תזונה מבוססת צומח | בריאות קרדיו-מטבולית | IBֹS | אלרגיוֹת למזון בילדות
תזונה מבוססת צומח:
תזונה מבוססת-צומח ובריאות המוח,
תזונה מבוססת-צומח והזדקנות בריאה,
תזונה מהצומח לבריאות קרדיו-מטבולית,
תזונה מבוססת-צומח ומסת השריר
ותזונה מבוססת צומח לחולי זאבת.
שיפור בריאות קרדיו-מטבולית:
ההשפעה הקרדיו-מטבולית של היביסקוס,
קצח לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים,
אוכמניות ומדדים קרדיו-מטבוליים,
ופילנטוס, כרום ושילג'יט לשיפור גורמי סיכון.
התערבות תזונתית ב-IBֹS:
מהי הדיאטה המיטבית לטיפול ב-IBS?
דיאטה ים-תיכונית דלת FODMAP,
דיאטה דלת FODMAP נטולת גלוטן,
וירידה במשקל לשיפור תסמיני IBS.
אלרגיוֹת למזון בילדות:
התרומה של חשיפה מוקדמת לבוטנים,
אנטרוקוליטיס על רקע חשיפה לבוטנים,
וההשפעות של סוג התמ"ל בתינוקות.
תזונה מבוססת צומח
בסקירה משנת 2025 מוצגות העדויות העדכניות באשר ליתרונותיה של תזונה מבוססת-צומח ולצד זאת גם הסיכונים הפוטנציאליים לחסרים תזונתיים, תוך התמקדות בבריאות ותפקוד המוח לאורך שלבי החיים ובקרב קבוצות אוכלוסייה שונות.
הסקירה מציגה את הממצאים לגבי התועלות האפשריות של דפוסי תזונה מבוססי-צומח לבריאות המוח, תוך התמקדות בתרומה של: א. פוליפנוֹלים; ב. סיבים תזונתיים, פרה־ביוטיקה ופרוביוטיקה; ג. לוטאין וזאקסנטין.
בהמשך מפורטים הסיכונים התזונתיים האפשריים הכרוכים בתזונה מבוססת-צומח, ובהם רמות נמוכות של ויטמין D, צריכה בלתי מספקת של אומגה 3, מגבלות הקשורות בברזל ובזמינותו הביולוגית, חסר בוויטמין B12, היבטים של איכות חלבון והרכב שומנים, צריכה נמוכה של אבץ, חסר קריאטין וצריכת כולסטרול נמוכה.
פרק נוסף בסקירה עוסק בהשפעות הדו-כיווניות דרך ציר המעי-מוח ובחשש מפני "אנטי-נוטריינטים" המצויים במזונות צמחיים, כגון אוקסלאט ופיטאט, העלולים להפחית את הזמינות הביולוגית של רכיבי תזונה חיוניים, ובעיקר מינרלים כמו סידן, אבץ, מגנזיום וברזל. השפעה זו עשויה להיות משמעותית במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות, ובהן נשים בהריון, ילדים וקשישים, ולפגוע באופן ישיר או עקיף בתפקוד הקוגניטיבי.
החוקרים מציינים כי ניתן לצמצם השפעות אלה באמצעות שיטות בישול מתאימות או שילוב עם רכיבי תזונה משפרי ספיגה, כך לדוגמה ויטמין C התורם להגברת ספיגת הברזל ובכך מפחית את עיכוב הספיגה הנגרם מאנטי-נוטריינטים.
החוקרים מדגישים כי חסרים תזונתיים עלולים להוביל להשפעות שליליות בכל שלבי החיים, ובהן פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי, עלייה בסיכון לירידה קוגניטיבית בגיל המבוגר וצמצום נפח מוח העלול להעלות את הסיכון להתפתחות מחלות ניווניות. עם זאת, מרבית הסיכונים התזונתיים הנלווים לתזונה מבוססת-צומח ניתנים לניהול ולמניעה באמצעות ייעוץ תזונתי מותאם אישית.
בחלקה האחרון של הסקירה דנים החוקרים בפערים הקיימים בידע המחקרי בין אוכלוסיות שונות, תוך הדגשת ההבדלים בין מדינות מתפתחות למדינות מפותחות וכן בקרב קבוצות ייחודיות כגון נשים בהריון וקשישים.
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מדגישות הן את היתרונות והן את הסיכונים האפשריים הטמונים בדפוסי תזונה מבוססי-צומח בכל הנוגע לבריאות המוח. אף שתזונה זו עשויה לתרום לתפקוד מוח תקין, חשוב להעריך ולטפל בחסרים תזונתיים פוטנציאליים באמצעות התאמה תזונתית אישית ושימוש בתוספים לפי הצורך. בנוסף, החוקרים מציינים כי לא קיימות עדויות להשפעה חיובית או שלילית של תזונה מבוססת-צומח על נפח המוח או על התפקוד הקוגניטיבי בהשוואה לאוכלי-כל.
Peña-Jorquera H, Cid-Jofré V. From plate to brain: benefits, deficiencies, and research needs of plant-based diets. Neuroscience. 2025 Oct 15;585:335-350.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40939883/
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין האיכות של תזונה מבוססת-צומח לבין הזדקנות בריאה.
המחקר התבסס על הנתונים של 6,817 משתתפים בגיל 40-79 מדרום קוריאה.
בהתבסס על נתוני התזונה, לכל משתתף חושבו 3 מדדים של תזונה מבוססת-צומח: מדד כללי לתזונה מהצומח (PDI), מדד לתזונה בריאה מהצומח (hPDI), ומדד לתזונה לא בריאה מהצומח (uPDI).
הזדקנות בריאה הוגדרה כהיעדר מחלות כרוניות, ליקויים קוגניטיביים או תפקודיים והפרעות נפשיות. במהלך תקופת מעקב של 16 שנים, 4,258 מהמשתתפים לא עמדו בהגדרה זו.
ממצאי המחקר הצביעו על כך שציונים גבוהים יותר במדד uPDI, המעיד על צריכת מזונות מהצומח באיכות נמוכה, היו קשורים בסיכון גבוה יותר להזדקנות לא בריאה, עם סיכון גבוה ב-12% בקרב בעלי הציונים הגבוהים ביותר לעומת הנמוכים ביותר.
כמו כן, ציונים גבוהים במדד זה נקשרו בסיכון גבוה ב-15% למחלות כרוניות, ב-13% לירידה בתפקוד הגופני וב-46% לליקויים קוגניטיביים, ללא קשר מובהק להפרעות נפשיות.
לא נמצאה עדות לקשר מובהק בין מדדי PDI ו-hPDI לבין הזדקנות בריאה.
החוקרים מסכמים כי תזונה עתירת מזונות מהצומח באיכות נמוכה, כגון דגנים מלוטשים ומשקאות ממותקים, קשורה בסיכון מוגבר להזדקנות לא בריאה. ממצאים אלו מחזקים את ההמלצה לאמץ דפוסי אכילה מבוססי-צומח באיכות גבוהה לקידום הזדקנות בריאה.
Han B, Park C, Lee Y. Quality of plant-based diets and healthy aging: A community-based prospective cohort study. Clin Nutr. 2025 Sep;52:124-133.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40763647/
במחקר חתך משנת 2025 הוערך דפוס הצריכה של תזונה מבוססת-צומח בקרב מבוגרים בבריטניה ונבחן הקשר למדדי בריאות קרדיו-מטבולית.
החוקרים מציינים כי העדויות הקיימות מצביעות על כך שגיוון בתזונה מהצומח עשויה להיות יעד מרכזי לשיפור היבטים בריאותיים הקשורים לתזונה.
הניתוח התבסס על נתוני סקר תזונתי שנערך בבריטניה בשנים 2016-2017. על סמך יומני אכילה של 4 ימים רצופים חושב לכל משתתף סך הצריכה היומית של מזונות מהצומח (בגרמים), מגוון המזונות מהצומח (מספר סוגים ליום) ומדד כולל של איכות התזונה. מדדי הבריאות שנבחנו כללו BMI, לחץ דם, פרופיל שומנים בדם והמוגלובין מסוכרר.
המדגם כלל 677 מבוגרים, כאשר הצריכה החציונית של מזונות מהצומח עמדה על כ־1,000 גרם ליום, והמגוון החציוני עמד על 8 סוגי מזונות ליום. מדד הגיוון סווג לשלוש רמות: נמוכה (5.5 סוגי מזון), בינונית (8.1 סוגי מזון) וגבוהה (11.0 סוגי מזון).
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחן הקשר בין דפוסי תזונה מבוססי-צומח לבין רמת הפרשת הקריאטינין בשתן, המשמשת מדד עקיף להערכת מסת שריר.
החוקרים מציינים כי למרות היתרונות הבריאותיים והסביבתיים של תזונה מבוססת-צומח, עדיין קיים חשש לגבי כמות ואיכות החלבון ביחס לשמירה על מסת שריר תקינה.
כחלק ממחקר עוקבה שנערך בהולנד, בניתוח הנוכחי נכללו הנתונים של כ-60,000 משתתפים בגיל ממוצע של 42-43.
המשתתפים התבקשו לדווח על דפוס התזונה שלהם: צמחוני, גמיש (flexitarian), אחר, או ללא דפוס תזונתי מוגדר (ברובם אוכלי-כל). החוקרים ניתחו את הקשר בין דפוסי התזונה לבין הפרשת קריאטינין בשתן, בנפרד בקרב נשים ובקרב גברים.
להלן שיעור המשתתפים לפי דפוס התזונה:
מן הנתונים עולה כי קרא עוד
במאמר משנת 2024 מוצגת סדרת מקרים העוסקת בהשפעה של תזונה מבוססת-צומח כגישה טיפולית למחלות אוטואימוניות מסוג זאבת (SLE) ותסמונת סיוגרן (SS).
המאמר מתאר שלושה מקרים של נשים עם SLE או SS, אשר אימצו פרוטוקול תזונתי שמטרתו לעודד נסיגה של תסמיני המחלה.
הפרוטוקול התזונתי התבסס על מזונות צמחיים שלמים ולא מעובדים, עם דגש על צריכת עלים ירוקים, ירקות מצליבים ומקורות לאומגה 3 כגון זרעי פשתן וצ’יה, לצד הקפדה על שתיית מים. צריכת הפירות הוגבלה לכ-25% מסך הצריכה היומי. הפרוטוקול כלל שלב שיקום ראשוני ולאחריו שלב שימור, שבמסגרתו שולבו כמויות מתונות של ירקות מבושלים, הוגדלה צריכת הפירות, ונוספו אגוזים וזרעים.
שלוש הנשים דיווחו על קרא עוד
שיפור בריאות קרדיו-מטבולית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה הבטיחות וההשפעה של היביסקוס (Hibiscus sabdariffa) על הבריאות הקרדיו-מטבולית.
הניתוח התבסס על הנתונים מ-26 מחקרים אקראיים מבוקרים, רובם מאיראן (15 מחקרים) והיתר ממקסיקו, ניגריה, סנגל, טאיוואן, עירק, אינדונזיה, הודו וארה"ב. סך הכול נכללו 1,797 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים.
במסגרת המחקרים נבדקה ההשפעה של היביסקוס בצורת תה, תמצית או תמצית בשילוב הנחיות תזונתיות, במינונים יומיים שנעו בין 0.03 ל-10.5 גרם, כאשר מינון האנתוציאנינים נע בין 3 ל-250 מ"ג ליום. קבוצות הביקורת קיבלו טיפול תרופתי להורדת לחץ דם, תה אחר, פלסבו או שלא קיבלו כלל התערבות. משך ההתערבויות נע בין 2 ל-24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של קצח (Nigella sativa) על מדדים קרדיו-מטבוליים בקרב חולי סוכרת סוג 2.
הסקירה כללה 16 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סך הכול 1,215 משתתפים חולי סוכרת סוג 2 בגיל 18 עד 60.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו קצח בצורת שמן או אבקה במינון של 0.5-5 מ"ל או גרם ליום, למשך 8 עד 48 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף אוכמניות/בילברי (Vaccinium myrtillus) על מדדים קרדיו-מטבוליים.
החוקרים מציינים כי הפעילות נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת של אוכמניות עשויה לתרום לשיפור הבריאות הקרדיו-מטבולית ובכך לסייע במניעת תחלואה קרדיווסקולרית וסוכרת סוג 2.
הסקירה כללה 11 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 409 משתתפים בגיל 18 עד 70, בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים.
ההתערבויות כללו תוספי אוכמניות בצורת כמוסות, אבקה, מיץ או פרי שלם, כאשר משך ההתערבות נע בין 7 ימים ל-12 שבועות.
הממצאים מצביעים על קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של רכיבים צמחיים ומינרלים על גורמי סיכון לתסמונת המטבולית.
מחקרים קודמים מצביעים על כך שפילנטוס (Phyllanthus emblica) עשוי לשפר את הזמינות הביולוגית של כרום, וכי לנטילה משולבת של השניים עשויות להיות השפעות מיטיבות על תפקוד האנדותל, צימות טסיות, איזון הגלוקוז ופרופיל השומנים. שילג'יט / מומיו (Shilajit) הוא חומר אורגני-מינרלי טבעי שנמצא בעל פעילות נוגדת דלקת, אדפטוגנית, מווסתת חיסונית ומפחיתת שומנים.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של פילנטוס בלבד, או שילוב כרום, פילנטוס ושילג'יט, כחלק מתכנית התערבות שכללה הפחתה קלורית ופעילות גופנית.
במחקר השתתפו 166 מבוגרים בעלי אורח חיים יושבני ולפחות שני גורמי סיכון לתסמונת המטבולית. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 48, ה-BMI הממוצע על 34 ואחוז השומן הממוצע על 41%.
ההתערבות נמשכה 12 שבועות וכללה 3 ימים בשבוע של אימוני התנגדות וסיבולת והליכה של 10,000 צעדים בימים האחרים. בנוסף, המשתתפים התבקשו להפחית את סך הצריכה הקלורית ב-5 קלוריות לק"ג משקל גוף ליום.
מעבר לכך, המשתתפים חולקו אקראית לחמש קבוצות התערבות:
בבחינה מול קבוצת הפלסבו, קרא עוד
התערבות תזונתית ב- IBֹS
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה היעילות של התערבויות תזונתיות שונות כטיפול בתסמונת מעי רגיש (IBS).
הסקירה כללה 28 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 2,338 משתתפים, שבדקו 11 התערבויות תזונתיות בהשוואה לקבוצת ביקורת.
מבין כלל ההתערבויות, 6 התערבויות נבדקו ביותר ממחקר אחד: דיאטת דלת FODMAP, דיאטה המבוססת על ההנחיות הבריטיות (BDA/NICE), דיאטה מופחתת לקטוז, דיאטה דלת עמילנים וסוכרוז, דיאטה מותאמת אישית ודיאטה ים-תיכונית.
להלן הממצאים העיקריים בהשוואה לתזונה רגילה: קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 הוערכה היעילות של דיאטה ים-תיכונית דלת FODMAP בקרב משתתפים עם תסמונת מעי רגיש (IBS).
החוקרים מציינים כי הרעיון לשלב בין שתי הדיאטות נבע ממצאים שהראו קשר בין היענות נמוכה לדיאטה ים-תיכונית לבין שכיחות גבוהה יותר של IBS, וכן במטרה להפחית תהליכי דלקת.
במחקר נכללו 108 משתתפים עם אבחנה של IBS ללא עצירות אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות.
קבוצת ההתערבות התבקשה לצרוך דיאטה ים-תיכונית דלת FODMAP בתכנית הדרגתית בת 3 שלבים.
בשבועות 2-6 יושמה הדיאטה הבסיסית בהתאם לעקרונות התזונה הים-תיכונית תוך הגבלת מזונות עתירי FODMAP.
בשבועות 6-8 בוצעה חשיפה הדרגתית למזונות עתירי FODMAP לצורך הערכת סבילות אישית.
לאחר מכן המשתתפים הונחו לעבור לדפוס אכילה מותאם אישית לטווח ארוך בהתאם לצרכים התזונתיים ולרשימת המזונות שנסבלו היטב.
קבוצת הביקורת קיבלה הנחיות תזונתיות ותפריט שבועי לפי ההנחיות הלאומיות בבריטניה לניהול IBS (NICE).
שתי הקבוצות צרכו כ־1,800 קלוריות ליום, כאשר בקבוצת ההתערבות נצרכו בממוצע 197 גרם פחמימות, 85 גרם חלבון ו־80 גרם שומן, ובקבוצת הביקורת 240 גרם פחמימות, 87 גרם חלבון ו־62 גרם שומן.
השינוי בחומרת התסמינים ושיעור התגובה החיובית נבדקו לאחר 8 שבועות ולאחר 6 חודשים. קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה הבטיחות והיעילות של דיאטת דלת FODMAP בשילוב דיאטה נטולת גלוטן בקרב מבוגרים עם תסמונת מעי רגיש (IBS).
הסקירה כללה 4 מחקרי התערבות בהם בסך הכול 437 משתתפים, מתוכם 211 צרכו דיאטה משולבת דלת PODMAP ונטולת גלוטן ו-216 צרכו דיאטה נטולת גלוטן בלבד.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בשני מחקרים אקראיים מבוקרים משנת 2025 נבחנה ההשפעה של התערבות תזונתית בקרב משתתפים עם תסמונת מעי רגיש (IBS).
החוקרים מציינים כי בקרב אוכלוסייה עם IBS קיימת שכיחות גבוהה של עודף משקל או שמנות ותסמונת מטבולית. לפיכך, הם מציעים כי מעבר להרכב התזונה, גם לירידה במשקל עשויה להיות חשיבות בהפחתת תסמיני IBS.
הניתוח התבסס על שני מחקרים:
במחקר הראשון נכללו 105 משתתפים עם IBS אשר חולקו אקראית לדיאטה דלת עמילנים וסוכרוז (SSRD) או לדיאטת ביקורת. במחקר השני נכללו 155 משתתפים עם IBS אשר חולקו אקראית לדיאטת SSRD או לדיאטה דלת FODMAP.
החוקרים ביצעו ניתוח משולב של הנתונים ובחנו את השינויים במשקל וב-BMI ובפרופיל השומנים.
בתחילת המחקר המשתתפים הציגו IBS בדרגה בינונית עד חמורה, וכמחציתם סבלו מעודף משקל או שמנות. בשתי הדיאטות נצפתה ירידה בסך הצריכה הקלורית, כאשר בדיאטת SSRD נרשמה הפחתה משמעותית יותר בצריכת הפחמימות.
הממצאים הראו כי קרא עוד
אלרגיוֹת למזון בילדות
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן האם חלה ירידה בשיעור האלרגיה לבוטנים או בכלל האלרגיות למזון המתווכות באמצעות נוגדני IgE בעקבות פרסום ההנחיות לחשיפה מוקדמת לבוטנים.
החוקרים מציינים כי מאז שנת 2015 החלו להתפרסם בארה"ב הנחיות מטעם גופים רפואיים הממליצות על חשיפה מוקדמת והדרגתית לבוטנים, ביצים ומזונות אלרגניים נוספים כבר בגיל 4-6 חודשים, ללא תלות בהיסטוריה אלרגית או בתוצאות בדיקות אלרגיה למזון.
המחקר התבסס על נתונים ממאגרי מידע רפואיים ברחבי ארה"ב, שסווגו לשלוש תקופות ביחס למועד פרסום ההנחיות: טרום-ההנחיות (2012-2014), לאחר פרסום ההנחיות (2015-2017), ולאחר הוספת עדכון להנחיות (2017-2019).
החוקרים בחנו את השכיחות המצטברת של אלרגיות למזון ואטופיק דרמטיטיס בקרב פעוטות מלידה ועד גיל 3, עם מעקב של עד שנתיים.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 הוערכה השכיחות של סינדרום אנטרוקוליטיס על רקע חשיפה לבוטנים בקרב פעוטות.
סינדרום אנטרוקוליטיס (Food Protein Induced Enterocolitis Syndrome - FRIES) הוא אלרגיה למזון הפוגעת במערכת העיכול. בניגוד לאלרגיות אחרות למזון, התסמינים אינם מופיעים מיד לאחר החשיפה ויכולות לעבור מספר שעות עד הופעת תסמינים, בהם הקאות ושלשולים וסיבוכים כמו שינויים בלחץ הדם או בחום הגוף. ברוב המקרים הסינדרום חולף עד גיל 3-4.
החוקרים מציינים כי בשנים האחרונות, על רקע הנטייה לעודד חשיפה מוקדמת לבוטנים לצורך מניעת אלרגיה, מופיעים דיווחים על עלייה אפשרית במקרי FPIES.
המחקר, שנערך בהולנד, כלל שתי אוכלוסיות: 706 פעוטות בסיכון לפתח אלרגיה לבוטנים ו-186 פעוטות שפיתחו תגובה אלרגית לאחר חשיפה מוקדמת בבית. כלל המשתתפים נחשפו לבוטנים לפני גיל 12 חודשים.
בקרב 706 הפעוטות שנחשפו לבוטנים לראשונה במסגרת קלינית, נמצאו 2 מקרים (0.3%) של תגובה התואמת ל-FPIES. בקרב 186 הפעוטות שפיתחו תגובה אלרגית, אובחנו 6 מקרים (3.2%) של FPIES.
מתוך כל 8 המקרים שאובחנו, קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחנה ההשפעה ארוכת הטווח של סוגי תמ"ל שונים בקרב תינוקות עם אלרגיה לחלב. המחקר התמקד בהופעת מחלות נוספות בעלות רקע אלרגי, בהתפתחות הפרעות אוטואימוניות ובמשך הזמן הנדרש להשגת סבילות חיסונית.
המחקר כלל מעקב של שש שנים אחר 313 תינוקות עם אלרגיה לחלב, אשר קיבלו מגוון סוגי תמ"ל:
במהלך תקופת המעקב נבדקה שכיחותה של אלרגיה נוספת לפחות. התוצאות הצביעו על קרא עוד
