פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

סלניום

עודכן בתאריך 08/11/2018
 

כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | ODA | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות | אינטראקציות שליליות | התוויות נגד | מחקרים

 

כללי

הסלניום הינו מינרל אולטרה קורט, כלומר חשיבותו לגוף רבה אך הגוף זקוק לו בכמויות מזעריות (פחות ממק"ג אחד ביום). הסלניום מצוי במים, באדמה ומזונות מסוימים והוא נחקר והוכח כמינרל נוֹגד חִמצון חזק אשר משמש למניעה וטיפול בנזקים חמצוניים ובמחלות קשות כגון סרטן. כמו כן, לסלניום תפקיד חשוב בפעילות תקינה של הורמוני בלוטת התריס.

הסלניום משתתף במבנה ותפקוד של חומרים חשובים מאוד בגוף כמו הורמונים, נוגדי חמצון, אנזימים ותאי מערכת החיסון. חוסר בסלניום עלול לגרום לחסרים בחומרים אלו ולהיווצרות מחלות שונות.
 

מקורות תזונתיים לסלניום:

מקורות תזונתיים מן הצומח: שמרים, אגוזים (בעיקר אגוזי ברזיל), זרעים, דגנים מלאים, נבט חיטה, קטניות (בעיקר פולי סויה) פטריות, שום, בצל ברוקולי ועוד. (כמות הסלניום בירקות ופירות תלויה בכמות הסלניום באדמה).

מקורות מן החי: כבד בקר, ביצים, דגים (טונה, הרינג, סרדינים) פירות ים, מוצרי חלב.


תפקידו של סלניום:

  • אנטי אוקסידנט - הסלניום הינו חלק ממבנה של מספר אנזימים נוגדי חמצון כגון גלוטטיון פראוקסידאז וסופר אוקסיד דיסמוטזה. הסלניום, יחד עם מינרלים וויטמינים נוספים יוצרים מבנה פעיל של האנזימים החשובים הללו שמטרתם למנוע חמצון של מולקולות שומן ונטרול רדיקלים חופשיים המזיקים לרקמות הגוף.
  • משתתף בתהליכי בנייה ופירוק של הורמון בלוטת התריס – חומצת אמינו תירוזין , בונה בין היתר את אחד מהורמוני בלוטת התריס (T3) האחראי על חילוף החומרים בגוף. תירוזין זקוק לסלניום על מנת לבנות הורמון זה, בלעדיו לא יבנה ההורמון ועלולה להיווצר תת פעילות של בלוטת התריס.
  • מגן מפני סרטן- מחקרים רבים מראים את הקשר בין צריכת סלניום גבוהה לבין שכיחות נמוכה של סרטן מסוגים שונים, הסיבה לכך היא שסלניום הינו חומר נוֹגד חִמצון חזק המונע פגיעה בחומר התורשתי בתאים, מחזק את תאי מערכת החיסון הנלחמים בתאים טרום סרטניים ומונע התחלקות מהירה של תאים הסרטניים.
  • שומר על תקינות תאי הגוף - סלניום פועל בשילוב עם ויטמיןוויטמין  לשמירת גמישות הרקמות וכן מאט את תהליך ההזדקנות. הסלניום יחד עם הויטמינים E    ו-C יוצרים אפקט נוֹגד חִמצון חזק ומונעים הרס ופגיעה ברקמות הגוף השונות.
  • הסלניום נחוץ לייצור הורמונים פרוסטגלנדינים אשר חשובים לתהליכים גופניים שונים כגון שמירה על לחץ דם תקין, מניעת היווצרות קרישי דם וגירוי הרחם בזמן הריון.
  • הסלניום נוטל חלק בחילוף החומרים של חומצות שומן.
  • שומר על פעילות תקינה של מערכת החיסון – סלניום מסייע לפעילות תקינה של מערכת החיסון ומגביר את הפעילות של תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים, תאי T-KILLER, ונוגדנים מסוג- IgG.
  • מגביר סיבולת לב-ריאה על ידי שיפור אספקת החמצן לשריר הלב.
  • מגן בפני הרעלת מתכות.
     

תכונות נוספות של סלניום:

  • הסלניום נהרס בעיבוד המזון.
  • גוף האדם מכיל פחות מ -1 מ"ג סלניום.
  • הסלניום נאגר בגוף בכבד , בכליות ובשרירים.
  • כמות הסלניום שנמדדת בדם ובשתן מהווים מדד אמין למצב מצבורי הסלניום בגוף.
     

ספיגה והפרשה של סלניום:

תהליך הספיגה של סלניום נעשה במעי הדק. לאחר ספיגתו הסלניום מועבר לרקמות הגוף השונות ונאגר בעיקר בלב, כליות, ריאות, כבד, לבלב ושרירים כקו- פקטור לגלוטתיון (נוֹגד חִמצון חזק). בנוסף, ריכוזזים גבוהים של סלניום נמצאים בבלוטת התריס. תהליך ההעברה של הסלניום לרקמות לא ברור לגמרי וקיימות מספר השערות שחלקן גורסות כי הסלניום מועבר בתוך תאי הדם או נקשר לחלבונים שונים בדם. ספיגתו של הסלניום אינה מושפּעת מכמות הסלניום בגוף ותלויה במרכיבים אשר מגבירים את ספיגתו (כגון ויטמין A, ויטמין C, וויטמין E) ומרכיבים אשר מפחיתים את ספיגתו (מתכות כבדות כגון כספית או קדמיום).

הסלניום מגיע מן המזון בשתי צורות – סלנומטיונין אשר מגיע ממקורות תזונתיים מן הצומח ונספג בשיעור גבוה של כ- 100% וסלנוציסטאין אשר מגיע ממקורות תזונתיים מן החי ונספג בצורה פחות יעילה. בנוסף, קיימות שתי צורות מלאכותיות (Selenate ו- Selenite) אשר מקורם בתוספי תזונה מלאכותיים וספיגתם אינה עולה על 50%.

צורה נוספת בה מגיע המינרל לגוף היא באמצעות חומצות אמינו המכילות סלניום ומכונות סלנופרוטאינים.

הפרשה של סלניום נעשית בעיקרה בשתן ובצורה מזערית בצואה. במצבי עודף הסלניום מופרש גם דרך מערכת הנשימה.
 

גורמים לחוסר בסלניום:

  • תזונה דלה במגנזיוםתזונה דלה בסלניום אשר שכיחה בעולם המערבי המתבסס על צריכה מועטה של ירקות, דגנים מלאים וקטניות המהווים מקור עשיר למינרל וצריכה מוגברת של מזונות מעובדים, מזוקקים ומתועשים המכילים כמויות נמוכות של ויטמינים ומינרלים וביניהם סלניום. חשוב לציין, כי הירקות הנצרכים כיום אינם מכילים כמות נאותה של סלניום שכן הזיבול הכימי המשמש לעיבוד הקרקעות מרווה את הקרקע בחומרים כימיים אשר מונעים מהמינרל להתמוסס אל תוך האדמה ולהיספג בגידולים.
  • מחלות שונות – בעיקר מחלות מעיים דלקתיות, צליאק וסיסטיק פיברוזיס גורמות לבעיות בספיגה של סלניום ולחוסר בו.
  • אלכוהול – צריכת אלכוהול מופרזת גורמת להפרשה מוגברת של סלניום בשתן.
  • גיל- קליטה וספיגה יעילה של סלניום, כמו מינרלים אחרים, יורדת ככל שקיימת עלייה בגיל.
  • עישון – עישון מעלה את רמות הרדיקלים החופשיים ומגביר את דרישת הגוף לסלניום.
     

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בסלניום:

  • הפרעות בלב – פגיעה בתפקוד הלב בעיקר אצל קשישים ופגים. קיימות שתי מחלות אשר עלולות להיגרם עקב מחסור בסלניום:
  • מחלת קאשאן (Keshan disease) – מחלה האופיינית לילדים ונגרמת בשל רמות סלניום הנמוכות מ - 8-20 מק"ג למ"ל דם. מחלה זו גורמת להגדלה ולתפקוד לקוי של הלב.
  • מחלת קאשין בק (Kachin Beack)- מחלה שפוגעת בילדים וגורמת למחלת פרקים (אוסטיאורטריטיס) חריפה במיוחד.
  • הפרעות בשרירים – כגון דלקות שרירים או פירוק שרירים המתבטא ברמות גבוהות של האנזים קריאטין קינאז (CK) בדם, אשר קיימות כאשר קיים פירוק מוגבר של שריר.
  • תת פעילות בלוטת התריס – סלניום נמצא בריכוזים גבוהים בבלוטת התריס והינו בעל תפקיד חשוב בייצור הורמוני בלוטת התריס ובהפיכת הורמון T4 ל- T3.
  • עלייה בהתפתחות זיהומים - סלניום מסייע לפעילות תקינה של מערכת החיסון ולכן חוסר בו עלול להעלות את הסיכון לזיהומים.
  • סיכון מוגבר לסרטן מחסור בסלניום עלול לגרום לעלייה בסיכון לסרטן שכן הינו נוֹגד חִמצון חזק אשר מונע פגיעה בחומר התורשתי בתאים, מחזק את תאי מערכת החיסון הנלחמים בתאים טרום סרטניים ומונע התחלקות מהירה של תאים הסרטניים.
  • ציפורניים – מחסור בסלניום עלול לגרום להלבנה של הציפורניים.
  • אנמיה מאקרוציטית – מחסור בסלניום עלול לגרום לעלייה בנפח כדוריות הדם האדומות וכתוצאה לאנמיה מאקרוציטית.
  • מחלות פרקים – מחסור בסלניום עלול לגרם למחלות מפרקים כגון שיגרון.
     

עודף של סלניום (רעילות):

סלניום, הינו מינרל שבמינונים גבוהים עלול להיות רעיל . רעילות ממקור של עודף סלניום מכונה סלנוזיס.

מינון של 1000 מק"ג ומעלה לאורך זמן עלול להיות רעיל ולגרום לתסמינים שונים המפורטים בהמשך. בכל מקרה לא מומלץ ליטול סלניום במינון מעל ל- 400 מק"ג ביום משום שרמות גבוהות של המינרל עלולות לפגום בתפקוד בלוטת התריס ולגרום לחסרים במינרלים אחרים בגוף. במקרים בהם קיים צורך במינונים גבוהים של סלניום יש ליטול את המינרל תחת פיקוח רפואי.

הרעלה של סלניום יכולה להתבטא בתסמינים שונים כגון: דיכאון, עצבנות, שינויים במצב הרוח, חולשה, אובדן משקל, טעם מתכתי בפה, בחילות, הקאות, נשירת שיער, פגיעה ברקמת הציפורניים, נשירת שיניים, נזק לתאי כבד, הפרעות עור (כגון דרמטיטיס), נוירו פתיה ועוד.
 

מינון יומי מומלץ של סלניום לפי ה-(RDA (RECOMMENDED DAILY ALLOWANCE:

  • מלידה ועד גיל 6 חודשים - 15 מק"ג.
  • מגיל 6 חודשים ועד שנה - 20 מק"ג.
  • גילאים 1-3 שנים - 20 מק"ג.
  • גילאים 4-8 שנים - 30 מק"ג.
  • גילאים 9-13 שנים - 40 מק"ג.
  • גילאים 14-18 שנים - 55 מק"ג.
  • מגיל 14 ומעלה - 55 מק"ג.
  • נשים בהריון - 60 מק"ג.
  • נשים מניקות - 70 מק"ג.
     

מינון יומי מומלץ של סלניום לפי ה-(ODA (OPTIMAL DAILY ALLOWANCE:

במידה ומופיעים תסמינים שונים המעידים על חוסר בסלניום ניתן ליטול תוסף של סלניום. תוספי סלניום מגיעים בדרך כלל בטבליות המכילות סלנומתיונין (הצורה כימית הנספגת בצורה היעילה ביותר בגוף). כמו כן, ניתן למצוא בשוק תרכובות רבות של סלניום וויטמין E וזאת משום ששילוב זה הוכח כיעיל ביותר למניעת הרס רקמות ונזקים חימצוניים.

המינון המומלץ לנטילת סלניום הוא 100-200 מק"ג. לא מומלץ לחרוג מעבר ל- 400 מק"ג בשל חשש לרעילות, וזאת על אף שמחקרים הוכיחו שמבוגרים שנמצאים בקו הבריאות לא מפתחים תסימני רעילות גם בנטילה של 500 מק"ג סלניום ליום.
 

טווח מינון לטיפול בחוסר סלניום:

מינון טיפולי של סלניום נע בין 30-200 מק"ג ליום .

במצבי חולי קשים, בהם מחליט המטפל או הרופא על נטילת סלניום, יש לשים לב ולא לחרוג מעבר למינון של 400 מק"ג ליום וזאת על מנת שלא לגרום להרעלת סלניום או למצבי חוסר וחולי הנובעים ממינוני סלניום גבוהים.

  • סרטן הערמונית - נטילה של 200 מק"ג סלניום ליום נמצאה כמפחיתה את התחלואה בסרטן הערמונית בכ- 69%.
  • סרטן המעי והחלחולת - נטילת 200 מק"ג סלניום ליום נמצאה כמפחיתה את מקרי התחלואה בסרטן המעי והחלחולת בכ- 64%.
  • סרטן העור – נטילה של 200 מק"ג סלניום הפחיתה את שיעור התמותה מסרטן העור ב-50%.
  • סרטן העור וסרטן הכבד - נמצא כי מינונים של 200 מק"ג סלניום ליום משפרים את סיכויי ההחלמה מסרטן בעור וסרטן בכבד.
  • סרטן הערמונית וסרטן הריאות - נטילה של 50 מק"ג סלניום בשילוב עם ויטמין E ובטא קרוטן במינון של 30 מק"ג עשוי לצמצם את התמותה מסרטן הערמונית והריאות.
  • דיכאון - מינונים שלך 200 מק"ג סלניום משפרים את מצב הרוח במצבי דיכאון המוגדרים קלים עד בינוניים.
  • תת פעילות בלוטת התריס נטילה של 100 מק"ג סלניום ביום מיטיבה עם בלוטת התריס ומשפרת את תפקודה. חשוב לציין כי פעולתו של הסלניום יעילה רק במקרים בהם תת הפעילות של הבלוטה הינו ממקור אוטואימוני ולא עקב מחסור ביוד.
  • מחלת קאשן -  מינון של 30 מק"ג סלניום עשוי לשפר את מצבם של חולים במחלה זו.
  • הרעלת ארסן – ארסן הינו חומר דמוי מתכת הקיים בחומרי הדברה, מפעלים תעשייתיים (למתכות וזכוכיות), דבקים ועוד. בעת הרעלת ארסן מומלץ ליטול 100-200 מק"ג סלניום אשר מגביר את ההפרשה של ארסן מהגוף.
  • מחלת האיידס – נטילה של 200 מק"ג סלניום ליום מפחיתה את התקדמות מחלת האיידס.
  • חיזוק מערכת החיסון – נטילה של 200 מק"ג סלניום ביום משפרת ומחזקת את פעילות מערכת החיסון.
     

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם סלניום:

  • ויטמין E – סלניום וויטמין E מגבירים את היעילות אחד של השני ופועלים יחדיו כנוגדי חמצון חזקים אשר מונעים נזקים חמצוניים בתאי הגוף1.
  • כימותרפיה – במחקר קטן נמצא כי נטילת סלניום ביחד עם נוגדי חמצון אחרים (כגון בטא קרוטן ויטמין C וויטמין E) בזמן טיפולי כימותרפיה לסרטן השחלות עוזרת לגוף להגיב טוב יותר לטיפולים2. נטילת סלניום בזמן טיפול בתרופות (Cisplatin (Abiplatin ו-(Doxorubicin (Adriblastin A, תרופות המשמשות לטיפול בסוגי סרטן שונים, מסייעת למניעת הנזק החמצוני שעלול להיגרם בזמן נטילתן. (כגון נזק כלייתי, נזק לתאי הלב ודיכוי של מח העצם) וזאת מבלי לפגוע ביעילות התרופות. עם זאת, המחקרים נעשו על בעלי חיים במינונים הנחשבים רעילים ולכן נטילת סלניום בעת טיפול שכזה דורשת פיקוח רפואי3-5.
  • אריתרופיוטין (EPO) – נמצא כי שילוב של סלניום ביחד עם (Erythropoietin (Eprex הורמון אשר אחראי לייצור והבשלה של כדוריות דם אדומות במח העצם הניתן באופן מלאכותי בהזרקה לטיפול באנמיה בחולי בכשל כלייתי וחולים אנמיים הסובלים ממחלה ממאירה, מגביר את ההשפעה הטיפולית של ההורמון המלאכותי ומעלה רמות סלניום בתאי הגוף6.
  • גדילן מצוי - נטילת סלניום וחומצה אלפא ליפואית ביחד עם צמח המרפא גדילן מצוי (Silybum marianum), הראו תוצאות חיוביות בטיפול בדלקת כבד מסוג C1.
  • חיסון נגד שפעתלנטילת סלניום במינון 50-200 מק״ג ביום במקביל לחיסון נגד שפעת עשויה להיות השפעה על מדדים חיסוניים שונים. השפעה זו נצפתה במחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בקרב אוכלוסייה בריאה בגילאי 50-64 עם רמות סלניום נמוכות מ-110 ננוגרם/מ"ל. המשתתפים חולקו באופן אקראי ל-6 קבוצות: מתוכן, 4 קבוצות קיבלו כמוסות שמרים מועשרות בסלניום במינון 0, 50, 100 או 200 מק"ג ליום ושתי הקבוצות הנותרות קיבלו ארוחות המכילות בצל עם עד 1 או 50 מק"ג סלניום ליום. כל המשתתפים נטלו את התוסף במשך 12 שבועות, כאשר לאחר 10 שבועות ניתן החיסון לשפעת ובשבועיים שלאחר מכן בוצע מעקב אחר המדדים החיסוניים.
    בהשוואה לנתוני הבסיס, בקרב הנבדקים שנטלו כמוסות שמרים מועשרות בסלניום נצפתה עליה בספירת התאים החיסוניים המתווכים תגובה ציטוטוקסית (Tctx-ADCC) בדם לפני קבלת החיסון נגד שפעת, וכן עליה תלויית-מינון בשגשוג תאי T והבפרשת IL-8 ו- IL-10 לאחר קבלת החיסון. עם זאת, במשתתפי קבוצה זו נצפתה גם ירידה בתפקוד תאי CD8. בקבוצה שצרכה בצל עם סלניום נצפתה גם כן עליה בשגשוג תאי T לאחר קבלת החיסון, לצד עליה בהפרשת IFN-γ ו- IL-8 ושיפור בתפקוד תאי CD8. בנוסף, בקרב משתתפי קבוצה זו הודגם עיכוב ייצור TNF-α. יש לציין שבצל כשלעצמו הפחית את ריכוז תאי ההרג הטבעיים (NK) בדם. החוקרים מסכמים כי לנטילת הסלניום היתה השפעה גם מטיבה וגם מזיקה לאחר ביצוע חיסון לשפעת, כתלות בצורת התוסף, מינון התוסף ואופן הנטילה14

 

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) שליליות עם סלניום:

  • SAMe (S-אדנוזיל-L-מתיונין) – SAMe הינו חומר הנוצר בתהליכי חילוף חומרים של חומצת אמינו מתיונין אשר משמש כתורם מתיל. המתיל נחוץ לחילוף חומרים של סלניום ולכן נטילה של תוסף סלניום במינונים גבוהים עלולה לגרום לחוסר ב-SAMe1.
  • סטרואידים – נטילת סטרואידים כגון (Prednisolone (Danalone), Prednisone (Prednisone ו-Dexamethasone (Dexacort) המשמשים לטיפול במצבי דלקת חריפים עלולה לגרום להפרשה מוגברת של סלניום בשתן ולירידה שלו בדם7.
  • גלולות למניעת הריון - נטילה קבועה של גלולות למניעת הריון עלולה להוריד את רמות הסלניום בגוף8.
  • תרופות נוגדות פרכוסים - תרופות המכילות חומצה ולפרואית (Valproic acid (Depalept, Valporal
    המשמשות לטיפול באפילפסיה והפרעה דו קוטבית,עלולות להפחית רמות סלניום בדם9.
  • קלוזאפין (Clozapine- נטילת התרופה (Clozapine (Leponex המשמשת לטיפול בסכיזופרניה והפרעה דו קוטבית (מאניה דפרסיה) מפחיתה רמות סלניום בדם. כתוצאה קיימת עלייה בשכיחות מחלות לב וירידה בכמות תאי הדם הלבנים (תאי מערכת החיסון)10.
  • תרופות נוגדות חומצה – תרופות נוגדות חומצה מסוג חוסמי היסטמין (H2) כגון (Famotidine (Famo, Gastro ו-Ranitidine (Zantac, Zanidex) או חוסמי משאבות מימן (PPI) כגון (Omeprazole (Omepradex, Losec ו-(Lantoprazole (Lanton עלולות להפחית את הספיגה של סלניום ולגרום לחוסר בו1.

התוויות נגד לשימוש בסלניום:

  • למטופלים אשר סובלים תת פעילות בלוטת התריס המלווה בזפק (גדילת יתר של הבלוטה) ושנוצרת עקב חוסר ביוד מומלץ שלא ליטול תוסף סלניום משום שעלול להגביר את התסמינים של המחלה11.
  • למטופלים עם היסטוריה של סרטן העור מסוג Nonmelanoma (סרטן שאינו פוגע בתאים מלנוציטים) נטילת סלניום עלולה להגביר את הסיכון לסרטן של תאים קשקשיים Squamous cells)12).
  • נטילת סלניום עלולה להגביר את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 אצל אנשים אשר נמצאים בקבוצות סיכון13.

 

מחקרים על סלניום:

 

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על סלניום למידע השלם למנויים
 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 609-617.

 www.naturaldatabase.com – Selenium. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?pt=100&id=1003&ds=&cs=nonmp&s=ND

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – Selenium. found at http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/selenium.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

National Academy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at -  
http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות ההדדיות

  1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 609-617.
  2. Sieja K, Talerczyk M. Selenium as an element in the treatment of ovarian cancer in women receiving chemotherapy. Gynecol Oncol 2004;93:320-327.
  3. Baldew GS, van den Hamer CJ, Los G et al. Selenium-induced protection against cis-diaminedichloroplatinum(II) nephrotoxicity in mice and rats. Cancer Res 1989;49:3020-3023.
  4. Hu YJ, Chen Y, Zhang YQ et al. The protective role of selenium on the toxicity of cisplatin-contained chemotherapy regimen in cancer patients. Biol Trace Elem Res 1997;56:331-341.
  5. Boucher F, Coudray C, Tirard V et al. Oral selenium supplementation in rats reduces cardiac toxicity of Adriamycin during ischemia and reperfusion. Nutrition 1995;11:708-711.
  6. Adamowicz, A., Trafikowska, U., Trafikowska, A., Zachara, B., and Manitius, J. Effect of erythropoietin therapy and selenium supplementation on selected antioxidant parameters in blood of uremic patients on long- term hemodialysis. Med Sci Monit. 2002;8(3):CR202-CR205.             
  7. Peretz A, Neve J, Vertongen F et al. Selenium status in relation to clinical variables and corticosteroid treatment in rheumatoid arthritis. J Rheumatol 1987;14:1104-1107.
  8. Heese HD, Lawrence MA, Dempster WS, Pocock F. Reference concentrations of serum selenium and manganese in healthy nulliparas. S Afr Med J 1988;73:163-165.
  9. Hurd RW, Van Rinsvelt HA, Wilder BJ et al. Selenium, zinc, and copper changes with valproic acid: possible relation to drug side effects. Neurology 1984;34:1393-1395.
  10. Vaddadi KS, Soosai E, Vaddadi G. Low blood selenium concentrations in schizophrenic patients on clozapine. Br J Clin Pharmacol 2003;55:307-309.
  11. Contempre B, Dumont JE, Ngo B et al. Effect of selenium supplementation in hypothyroid subjects of an iodine and selenium deficient area: the possible danger of indiscriminate supplementation of iodine-deficient subjects with selenium. J Clin Endocrinol Metab 1991;73:213-215.
  12. Duffield-Lillico AJ, Slate EH, Reid ME et al. Selenium supplementation and secondary prevention of nonmelanoma skin cancer in a randomized trial. J Natl Cancer Inst 2003;95:1477-1481.
  13.  Stranges, S., Marshall, J. R., Natarajan, R., Donahue, R. P., Trevisan, M., Combs, G. F., Cappuccio, F. P., Ceriello, A., and Reid, M. E. Effects of long-term selenium supplementation on the incidence of type 2 diabetes: a randomized trial. Ann Intern Med 8-21-2007;147(4):217-223.
  14. Ivory K, et al. Selenium supplementation has beneficial and detrimental effects on immunity to influenza vaccine in older adults. Clin Nutr. 2015 Dec 24. pii: S0261-5614(15)00340-4. [Epub ahead of print]



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם