- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בקורונה:
מחקר על ג'ינג'ר ואכינצאה לטיפול בקורונה,
מחקר על תוסף ויטמין D להקלה על תסמיני קורונה,
וסקירה מקיפה הבודקת האם נמצאה תועלת לויטמין C במינון גבוה לחולי קורונה מאושפזים.
השפעה של צמחי מרפא ותוספי תזונה בתחום המנטלי:
ומהי ההשפעה של תוסף אומגה 3 על מצב הרוח?
רכיבים בתזונה והשְֹפעתם על כבד שומני:
יתרון לשתיית קפה בקרב מטופלים עם כבד שומני,
והקשר בין צריכת בשר, התפתחות כבד שומני ושמנות.
תוספים טבעיים לטיפול בהפרעות שינה:
הפוטנציאל של אומגה 3 לשיפור איכות השינה,
תמצית נבטי ברוקולי לשיפור איכות השינה,
והאם נמצאה תרומה משמעותית לתוסף המיועד לטיפול בהפרעות שינה?
תוספים בתחום המטבולי:
סקירה על ההשפעה של תוספי כרום בקרב חולי סוכרת סוג 2,
וסקירה נוספת על תוספי מלטונין לשיפור התגובה הגליקמית.
ומגוון מחקרים בנושאים נוספים:
תפקיד התזונה בהתפתחות הפרעות גניקולוגיות,
התפקיד של ויטמין D בטיפול בפסוריאזיס,
הגישה התזונתית לחולי גאוט,
ופרוביוטיקה וגינלית למניעת דלקת חוזרות בשלפוחית השתן.
במחקר אקראי מבוקר שנערך באיראן נבדקה היעילות של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) בשילוב אכינצאה (Echinacea spp) להקלה על תסמיני קורונה (COVID-19) ולהפחתת שיעורי האשפוז. במחקר נכללו 100 משתתפים עם חשד להידבקות בקורונה (צילום חזה חיובי ותסמינים נשימתיים חמורים) אשר קיבלו טיפול במרפאת חוץ בשלב המוקדם של התפרצות המגיפה (שבו לא בוצעו בדיקות PCR).
כל המשתתפים קיבלו טיפול תרופתי (הידרוקסיכלורוקווין), כאשר קבוצת ההתערבות קיבלה בנוסף 500 מ"ג ג'ינג'ר פעמיים ביום ו-750 מ"ג אכינצאה פעם ביום למשך שבעה ימים וקבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול התרופתי בלבד. המשתתפים דיווחו טלפונית מדי יום על חומרת התסמינים, אשפוז ונטילת תרופות.
נמצא כי בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק בתסמיני שיעול, קוצר נשימה וכאבי שרירים, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות בהתייחס לתסמינים אחרים. שיעור האשפוז היה 2% בקבוצת ההתערבות לעומת 6% בקבוצת הביקורת, אולם ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
מסקנת החוקרים היא כי בהתבסס על ממצאים אלה ניתן להמליץ על השימוש בג'ינג'ר בשילוב אכינצאה להקלה ולטיפול בתסמיני מחלת הקורונה.
Mesri M, Esmaeili Saber SS, Godazi M, Roustaei Shirdel A, Montazer R, Koohestani HR, Baghcheghi N, Karimy M, Azizi N. The effects of combination of Zingiber officinale and Echinacea on alleviation of clinical symptoms and hospitalization rate of suspected COVID-19 outpatients: a randomized controlled trial. J Complement Integr Med. 2021 Mar 31;18(4):775-781. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33787192/
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על ההחלמה בקרב חולי קורונה (COVID-19) עם רמת ויטמין D נמוכה. במחקר נכללו 69 חולי קורונה מאושפזים עם מחלה קלה עד בינונית ורמת ויטמין D בדם של עד 75 ננומול/ליטר. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף ויטמין D במינון 5,000 או 1,000 יחב"ל ליום למשך שבועיים. נמצא כי רק בקרב המטופלים שקיבלו ויטמין D במינון 5,000 יחב"ל חלה עלייה מובהקת ברמת ויטמין D בדם. בשתי הקבוצות חלה ירידה מובהקת ב-BMI ובמדד הדלקת IL-6, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. בהתייחס להחלמה, בקרב המטופלים שקיבלו ויטמין D במינון 5,000 יחב"ל משך ההחלמה היה קצר יותר באופן מובהק בהתייחס לשיעול (6.2 לעומת 9.1 ימים) ולאובדן חוש הטעם (11.4 לעומת 16.9 ימים).
החוקרים מסכמים כי בהתאם לממצאי המחקר, ניתן להמליץ על מתן ויטמין D במינון 5,000 יחב"ל ליום כטיפול תומך בחולי קורונה עם רמת ויטמין D נמוכה, גם למשך זמן קצר.
Sabico S, Enani MA, Sheshah E, Aljohani NJ, Aldisi DA, Alotaibi NH, Alshingetti N, Alomar SY, Alnaami AM, Amer OE, Hussain SD, Al-Daghri NM. Effects of a 2-Week 5000 IU versus 1000 IU Vitamin D3 Supplementation on Recovery of Symptoms in Patients with Mild to Moderate Covid-19: A Randomized Clinical Trial. Nutrients. 2021 Jun 24;13(7):2170.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34202578/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות של ויטמין C במינון גבוה לטיפול בחולי קורונה (COVID-19) מאושפזים. בסקירה נכללו שמונה מחקרים מבוקרים, מהם ארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים וארבעה מחקרים רטרוספקטיביים. במטה-אנליזה נכללו חמישה מחקרים בהם 186 מטופלים שקיבלו בנוסף לטיפול הסטנדרטי ויטמין C תוך-ורידי במינון גבוה (שני גרם ומעלה ליום) למשך ארבעה עד עשרה ימים ו-188 מטופלים בקבוצת הביקורת שקיבלו פלסבו או את הטיפול הסטנדרטי בלבד. קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של מליסה (Melissa officinalis) על מדדי דיכאון וחרדה. בסקירה נכללו עשרה מחקרים בהם 632 משתתפים, מהם 105 סבלו מדיכאון, 263 סבלו מחרדה ו-264 סבלו גם מדיכאון וגם מחרדה, כאשר 65% סבלו ממצב אקוטי ו-35% ממצב כרוני. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוסף מליסה בצורת מיצוי או אבקה במינון שנע בין 300 ל-5,000 מ"ג/יום, כאשר ההשפעה נבדקה בנטילה חד פעמית או בנטילה ממושכת בטווח של עד 56 יום.
במטה-אנליזה המבוססת על הנתונים של 375 משתתפים בחמישה מחקרים נמצאה קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף אומגה 3 על תסמיני דיכאון ועל מצב הרוח בקרב מבוגרים מעל גיל 50. כחלק ממחקר גדול העוסק בהשפעה של תוסף ויטמין D ואומגה 3 (VITAL), במחקר הנוכחי נכללו 18,353 משתתפים מעל גיל 50.
במסגרת המחקר המשתתפים חולקו אקראית לארבע קבוצות שקיבלו 2,000 יחב"ל/יום ויטמין D או פלסבו, וגם 1 גרם/יום אומגה 3 (465 מ"ג EPA ו-375 מ"ג DHA) או פלסבו. כלומר, בניתוח הנוכחי נכללו 9,171 משתתפים שקיבלו אומגה 3 ו-9,182 תשעה משתתפים שקיבלו פלסבו, באופן בלתי תלוי בקבלת ויטמין D. ממוצע הגיל של המשתתפים היה 67 ומשך ההתערבות החציוני היה 5.3 שנים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית נבדק הקשר בין צריכת קפה וההחמרה של כבד שומני, בדגש על מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. בסקירה נכללו חמישה מחקרי חתך שנערכו במדינות שונות, בכל מחקר נכללו בין 112 ל-782 משתתפים בגיל ממוצע של 35 עד 54 אשר אובחנו עם כבד שומני. צריכת הקפה הוערכה באמצעות ראיונות או שאלון צריכה תזונתית.
מבין שלושה מחקרים שבדקו את הקשר קרא עוד.
כחלק ממחקר עוקבה גדול שנערך בארה"ב (Nurses' Health Study II) נבדק הקשר בין צריכת בשר ובין הסיכון להתפתחות מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הראו שצריכת בשר עלולה להיות קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות כבד שומני, אולם קשר זה לא נבדק במחקר פרוספקטיבי גדול ולא ידועה ההשפעה של שמנות על קשר זה. במחקר נכללו הנתונים של 77,795 נשים ללא מחלת כבד שומני בתחילת המעקב בשנת 1995. המשתתפות דיווחו על הצריכה התזונתית כל ארבע שנים עד לשנת 2015, ופעם בשנתיים נאספו נתוני אורח חיים, מאפיינים קליניים ו-BMI.
נמצא כי קרא עוד.
בניתוח כולל של נתונים ממחקרי עוקבה נבדק הקשר בין מדדים של צריכת חומצות שומן רב בלתי רוויות ובין איכות השינה. החוקרים מסבירים כי לחומצות השומן אומגה 6 ולאומגה 3 תפקיד פיזיולוגי בתהליכי השינה, אולם העדויות לגבי השְֹפעתן על איכות השינה מוגבלות.
בניתוח נכללו הנתונים הפרטניים מ-12 מחקרי עוקבה בהם משתתפים בגילאי 35 עד 96 מחמש מדינות. משך השינה הוערך בקרב 18,791 משתתפים, וסווג כקצר (עד 6 שעות), בטווח הנורמה (7-8 שעות) או ארוך (9 ומעלה שעות). קושי בהירדמות הוערך בקרב 12,500 משתתפים וסווג לשתי קבוצות, כן או לא.
בניתוח חתך של הנתונים, המותאם סטטיסטית למאפיינים דמוגרפיים ולמצב בריאותי, נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך ביפן נבדקה ההשפעה של סולפוראפן, תרכובת המצויה בברוקולי, על איכות השינה. החוקרים מסבירים כי עקה חמצונית ודלקתיות פוגעות בוויסות השינה, כאשר לסולפוראפן פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת אולם השְֹפעתו על איכות השינה אינה ידועה. במחקר נכללו 18 מבוגרים בריאים אשר דיווחו על איכות שינה נמוכה. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת כמוסות נבטי ברוקולי (30 מ"ג/יום גלוקורפאנין ההופך לסולפוראפן) או פלסבו למשך ארבעה שבועות.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב נבדקה התרומה של תוסף תזונה בקרב מבוגרים הסובלים מהפרעות שינה. החוקרים מסבירים כי לרכיבים תזונתיים התומכים במטבוליזם של סרוטונין והפחתת סטרס עשויה להיות תרומה להקלה על הפרעות שינה. במחקר זה נעשה שימוש בתוסף המבוסס על חלבון מי גבינה ו-GOS (פרה-ביוטיקה) מועשר בטריפטופן, קזאין, מגנזיום, אבץ, ניאצין, ויטמין B6 וויטמין D. במחקר נכללו 70 משתתפים בגילאי 30-50 הסובלים מהפרעות שינה.
כל המשתתפים נטלו את התוסף או פלסבו (חלב דל שומן), כל אחד למשך שלושה שבועות עם שלושה שבועות הפרדה בין התנאים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
להלן שתי סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות בהן נבדקה ההשפעה של תוספי כרום בקרב חולי סוכרת סוג 2, כאשר בסקירה הראשונה נבדקה ההשפעה על המדדים הגליקמים ובסקירה השנייה נבדקה ההשפעה על סיבוכים שונים הקשורים בסוכרת סוג 2.
בסקירה הראשונה נכללו 23 מחקרים שנערכו במדינות שונות עם משתתפים בגילאים שונים (ממוצע 28 עד 68) בטווח רחב של BMI (ממוצע 22 עד 36.85). במחקרים אלה נעשה שימוש בצורות שונות של תוספי כרום, כגון שמרים עשירים בכרום או כרום פיקולינט, במינון שנע בין 50 ל-1,000 מק"ג ליום למשך 4 עד 25 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, קרא עוד.
בסקירה השנייה נכללו 15 מחקרים בהם 806 משתתפים מעל גיל 18. משך ההתערבות נע בין 8 ל-25 שבועות, כאשר במחקרים נעשה שימוש בצורות שונות של תוספי כרום, כגון שמרים עשירים בכרום או כרום פיקולינט, במינון שנע בין 200 ל-1,000 מק"ג/יום.
בהתייחס למדדי התוצאה, בשישה מחקרים נבדקה ההשפעה על לחץ הדם, בתשעה מחקרים נבדקה ההשפעה על BMI, בשלושה מחקרים נבדקה ההשפעה על אנזימי הכבד ובשבעה מחקרים נבדקה ההשפעה על המדד MDA לעקה חמצונית.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי מלטונין על התגובה הגליקמית. מחקרים פרה-קליניים הראו כי למלטונין הייתה השפעה מיטיבה על תנגודת לאינסולין וכן שיפור הפרשת האינסולין ותפקוד תאי בטא בלבלב. מטה-אנליזה קודמת של מחקרים קליניים מצאה השפעה מיטיבה למלטונין על רמת הגלוקוז בצום.
בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם ניתנו תוספי מלטונין במינון 3 עד 10 מ"ג/יום למשך 4 עד 24 שבועות. בארבעה מהמחקרים נכללו חולי סוכרת סוג 2 ובמחקרים האחרים נכללו משתתפים בריאים או עם מצבים בריאותיים אחרים, כגון תסמונת מטבולית, כבד שומני, תסמונת השחלות הפוליציסטיות ועוד.
מבין כלל המחקרים, קרא עוד.
בסקירה מוצגות העדויות הקליניות בהתייחס לקשר בין גורמים תזונתיים והפרעות גניקולוגיות, תוך הצגת הבסיס הביולוגי והמנגנונים המעורבים. ראשית, דנים החוקרים בהרכב התזונתי של מזונות שונים, בתפקיד של הרכיבים התזונתיים בבריאות וחולי ובתפקיד התזונה בתהליכי דלקת ועקה חמצונית. בהמשך הם מציגים ומפרטים את העדויות לגבי הקשר בין מגוון גורמים תזונתיים בהתייחס לכל הפרעה גניקולוגית, כולל שרירני רחם (מיומה), אנדומטריוזיס, תסמונת השחלות הפוליציסטיות וממאירויות גניקולוגיות (סרטן צוואר הרחם, סרטן שחלות, סרטן רירית הרחם וסרטן השד).
באופן כללי נמצאו קרא עוד.
בסקירה ספרותית מוצגות העדויות בהתייחס לתפקיד של ויטמין D במחלת הפסוריאזיס. במסגרת הסקירה מוצג השימוש ההיסטורי, החל משנת 1930, בצורות שונות של ויטמין D לטיפול בפסוריאזיס וההתפתחות שחלה בשנות ה-80 בהבנה של תפקיד העור בייצור ובפעילות של ויטמין D. בהמשך מפורטים מגוון מחקרים קליניים שנערכו החל משנות ה-90 בהם נעשה שימוש בויטמין D בנטילה פומית או חיצונית לטיפול בפסוריאזיס. עוד מוצגים הממצאים בהתייחס לשינוי ברמת ויטמין D בדם בעקבות טיפול באור או חשיפה לשמש.
להלן המסקנות העיקריות שמציגים החוקרים: קרא עוד.
בסקירה מוצגות המלצות מבוססות מחקר לתזונה ואורח חיים עבור מטופלים עם גאוט והיפראוריצמיה, במטרה להפחית את רמת החומצה האורית בדם וצמצום התחלואה בגאוט, תוך התייחסות הוליסטית לסיכונים הקרדיו-מטבוליים הקשורים בגאוט. במסגרת הסקירה מציגים החוקרים את הממצאים לגבי העלייה בנטל של גאוט ושל תחלואה נלווית לגאוט, כגון שמנות, יתר לחץ דם, סוכרת ועוד.
החוקרים דנים בהיבטים ביולוגיים, גנטיים ופיזיולוגיים הקשורים בגאוט ומראים כיצד אורח החיים במערבי מוביל לעלייה בגורמי הסיכון להתפתחות גאוט, בדגש על אכילת יתר, איכות תזונה נמוכה יותר ורמת פעילות גופנית נמוכה יותר.
בהמשך, מוצגת הגישה התזונתית המסורתית לטיפול בגאוט המבוססת על תזונה דלת פורינים, כלומר דיאטה דלת חלבון. אולם, גישה זאת לרוב מובילה לצריכת יתר של פחמימות ושומן אשר תורמת להתפתחות או החמרה של התסמונת המטבולית וכתוצאה מכך לעלייה ברמות החומצה האורית ולהחמרת המצב הקרדיווסקולרי.
לפיכך, קרא עוד.
במחקר קליני פתוח נבדקה היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה וגינלית למניעת דלקות חוזרות בשלפוחית השתן (ציסטיטיס). במחקר נכללו 28 נשים אשר עשו שימוש בנרות וגינליים המכילים חיידקים פרוביוטיים מהסוג Lactobacillus crispatus פעם ביומיים – שלוש פעמים בשבוע במשך שנה (100 מיליון חיידקים בכל נר). מדד התוצאה העיקרי היה שיעור התגובה לטיפול שנמדד כמספר האפיזודות של דלקת בשלפוחית השתן בתקופת ההתערבות, ובנוסף נבדקו מספר האפיזודות בשנה שלאחר ההתערבות, השפעות שליליות, השינוי בהרכב החיידקים בשתן ובאוכלוסיית החיידקים בנרתיק.
מבין 21 נשים שהשלימו את המחקר, בקרב קרא עוד.
