עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
חזרה לראש הדף גישה מהירה לדף הבית

שילוב צמחי מרפא ותוספי תזונה עם תרופות למחלות עצבים של הגיל השלישי

עודכן בתאריך 10/11/2025

שכיחותן של מחלות נוירודגנרטיביות, ובראשן מחלת האלצהיימר, עולה באופן משמעותי בגיל השלישי ומהווה אתגר רפואי, חברתי וכלכלי ראשון במעלה. לצד הטיפול התרופתי הקיים, מתרבות העדויות באשר ליעילותם ובטיחותם של צמחי מרפא ותוספי תזונה בשילוב עם התרופות המקובלות. אף כי מספר המחקרים הקליניים הישירים עדיין מצומצם, חלקם מצביעים על פוטנציאל לשיפור קוגניטיבי, האטת התקדמות המחלה ושיפור איכות החיים של המטופלים.

סקירה יסודית של הספרות מראה כי קיימים לא מעט צמחי מרפא ותוספי תזונה אשר נמצאו כבטוחים ויעילים בשילוב עם התרופות השונות ויכולים להוביל לעיכוב המחלות השונות ולשיפור התמונה הקלינית והיכולות הקוגניטיביות.

בחרנו להציג את העדויות לפי התרופות השונות כיוון שבדרך כלל אלו אינן בשליטתנו ונקבעות על ידי גורמי הרפואה הרלוונטיים. תחת כל תרופה תמצאו את צמחי המרפא והתוספים, מסודרים לפי כמות העדויות והיעילות.

חשוב לציין כי המידע המפורט כאן הינו כללי. בגיל השלישי שימוש בריבוי תרופות הוא נפוץ ויש להתאים את הטיפול באופן אישי ומדוקדק. כך למשל, בעוד שגינקו הראה יעילות במניעה ובטיפול במחלת האלצהיימר, שילוב שלו עם תרופות נוגדות קרישה שונות (כמו קומדין או אספירין) עלול להיות מסוכן ודורש זהירות ומומלץ להתייעץ עם רופא/ה או רוקח/ת.

 

אָלצהיימר | פָרקינסון

 

אָלצהיימר

צמחי המרפא והתוספים אשר הדגימו את היעילות והבטיחות הגבוהים ביותר בשילוב עם התרופות השונות כוללים גינקו בילובה, ג'ינסנג קוראני, מליסה, וזעפרן. וכן אומגה 3, מלטונין, קואנזים Q10, ויטמין B12, ויטמין E, וויטמין D. כמו כן, מספר מחקרים הראו כי שינוי באורח החיים יכול להוביל לשיפור קוגניטיבי משמעותי.

 

התרופות (כללי) | מעכבי אָצטילכולִין אסטראז | ממנטיין (Memantine) | נוגדנים מונוקלונליים | אורח חיים

 

התרופות

הטיפול התרופתי העיקרי לאלצהיימר מבוסס על שתי משפחות עיקריות:

  • מעכבי אצטילכולִין אסטראז - התרופות דונפזיל (Donepezil) , רִיבסטיגמין (Rivastigmine) וגלנטאמין (Galantamine) פועלות על ידי עיכוב האנזים המפרק אצטילכולִין במוח, ובכך מגבירות את רמתו ומשפרות זמנית את התקשורת בין תאי עצב, מה שיכול לתרום לשימור תפקודים קוגניטיביים.
  • אנטגוניסטים לקולטני NMDA - התרופה ממנטיין (Memantine) - אנטגוניסט לא תחרותי לקולטן NMDA לגלוטמט, שמפחית גירוי יתר רעיל של תאי עצב הנגרם מעודף גלוטמט, מנגנון הקשור להתקדמות הניוון העצבִי.
     

שתי התרופות אינן מרפאות את המחלה, אך עשויות להאט את הידרדרות התסמינים ולשפר תפקוד יומיומי לתקופה מסוימת.

בנוסף, קיימת משפחה חדשה יחסית של תרופות לאלצהיימר מבוססות נוגדנים מונוקלונליים (Lecanemab, Aducanumab, Donanemab) המכוונים ישירות לפתולוגיה של המחלה. הנוגדנים מזהים וקושרים את הצורה המסיסה של בטא-עמילואיד (amyloid-β protofibrils) במוח, ובכך מסייעים להפחתת שקיעת עמילואיד והצטברות הפלאקים, שנחשבים לאחד המנגנונים המרכזיים בהתפתחות המחלה.

 

מעכבי כולִִין אסטראז - דונפזיל (Donepezil), רִיבסטיגמין (Rivastigmine) וגלנטאמין (Galantamine)

גינקו בילובה (Ginkgo biloba) - מספר מטא-אנליזות (27-31) של כמה עשרות מחקרים קליניים הראו שמתן גינקו (120 או 240 מ"ג ליום) עם דונזפיל היה בטוח לשימוש ואף שיפר תפקודים קוגניטיביים וכלליים, אם כי איכות המחקרים לא היתה גבוהה.

שני מחקרים קליניים (15,16) הראו שמתן גינקו בילובה (120 או 240 מ"ג ליום) עם התרופות רִיבסטיגמין (Rivastigmine), וגלנטאמין (Galantamine) היה בטוח לשימוש ואף שיפר תפקודים קוגניטיביים וסימפטומים נוירופסיכיאטרים.

 

ג'ינסנג קוראני (Panax ginseng) - שני מחקרים קליניים בחולי אלצהיימר (1,2) הראו ששילוב של ג'ינסנג קוראני (4.5 או 9 גרם ליום) עם מעכבי אצטילכולִין גרם לשיפור במדדי האלצהיימר, השיפור הזה לא נמשך אחרי הפסקת לקיחת התוסף.

 

אומגה 3 - סקירה (4) ומספר מחקרים קליניים (5-12) הראו שמתן תוסף של אומגה 3 (1.7 DHA 0.6 and EPA) לחולי אלצהיימר שיפר מספר מדדים הקשורים למערכת העצבים כמו עליה בכמות נוזל ה-CSF, ירידה בדלקתיות ובניוון עצבי, שיפור בתאבון ובמסת גוף, ושימור יכולות שפה מדוברת.

 

ויטמין B12 - במטא-אנליזה (36) של חמישה מחקרים קליניים בקרב מטופלים עם מחלת אלצהיימר, מתן משולב של ויטמין B12 וחומצה פולית (במינונים משתנים, למשך 6-18 חודשים) יחד עם טיפול במעכבי אצטילכולִין אסטראז הוביל לשיפור מתון אך מובהק בציוני הMMSE- ולירידה משמעותית ברמות ההומוציסטאין בדם בהשוואה לפלצבו. עם זאת, לא נמצאה השפעה מובהקת על ציוני ADAS-Cog או על התפקוד היומיומי.
במחקר קליני (37) שנערך בקרב מטופלים עם מחלת אלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית שקיבלו טיפול ארוך-טווח במעכבי אצטילכולִין אסטראז, נמצא כי מטופלים עם רמות בסיס מיטביות של ויטמין B12 בדם (>436 ng/L) חוו ירידה קוגניטיבית איטית יותר בהשוואה למטופלים עם רמות B12 נמוכות יותר, לאורך עד שמונה שנים.

 

קואנזים Q10 - שני מחקרים קליניים קטנים (13,14) הראו שמתן קואנזים Q10 (400-1200 מ"ג ליום למשך 4-8 שבועות) בשילוב עם התרופה דונזפיל היה בטוח לשימוש.

 

מליסה (Melissa officinalis) - במחקר קליני יחיד (19) שנערך בקרב 23 מטופלים עם דמנציה קלה עקב מחלת אלצהיימר, שחלקם טופלו במעכבי אצטילכולִין-אסטראז, נמצא כי מתן משולב עם תמצית מליסה (500 מ״ג ליום במשך 24 שבועות) עשוי לסייע במניעת החמרה של תסמינים נוירו-פסיכיאטריים הקשורים למחלת אלצהיימר.

 

מלטונין - במחקר קליני על חולי אלצהיימר (3) שילוב מלטונין (2 מ"ג בשחרור מושהה) עם דונזפיל שיפר יכולות קוגניטיביות ואיכות שינה, במיוחד אצל חולים עם בעיות שינה. בנוסף, מחקרי מעבדה (17,18) הראו אפקט סינרגי בהגנה של תאי עצב במתן שילוב של מלטונין וגאלנטמין (שניהם במינון נמוך).

 

ויטמין E - במחקר קליני (40) בקרב חולי אלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית שהיו בטיפול עם מעכבי אצטילכולִין-אסטראז (בעיקר דונפזיל וגאלנטמין), מתן ויטמין E (מסוג אלפא-טוקופרול, 2000 IU ליום) האט באופן משמעותי את הירידה התפקודית בהשוואה לפלסבו והקטין את קצב הירידה השנתי. בניגוד לכך, הוספה של ממנטיין לבד או עם ויטמין E לא גרמה ליתרון משמעותי. במחקר קליני נוסף (42) בחולים עם ירידה קוגניטיבית קלה, מתן ויטמין E בלבד (2000 IU ליום) לא השפיע על הירידה הקוגניטיבית.
 

את השילוב המלא של התרופה דונפזיל עם צמחי המרפא והתוספים ניתן לראות כאן.

 

את השילוב המלא של התרופה רִיבסטיגמין (Rivastigmine), עם צמחי המרפא והתוספים ניתן לראות כאן.

 

את השילוב המלא של התרופה גלנטאמין (Galantamine) עם צמחי המרפא והתוספים ניתן לראות כאן.

 

התרופה ממנטיין (Memantine)

ג'ינסנג קוראני (Panax ginseng) - שני מחקרים קליניים בחולי אלצהיימר (1,2) הראו ששילוב של ג'ינסנג קוראני (4.5 או 9 גרם ליום) עם תרופות לאלצהיימר, כולל ממנטיין, הביא לשיפור במדדי האלצהיימר, השיפור הזה לא נמשך אחרי הפסקת לקיחת התוסף.

 

גינקו בילובה (Ginkgo biloba) - שני מחקרים קליניים (15,16) הראו שמתן גינקו בילובה (120 או 240 מ"ג ליום) עם תרופות אלה היה בטוח לשימוש ואף שיפר תפקודים קוגניטיביים וסימפטומים נוירופסיכיאטרים.

 

ויטמין D - במחקר קליני (38) בקרב חולי אלצהיימר, טיפול משולב בממנטיין יחד עם ויטמין D ‏ (400-1000 יחב"ל ליום או 100,000-200,000 יחב"ל לחודש) במשך 6 חודשים הוביל לשיפור מובהק בציון הMMSE- בעוד שטיפול בממנטיין בלבד שמר על יציבות במדד זה, וטיפול בויטמין D בלבד לווה בירידה. השילוב עלה בביצועיו על פני כל אחד מהטיפולים בנפרד, ומרמז על יתרון קוגניטיבי סינרגטי של ממנטיין וויטמין D במחלת האלצהיימר.

 

זעפרן (Crocus sativus) - מספר מחקרים קלינייים ומטא אנליזות (72-78) הראו שמתן זעפרן (30 mg/day) לבדו הועיל מבחינה קוגניטיבית לחולי אלצהיימר וחולים עם בעיה קוגניטיבית קלה, אולם השילוב בינו לבין ממנטיין נבדק רק במחקר בעלי חיים אחד (20), שבו ניכר אפקט סינרגי של שני החומרים. 

 

ויטמין C - ממנטיין הוא בסיס חלש שמופרש דרך הכליות, ופינויו מושפע מחומציות השתן. לכן לקיחה של תוסף ויטמין C עשויה להאיץ את קצב פינוי התרופה ולהוריד את רמתה בדם. מומלץ להפריד בין נטילת התרופה לבין נטילת התוסף (2-4 שעות).

 

את השילוב המלא של התרופה ממנטיין (Memantine) עם צמחי המרפא והתוספים ניתן לראות כאן.

 

 

תרופות מבוססות נוגדנים מונוקלונליים

לגבי התרופות החדשות, הן יצאו לשוק רק בשנתיים האחרונות וטרם נעשו מחקרים על שילוב שלהן עם צמחי מרפא ותוספי תזונה.

 

אורח חיים

במהלך הכנת מאמר זה נתקלנו במספר מחקרים קליניים (22-25) אשר הציגו תוצאות חיוביות משמעותיות, במיוחד כאשר הן משולבות, רב תחומיות ומלוות ע"י גורמים מקצועיים.

מחקרים אלו כללו שילוב של מספר גורמי אורח חיים ובחלקם (22) כללו גם מתן תוספים (אומגה 3, כורכומין, מולטיויטמין, קואנזים Q10, ויטמין סי, ויטמין B12, מגנזיום טראונט, הריסיום ופרוביוטיקה).

המחקרים מדגישים שילוב של: תזונה מומלצת (דיאטות MIND, ים תיכונית ו-DASH), פעילות גופנית (לפחות 150 דקות בשבוע), אימון קוגניטיבי, מעורבות חברתית, הימנעות מעישון, צריכת אלכוהול מתונה, צריכה מתונה של קפה ותה, וכן ניטור גורמי בריאות נלווים.

 

פָרקינסון

הטיפול התרופתי במחלת פרקינסון מתמקד בעיקר בהשלמת חסר בדופמין במערכת העצבים המרכזית. התרופה הנפוצה ביותר היא לבודופה, והיא ניתנת לעיתים בשילוב עם תרופות אחרות כדי להאריך את משך פעולתה. טיפול זה מסייע בשיפור הסימפטומים המוטוריים ובהאטת התקדמות המחלה.

צמחי המרפא והתוספים אשר הדגימו את היעילות והבטיחות הגבוהים ביותר בשילוב עם התרופות השונות כוללים שוש קירח, גינקו, זעפרן, חילבה, ויטמין C, ויטמינים מקבוצת B, מלטונין, 5-HTP, ואבץ.

 

התרופות (כללי) | לבודופה (Levodopa) | מעכבי MAO-B | מעכבי COMT | אגוניסטים לדופמין | אנטגוניסטים ל-NMDA | אנטגוניסטים לרצפטור הכולינרגי

 

התרופות

הטיפול התרופתי במחלת פרקינסון מתבסס בעיקר על מספר משפחות עיקריות של תרופות:

  • לבודופה (Levodopa) - תרופה יעילה ביותר שמעלה את ריכוז הדופמין במוח על ידי מתן מולקולת L-DOPA המומרת לדופמין במוח. היא ניתנת בדרך כלל בשילוב עם מעכבי דופה-דקרבוקסילאז (כגון קרבידופה או בנזראזיד) שמונעים פירוק מוקדם של התרופה ומפחיתים תופעות לוואי.
  • מעכבי MAO-B - אנזים זה מפרק דופמין במוח, ולכן עיכוב שלו משפר את זמינות הדופמין. תרופות ממשפחה זאת ניתנות לעיתים גם כנוגדי דכאון. תרופה לדוגמא - סלגילין (Selegiline).
  • מעכבי COMT - תרופות אלה מעכבות את פירוק מולקולת L-DOPA בכדי להאריך את השפּעת התרופה לבודופה. דוגמאות: אנטאקפון (Entacapone), טולאקפון (Tolcapone), אופיקפון (Opicapone).
  • אגוניסטים לדופמין - כמו פרמיפקסול (Pramipexole) ורופינירול (Ropinirole).
  • אנטגוניסטים ל-NMDA - תרופה זו מפחיתה את פעילות היתר של גלוטמט הנוצרת בעקבות מחסור הדופמין וכך מסייעת כטיפול משלים לסימפטומים של פרקינסון כמו דיסקינזיה וקשיחות שריר. בנוסף, היא משחררת דופמין מקצות העצבים. תרופה לדוגמא - אמנטדין (Amantadine).
  • אנטגוניסטים לרצפטור הכולינרגי - תרופות אלה חוסמות את פעילות האצטילכולִין במערכת העצבים, וכך עוזרות לשפר את האיזון בין דופמין לאצטילכולִין במוח. דוגמאות: ביפרידן (Biperiden), טרהקסיפרולין (Trihexyphenidyl), בנזטרופין (Benztropine), פריפנדין (Procyclidine).

 

לבודופה (Levodopa)

ויטמין C - לפי סקירות (43,48) ומחקרים קליניים (49,50), מתן לבודופה יחד עם ויטמין C (200-2000 מ"ג) שיפר את ספיגת התרופה אצל חולי פרקינסון מבוגרים בעלי זמינות נמוכה של לבודופה והוריד באופן מובהק סטטיסטית את חומרת ומשך דיסקינזיה, וכן שיפר הלוצינציות וסיפטומים נוספים של קשב וזכרון.

 

חומצה פולית - בסקירה (43) ומחקרים קליניים (44-46) שילוב של התרופה לבודופה עם חומצה פולית (5-10 מ"ג ליום, לבד או יחד עם ויטמיני B2 ו-B6) הוריד באופן מובהק סטטיסטית את רמות ההומוציסטאין שעלו בעקבות מתן לבודופה. בכך יש פוטנציאל להורדת הסיכוי לשבץ מוחי ולדלדול עצם.

 

ויטמין B12 - סקירה (43) ומספר מחקרים קליניים (44,46,47) הראו ששילוב של לבודופה עם ויטמין B12 (500-1500 מק"ג ליום) וכן חומצה פולית (לבד או עם ויטמיני B2 ו-B6) הורידה באופן מובהק סטטיסטית את רמות ההומוציסטאין הגבוהות בעקבות מתן התרופה. בנוסף, השילוב הגביר רמות B12 בדם ושיפר את דלדול העצם אצל מטופלים עם צפיפות עצם נמוכה.

 

שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) - בסקירה שיטתית (55) ומחקר קליני (56) מתן 5 מ"ל של תמצית שורש שוש קירח, אשר כללה 12.14 מ"ג של חומצה גליצריזית, יחד עם תרופות סטנדרטיות לפרקינסון (לבודופה, פרמיפקסול ואמנטדין) שיפרה מדדי פעילות יומיומית וכן רעד.

 

גינקו בילובה (Ginkgo biloba) - מחקר רטרוספקטיבי (54) עם חולי פרקינסון הראה שמתן גינקו בילובה (מינון לא מצויין במחקר) ביחד עם נימודיפין (חוסם תעלות סידן) ותרופות לפרקינסון (כולל לבודופה ופרמיפקסול) שיפר משמעותית את התפקוד הקוגניטיבי והיומיומי אצל החולים. בנוסף, מחקרי בע"ח הראו שמתן גינקו בילובה שיפר את הרעילות העצבית שגרמה לבודופה. 

 

מלטונין - במספר מחקרים קליניים (57-60) עם חולי פרקינסון, מתן מלטונין (2-10 מ"ג ליום) בשילוב עם תרופות (לבודופה, אמנטדין, ביפרידן, פרמיפקסול וסלגילין) היה בטוח לשימוש והראה תועלת בשיפור איכות השינה ובסימפטומים של פרקינסון, אם כי התוצאות לא היו חד משמעיות.

 

זעפרן (Crocus sativus) - מחקר קליני (52) הראה שמתן קרוסין (60 מ"ג ליום) יחד עם לבודופה שיפר באופן מובהק פעילויות מוטוריות ויומיומיות אצל החולים אך לא השפיע על מדדי לחץ חמצוני.

 

גרגרנית החילבה (Trigonella foenum-graecum) - מחקר קליני (61) מצא שמתן חילבה (600 מ"ג ליום למשך 6 חודשים) יחד עם לבודופה האט את התקדמות מחלת הפרקינסון ושיפר את הסימפטומים. עם זאת, בשל תכולת החומרים המוצילגים בצמח, העלולים לעכב ספיגה במערכת העיכול, מומלץ להפריד בין נטילת החילבה לנטילת התרופות, בהפרש של לפחות 2-3 שעות.

 

כורכום (Curcuma longa) - במחקר קליני (53) אצל חולי פרקינסון שטופלו במגוון תרופות (כולל לבודופה, פרמיפקסול, אמאנטידין, אנטקפון, סלגילין, טריהקספנידיל) מתן כורכומין (80 מ"ג ליום) למשך 3 חודשים לא שיפר באופן מובהק את איכות החיים וסימפטומים קליניים בהשוואה לפלסבו.

 

5-HTP - מחקר קליני (51) הראה שמתן לבודופה עם HTP-5 (50 מ"ג ליום) שיפר באופן מובהק סטטיסטית את מצב הדיסקינזיה שנגרם מהתרופה בלי להחמיר יכולות מוטוריות.

 

ויטמין B6 - שילוב לבודופה עם ויטמין B6 (פירידוקסין) מחייב זהירות וניהול נכון של הטיפול. הנגזרת הפעילה של ויטמין B6 הנקראת PLP מהווה קופקטור להמרה של לבודופה לדופמין. מתן ויטמין B6 עם לבודופה אינו מומלץ משום שהוא מגביר את הפירוק בפריפריה וכך גורם להפחתת זמינות התרופה למוח, ומכאן להפחתת היעילות טיפולית (65,66). אולם, שילוב זה אפשרי כאשר לבודופה ניתן בשילוב איניביטור (כגון קרבידופה). בנוסף, לבודופה עשוי להעלות את הדרישה התזונתית לויטמין זה, לכן מומלץ לפקח על רמתו בדם ולשקול תיסוף במינון נמוך (5-10 מ"ג ליום), במרחק של לפחות שעתיים ממועד נטילת התרופה.

בנוסף, סקירה (43) הראתה שמתן ויטמיני B, כולל B2, B6, B9, B12 שיפרה באופן מובהק סטטיסטית את העליה ברמות ציסטאין, עקב מתן לבודופה.

 

אבץ - מטא-אנליזות (62,63) מעידות כי לחולי פרקינסון רמות אבץ נמוכות משמעותית לעומת אוכלוסייה בריאה, והמחסור עשוי להוות גורם סיכון למחלה. בנוסף, מחקר קליני (64) הראה שככל שנוטלים יותר לבודופה, רמות האבץ בדם יורדות, תיסוף אבץ (לא צויין מינון) אצל נבדקים עם חוסר באבץ שיפר מדדי חרדה, אך לא את תסמיני הפרקינסון עצמם.

 

ברזל - לפי מקורות מקצועיים (71) תוסף ברזל עשוי לפגוע בספיגת התרופה ולכן מומלץ להפריד מספר שעות בין נטילת התוסף לבין התרופה.

 

את השילוב המלא של התרופה לבודופה עם צמחי המרפא והתוספים ניתן לראות כאן.

 

מעכבי MAO-B  - התרופה סלגילין (Selegiline)

 

מלטונין - במספר מחקרים קליניים (57-60) עם חולי פרקינסון, מתן מלטונין (2-10 מ"ג ליום) בשילוב עם תרופות (לבודופה, אמנטדין, ביפרידן, פרמיפקסול וסלגילין) היה בטוח לשימוש והראה תועלת בשיפור איכות השינה וסימפטומים של פרקינסון, אם כי התוצאות לא היו חד משמעיות.

 

כורכום (Curcuma longa) - במחקר קליני (53) אצל חולי פרקינסון שטופלו במגוון תרופות (כולל לבודופה, פרמיפקסול, אמאנטידין, אנטקפון, סלגילין, טריהקספנידיל) מתן כורכומין (80 מ"ג ליום) למשך 3 חודשים לא שיפר באופן מובהק את איכות החיים וסימפטומים קליניים בהשוואה לפלסבו.

 

את השילוב המלא של התרופה עם צמחי המרפא והתוספים ניתן לראות כאן.

 

מעכבי COMT - התרופה אנטאקפון (Entacapone)

ויטמין B12 - מחקר קליני (69) עם חולי פרקינסון מצא שטיפול עם לבודופה, מעכבי דופה-דקרבוקסילאז ואנטקפון הוריד את רמות ויטמין B12 באופן מובהק סטטיסטית, ואת רמות החומצה הפולית באופן שאינו מובהק, בהשוואה לחולים שלא קיבלו אנטקפון.

 

כורכום (Curcuma longa) - במחקר קליני (53) אצל חולי פרקינסון שטופלו במגוון תרופות (כולל לבודופה, פרמיפקסול, אמאנטידין, אנטקפון, סלגילין, טריהקספנידיל) מתן כורכומין (80 מ"ג ליום) למשך 3 חודשים לא שיפר באופן מובהק את איכות החיים וסימפטומים קליניים בהשוואה לפלסבו.

 

את השילוב המלא של התרופה עם צמחי המרפא והתוספים ניתן לראות כאן.

 

אגוניסטים לדופמין - התרופה פרמיפקסול (Pramipexole)

שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) - בסקירה שיטתית (55) ומחקר קליני (56) מתן 5 מ"ל של תמצית שורש שוש קירח, אשר כללה 12.14 מ"ג של חומצה גליצריזית, יחד עם תרופות סטנדרטיות לפרקינסון (לבודופה, פרמיפקסול ואמנטדין) שיפרה מדדי פעילות יומיומית וכן רעד.

 

גינקו בילובה (Ginkgo biloba) - במחקר רטרוספקטיבי (56) עם חולי פרקינסון, הראו שמתן גינקו בילובה (מינון לא מצויין במחקר) ביחד עם נימודיפין (חוסם תעלות סידן) ותרופות לפרקינסון (כולל לבודופה ופרמיפקסול) שיפר משמעותית את התפקוד הקוגניטיבי והיומיומי אצל החולים.

 

מלטונין - במספר מחקרים קליניים (57-60) עם חולי פרקינסון, מתן מלטונין (2-10 מ"ג ליום) בשילוב עם תרופות (לבודופה, אמנטדין, ביפרידן, פרמיפקסול וסלגילין) היה בטוח לשימוש והראה תועלת בשיפור איכות השינה וסימפטומים של פרקינסון, אם כי התוצאות לא היו חד משמעיות.

 

כורכום (Curcuma longa) - במחקר קליני (53) אצל חולי פרקינסון שטופלו במגוון תרופות (כולל לבודופה, פרמיפקסול, אמאנטידין, אנטקפון, סלגילין, טריהקספנידיל) מתן כורכומין (80 מ"ג ליום) למשך 3 חודשים לא שיפר באופן מובהק את איכות החיים וסימפטומים קליניים בהשוואה לפלסבו.

 

את השילוב המלא של התרופה עם צמחי המרפא והתוספים ניתן לראות כאן.

 

אנטגוניסטים ל-NMDA - התרופה אמנטדין (Amantadine)

שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) - בסקירה שיטתית (55) ומחקר קליני (56) מתן 5 מ"ל של תמצית שורש שוש קירח, אשר כללה 12.14 מ"ג של חומצה גליצריזית, יחד עם תרופות סטנדרטיות לפרקינסון (לבודופה, פרמיפקסול ואמנטדין) שיפרה מדדי פעילות יומיומית וכן רעד.

מלטונין - במספר מחקרים קליניים (57-60) עם חולי פרקינסון, מתן מלטונין (2-10 מ"ג ליום) בשילוב עם תרופות (לבודופה, אמנטדין, ביפרידן, פרמיפקסול וסלגילין) היה בטוח לשימוש והראה תועלת בשיפור איכות השינה וסימפטומים של פרקינסון אם כי התוצאות לא היו חד משמעיות.

 

כורכום (Curcuma longa) - במחקר קליני (53) אצל חולי פרקינסון שטופלו במגוון תרופות (כולל לבודופה, פרמיפקסול, אמאנטידין, אנטקפון, סלגילין, טריהקספנידיל) מתן כורכומין (80 מ"ג ליום) למשך 3 חודשים לא שיפר באופן מובהק את איכות החיים וסימפטומים קליניים בהשוואה לפלסבו.

 

את השילוב המלא של התרופה עם צמחי המרפא והתוספים ניתן לראות כאן.

 

אנטגוניסטים לרצפטור הכולינרגי - התרופה ביפרידן (Biperiden)

מלטונין - במספר מחקרים קליניים (57-60) עם חולי פרקינסון, מתן מלטונין (2-10 מ"ג ליום) בשילוב עם תרופות (לבודופה, אמנטדין, ביפרידן, פרמיפקסול וסלגילין) היה בטוח לשימוש והראה תועלת בשיפור איכות השינה וסימפטומים של פרקינסון אם כי התוצאות לא היו חד משמעיות.

 

ויטמין B2 - לפי מקורות מקצועיים (71), תרופה זו עשויה לגרום לחוסר בויטמין B2 ולכן יש לנטר את רמתו.

 

את השילוב המלא של התרופה עם צמחי המרפא והתוספים ניתן לראות כאן.

 

אנטגוניסטים לרצפטור הכולינרגי - התרופה טריהקספנידיל (Trihexyphenidyl)

כורכום (Curcuma longa) - במחקר קליני (53) אצל חולי פרקינסון שטופלו במגוון תרופות (כולל לבודופה, פרמיפקסול, אמאנטידין, אנטקפון, סלגילין, טריהקספנידיל) מתן כורכומין (80 מ"ג ליום) למשך 3 חודשים לא שיפר באופן מובהק את איכות החיים וסימפטומים קליניים בהשוואה לפלסבו.

 

ויטמין B2 - לפי מקורות מקצועיים (71), תרופה זו עשויה לגרום לחוסר בויטמין B2 ולכן יש לנטר את רמתו.

 

את השילוב המלא של התרופה עם צמחי המרפא והתוספים ניתן לראות כאן.

 

הערה

לא נמצאו מחקרים שבדקו שילוב של צמחי מרפא או תוספים עם התרופות הבאות: רופינירול (Ropinirole), רוטיגוטין (Rotigotine), רזאגילין (Rasagiline), סאפינמיד (Safinamide) , אופיקפון (Opicapone), טולקפון (Tolcapone).

 

מקורות

  1. Heo JH, Lee ST, Chu K, Oh MJ, Park HJ, Shim JY, Kim M. An open-label trial of Korean red ginseng as an adjuvant treatment for cognitive impairment in patients with Alzheimer's disease. Eur J Neurol. 2008 Aug;15(8):865-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18684311
  2. Lee ST, Chu K, Sim JY, Heo JH, Kim M. Panax ginseng enhances cognitive performance in Alzheimer disease. Alzheimer Dis Assoc Disord. 2008 Jul-Sep;22(3):222-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18580589
  3. Wade AG, Farmer M, Harari G, et al. Add-on prolonged-release melatonin for cognitive function and sleep in mild to moderate Alzheimer's disease: a 6-month, randomized, placebo-controlled, multicenter trial. Clin Interv Aging. 2014 Jun 18;9:947-61. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24971004/
  4. Song C, Shieh CH, et al. The role of omega-3 polyunsaturated fatty acids eicosapentaenoic and docosahexaenoic acids in the treatment of major depression and Alzheimer's disease: Acting separately or synergistically? Prog Lipid Res. 2016 Apr;62:41-54. http://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26763196/
  5. Freund-Levi Y, Eriksdotter-Jönhagen M, Cederholm T, et al. Omega-3 fatty acid treatment in 174 patients with mild to moderate Alzheimer disease: OmegAD study: a randomized double-blind trial. Arch Neurol. 2006 Oct;63(10):1402-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17030655/
  6. Quinn JF, Raman R, Thomas RG, et al. Docosahexaenoic acid supplementation and cognitive decline in Alzheimer disease: a randomized trial. JAMA. 2010 Nov 3;304(17):1903-11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21045096/
  7. Irving GF, Freund-Levi Y, Eriksdotter-Jönhagen M, et al. Omega-3 fatty acid supplementation effects on weight and appetite in patients with Alzheimer's disease: the omega-3 Alzheimer's disease study. J Am Geriatr Soc. 2009 Jan;57(1):11-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19054188/
  8. Vedin I, Cederholm T, Freund-Levi Y, et al. Effects of DHA-rich n-3 fatty acid supplementation on gene expression in blood mononuclear leukocytes: the OmegAD study. PLoS One. 2012;7(4):e35425. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22545106/
  9. Vedin I, Cederholm T, Freund Levi Y, et al. Effects of docosahexaenoic acid-rich n-3 fatty acid supplementation on cytokine release from blood mononuclear leukocytes: the OmegAD study. Am J Clin Nutr. 2008 Jun;87(6):1616-22. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18541548/
  10. Vedin I, Cederholm T, Freund-Levi Y, et al. Reduced prostaglandin F2 alpha release from blood mononuclear leukocytes after oral supplementation of omega3 fatty acids: the OmegAD study. J Lipid Res. 2010 May;51(5):1179-85. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19965584/
  11. Freund Levi Y, Vedin I, Cederholm T, et al. Transfer of omega-3 fatty acids across the blood-brain barrier after dietary supplementation with a docosahexaenoic acid-rich omega-3 fatty acid preparation in patients with Alzheimer's disease: the OmegAD study. J Intern Med. 2014 Apr;275(4):428-36. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24410954/
  12. Lin PY, Cheng C, Satyanarayanan SK, et al. Omega-3 fatty acids and blood-based biomarkers in Alzheimer's disease and mild cognitive impairment: A randomized placebo-controlled trial. Brain Behav Immun. 2022 Jan;99:289-298. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34755655/
  13. Forester BP, Harper DG, Georgakas J, et al. Antidepressant effects of open label treatment with coenzyme Q10 in geriatric bipolar depression. J Clin Psychopharmacol. 2015 Jun;35(3):338-40. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25874916/
  14. Forester BP, Zuo CS, Ravichandran C, et al. Coenzyme Q10 effects on creatine kinase activity and mood in geriatric bipolar depression. J Geriatr Psychiatry Neurol. 2012 Mar;25(1):43-50. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22467846/
  15. Canevelli M, Adali N, Kelaiditi E, et al; ICTUS/DSA Group. Effects of Gingko biloba supplementation in Alzheimer's disease patients receiving cholinesterase inhibitors: data from the ICTUS study. Phytomedicine. 2014 May 15;21(6):888-92. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24548724/
  16. García-Alberca JM, Gris E, Mendoza S. Combined treatment with Ginkgo biloba extract EGb 761 plus acetylcholinesterase inhibitors improved cognitive function and neuropsychiatric symptoms in patients with mild cognitive impairment. Alzheimers Dement (N Y). 2022 Aug 2;8(1):e12338. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35929002/
  17. Buendia I, Parada E, Navarro E, et al. Subthreshold Concentrations of Melatonin and Galantamine Improves Pathological AD-Hallmarks in Hippocampal Organotypic Cultures. Mol Neurobiol. 2016 Jul;53(5):3338-3348. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26081146/
  18. Romero A, Egea J, García AG, et al. Synergistic neuroprotective effect of combined low concentrations of galantamine and melatonin against oxidative stress in SH-SY5Y neuroblastoma cells. J Pineal Res. 2010 Sep;49(2):141-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20536682/
  19. Noguchi-Shinohara M, Ono K, et al. Safety and efficacy of Melissa officinalis extract containing rosmarinic acid in the prevention of Alzheimer's disease progression. Sci Rep. 2020 Oct 29;10(1):18627. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33122694/
  20. Pitsikas N, Tarantilis PA. Effects of the active constituents of Crocus sativus L. crocins and their combination with memantine on recognition memory in rats. Behav Pharmacol. 2018 Aug;29(5):400-412. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29462109/
  21. Özge A, Ghouri R, Öksüz N, Taşdelen B. Early intervention and adding effective doses of EGB761 like Ginkgo extract slow down dementia progression: insights to the neurovascular unit. Front Neurol. 2023;14:1240655.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/38156089
  22. Ornish D, Madison C, Kivipelto M, et al. Effects of intensive lifestyle changes on the progression of mild cognitive impairment or early dementia due to Alzheimer's disease: a randomized, controlled clinical trial. Alzheimers Res Ther. 2024 Jun 7;16(1):122. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38849944/
  23. Baker LD, Espeland MA, Whitmer RA, et al. Structured vs Self-Guided Multidomain Lifestyle Interventions for Global Cognitive Function: The US POINTER Randomized Clinical Trial. JAMA. 2025 Jul 28:e2512923. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40720610/
  24. Dhana K, Evans DA, Rajan KB, Bennett DA, Morris MC. Healthy lifestyle and the risk of Alzheimer dementia: Findings from 2 longitudinal studies. Neurology. 2020 Jul 28;95(4):e374-e383. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32554763/
  25. Ngandu T, Lehtisalo J, Solomon A, et al. A 2 year multidomain intervention of diet, exercise, cognitive training, and vascular risk monitoring versus control to prevent cognitive decline in at-risk elderly people (FINGER): a randomised controlled trial. Lancet. 2015 Jun 6;385(9984):2255-63. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25771249/
  26. Emadi RC, Kamangar F. Coffee's Impact on Health and Well-Being. Nutrients. 2025 Aug 5;17(15):2558. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40806142/
  27. Li D, Ma J, Wei B, Gao S, Lang Y, Wan X. Effectiveness and safety of Ginkgo biloba preparations in the treatment of Alzheimer's disease: A systematic review and meta-analysis. Front Aging Neurosci. 2023 Mar 7;15:1124710. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36960422/
  28. Yang G, Wang Y, Sun J, Zhang K, Liu J. Ginkgo biloba for Mild Cognitive Impairment and Alzheimer's Disease. Curr Top Med Chem. 2016;16(5):520-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26268332
  29. Zhan M, Sun L, Liu J, et al. EGb in the Treatment for Patients with VCI: A Systematic Review and Meta-Analysis. Oxid Med Cell Longev. 2021 Aug 27;2021:8787684. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34504643/
  30. Pagotto GLO, Santos LMOD, Osman N, et al. Ginkgo biloba: A Leaf of Hope in the Fight against Alzheimer's Dementia: Clinical Trial Systematic Review. Antioxidants (Basel). 2024 May 27;13(6):651. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38929090/
  31. Xiao L, Tang J, Tan H, et al. Efficacy and safety of Ginkgo biloba extract combined with donepezil hydrochloride in the treatment of Chinese patients with vascular dementia: A systematic review meta-analysis. Front Pharmacol. 2024 Jul 3;15:1374482. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39021830/
  32. Mai NTQ, Hieu NV, Ngan TT, et al. Impact of Ginkgo biloba drug interactions on bleeding risk and coagulation profiles: A comprehensive analysis. PLoS One. 2025 Apr 8;20(4):e0321804. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40198642/
  33. Li F, Liu X, Jiang B, et al. Tea, coffee, and caffeine intake and risk of dementia and Alzheimer's disease: a systematic review and meta-analysis of cohort studies. Food Funct. 2024 Aug 12;15(16):8330-8344. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39054894/
  34. Gardener SL, Rainey-Smith SR, Villemagne VL, et al. Higher Coffee Consumption Is Associated With Slower Cognitive Decline and Less Cerebral Aβ-Amyloid Accumulation Over 126 Months: Data From the Australian Imaging, Biomarkers, and Lifestyle Study. Front Aging Neurosci. 2021 Nov 19;13:744872. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34867277/
  35. Rainey-Smith SR, Sewell KR, Brown BM, et al. Moderate coffee and tea consumption is associated with slower cognitive decline. J Alzheimers Dis. 2025 Jul 21;107(1):13872877251361058. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40686251/
  36. Lee CY, Chan L, Hu CJ, et al. Role of vitamin B12 and folic acid in treatment of Alzheimer's disease: a meta-analysis of randomized control trials. Aging (Albany NY). 2024 May 2;16(9):7856-7869. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38700503/
  37. Cho HS, Huang LK, Lee YT, et al. Suboptimal Baseline Serum Vitamin B12 Is Associated With Cognitive Decline in People With Alzheimer's Disease Undergoing Cholinesterase Inhibitor Treatment. Front Neurol. 2018 May 9;9:325. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29867734/
  38. Annweiler C, Herrmann FR, Fantino B, et al. Effectiveness of the combination of memantine plus vitamin D on cognition in patients with Alzheimer disease: a pre-post pilot study. Cogn Behav Neurol. 2012 Sep;25(3):121-7.https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22960436/
  39. Annweiler C, Fantino B, Parot-Schinkel E, et al. Alzheimer's disease--input of vitamin D with mEmantine assay (AD-IDEA trial): study protocol for a randomized controlled trial. Trials. 2011 Oct 20;12:230.https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22014101/
  40. Dysken MW, Sano M, Asthana S, et al. Effect of Vitamin E and memantine on functional decline in Alzheimer disease: the TEAM-AD VA cooperative randomized trial. JAMA. 2014 Jan 1;311(1):33-44. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24381967/
  41. Dysken MW, Guarino PD, Vertrees JE, et al. Vitamin E and memantine in Alzheimer's disease: clinical trial methods and baseline data. Alzheimers Dement. 2014 Jan;10(1):36-44. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23583234/
  42. Petersen RC, Thomas RG, Grundman M, et al. Vitamin E and donepezil for the treatment of mild cognitive impairment. N Engl J Med. 2005 Jun 9;352(23):2379-88. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15829527/
  43. Belitskaya-Lévy I, Dysken M, Guarino P, et al. Impact of apolipoprotein E genotypes on Vitamin E and memantine treatment outcomes in Alzheimer's disease. Alzheimers Dement (N Y). 2018 Jul 26;4:344-349. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30175228/
  44. Boelens Keun JT, Arnoldussen IA, Vriend C, et al. Dietary Approaches to Improve Efficacy and Control Side Effects of Levodopa Therapy in Parkinson's Disease: A Systematic Review. Adv Nutr. 2021 Dec 1;12(6):2265-2287. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34113965/
  45. Lee SH, Kim MJ, Kim BJ, et al. Homocysteine-lowering therapy or antioxidant therapy for bone loss in Parkinson's disease. Mov Disord. 2010 Feb 15;25(3):332-40. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19938151/
  46. Guo G, Xu S, Cao LD, Wu QY. The effect of levodopa benserazide hydrochloride on homocysteinemia levels in patients with Parkinson's disease and treatment of hyperhomocysteinemia. Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2016 Jun;20(11):2409-12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27338068/
  47. Anamnart C, Kitjarak R. Effects of vitamin B12, folate, and entacapone on homocysteine levels in levodopa-treated Parkinson's disease patients: A randomized controlled study. J Clin Neurosci. 2021 Jun;88:226-231. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33992189/
  48. Valkovič P, Minár M, Matejička P, et al. Tolcapone improves outcomes in patients with Parkinson disease treated by levodopa/carbidopa intestinal gel: A pilot study. Medicine (Baltimore). 2022 Aug 12;101(32):e29526.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35960120/
  49. Agnieszka W, Paweł P, Małgorzata K. How to optimize the effectiveness and safety of Parkinson's disease therapy? - a systematic review of drugs interactions with food and dietary supplements. Curr Neuropharmacol. 2021 Nov 16. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34784871/
  50. Nagayama H, Hamamoto M, Ueda M, et al. The effect of ascorbic acid on the pharmacokinetics of levodopa in elderly patients with Parkinson disease. Clin Neuropharmacol. 2004 Nov-Dec;27(6):270-3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15613930/
  51. Yang HJ, Ehm G, Kim YE, et al. Liquid levodopa-carbidopa in advanced Parkinson's disease with motor complications. J Neurol Sci. 2017 Jun 15;377:6-11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28477709/
  52. Meloni M, Puligheddu M, Carta M, et al. Efficacy and safety of 5-Hydroxytryptophan on levodopa-induced motor complications in Parkinson's disease: A preliminary finding. Journal of the Neurological Sciences. 2020;415:116889. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32464351/
  53. Mohammad Soleymani S, Assarzadegan F, Habibi SAH, et al. The effect of crocin on movement disorders and oxidative DNA damage in Parkinson's disease: Insights from a randomized controlled trial. Parkinsonism Relat Disord. 2024 Jul 1;126:107051. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39025034/
  54. Ghodsi H, Rahimi HR, et al. Evaluation of curcumin as add-on therapy in patients with Parkinson's disease: A pilot randomized, triple-blind, placebo-controlled trial. Clin Neurol Neurosurg. 2022 Jul;218:107300. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35636380/
  55. Zhang L, Sun H, Han Z. The impact of nimodipine combined with Ginkgo biloba extract on cognitive function and ADL scores in patients with Parkinson's disease: A retrospective study. Medicine (Baltimore). 2024 Jul 19;103(29):e38720. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39029001/
  56. González-May CA, Barradas-Castillo MDR, Perera-Rios JH, et al. Dietary flavonoids may have a protective and therapeutic effect in Parkinson disease: A systematic review. Nutr Res. 2024 Jan;121:39-50. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38039600/
  57. Petramfar P, Hajari F, Yousefi G, Azadi S, Hamedi A. Efficacy of oral administration of licorice as an adjunct therapy on improving the symptoms of patients with Parkinson's disease, A randomized double blinded clinical trial. J Ethnopharmacol. 2020 Jan 30;247:112226. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31574343/
  58. Daneshvar Kakhaki R, Ostadmohammadi V, Kouchaki E, Aghadavod E, Bahmani F, Tamtaji OR, J Reiter R, Mansournia MA, Asemi Z. Melatonin supplementation and the effects on clinical and metabolic status in Parkinson's disease: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Clin Neurol Neurosurg. 2020 Aug;195:105878. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32417629/
  59. Medeiros CA, Carvalhedo de Bruin PF, Lopes LA, Magalhães MC, et al. Effect of exogenous melatonin on sleep and motor dysfunction in Parkinson's disease. A randomized, double blind, placebo-controlled study. J Neurol. 2007 Apr;254(4):459-64.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17404779/
  60. Ahn JH, Kim M, Park S, et al. Prolonged-release melatonin in Parkinson's disease patients with a poor sleep quality: A randomized trial. Parkinsonism Relat Disord. 2020 Jun;75:50-54. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32480307/
  61. Liguori C, Fernandes M, Cerroni R, et al. Effects of melatonin prolonged-release on both sleep and motor symptoms in Parkinson's disease: a preliminary evidence. Neurol Sci. 2022 Sep;43(9):5355-5362. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35536495/
  62. Nathan J, Panjwani S, Mohan V, Joshi V, Thakurdesai PA. Efficacy and safety of standardized extract of Trigonella foenum-graecum L seeds as an adjuvant to L-Dopa in the management of patients with Parkinson's disease. Phytother Res. 2014 Feb;28(2):172-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23512705
  63. Sun H, Liu X, Ge H, et al. Association Between Serum Zinc Levels and the Risk of Parkinson's Disease: a Meta-Analysis. Biol Trace Elem Res. 2017 Sep;179(1):45-51. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28160244/
  64. Du K, Liu MY, Zhong X, et al. Decreased circulating Zinc levels in Parkinson's disease: a meta-analysis study. Sci Rep. 2017 Jun 20;7(1):3902. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28634347/
  65. Matsuyama H, Matsuura K, Ishikawa H, et al. Correlation between Serum Zinc Levels and Levodopa in Parkinson's Disease. Nutrients. 2021 Nov 17;13(11):4114. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34836369/
  66. Mars H. Levodopa, carbidopa, and pyridoxine in Parkinson disease. Metabolic interactions. Arch Neurol. 1974 Jun;30(6):444-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4827061/
  67. Papavasiliou PS, Cotzias GC, Duby SE et al. Levodopa in parkinsonism: potentiation of central effects with a peripheral inhibitor. N Engl J Med 1972;286:8-14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4550085/
  68. Kishi T, Sakuma K, Okuya M, et al. Omega-3 fatty acids for treating residual depressive symptoms in adult patients with bipolar disorder: A systematic review and meta-analysis of double-blind randomized, placebo-controlled trials. Bipolar Disord. 2021 Nov;23(7):730-731. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34228881/
  69. Appleton KM, Voyias PD, Sallis HM, et al. Omega-3 fatty acids for depression in adults. Cochrane Database Syst Rev. 2021 Nov 24;11(11):CD004692. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34817851/
  70. Triantafyllou NI, Kararizou E, Angelopoulos E, et al. The influence of levodopa and the COMT inhibitor on serum vitamin B12 and folate levels in Parkinson's disease patients. Eur Neurol. 2007;58(2):96-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17565222/
  71. Stargrove MB, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. https://www.us.elsevierhealth.com/herb-nutrient-and-drug-interactions-9780323029643.html
  72. Avgerinos KI, Vrysis C, Chaitidis N, et al. Effects of saffron (Crocus sativus L.) on cognitive function. A systematic review of RCTs. Neurol Sci. 2020 Oct;41(10):2747-2754. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32445136/
  73. Ayati Z, Yang G, Ayati MH, Emami SA, Chang D. Saffron for mild cognitive impairment and dementia: a systematic review and meta-analysis of randomised clinical trials. BMC Complement Med Ther. 2020 Nov 9;20(1):333. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33167948/
  74. Moazen-Zadeh E, Abbasi SH, Safi-Aghdam H, et al. Effects of Saffron on Cognition, Anxiety, and Depression in Patients Undergoing Coronary Artery Bypass Grafting: A Randomized Double-Blind Placebo-Controlled Trial. J Altern Complement Med. 2018 Apr;24(4):361-368. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29185780/
  75. Akhondzadeh S, Sabet MS, Harirchian MH, et al. Saffron in the treatment of patients with mild to moderate Alzheimer's disease: a 16-week, randomized and placebo-controlled trial. J Clin Pharm Ther. 2010 Oct;35(5):581-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20831681/
  76. Akhondzadeh S, Shafiee Sabet M, Harirchian MH, et al. A 22-week, multicenter, randomized, double-blind controlled trial of Crocus sativus in the treatment of mild-to-moderate Alzheimer's disease. Psychopharmacology (Berl). 2010 Jan;207(4):637-43. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19838862/
  77. Farokhnia M, Shafiee Sabet M, Iranpour N, et al. Comparing the efficacy and safety of Crocus sativus L. with memantine in patients with moderate to severe Alzheimer's disease: a double-blind randomized clinical trial. Hum Psychopharmacol. 2014 Jul;29(4):351-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25163440/
  78. Tsolaki M, Karathanasi E, Lazarou I, et al. Efficacy and Safety of Crocus sativus L. in Patients with Mild Cognitive Impairment: One Year Single-Blind Randomized, with Parallel Groups, Clinical Trial. J Alzheimers Dis. 2016 Jul 27;54(1):129-33. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27472878/



חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם