השם של חומצות שומן אלו נובע ממיקום הקשר הכפול בין אטומי הפחמן המרכיבים את המולקולה השומנית.
לשם השוואה, באומגה 3 הקשר הכפול הראשון נמצא בין אטום הפחמן השלישי והרביעי משייר המתיל ובאומגה 6 הקשר הכפול הראשון נמצא בין אטום הפחמן השישי והשביעי משייר המתיל.
הקשרים הכפולים מקנים לחומצות השומן הרב בלתי רוויות את התכונה הנוזלית (למשל שמן סויה) ואת יכולת החדירות.
בהיותה של מעטפת התא מורכבת גם מחומצות שומן אלו, הן מסייעות בויסות הכניסה של חומרים מזיקים לתא ומאפשרות כניסת חומרים חיוניים1.
לעומתן, חומצות השומן הרוויות מצויות במצב מוצק (למשל שמן דקלים או מרגרינה).
מבין חומצות השומן אומגה 3 נמנות:
חומצה אלפא לינולנית (ALA-(18:3 ω3)- Alpha Linolenic Acid) המכילה 18 פחמנים. היא היחידה המוגדרת כחיונית לאדם, כלומר לא ידוע על אנזימים המסוגלים לייצרה. מקורה מהצומח, למשל: זרעי פשתן, צ'יה, מרווה מרושתת, תרד, עלי רגלת הגינה, אגוזים (במיוחד מלך), שמן קנולה. הגוף יכול לאגור חלק מה-ALA שאנו צורכים ברקמת השומן, ולהשתמש בה כמקור אנרגיה וליצירת חומצות שומן אחרות.
מבין חומצות השומן אומגה 6, החיונית לאדם היא החומצה האלפא לינולנית (LA), אותה הגוף מסוגל להאריך לחומצה אראכידונית (ARA).
הארכה זו דורשת את אותם האנזימים הנדרשים להארכת ALA ל- EPA, DHA.
מכאן שיש עיכוב תחרותי ביניהן, כלומר ככל שרמת האומגה 6 גבוהה יותר, פוחת ייצור ה- EPA וה-DHA.
מצד שני, כשרמת ה- ALA נמוכה, האנזימים "פנויים" ויכולים להמיר יותר LA ל-ARA.
בנוסף, תהליך ההמרה של ALA לחומצות הארוכות יותר מתרחש מעט מאוד בתרחיש נורמלי (ובמיוחד נכון הדבר לגבי ההארכה הארוכה יותר ל-DHA).
מחקרים מראים יעילות של עד 20% ל- EPA ועד 5% ל- DHA (כתלות ברמות תקינות של מגנזיום, אבץ וטסטוסטרון ובגנים מסוימים)2.
בנוסף, בקרב חלקים מהאוכלוסייה (למשל מאובחני ADHD) קיימת שונות גנטית אשר ככל הנראה גורמת לאחוזי המרה נמוכים יותר לעומת שאר האוכלוסייה3.
חשוב לציין כי עדיין לא ידוע מהם אחוזי ההמרה הדרושים לגוף וכי גם באוכלוסייה שאינה סובלת מהפגם הגנטי האמור, ההטמעה של DHA במוח היא 3.8±1.7 מיליגרם ליום בלבד, בעוד שבתרחישים מיוחדים כמו הריון נצפתה המרה של 9% ל-DHA משום צורך מוגבר לעובר4,5.
חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 חיוניות למבנה של קרומי התאים אשר עשוי מפוספוליפידים המכילים חומצות שומן שונות. תפקוד הפוספוליפידים בממברנה תלוי בהרכב של חומצות השומן הנצרכות ומשפיע על החדירות והתקשורת של התא עם סביבתו (למשל כניסה ויציאה של חומרים שונים, העברת מסרים ומבנה קולטנים ויכולת היצמדות ההורמונים אליהם).
פירוק חומצות השומן החיוניות נעשה באמצעות אנזימים ממשפחת הפוספוליפאזות.
חומצות השומן EPA ו-ARA, המתפרקות מהפוספוליפידים על-ידי האנזים פוספוליפאז A2 יוצאות אל המרווח הבינתאי, מהוות חומרי מוצא ליצירת איקוסנואידים. אלו מוליקולות דמויות הורמונים מקומיים, המשפיעים על סביבתם הקרובה (זו השפעה פרא-קרינית).
מבנה האיקוסנואידים ותכונותיהם נקבעים על ידי סוג חומצות השומן מהן נוצרו (אומגה 3 או אומגה 6) והאנזימים שפועלים עליהן.
קיימים שני מסלולים אנזימטיים אליהם מגיעות חומצות השומן המשתחררות מהפוספוליפידים:
מסלול הציקלואוקסיגנאזה (COX) - מסלול זה מתאפשר בעזרת קבוצת אנזימים המכונה Cyclooxygenases COX ובו נוצרים איקוסנואידים מסוג פרוסטגלנדינים המשפיעים על כיווץ שרירים חלקים וכלי דם, טרומבקסנים המשפיעים על היצמדות טסיות דם ופרוסטציקלינים המונעים היצמדות טסיות, ממיסים קרישי דם ומרחיבים כלי דם.
מסלול ה-5 ליפואוקסיגינאזה (LOX) - מסלול זה נעשה בעזרת קבוצת האנזימים המכונים LOX Lypooxygenases ובו נוצרים איקוסנואידים מסוג לויקוטריאנים המשפיעים בעיקר על פעילות של מערכות העצבים והחיסון.
יציאה של EPA מהפוספוליפידים של התא גורמת לייצור של איקוסנואידים (PGE3, TX3, LTB5) אשר ממתנים תהליכי דלקת, מסייעים לתפקוד תקין של מערכות החיסון והעצבים ומונעים היצמדות טסיות דם.
לעומת זאת, יציאה של ARA גורמת לייצורם של איקוסנואידים (PGE2, TX2, LTB4) אשר מגבירים כאב, מעודדים תהליכי דלקת, מגבירים היצמדות טסיות דם, גורמים לכיווץ מוגבר של כלי הדם ופוגעים בתפקוד התקין של מערכות החיסון והעצבים.
עקב התחרות האנזימתית על ההמרה ל- EPA, DHA ו-ARA ומשום תהליכי הדלקת המוגברים שעלולים להופיע בנוכחות גבוהה של ARA, היחס הרצוי בין אומגה 3 לאומגה 6 עומד על 1:4 לטובת אומגה 6 ואף פחות מכך, בעוד שבתזונת העולם המערבי היחס עומד על 1:10-20 ואף יותר מכך, לטובת אומגה 6.
יש לציין שדגים כמקור לאומגה 3 הוא בעייתי לנמנעים מאכילת דגים מסיבות שונות (לא אוהבים, חוששים מכספית, צמחונים/טבעונים ושיקולים אקולוגיים).
עקב השימוש המוגבר, מקורות של דגים נכחדים במהירות גבוהה, ולכן מקורות צמחיים העשירים ב-ALA, נפוצים יותר ויכולים להוות תחליף.
המקורות הטובים ביותר לחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 הינם דגי מים קרים.
קיימים מספר מקורות צמחיים אשר מכילים את חומצת השומן ALA אך הפיכתה לחומצות שומן EPA ו- DHA הינה מוגבלת (5-10%), תלויה ברמות תקינות של מגנזיום, אבץ וטסטוסטרון ובגנים מסוימים ולכן, בדרך כלל אינה מספקת את הכמויות הנדרשות לגוף.
מקורות מן הצומח: זרעי/שמן פשתן, שמן/אגוזי מלך, אגוזים אחרים ושקדים, מרווה, תרד, אצות, עלי ריג'לה.
מקורות מן החי: בעיקר דגי ים (מי ים עמוקים, ים צפוני) כגון סרדינים, סלמון, הרינג (מטיאס), טונה, מקרל, פורל, הליבוט, סול.
בשר בקר אשר ניזון מעשבים גם כן עשוי להכיל כמויות מסוימות של אומגה 3. כמו כן, קיימים מזונות כגון ביצים ומוצרי חלב אשר מועשרים בחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3.
חומצות שומן חיוניות עלולות להיהרס בחום וחשיפה לאור ולכן חשוב לשמור תוספים של אומגה 3 במקום חשוך וקר.
תזונה דלה בחומצות שומן חיוניות מהווה את הגורם העיקרי למחסור באומגה 3.
אנשים אשר אינם צורכים מספיק מזונות המכילים אומגה 3 (מהצומח או מהחי), עלולים לסבול ממחסור בחומצות שומן חיוניות.
אנשים הניזונים רק ממזונות מן הצומח תלויים בהפיכת חומצת השומן ALA לחומצות שומן EPA ו-DHA. לכן, בעיקר אצל אנשים צמחוניים או טבעונים קיים צורך להשלמה תזונתית של חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 בתוסף תזונה.
מחסור במגנזיום, אבץ וטסטוסטרון או פגם גנטי מסוים עלול להפחית המרה זו ולגרום למחסור בחומצות שומן חיוניות.
מחסור בחומצות שומן חיוניות עשוי להתבטא בהפרעות שונות במערכות בגוף ולכלול:
לא דווח על רעילות כתוצאה מנטילה מוגזמת של אומגה 3.
בעת נטילת תוסף של אומגה 3 עלולות להופיע תופעות לוואי כגון טעם לוואי של דגים העולה מן הקיבה, בחילות, צואה רכה ודימום קל מהאף.
גם צריכת כמויות גבוהות של חומצות שומן חיוניות (15 גרם ביום) לאורך זמן הינן תקינות. במקרה של עודף חומצות שומן הגוף מנצל אותן ליצירת אנרגיה.
קיים חשש לנוכחות מתכות רעילות בדגים ובתכשירי אומגה 3 המופקים מהם. בבדיקות שנערכו לתכשירים הנמכרים ביותר בישראל לא נמצאו רמות משמעותיות של מתכות רעילות.
בנוסף, קיים חשש סביר כי תוספים המופקים משמן דגים יגיעו למדפי החנויות כשהם כבר מחומצנים. לכן, רצוי לצרוך מוצרים מחברות אמינות בלבד6,7.
בכל מקרה, רצוי להתייעץ עם איש מקצוע באשר לאיכות התוספים.
לפי מסמך העמדה להמלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות (האיגוד הקרדיולוגי בישראל, 2015),
תוספי אומגה 3 הוכרו כ"בטוחים בדרך-כלל״ (GRAS) על-ידי ה-FDA, במינונים יומיים של עד 3 גרם (EPA+DHA).
להלן מינוני RDA בהתאם לגיל ומין8, לפי המכון אמריקני לרפואה (IOM):
ילדים:
0-12 חודשים: 0.5 גרם ביום.
1-3 שנים: 0.7 גרם ביום.
4-8 שנים: 0.9 גרם ביום.
גברים:
9-13 שנים: 1.2 גרם ביום.
14 שנים ומעלה: 1.6 גרם ביום.
נשים:
9-13 שנים: 1.0 גרם ביום.
14 שנים ומעלה: 1.1 גרם ביום.
בהריון: 1.4 גרם ביום.
בהנקה: 1.3 גרם ביום.
טווח המינון הטיפולי של אומגה 3 משתנה בהתאם למצבו של המטופל.
לדוגמא למניעה או טיפול במחלות לב וכלי דם יש ליטול 1 גרם אומגה 3 ביום ולטיפול ברמות שומנים גבוהות בדם יש ליטול 2-4 גרם ביום.
קיימת חשיבות גם ליחס בין EPA ל-DHA בכל כמוסה. היחס הנפוץ הינו 3:2 לטובת EPA.
המינון המרבי עומד על 54 מ"ג של EPA ביום לכל ק"ג ו- 36 מ"ג של DHA ביום לכל ק"ג.
המינון המירבי של ALA עומד על 1.3-3 גרם ליום ולעתים אף יותר מכך.
נטילת תוסף אומגה 3 משמשת למגוון רחב של מחלות, לדוגמא: הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, שינויים במצב הרוח, אלצהיימר, דמנציה, פרקינסון, תסמונת קדם וסתית, אי פריון, כאבי מחזור, יתר לחץ דם, מחלות לב, עודף שומנים בדם, אלרגיות, אקנה, סבוריאה, אקזמה, פסוריאזיס, מחלות אוטואימוניות (חיסון עצמי) ועוד.
אזהרות וצעדי מנע
נטילה לפני/במקביל להליכים כירורגיים
יש לנקוט זהירות בעת נטילה בסמוך/במקביל להליכים כירורגיים.
בספרות מובעים חששות לגבי נטילת אומגה 3 בסמיכות להליכים כירורגיים עקב תכונותיה מדללות הדם אשר עלולות להגביר דימומים. חששות אלו הינם ברובם תיאורטיים.
בסקירה שיטתית, שנערכה בשנת 2017, נבדקה ההשפעה של תוספי שמן דגים על הסיכון לדימום בקרב משתתפים לקראת ניתוח. כפי שציינו, גם במחקר, החוקרים מסבירים כי שמן דגים עלול לעכב תהליכי אגרגרציה של טסיות הדם ובכך להגביר את הסיכון לדימום.
בסקירה נכללו רק מחקרים מבוקרים בהם 20 משתתפים לפחות; 32 מחקרים בדקו את ההשפעה של תוספי שמן דגים על הסיכון לדימום בקרב משתתפים בריאים ו-20 מחקרים בהם נכללו משתתפים העוברים ניתוח או הליך פולשני אחר. באופן כללי, נמצא כי תוספי שמן דגים הפחיתו תהליכי המוסטזיס (עצירת דימום באמצעות תהליכים פיזיולוגיים של קרישת דם וכיווץ כלי דם) בקרב משתתפים בריאים, אולם לא הגבירו את הסיכון לדימום במהלך או לאחר ניתוח.
על סמך ממצאים אלה החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה לכך שיש להפסיק נטילת תוספי שמן דגים לפני ניתוח, אולם דרושים מחקרים נוספים בנושא.
מוטב להשתמש בזהירות בנטילת תוסף של אומגה 3 במצבים הבאים:
נוגדי קרישה:
אספירין, אספירין בשחרור מושהה (Dipyridamole)
יש לנקוט זהירות בשילוב עם אספירין. יש לשים לב לסימני דימום מוגבר או שטפי דם תת עוריים.
קיים חשש תאורטי משילוב התרופה אספירין עם שמן כבד דג קוד או אומגה 3 בשל היותם נוגדי צימות טסיות. אין מחקרים קליניים בנושא. עם זאת, בסקר(23) שנערך בשנת 2016 בקרב 375 חולי סרטן, מבין 127 נבדקים (33.9%) שנטלו תוספים וצמחי מרפא בשילוב עם תרופות, ארבעה נבדקים דיווח על נטילת שמן כבד דג קוד וארבעה נוספים נטלו אומגה 3 במקביל לנטילת התרופה Aspirine. נבדק נוסף דיווח על נטילת אומגה 3 בשילוב עם התרופה Dipyridamole. לא נצפו השפעות שליליות בעקבות הנטילה.
פלויקס (Clopidogrel)
יש לנקוט זהירות בשימוש עם פלויקס.
קיים חשש תאורטי משילוב התרופה פלויקס עם שמן כבד דג קוד היות ששניהם נוגדי צימות טסיות. אין מחקרים קליניים בנושא. עם זאת, בסקר(23) שנערך בשנת 2016 בקרב 375 חולי סרטן, מבין 127 נבדקים (33.9%) שנטלו תוספים וצמחי מרפא בשילוב עם תרופות, ארבעה נבדקים דיווח על נטילת שמן כבד דג קוד במקביל לנטילת התרופה פלויקס. לא נצפו השפעות שליליות בעקבות הנטילה.
קומדין (Warfarin)
יש לנקוט זהירות בשימוש עם קומדין. רצוי לנטר את ערכי המדד INR ולוודא הימצאותו בטווח התקין.
קיים חשש תאורטי משילוב התרופה קומדין עם שמן כבד דג קוד או שמן דגים בשל יכולתם להאריך את זמן הדימום (להעלות ערכי INR). אין מחקרים קליניים בנושא. עם זאת, בסקר(23) שנערך בשנת 2016 בקרב 375 חולי סרטן, מבין 127 נבדקים (33.9%) שנטלו תוספים וצמחי מרפא בשילוב עם תרופות, נבדק אחד דיווח על נטילת שמן כבד דג קוד ונבדק נוסף נטל שמן דגים במקביל לנטילת התרופה קומדין. לא נצפו השפעות שליליות בעקבות הנטילה, ייתכן שהודות לניטור מדדי הקרישה.
Heparin, Dalteparin
יש לנקוט זהירות בשימוש עם הפארין והפארין במשקל מולקולרי נמוך (Dalteparin).
קיים חשש תאורטי משילוב התרופה הפארין עם שמן כבד דג קוד ותוסף EPA, היות שהפארין הוא נוֹגד קְרישה ושמן כבד קוד ו-EPA הנם נוגדי צימות טסיות ומאריכים את זמן הדימום (מעלים ערכי INR). אין מחקרים קליניים בנושא. עם זאת, בסקר(23) שנערך בשנת 2016 בקרב 375 חולי סרטן, מבין 127 נבדקים (33.9%) שנטלו תוספים וצמחי מרפא בשילוב עם תרופות, נבדק אחד דיווח על נטילת שמן כבד דג קוד במקביל לנטילת התרופה הפארין ונבדק נוסף נטל תוסף EPA בשילוב עם התרופה Dalteparin. לא נצפו השפעות שליליות בעקבות הנטילה, אך המטופלים ערכו ניטור קבוע של מדדי הקרישה.
סטטינים (Simvastatin, Atrovastatin, Rosuvastatin)
ניתו לשלב אומגה 3 עם תרופות אלו. בסקר(23) שנערך בשנת 2016 בקרב 375 חולי סרטן, מבין 127 נבדקים (33.9%) שנטלו תוספים וצמחי מרפא בשילוב עם תרופות, שלושה נבדקים דווחו על נטילת Simvastatin, שני מטופלים דיווחו על נטילת Atrovastatin ומטופל אחד דיווח על נטילת Rosuvastatin בשילוב עם שמן כבד דג קוד. בנוסף, שני מטופלים דיווחו על נטילת Simvastatin בשילוב עם שמן דגים. לא נצפו השפעות שליליות בעקבות הנטילה.
אומגה 3 נחשבת בטוחה לשימוש בהריון והנקה.
סקירה משנת 2008 בחנה את העדות המדעית לתפקידן של חומצות שומן רב בלתי רוויות ארוכות שרשרת וחומצות שומן מסוג DHA ו-ARA
בהזנת תינוקות ובהתפתחותם. על פי ארגונים כמו האיגוד העולמי לרפואת טרום לידה והאקדמיה לתזונה והמוסד לבריאות הילד,
על העובר והולד לקבל את חומצות השומן הארוכות בכמויות המספיקות לתמיכה אופטימלית בהתפתחות קוגניטיבית וויזואלית.
צריכה של שמנים עשירים באומגה 3 במהלך ההריון מפחיתים את הסיכון ללידה מוקדמת.
על נשים בהריון ומניקות לצרוך לפחות 200 מ"ג DHA ביום.
אם הנקה אינה אפשרית, מומלץ להאכיל את התינוק בפורמולות המכילות רמות DHA של בין 0.2 ל- 0.5 אחוז מכלל משקל השומן
ובכמות מינימלית של ARA השווה ל-DHA. יש להמשיך לספק חומצות שומן רב בלתי רוויות ארוכות לאחר חצי השנה הראשונה לחיים21.
מחקרים על אומגה 3:
כללי | השפעה על מערכת הלב וכלי הדם | מערכת העצבים, תפקוד קוגניטיבי ובריאות הנפש | עור | מאזן שומנים וסוכר | גידולים סרטניים | ראייה
מקורות כלליים
Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 783-806.
www.naturaldatabase.com – Omega 3. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?cs=NONMP&s=ND&pt=100&id=993&ds=&name=Omega+3+(FISH+OIL)&searchid=30853101
אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005
www. Naturalstandard.com – Omega 3. found at - http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/fishoil.asp
מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995
U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/calcium.html
.National Academy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at - http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx
Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138
מקורות פרטניים