סלניום

כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות | אינטראקציות שליליות | התוויות נגד | מחקרים

כללי

הסלניום הינו מינרל אולטרה קורט, כלומר חשיבותו לגוף רבה אך הגוף זקוק לו בכמויות מזעריות (פחות ממק"ג אחד ביום). הסלניום מצוי במים, באדמה ומזונות מסוימים והוא נחקר והוכח כמינרל נוֹגד חִמצון חזק אשר משמש למניעה וטיפול בנזקים חמצוניים ובמחלות קשות כגון סרטן. כמו כן, לסלניום תפקיד חשוב בפעילות תקינה של הורמוני בלוטת התריס.

הסלניום משתתף במבנה ותפקוד של חומרים חשובים מאוד בגוף כמו הורמונים, נוגדי חמצון, אנזימים ותאי מערכת החיסון. חוסר בסלניום עלול לגרום לחסרים בחומרים אלו ולהיווצרות מחלות שונות.
 

מקורות תזונתיים לסלניום:

מקורות תזונתיים מן הצומח: שמרים, אגוזים (בעיקר אגוזי ברזיל), זרעים, דגנים מלאים, נבט חיטה, קטניות (בעיקר פולי סויה) פטריות, שום, בצל ברוקולי ועוד. (כמות הסלניום בירקות ופירות תלויה בכמות הסלניום באדמה).

מקורות מן החי: כבד בקר, ביצים, דגים (טונה, הרינג, סרדינים) פירות ים, מוצרי חלב.

תפקידו של סלניום:

• אנטי אוקסידנט - הסלניום הינו חלק ממבנה של מספר אנזימים נוגדי חמצון כגון גלוטטיון פראוקסידאז וסופר אוקסיד דיסמוטזה. הסלניום, יחד עם מינרלים וויטמינים נוספים יוצרים מבנה פעיל של האנזימים החשובים הללו שמטרתם למנוע חמצון של מולקולות שומן ונטרול רדיקלים חופשיים המזיקים לרקמות הגוף.
• משתתף בתהליכי בנייה ופירוק של הורמון בלוטת התריס – חומצת אמינו תירוזין , בונה בין היתר את אחד מהורמוני בלוטת התריס (T3) האחראי על חילוף החומרים בגוף. תירוזין זקוק לסלניום על מנת לבנות הורמון זה, בלעדיו לא יבנה ההורמון ועלולה להיווצר תת פעילות של בלוטת התריס.
• מגן מפני סרטן- מחקרים רבים מראים את הקשר בין צריכת סלניום גבוהה לבין שכיחות נמוכה של סרטן מסוגים שונים, הסיבה לכך היא שסלניום הינו חומר נוֹגד חִמצון חזק המונע פגיעה בחומר התורשתי בתאים, מחזק את תאי מערכת החיסון הנלחמים בתאים טרום סרטניים ומונע התחלקות מהירה של תאים הסרטניים.
• תפקידים נוספים פתוחים למנויים בלבד.

תכונות נוספות של סלניום:

• הסלניום נהרס בעיבוד המזון.
• גוף האדם מכיל פחות מ -1 מ"ג סלניום.
• הסלניום נאגר בגוף בכבד , בכליות ובשרירים.
• למידע השלם למנויים

ספיגה והפרשה של סלניום:

תהליך הספיגה של סלניום נעשה במעי הדק. לאחר ספיגתו הסלניום מועבר לרקמות הגוף השונות ונאגר בעיקר בלב, כליות, ריאות, כבד, לבלב ושרירים כקו- פקטור לגלוטתיון (נוֹגד חִמצון חזק). בנוסף, ריכוזזים גבוהים של סלניום נמצאים בבלוטת התריס. תהליך ההעברה של הסלניום לרקמות לא ברור לגמרי וקיימות מספר השערות שחלקן גורסות כי הסלניום מועבר בתוך תאי הדם או נקשר לחלבונים שונים בדם. ספיגתו של הסלניום אינה מושפּעת מכמות הסלניום בגוף ותלויה במרכיבים אשר מגבירים את ספיגתו (כגון ויטמין A, ויטמין C, וויטמין E) ומרכיבים אשר מפחיתים את ספיגתו (מתכות כבדות כגון כספית או קדמיום).

הסלניום מגיע מן המזון בשתי צורות – למידע השלם למנויים

הפרשה של סלניום נעשית בעיקרה ב למידע השלם למנויים

גורמים לחוסר בסלניום:

• תזונה דלה בסלניום - תזונה דלה בסלניום אשר שכיחה בעולם המערבי המתבסס על צריכה מועטה של ירקות, דגנים מלאים וקטניות המהווים מקור עשיר למינרל וצריכה מוגברת של מזונות מעובדים, מזוקקים ומתועשים המכילים כמויות נמוכות של ויטמינים ומינרלים וביניהם סלניום. חשוב לציין, כי הירקות הנצרכים כיום אינם מכילים כמות נאותה של סלניום שכן הזיבול הכימי המשמש לעיבוד הקרקעות מרווה את הקרקע בחומרים כימיים אשר מונעים מהמינרל להתמוסס אל תוך האדמה ולהיספג בגידולים.
• מחלות שונות – למידע השלם למנויים
• אלכוהול – למידע השלם למנויים
• גיל- למידע השלם למנויים
• עישון – למידע השלם למנויים

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בסלניום:

• הפרעות בלב – פגיעה בתפקוד הלב בעיקר אצל קשישים ופגים. קיימות שתי מחלות אשר עלולות להיגרם עקב מחסור בסלניום:
• מחלת קאשאן (Keshan disease) – למידע השלם למנויים
• מחלת קאשין בק (Kachin Beack)- למידע השלם למנויים
• הפרעות בשרירים – למידע השלם למנויים
• תת פעילות בלוטת התריס – סלניום נמצא בריכוזים גבוהים ב למידע השלם למנויים
• עלייה בהתפתחות זיהומים - סלניום מסייע ל למידע השלם למנויים
• סיכון מוגבר לסרטן – מחסור בסלניום עלול ל למידע השלם למנויים
• ציפורניים – מחסור בסלניום עלול ל למידע השלם למנויים
• אנמיה מאקרוציטית – מחסור בסלניום עלול לגרום ל למידע השלם למנויים
• מחלות פרקים – מחסור בסלניום עלול ל למידע השלם למנויים

עודף של סלניום (רעילות):

סלניום, הינו מינרל שבמינונים גבוהים עלול להיות רעיל . רעילות ממקור של עודף סלניום מכונה סלנוזיס.

מינון של 1000 מק"ג ומעלה לאורך זמן עלול להיות רעיל ולגרום לתסמינים שונים המפורטים בהמשך. בכל מקרה לא מומלץ ליטול סלניום במינון מעל ל- 400 מק"ג ביום משום שרמות גבוהות של המינרל עלולות לפגום בתפקוד בלוטת התריס ולגרום לחסרים במינרלים אחרים בגוף. במקרים בהם קיים צורך במינונים גבוהים של סלניום יש ליטול את המינרל תחת פיקוח רפואי.

הרעלה של סלניום יכולה להתבטא בתסמינים שונים כגון: למידע השלם למנויים

מינון יומי מומלץ של סלניום לפי ה-(RDA (RECOMMENDED DAILY ALLOWANCE:

• מלידה ועד גיל 6 חודשים - 15 מק"ג.
• מגיל 6 חודשים ועד שנה - 20 מק"ג.
• גילאים 1-3 שנים - 20 מק"ג.
• גילאים 4-8 שנים - 30 מק"ג.
• גילאים 9-13 שנים - 40 מק"ג.
• גילאים 14-18 שנים - 55 מק"ג.
• מגיל 14 ומעלה - 55 מק"ג.
• נשים בהריון - 60 מק"ג.
• נשים מניקות - 70 מק"ג.

טווח מינון לטיפול בחוסר סלניום:

מינון טיפולי של סלניום נע בין 30-200 מק"ג ליום .

במצבי חולי קשים, בהם מחליט המטפל או הרופא על נטילת סלניום, יש לשים לב ולא לחרוג מעבר למינון של 400 מק"ג ליום וזאת על מנת שלא לגרום להרעלת סלניום או למצבי חוסר וחולי הנובעים ממינוני סלניום גבוהים.

• סרטן הערמונית - נטילה של למידע השלם למנויים
• סרטן המעי והחלחולת - נטילת למידע השלם למנויים
• סרטן העור – נטילה של למידע השלם למנויים
• סרטן העור וסרטן הכבד - נמצא כי מינונים של למידע השלם למנויים
• סרטן הערמונית וסרטן הריאות - למידע השלם למנויים
• דיכאון - למידע השלם למנויים
• תת פעילות בלוטת התריס – למידע השלם למנויים
• מחלת קאשן -  למידע השלם למנויים
• הרעלת ארסן –למידע השלם למנויים
• מחלת האיידס – למידע השלם למנויים
• חיזוק מערכת החיסון – למידע השלם למנויים

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם סלניום:

• ויטמין E – סלניום וויטמין E מגבירים את ה למידע השלם למנויים
• כימותרפיה – במחקר למידע השלם למנויים
• אריתרופיוטין (EPO) –למידע השלם למנויים
• גדילן מצוי - נטילת סלניום וחומצה אלפא ליפואית ביחד עם צמח המרפא גדילן מצוי (Silybum marianum), הראו תוצאות למידע השלם למנויים
• חיסון נגד שפעת - לנטילת סלניום ב למידע השלם למנויים

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) שליליות עם סלניום:

• SAMe (S-אדנוזיל-L-מתיונין) – SAMe הינו חומר הנוצר בתהליכי חילוף חומרים של חומצת אמינו מתיונין אשר משמש כתורם מתיל. המתיל נחוץ לחילוף חומרים של סלניום ולכן נטילה של תוסף סלניום במינונים גבוהים עלולה לגרום לחוסר ב-SAMe¹.
• סטרואידים – למידע השלם למנויים
• גלולות למניעת הריון - למידע השלם למנויים
• תרופות נוגדות פרכוסים - למידע השלם למנויים
• קלוזאפין (Clozapine) - למידע השלם למנויים
• תרופות נוגדות חומצה – למידע השלם למנויים

התוויות נגד לשימוש בסלניום:

• למטופלים אשר סובלים תת פעילות בלוטת התריס המלווה בזפק (גדילת יתר של הבלוטה) ושנוצרת עקב חוסר ביוד מומלץ שלא ליטול תוסף סלניום משום שעלול להגביר את התסמינים של המחלה¹¹.
• למטופלים עם היסטוריה של סרטן העור מסוג Nonmelanoma (סרטן שאינו פוגע בתאים מלנוציטים) נטילת סלניום עלולה להגביר את הסיכון לסרטן של תאים קשקשיים Squamous cells)¹²).
• למידע השלם למנויים

מקורות:

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 609-617.
2. Sieja K, Talerczyk M. Selenium as an element in the treatment of ovarian cancer in women receiving chemotherapy. Gynecol Oncol 2004;93:320-327.
3. Baldew GS, van den Hamer CJ, Los G et al. Selenium-induced protection against cis-diaminedichloroplatinum(II) nephrotoxicity in mice and rats. Cancer Res 1989;49:3020-3023.
4. Hu YJ, Chen Y, Zhang YQ et al. The protective role of selenium on the toxicity of cisplatin-contained chemotherapy regimen in cancer patients. Biol Trace Elem Res 1997;56:331-341.
5. Boucher F, Coudray C, Tirard V et al. Oral selenium supplementation in rats reduces cardiac toxicity of Adriamycin during ischemia and reperfusion. Nutrition 1995;11:708-711.
6. Adamowicz, A., Trafikowska, U., Trafikowska, A., Zachara, B., and Manitius, J. Effect of erythropoietin therapy and selenium supplementation on selected antioxidant parameters in blood of uremic patients on long- term hemodialysis. Med Sci Monit. 2002;8(3):CR202-CR205.             
7. Peretz A, Neve J, Vertongen F et al. Selenium status in relation to clinical variables and corticosteroid treatment in rheumatoid arthritis. J Rheumatol 1987;14:1104-1107.
8. Heese HD, Lawrence MA, Dempster WS, Pocock F. Reference concentrations of serum selenium and manganese in healthy nulliparas. S Afr Med J 1988;73:163-165.
9. Hurd RW, Van Rinsvelt HA, Wilder BJ et al. Selenium, zinc, and copper changes with valproic acid: possible relation to drug side effects. Neurology 1984;34:1393-1395.
10. Vaddadi KS, Soosai E, Vaddadi G. Low blood selenium concentrations in schizophrenic patients on clozapine. Br J Clin Pharmacol 2003;55:307-309.
11. Contempre B, Dumont JE, Ngo B et al. Effect of selenium supplementation in hypothyroid subjects of an iodine and selenium deficient area: the possible danger of indiscriminate supplementation of iodine-deficient subjects with selenium. J Clin Endocrinol Metab 1991;73:213-215.
12. Duffield-Lillico AJ, Slate EH, Reid ME et al. Selenium supplementation and secondary prevention of nonmelanoma skin cancer in a randomized trial. J Natl Cancer Inst 2003;95:1477-1481.
13.  Stranges, S., Marshall, J. R., Natarajan, R., Donahue, R. P., Trevisan, M., Combs, G. F., Cappuccio, F. P., Ceriello, A., and Reid, M. E. Effects of long-term selenium supplementation on the incidence of type 2 diabetes: a randomized trial. Ann Intern Med 8-21-2007;147(4):217-223.
14. Ivory K, et al. Selenium supplementation has beneficial and detrimental effects on immunity to influenza vaccine in older adults. Clin Nutr. 2015 Dec 24. pii: S0261-5614(15)00340-4. [Epub ahead of print]