עישון | טיפול בחרַדה | וִיטמין D | בריאות האישה בהריוֹן
עישון:
שכיחות העישון, בריאות ותוחלת חיים,
נטל מחלת לב המיוחסת לעישון,
נטל הסרטן המיוחס לעישון,
והפסקת עישון ותפקוד הקוגניטיבי.
שינויים במיקרוביום לטיפול בחרַדה:
איכות התזונה, חיידקי המעי וחרדה,
צריכת מזונות פרוביוטיים ופרהביוטיים,
ביוטיקה לטיפול בחרדה,
ותוספי ביוטיקה, תסמיני דיכאון וחרדה.
וִיטמין D:
השפּעת תיסוף ויטמין D על תמותה,
ויטמין D להאטת תהליכי הזדקנות,
אסטרטגיית תיסוף יעילה של ויטמין D
והשפּעת תיסוף ויטמין D במינון נמוך.
בריאות האישה בהיריוֹן:
צריכת יוד בהיריון ויתר לחץ דם,
ההשפעה של תיסוף כלורלה,
השפּעת התערבויות אורח חיים,
ותזונה בהיריון וחיידקי המעי.
עישון
בניתוח שיטתי משנת 2024 הוערכה ההשפעה העתידית של שכיחות העישון באוכלוסייה על מגמות של בריאות ותוחלת החיים.
ברקע למחקר, החוקרים מציינים כי עישון הוא גורם הסיכון ההתנהגותי המוביל לתמותה בעולם, ואחראי ליותר מ-175 מיליון מקרי מוות ולאובדן של כ-4.3 מיליארד שנות חיים בין השנים 1990-2021.
למרות הירידה בשכיחות העישון, במדינות רבות חלה בשנים האחרונות האטה בקצב הירידה, ואסטרטגיות שהוצעו לצמצום העישון אינן מיושמות בפועל.
בניתוח הנוכחי נבחנו תרחישים עתידיים אפשריים לפיהם המגמה הקיימת של שכיחות העישון תימשך, לצד בחינת ההשפעה של הפחתה נוספת בשיעורי העישון, במטרה להמחיש את התרומה הפוטנציאלית של מדיניות והתערבויות לצמצום העישון.
לצורך כך נעשה שימוש במודלים שונים לחיזוי השפּעתם של שלושה תרחישים של שכיחות עישון על אובדן שנות חיים, הן מכלל הסיבות והן מסיבות ספציפיות, וכן על תוחלת החיים. חישוב אובדן שנות החיים התבסס על נתונים ממחקר העוסק בנטל התחלואה העולמי.
במודל הבסיסי הוערכה ההשפעה הצפויה אם המגמה הקיימת משנת 2023 בשכיחות העישון ובגורמי סיכון נוספים תימשך.
מודל חלופי אחד בחן את התועלת האפשרית בהנחה של שכיחות עישון אפסית החל משנת 2023 ואילך. מודל חלופי שני סיפק אומדנים למדינות השוקלות יישום מדיניות להפחתה הדרגתית של שכיחות העישון לרמה של 5% עד שנת 2025.
תרחישים אלה מדגישים את היקף התועלת הבריאותית שניתן להשיג עד שנת 2050 אם ינקטו צעדים למיגור העישון.
בשנת 2022 הוערכה שכיחות העישון המתוקננת לגיל בעולם בכ-28.5% בקרב גברים ובכ-5.96% בקרב נשים.
בתרחיש הבסיסי, בהנחה שהמגמה הנוכחית תימשך, צפויה ירידה של 25.9% בשכיחות העישון בקרב גברים ושל 30.0% בקרב נשים בין השנים 2022–2050.
בהתאם לכך, מוערך כי עד שנת 2050 יאבדו 29.3 מיליארד שנות חיים בקרב גברים ו-22.2 מיליארד בקרב נשים. תוחלת החיים בלידה צפויה לעלות מ-73.6 שנים בשנת 2022 ל-78.3 שנים בשנת 2050.
בתרחיש החלופי המניח שכיחות עישון אפסית, אובדן שנות החיים הכולל צפוי להיות נמוך ב-2.04 מיליארד בהשוואה לתרחיש הבסיס. תוחלת החיים בלידה צפויה להגיע ל-77.6 שנים בקרב גברים ול-81.0 שנים בקרב נשים.
בתרחיש החלופי השני, המבוסס על הפחתה הדרגתית של שכיחות העישון, אובדן שנות החיים צפוי להיות נמוך ב-735 מיליון בקרב גברים וב-141 מיליון בקרב נשים, ותוחלת החיים בלידה צפויה לעמוד על 77.1 שנים בקרב גברים ועל 80.8 שנים בקרב נשים.
החוקרים מסכמים כי אף שעל פי התרחיש הבסיסי צפויה ירידה בשכיחות העישון, העישון ימשיך להוות בעתיד נטל בריאותי משמעותי. לפיכך, יש לשמר את מדיניות הפיקוח והבקרה הקיימת על טבק כדי להבטיח את המשך הירידה בשכיחות העישון. נוסף על כך, האצת קצב מיגור העישון באמצעות יישום מדיניות חדשה ומחמירה חיונית למניעת נטל נוסף בעשורים הקרובים ולשמירה על ההישגים שהושגו בשלושת העשורים האחרונים.
GBD 2021 Tobacco Forecasting Collaborators. Forecasting the effects of smoking prevalence scenarios on years of life lost and life expectancy from 2022 to 2050: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2021. Lancet Public Health. 2024 Oct;9(10):e729-e744.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39366729/
בניתוח שיטתי משנת 2025 הוערכו המגמות העולמיות בנטל מחלת לב כלילית המיוחסת לעישון בשנים 1990-2021.
הניתוח התבסס על נתוני מחקר נטל התחלואה העולמי, וכלל מידע מ-204 מדינות באשר לשיעורי תמותה מתוקננים לגיל (ASDR) ולשנות חיים שאבדו עקב תמותה מוקדמת ושנות חיים עם נכות (ASRDALYs).
במסגרת הניתוח נבחנו המגמות לאורך זמן באמצעות חישוב אחוז השינוי השנתי המוערך (EAPC), תוך בחינה לפי גיל, מין ורמה סוציו-דמוגרפית, במטרה לאתר פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
הממצאים מצביעים על ירידה כללית במדדי ה-ASDR וה-ASRDALYs הקשורים למחלת לב כלילית המיוחסת לעישון במהלך שלושת העשורים האחרונים.
באזורים בעלי רמה סוציו-דמוגרפית גבוהה נמצאה הירידה המשמעותית ביותר, עם ירידה שנתית ממוצעת של 4.31% ב-ASDR ושל 4.02% ב-ASRDALYs. לעומת זאת, באזורים בעלי רמה סוציו-דמוגרפית נמוכה נצפתה ירידה מתונה יותר, בשיעור של 0.54% ו-0.80% בהתאמה.
באופן עקבי נמצא כי הנטל עלה עם הגיל: שיעור התמותה בקבוצת הגיל 15-49 עמד על 4.31 ל-100,000 נפש, לעומת 46.57 בגילאי 50-74 ו-142.52 בקרב בני 75 ומעלה.
בנוסף, הנטל היה גבוה פי 8.54 בקרב גברים לעומת נשים (30.24 לעומת 3.54, בהתאמה).
פערים גיאוגרפיים בלטו במיוחד באזורים בעלי הכנסה נמוכה ובינונית, ובעיקר במזרח אירופה ובמרכז אסיה, שם נותר הנטל של מחלת לב כלילית הקשורה לעישון גבוה.
החוקרים מסכמים כי בעוד שהירידה הגלובלית בנטל מחלת לב כלילית הקשורה לעישון מעודדת, פערים משמעותיים עדיין קיימים, במיוחד באזורים בעלי רמה סוציו-דמוגרפית נמוכה. גברים ואוכלוסיות מבוגרות ממשיכים לשאת בנטל גבוה במיוחד, דבר המדגיש את הצורך בהתערבויות ממוקדות בקבוצות אוכלוסייה אלה.
Wang Y, Li Q, Bi L, Wang B, Lv T, Zhang P. Global trends in the burden of ischemic heart disease attributable to smoking from 1990 to 2021: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. Tob Induc Dis. 2025 Jan 29;23.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39882032/
בניתוח שיטתי משנת 2025 הוערכו המגמות העולמיות בנטל הסרטן המיוחס לעישון בשנים 2010-2021.
החוקרים מציינים כי הערכה מקיפה של היקף נטל הסרטן המיוחס לעישון חיונית לצורך גיבוש אסטרטגיות יעילות למניעת סרטן ולעיצוב מדיניות בתחום בקרת הטבק.
הניתוח התבסס על נתוני מחקר נטל התחלואה העולמי, וכלל מידע מ-204 מדינות. נבחנו שיעורי תמותה מתוקננים לגיל (ASDR) וכן שנות חיים שאבדו עקב תמותה מוקדמת ושנות חיים עם נכות (DALYs). במסגרת זו הוערכו היקף התמותה ואובדן שנות החיים בשנת 2021, לצד בחינת המגמות לאורך העשור שקדם לכך.
הממצאים מצביעים על כך שעישון ממשיך להוות גורם מוביל לתחלואה ותמותה מסרטן, כאשר כ-25% ממקרי התמותה מסרטן בעולם מיוחסים לעישון.
באופן כללי נצפתה ירידה בשיעורים המתוקננים לגיל של תמותה ושל DALYs המיוחסים לעישון ולעישון פסיבי. עם זאת, במקביל למגמות דמוגרפיות של גידול באוכלוסייה ועלייה בתוחלת החיים, הנטל הכולל של סרטן הקשור בעישון נמצא במגמת עלייה.
במהלך תקופת הניתוח נמצאה עלייה של 51.2% במספר מקרי התמותה מסרטן המיוחסים לעישון, זאת למרות ירידה של 31% בשיעור התמותה המתוקנן לגיל. מגמות דומות הודגמו גם ביחס ל-DALYs המיוחסים הן לעישון פעיל והן לעישון פסיבי.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אורך משנת 2025 נבחנו מגמות השינוי בתפקוד הקוגניטיבי לאחר הפסקת עישון בגיל העמידה ובגיל המבוגר.
ברקע למחקר, מציינים החוקרים כי אף שנצפו שיפורים קצרי טווח בתפקוד הקוגניטיבי בעקבות הפסקת עישון, לא ברור אם מדובר בהשפעה זמנית בלבד או שמא קיימת גם הטבה במסלולים קוגניטיביים ארוכי טווח, ובפרט כאשר ההפסקה מתרחשת בגיל מבוגר.
המחקר התבסס על נתונים מ-3 מחקרי עוקבה הכוללים משתתפים מ-12 מדינות, וכלל נתוני תפקוד קוגניטיבי שנאספו לאורך 18 שנים.
לצורך הניתוח הותאמו משתתפים שהפסיקו לעשן במהלך תקופת המעקב למשתתפים שהמשיכו לעשן, בהתאם למאפיינים דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים וקוגניטיביים מרכזיים.
במסגרת הניתוח נבחנו השינויים במדדי זיכרון ושטף מילולי בשתי נקודות זמן: בשש השנים שקדמו להפסקת העישון ובשש השנים שלאחריה, וכן בפרק זמן מקביל בקרב המשתתפים שהמשיכו לעשן.
המדגם כלל 4,718 משתתפים שהפסיקו לעשן, אשר הותאמו ל-4,718 משתתפים שהמשיכו לעשן. גיל המשתתפים נע בין 40 ל-89 שנים.
מן התוצאות עולה כי קרא עוד
שינויים במיקרוביום לטיפול בחרַדה
בסקירה משנת 2024 נבחן הקשר בין איכות התזונה לבין תסמיני חרדה, תוך התמקדות בתפקידם של חיידקי המעי כמנגנון מתווך אפשרי.
במסגרת הסקירה הוצע מודל תיאורטי אינטגרטיבי הקושר בין דפוסי תזונה, שינויים בהרכב חיידקי המעי והתפתחות או החמרה של חרדה.
העדויות המחקריות בהתייחס להשפעה של איכות התזונה נבחנו מכמה היבטים.
ראשית, נבחנה איכות התזונה באמצעות מדדים כמו המדד לתזונה דלקתית (DII), המדד לאכילה בריאה (HEI), המדד לתזונה מגוונת (DDS) ואחרים.
שנית, נבחנה השפּעתם של דפוסי תזונה שונים, כגון הדיאטה הנורדית, הדיאטה הים-תיכונית, הדיאטה המערבית ודפוסי תזונה מסורתיים.
בנוסף, נסקרה איכות התזונה על פי צריכת קבוצות מזון ומזונות ספציפיים (למשל פירות וירקות, דגנים מלאים ובשר מעובד), וכן על פי ההרכב התזונתי, כולל הרכב אבות המזון ורכיבים כגון פלבונואידים, סוגי סיבים תזונתיים, חומצות שומן ומיקרונוטריינטים דוגמת ויטמין C ואבץ.
ממצאי הסקירה מצביעים על כך קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבחנה התרומה של מזונות פרוביוטיים ופרהביוטיים להפחתת תסמיני חרדה.
המחקר התבסס על נתוני 4,317 משתתפים בגילאי 19-64 שנכללו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי של קוריאה בשנים 2019-2021.
במסגרת המחקר המשתתפים מילאו שאלוני תזונה לפיהם הוערכה הצריכה של שתי קבוצות מזון:
רמת הצריכה בכל אחת מהקבוצות סווגה לשלוש קטגוריות: נמוכה, בינונית וגבוהה.
חומרת תסמיני החרדה הוערכה באמצעות מדד GAD-7, ולפיו סווגו המשתתפים לרמת חרדה גבוהה או נמוכה. מבין המשתתפים שסווגו כבעלי רמת חרדה גבוהה, כ-67% היו נשים.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2023 הוערכה היעילות של התערבויות ביוטיות, כולל פרוביוטיקה, פרהביוטיקה וסינביוטיקה, בהפחתת תסמיני חרדה.
הסקירה כללה 23 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם בסך הכול 2,035 משתתפים. ב-5 מחקרים נכללו מספר קבוצות התערבות כך שהניתוח כלל בסך הכול 29 קבוצות: ב-22 מהן נבחנה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה, ב-4 קבוצות נבדקה פרהביוטיקה וב-3 קבוצות נבדקה סינביוטיקה.
אוכלוסיות המחקר היו מגוונות, ב-8 מחקרים השתתפו נבדקים בריאים גופנית ונפשית, ב-10 מחקרים נכללו משתתפים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS), ויתר המחקרים כללו משתתפים עם מצבים רפואיים שונים, מהם ב-3 מחקרים נכללו משתתפים עם בעיות בתחום בריאות הנפש.
ההתערבויות ניתנו בצורות שונות, כגון כמוסות, אבקות, מיצים או חלב מותסס, ומשך הטיפול נע בין 4 ל-24 שבועות.
לשם בחינת מנגנוני הפעולה האפשריים, ב-8 מהמחקרים הוערכו 20 מדדים שונים הקשורים להרכב חיידקי המעי וכן מדדים מטבוליים, חיסוניים וביוכימיים.
בניתוח הכולל נמצא כי להתערבויות הביוטיות הייתה השפעה מיטיבה מובהקת על מדדי חרדה בהשוואה לפלסבו.
ניתוח תתי-קבוצות העלה כי קרא עוד
בסקירה מקיפה משנת 2026 הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של תוספי ביוטיקה על תסמיני דיכאון וחרדה.
במסגרת הסקירה נבחנו הממצאים מ-30 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות של מחקרים אקראיים מבוקרים, אשר בחנו את יעילותם של תוספי פרוביוטיקה, פרהביוטיקה וסינביוטיקה בקרב מבוגרים הסובלים מתסמיני דיכאון ו/או חרדה.
החוקרים מדווחים על הטרוגניות משמעותית בין מטה-האנליזות שנכללו, ביחס לקריטריוני ההכללה של המחקרים, במאפייני אוכלוסיות המחקר, בסוגי ההתערבויות ובמדדי התוצאה בהם נעשה שימוש.
בכל 30 מטה-האנליזות נבחנה ההשפעה של פרוביוטיקה, ב-7 מהן נבחנה גם פרהביוטיקה, וב-4 נבחנה סינביוטיקה.
באופן כללי קרא עוד
וִיטמין D
בניתוח משנת 2026, המבוסס על מחקרים התערבותיים, נבחנה ההשפעה האפשרית של תיסוף ויטמין D על הסיכון לתמותה.
החוקרים מציינים כי חסר וחסר יחסי של ויטמין D הם מצבים שכיחים הקשורים לתוצאות בריאותיות שליליות, ובהן עלייה בסיכון לתמותה מכל סיבה.
בשני מחקרים אקראיים מבוקרים רחבי היקף, VITAL ו-D-Health, לא הודגמה תועלת של תיסוף ויטמין D בהפחתת הסיכון לתמותה. עם זאת, מחקרים אלה נערכו בעיקר באוכלוסיות עם רמות מספקות של ויטמין D.
המחקר התבסס על נתוני משתתפים מהביו-בנק הבריטי. בהתבסס על ממצאי המחקרים VITAL ו-D-Health הוערכה ההשפעה הצפויה של עלייה ברמות ויטמין D בדם בעקבות תיסוף.
בניתוחים חלופיים שוקללה אוכלוסיית המחקר כך שתשקף את התפלגות רמות ויטמין D כפי שנצפתה במחקרים המקוריים, או לחלופין הוגבלה למשתתפים עם חסר או חסר יחסי של ויטמין D.
ההשפעה על הסיכון קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 הוערך הקשר בין רמות ויטמין D בדם לבין אורך הטלומרים.
טלומרים הם מבנים המצויים בקצות הכרומוזומים המגנים על החומר התורשתי. הם מתקצרים עם כל חלוקת תא, ולכן נחשבים למדד להזדקנות ביולוגית ואף כגורם סיכון לתחלואה כרונית. משוער כי ויטמין D עשוי לתרום לשימור אורך הטלומרים, בין היתר בזכות השפעותיו נוגדות הדלקת.
הסקירה כללה 21 מחקרי חתך ובהם 185,191 משתתפים בגיל 9-64 שנים.
רמות ויטמין D הממוצעות במחקרים נעו בין 19.7 ל-88.5 ננוגרם/מ"ל.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא קרא עוד
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי משנת 2025 נבחנה אסטרטגיית התיסוף היעילה של ויטמין D, תוך התייחסות לסוג התכשיר ולתדירות מתן הטיפול.
מטרת המחקר הייתה להשוות בין קלציפדיול (calcifediol), הנגזרת הפעילה של ויטמין D, לבין כולקלציפרול (cholecalciferol), הצורה הנפוצה בתוספים שהופכת לפעילה בגוף לאחר חשיפה לקרינת השמש.
המחקר נערך בתנאי העולם האמיתי וכלל 105 משתתפים שסווגו לשלוש קבוצות:
מדד המטרה העיקרי היה השינוי ברמת ויטמין D בדם לאחר הטיפול בהשוואה לערכי הבסיס.
נמצא כי קרא עוד
במחקר קליני משנת 2025 נבחנה היעילות של תיסוף ויטמין D במינון נמוך לאורך זמן במטרה להעלות את רמות הוויטמין בדם ולבחון את השפּעתו על הפעילות החיסונית.
במחקר השתתפו 35 מתנדבים בריאים אשר קיבלו תיסוף ויטמין D במשך 12 חודשים.
המינון הותאם לרמת ויטמין D בדם בתחילת המחקר כך שמשתתפים עם חסר יחסי (50-75 ננומול/ליטר) קיבלו מינון של 500 יחב"ל ליום, ומשתתפים עם רמות נמוכות יותר קיבלו 1,000 יחב"ל ליום.
את המחקר השלימו 29 משתתפים.
בתחילת המחקר הרמה הממוצעת הייתה 33 ננומול/ליטר, כאשר חסר יחסי נמצא בקרב 5/29 משתתפים, חסר בקרב 12/29 וחסר חמור בקרב 9/29 משתתפים.
לאחר 12 חודשי תיסוף קרא עוד
בריאות נשים בהריוֹן
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת יוד נמוכה במהלך ההיריון לבין הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם הדורש טיפול תרופתי במהלך תקופה של 10 שנים לאחר הלידה.
המחקר התבסס על נתוני עוקבה רחבת היקף מנורבגיה וכלל 58,629 נשים הרות ללא מחלות בלוטת התריס או יתר לחץ דם טרם ההיריון.
בהתאם לשאלוני תזונה שמולאו סביב שבוע 22 להיריון, צריכת היוד החציונית הייתה כ-121 מק"ג ליום.
מדד התוצאה שנבחן היה הופעה חדשה של יתר לחץ דם, שהוגדרה כמתן טיפול תרופתי לפחות 90 יום לאחר הלידה, על פי הרשומות הרפואיות.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-7 שנים תועדו 1,422 מקרים חדשים של יתר לחץ דם.
במחקר אקראי מבוקר פתוח משנת 2023 נבחנה ההשפעה של תיסוף כלורלה בקרב נשים הרות עם דלקת מערכתית תת-קלינית.
החוקרים מציינים כי רמות דלקת גבוהות במהלך ההיריון קשורות לעלייה בסיכון לסיבוכים לאם ולעובר.
במחקר השתתפו 22 נשים הרות עם רמת CRP גבוהה (מעל 0.05 מ"ג/דצ"ל).
המשתתפות חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות, שקיבלה תוסף כלורלה במינון יומי של 6 גרם החל משבוע 12-18 להריון ועד ללידה, או לקבוצת הביקורת שלא קיבלה כל התערבות.
בדיקות דם בוצעו בתחילת המחקר ובשבוע 25, 30 ו-35 להיריון, ונבדקו מדדים של עצירות (בהתחשב בשימוש במשלשלים), רמות ברזל, השפעות שליליות, סיבוכים שונים ומדדי התינוק בלידה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של התערבות אורח חיים במהלך ההיריון על אוכלוסיית החיידקים במעי ובנרתיק.
החוקרים מציינים כי עד כה פורסמו מחקרים מעטים בלבד שבחנו את הקשר בין המיקרוביוטה האימהית לבין התקדמות ההיריון, ואת תרומתו האפשרית של אורח החיים לשינויים אלו.
במחקר קודם של אותה קבוצת חוקרים נמצא כי שתי התערבויות באורח החיים, דיאטה ים-תיכונית ותוכנית מיינדפולנס להפחתת סטרס (MBSR), הובילו להפחתה בשיעור היילודים הקטנים לגיל ההיריון (SGA). על כן הועלתה ההשערה כי שינויים בהרכב המיקרוביוטה עשויים להוות מנגנון ביולוגי המסביר השפעה מיטיבה זו.
הניתוח הנוכחי כלל תת-מדגם של 351 נשים הרות מהמחקר המקורי, אשר חולקו באקראי לשלוש קבוצות: דיאטה ים-תיכונית, תוכנית להפחתת סטרס, או קבוצת ביקורת שקיבלה טיפול סטנדרטי בלבד.
במסגרת הדיאטה הים-תיכונית קיבלו המשתתפות 2 ליטר לחודש של שמן זית כתית מעולה ו-15 גרם ליום אגוזי מלך, עד לשבועות 34-36 להיריון.
תוכנית המיינדפולנס כללה מפגש שבועי בן 2.5 שעות במשך 8 שבועות, יום תרגול מרוכז אחד, וכן תרגול ביתי מותאם להיריון.
דגימות צואה ודגימות נרתיקיות נאספו בסיום ההתערבות, ובתת-מדגם של 85 נשים נאספו דגימות גם בתחילתה.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תזונת האם על אוכלוסיית חיידקי המעי ועל מדדי הבריאות במהלך ההיריון.
החוקרים מציינים כי גישות תזונתיות המשפיעות על אוכלוסיית חיידקי המעי, כמו העלאת צריכת הסיבים או פוליפנוֹלים, עשויות לתרום לשיפור הבריאות בהיריון ולהפחתת הסיכון למצבים כמו סוכרת היריון, הפרעות יתר לחץ דם או שמנות.
הסקירה כללה 29 מחקרים תצפיתיים והתערבותיים בהם 3,077 נשים הרות.
במסגרת המחקרים נבחן הקשר בין דפוסי תזונה להרכב חיידקי המעי: ב-7 מחקרים הושוו נשים עם וללא סוכרת היריון; ב-21 מחקרים נבדק הקשר ל-BMI; במחקר אחד הושוו נשים עם הפרעות יתר לחץ דם לנשים עם לחץ דם תקין; וב-10 מחקרים נכללו נשים ללא סיבוכי היריון.
נמצאו עדויות עקביות לכך שתזונה עתירת סיבים ותזונה צמחונית קשורות בעלייה בשכיחות חיידקים מיטיבים, כגון Roseburia ו-Bifidobacterium, וכן בשיפור מדדים מטבוליים.
מנגד, תזונה עתירת שומן ותזונה מערבית נקשרו בירידה במגוון החיידקים ובעלייה בחיידקים פרו-דלקתיים, כגון Collinsella וחיידקים ממשפחת Lachnospiraceae.
בקרב נשים עם סוכרת היריון נמצא כי קרא עוד
