אורח חיים ודמנְציה | דלקת מפרקִים | גורמים וטיפול באקְנה | תזונה וסרְטן ריאוֹת
אורח חיים ודמנְציה:
אורח חיים בריא לשמירה על הזיכרון,
תכנית אורח חיים בשלבים מוקדמים,
הפעילות היומית והתפקוד הקוגניטיבי,
והצטברות שומן בשרירי השלד.
טיפול טבעי בדלקת מפרקִים:
התערבות תזונתית להקלה,
תיסוף חלבון למבוגרים,
תוספי תזונה בדלקת מפרקים,
וההשפעה של ג'ינג'ר.
גורמים וטיפול באקְנה:
תזונה, חיידקי המעי ומחלות עור,
חדירות מעי והתפתחות אקנה,
ותוספי תזונה לטיפול באקנה.
תזונה וסרְטן ריאוֹת:
מזון אולטרה-מעובד וסרטן ריאות,
תזונה דלקתית והסיכון לסרטן ריאות,
הקשר בין צריכת יין לסרטן ריאות,
והפוטנציאל של רכיבים צמחיים.
אורח חיים ודמנְציה
במחקר עוקבה משנת 2023 נבחן הקשר בין גורמי אורח חיים לבין השינוי בתפקודי הזיכרון בקרב קשישים, במטרה לזהות את פרופיל אורח החיים המיטבי להגנה מפני הידרדרות קוגניטיבית.
המחקר כלל 29,072 משתתפים בני 60 ומעלה מרחבי סין, כולם בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין בתחילת המחקר. כ-20% מהמשתתפים נמצאו נשאים של הגן APOE ε4, הידוע כגורם סיכון לדמנציה.
במסגרת המחקר הוערכו שישה גורמי אורח חיים בריא:
המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות על פי מספר גורמי אורח החיים הבריאים: אורח חיים בריא (4-6 גורמים),
ממוצע (2-3 גורמים), לא בריא (0-1 גורמים).
במהלך תקופת מעקב של 10 שנים נמצא כי הירידה בתפקודי הזיכרון הייתה איטית באופן מובהק בקרב משתתפים עם אורח חיים בריא, בהשוואה לאלו עם אורח חיים לא בריא.
הקשר בין אורח חיים בריא לבין האטת הירידה בזיכרון לא הייתה תלויה בנשאות של הגן APOE ε4, כאשר התוצאות היו דומות בקרב נשאים ולא-נשאים.
החוקרים מסכמים כי שמירה על אורח חיים בריא קשורה בירידה מתונה יותר בתפקודי הזיכרון לאורך זמן, גם בקרב אנשים בעלי נטייה גנטית להידרדרות קוגניטיבית.
Jia J, Zhao T, Liu Z, Liang Y, Li F, Li Y, Liu W, Li F, Shi S, Zhou C, Yang H, Liao Z, Li Y, Zhao H, Zhang J, Zhang K, Kan M, Yang S, Li H, Liu Z, Ma R, Lv J, Wang Y, Yan X, Liang F, Yuan X, Zhang J, Gauthier S, Cummings J. Association between healthy lifestyle and memory decline in older adults: 10 year, population based, prospective cohort study. BMJ. 2023 Jan 25;380:e072691.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36696990/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תכנית התערבות אינטנסיבית לשינוי אורח החיים בקרב מבוגרים עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI) או בשלבים מוקדמים של דמנציה על רקע מחלת אלצהיימר.
המחקר כלל 51 משתתפים בגיל ממוצע של 73.5 שנים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת ביקורת שהייתה ברשימת המתנה.
תכנית ההתערבות נמשכה 20 שבועות וכללה מספר מרכיבים:
השפּעת ההתערבות הוערכה באמצעות 4 מדדים לתפקוד קוגניטיבי וכללי: CGIC, ADAS-Cog, CDR-SB, CDR-G.
תוצאות המחקר הראו שיפור מובהק במדדי התפקוד הקוגניטיבי והכללי בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת. בקבוצת ההתערבות נצפתה האטה בהתקדמות הדמנציה ואף שיפור בתפקוד, בעוד שבקבוצת הביקורת חלה החמרה בכל המדדים.
נמצא גם קשר מובהק בין היענות לאורח חיים בריא לבין שיפור בתפקוד קוגניטיבי ובסמן ביולוגי הקשור לאלצהיימר (יחס Aβ42/40). בנוסף, רק בקרב משתתפי קבוצת ההתערבות נצפה שיפור בהרכב חיידקי המעי.
החוקרים מסכמים כי שינוי כולל ומתמשך באורח החיים עשוי לתרום לשיפור משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי והכללי בקרב מבוגרים בשלבים מוקדמים של דמנציה על רקע אלצהיימר.
Ornish D, Madison C, Kivipelto M, Kemp C, McCulloch CE, Galasko D, Artz J, Rentz D, Lin J, Norman K, Ornish A, Tranter S, DeLamarter N, Wingers N, Richling C, Kaddurah-Daouk R, Knight R, McDonald D, Patel L, Verdin E, E Tanzi R, Arnold SE. Effects of intensive lifestyle changes on the progression of mild cognitive impairment or early dementia due to Alzheimer's disease: a randomized, controlled clinical trial. Alzheimers Res Ther. 2024 Jun 7;16(1):122.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38849944/
במחקר חתך משנת 2023 נבחן הקשר בין רמת הפעילות היומית לבין התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים. מטרת המחקר הייתה להעריך את התרומה היחסית של פעילות יושבנית, פעילות גופנית בעצימות בינונית או גבוהה, פעילות בעצימות נמוכה ושינה לתפקוד הקוגניטיבי.
המחקר התבסס על נתוני מחקר עוקבה וכלל 4,481 משתתפים שנולדו בבריטניה בשנת 1970. בגיל 46 נמדדה רמת הפעילות היומית של המשתתפים באמצעות מדי תאוצה, ובמקביל בוצעו מבחנים להערכת הזיכרון המילולי והתפקודים הניהוליים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2023 נבחן הקשר בין עלייה בכמות השומן ברקמת שרירי השלד לבין הידרדרות קוגניטיבית לאורך זמן.
החוקרים מציינים כי שמנות וירידה במסת שריר ידועות כגורמי סיכון לדמנציה, אך עד כה קיימות עדויות מוגבלות באשר להשפּעתה של השמנה תוך-שרירית על תפקוד קוגניטיבי.
המחקר כלל 1,634 מבוגרים בגיל 69 עד 79 אשר עברו בשנה הראשונה למחקר בדיקת הדמיה להערכת כמות השומן בשריר הירך והערכה חוזרת לאחר 6 שנים. הערכה קוגניטיבית נערכה בשנה הראשונה ולאחר מעקב של 3, 5, 8 ו-10 שנים.
החוקרים שיערו כי עלייה מצטברת בשומן תוך-שרירי תהיה קשורה בירידה בתפקוד הקוגניטיבי.
הניתוח הסטטיסטי כלל קרא עוד
הטיפול הטבעי בדלקת מפרקִים
בסקירה שיטתית משנת 2024 נבחנה השפּעתה של תזונה עשירה ברכיבים פנוליים ובחומצות שומן אומגה 3, בהשוואה לתזונה עתירת שומן רווי, אומגה 6 ופחמימות מעובדות, בקרב מבוגרים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית.
החוקרים מציינים כי ממצאים קודמים הצביעו על קשר אפשרי בין רכיבים פנוליים וחומצות שומן לבין מדדים של דלקת מפרקים ניוונית, ולכן הועלתה ההשערה כי שילובם בתזונה עשוי להשפיע על פעילות הכרונדרוציטים ובכך להשפיע על רמות הכאב ועל התפקוד הגופני.
הסקירה כללה 8 מחקרים קליניים בהם 778 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 52 ל-72.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של התערבויות תזונתיות שונות שהתבססו על תזונה עשירה ברכיבים פנוליים ובאומגה 3, כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה אנטי-דלקתית ודיאטה מבוססת צומח, בהשוואה לדיאטת ביקורת. משך ההתערבות נע בין 6 שבועות ל-18 חודשים.
עקב ההטרוגניות בין המחקרים לא בוצעה מטה-אנליזה לצורך ניתוח כולל של הממצאים.
באופן כללי, הסקירה העלתה כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוסף חלבון צמחי על מסת השריר, חוזק השריר והיכולת התפקודית בקרב מבוגרים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית בברך ומסרקופניה.
המחקר כלל 124 משתתפים בגיל 50 עד 70 עם אבחנה של דלקת מפרקים ניוונית בברך בדרגת חומרה קלה.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף חלבון צמחי במינון 32 גרם, או פלסבו, פעמיים ביום במשך 12 שבועות. התוסף הורכב מתערובת חלבונים ממקור סויה, אפונה וחיטה בצורת אבקה. כל המשתתפים התבקשו לשמור על תזונתם הרגילה לאורך תקופת המחקר.
הערכת ההשפעה בוצעה באמצעות המדדSPPB לבחינת היכולת הגופנית, וכן נמדדו שינויים במסת השריר, חוזק השריר, רמת התסמינים, תוצאות הדמיה, הרכב הגוף, מדדים ביוכימיים ומדדי איכות חיים.
תוצאות המחקר הצביעו על שיפור מובהק במדד SPPB בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הפלסבו. בנוסף, נצפה שיפור מובהק בחוזק האחיזה ובמסת שרירי השלד.
במדד WOMAC, להערכת חומרת תסמיני דלקת מפרקים ניוונית, קרא עוד
במטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה היעילות של תוספי תזונה שונים לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית בברך.
הניתוח התבסס על ממצאים ממחקרים אקראיים מבוקרים, והשווה בין שבעה תוספים נפוצים: אבקת קליפות ביצים (5 מחקרים), ויטמין D (4 מחקרים), לבונה (8 מחקרים), כורכומין (8 מחקרים), ג'ינג'ר (6 מחקרים), שמן קריל (4 מחקרים) וקולגן (5 מחקרים), לעומת פלסבו.
הניתוח כלל 42 מחקרים בהם 4,599 משתתפים עם אבחנה של דלקת מפרקים ניוונית בברך.
משך ההתערבות נע בין 4 שבועות ל-36 חודשים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף ג’ינג’ר (Zingiber officinale) בקרב משתתפים הסובלים מכאבי מפרקים ושרירים. מטרת המחקר הייתה להעריך את השפּעת התיסוף על עוצמת הכאב, מדדי דלקת ויכולת התפקוד הגופני.
המחקר כלל 30 משתתפים בגיל ממוצע של 56 שנים וב-BMI ממוצע של 31, כולם עם היסטוריה של כאבי מפרקים ושרירים.
המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה תוסף ג’ינג’ר במינון של 125 מ"ג ליום (המכיל 10% ג’ינג’רול), והקבוצה השנייה קיבלה פלסבו. משך ההתערבות היה 58 ימים.
בתחילת המחקר ולאחר 30 ו-56 ימים המשתתפים עברו הערכה שכללה בדיקת דם, מילוי שאלונים, והערכת רמת כאב בתגובה ללחץ בירכיים ולאחר תרגול גופני שכלל כיפופי ברכיים. הערכה חוזרת בוצעה יומיים לאחר התרגול הגופני.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
גורמים וטיפול באקְנה
בסקירה משנת 2024 נבחנו המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין גורמים תזונתיים, חיידקי המעי ומחלות עור שונות.
ברקע למחקר החוקרים מציינים כי מחקרים רבים הראו כי חוסר איזון בחיידקי המעי קשור לחוסר איזון במערכת העור, וכן הצביעו על תפקיד אפשרי של מערכת העיכול בהתפתחותן של מחלות עור מסוימות.
הסקירה מציגה ממצאים לגבי הקשרים שבין חיידקי המעי, התזונה ובריאות העור, תוך התמקדות במחלות עור נפוצות כגון אקנה, אלופציה ואטופיק דרמטיטיס.
בהמשך נבחנה השפּעתם של דפוסי תזונה בריאים, ובפרט תזונה צמחונית ותזונה ים-תיכונית, על מהלך מחלות אלו. נוסף על כך, מוצגים ממצאים קליניים המצביעים על כך ששינוי הרכב החיידקים במעי ובעור באמצעות תזונה או באמצעות תוספי ביוטיקה (פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה, סינביוטיקה ופוסט-ביוטיקה) עשוי לתרום לשיפור תסמיני מחלות עור ולשיקום איזון החיידקים.
מהסקירה עולה כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 בוצעה השוואה בין רמות הזונולין בדם והרגלי התזונה של מטופלים עם אקנה לבין משתתפים ללא אקנה. בנוסף, בקרב המטופלים עם אקנה נבדקו הקשרים בין רמות הזונולין, גורמים תזונתיים, חומרת המחלה, גיל הופעת המחלה ומשך המחלה. כמו כן, נבדק הקשר בין רמות הזונולין לבין הרגלי התזונה בשתי קבוצות המשתתפים.
זונולין הוא חלבון המופרש מתאי המעי, ועלייה ברמותיו מעידה על פגיעה בקשרים ההדוקים בין תאי רירית המעי ועלייה בחדירות דופן המעי. במסגרת המחקר נבחן התפקיד האפשרי של חדירות מעי בהתפתחות אקנה.
המחקר כלל 75 מטופלים מעל גיל 18 עם אקנה, וקבוצת השוואה של 75 משתתפים ללא אקנה.
בקבוצת המטופלים, משך המחלה הממוצע היה כ-5.5 שנים, 88% מהמטופלים סבלו מאקנה שהחל בגיל ההתבגרות, 15% סבלו מאקנה בדרגה קלה, 55% בדרגה בינונית ו-30% בדרגה חמורה.
להלן שני מחקרים מבוקרים העוסקים ביעילות של תוספי תזונה לטיפול באקנה.
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבדקה ההשפעה של שני תוספי תזונה בקרב משתתפים הסובלים מאקנה.
החוקרים מציינים כי אקנה נגרמת משילוב של גורמים מערכתיים, בהם חוסר איזון במיקרוביום של המעי, שינויים הורמונליים ותהליכים דלקתיים כרוניים. בהתאם לכך, הועלתה ההשערה כי שימוש בפרוביוטיקה, מיו-אינוזיטול ורכיבים צמחיים עשוי להשפיע לטובה על מצב האקנה באמצעות ויסות גורמים אלו.
המחקר כלל 36 משתתפים בגיל 12 עד 45 הסובלים מאקנה בדרגת חומרה קלה (לא ציסטית).
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת אחד משני התוספים למשך 8 שבועות:
הערכת יעילות התוספים התבססה על ספירת הנגעים בעור לצד איסוף דגימות צואה לבחינת הרכב המיקרוביום וריכוז חומצות השומן קצרות השרשרת (SCFA), וכן מדידה של רמת הורמונים.
לאחר 4 ו-8 שבועות נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה הבטיחות והיעילות של תוסף תזונה טבעי חדש לטיפול באקנה.
החוקרים מציינים כי קיימים מנגנונים חיסוניים-דלקתיים התורמים להתפתחות האקנה, וכי קיימות עדויות ליעילותם של תוספי תזונה, ובפרט כאלה המבוססים על רכיבים צמחיים, בטיפול בגורמי הבסיס המעורבים בהתפתחות המחלה.
המחקר כלל 102 נשים בגיל 18 עד 50 הסובלות מאקנה בדרגה קלה עד בינונית. טרם תחילת המחקר התבקשו המשתתפות להפסיק כל שימוש בתכשירים טיפוליים לעור הפנים, ונמסרו להן מוצרי ניקוי, קרם לחות וקרם הגנה לשימוש יומיומי לאורך תקופת ההתערבות.
המשתתפות חולקו אקראית לשימוש בתוסף Nutrafol Skin או בפלסבו, במינון 4 כמוסות פעם ביום במשך 12 שבועות.
התוסף הכיל שילוב של רכיבים פעילים ממקור טבעי, ובהם: ריחן קדוש (Ocimum tenuiflorum), ברברין (Berberis aristata), מאקה (Lepidium meyenii), פרוביוטיקה (B. subtilis), פוסט-ביוטיקה (L. plantarum), תפוז (Citrus sinensis), זית (Olea europaea), ג'ינג'ר (Zingiber officinale) וכורכומין.
מדד היעילות העיקרי היה השינוי במדד חומרת האקנה לאחר 12 שבועות טיפול. בנוסף, נבחן השינוי במספר הנגעים הדלקתיים והלא-דלקתיים וכן בהערכה הכללית של מצב העור.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
תזונה וסרְטן ריאוֹת
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מבוסס לבין הסיכון להתפתחות סרטן ריאות.
כחלק ממחקר נרחב שנערך בארה"ב, במחקר זה נכללו הנתונים של 101,732 משתתפים בגיל ממוצע של 62.5 שנים.
צריכת מזון אולטרה-מעובד (כגון משקאות מוגזים וממותקים, נקניקיות, ממתקים, יוגורט פרי, מרקים ואטריות להכנה מהירה וחטיפים) הוערכה לפי שיטת NOVA המסווגת מזונות לארבע קטגוריות בהתאם לרמת העיבוד.
בניתוח הנתונים נבחן הקשר בין רמת הצריכה של מזון אולטרה-מעובד לבין הסיכון לסרטן ריאות, לאחר תקנון למגוון גורמי סיכון ידועים למחלה ולאיכות התזונה הכללית.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-12 שנים תועדו 1,706 מקרים חדשים של סרטן ריאות, מתוכם 1,473 מקרים של NSCLC (סרטן ריאות מסוג תאים לא-קטנים) ו-233 מקרים של SCLC (סרטן ריאות מסוג תאים קטנים).
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון להתפתחות סרטן ריאות.
המחקר התבסס על נתוני הצריכה התזונתית של 189,561 משתתפים מהביו-בנק הבריטי.
במסגרת הניתוח חושב לכל משתתף ציון בהתאם למדד לתזונה דלקתית (DII), המצביע על הפוטנציאל הדלקתי של התזונה, ונבחן דפוס התזונה הכולל.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-9.5 שנים, 1,041 מהמשתתפים אובחנו עם סרטן ריאות.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת יין לבין הסיכון לסרטן ריאות.
החוקרים מציינים כי עישון מהווה גורם הסיכון העיקרי לסרטן ריאות, אולם אחוז ניכר מהחולים אינם מעשנים, דבר המצביע על מעורבותם האפשרית של גורמי סיכון נוספים, ובהם גם צריכת אלכוהול. בניגוד למשקאות אלכוהוליים אחרים, יין מכיל פוליפנוֹלים להם עשויות להיות השפעות בריאותיות מיטיבות ואף ישנן עדויות המצביעות על השפעה מגינה אפשרית.
הסקירה כללה מחקרים שבחנו את הקשר בין צריכת יין לבין הסיכון לסרטן ריאות, ובוצע ניתוח כולל של הממצאים תוך השוואה בין רמות צריכה שונות (נמוכה מול גבוהה), וכן לפי עישון ומגדר.
בסך הכול נכללו 32 מחקרים תצפיתיים, מתוכם 22 מחקרי מקרה-ביקורת ו-10 מחקרי עוקבה.
בניתוח הכולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה משנת 2023 הוערכו העדויות ממחקרים בבעלי חיים וממחקרים קליניים בנוגע לתפקידם של רכיבים צמחיים במניעת התפתחות סרטן ריאות הקשור בעישון.
החוקרים מציינים כי לרכיבים צמחיים המצויים בצמחי מרפא, משקאות, פירות, ירקות ותבלינים פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון, מעכבת שגשוג תאים ומעכבת סרטן.
במסגרת הסקירה מוצגים ממצאים פרה-קליניים המתארים את מנגנוני ההשפעה של מגוון רכיבים צמחיים כנגד סרטן ריאות, וביניהם:
מהסקירה עולה כי קרא עוד
