פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש ספטמבר 2022 - מקבץ 2

עודכן בתאריך 14/09/2022

 

אוֹמגה 3 בהריוֹן | קשב וריכוז בילדים | טיפול טבעי בכבד שוּמני | תוספים ותזונה בתחום הקרדיו-מטבולי

 

ההשפעה של תיסוף אומגה 3 בהריון:

על ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד,

על יכולת עיכוב התגובה בגיל הילדות,

על בריאות האם ותוצאות הלידה,

ועל דפוס הגדילה של העובר.

 

התערבויות לשיפור קשב וריכוז בקרב ילדים:

ויטמינים ומינרלים לילדים עם ADHD,

DHA ותפקודי קשב בקרב מתבגרים,

פירות וירקות ותסמיני ADHD בילדים,

ותכנית התערבות לילדי גן עם תסמיני ADHD.

 

תזונה, תוספי תזונה וצמחי מרפא לטיפול בכבד שומני:

ההשפעה של ויטמין B12,

כורכומין כטיפול משלים,

הגבלה קלורית ודיאטה ים-תיכונית,

והתפקיד של התזונה בהחמרה של מחלת כבד שומני.

 

תזונה ותוספי תזונה בתחום הקרדיו-מטבולי:

ההשפעה של ויטמין D בקרב קשישים עם טרום-סוכרת,

ההשפעה המטבולית המיטיבה של דיאטה נורדית,

ההשפעה הקרדיו-מטבולית של שמן שומשום ושמן קנולה,

וההשפעה של חלבון מי גבינה ומיצוי עלי תות על התגובה הגליקמית.

 

 

אוֹמגה 3 בהריוֹן

 

אוֹמגה 3 בהריוֹן עשויה לתרום לשיפור ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד

בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של נטילת תוספי אומגה 3 במהלך תקופת ההריון וההנקה על ההתפתחות הנוירולוגית של הילד. במחקר נכללו 33 מאמרים המבוססים על 15 מחקרים אקראיים מבוקרים ומחקר עוקבה פרוספקטיבי אחד.

להלן הממצאים העיקריים:

  • ב- 8 מחקרים ניתנו תוספי אומגה 3 במהלך ההריון בלבד, מינון ה-DHA נע בין 200-2,200 מ"ג/יום ומינון ה-EPA נע בין 0-1,100 מ"ג/יום למשך כ-20 שבועות. מבין מחקרים אלה, בחמישה מחקרים דווח על שיפור של 6-11% בלפחות מדד אחד של התפתחות קוגניטיבית אולם בכל המחקרים דווח גם העדר ממצא מובהק במדד אחד לפחות.
  • לא נמצאו עדויות מספיקות או עקביות בהתייחס למדדים אחרים של התפתחות נוירולוגית, כגון שפה, התפתחות חברתית-רגשית, התפתחות גופנית, התפתחות מוטורית, תפקודי הראייה, למידה, סיכון ל-ADHD או אוטיזם או מדדי חרדה ודיכאון.
  • לא נמצאו עדויות מספיקות או עקביות בהתייחס להשפעה של תיסוף אומגה 3 בתקופת ההנקה או בתקופת ההריון וההנקה.
  • החוקרים מציינים כי במחקרים שנכללו בסקירה היה ייצוג חסר של אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ושל מתבגרים ושל קבוצות מגוונות מבחינה אתנית.

החוקרים מסכמים כי ישנן עדויות מוגבלות המצביעות על כך שתיסוף אומגה 3 בתקופת ההריון עשויה לתרום לשיפור ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד.

Nevins JEH, Donovan SM, Snetselaar L, et al. Omega-3 Fatty Acid Dietary Supplements Consumed During Pregnancy and Lactation and Child Neurodevelopment: A Systematic Review. J Nutr. 2021 Nov 2;151(11):3483-3494. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34383914/

 

 

ההשפעה של DHA בהריוֹן על יכולת עיכוב התגובה בגיל הילדות

במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה ארוכת הטווח של תוסף DHA בהריון על התגובה ההתנהגותית והמוחית בגיל 5.5 שנים. במחקר נכללו 350 נשים בהריון אשר חולקו אקראית לקבלת 600 מ"ג/יום DHA שמקורו באצות או פלסבו החל משבוע 12-20 להריון. השְֹפעת ההתערבות על הילד בגיל 5.5 הוערכה באמצעות מטלה ויזואלית אשר בוחנת את יכולת עיכוב התגובה. סה"כ נכללו בניתוח 86 ילדים לאימהות שיקבלו את התוסף ו-81 ילדים לאימהות שקיבלו את הפלסבו.

באופן כללי הביצועים היו טובים יותר בקבוצת ההתערבות לעומת הפלסבו, כאשר ההשפעה הייתה תלוית מגדר. ספציפית, בקבוצת הפלסבו הביצועים היו דומים עבור בנים ובנות, אולם בקבוצת ההתערבות הביצועים של בנות היו טובים יותר לעומת הבנים. בנים נטו לבצע יותר טעויות במקרים בהם נדרש עיכוב בתגובה, כאשר הביצועים של בנות לאימהות בקבוצת ההתערבות היו גבוהים יותר באופן מובהק גם בהשוואה לבנות בקבוצת הפלסבו וגם לבנים בקבוצת ההתערבות. יחד עם זאת, ההבדל בביצועים בין קבוצת הפלסבו וקבוצת ההתערבות היה גדול יותר בקרב בנים

(כלומר באופן כללי הביצועים של הבנות היו טובים יותר מהבנים, אבל אצל בנים ההתערבות גרמה לשיפור משמעותי יותר לעומת הפלסבו).

החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף DHA בהריון תרמה לשיפור יכולת עיכוב התגובה בגיל הילדות. החוקרים מסבירים כי ההתפתחות של אזורים במוח המעורבים בעיבוד ויזואלי עשויה להיות מושפעת מרמת ה-DHA של האם, כאשר התיסוף עשוי לתרום לשיפור משמעותי יותר עבור בנים.

המחקר מומן על ידי מענק בלתי תלוי.   

Gustafson KM, Liao K, Mathis NB, et al. Prenatal docosahexaenoic acid supplementation has long-term effects on childhood behavioral and brain responses during performance on an inhibitory task. Nutr Neurosci. 2022 Jan;25(1):80-90.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31957558/

 

 

ההשפעה של נטילת אוֹמגה 3 בהריון על בריאות האם ותוצאות הלידה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של נטילת תוספי אומגה 3 בהריון על בריאות האם ועל תוצאות הלידה.

בסקירה נכללו 59 מחקרים, להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

אוֹמגה 3 בהריוֹן ודפוס הגדילה של העובר

במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין נטילת תוסף אומגה 3 בשליש הראשון להריון ודפוס הגדילה של העובר מהטרימסטר השני ועד ללידה. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים מצאו קשר בין נטילת אומגה 3 בהריון ובין משקל הלידה, אולם ההשפעה של דפוס הגדילה של העובר במהלך ההריון אינה ברורה.

במחקר נכללו 1,535 נשים בהריון בסיכון נמוך אשר דיווחו על נטילת תוספי אומגה 3 בטרימסטר הראשון (כן או לא). מדדי העובר הוערכו באמצעות אולטרסאונד בעת הגיוס למחקר בשבוע 8-13 להריון ובעד 5 ביקורי מעקב נוספים. בקרב נשים שלא נטלו תוספי אומגה 3, כל הניתוחים בוצעו בחלוקה לרמת הצריכה התזונתית של אומגה 3 (יותר או פחות מ-0.25 גרם/יום). מבין כלל המשתתפות, 9% מהנשים דיווחו על נטילת תוספי אומגה 3 בטרימסטר הראשון.

באופן כללי החוקרים מצאו  קרא עוד.

 

קשב וריכוז בילדים

 

מהי התרומה של ויטמינים ומינרלים לילדים עם ADHִD?

במחקר אקראי מבוקר נבדקה התרומה של ויטמינים ומינרלים לילדים עם ADHD. במחקר נכללו ילדים בגיל 6 עד 12 מארה"ב וקנדה אשר עמדו בקריטריונים ל-ADHD עם לפחות תסמין אחד של עצבנות או כעס בהתאם לדיווח התסמינים על ידי ההורים ושאינם מקבלים טיפול תרופתי. ההתערבות כללה 9-12 כמוסות ליום של תערובת ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו ונוגדי חמצון (התוסף פותח וסופק ללא עלות על ידי חברת Hardy Nutritionals). מצורפת טבלה עם הרכב התוסף.

סה"כ השתתפו במחקר 135 ילדים בני 10 בממוצע אשר חולקו אקראית לקבלת ההתערבות או פלסבו למשך 8 שבועות, מהם 126 ילדים השלימו את המחקר.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

הקשר בין DHA ותפקודי קשב בקרב מתבגרים

במחקר חתך נבדק הקשר בין ריכוז חומצות שומן מסוג DHA ו-ALA ובין תפקודי קשב בקרב מתבגרים. החוקרים מסבירים כי בגיל ההתבגרות ישנה חשיבות לצריכה התזונתית בהקשר של תפקוד המוח, ולמרות העדויות הרבות בהתייחס לקשר בין אומגה 3 ותפקוד קוגניטיבי אין מספיק עדויות בהתייחס לתפקודי הקשב.

במחקר נכללו 372 משתתפים בני 14 בממוצע אשר ביצעו מבדק להערכת הקשב. נמצא כי קרא עוד.

 

 

הקשר בין צריכת פירות וירקות ותסמיני ADHִD בילדים

במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין איכות התזונה ותסמיני ADHD וויסות רגשי בקרב ילדים. בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר בו נבדקה התרומה של תוספי תזונה, במחקר זה נכללו 134 ילדים בגיל 6 עד 12 עם תסמיני ADHD והפרעה בוויסות הרגשי.

איכות התזונה של המשתתפים הוערכה באמצעות המדד HEI-2015 אשר מותאם להנחיות התזונה בארה"ב עם ציון בטווח של 0-100 כך שציון גבוה יותר מבטא איכות תזונה טובה יותר. נמצא כי הציון הממוצע של איכות התזונה היה 63.4.

באופן כללי קרא עוד.

 

 

תכנית התערבות לילדי גן עם תסמיני ADHִD

במחקר משולב הכולל ניתוח חתך ותכנית התערבות נבדקה השכיחות של תסמיני ADHD בקרב ילדי גן ובוצעה הערכה של תכנית התערבות לאם ולילד.

ראשית, נבדקה השכיחות של תסמיני ADHD בקרב 400 ילדים בגיל 3 עד 6 מ-4 גנים באזור מסוים במצרים. נמצא כי כ-10% מהילדים סבלו מתסמיני ADHD. בשלב השני של המחקר נכללו 36 ילדים עם תסמיני ADHD והאימהות שלהם אשר השתתפו בתכנית ההתערבות.

ההתערבות כללה שלושה מפגשים של שעה בהם האימהות והילדים קיבלו הדרכה בנושאי תזונה ופעילות גופנית באמצעות דפי מידע והדגמה לאימהות ומשחקים ותמונות לילדים. המידע התזונתי כלל מידע על תזונה בריאה באופן כללי, צריכת ירקות, צריכת פירות, הקפדה על שתייה בריאה ומידע על הצריכה התזונתית המומלצת. החוקרים מראים כי ההשתתפות בתכנית הייתה מהנה לילדים ונמצאה עלייה מובהקת בציון הידע של האימהות בהשוואה לנתוני הבסיס.

החוקרים מסכמים כי קרא עוד.

 

טיפול טבעי בכבד שוּמני

 

מהי ההשפעה של וִיטמין B1ִ2 בקרב מטופלים עם כבד שוּמני?

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין B12 בקרב משתתפים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). במחקר נכללו 40 מטופלים אשר חולקו אקראית לנטילת 1,000 מק"ג/יום ויטמין B12 (ציאנוקובלמין) או פלסבו למשך 12 שבועות.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

כוּרכומין כטיפול משלים בכבד שוּמני

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התרומה של כורכומין כטיפול משלים בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם 1,028 משתתפים, כאשר מרבית המחקרים נערכו באיראן.

במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי כורכומין מסוגים שונים ובמינונים שונים, החל מ-50 מ"ג/יום של כורכומין פוספוליפידי ועד 2 גרם/יום של אבקת כורכום, ומשך ההתערבות נע בין 8 ל-24 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

 

 

הגבלה קלורית ודיאטה ים-תיכוֹנית לטיפול בכבד שוּמני

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ושל הגבלה קלורית על מדדים של מחלת כבד שומנית לא אלכוהולית (NAFLD) בקרב מבוגרים.

בסקירה נכללו 26 מחקרים בהם 3,037 משתתפים, הגיל הממוצע היה 48 וה-BMI הממוצע 31. ב-9 מחקרים נבדקה ההשפעה של הגבלה קלורית, ב-13 מחקרים נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית וב-4 מחקרים נבדקה ההשפעה של היבט מסוים בדיאטה הים-תיכונית (העלאת הצריכה של דגנים מלאים, הגבלת הצריכה של בשר אדום או החלפה של חלק מהשומן בתזונה בשמן זית). החוקרים מציינים כי הייתה הטרוגניות גדולה בין המחקרים בהתייחס להתערבות ולמדדי התוצאה שנבדקו.

באופן כללי נמצא כי קרא עוד.

 

 

התפקיד של התזונה בהחמרה של מחלת כבד שוּמני

בסקירה שיטתית של מחקרים תצפיתיים מעריכים החוקרים את התפקיד של גורמים תזונתיים בהחמרה של מחלת כבד שומני והתפתחות סרטן כבד. בסקירה נכללו 109 מחקרים (מחקרי עוקבה ומחקרי מקרה-ביקורת), מהם 47 עסקו במחלת כבד שומני לא אלכוהולית, מחקר אחד עסק בפיברוזיס של הכבד, 6 מחקרים עסקו בשחמת הכבד ו-55 מחקרים עסקו בסרטן כבד.

במסגרת הסקירה נבדקו הקשרים בין מגוון גורמים תזונתיים, כולל רכיבים תזונתיים ספציפיים או דפוסי תזונה, ובין תוצאות שונות הקשורות בסיכון להתפתחות מחלות כבד, מדדים של תפקוד הכבד מדדי דלקת ועוד.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

קרדיו-מטבולי

 

ההשפעה של וִיטמין D בקרב קשישים עם טרום-סוּכרת

במחקר אקראי מבוקר פתוח שנערך ביוון נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D על האיזון הגליקמי בקרב קשישים עם טרום-סוכרת. במחקר נכללו 90 משתתפים מעל גיל 60 אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך שנה. בנוסף לשינויים אורח חיים, המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו 25,000 יחב"ל/שבוע ויטמין D ואילו המשתתפים בקבוצת הביקורת לא קיבלו כל התערבות.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

ההשפעה המטבולית המיטיבה של דיאטה נורדית

במחקר אקראי מבוקר רב-מרכזי נבדקה ההשפעה של דיאטה נורדית בריאה על מדדי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב מבוגרים עם התסמונת המטבולית. במחקר נכללו 200 משתתפים משישה מרכזים רפואיים אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה נורדית בריאה או דיאטה סטנדרטית (הדיאטה הממוצעת במדינות סקנדינביה), תוך שמירה על משקל יציב, למשך 18-24 שבועות. הדיאטה הנורדית הבריאה כללה צריכה של דגנים מלאים, פירות יער, שמן לפתית, דגים ומוצרי חלב דלי שומן.

החוקרים בדקו את השְֹפעת הדיאטה על הפרופיל המטבולי באמצעות דגימות דם שנלקחו בצום ואיסוף שתן של 24 שעות, ובנוסף נבדקה ההשפעה על רמת הגלוקוז, פרופיל השומנים ומדדי דלקת. החוקרים מראים כי קרא עוד.

 

 

ההשפעה הקרדיו-מטבולית של שמן שומשום ושמן קנולה

במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של שמן שומשום לעומת שמן קנולה על גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים בקרב מבוגרים עם עודף משקל. במחקר נכללו 77 משתתפים אשר חולקו באופן אקראי להחלפת השמנים בתזונה הרגילה שלהם בשמן קנולה, בשמן שומשום או בשמן משולב קנולה-שומשום, כל אחד למשך 9 שבועות עם הפרדה של 4 שבועות בין התנאים בהם כל המשתתפים קיבלו שמן חמניות.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

ההשפעה של חלבון מי גבינה ומיצוי עלי תות על התגובה הגליקמית

בשני מחקרים אקראיים מוצלבים נבדקה ההשפעה של שני תוספי תזונה על התגובה הגליקמית. החוקרים מסבירים כי עלייה ברמות הגלוקוז לאחר הארוחה מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות סוכרת סוג 2 ותחלואה קרדיו-מטבולית, כך שלשמירה על תגובה גליקמית מתונה תפקיד חשוב במניעת תחלואה. מחקרים קודמים הצביעו על השפעה מיטיבה לצריכה של חלבון מי גבינה לפני הארוחה וכן למיצוי עלי תות עץ (Morus alba).

בשני מחקרים שונים נבדק מהם התנאים המיטביים לצריכה של כל תוסף על מנת להפחית את התגובה הגליקמית. בכל מחקר כל המשתתפים עברו בסדר אקראי את כל התנאים, כאשר ביום המחקר המשתתפים הגיעו לאחר צום של 12 שעות ורמת הגלוקוז נמדדה כל 15 דקות באמצעות מד גלוקוז שהוצמד לזרוע. בשני המחקרים העומס הגליקמי של הארוחה היה דומה והוערך כשווה ערך ל-48 גרם גלוקוז.

  • מחקר 1 – חלבון מי גבינה

במחקר נכללו 15 משתתפים בריאים בגיל 40-65 עם BMI של 27 ומעלה ואורח חיים יושבני. כל המשתתפים קיבלו שני סוגי תוספי חלבון מי גבינה או פלסבו 10 או 30 דקות לפני צריכת ארוחת בוקר סטנדרטית. כלומר, המחקר כלל שישה תנאים, כל אחד נערך ביום נפרד. שני התוספים הכילו 10 גרם של חלבון מי גבינה סטנדרטי (Whey Basics, Pure Encapsulation, Sudbury, MA, USA) או חלבון מי גבינה איזולאט (Pronativ95 from Lactalis Ingredients, Bourgbarré, France) מהול ב-100 מ"ל מים.

נמצא כי קרא עוד.

  • מחקר 2 – מיצוי עלי תות עץ

במחקר נכללו 30 משתתפים בריאים בגיל 18-45 עם BMI 20-30. כל המשתתפים קיבלו 250 מ"ג מיצוי עלי תות עץ (5% Reducose®, Phynova, Witney, UK) לפני או במהלך ארוחה, או פלסבו. כלומר, המחקר כלל שלושה תנאים, כל אחד נערך ביום נפרד. לפני הארוחה התוסף נמהל ב-200 מ"ל במים, ובתנאי בו התוסף נצרך במהלך הארוחה הוא עורבב בתוך מנת אורז.

נמצא כי קרא עוד.




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם