- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע מחקרים על עודף שומנים בדם:
הפוטנציאל של רכיבים טבעיים למניעת חמצון של ה-LDL,
ההשפעה של מזונות פונקציונאליים על רמת הכולסטרול,
הקשר בין צריכת מוצרי חלב ורמת ה-LDL,
תוסף סויה מותססת לשיפור רמת הכולסטרול,
תזונה בריאה מהצומח למניעת יתר שומנים בדם,
והשְפעת דיאטה צמחונית על הרכב השומנים בדם בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית.
נמשיך עם מחקרים על טיפול בהפרעות שינה:
הפוטנציאל של צמחי מרפא לטיפול בהפרעות שינה,
ומיינדפולנס לשיפור איכות השינה בקרב המחלימים מסרטן.
נביא מחקרים על מחלת כליות כרונית:
סקירה מקיפה על תוספי תזונה למטופלים עם מחלת כליות כרונית,
ומחקר על הרכב התזונה המיטבי להפחתת הסיכון למחלת כליות כרונית.
נסקור מחקרים על בריאות העצם:
מהו התפקיד של ויטמין K בשמירה על בריאות העצם?
האם יש תועלת בתוסף תזונה לשמירה על בריאות העצם בקרב נשים לפני גיל המעבר?
והאם להומוציסטאין יש השפעה על צפיפות העצם?
ונסכם במחקרים על הקשר שבין משקאות ממותקים וסרטן:
צריכת משקאות מתוקים והסיכון להתפתחות סרטן,
וצריכת משקאות ממותקים והסיכון לתמותה בקרב חולות סרטן השד.
ובכותרות השבוע:
ההשפעה המיטיבה של קפה על המעי,
הפוטנציאל הבריאותי של גליקוזידים צמחיים,
התרומה של תמיכה תזונתית בקרב מאושפזים בסיכון תזונתי,
ל-ארגינין להגנה על האנדותל,
והפוטנציאל של מיצוי קליפות לימון לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית.
בסקירה החוקרים דנים במנגנונים של חמצון ה-LDL המעורבים בהתפתחות טרשת עורקים, ומציגים את ההשפעה הפרמקולוגית של מספר רכיבים טבעיים בעלי פעילות מגינה מפני תהליכים אלה. הם מסבירים כי גורמי סיכון כגון עישון, היעדר פעילות גופנית ותזונה לא בריאה מאיצים את תהליך חמצון ה-LDL בקרב מטופלים עם יתר שומנים בדם: ה-LDL המחומצן פוגע בפעילות התאים, מוביל להתפתחות פלאק טרשתי, וגורם לאירועים קרדיווסקולריים. לשינוי גורמי סיכון אלה, יחד עם השימוש ברכיבים טבעיים, פוטנציאל למניעה ולעיכוב חמצון של ה-LDL.
במסגרת הסקירה מוצגים הגורמים המעורבים בייצור רדיקלים חופשיים ובחמצון ה-LDL, וכן התוצאות המזיקות של ה-LDL המחומצן לכלי הדם. בהמשך, מפורטים הממצאים ממחקרים קליניים ופרה-קליניים בהתייחס להשפעה של רכיבים טבעיים שונים, בדגש על ויטמין E, קוורצטין, רזברטרול, Tanshinone IIA (רכיב פעיל במרווה סינית), EGCG וליקופן.
מהסקירה עולה כי למרות ממצאים מבטיחים, העדויות ממחקרים התערבותיים ומטה-אנליזות הינן מוגבלות, בעיקר בשל הטרוגניות גדולה בין המחקרים. יחד עם זאת, החוקרים מסכמים כי הבנת המנגנונים הביולוגיים וההשפעה של LDL מחומצן מהווה בסיס לפיתוח טיפולים חדשניים לטרשת עורקים.
Zhang S, Li L, Chen W, Xu S, Feng X, Zhang L. Natural products: The role and mechanism in low-density lipoprotein oxidation and atherosclerosis. Phytother Res. 2020 Dec 25.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33368763/
במחקר אקראי מבוקר שנערך במקסיקו, נבדקה ההשפעה של מזונות פונקציונאליים על מדדי הכולסטרול בקרב משתתפים עם יתר כולסטרול קל. במחקר נכללו 62 משתתפים עם רמת כולסטרול כללי מעל 200 מ"ג/דצ"ל ורמת LDL בין 130 ל-190 מ"ג/דצ"ל.
ההתערבות התזונתית נערכה בשני שלבים:
בשלב הראשון בוצעה סטנדרטיזציה למשך שבועיים, באמצעות דיאטה דלת שומן רווי התואמת לצריכה הקלורית הרגילה של המשתתפים.
בשלב השני המשתתפים צרכו את אותה דיאטה יחד עם תערובת של מזונות פונקציונאליים או פלסבו, למשך חודשיים וחצי. תערובת המזונות הפונקציונאליים כללה 25 גרם חלבון סויה, 14 גרם קקטוס מיובש, 4 גרם זרעי צ'יה, 14 גרם שיבולת שועל ו-4 גרם אינולין.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בקרב המשתתפים שנטלו את תערובת המזונות הפונקציונאליים חלה ירידה גדולה יותר ברמת הכולסטרול הכללי (ירידה של 41.1 לעומת 18.9 מ"ג/דצ"ל) וה-LDL (ירידה של 30.8 לעומת 7.3 מ"ג/דצ"ל). עוד נמצא שיפור מובהק בפרופיל הליפופרוטאינים המצביע על הפחתת תהליכים של טרשת עורקים. בסיום ההתערבות שיעור המשתתפים עם רמת LDL נמוכה מ-130 מ"ג/דצ"ל הייתה 47%, לעומת 30% בקבוצת הפלסבו. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדים האנתרופומטריים.
החוקרים מסיקים כי הכללת מזונות פונקציונאליים כחלק מהשינוי התזונתי עשוי לתרום לטיפול ביתר כולסטרול ולהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי.
המחקר מומן על ידי חברת Medix והתוספים סופקו על ידי החברות DuPont ו-Bustar Alimentos.
Vázquez-Manjarrez N, Guevara-Cruz M, Flores-López A, Pichardo-Ontiveros E, Tovar AR, Torres N. Effect of a dietary intervention with functional foods on LDL-C concentrations and lipoprotein subclasses in overweight subjects with hypercholesterolemia: Results of a controlled trial. Clin Nutr. 2021 Mar 6;40(5):2527-2534.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33932799/
כחלק ממחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בסיציליה, בניתוח הנוכחי נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב, רמת ה-LDL ומדדים אנתרופומטריים. במחקר נכללו 802 משתתפים בריאים, אשר מילאו שאלוני תזונה להערכת הצריכה של מוצרי חלב.
נמצא כי משתתפים עם רמת LDL גבוהה, לעומת נמוכה (מעל / מתחת ל-130 מ"ג/דצ"ל), היו מבוגרים יותר, עם BMI גבוה יותר, יחס מותניים לירכיים גבוה יותר, לחץ דם גבוה יותר, עובי דפנות העורקים גבוה יותר, והמוגלובין מסוכרר גבוה יותר. קרא עוד.
Buscemi S, Corleo D, Buscemi C, Randazzo C, Borzì AM, Barile AM, Rosafio G, Ciaccio M, Caldarella R, Meli F, Maestri S, Currenti W, Cincione RI, Murabito P, Galvano F. Influence of Habitual Dairy Food Intake on LDL Cholesterol in a Population-Based Cohort. Nutrients. 2021 Feb 11;13(2):593.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של סויה מותססת על פרופיל השומנים, בקרב מבוגרים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים. במחקר נכללו 27 מבוגרים בגילאי 29-75 להם לפחות שני גורמי סיכון (עישון, יתר לחץ דם, הפרעה בפרופיל השומנים, רמה גבוהה של גלוקוז בצום, או היסטוריה משפחתית של מחלת לב).
המשתתפים קיבלו בסדר אקראי אבקת סויה מותססת (Q-Can - מוצר מסחרי שאינו פרוביוטי שכן אינו מכיל חיידקים חיים) או אבקת נבטי אורז חום, כל אחד למשך 12 שבועות עם הפרדה של שבועיים בין התנאים. שני התוספים היו בעלי ערך קלורי זהה, כאשר תוסף הסויה היה בעל תכולה גבוהה יותר של חלבון ושומן, לעומת תכולה גבוהה של פחמימות בתוסף נבטי האורז.
נמצא כי קרא עוד.
Jung SM, Haddad EH, Kaur A, et al. A Non-Probiotic Fermented Soy Product Reduces Total and LDL Cholesterol: A Randomized Controlled Crossover Trial. Nutrients. 2021;13(2):535. Published 2021 Feb 6.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בקוריאה, נבדק הקשר בין מדדים שונים של תזונה המבוססת על הצומח, לבין הסיכון ליתר שומנים בדם. המשתתפים המחקר היו כולם מהאוכלוסיה האסייתית לה תזונה שונה מהאוכלוסייה המערבית. במחקר נכללו 4,507 מבוגרים מעל גיל 40 ללא יתר שומנים בדם או תחלואה כרונית הקשורה בכך בתחילת המחקר בשנים 2001-2002.
בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו לכל משתתף שלושה ציונים: ציון כללי של תזונה מהצומח (PDI), ציון של תזונה בריאה מהצומח (hPDI) וציון של תזונה לא-בריאה מהצומח (uPDI). במהלך תקופת מעקב של 14 שנה תועדו 2,995 מקרים של יתר שומנים בדם. נמצא כי קרא עוד.
Lee K, Kim H, Rebholz CM, Kim J. Association between Different Types of Plant-Based Diets and Risk of Dyslipidemia: A Prospective Cohort Study. Nutrients. 2021;13(1):220. Published 2021 Jan 14.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של דיאטה צמחונית על הרכב השומנים בדם (המכונה גם ליפידום), בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית, וכן הוערך הקשר בין הרכב השומנים וחומרת המחלה. במחקר נכללו 31 מטופלים המקבלים טיפול תרופתי סטנדרטי, אשר צרכו שתי דיאטות בעלות ערך קלורי זהה: דיאטה צמחונית (כולל מוצרי חלב וביצים) או דיאטה סטנדרטית הכוללת בשר, כל אחת למשך ארבעה שבועות עם ארבעה שבועות הפרדה ביניהן.
במסגרת המחקר נבדקו 214 רכיבים שומניים בדם השייכים למספר קבוצות: גליצרוליפידים, ספינגוליפידים וסטרולים. באופן כללי נמצא קרא עוד.
Djekic D, Shi L, Calais F, Carlsson F, Landberg R, Hyötyläinen T, Frøbert O. Effects of a Lacto-Ovo-Vegetarian Diet on the Plasma Lipidome and Its Association with Atherosclerotic Burden in Patients with Coronary Artery Disease-A Randomized, Open-Label, Cross-over Study. Nutrients. 2020 Nov 23;12(11):3586.
בסקירה דנים החוקרים בעדויות לגבי התפקיד של קולטני GABA בוויסות השינה, ומציגים את הממצאים לגבי הפוטנציאל של צמחי מרפא לטיפול באינסומניה באמצעות השפעה על קולטנים אלה. GABA הינו מוליך עצבי מעכב בעל תפקיד מרכזי בוויסות מצבי ערנות ושינה, כאשר קולטני GABA הינם היעד של טיפולים תרופתיים רבים לאינסומניה, כגון בנזודיאזפינים.
במסגרת הסקירה מוצגת הפעילות של קולטני GABA השונים בוויסות השינה. בהמשך, מוצגים הממצאים מסקירה של 42 מחקרים פרה-קליניים וקליניים העוסקים בהשפעה של צמחי מרפא ורכיביהם הפעילים על קולטני GABA בהקשר לוויסות השינה. צמחי המרפא המרכזיים המוצגים בסקירה, בדגש על מנגנוני הפעולה שלהם, כוללים ולריאן (Valeriana officinalis), מגנוליה (Magnolia), לענה (Artemisia), שכיזנדרה (Schisandra chinensis), לוטוס (Nelumbo nucifera), מורינגה (Moringa oleifera), קמומיל (Matricaria recutita) ושעונית (Passiflora incarnata). החוקרים מציינים כי למרות שקיימים טיפולים תרופתיים שונים להפרעות שינה, במקרים רבים הם מלווים בהשפעות שליליות, לעומת פרופיל הבטיחות הגבוה של צמחי המרפא.
הם מסכמים כי קרא עוד.
Bruni O, Ferini-Strambi L, Giacomoni E, Pellegrino P. Herbal Remedies and Their Possible Effect on the GABAergic System and Sleep. Nutrients. 2021 Feb 6;13(2):530.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, הוערכה היעילות של תכנית מיינדפולנס להפחתת מתח (MBSR) לשיפור השינה בקרב מטופלים המחלימים מסרטן. בסקירה נכללו עשרה מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 1,318 משתתפים, רובם המוחלט נשים. מדד המטרה העיקרי היה איכות השינה (שנמדד במדדים סטנדרטיים - Insomnia Severity Index, Pittsburgh Sleep Quality Index), ובנוסף הוערכו מדדים נוספים בהתאם ליומני שינה שמולאו על ידי המשתתפים, או באמצעות מדדים פיזיולוגיים כגון גלי מוח, קצב לב, תנועות עיניים ועוד.
נמצא כי קרא עוד.
Suh HW, Jeong HY, Hong S, Kim JW, Yoon SW, Lee JY, Chung SY. The mindfulness-based stress reduction program for improving sleep quality in cancer survivors: A systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2021 Mar;57:102667.
בסקירה מקיפה סוכמו ודורגו העדויות הקליניות בהתייחס ליעילות של תוספי תזונה שונים למניעת ההתקדמות של מחלת כליות כרונית. בסקירה נכללו 17 סקירות שיטתיות של מחקרים אקראיים מבוקרים, מהן בשבע סקירות הוערכה ההשפעה המגינה של ויטמין D, בשתי סקירות של אומגה 3, בשתי סקירות של סיבים תזונתיים, בסקירה אחת של קו-אנזים Q-10, ובחמש סקירות של פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה וסינביוטיקה.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Lin PC, Chou CL, Ou SH, Fang TC, Chen JS. Systematic Review of Nutrition Supplements in Chronic Kidney Diseases: A GRADE Approach. Nutrients. 2021 Jan 30;13(2):469.
בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה, נבדק כיצד הרכב התזונה עלול להשפיע על הסיכון למחלת כליות כרונית. הבדיקה נעשתה באמצעות שימוש בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית (שימוש בהבדלים גנטיים להערכת יחסי סיבה ותוצאה בנתונים תצפיתיים).
במסגרת המחקר, החוקרים חישבו את הקשר בין הרכב אבות המזון, באופן בלתי תלוי בצריכה הקלורית, ובין הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית, בהתבסס על הנתונים של 65,164 משתתפים מהביו-בנק הבריטי להם תפקוד כליות תקין. בהמשך, נערך ניתוח בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית, בהתבסס על מאפיינים גנטיים שזוהו במחקר קודם. הרכב התזונה החציוני בתחילת המעקב היה 35% שומן, 15% חלבון ו-50% פחמימות. בניתוח התצפיתי נמצא כי בקרב משתתפים עם תפקוד כליות תקין, צריכת חלבון גבוהה יותר הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-46% ל-ESKD (end-stage kidney disease). בניתוח בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית נמצא כי קרא עוד.
Park S, Lee S, Kim Y, Lee Y, Kang MW, Kim K, Kim YC, Han SS, Lee H, Lee JP, Joo KW, Lim CS, Kim YS, Kim DK. Causal effects of relative fat, protein, and carbohydrate intake on chronic kidney disease: a Mendelian randomization study. Am J Clin Nutr. 2021 Apr 6;113(4):1023-1031.
בסקירה דנים החוקרים בחשיבות ובתפקידים של ויטמין K בשמירה על בריאות העצם. במסגרת הסקירה מפורטים המסלולים הביולוגיים בהם ויטמין K משפיע על העצם. החוקרים מסבירים כי ויטמין K תומך בפעילות של האנזים קרבוקסילאז בתהליך הייצור של חלבונים שונים, ולכן צריכת רמה מספקת של ויטמין K הינה הכרחית ליצירת הצורה הפעילה של חלבונים המעורבים בבניית העצם. בהמשך, מוצגת הצריכה המומלצת בהתאם לארגונים שונים ומחקרים לפיהם נדרשת רמה גבוהה יותר מההמלצות הרשמיות, לצורך שמירה על בריאות העצם ובריאות כלי הדם. לפי ההמלצות האמריקאיות רמת הצריכה היומית המומלצת היא 120 מק"ג לגברים ו-90 מק"ג לנשים, ארגון הבריאות העולמי ממליץ על 1 מק"ג/ק"ג משקל גוף, וההמלצה האירופאית הינה 75 מק"ג.
נמצא כי קרא עוד.
Fusaro M, Cianciolo G, Brandi ML, Ferrari S, Nickolas TL, Tripepi G, Plebani M, Zaninotto M, Iervasi G, La Manna G, Gallieni M, Vettor R, Aghi A, Gasperoni L, Giannini S, Sella S, M. Cheung A. Vitamin K and Osteoporosis. Nutrients. 2020; 12(12):3625.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בהודו, נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה על מדדי העצם בקרב נשים לפני גיל המעבר. החוקרים מסבירים כי בשל תת-תזונה, נשים צעירות בהודו עלולות לסבול מבריאות עצם נמוכה. במחקר נכללו 114 נשים בגילאי 25-44 אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות, שקיבלה משקה עשיר בחלבון מועשר במיקרונוטריאנטים (ויטמין A, ויטמין D2, ויטמין E, ויטמיני B, ויטמין C, סידן, מגנזיום, יוד, אבץ וסלניום), או לקבוצת הביקורת שקיבלה משקה בעל ערך קלורי זהה, למשך חצי שנה.
נמצא כי קרא עוד.
Umarji PB, Verma P, Garg V, Schini M, Eastell R. Randomised Controlled Trial of Nutritional Supplement on Bone Turnover Markers in Indian Premenopausal Women. Nutrients. 2021 Jan 26;13(2):364.
בניתוח בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית (שימוש בהבדלים גנטיים להערכת יחסי סיבה ותוצאה בנתונים תצפיתיים) נבדקה ההשפעה של הומוציסטאין על צפיפות העצם. החוקרים מסבירים, כי ישנן עדויות המצביעות על כך שרמת הומוציסטאין גבוהה עלולה לפגוע בהיווצרות מבנה הקולגן ובתהליכי ההסתיידות בעצם, וכן להפחית את זרימת הדם לעצם, ובכך להזיק לבריאות העצם.
בהתבסס על נתונים ממחקר גנטי רחב ומהביו-בנק הבריטי, נבדקה ההשפעה של מאפיינים גנטיים הקשורים ברמת הומוציסטאין על השינוי בצפיפות העצם והסיכון לשבר.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Wang P, Liu L, Lei SF. Causal effects of homocysteine levels on the changes of bone mineral density and risk for bone fracture: A two-sample mendelian randomization study. Clin Nutr. 2021 Apr;40(4):1588-1595.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין צריכת משקאות מתוקים ובין הסיכון להתפתחות סרטן. החוקרים מסבירים כי צריכת משקאות מתוקים, כולל משקאות ממותקים בסוכר או בממתיקים מלאכותיים וכן מיצי פירות, נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיו-מטבולית, ועלולה להיות קשורה בהתפתחות סוגים שונים של ממאירויות.
בסקירה נכללו 64 מחקרים, מהם 27 מחקרי עוקבה ו-37 מחקרי מקרה-בקרה. במחקרי העוקבה נכללו סה"כ 4,458,056 משתתפים, מהם 30,646 אובחנו עם סרטן במהלך תקופת המעקב. במחקרי המקרה-בקרה נכללו 20,827 חולי סרטן ו-34,315 משתתפים היוו את קבוצת הביקורת. בניתוח הנתונים נבדק הסיכון להתפתחות סרטן בקרב המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של משקאות מתוקים, בהשוואה לנמוכה ביותר.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Llaha F, Gil-Lespinard M, Unal P, de Villasante I, Castañeda J, Zamora-Ros R. Consumption of Sweet Beverages and Cancer Risk. A Systematic Review and Meta-Analysis of Observational Studies. Nutrients. 2021 Feb 4;13(2):516.
כחלק ממחקר מקרה-בקרה מבוסס אוכלוסייה שנערך בניו-יורק, נבדק הקשר בין צריכת משקאות מוגזים ממותקים בסוכר, ובין הסיכון לתמותה מכל גורם ומסרטן השד בקרב חולות סרטן השד. במחקר נכללו 927 נשים שאובחנו עם סרטן שד פולשני. המשתתפות התבקשו למלא שאלון תזונה להערכת התזונה הרגילה שלהן 12 עד 24 חודשים לפני אבחון המחלה. בהתאם לכך, החוקרים סיווגו את הצריכה של משקאות מוגזים ממותקים בסוכר לארבע קטגוריות: (1) לעיתים רחוקות או אף פעם, (2) עד פעם אחת בשבוע, (3) פעמיים עד ארבע פעמים בשבוע, ו- (4) חמש ומעלה פעמים בשבוע. במהלך תקופת מעקב חציונית של 18.7 שנה 386 (54.7%) מהנשים נפטרו.
בהשוואה לנשים שדיווחו על צריכה לעיתים רחוקות או אף פעם, צריכה של קרא עוד.
Koyratty N, McCann SE, Millen AE, Nie J, Trevisan M, Freudenheim JL. Sugar-Sweetened Soda Consumption and Total and Breast Cancer Mortality: The Western New York Exposures and Breast Cancer (WEB) Study. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2021 May;30(5):945-952.
וכעת, עוד כותרות...
בסקירה של מחקרים פרה-קליניים ואפידמיולוגיים, מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה המיטיבה של קפה על המעי ועל ציר המעי-מוח, כולל השפעה נוגדת חמצון ונוגדת דלקת.
Iriondo-DeHond A, Uranga JA, Del Castillo MD, Abalo R. Effects of Coffee and Its Components on the Gastrointestinal Tract and the Brain-Gut Axis. Nutrients. 2020 Dec 29;13(1):88.
בסקירה שיטתית מוצגים 28 מחקרים פרה-קליניים העוסקים בפעילות הביולוגית של גליקוזידים ממקורות צמחיים, והפוטנציאל הבריאותי שלהם.
Johnson JB, Mani JS, Broszczak D, Prasad SS, Ekanayake CP, Strappe P, Valeris P, Naiker M. Hitting the sweet spot: A systematic review of the bioactivity and health benefits of phenolic glycosides from medicinally used plants. Phytother Res. 2021 Feb 21.
במחקר אקראי מבוקר פתוח, בו נכללו 645 מטופלים המאושפזים עם אי ספיקת לב כרונית ומוגדרים בסיכון תזונתי גבוה, נמצא כי תמיכה תזונתית מותאמת אישית הייתה מלווה בסיכון מופחת לתמותה ולאירוע קרדיווסקולרי משמעותי, בהשוואה לתזונה הסטנדרטית של בית החולים.
Hersberger L, Dietz A, Bürgler H, Bargetzi A, Bargetzi L, Kägi-Braun N, Tribolet P, Gomes F, Hoess C, Pavlicek V, Bilz S, Sigrist S, Brändle M, Henzen C, Thomann R, Rutishauser J, Aujesky D, Rodondi N, Donzé J, Stanga Z, Mueller B, Schuetz P. Individualized Nutritional Support for Hospitalized Patients With Chronic Heart Failure. J Am Coll Cardiol. 2021 May 11;77(18):2307-2319.
במחקר מעבדה נמצא כי חשיפה מוקדמת לל-ארגינין תרמה להגנה על האנדותל מפני נזקים של תזונה עתירת שומנים וסוכרים, כאשר ההשפעה המיטיבה נשמרה גם לאחר הפסקת הטיפול.
Galluccio E, Spadoni S, Fontana B, Bosi E, Piatti P, Monti LD. Long lasting protective effects of early l-arginine treatment on endothelium in an in vitro study. Clin Nutr. 2021 Apr;40(4):1519-1529.
במחקר שנערך בקרב חולדות, נמצא כי מיצוי קליפות לימון (Citrus limetta) עשיר בהספרידין היה יעיל לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית ולהפחתת מדדי הדלקת.
Babu V, Binwal M, Ranjana, Kumari R, Sen S, Kumar A, Mugale MN, Shanker K, Kumar N, Bawankule DU. Hesperidin-rich ethanol extract from waste peels of Citrus limetta mitigates rheumatoid arthritis and related complications. Phytother Res. 2021 Feb 24.
