 2-hour interval between dinner and bedtime on glycated haemoglobin levels in middle-aged and elderly Japanese people: a longitudinal analysis of 3-year health check-up data BMJ Nutrition, Prevention & Health 2019;bmjnph-2018-000011.
https://nutrition.bmj.com/content/bmjnph/early/2019/01/08/bmjnph-2018-000011.full.pdf
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין רמת ויטמין D או נטילת תוספי ויטמין D לבין הסיכון לזיהומים בקרב מטופלי דיאליזה. בסקירה נכללו 17 מחקרים, כאשר רמת ויטמין D בדם נבדקה בשישה מחקרי עוקבה (5,714 משתתפים) והשימוש בתוספים נבדק בשני מחקרים אקראיים מבוקרים ובתשעה מחקרים תצפיתיים (92,309 משתתפים). במרבית המחקרים נעשה שימוש בתוספים מסוג VDRA - vitamin D receptor activator.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
Su G, et al. Vitamin D deficiency and treatment versus risk of infection in end-stage renal disease patientsunder dialysis: a systematic review and meta-analysis. Nephrol Dial Transplant. 2019 Jan 1;34(1):146-156.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות והבטיחות של תוספי כורכומין ולבונה (Boswellia) - בהשוואה לפלסבו או לתרופות ממשפחת NSAIDs - לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית בברך. בסקירה נכללו 11 מחקרים הכוללים בסך הכל 1,009 משתתפים, מתוכם חמישה מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי כורכומין במינון 1,000-1,500 מ"ג/יום לעומת פלסבו, ארבעה מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי לבונה במינון 100-1,000 מ"ג/יום לעומת פלסבו ושני מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של מיצוי כורכום (Curcuma domestica) במינון 1,500-2,000 מ"ג/יום לעומת איבופרופן.
באופן כללי, החוקרים מעריכים קרא עוד
Bannuru RR, Efficacy of curcumin and Boswellia for knee osteoarthritis: Systematic review and meta-analysis. Semin Arthritis Rheum. 2018 Dec;48(3):416-429.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של המוצר הצמחי ®Vitilinex לטיפול בויטיליגו - לבד או בשילוב טיפול באור. המוצר הצמחי הכיל שני רכיבים – קרם בסיס [המכיל את הצמח האוסטרלי סנטיפדה (Centipeda cunninghamii), אלוורה (Aloe vera), רכיב המצוי בשמן עץ התה (terpinol-4-ol) ורכיב המצוי בשיבולת שועל,(Dihydroavenanthramide D)] עליו נמרחה משחה טיפולית [המכילה שמן קצח, פלפל שחור, קוליאוס (coleus forskohlii), שרעול (Psoralea corylifolia), שמן תימין, מור ונרולי].
במחקר נכללו 62 מטופלים בני 34 בממוצע, הסובלים מויטיליגו ברמה קלה עד בינונית. המטופלים חולקו אקראית לשלוש קבוצות: קבוצה אחת קיבלה את המוצר הצמחי בלבד, קבוצה שניה קיבלה את המוצר הצמחי + טיפול באור, והקבוצה השלישית קיבלה טיפול באור בלבד.
להלן שיעורי התגובה לטיפול לאחר תקופת התערבות של 12 שבועות: קרא עוד
Van TN, et al. Successful Treatment of Vitiligo Vietnamese Patients with Vitilinex® Herbal Bio-Actives in Combination with Phototherapy. Open Access Maced J Med Sci. 2019 Jan 29;7(2):283-286.
במחקר תלת-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף לבנדר (Lavandula angustifolia) ותפוז מר (Citrus aurantium) על איכות השינה בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו 156 נשים שחולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר. המשתתפות נטלו 1,000 מ"ג ליום כמוסות תפוז מר או לבנדר או פלסבו – למשך 8 שבועות. איכות השינה בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות הוערכה באמצעות המדד (PSQI (Pittsburgh Sleep Quality Inventory.
נמצא כי קרא עוד
Kamalifard M, et al. Comparison of the effect of lavender and bitter orange on sleep quality in postmenopausal women: A triple-blind, randomized, controlled clinical trial. Women Health. 2018 Sep;58(8):851-865.
בסקירה מוצגות העדויות הקליניות בנוגע להשפעה המיטיבה של רכיבים צמחיים לטיפול בנוירופתיה. בסקירה נכללו 22 מחקרים, בהם נבדקה ההשפעה של מגוון צמחי מרפא על סוגים שונים של נוירופתיה – על רקע סוכרת, איידס, כימותרפיה, תסמונת התעלה הקרפלית ואחרים. במחקרים השונים דווח על שיפור בכאב, בתפקוד העצבי, בהולכה העצבית ובאיכות החיים.
העדויות המשמעותיות ביותר בהתייחס ליעילות קלינית נמצאו עבור קנאביס (Cannabis sativa), שמן פשתן (Linum usitatissimum), קפסאיצין ופורמולה יפנית הנקראת Goshajinkigan, אשר מכילה עשרה צמחי מרפא [רהמניה (Rehmannia glutinosa), קורנוס (Cornus officinalis), בטטת בר (Dioscorea villosa), פטריית פוריה (Poria cocos), לחך (Plantago spp), אליסמה (Alisma plantago), מאוטן רדיסיס (Moutan Radicis), קינמון (Cinnamomum zeylanicum) ,אקונייט (Aconitum) והצמח Achyranthes]
רכיבים נוספים, שנמצאו בעלי פוטנציאל לטיפול בנוירופתיה, כוללים קרא עוד.
Ebrahimi F, et al. Plant-derived medicines for neuropathies: a comprehensive review of clinical evidence. Rev Neurosci. 2019 Feb 15.
בסקירה בוחנים החוקרים את העדויות בנוגע ליעילות ולבטיחות של תוספי הרזייה, המבוססים על רכיבים צמחיים. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים בהתייחס לחמישה צמחי מרפא, השכיחים ביותר בתוספי הרזייה: גרסיניה קמבוג'יה (Garcinia cambogia), תה ירוק (Camellia sinensis), הודיה (Hoodia gordonii), תפוז מר (Citrus aurantium) וקוליאוס (Coleus forskohlii). החוקרים מציינים שלא נמצאו עדויות קליניות התומכות בכך ששימוש בתוספים המבוססים על צמחי מרפא אלה מוביל לירידה במשקל לאורך זמן. מעבר לכך, ישנן עדויות למקרים של תחלואה ואף תמותה על רקע השימוש בתוספי הרזייה אלה.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Farrington R, Musgrave IF, Byard RW. Evidence for the efficacy and safety of herbal weight loss preparations. J Integr Med. 2019 Jan 30. pii: S2095-4964(19)30009-3.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נערכה השוואה בין ההשפעה של אימון אינטרוולים לעומת אימון רציף בעצימות בינונית על מדדים של השמנה. בסקירה נכללו 41 מחקרים קליניים, מהם 36 נכללו במטה-אנליזה. נמצא כי שני סוגי האימונים, אימון אינטרוולים ואימון רציף, היו מלווים בירידה מובהקת באחוז השומן (ירידה של 1.5% ו-1.44% בהתאמה), ללא הבדל מובהק ביניהם, כאשר הירידה במסת השומן הייתה גדולה יותר בקרב משתתפים שביצעו אימון אינטרוולים (ירידה של 1.58 ק"ג לעומת 1.13 ק"ג, בהתאמה).
באופן ספציפי, נמצא כי קרא עוד.
Viana RB, et al. Is interval training the magic bullet for fat loss? A systematic review and meta-analysis comparing moderate-intensity continuous training with high-intensity interval training (HIIT). Br J Sports Med. 2019 Feb 14. pii: bjsports-2018-099928.
בסקירה מסכמים החוקרים את הממצאים המחקריים בנוגע לתרומה של מספר תוספי תזונה מוכרים לשיפור מסת או חוזק השריר. בהתאם לאיכות העדויות המחקריות, החוקרים סיווגו את התוספים השונים לארבע קבוצות.
עדויות בדרגה 1 (עדויות מבוססות, התומכות ביעילות ובבטיחות – מומלץ לשימוש):
עדויות בדרגה 2 (עדויות מעורבות ואין תמיכה חד משמעתית ביעילות ובבטיחות – ניתן להשתמש תוך נקיטת זהירות):
עדויות בדרגה 3 או בדרגה 4 (עדויות מועטות, שאינן מספיקות על מנת לתמוך ביעילות ובבטיחות, או העדר עדויות מחקריות מספיקות – לא מומלץ לשימוש):
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Valenzuela PL, et al. Supplements with purported effects on muscle mass and strength. Eur J Nutr. 2019 Jan 2.
במחקר גנטי נבדק הקשר הדו-כיווני בין פעילות גופנית לבין דיכאון. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות רבות המצביעות על כך שפעילות גופנית קשורה בסיכון מופחת לדיכאון, אולם לא ברור האם פעילות גופנית מגינה מפני התפתחות דיכאון או שדיכאון מוביל להימנעות מפעילות גופנית. במחקר נעשה שימוש במספר מאגרי נתונים גנטיים ורפואיים גדולים באירופה, כולל מאפיינים גנטיים שנמצאו קשורים בפעילות גופנית, מדידה אובייקטיבית של פעילות גופנית באמצעות מד-תאוצה ונתונים לגבי הפרעת דיכאון קלינית. סך הכל נכללו במחקר הנתונים של כ-600,000 משתתפים.
מניתוח כולל של הנתונים באמצעות שיטות של רנדומיזציה מנדליאנית נמצא כי קרא עוד.
Choi KW, et al. Assessment of Bidirectional Relationships Between Physical Activity and Depression Among Adults. JAMA Psychiatry, 2019; DOI: 10.1001/jamapsychiatry.2018.4175
במחקר עוקבה, שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת משקאות המכילים ממתיקים מלאכותיים לבין הסיכון לשבץ, למחלת לב כלילית ולתמותה בקרב נשים לאחר גיל המעבר. כחלק ממחקר גדול העוסק בבריאות האישה, במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 81,714 נשים בגילאי 50-79, אחריהן נערך מעקב של כ-12 שנה בממוצע. מבין המשתתפות, 64% דיווחו על אי צריכת משקאות דיאט או עד משקה אחד לשבוע, ו-5% דיווחו על צריכה של 2 משקאות או יותר ביום.
בהשוואה בין שתי קבוצות אלה, נמצא כי קרא עוד.
Yasmin Mossavar-Rahmani, et al. Artificially Sweetened Beverages and Stroke, Coronary Heart Disease, and All-Cause Mortality in the Women’s Health Initiative. Stroke. 2019.
בסקירה מוצגים הממצאים העוסקים בהשפעה של ממתיקים מלאכותיים על פלורת המעי, במטרה להעריך האם צריכתם עלולה להוביל לנזק בריאותי. ברקע לסקירה נמצא מחקר מ-2014, הקושר בין ממתיקים מלאכותיים לבין עלייה בסיכון לאי-סבילות לגלוקוז באמצעות שינויים בפלורת המעי. לכן, בסקירה זו בוחנים החוקרים מהם הגורמים המשפיעים על פלורת המעי ומהי ההשפעה של ממתיקים מלאכותיים, בהתבסס על ממצאים מחיות מעבדה ומבני אדם. ממחקרים תזונתיים עולה כי קרא עוד.
Lobach AR, Roberts A, Rowland IR. Assessing the in vivo data on low/no-calorie sweeteners and the gut microbiota. Food Chem Toxicol. 2019 Feb;124:385-399.
במחקר חתך נבדק הקשר בין מיינדפולנס לבין הקלה בתסמיני גיל המעבר. במחקר נכללו 1,744 נשים בגילאי 40-65, אשר הגיעו לטיפול על רקע תסמיני גיל המעבר. המשתתפות מילאו מספר שאלונים להערכת תסמיני גיל המעבר, רמת הסטרס ומיינדפולנס (Mindfulness Attention Awareness Scale). נמצא כי באופן בלתי תלוי, רמת מיינדפולנס גבוהה יותר וכן רמת סטרס נמוכה יותר היו קשורים ברמה נמוכה יותר של תסמיני גיל המעבר.
בניתוח נוסף מראים החוקרים כי קרא עוד.
Sood R, et al. Association of mindfulness and stress with menopausal symptoms in midlife women. Climacteric. 2019 Jan 17:1-6.
בנייר עמדה מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA) סוקרים צוות החוקרים את ההשפעות השליליות הקשורות בשימוש בסטטינים. ברקע לסקירה מציינים החוקרים כי 1 מבין 4 אמריקאים מעל גיל 40 נוטל סטטינים במטרה להפחית את הסיכון לאוטם שריר הלב, שבץ איסכמי או סיבוכים אחרים של טרשת עורקים, כאשר הסטטינים היעילים ביותר מובילים לירידה של 55-60% בממוצע ברמת ה-LDL.
בהתבסס על עדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים ומחקרים תצפיתיים, החוקרים בוחנים את הבטיחות והסבילות של סטטינים באוכלוסייה הכללית וכן בתתי-קבוצות - כולל קשישים, ילדים, נשים בהריון, אסיאתיים ומטופלים עם מצבים רפואיים ספציפיים, כגון מחלת כליות כרונית, מחלות כבד, איידס ומושתלי איברים.
מהסקירה עולה: קרא עוד.
Newman CB, et al. Statin Safety and Associated Adverse Events: A Scientific Statement From the American Heart Association. Arterioscler Thromb Vasc Biol. 2019 Feb;39(2):e38-e81.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר, שנערך במודל עכברים, מראים החוקרים כי פעילות גופנית מגבירה את רמת ההורמון איריסין (Irisin), אשר קשור בשמירה ושיפור הגמישות העצבית ותפקודי הזיכרון, ובכך עשוי להגן מפני התפתחות אלצהיימר.
Lourenco MV, et al. Exercise-linked FNDC5/irisin rescues synaptic plasticity and memory defects in Alzheimer's models. Nat Med. 2019 Jan;25(1):165-175.
במחקר קליני, בו נכללו 287 משתתפים, מראים החוקרים כי רמה גבוהה של הורמון השובע (CCK (Cholecystokinin הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להפרעה קוגניטיבית קלה או לאלצהיימר, בתפקודי זיכרון טובים יותר ובנפח גדול יותר של תאים אפורים באזורים מסוימים במוח הקשורים גם בזיכרון.
Plagman A, et al. Cholecystokinin and Alzheimer's disease: a biomarker of metabolic function, neural integrity, and cognitive performance. Neurobiol Aging. 2019 Jan 9;76:201-207.
במחקר רב-מרכזי אקראי מבוקר, בו נכללו כ-9,000 משתתפים עם יתר לחץ דם, נמצא כי לטיפול אינטנסיבי ביתר לחץ דם (יעד טיפול של ל"ד סיסטולי עד 120 מ"מ כספית) לא הייתה תרומה להפחתת הסיכון לדמנציה בהשוואה לטיפול סטנדרטי (יעד טיפול של ל"ד סיסטולי עד 140 מ"מ כספית), אך טיפול אינטנסיבי כן תרם להפחתת הסיכון להפרעה קוגניטיבית קלה ב-19%.
SPRINT MIND Investigators for the SPRINT Research Group. et al. Effect of Intensive vs Standard Blood Pressure Control on Probable Dementia: A Randomized Clinical Trial. JAMA. 2019 Feb 12;321(6):553-561.
בסקירה מוצגים הממצאים הפרה-קליניים והקליניים בנוגע לפעילות של פרואנתוציאנידינים כנגד חיידקים שכיחים המצויים בדרכי השתן ותפקידם במניעת זיהומים בדרכי השתן, כאשר ישנן עדויות הקושרות בין צריכת פרואנתוציאנידינים (המצויים למשל בחמוציות) לבין מניעה של היצמדות חיידקים לתאי האפיתל בדרכי השתן.
Jagannathan V, Viswanathan P. Proanthocyanidins-Will they effectively restrain conspicuous bacterial strains devolving on urinary tract infection? J Basic Microbiol. 2018 Jul;58(7):567-578. doi: 10.1002/jobm.201800131. Epub 2018 May 18.
במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 288 נשים המחלימות מסרטן השד וסובלות מתשישות, נמצא כי טיפול עצמי בנקודות לחיצה תרם להקלה בתסמינים נלווים הכוללים כאב, חרדה ודיכאון.
נקודות הלחיצה אשר נחקרו היו: Yin tang, Anmian, Heart 7, Spleen 6, and Liver 3. כל נקודות הדיקור בוצעו באופן דו-צדדי פרט ל- Yin tang, אשר נעשה במרכז.
Zick SM, et al. Impact of Self-Acupressure on Co-Occurring Symptoms in Cancer Survivors. JNCI Cancer Spectr. 2018 Nov;2(4):pky064.
