- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
האם נטילת אומגה 3 בהריון קשורה בסיכון נמוך יותר ללידה מוקדמת? ואילו הרגלי חיים יש לאמץ למניעת אי-ספיקת לב ולטיפול בה? - שתי סקירות עדכניות בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו יענו על שאלות אלו.
בהמשך, נציג שלוש סקירות לטיפול הטבעי בסרטן – שד, גניקולוגי ומערכת עיכול – וסקירות על גדילן מצוי לתסמונת המטבולית ועל סיבים תזונתיים להפרעות עיכול תפקודיות בילדים.
נציג שני מחקרים הנוגעים לסוגים שונים של דיאטות לירידה במשקל - דיאטה טבעונית ודיאטה דלת פחמימות – וכן מחקרים על תוספי תה ירוק לטיפול בכבד שומני ופיקנוגנול למטופלים עם הגדלה שפירה של הערמונית.
בתחום כאבי המחזור נציג סקירה על ארומתרפיה ומחקר חתך הבודק את הקשר לצריכת תמ"ל על בסיס סויה.
ולסיום, האם נטילת ויטמין D בהריון תורמת לגדילת העובר? ומהי ההשפעה של רכיבים צמחיים במחלות נוירו-דגנרטיביות?
בכותרות השבוע: צריכת יוד נמוכה בהריון קשורה בעיכוב בשפה ובביצועים הלימודיים של הילד, שמן ורד להקלה על כאבי גב בהריון, נטופית רפואית להקלה על גודש בקרב נשים מניקות, שמן זרעי כותנה להורדת רמות השומנים בדם וברברין לטיפול בהפרעות מצב רוח.
בסקירת קוקרן עדכנית הוערכה ההשפעה של נטילת אומגה 3 על האם והילד - בהריון ולאחר הלידה. בסקירה נכללו 70 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 19,927 נשים, אשר בדקו את ההשפעה של נטילת אומגה 3 בהריון - בתזונה או כתוסף - בהשוואה לפלסבו או לקבוצת ביקורת שלא קיבלה כל תוסף. החוקרים מציינים כי היו הבדלים בין המחקרים מבחינת הסיכון להטייה - רוב המחקרים נערכו במדינות עם רמת הכנסה בינונית עד גבוהה וכמחצית מהמחקרים כללו נשים שהיו בסיכון מוגבר לתוצאות שליליות של הריון ולידה.
בהתייחס לתוצאות הלידַה, נמצא כי נטילת אומגה 3 הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ללידה מוקדמת לפני שבוע 37 להריון (11.9% לעומת 13.4%) וללידה מוקדמת מאוד לפני שבוע 34 להריון (2.7% לעומת 4.6%), נתון המבטא סיכון נמוך ב-11% וב-42%, בהתאמה. כמו כן, שיעור הנשים עם משך הריון ארוך של מעל 42 שבועות היה גבוה יותר בקרב נשים שנטלו אומגה 3 (2.6% לעומת 1.6%).
בהתייחס לתוצאות עבור העובר, נטילת אומגה 3 בהריון הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ללידת עובר מת, לשיעור נמוך יותר של אשפוזים לאחר הלידה, לסיכון נמוך יותר למשקל לידה נמוך אך גם לעלייה קלה בסיכון לתינוק גדול לגיל ההריון. לא נמצאה השפעה לאומגה 3 על הסיכון לתינוק קטן לגיל ההריון או על הגדילה התוך-רחמית.
בהתייחס לתוצאות עבור האם, לא נמצאו עדויות מספיקות על מנת להסיק לגבי ההשפעה של אומגה 3 על זירוז לידה, השפעות שליליות לאם, אשפוז בטיפול נמרץ ודיכאון לאחר לידה. בקרב נשים שנטלו אומגה 3 משך ההריון היה ארוך יותר ב-1.67 ימים בממוצע והסיכון לרעלת הריון היה נמוך ב-16%.
בהתייחס לתוצאות ארוכות טווח, נמצאו מעט מאוד הבדלים בין הקבוצות בהתייחס למדדי גדילה, התפתחות נוירו-קוגניטיבית, שפה, והתנהגות ולא ניתן להסיק האם קיימת השפעה על הסיכון לשמנות או להתפתחות סוכרת בילדות ובבגרות המוקדמת.
החוקרים מסכמים כי באופן כללי נטילת אומגה 3 בהריון קשורה בסיכון נמוך יותר ללידה מוקדמת, כאשר נמצאה תמיכה מסוימת להשפעה מיטיבה נוספת לעובר ולאם. נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך מהו הסוג והמינון האופטימאלי של אומגה 3 לנשים שונות, כאשר ההערכה היא שנדרש מינון של 500-1,000 מ"ג ליום, מתוכם לפחות 500 מ"ג DHA, החל משבוע 12 להריון.
Middleton P, et al. Omega-3 fatty acid addition during pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2018 Nov 15;11:CD003402.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30480773
בסקירה מפורטות העדויות המחקריות בנוגע לתרומה של הרגלי חיים שונים למניעת אי-ספיקת לב ולטיפול בה. החוקרים מסבירים כי העלייה בתוחלת החיים לצד אורח חיים שאינו בריא הביאו לעלייה בשכיחות של אי ספיקת לב. ההתמקדות הינה בעיקר בטיפול תרופתי ובמכשור רפואי המיועד לשיפור ההישרדות, אולם ישנם הרגלי חיים רבים הניתנים לשינוי ואשר עשויים לתרום למניעה ולטיפול במצבים אלה. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בתפקיד של משקל הגוף, פעילות גופנית, תזונה, תוספי תזונה וטיפולי גוף-נפש - בסיכון להתפתחות אי ספיקת לב בשלב ראשוני ובתפקיד הטיפולי שלהם.
החוקרים מדגישים את החשיבות בשמירה על משקל גוף תקין והקפדה על תזונה בריאה בהתאם להנחיות איגוד הלב האמריקאי (AHA). תזונה המבוססת על מזונות מן הצומח - כולל פירות, ירקות, אגוזים, זרעים וקטניות וצמצום מזונות מן החי ומזונות מעובדים - נמצאה במחקרים רבים בעלת השפעה מגינה מפני התפתחות טרשת עורקים ואי ספיקת לב. באופן ספציפי, תזונה מן הצומח מסייעת בהפחתת גורמי הסיכון לאי ספיקת לב - כולל הפחתת לחץ הדם, משקל הגוף ורמות השומנים בדם, איזון רמות הסוכר, הפחתת תהליכים דלקתיים ועקה חמצונית וירידה ב-TMAO (מטבוליט, המיוצר על ידי חיידקי המעי וקשור בעלייה בסיכון הקרדיווסקולרי). העדויות לגבי התרומה בהגבלת המלח בתזונה אינן חד משמעיות, למרות שכיום מומלץ על צריכה של 1,500-2,400 מ"ג נתרן ליום. ישנן עדויות מוגבלות התומכות ביעילות של תוסף קו-אנזים Q10, כאשר אין מספיק עדויות לגבי היעילות של תוספים אחרים כגון ל-קרניטין וטאורין, ויטמיני B, ויטמין D וסידן. בנוסף, מדגישים החוקרים את החשיבות של פעילות גופנית וסיבולת לב ריאה וכן את התרומה של טיפולי גוף נפש והפחתת סטרס, בדגש על גישות מיינדפולנס כמו יוגה ומדיטציה.
Aggarwal M, et al. Lifestyle Modifications for Preventing and Treating Heart Failure. J Am Coll Cardiol. 2018 Nov 6;72(19):2391-2405.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30384895
בסקירה מפורטות העדויות המחקריות עליהן מבוססות המלצות הטיפול האינטגרטיבי בחולות סרטן השד. החוקרים מסבירים כי מרבית הנשים, המקבלות את הטיפול נוגד הסרטן הסטנדרטי, פונות גם לטיפול איטנגרטיבי. הבנת הבסיס המחקרי להמלצות השונות עשויה לסייע בשיפור איכות החיים של המטופלות ואף לתרום לשיפור ההישרדות.
להלן פירוט ההמלצות הנתמכות מחקרית: קרא עוד.
Lemanne D, Maizes V. Advising Women Undergoing Treatment for Breast Cancer: A Narrative Review.J Altern Complement Med. 2018 Sep/Oct;24(9-10):902-909.
בסקירה, שנערכה על ידי חוקרים ישראלים, מוצגים הממצאים המחקריים, העוסקים בתפקיד של רפואה אינטגרטיבית כחלק מהטיפול בנשים עם סרטן גניקולוגי (סרְטן שחלות, סרְטן רחם, סרְטן צוואר הרחם). במסגרת הסקירה דנים החוקרים בהשפעה של התזונה על הסיכון להתפתחות סרטן והישנות המחלה ובתרומתה לשיפור איכות החיים במהלך הטיפול האונקולוגי. דוגמא לכך היא קרא עוד.
Ben-Arye E, Samuels N, Lavie O. Integrative Medicine for Female Patients with Gynecologic Cancer. J Altern Complement Med. 2018 Sep/Oct;24(9-10):881-889. doi: 10.1089/acm.2018.0163.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים אקראיים מבוקרים, בהם הוערכו התערבויות תזונתיות שונות בקרב קשישים עם סרטן קולורקטלי וסרטן בקיבה. החוקרים מציינים כי חולים אלה נוטים לסבול מתת-תזונה ומדלדול שריר (סרקופניה), מצבים הקשורים ברעילות מוגברת מטיפולי הכימותרפיה, היענות נמוכה לטיפול האונקולוגי ופרוגנוזה גרועה. ניסיונות לטיפול תזונתי כוללים שימוש במזון רפואי רגיל או מועשר באומגה 3 וכן הזנה באמצעות צינורית או הזנה תוך-ורידית. במחקרים בהם נבדקה התרומה של ייעוץ תזונתי או שימוש במזון רפואי סטנדרטי נמצאו תוצאות מאכזבות בהתייחס להיענות ולהשפעה בטווח הארוך יותר.
תוצאות תזונתיות וקליניות טובות יותר נצפו קרא עוד.
Bozzetti F. Nutritional interventions in elderly gastrointestinal cancer patients: the evidence from randomized controlled trials. Support Care Cancer. 2018 Nov 9.
בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי התרומה ומנגנוני הפעולה של גדילן מצוי (Silybum marianum) ושל הרכיב הפעיל סילימרין בהקשר של הטיפול בתסמונת המטבולית. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי השפעה מגינה על הכבד ומפני תחלואה קרדיווסקולרית ופעילות נוגדת חמצון, נוגדת סוכרת ונוגדת שמנות. ההשפעה על לחץ הדם היתה מעורבת.
בהקשר של ההשפעה על פרופיל השומנים, ישנם מחקרים קליניים, המצביעים על קרא עוד.
Tajmohammadi A, Razavi BM, Hosseinzadeh H. Silybum marianum (milk thistle) and its main constituent, silymarin, as a potential therapeutic plant in metabolic syndrome: A review. Phytother Res. 2018 Oct;32(10):1933-1949.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות לגבי התפקיד של סיבים כחלק מהטיפול בהפרעות עיכול תפקודיות בילדים, כולל עצירות תפקודית ותסמונת המעי הרגיש. החוקרים מציינים כי מרבית הילדים הצעירים אינם צורכים כמות מספקת של סיבים, אולם עפ"י ההנחיות של הגופים המקצועיים אין תמיכה לשימוש בתוספי סיבים לטיפול בעצירות תפקודית בילדים ולא מומלץ להגביר את צריכת הסיבים בקרב ילדים עם תסמונת מעי רגיש. למרות זאת, ברפואה הכללית נהוג להמליץ לילדים, הסובלים מעצירות וממעי רגיש, להגביר את צריכת הסיבים בתזונה. בסקירה הנוכחית נכללו 13 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם סה"כ 723 משתתפים, אשר בדקו את ההשפעה של סיבים במינונים שונים וממקורות שונים (כגון תירס, פסיליום, גואר-גאם) בקרב ילדים עם מעי רגיש וכן את ההשפעה של גלוקומנאן, קליפות קקאו, פוליסכרידים שונים, אינולין ועוד - בקרב ילדים עם עצירות תפקודית.
בשלושת המחקרים בהם השתתפו ילדים עם מעי רגיש נמצאה השפעה קרא עוד.
Axelrod CH, Saps M. The Role of Fiber in the Treatment of Functional Gastrointestinal Disorders in Children. Nutrients. 2018 Nov 3;10(11). pii: E1650.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של דיאטה טבעונית, בדגש על תפקיד החלבון מן הצומח, על הרכב הגוף ועל התנגודת לאינסולין בקרב משתתפים בריאים עם עודף משקל או שמנות. הרציונל העומד מאחורי המחקר הוא העובדה כי חלבון מעורר שחרור של אינסולין וגלוקגון, כאשר צריכת חומצות אמינו חיוניות, המצויות בשפע בחלבון מן החי, מגרה הפרשת אינסולין וויסות IGF-1 וצריכת חומצות אמינו לא חיוניות מפחיתה הפרשת אינסולין ומגבירה הפרשת גלוקגון, מה שמוביל לגירוי גלוקונאוגנזיס (יצירת גלוקוז ממקורות שאינם פחמימתיים), פירוק שומנים, ירידה בייצור IGF-1 וכולסטרול וחמצון שומנים בכבד (המעודד שליטה בתיאבון ובכך משחק תפקיד בהפחתת משקל גוף).
במחקר נכללו 75 משתתפים עם BMI של 28-40, אשר צרכו דיאטה טבעונית או דיאטת ביקורת למשך 16 שבועות. המשתתפים בקבוצת הדיאטה הטבעונית התבקשו לצרוך דיאטה טבעונית דלת שומן (20-30 גרם ליום) - המבוססת על ירקות, דגנים, קטניות ופירות, תוך הימנעות מצריכת מזונות מן החי או שמנים מוספים. המשתתפים בדיאטת הביקורת התבקשו לשמור על התזונה הרגילה שלהם, שכללה מזונות מן החי. הרכב הגוף נמדד בתחילת המחקר ובסיומו באמצעות DEXA. נמצא כי קרא עוד.
Kahleova H, Fleeman R, Hlozkova A, Holubkov R, Barnard ND. A plant-based diet in overweight individuals in a 16-week randomized clinical trial: metabolic benefits of plant protein.Nutr Diabetes. 2018 Nov 2;8(1):58.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של כמות הפחמימות בדיאטה על ההוצאה האנרגטית. במחקר נכללו 164 מבוגרים בגילאי 18-65 עם BMI מעל 25. בחלק הראשון של המחקר, הוגבלה הצריכה הקלורית של המשתתפים, במטרה לעודד ירידה של 12% ממשקל הגוף במשך 9-10 שבועות. המשתתפים שהשיגו מטרה זו, חולקו אקראית לאחת משלוש דיאטות, השונות בתכולת הפחמימות - גבוהה (60%), מתונה (40%) או דלה (20%) - למשך 20 שבועות. מדד המטרה העיקרי היה סך ההוצאה האנרגטית, אשר נמדדה בשיטת מים בסימון כפול (doubly labeled water).
נמצא כי קרא עוד.
Ebbeling CB, et al. Effects of a low carbohydrate diet on energy expenditure during weight loss maintenance: randomized trial. BMJ. 2018 Nov 14;363:k4583.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות והבטיחות של תוספי תה ירוק לטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולית. בסקירה נכללו שישה מחקרים קליניים, בהם 265 מטופלים בני 55 בממוצע. המחקרים ארכו 84-180 ימים והמינון הממוצע של התה הירוק היה 700 מ"ג ליום. במטה-אנליזה, שכללה ארבעה מהמחקרים,
נמצא כי קרא עוד.
Mansour-Ghanaei F, et al. Green tea as a safe alternative approach for nonalcoholic fatty liver treatment: A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Phytother Res. 2018 Oct;32(10):1876-1884.
במחקר קליני מבוקר הוערכה ההשפעה של תוסף פיקנוגנול (מיצוי קליפת עץ אורן צרפתי) בקרב מטופלים בריאים עם מצב פרה-קליני או תסמינים ראשוניים של הגדלה שפירה של הערמונית.
במחקר נכללו 75 מטופלים, אשר חולקו ל-3 קבוצות:
1) קבוצת ביקורת, שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד (הפחתת סוכר ומלח בתזונה, הימנעות מקפאין וביצוע פעילות גופנית שגרתית).
2) קבוצת התערבות שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי ובנוסף פיקנוגנול במינון 150 מ"ג/יום.
3) קבוצת הטיפול התרופתי (Dutasteride או Finasteride).
לאחר שמונה שבועות נמצא כי קרא עוד.
Ledda A, et al. Benign prostatic hypertrophy: Pycnogenol® supplementation improves prostate symptoms and residual bladder volume. Minerva Med. 2018 Aug;109(4):280-284. doi: 10.23736/S0026-4806.18.05572-6.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של ארומתרפיה להקלה על כאבי מחזור. בסקירה נכללו 19 מחקרים, בהם 1,787 משתתפות בגיל הפוריות עם כאבי מחזור ראשוניים, אשר בדקו את ההשפעה של ארומתרפיה בצורות שימוש שונות בהשוואה לפלסבו. בשישה מהמחקרים נעשה שימוש בארומתרפיה בהרחה, בעשרה מהמחקרים נבדק עיסוי ארומתרפי, במחקר אחד נבדק השילוב של ארומתרפיה בהרחה ובעיסוי ובשני מחקרים נעשה שימוש בשמנים אתריים בבליעה (שמן שומר ושמן ורד). במחקרים השונים נעשה שימוש במגוון רחב של שמנים ומינונים.
בכל המחקרים נמצא כי קרא עוד.
Lee MS, Lee HW, Khalil M, Lim HS, Lim HJ. Aromatherapy for Managing Pain in Primary Dysmenorrhea: A Systematic Review of Randomized Placebo-Controlled Trials. J Clin Med. 2018 Nov 10;7(11). pii: E434.
במחקר חתך נבדק הקשר בין צריכת תמ"ל על בסיס סויה בינקות לבין כאבי מחזור בגיל הפוריות. במחקר נכללו הנתונים של 1,696 נשים אפרו-אמריקאיות בגילאי 23-35. נתונים לגבי התזונה בינקות נאספו באמצעות שאלונים, כאשר 89% מהמשתתפות נעזרו באימותיהן במילוי השאלון ונתונים לגבי כאבי המחזור נאספו באמצעות ראיונות אינטרנטיים או טלפוניים.
נמצא כי קרא עוד.
Upson K, Adgent MA, Wegienka G, Baird DD. Soy-based infant formula feeding and menstrual pain in a cohort of women aged 23-35 years. Hum Reprod. 2018 Nov 9.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך בבנגלדש, נבדק האם נטילת ויטמין D בתקופת ההריון וההנקה תורמת לשיפור הגדילה של העובר והתינוק בקרב אוכלוסייה המאופיינת בחסר ויטמין D.
במסגרת המחקר נשים בהריון חולקו באופן אקראי לחמש קבוצות:
בניתוח הנתונים נכללו 1,164 תינוקות, שנמצאו במעקב עד גיל שנה. קרא עוד.
Roth DE, et al. Vitamin D Supplementation in Pregnancy and Lactation and Infant Growth. N Engl J Med. 2018 Aug 9;379(6):535-546.
בסקירה1 מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים לגבי ההשפעה המיטיבה של צמחי מרפא שונים ורכיביהם הפעילים במחלות נוירו-דגנרטיביות ותרומתם להפחתת רעילות עצבית, בעיקר בשל פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון חזקה. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בפעילות המולקולרית של הרכיבים הפעילים השונים ובמנגנוני הפעולה שלהם תוך התמקדות בצמחי המרפא הבאים: ויתניה משכרת (Withania somnifera), פשטה שרועה (Bacopa monnieri), כורכום (Curcuma longa), ספלילה (Centella asiatica), ריחן קדוש (Ocimum tenuiflorum), אמלה (Emblica officinalis) ו-Nardostachys jatamansi. החוקרים מפרטים את הממצאים לגבי ההשפעה של הרכיבים הצמחיים השונים בהתייחס לאלצהיימר, לפרקינסון ולשבץ.
הם מסכמים כי קרא עוד.
Srivastava P, Yadav RS. Efficacy of Natural Compounds in Neurodegenerative Disorders. Adv Neurobiol. 2016;12:107-23.
הסקירה הינה חלק מספר העוסק בתפקיד של רכיבים טבעיים במחלות נוירו-דגנרטיביות:
Essa MM, Akbar M, Guillemin G, (editors). The Benefits of Natural Products for Neurodegenerative Diseases. Springer International Publishing; 2016 (Advances in Neurobiology; vol. 12).
וכעת, עוד כותרות...
במחקר עוקבה, שנערך בנורבגיה ובו נכללו כ-40 צמדי אם-ילד, נמצא כי צריכת יוד נמוכה בהריון (פחות מכ-150 מק"ג ליום) הייתה קשורה בעיכוב בכישורי השפה והביצועים הלימודיים של הילד בגיל 8.
Abel MH, et al. Language delay and poorer school performance in children of mothers with inadequate iodine intake in pregnancy: results from follow-up at 8 years in the Norwegian Mother and Child Cohort Study. Eur J Nutr. 2018 Nov 12.
במחקר אקראי מבוקר נכללו 120 נשים בהריון, הסובלות מכאבי גב. במחקר נמצא כי שימוש חיצוני בשמן ורד היה יעיל יותר מפלסבו או מהעדר טיפול - להקלה על הכאב.
Shirazi M, et al. The Effect of Topical Rosa damascena (Rose) Oil on Pregnancy-Related Low Back Pain: A Randomized Controlled Clinical Trial. J Evid Based Complementary Altern Med. 2017 Jan;22(1):120-126. Epub 2016 Jun 22.
במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 40 נשים מניקות, נמצא כי קומפרסים של מיצוי עלי נטופית רפואית (Althea officinalis) - בשילוב קומפרסים חמים (לפני הנקה) וקרים (אחרי הנקה) - היו יעילים יותר בהשוואה לקומפרסים חמים וקרים בלבד להקלה על גודש.
Khosravan S, et al. The Effect of Hollyhock (Althaea officinalis L) Leaf Compresses Combined With Warm and Cold Compress on Breast Engorgement in Lactating Women: A Randomized Clinical Trial. J Evid Based Complementary Altern Med. 2017 Jan;22(1):25-30. Epub 2015 Nov 23.
במחקר אקראי מוצלב נכללו 15 משתתפים במשקל תקין, אשר צרכו במשך 5 ימים דיאטה עתירת שומן מועשרת בשמן זרעי כותנה או בשמן זית. נמצא כי צריכת שמן זרעי כותנה הייתה מלווה בשיפור ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים, כאשר לצריכת שמן זית לא הייתה השפעה על רמות השומנים בדם.
המחקר נתמך על ידי Cotton Incorporated, שהינו ארגון ללא כוונות רווח, המאגד את מגדלי הכותנה בארה"ב.
Kristine R. Polley, et al. A 5-day high-fat diet rich in cottonseed oil improves cholesterol profiles and triglycerides compared to olive oil in healthy men, Nutrition Research, Volume 60, 2018, Pages 43-53,
בסקירה מסכמים החוקרים את ההשפעה הפרמקולוגית של הרכיב הצמחי ברברין על הפרעות מצב רוח. ככל הנראה, ברברין משפיע על מתווכים עצביים ועל הקולטנים שלהם במערכת העצבים המרכזית.
Fan J, et al. Pharmacological effects of berberine on mood disorders. J Cell Mol Med. 2018 Nov 18.
