פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש דצמבר 2020 - מקבץ 4

עודכן בתאריך 23/12/2020

במוקד הסקירה שלנו השבוע – פתולוגיות מערכת העיכול:

שתי סקירות מקיפות על התועלת של פרוביוטיקה בקרב חולי צליאק,

זעפרן לחולי קוליטיס,

פרופוליס לטיפול במחלות מעי דלקתיות,

והקשר בין התזונה לחיידקי המעי בתסמונת המעי הרגיש.

 

בהמשך נביא מחקרים על סרטן:

מהו הקשר בין ריכוז אבץ לסיכון לסרטן השחלות?

האם נטילת ויטמין B6 מועילה לחולי סרטן לוע-האף?

והאם יש קשר בין פוֹליפנוֹלים בדם והסיכון לסרטן בלוטת התריס?

 

נתאר מחקרים על לחץ דם ומטבוליזם:

מהו דפוס התזונה היעיל להפחתת לחץ הדם?

תוסף EGCG למיתון התגובה המטבולית לאחר ארוחה עתירת שומן,

וההשפעה של רכיבי הפלפל על המטבוליזם ועל לחץ הדם.

 

נציג מחקרים על מערכת העצבים:

אומגה 3 לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב ילדים וצעירים,

וכיצד קפה עשוי להגן מפני פרקינסון.

 

ונסכם במחקר על ההשפעה של עישון בקרב חולי פסוריאזיס.

 

ובכותרות השבוע:

מנקאי כמקור צמחי לויטמין B12,

הפוטנציאל של פלבונואידים לטיפול ברטינופתיה סוכרתית,

הפרעה במחזור הווסת קשורה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת,

הקשר בין גיל מבוגר וסיכויי הצלחת תכניות להפחתת משקל,

והקשר שבין אורח חיים יושבני לסיכון לנפילה בקרב קשישות.

 

 

מהי התועלת של פרוֹביוטיקה בקרב חולי צלִיאק?

להלן שתי סקירות העוסקות בתועלת של פרוביוטיקה במחלת הצליאק:

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות של תוספי פרוביוטיקה, לשיפור תסמינים במערכת העיכול ואיכות החיים בקרב חולי צליאק. החוקרים מציגים מחקרים, המראים שחולים רבים סובלים מתסמינים ממושכים בדרכי העיכול, למרות הקפדה על דיאטה נטולת גלוטן . 

בסקירה נכללו שישה מחקרים בהם 279 משתתפים, מרביתם נשים, כאשר בארבעה מחקרים נכללו מבוגרים, ובשני מחקרים נכללו ילדים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון תוספי פרוביוטיקה בהשוואה לפלסבו, למשך שבעה עד 14 שבועות. 

באופן כללי נמצא כי לנטילת פרוביוטיקה הייתה השפעה מיטיבה על התסמינים במערכת העיכול במחקרים בהם נעשה שימוש במדד GI Symptoms Rating Scale, ללא השפעה מובהקת כאשר נעשה שימוש במדדים אחרים. עוד נמצא כי נטילת פרוביוטיקה תרמה לעלייה בריכוז חיידקים מהסוג Bifidobacteria. 

בשל עדויות מוגבלות, לא ניתן להעריך את ההשפעה של פרוביוטיקה על המדד הדלקתי TNF-a ועל איכות החיים. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהתייחס להשפעות שליליות. החוקרים מציינים כי באופן כללי איכות העדויות הינה נמוכה עד נמוכה מאוד. 

הם מסכמים כי נטילת תוספי פרוביוטיקה עשויה לתרום לשיפור התסמינים במערכת העיכול בקרב חולי צליאק, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים קליניים נוספים באיכות מתודולוגית גבוהה ולבחון מהם הזנים והמינונים המיטביים. 

החוקרים מדווחים על קבלת מימון מגורמים בלתי תלויים, ועל קשרים עם מגוון חברות בתחום הפארמה באופן בלתי תלוי במחקר. 

בסקירה השניה, מוצגים הממצאים העדכניים בהתייחס להשפעה של פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה ותוספי תזונה נוספים, על חיידקי המעי בקרב חולי צליאק. החוקרים דנים בהשפעה של דיאטה נטולת גלוטן, בדגש על חסרים תזונתיים הכוללים ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים, ועל שינוי בהרכב ובמגוון חיידקי המעי. למרות הקפדה על דיאטה נטולת גלוטן, חלק מהמטופלים סובלים מתסמינים מתמשכים, כך שעשויה להיות תועלת לשימוש בתוספי תזונה, אשר עשויים לתרום גם לשיפור הסבילות לגלוטן. 

במסגרת הסקירה, מפורטים הממצאים לגבי השימוש בתוספי פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה וסינביוטיקה (תוסף המשלב פרוביוטיקה וסיבים פרה-ביוטיים), וכן בשימוש בשיבולת שועל. ישנן עדויות לכך שפרוביוטיקה, כגון Bifidobacterium ו- Lactobacilli עשויה לתרום לשיקום הרכב חיידקי המעי, ולשפר את תהליך עיכול הגלוטן ובכך להפחית את תהליכי הדלקת, חדירות המעי, וייצור ציטוקינים ונוגדנים בעקבות צריכת גלוטן. ממצאים אלה מסבירים את השיפור בתסמינים ובאיכות החיים בקרב מטופלים הנוטלים פרוביוטיקה. עוד נמצא כי פרה-ביוטיקה מעודדת צמיחה של זני חיידקים בעלי השפעה בריאותית מיטיבה. ממצאים אלה, מצביעים על כך שלשימוש משולב בפרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה עשויה להיות השפעה מיטיבה לשיפור הרכב ותפקוד חיידקי המעי, אולם העדויות הן מוגבלות, ונדרשים מחקרים נוספים על מנת להצדיק את השימוש הקליני בהם באופן שגרתי.  

המחקר מומן על ידי מענק מטעם משרד הבריאות האיטלקי והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32887325/

Seiler CL, Kiflen M, Stefanolo JP, et al. Probiotics for Celiac Disease: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Am J Gastroenterol. 2020;115(10):1584-1595.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32740074/

Marasco G, Cirota GG, Rossini B, et al. Probiotics, Prebiotics and Other Dietary Supplements for Gut Microbiota Modulation in Celiac Disease Patients. Nutrients. 2020;12(9):2674. Published 2020 Sep 2.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32887325/

 

 

זעפְרן לחולי קוֹליטיס

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה ההשפעה של תוסף זעפרן בקרב חולי קוליטיס. החוקרים מסבירים, כי לעקה חמצונית תפקיד משמעותי במהלך המחלה, כאשר לזעפרן פעילות נוגדת חמצון אשר עשויה לתרום להפחתת העקה החמצונית ולשיפור חומרת המחלה. 

במחקר נכללו 80 מטופלים, עם קוליטיס במצב קל עד בינוני, אשר חולקו אקראית לנטילת 100 מ"ג/יום זעפרן או פלסבו למשך שמונה שבועות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת תוסף זעפרן הייתה מלווה בשיפור מובהק במדד פעילות המחלה לפי מדד SCCAIQ (Simple Clinical Colitis Activity Index Questionnaire) וכן בפעילות נוגדת החמצון ובאנזימים נוגדי החמצון SOD ו-GPx. עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות במדד MDA לעקה חמצונית.

החוקרים מסכמים כי תוסף זעפרן עשוי לתרום לשיפור הפעילות נוגדת החמצון ולהפחתת חומרת המחלה בקרב חולי קוליטיס

המחקר מומן על ידי אוניברסיטה באיראן והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים. 

Tahvilian N, Masoodi M, Faghihi Kashani A, et al. Effects of saffron supplementation on oxidative/antioxidant status and severity of disease in ulcerative colitis patients: A randomized, double-blind, placebo-controlled study [published online ahead of print, 2020 Oct 4]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6848.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33015869/

 

 

פרוֹפוליס לטיפול במחלות מעִי דלקתיות

בסקירה שיטתית של מחקרים פרה-קליניים, מוצגים הממצאים בהתייחס ליעילות של פרופוליס לטיפול במחלות מעי דלקתיות, תוך בחינת מנגנוני הפעולה העומדים בבסיס ההשפעה נוגדת הדלקת. 

בסקירה נכללו שמונה מחקרים, אשר נערכו במודלים של חיות מעבדה. במחקרים אלה, נעשה שימוש בפרופוליס במינון 3-600 מ"ג/ק"ג משקל גוף, או 1-20 מ"ג/גרם מזון, או של 0.8 מ"ל/יום. 

מהסקירה עולה כי קרא עוד.

Soleimani D, Miryan M, Tutunchi H, et al. A systematic review of preclinical studies on the efficacy of propolis for the treatment of inflammatory bowel disease [published online ahead of print, 2020 Sep 29]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6856.

 

 

הקשר בין התזונה לחיידקי המעי בתִסמונת המעִי הרגיש 

כחלק ממחקר אקראי מבוקר, הוערך הקשר בין התזונה לבין חיידקי המעי, בקרב מבוגרים הסובלים מתסמונת המעי הרגיש (IBS). במחקר זה נבדק:

  1. הקשר בין תזונה וחיידקי המעי בקרב מבוגרים הצורכים תזונה רגילה. 

  2. הערכת ההשפעה של שתי התערבויות: דיאטה דלת FODMAP ופרוביוטיקה.

  3. ניבוי התגובה הקלינית לדיאטה ולפרוביוטיקה באמצעות הרכב חיידקי המעי. 

במחקר נכללו 95 מבוגרים עם IBS, אשר חולקו אקראית לארבע קבוצות מחקר, שצרכו במשך ארבעה שבועות דיאטה דלת FODMAP או דיאטת ביקורת בשילוב תוסף פרוביוטיקה או פלסבו. תוסף הפרוביוטיקה, הנמכר תחת השם המסחרי Vivomixx / Visbiome, מכיל את החיידקים Streptococcus thermophilus, Bifidobacterium breve, B. longum, B. infantis, Lactobacillus acidophilus, L. plantarum, L. paracasei, L. delbrueckii.   

להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.

המחקר מומן על ידי המכון הלאומי הבריטי למחקרי בריאות, כאשר התוסף סופק על ידי חברת VSL Pharmaceuticals, Inc.

Staudacher HM, Scholz M, Lomer MC, et al. Gut microbiota associations with diet in irritable bowel syndrome and the effect of low FODMAP diet and probiotics [published online ahead of print, 2020 Oct 23]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30541-0.

 

 

 

ריכוז גבוה של אַבץ קשור בסיכון מופחת לסרְטן השחלות

במטה-אנליזה ובניתוח בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית (שימוש במאפיינים גנטיים להערכת יחסי סיבה ותוצאה), נבדקה ההשפעה של ריכוז האבץ והנחושת בדם, על הסיכון לסרטן השחלות. החוקרים מציינים, כי ריכוז האבץ והנחושת עשויים להוות סמנים לסרטן השחלות, אולם יש לבחון האם מדובר בקשר סיבתי. 

במטה-אנליזה נכללו 20 מחקרי מקרה בקרה, בהם 699 חולות עם סרטן שחלות, 567 מטופלות עם גידול שפיר בשחלות ו-1,194 משתתפות בריאות. נמצא כי קרא עוד.

Lin S, Yang H. Ovarian cancer risk according to circulating zinc and copper concentrations: A meta-analysis and Mendelian randomization study [published online ahead of print, 2020 Oct 14]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30539-2.

 

 

 

פרוֹגנוזה גרועה יותר לחולי סרְטן לוע-האף הנוטלים וִיטמין Bִ6 במינון גבוה

במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, נבדק הקשר בין נטילת ויטמין B6 במינונים שונים, לבין הפרוגנוזה בקרב מטופלים עם סרטן בלוע-האף (NPC - nasopharyngeal carcinoma). במחקר נכללו 792 מקרים חדשים של NPC, אחריהם נערך מעקב במשך תקופה חציונית של 62 חודשים. החוקרים סיווגו את המטופלים לשלוש קבוצות, בהתאם למינון הנטילה של ויטמין B6 במהלך תקופת הטיפול:

  • אינם נוטלים ויטמין B6 (0 מ"ג/יום).

  • מינון נמוך (עד 8.6 מ"ג/יום).

  • מינון גבוה (מעל 8.6 מ"ג/יום).

נמצא כי קרא עוד.

Haojiang Li, et al. Excessive vitamin B6 during treatment is related to poor prognosis of patients with nasopharyngeal carcinoma: A U-shaped distribution suggests low dose supplement. Clinical Nutrition, 2020,. 

 

 

האם יש קשר בין פוֹליפנוֹלים בדם והסיכון לסרְטן בלוטת התריס?

במחקר מקרה-בקרה, נבדק הקשר בין ריכוז פוֹליפנוֹלים בדם, לבין הסיכון להתפתחות סרטן בלוטת התריס. המחקר נערך כחלק ממחקר אירופאי גדול, העוסק בקשר בין תזונה וסרטן (EPIC). 

במחקר הנוכחי, נכללו 273 נשים, עם אבחנה של סרטן בבלוטת התריס, אליהן הותאמה קבוצת ביקורת של 512 נשים בעלות מאפיינים דומים. החוקרים בדקו האם הריכוז בדם של 36 פוֹליפנוֹלים, קשור בסיכון לסרטן בלוטת התריס, בחלוקה לפי גידול פפילארי, פוליקולארי או אחר. 

באופן כללי קרא עוד.

Zamora-Ros R, Lujan-Barroso L, Achaintre D, et al. Blood polyphenol concentrations and differentiated thyroid carcinoma in women from the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC) study [published online ahead of print, 2020 Oct 6]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa277.

 

 

מהו דפוס התזונה היעיל להפחתת לחץ הדם?

בסקירה מקיפה, הוערכה היעילות של דפוסי תזונה שונים להורדת לחץ הדם. בסקירה נכללו 50 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות של מחקרים אקראיים מבוקרים בהן הוערכו 12 דיאטות: DASH, ים-תיכונית, נורדית*, צמחונית, דלת מלח, דלת פחמימות, דלת שומן, עתירת חלבון, אינדקס גליקמי נמוך, פורטפוליו**, קטניות ופליאוליתית. להלן הממצאים העיקריים:

  • דיאטת DASH הייתה קשורה בירידה המשמעותית ביותר בלחץ הדם, עם הפרש ממוצע של 3.20-7.62 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ו-2.50-4.22 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

  • ירידה מובהקת בלחץ הדם נמצאה גם בהתייחס לדיאטות: נורדית, פורטפוליו ודלת מלח.

  • הממצאים לגבי היעילות של הדיאטות הנוספות שהוערכו לא היו עקביים. 

החוקרים מסכמים כי קרא עוד.

Sukhato K, Akksilp K, Dellow A, Vathesatogkit P, Anothaisintawee T. Efficacy of different dietary patterns on lowering of blood pressure level: an umbrella review. Am J Clin Nutr. 2020;112(6):1584-1598.

 

 

 

ההשפעה של רכיבי פלפל על המטבוליזם ועל לחץ הדם

להלן שתי סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות, העוסקות בהשפעה של הרכיבים הפעילים בפלפל חריף ובפלפל אדום:

בסקירה הראשונה, הוערכה ההשפעה של קפסאיצינואידים (Capsaicinoids) וקפסינואידים (Capsinoids), על תרמוגנזה ומאזן האנרגיה בקרב מבוגרים בריאים, כולל קצב חילוף החומרים במנוחה (RMR - resting metabolic rate) ומנת הנשימה (respiratory quotient). ההשפעה של רכיבים אלה על תרמוגנזה מיוחסת לעירור של החלבון (TRPV1 (Transient Receptor Potential Vanilloid receptor1, המעורב בתגובה הפיזיולוגית והכימית לגירויים פנימיים וחיצוניים, כגון טמפרטורה וכאב. 

בסקירה נכללו 18 מחקרים אקראיים מבוקרים, מהם 13 נכללו במטה-אנליזה. ב-11 מחקרים נעשה שימוש בקפסאיצינואידים ובשבעה מחקרים בקפסינואידים במינונים של 3-150 מ"ג/יום בכמוסות או 500 מ"ג עד 27.8 גרם/יום. באבקה למשך התערבות של יום אחד ועד 12 שבועות. 

נמצא כי קרא עוד.

בסקירה השנייה, הוערכה ההשפעה של קפסינואידים על לחץ הדם. בסקירה נכללו שבעה מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 363 משתתפים בריאים, עם עודף משקל או עם סוכרת הריון. במחקרים אלה נעשה שימוש בקפסינואידים במינון של עד 1 גרם ליום או 11.9 גרם ממרח צ'ילי מותסס (kochujang) –למשך ארבעה עד 12 שבועות. 

בניתוח כולל של הנתונים, נמצא כי:קרא עוד.

Irandoost P, Lotfi Yagin N, Namazi N, et al. The effect of Capsaicinoids or Capsinoids in red pepper on thermogenesis in healthy adults: A systematic review and meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Oct 15]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6897.

Amini MR, Sheikhhossein F, Bazshahi E, et al. The effects of capsinoids and fermented red pepper paste supplementation on blood pressure: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials [published online ahead of print, 2020 Oct 24]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30546-X. 

 

 

 

תוסף EGCG למיתון התגובה המטבולית לאחר ארוחה עתירת שומן

במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה האקוטית של תוסף (EGCG (Epigallocatechin gallate, הרכיב הפעיל בתה הירוק, על התגובה הגליקמית ופרופיל השומנים בדם לאחר הארוחה. החוקרים מסבירים, כי למזון מהיר עתיר שומן השפעה על המטבוליזם גם בקרב אנשים צעירים ובריאים, כאשר מחקרים פרה-קליניים הדגימו את ההשפעה המעכבת של EGCG על הסינתזה של חומצות שומן

במחקר נכללו 14 נשים בריאות בנות 21 בממוצע, עם BMI ממוצע של 21.4. כל המשתתפות נטלו 800 מ"ג EGCG, או פלסבו, מיד לפני אכילת ארוחה טיפוסית של מזון מהיר עתיר שומן רווי. בדיקות דם נלקחו בתחילת המחקר ו-90 ו-120 דקות לאחר הארוחה. 

נמצא כי לאחר 120 דקות, נטילת EGCG: קרא עוד.

de Morais Junior AC, Schincaglia RM, Passarelli M, Pimentel GD, Mota JF. Acute Epigallocatechin-3-Gallate Supplementation Alters Postprandial Lipids after a Fast-Food Meal in Healthy Young Women: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Crossover Study. Nutrients. 2020;12(9):2533. Published 2020 Aug 21.

 

 

אוֹמגה 3 לשיפור התפקוד הקוֹגניטיבי בקרב ילדים וצעירים

בסקירה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של אומגה 3 על התפקוד הקוגניטיבי בקרב ילדים וצעירים, ונבדק מהו המינון היעיל. בסקירה נכללו 33 מחקרים, מהם 24 מחקרים נערכו בקרב ילדים עד גיל 12 ושמונה מחקרים נערכו בקרב צעירים בגילאי 20-25. 

ברוב המחקרים נכללו משתתפים עם התפתחות תקינה, כאשר 11 מחקרים נערכו בקרב משתתפים עם ADHD ובמחקר אחד נכללו משתתפים עם PKU. משך ההתערבות נע בין ארבעה ל-52 שבועות. במחקרים אלה ניתנו תוספי אומגה 3 בטווח מינונים רחב שנע בין 16.5 ל-3,600 מ"ג/יום DHA ובין 0 ל-1,740 מ"ג/יום EPA. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

van der Wurff ISM, Meyer BJ, de Groot RHM. Effect of Omega-3 Long Chain Polyunsaturated Fatty Acids (n-3 LCPUFA) Supplementation on Cognition in Children and Adolescents: A Systematic Literature Review with a Focus on n-3 LCPUFA Blood Values and Dose of DHA and EPA. Nutrients. 2020;12(10):3115. Published 2020 Oct 12.

 

 

כיצד קפה עשוי להגן מפני פרקִינסון?

במחקר תצפיתי, המבוסס על ניתוח מטבולומי, נבדק הקשר בין קפאין לבין הסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, בהתאם לנשאות גנטית של LRRK2 (מוטציה שנמצאה קשורה בהתפתחות המחלה). במחקר נכללו בדיקות דם שנלקחו מ-368 משתתפים בהתאם לחלוקה הבאה: 118 חולי פרקינסון עם נשאות גנטית של LRRK2, 70 חולי פרקינסון ללא נשאות גנטית, 115 משתתפים ללא פרקינסון עם נשאות גנטית, 65 משתתפים ללא פרקינסון וללא נשאות גנטית. החוקרים בדקו 282 רכיבים בדם, במטרה לזהות רכיבים הקשורים במחלה.

נמצא כי:קרא עוד.

החוקרים מסיקים כיקרא עוד.

Crotty GF, Maciuca R, Macklin EA, et al. Association of caffeine and related analytes with resistance to Parkinson's disease among LRRK2 mutation carriers: A metabolomic study [published online ahead of print, 2020 Sep 30]. Neurology. 2020;10.1212/WNL.0000000000010863.

 

 

ההשפעה השלילית של עישון בקרב חולי פסוֹריאזיס

במחקר חתך, שנערך בטורקיה, נבדק הקשר בין עישון לבין מאפייני מחלת הפסוריאזיס. החוקרים מסבירים, כי פסוריאזיס הינה מחלה כרונית המושפעת מגורמים גנטיים וסביבתיים, כאשר עישון הוא אחד מהגורמים הסביבתיים המשמעותיים המהווים טריגר להתפרצות המחלה. 

במחקר נכללו 133 מטופלים המאובחנים עם פסוריאזיס. שכיחות המעשנים הייתה 67.6% מבין כלל המשתתפים. 

נמצא כי: קרא עוד.

Hayran Y, Yalçın B. Smoking Habits among Patients with Psoriasis and the Effect of Smoking on Clinical and Treatment-associated Characteristics: A Cross Sectional Study [published online ahead of print, 2020 Oct 14]. Int J Clin Pract. 2020;e13751. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

מנקאי כמקור צמחי לוִיטמין Bִ12

במחקר מעבדה, שנערך בישראל, מדגימים החוקרים כי צמח המנקאי (Wolffia globosa) מכיל צורה פעילה של ויטמין B12. במחקר קליני אחר נמצא כי הוא נספג היטב והוביל לעלייה בריכוז ויטמין B12 בדם (עלייה של 5.2% בקבוצת הביקורת, 9.9% בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית ו-15.4% בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית שקיבלה שייק מנקאי). 

לקריאה נוספת על המחקר הקליני לחצו כאן.

Sela I, Yaskolka Meir A, Brandis A, et al. Wolffia globosa-Mankai Plant-Based Protein Contains Bioactive Vitamin B12 and Is Well Absorbed in Humans. Nutrients. 2020;12(10):3067. Published 2020 Oct 8.

 

 

הפוטנציאל של פלבוֹנואידים לטיפול ברטִינופתיה סוּכרתית

בסקירה, מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים, בהתייחס להשפעה המיטיבה של פלבונואידים במצבים של רטינופתיה סוּכרתית.

Matos AL, Bruno DF, Ambrósio AF, Santos PF. The Benefits of Flavonoids in Diabetic Retinopathy. Nutrients. 2020;12(10):3169. Published 2020 Oct 16.

 

 

הפרעה במחזור הווסת קשורה בסיכון מוגבר לתמוּתה מוקדמת

במחקר עוקבה פרוספקטיבי, בו נכללו כ-80,000 נשים אחריהן נערך מעקב במשך 24 שנים, נמצא כי מחזור ווסת ארוך או שאינו סדיר קשור בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת, כאשר קשר זה משמעותי יותר בקרב נשים מעשנות.

Wang YX, Arvizu M, Rich-Edwards JW, et al. Menstrual cycle regularity and length across the reproductive lifespan and risk of premature mortality: prospective cohort study. BMJ. 2020;371:m3464. Published 2020 Sep 30. 

 

 

גיל מבוגר אינו פוגע בסיכויי הצלחת תכניות להפחתת משקל

במחקר רטרוספקטיבי, בו נכללו 242 עם שמנות קיצונית’ אשר השתתפו בתכנית התערבות לירידה במשקל במסגרת בית חולים, נמצא כי גיל מבוגר לא השפיע על סיכויי ההצלחה של ירידה במשקל. לפיכך, החוקרים טוענים’ כי גיל אינו צריך להשפיע על ההחלטות הקליניות באשר לקבלת חולים במסגרת שירות הניתן בבית חולים לטיפול בשמנות.

Leyden E, Hanson P, Halder L, et al. Older age does not influence the success of weight loss through the implementation of lifestyle modification [published online ahead of print, 2020 Oct 22]. Clin Endocrinol (Oxf). 2020;10.1111/cen.14354.

 

 

אורח חיים יושבני קשור בסיכון מוגבר לנפילה בקרב קשישות

במחקר פרוספקטיבי, שנערך בארה"ב, בו נכללו 5,549 נשים בנות 79 בממוצע, נמצא כי אורח חיים יושבני, אשר נמדד באמצעות מד תאוצה, היה קשור בסיכון מוגבר לנפילה. קשר זה היה משמעותי יותר בקרב נשים עם היסטוריה של נפילות.  

Rosenberg DE, Rillamas-Sun E, Bellettiere J, et al. Accelerometer-Measured Sedentary Patterns are Associated with Incident Falls in Older Women [published online ahead of print, 2020 Nov 30]. J Am Geriatr Soc. 2020;10.1111/jgs.16923.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם