- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע מחקרים על מניעה וטיפול בפרקינסון:
תוסף חומצות שומן לטיפול בפרקינסון,
הפוטנציאל של שמן זית לטיפול בפרקינסון,
תזונה עשירה בויטמין E עשויה להגן מפני פרקינסון,
ומחקר הבודק יעילות של תוסף תזונה לטיפול בתסמינים נוירולוגיים.
בהמשך מחקרים על סרטן השד:
צ'י-קונג לשיפור איכות החיים בקרב חולות סרטן השד,
ותזונה עשירה באגוזים לנשים המחלימות מסרטן השד.
על תוספים למחלת כליות כרונית:
תוספי מגנזיום למטופלים עם הפרעה בחילוף החומרים בעצם על רקע כלייתי,
ותוספי אבץ במחלת כליות כרונית.
על הקשר בין חיידקי המעי ופתולוגיות:
הקשר בין חיידקי המעי ויתר לחץ דם,
ופרוביוטיקה ואוקסיטוצין לצעירים עם אוטיזם.
מחקרים בנושאים נוספים:
סקירה מקיפה על הקשר בין סלניום ותחלואה כרונית,
מחקר על תפקיד הגרלין בהשפעה המיטיבה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה,
ומחקר על צריכת פירות וירקות לשיפור איכות הזרע.
נסכם בשני מחקרים על טבעונות:
דיאטה טבעונית להפחתת עומס החומציות,
והקשר בין טבעונות והשימוש בתרופות.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו ראשוני נבדקה ההשפעה של תוסף חומצות שומן בשלבים מוקדמים של מחלת הפרקינסון. החוקרים מציינים כי התוסף נבדק בעבר, ובמחקר קליני מקדים נמצא בעל השפעה מיטיבה בטרשת נפוצה. במחקר זה נכללו 40 מטופלים עם אבחנה של פרקינסון ברמה קלה עד בינונית, בגילאי 40 עד 75 ומשך מחלה של שנה עד חמש שנים, אשר מקבלים טיפול דופמינרגי.
המשתתפים חולקו אקראית לקבלת 20 מ"ל פעם ביום למשך 30 חודשים של פלסבו (שמן זית), או של התוסף Neuroaspis PLP10™. התוסף הכיל אומגה 3 (810 מ"ג EPA, ו-4,140 מ"ג DHA), אומגה 6 (1,800 מ"ג GLA, ו-3,150 מ"ג חומצה לינולאית) ונוגדי חמצון (0.6 מ"ג ויטמין A, ו-22 מ"ג ויטמין E ו-760 מ"ג גמא-טוקופרול טהור).
נמצא כי התוסף היה יעיל יותר מפלסבו בעיכוב התקדמות המחלה, כפי שהוערך באמצעות המדד UPDRS להערכת החומרה של פרקינסון. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מספקים תמיכה לפוטנציאל של התוסף, כטיפול תומך, לעיכוב ההחמרה של פרקינסון בשלבים מוקדמים.
המחקר מומן על ידי משרד התעשייה והמסחר של קפריסין.
הערת מערכת: כפי שנראה במחקר הבא, שמן זית אינו לגמרי פלסבו, כך שהשיפור עשוי להיות גדול יותר מזה שנמדד.
Pantzaris M, Loukaides G, Paraskevis D, Kostaki EG, Patrikios I. Neuroaspis PLP10™, a nutritional formula rich in omega-3 and omega-6 fatty acids with antioxidant vitamins including gamma-tocopherol in early Parkinson's disease: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Clin Neurol Neurosurg. 2021 Sep 17;210:106954.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34607196/
בסדרת ניסויים פרה-קליניים בחנו החוקרים את הפעילות של הפוליפנול HXT (3-Hydroxytyrosol) כנגד פרקינסון. החוקרים מציינים כי HXT הינו פוליפנול טבעי המצוי בשמן זית כתית מעולה בעל פעילות נוגדת חמצון חזקה. במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה המעכבת של HXT על האנזים MAO-B המעורב בפירוק הדופמין במוח, ובכך לסייע בשמירה על רמת הדופמין במצבי פרקינסון. מודלים של הדמיה ממוחשבת הראו כי ל-HXT זיקה (אפיניות) חזקה יותר ל- MAO-B בהשוואה ל- MAO-A, וכי ל-HXT ולתרופה rasagiline פעילות מולקולרית דומה. ניסויים שנערכו על דגימות אנושיות הדגימו את ההשפעה המעכבת של HXT על MAO-B ומחקרים שנערכו בקרב עכברים מצאו עלייה ברמת הדופמין וירידה במטבוליטים של דופמין בעקבות חשיפה ל-HXT. בנוסף, חשיפה ל-HXT תרמה למניעת איבוד נוירונים דופמינרגיים ולצמצום הפגיעה המוטורית. מסקנת החוקרים היא כי ל-HXT פוטנציאל לעיכוב האנזים MAO-B, ובכך להוות בסיס לפיתוח טיפולים חדשניים למחלת פרקינסון.
Pathania A, Kumar R, Sandhir R. Hydroxytyrosol as anti-parkinsonian molecule: Assessment using in-silico and MPTP-induced Parkinson's disease model. Biomed Pharmacother. 2021 Jul;139:111525.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33882412/
במטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של צריכת ויטמין C וויטמין E בתזונה על הסיכון להתפתחות פרקינסון. החוקרים מסבירים כי אחד הגורמים העיקריים לניוון עצבי הינו עקה חמצונית, כאשר מחקרים שונים בחנו את ההשפעה של ויטמין C וויטמין E להם פעילות נוגדת חמצון משמעותית. במחקרים פרה-קליניים הודגמה הגנה עצבית, אולם במחקרים בבני אדם הממצאים לא היו עקביים. בניתוח זה נכללו 12 מחקרים, מהם ארבעה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים ושמונה מחקרי מקרה-בקרה. בעשרה מהמחקרים נבדקה הצריכה של שני הויטמינים, ובשניים נוספים נבדקה הצריכה של ויטמין C בלבד וויטמין E בלבד. בסך הכול בניתוח על ויטמין C נכללו 58,894 משתתפים עם צריכה נמוכה ו-59,181 משתתפים עם צריכה גבוהה, ובניתוח על ויטמין E נכללו 58,091 ו-58,466 משתתפים עם צריכה נמוכה וגבוהה, בהתאמה.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Chang MC, Kwak SG, Kwak S. Effect of dietary vitamins C and E on the risk of Parkinson's disease: A meta-analysis. Clin Nutr. 2021 Jun;40(6):3922-3930.
במחקר המבוסס על סקר אינטרנטי נבדקה תפיסת היעילות הסובייקטיבית של תוסף תזונה טבעי המיועד לחיזוק פעילות המוח, בהתייחס לשיפור תסמינים של הפרעות בדיבור ובתנועה בקרב ילדים ומבוגרים. התוסף אשר משווק תחת השם המסחרי IQed משמש כתחליף ארוחה וכולל אבקת חלבון ומגוון רחב של רכיבים צמחיים וויטמינים טבעיים בהתבסס על גישה איורוודית*.
מתוך אוכלוסייה של 632 ילדים ומבוגרים הנוטלים את התוסף, בסקר נכללו המענים של 77 משתתפים אשר דיווחו על תסמינים של הפרעות בדיבור ו/או בתנועה. גיל המשיבים על הסקר נע בין שנתיים ל-70 כאשר הגיל החציוני היה 10.5, ו-86% מהם היו תושבי ארה"ב. התסמין השכיח ביותר היה הפרעות בדיבור ובתקשורת, ממנו סבלו כ-84% מהמשיבים. נמצא כי 92% מהמשיבים דיווחו על שינויים התנהגותיים וגופניים חיוביים בעקבות השילוב של התוסף בתזונה, כאשר 64% דיווחו על הטבה כבר בשבועיים הראשונים לנטילה. באופן ספציפי, 77% דיווחו על שיפור בדיבור, 63% על שיפור בתפקוד המוטורי של הפה, 70% על שיפור ביכולת ההבנה והקליטה, 65% על שיפור במיקוד, 77% על שיפור בתכנון המוטורי, 62% על שיפור במצב הרוח, 59% על שיפור ביכולת החברתית, ו-47% על שיפור בבריאות הגופנית וההתנהגותית. עוד מדווח כי שיעור ההשפעות השליליות היה נמוך מ-1%.
החוקרים מסכמים, קרא עוד.
* Undenatured Whey Protein Isolate, Brown Rice, Apple Fiber, Organic Cane Sugar, Cocoa, Guggul, Amalaki, Green Tea, Haritaki, Turmeric, Gymnema, Chia Seeds (containing omega-3 & 6), Cayenne Pepper, Vitamin C, Niacinamide, Vitamin B1, Vitamin B2, Vitamin B6, Methylcobalamin B12, Vitamin A, Vitamin E, Vitamin D3, Vitamin B5, Folate, Biotin, Calcium Lactate, Zinc Gluconate, Magnesium Chelate, Potassium Gluconate, Iodine Yeast, Copper Gluconate, Molybdenum Chelate, Chromium Nicotinate-GTF Yeast, Selenium Yeast, Stevia, Sodium Chloride, Manganese Chelate, Xanthan Gum, Taurine, L-Theanine, Natural Flavors.
Geng L, Hamel F, Lewis D. Results of a Consumer Survey on the Effectiveness of a Nutritional Blend Reported on Autism Spectrum Disorder Symptoms, Apraxia, and Other Conditions Involving Motor and Speech Delays. Altern Ther Health Med. 2021 Mar;27(2):11-20. PMID: 32088673.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים הוערכה היעילות של תרגול צ'י-קונג לשיפור איכות החיים בקרב חולות סרטן השד. בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם 1,236 חולות. מרבית המחקרים (14) נערכו בסין. ההתערבות כללה סוגים שונים של צ'י-קונג למשך 21 יום עד שישה חודשים, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פעילות גופנית אחרת, טיפול סטנדרטי בלבד, או ללא כל התערבות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Meng T, Hu SF, Cheng YQ, Ye MN, Wang B, Wu JJ, Chen HF. Qigong for women with breast cancer: An updated systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2021 Aug;60:102743.
בהתבסס על מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בסין, נבדק הקשר בין צריכת אגוזים ושיעור ההישרדות בקרב נשים המחלימות מסרטן שד. מחקרים קודמים מראים כי צריכה גבוהה של אגוזים קשורה בסיכון מופחת לתמותה באוכלוסייה הכללית, אולם לא ידוע האם קשר זה קיים גם בהקשר של חולות סרטן השד. הצריכה התזונתית של אגוזים ובוטנים הוערכה חמש שנים לאחר אבחון המחלה בקרב 3,449 נשים, ונבדק הקשר בין רמת הצריכה ושיעור ההישרדות הכולל ושיעור ההישרדות ללא מחלה.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 8.27 שנים לאחר ההערכה התזונתית תועדו 374 מקרי תמותה, מהם 252 על רקע סרטן השד. מבין 3,274 הנשים ששרדו ללא הישנות המחלה בעת ההערכה התזונתית, בקרב 209 נשים תועדה הופעה של המחלה, כולל הישנות המחלה, התפתחות גרורות או תמותה. להלן הממצאים העיקריים:
לאחר מעקב של חמש שנים (כלומר עשר שנים מאבחון המחלה), נמצא כי קרא עוד.
Wang C, Gu K, Wang F, Cai H, Zheng W, Bao P, Shu XO. Nut consumption in association with overall mortality and recurrence/disease-specific mortality among long-term breast cancer survivors. Int J Cancer. 2021 Oct 19.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי מגנזיום בקרב מטופלים עם הפרעה בחילוף החומרים בעצם על רקע מחלת כליות כרונית (CKD-MBD). החוקרים מציינים כי במחלת כליות כרונית רמות מגנזיום נמוכות קשורות בהאצת תהליכי הסתיידות עורקים, כאשר בשל ירידה בתפקודי הכליות, הגבלות תזונתיות, טיפולי דיאליזה וטיפולים תרופתיים ישנם הבדלים גדולים ברמות המגנזיום בקרב מטופלים אלה.
מחקרים קליניים קודמים העלו תוצאות סותרות בהתייחס לתועלת של תוספי מגנזיום. במחקר זה החוקרים בחנו את השינוי ברמה בדם של מגנזיום, סידן, זרחן, ההורמון PTH, המדד הדלקתי CRP וכן בעובי דפנות העורקים בעקבות השימוש בתוספי מגנזיום. בארבעה מחקרים התוספים ניתנו באופן פומי ובארבעה דרך הדיאליזה במשך חודש אחד עד שישה חודשים.
בניתוח נכללו שמונה מחקרים בהם 309 מטופלים בדיאליזה בגילאי 56 עד 73 נמצא כי קרא עוד.
Guo G, Zhou J, Xu T, Sheng Z, Huang A, Sun L, Yao L. Effect of Magnesium Supplementation on Chronic Kidney Disease-Mineral and Bone Disorder in Hemodialysis Patients: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. J Ren Nutr. 2021 Sep 14:S1051-2276(21)00211-9.
בסקירה מסכמים החוקרים את הממצאים בהתייחס למצב האבץ בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית. החוקרים מציינים כי חסר אבץ הינו שכיח בקרב מטופלים אלה, כאשר חסר אבץ קשור במגוון גורמי סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, כולל יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סוכרת סוג 2, ועלייה בפעילות הדלקתית ובעקה החמצונית. לאבץ תפקיד בהגנה מפני הסתיידות עורקים על רקע רמת זרחן גבוהה, כאשר רמה גבוהה בדם נמצאה קשורה בהסתיידות עורקים פחותה במצבים של סוכרת סוג 2 ושל מחלת כליות כרונית. כמו כן, נמצאו עדויות לכך קרא עוד.
Nakatani S, Mori K, Shoji T, Emoto M. Association of Zinc Deficiency with Development of CVD Events in Patients with CKD. Nutrients. 2021 May 15;13(5):1680.
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין אוכלוסיית חיידקי המעי ויתר לחץ דם.
בסקירה דנים החוקרים בעדויות המחקריות העדכניות בהתייחס לתפקיד של חיידקי המעי בוויסות לחץ הדם. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות רבות המצביעות על התפקיד של חיידקי המעי בפתוגנזה של יתר לחץ דם, בעיקר דרך ההשפעה על הפעילות החיסונית במערכת העיכול. לפיכך, קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין ההימצאות של יתר לחץ דם ובין הרכב חיידקי המעי בקרב נשים. החוקרים מציינים, כי במחקרים שנערכו בקרב בעלי חיים נמצא כי להרכב חיידקי המעי תפקיד בהתפתחות יתר לחץ דם, אולם העדויות ממחקרים גדולים בבני אדם הינן מוגבלות. במחקר נכלל מדגם של 871 נשים מבריטניה ללא מאפיינים או מצב בריאותי מסוים.
המשתתפות סווגו לשתי קבוצות בהתאם ללחץ הדם, הגיל והשימוש בתרופות לטיפול ביתר לחץ דם, כך שקבוצה אחת כללה נשים עם יתר לחץ דם (עד גיל 60 וגם לחץ דם סיסטולי גבוה מ-140 מ"מ כספית או לחץ דם דיאסטולי גבוה מ-90 מ"מ כספית, או תחת טיפול תרופתי) והקבוצה השנייה שימשה כקבוצת ביקורת.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
Avery EG, Bartolomaeus H, Maifeld A, Marko L, Wiig H, Wilck N, Rosshart SP, Forslund SK, Müller DN. The Gut Microbiome in Hypertension: Recent Advances and Future Perspectives. Circ Res. 2021 Apr 2;128(7):934-950.
Louca P, Nogal A, Wells PM, Asnicar F, Wolf J, Steves CJ, Spector TD, Segata N, Berry SE, Valdes AM, Menni C. Gut microbiome diversity and composition is associated with hypertension in women. J Hypertens. 2021 Sep 1;39(9):1810-1816.
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה הסינרגיסטית של פרוביוטיקה ואוקסיטוצין בקרב צעירים עם אוטיזם. החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הדגימו את ההשפעה המיטיבה של כל תוסף בנפרד, כך שלשינוי אוכלוסיית חיידקי המעי נמצאה השפעה הן על מערכת העיכול והן על ההתנהגות דרך ציר המעי-מוח, ולהורמון אוקסיטוצין תפקיד בתקשורת וביצירת קשרים חברתיים.
במחקר נכללו 35 משתתפים עם אבחנה של אוטיזם בגילאי שלוש עד 20. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 28 יום. התוסף הכיל 60 מיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus plantarum. בנוסף, החל מהיום ה-16 להתערבות כל המשתתפים קיבלו אוקסיטוצין באמצעות תרסיס אף (Syntocinon®). השְֹפעת ההתערבות נבדקה באמצעות שני מדדים להערכת ההתנהגות החברתית (Social Responsiveness Scale – SRS, Aberrant Behavior Checklist – ABC), בנוסף למדד CGI (Clinical Global Impression), הרכב החיידקים בצואה, מדדי דלקת בדם ורמת האוקסיטוצין.
נמצא כי קרא עוד.
Kong XJ, Liu J, Liu K, Koh M, Sherman H, Liu S, Tian R, Sukijthamapan P, Wang J, Fong M, Xu L, Clairmont C, Jeong MS, Li A, Lopes M, Hagan V, Dutton T, Chan SP, Lee H, Kendall A, Kwong K, Song Y. Probiotic and Oxytocin Combination Therapy in Patients with Autism Spectrum Disorder: A Randomized, Double-Blinded, Placebo-Controlled Pilot Trial. Nutrients. 2021 May 5;13(5):1552.
בסקירה דנים החוקרים בעדויות המחקריות העוסקות בתפקיד של סלניום בבריאות ובהתפתחות תחלואה כרונית. בסקירה מפורטים המקורות התזונתיים של סלניום, כאשר הריכוז הגדול ביותר נמצא, בסדר יורד, במזונות שמקורם מהחי (בשר, דגים, חלב וביצים), ירקות (בעיקר ממשפחת המצליבים, שום ובצל), דגנים ופירות, כתלות בריכוז הסלניום בקרקע. אגוזי ברזיל הם המזון בו ריכוז הסלניום הינו הגבוה ביותר. בהמשך, החוקרים דנים באסטרטגיות של העשרת המזון, בשיטות המדידה וההערכה, ובמטבוליזם והפעילות הביולוגית של סלניום. בחלקה השני של הסקירה מוצגים הממצאים בהתייחס לתפקיד הסלניום במחלות כרוניות, כולל מחלות קרדיווסקולרית, סוכרת, מחלות של בלוטת התריס, דלקת אקוטית וכרונית, סרטן ובעיות פוריות. החוקרים מסיימים בפירוט ערכי הייחוס התזונתיים (DRI). הם מציינים כי קרא עוד.
Hu W, Zhao C, Hu H, Yin S. Food Sources of Selenium and Its Relationship with Chronic Diseases. Nutrients. 2021 May 20;13(5):1739.
בניתוח משני של מחקר אקראי מבוקר שנערך בישראל (DIRECT-PLUS), נבדק התפקיד של ההורמון גרלין במהלך תהליך הירידה במשקל. גרלין מכונה "הורמון הרעב" שכן הפרשתו מעודדת אכילה ורמתו בדם יורדת לאחר הארוחה.
במסגרת המחקר, 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם חולקו אקראית לשלוש קבוצות דיאטה: הנחיות לתזונה בריאה, דיאטה ים-תיכונית, או דיאטה ים-תיכונית ירוקה בה הוחלף חלק מהחלבון מהחי בשייק המבוסס על חלבון מצמח המנקאי. תוצאות המחקר הדגימו שיפור נוסף בתועלת הקרדיו-מטבולית לדיאטה ים-תיכונית ירוקה בהשוואה לדיאטה הים-תיכונית הסטנדרטית, כולל ירידה גדולה יותר בהיקף המותניים, ב-LDL, בלחץ הדם הדיאסטולי ובתנגודת לאינסולין.
להלן הממצאים העיקריים מהניתוח הנוכחי: קרא עוד.
Tsaban G, Yaskolka Meir A, Zelicha H, Rinott E, Kaplan A, Shalev A, Katz A, Brikner D, Blüher M, Ceglarek U, Stumvoll M, Stampfer MJ, Shai I. Diet-induced fasting ghrelin elevation reflects the recovery of insulin sensitivity and visceral adiposity regression. J Clin Endocrinol Metab. 2021 Oct 13:dgaB681.
במחקר חתך נבדק הקשר בין צריכת פירות וירקות ובין הפעילות נוגדת החמצון ואיכות הזרע. החוקרים מציינים, כי ישנן עדויות רבות התומכות בהשפעה המיטיבה של רכיבים תזונתיים בעלי פעילות נוגדת חמצון על רמת נוגדי החמצון במערכת הרבייה, על איכות הזרע ועל הפוריות, כאשר גם לסיבים תזונתיים השפעה מיטיבה על חיידקי המעי התורמת לשיפור התגובה החיסונית.
במחקר נכללו 90 גברים בריאים בגילאי 18-40, ללא בעיות פוריות. צריכת פירות וירקות הוערכה באמצעות יומני אכילה של שלושה ימים, ובנוסף נאספו מדדים של פעילות נוגדת חמצון בדם ומדדים של איכות הזרע.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Madej D, Granda D, Sicinska E, Kaluza J. Influence of Fruit and Vegetable Consumption on Antioxidant Status and Semen Quality: A Cross-Sectional Study in Adult Men. Front Nutr. 2021 Oct 15;8:753843.
בניתוח נתונים ממחקר אקראי מבוקר נבדק הקשר בין תזונה טבעונית ובין עומס החומציות. החוקרים מסבירים כי ההרכב התזונתי משפיע במידה רבה על מאזן החומצה בסיס בגוף, כאשר תזונה מערבית מכילה כמות גבוהה של מזונות חומציים (כגון בשר וגבינה) ונמוכה של מזונות בסיסיים (כגון פירות וירקות), ובכך מעלה את עומס החומציות. ממצאים קודמים הראו כי לעומס חומציות גבוה השלכות בריאותיות, כולל העלאת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולסוכרת סוג 2. תזונה המבוססת על הצומח מאופיינת בעומס חומציות נמוך יותר, אולם העדויות המחקריות לכך הן מוגבלות.
במסגרת המחקר נבדקו ההבדלים בעומס החומציות לאחר דיאטה טבעונית בהשוואה לדיאטה עשירה בבשר. במחקר נכללו 45 משתתפים בריאים עם תזונה אומניבורית אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות הדיאטה למשך ארבעה שבועות.
החוקרים העריכו את קרא עוד.
Müller A, Zimmermann-Klemd AM, Lederer AK, Hannibal L, Kowarschik S, Huber R, Storz MA. A Vegan Diet Is Associated with a Significant Reduction in Dietary Acid Load: Post Hoc Analysis of a Randomized Controlled Trial in Healthy Individuals. Int J Environ Res Public Health. 2021 Sep 23;18(19):9998.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין דפוס התזונה והשימוש בתרופות. ריבוי תרופות (polypharmacy) הינו מונח המתאר צריכה של תרופות שונות ורבות (לרוב ההתייחסות היא לשימוש בחמש תרופות לפחות), מצב שכיח בקרב האוכלוסייה המבוגרת המהווה גורם סיכון להשפעות שליליות בשל תגובות בין תרופתיות. החוקרים משערים כי תזונה המבוססת על הצומח ובחירה באורח חיים בריא תהיה קשורה בשיעורי תחלואה נמוכים יותר ובצמצום השימוש בתרופות.
במחקר נכללו הנתונים של 328 מבוגרים מעל גיל 60 שנאספו בשנים 2015-2016. החוקרים בחנו את מספר התרופות בהם השתמש כל משתתף בהתייחס לדפוס התזונה. נמצא כי קרא עוד.
Dos Santos H, Gaio J, Durisic A, Beeson WL, Alabadi A. The Polypharma Study: association between diet and amount of prescription drugs among seniors. Am J Lifestyle Med. Published online October 20, 2021.
