- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח הסקירה השבועית: מהן הסכנות הבריאותיות הצפויות לילדים החשופים לתוספי מזון? ואיזו פורמולת צמחי מרפא יעילה לדלקות אוזניים חוזרות בקרב ילדים?
בהמשך, נתמקד בבעיות פוריות, הריון והנקה: האם צריכת פירות והפחתת מזון מהיר משפרת את זמן הכניסה להריון? האם צריכת אלכוהול מתונה עשויה לשפר את פוריות הגבר? איזה תוסף חומצה פולית מומלץ לזוגות עם וריאציה גנטית בגן MTHFR הגורמת לבעיות פוריות? אילו תוספי ויטמינים ומינרלים כדאי לשקול לתת לנשים בהריון? והאם הנקה מסייעת לשיכוך כאב ביילודים?
בחלק האחרון של הסקירה, נציג מגוון מחקרים בנושאים שונים: האם שיח אברהם מסייע לטיפול בתסמונת קדם וסתית? האם יש מספיק נתונים לגבי הבטיחות של טיפולים לשינוי הרכב חיידקי המעי? האם ארומתרפיה יעילה לטיפול בעווית כלייתית? האם צריכת דגים ואומגה 3 קשורה בסיכון מופחת לתמותה מוקדמת? האם תזונה בריאה עשויה לתרום להפחתת תסמיני אסתמה? האם תוסף תה ירוק יעיל לחולות סרטן השד? מה ההשפעה של טיפולי רפואה משלימה על חולי סרטן? והאם קפאין באמת מדכא תיאבון?
בכותרות השבועיות: האם נשים העוברות טיפולי פוריות נמצאות בסיכון מוגבר לסרטן? האם סוכרת ופלורת המעי הם גורמי סיכון לאוטיזם?
האם מיצוי עץ אלון צרפתי עשוי להקל על תחושת שחיקה בעבודה? כיצד פרה-ביוטיקה עשויה לסייע בטיפול בשמנות? ומי ההשפעה של לחץ דם בגיל מבוגר על המוח?
בנייר עמדה מטעם ה- American Academy of Pediatrics דנים הכותבים בסיכונים האפשריים לבריאות הילד, הקשורים בשימוש בתוספי מזון ישירים (צבעי מאכל, חומרי טעם וריח וחומרים המוספים למזון בזמן העיבוד) או לא ישירים (חומרים הבאים במגע עם מזון בעת הייצור או האריזה כגון דבקים, צבעים, ציפויים, ניירות ועטיפות, קרטונים וחומרי פלסטיק). הכותבים מציינים כי בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שונים המצביעים על נזקים בריאותיים אפשריים בשימוש בחומרים אלה, כגון הפרעות הורמונליות והשפעות על תפקוד המוח. הכותבים טוענים כי הפיקוח והרגולציה על השימוש בחומרים אלה הינם מוגבלים, כאשר הדרישה הנוכחית לעמידה בתקנים של GRASי(generally recognized as safe) אינה מספקת על מנת להבטיח את הבטיחות של התוסף ולהגן מפני ניגודי אינטרסים. סמכות ה-FDA בנושא זה אינה מספיקה ואין מספיק נתונים לגבי ההשפעה הבריאותית של תוספים אלה, במיוחד בקרב ילדים ותינוקות. בדוח טכני שצרפו הכותבים הם מפרטים את העדויות המחקריות ומדגישים את הסיכונים האפשריים הקשורים בחומרים המשמשים בעיקר כחומרי אריזת מזון - ביספנוֹלים (bisphenols), פתלאטים (phthalates), חומרים מסוג (PFCs (perfluoroalkyl chemicals, ופרכלורט (perchlorate) - וכן הסיכונים הקשורים בתוספי מזון כגון צבעי מאכל מלאכותיים, ניטריטים וניטראטים.
הכותבים קוראים לעודד את הציבור לצריכת ירקות ופירות טריים או קפואים, להימנע מבשר מעובד, להימנע מחימום מזונות ומשקאות בכלי פלסטיק במיקרוגל, להימנע מהכנסת כלי פלסטיק למדיח כלים, להעדיף שימוש בכלי זכוכית או נירוסטה, להימנע ממוצרי פלסטיק המסומנים בקוד מחזור 3, 6 או 7 ולעודד לשטיפת ידיים לפני מגע עם מזון ולשטיפות פירות וירקות. בנוסף, הם מפרטים המלצות לקובעי המדיניות ולממשלה בנושא הפיקוח והרגולציה על תוספי מזון.
Trasande L, et al. Food Additives and Child Health. Pediatrics. 2018 Jul 23. pii: e20181408.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30037974
במחקר אקראי פתוח הוערכה היעילות של פורמולת צמחי מרפא יפנית למניעת דלקות אוזניים בקרב ילדים עם היסטוריה של דלקות אוזניים חוזרות. במחקר נכללו 87 ילדים בגילאי 6-48 חודשים, אשר קיבלו את הטיפול הסטנדרטי לדלקות אוזניים. הילדים חולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד והקבוצה השניה קיבלה בנוסף את פורמולת צמחי המרפא.
הפורמולה juzen-taiho-to) JTT) ניתנה במינון של 0.10-0.25 גרם/ק"ג משקל גוף/יום למשך 3 חודשים. הפורמולה מכילה עשרה צמחי מרפא: אסטרגלוס (Astragalus membranaceus), קינמון (Cinnamomum zeylanicum), רהמניה (Rehmannia glutinosa), אדמונית (Paeonia lactiflora), קנידיום (Cnidium), אטרקטילודס (Atractylodes lancea), אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), פטריית פוריה (Poria cocos) ושוש קירח (Glycyrrhiza glabra).
יעילות הטיפול הוערכה באמצעות מספר דלקות האוזניים או הצטננות וסך הטיפול האנטיביוטי בכל חודש. נמצא כי לאורך תקופת המחקר אובחן אירוע של דלקת אוזניים בקרב 71% מהילדים בקבוצת הפורמולה לעומת 92% מהילדים בקבוצת הביקורת. נתונים אלה מבטאים ירידה של 57% בסיכון לדלקות אוזניים בעקבות השימוש בפורמולה בהשוואה לטיפול הסטנדרטי בלבד (p=0.005). בנוסף, נטילת הפורמולה הייתה מלווה בירידה מובהקת בסיכון להצטננות ובשימוש באנטיביוטיקה. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על ההשפעה המגינה של הפורמולה מפני דלקות אוזניים חוזרות וזיהומים בדרכי הנשימה העליונות בקרב ילדים.
Ito M, et al. Randomized controlled trial of juzen-taiho-to in children with recurrent acute otitis media. Auris Nasus Larynx. 2017 Aug;44(4):390-397. doi: 10.1016/j.anl.2016.10.002. Epub 2016 Oct 31.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27810126
במחקר עוקבה נבדקה השפּעת התזונה בקרב נשים המתכננות הריון, כפי שמתבטא בזמן הכניסה להריון. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לכך שגורמי אורח חיים שונים, כגון עישון ושמנות, קשורים בזמן כניסה להריון ממושך יותר, אולם לא ברור מהי השפּעת התזונה. ממחקרים שנערכו בקרב נשים עם בעיות פוריות או נשים העוברות טיפולי פוריות נמצאה השפעה מיטיבה לתזונה איכותית ובריאה יותר, אולם הממצאים לגבי האוכלוסייה הכללית הינם מוגבלים. במחקר נכללו 5,600 נשים בהריון, אשר דיווחו באופן רטרוספקטיבי בעת ביקורת ההריון הראשונה בשבוע 14-16 להריון אודות התזונה לפני הכניסה להריון, משך זמן הכניסה להריון והשימוש בטיפולי פוריות. בעיית פוריות הוגדרה כזמן כניסה להריון מעל ל-12 חודשים. מניתוח הנתונים עולה כי קרא עוד.
Grieger JA, et al. Pre-pregnancy fast food and fruit intake is associated with time to pregnancy. Hum Reprod. 2018 Jun 1;33(6):1063-1070.
במחקר חתך, המבוסס על נתוני מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך באיטליה, נבדק הקשר בין מאפייני אורח החיים לבין מאפיינים של איכות הזרע בקרב גברים שהופנו למרפאה לטיפול בבעיות פוריות. מאפייני אורח החיים שנבדקו כוללים: BMI, עישון, צריכת קפאין, פעילות גופנית וצריכת אלכוהול בשנה שקדמה לטיפולי הפוריות. במחקר נכללו 323 גברים בני 39 בממוצע. מבין כלל המשתתפים, 9.6% לא צרכו אלכוהול, 30% צרכו 1-3 מנות לשבוע, 30% צרכו 4-7 מנות לשבוע, ו-30% צרכו מעל 8 מנות לשבוע. נמצא כי קרא עוד.
Ricci E, Alcohol intake and semen variables: cross-sectional analysis of a prospective cohort study of men referring to an Italian Fertility Clinic. Andrology. 2018 Jul 18.
במחקר, המבוסס על סדרה של תיאורי מקרה, נבדקה היעילות של תוסף MTHFי-י5י(5-methyl tetrahydrofolate) שהינה הצורה הפעילה של חומצה פולית, לעומת תוסף חומצה פולית סינתטי, לטיפול בזוגות עם בעיות פוריות על רקע וריאציה גנטית בגן MTHFR; גן זה אחראי לייצור אנזים המשמש בתהליך הפירוק של חומצה פולית והומוציסטאין, כאשר חסר באנזים מוביל לרמות גבוהות של הומוציסטאין בדם ולבעיות פוריות. במצבים של חסר באנזים זה, נטילת חומצה פולית במינון גבוה עלולה להוביל להצטברות חומצה פולית שאינה עוברת פירוק (un-metabolized folic acid syndrome) ובכך להגביר את הסיכון להשפעות שליליות כגון פגיעה תפקודית והתפתחות סרטן (במיוחד סרטן קולורקטלי וערמונית). במחקר נכללו 33 זוגות, הסובלים מבעיות פוריות במשך 4 שנים לפחות, כאשר אחד מבני הזוג נשא של אחת משתי הוריאציות בגן MTHFR. רוב הנשים שנכללו במחקר טופלו ללא הצלחה בחומצה פולית במינון גבוה (5 מ"ג ליום) כפי שמוצע בספרות הרפואית. במסגרת המחקר, בן הזוג בעל הנשאות הגנטית נטל תוסף 5-MTHF במינון 600 מק"ג ליום במשך 4 חודשים לפני ניסיון נוסף להיכנס להריון או ביצוע טיפולי הפריה. מבין 33 הזוגות שנכללו במחקר 13 זוגות קרא עוד.
Servy EJ, Jacquesson-Fournols L, Cohen M, Menezo YJR. MTHFR isoform carriers. 5-MTHF (5-methyl tetrahydrofolate) vs folic acid: a key to pregnancy outcome: a case series. J Assist Reprod Genet. 2018 Jun 7.
בסקירה מפרטים החוקרים את העדויות בנוגע להשפעה של תוספי ויטמינים ומינרלים על תוצאות ההריון ומניעת סיבוכים - כולל חומצה פולית, ויטמין B12, ויטמין D, סידן, אבץ, ברזל, סלניום ויוד. החוקרים מסכמים כי על פי ההנחיות הנוכחיות באוסטרליה, ישנה המלצה לנטילת חומצה פולית ויוד בלבד כתוספים שגרתיים לכלל הנשים בהריון. נטילת תוספים נוספים תלויה בצריכה התזונתית של האישה או בהתאם לזיהוי של חסרים תזונתיים ספציפיים. יחד עם זאת החוקרים מדגישים את השיקולים הבאים: קרא עוד.
Wilson, R. L., et al. Vitamin and mineral supplementation in pregnancy: evidence to practice. J Pharm Pract Res, 48: 186-192.
במחקר אקראי מבוקר נערכה השוואה בין תמיסת סוכר לבין הנקה להפחתת התגובה לכאב בעת לקיחת דם ורידי ביילודים. במחקר נכללו 102 יילודים בריאים בני 3 ימים, אשר עברו הערכה שגרתית לאחר לידה הכוללת לקיחת דם ורידי. היילודים חולקו אקראית לקבלת תמיסת סוכר או הנקה לפני לקיחת הדם הורידי. החוקרים מדווחים שבשתי הקבוצות נמצאה השפעה דומה באזורי המוח הקשורים בתגובה הסומטו-סנסורית, כפי שנמדדה באמצעות עלייה בריכוז ההמוגלובין. יחד עם זאת, קרא עוד.
Rioualen S, Cortical Pain Response of Newborn Infants to Venepuncture: A Randomized Controlled Trial Comparing Analgesic Effects of Sucrose Versus Breastfeeding. Clin J Pain. 2018 Jul;34(7):650-656.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים לגבי היעילות והבטיחות של שיח אברהם (Vitex agnus castus) לטיפול בתסמונת קדם וסתית (PMS) או בתסמונת קדם וסתִית חמורה (PMDD). בסקירה נכללו 8 מחקרים, מרביתם התמקדו ב-PMS, כאשר החוקרים מציינים כי לאורך השנים חלו שינויים בהגדרת PMS/PMDD. במחקרים השונים נעשה שימוש בשיח אברהם בצורות נטילה שונות – מיצוי יבש, טיפות, או טבליות - ובמינונים שונים, שנעו בין 8-40 מ"ג ליום או 40 טיפות (שוות ערך ל-4.5 מ"ג). כמו כן, היו הבדלים בין המחקרים בצורת המדידה של יעילות הטיפול. למרות ההבדלים בין המחקרים השונים, בכולם הטיפול קרא עוד.
Cerqueira RO, Frey BN, Leclerc E, Brietzke E. Vitex agnus castus for premenstrual syndrome and premenstrual dysphoric disorder: a systematic review. Arch Womens Ment Health. 2017 Dec;20(6):713-719.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדק אופן הדיווח לגבי נזקים אפשריים של התערבויות המיועדות לשינוי הרכב חיידקי המעי, כולל פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה וסינביוטיקה. במסגרת הסקירה הוערכו 384 מחקרים, אשר נערכו בקרב אוכלוסייה בריאה או בקרב מטופלים עם מגוון של מצבים בריאותיים. ההתערבות השכיחה ביותר, בכ-70% מהמחקרים, כללה תוספי פרוביוטיקה שונים.
החוקרים מדווחים כי קרא עוד.
Bafeta A, Koh M, Riveros C, Ravaud P. Harms Reporting in Randomized Controlled Trials of Interventions Aimed at Modifying Microbiota:A Systematic Review. Ann Intern Med. 2018 Jul 17.
במאמר דנים החוקרים בשימוש בארומתרפיה כטיפול משלים בעווית כלייתית (renal colic), כאב חד באזור המותן על רקע אבנים החוסמות את דרכי השתן. הטיפול במצבים אלה נעשה לרוב במיון, כאשר הטיפול הקונבנציונאלי מלווה במקרים רבים בהשפעות שליליות. החוקרים מציגים שני מחקרים אקראיים מבוקרים, המציעים כי הטיפול הסטנדרטי (מתן תוך-שרירי של דיקלופנק) בשילוב ארומתרפיה - שמן ורד או שמן לבנדר - היה יעיל יותר מהטיפול קרא עוד.
Sharifi H, Firouzian A, Emami Zeydi A. Aromatherapy as a promising adjunctive treatment for acute renal colic pain: an issue that meritsfurther research. Urolithiasis. 2017 Apr;45(2):231-232.
בהתבסס על מחקר עוקבה גדול, שנערך בארה"ב, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין צריכת דגים ואומגה 3 לבין הסיכון לתמותה. במחקר נכללו הנתונים של כ-240,000 גברים וכ-180,000 נשים בגילאי 50-70, אחריהם נערך מעקב במשך כ-16 שנה. מניתוח הנתונים, שעלו בין השאר משאלוני תזונה, עולה כי צריכת הדגים החציונית במדגם הייתה 14.5 גרם ליום עבור גברים ו-10.9 גרם ליום עבור נשים. החוקרים סיווגו את המשתתפים לחמישונים בהתאם לרמת הצריכה של דגים, כאשר גברים בחמישון התחתון צרכו עד 6.25 גרם ליום לעומת מעל ל-30 גרם ליום בחמישון העליון ונשים בחמישון התחתון צרכו עד 4.6 גרם ליום לעומת מעל ל-25.4 גרם ליום בחמישון העליון. במהלך תקופת המעקב, כ-54,000 גברים וכ-30,000 נשים נפטרו. באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
Zhang Y, et al. Association of fish and long-chain omega-3 fatty acids intakes with total and cause-specific mortality: prospective analysis of 421 309 individuals. J Intern Med. 2018 Jul 17.
במחקר עוקבה, שנערך בצרפת ובו נכללו הנתונים של כ-35,000 משתתפים, נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין רמת החומרה של תסמיני אסתמה ומידת השליטה במחלה. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו שלושה ציונים של איכות התזונה: על פי המדד לאכילה בריאה AHEI-2010, על פי המדד לדיאטה ים-תיכונית (MEDI-LITE) ועל פי המדד של תוכנית תזונה מסוימת mPNNS-GS - modified Programme National Nutrition Santé Guideline Score.
מבין כלל המשתתפים, כ-25% מהם דיווחו על לפחות תסמין אחד של אסתמה. באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
Andrianasolo RM, et al. Associations between dietary scores with asthma symptoms and asthma control in adults. Eur Respir J. 2018 Jul 11;52(1). pii: 1702572.
במחקר קליני לא מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף תה ירוק בקרב נשים עם סרטן שד בשלב ראשוני. במחקר נכללו 20 מטופלות, אשר נטלו את התוסף Greenselect Phytosome – תערובת של לציטין ומיצוי קטצ'ין מתה ירוק נטול קפאין, המכיל את הרכיבים הפעילים: epigallocatechin, catechin, epigallocatechin-3-O-gallate, gallocatechin-3-O-gallate, epigallo-3-O-methylgallate, and epicatechin-3-O-gallate. מינון הלקיחה היה 300 מ"ג/יום, שהינו שווה ערך ל-45 מ"ג EGCG. המטופלות נטלו את התוסף במשך ארבעה שבועות לפני ניתוח להסרת הגידול. החוקרים מדדו את פיזור ה-EGCG ברקמות לפני ואחרי נטילת התוסף, כולל הריכוז בדם, בשתן, ברקמת השד הסרטנית וברקמת השד הבריאה. נמצא כי בעקבות נטילת התוסף, ריכוז ה-EGCG בדם נע בין 17-121 ננוגרם/מ"ל. למרות הבדלים גדולים בין המשתתפות, בקרב כלל הנשים נמצא ריכוז EGCG של קרא עוד.
Lazzeroni M, et al. A Presurgical Study of Lecithin Formulation of Green Tea Extract in Women with Early Breast Cancer. Cancer Prev Res (Phila). 2017 Jun;10(6):363-370.
במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי נערכה השוואה בין שיעור ההישרדות של חולי סרטן, אשר קיבלו טיפול קונבנציונאלי בלבד, לעומת חולים שקיבלו גם טיפול ברפואה משלימה. בנוסף, נבדקה ההיענות לטיפול ומאפייני החולים. בהתבסס על מאגר הרישום הלאומי האמריקאי לסרטן, במחקר נכללו הנתונים של כ-1,901,815 חולים שאובחנו עם סרטן שד שאינו גרורתי, סרטן ערמונית, סרטן ריאות או סרטן קולורקטלי בין השנים 2004-2013. מבין כלל החולים, 258 בלבד קיבלו גם טיפול ברפואה משלימה ולהם הותאמה קבוצת ביקורת של 1,032 חולים בעלי מאפיינים דומים שקיבלו טיפול קונבנציונאלי בלבד. מהנתונים עולה כי קרא עוד.
Johnson SB, Park HS, Gross CP, Yu JB. Complementary Medicine, Refusal of Conventional Cancer Therapy, and Survival Among Patients With Curable Cancers. JAMA Oncol. 2018 Jul 19.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב נבדקה ההשערה לפיה צריכת קפאין מפחיתה את הצריכה התזונתית באמצעות דיכוי התיאבון. במחקר נכללו 50 מבוגרים בגילאי 18-50, אשר ב-3 ימים נפרדים צרכו משקה המכיל קפאין במינון של 0, 1 או 3 מ"ג/ק"ג משקל גוף. לאחר 30 דקות המשתתפים צרכו ארוחת בוקר בהגשה עצמית. עד שנת הלילה המשתתפים תיעדו את צריכת המזון ודירגו את רמת התיאבון שלהם. נמצא כי קרא עוד.
Panek-Shirley LM, DeNysschen C, O'Brien E, Temple JL. Caffeine Transiently Affects Food Intake at Breakfast. J Acad Nutr Diet. 2018 Jul 16.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר עוקבה, המבוסס על הרשומות הרפואיות של כל הנשים שקיבלו טיפולי פוריות בבריטניה בין השנים 1991-2010 (255,786 נשים), לא נמצא סיכון מוגבר לסרטן הרחם או לסרטן שד פולשני אך כן נמצא סיכון מוגבר לסרטן שד לא פולשני ולסרטן שחלות. עם זאת, החוקרים משערים כי הסיכון המוגבר לסרטן השחלות עשוי להיות קשור למאפייני הנבדקות (נשים עם אנדומטריוזיס ו/או מספר הריונות קטן) ולא לטיפולי הפוריות בפני עצמם.
Williams CL, et al. Risks of ovarian, breast, and corpus uteri cancer in women treated with assisted reproductive technology in Great Britain, 1991-2010: data linkage study including 2.2 million person years of observation. BMJ. 2018 Jul 11;362:k2644.
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, בו נכללו הנתונים של כ-420,000 ילדים, שנולדו בין השנים 1995-2012 בקליפורניה ואחריהם נערך מעקב של כ-7 שנים, נמצא כי שיעור הילדים עם אוטיזם לכל 1,000 ילדים היה:
Xiang AH, et al. Maternal type 1 diabetes and risk of autism in offspring. JAMA. 2018;320:89-91.
במחקר, שנערך בקרב מודל עכברים מצאו החוקרים כי להרכב חיידקי המעי של האם במהלך ההריון עשויה להיות השפעה על התפתחות הפרעות נוירולוגיות, כגון אוטיזם, כתוצאה מהשפעה על התגובה החיסונית ועל המתווך הדלקתי IL-17a.
Lammert CR, et al. Cutting Edge: Critical Roles for Microbiota-Mediated Regulation of the Immune System in a Prenatal Immune Activation Model of Autism. J Immunol. 2018 Aug 1;201(3):845-850.
במחקר קליני מבוקר (לא אקראי), בו נכללו 108 משתתפים עם רמת שחיקה גבוהה בעבודה, נמצא כי נטילת התוסף Robuvit®, המכיל מיצוי עץ אלון צרפתי, במינון 300 מ"ג ליום, תרמה להפחתת תסמיני שחיקה כתוצאה מהקלה על עייפות והפחתת העקה החמצונית.
החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Belcaro G, et al. Supplementation with Robuvit® in subjects with burnout associated to high oxidative stress. Minerva Med. 2018 Jun;109(3):211-217
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים, המצביעים על התרומה של פרה-ביוטיקה לטיפול בשמנות. מהמחקרים עולה כי חיידקי המעי, בעיקר חיידקים מהמשפחות Bifidobacterium ו-Lactobacillus, גורמים להתססת רכיבים פרה-ביוטיים במעי וכתוצאה מכך ליצירת רכיבים בעלי תפקיד במניעת תחלואה מטבולית.
Teresa Choque Delgado, Wirla Maria da Silva Cunha Tamashiro. Role of prebiotics in regulation of microbiota and prevention of obesity. Food Research International, Volume 113, 2018, Pages 183-188.
במחקר עוקבה, המבוסס על הנתונים של 1,288 קשישים, כולל ניתוח שלאחר המוות, נמצא כי לחץ דם גבוה בגיל מבוגר היה קשור בסיכון מוגבר לאוטם מוחי ולעלייה במדדים של מחלת אלצהיימר.
Arvanitakis Z, et al. Late-life blood pressure association with cerebrovascular and Alzheimer disease pathology. Neurology. 2018 Jul 11. pii: 10.1212/WNL.0000000000005951.
