תזונה בת-קיימא | התפקוד הקוגניטיבי במבוגרים | תזונה וסרְטן | טיפול טבעי בפסוֹריאזיס
תזונה בת-קיימא:
דפוסי תזונה שונים ומדדי קיימות,
התועלת הבריאותית והסביבתית,
ההשפעה האקלימית של התזונה.
התפקוד הקוגניטיבי במבוגרים:
טיפולי גוף-נפש בקרב חולי דמנציה,
האזנה למוסיקה בקרב חולי דמנציה,
יוגה לתמיכה בתפקוד הקוגניטיבי,
והשפעת מדיטציה ולימוד שפה.
תזונה וסרְטן:
תזונה צמחונית וסיכון מופחת לסרטן,
מזון אולטרה-מעובד וסרטן רחם ושחלה,
צריכת מוצרי חלב ובריאות הכבד,
וגורמים תזונתיים במניעה ובטיפול במלנומה.
טיפול טבעי בפסוֹריאזיס:
צמחי מרפא לטיפול בפסוריאזיס,
המלצות תזונתיות לחולי פסוריאזיס,
דפוס התזונה וחומרת פסוריאזיס,
ואיכות התזונה בקרב חולי פסוריאזיס.
תזונה בת-קיימא
להלן שני מחקרים העוסקים בהשוואה בין דפוסי תזונה שונים בהתייחס למגוון מדדים של קיימות.
במחקר חתך משנת 2023 הוערכו שלושה היבטים של קיימות בהתייחס לדפוסי תזונה שונים: פליטת גזי חממה, העלות הכלכלית ואיכות התזונה.
הרקע למחקר נשען על קריאות מצד גורמים שונים להגברת ההשקעה במחקר הבוחן את השפעתם של דפוסי תזונה על היבטים שונים של קיימות.
המחקר התבסס על נתוניהם של 4,025 משתתפים בסקר הבריאות והתזונה הלאומי של ארה"ב לשנים 2013-2016, לצד מאגרי מידע משלימים המספקים נתונים על פליטת גזי חממה ומחירי מזון.
איכות התזונה הוערכה באמצעות המדד HEI-2015 המעריך את מידת ההתאמה של דפוס התזונה להנחיות התזונה האמריקאיות.
דפוסי התזונה שנבחנו במחקר כוללים: תזונה מבוססת צומח, דלת-דגנים, דלת- פחמימות, דלת-שומן ודפוס של הגבלת זמן האכילה.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי רוב דפוסי התזונה כרוכים בפשרות בתחום הקיימות. הבנת אופיין של פשרות אלו יכולה לתרום לעיצוב מדיניות בתחום המזון והתזונה בארה"ב, לרבות האסטרטגיה הלאומית בנושא רעב, תזונה ובריאות, וכן בגיבוש ההנחיות התזונתיות העתידיות.
במחקר חתך משנת 2025 הוערכו הקשרים בין 8 דפוסי תזונה ל-7 מדדים של קיימות
המחקר התבסס על נתוניהם של 18,522 משתתפים בסקר הבריאות והתזונה הלאומי של ארה"ב לשנים 2011-2018, לצד מאגרי מידע משלימים המספקים נתונים על השפעות סביבתיות של כל מזון (פליטת גזי חממה, דרישת אנרגיה, דרישת מים), דרישות של משאבים חקלאיים (קרקע, חומרי דשן, חומרי הדברה) ומחירי מזון.
איכות התזונה הוערכה באמצעות מדדים שונים, כולל מדדים לתזונה בריאה (HEI-2020, aHEI-2010), מדדים לתזונה ים-תיכונית (Med, aMed), תזונה בריאה מהצומח (hPDI), תזונה בריאה בת קיימא (PHDI), דיאטת DASH, ודיאטה עשירה ברכיבים תזונתיים (NRF9.3).
במסגרת המחקר נבחן הקשר בין כל דפוס תזונה לבין כל אחד ממדדי הקיימות.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי כל מדדי איכות התזונה היו מלווים בפשרות בהיבטי קיימות, אך מדדים שמתמקדים במזונות מהצומח, ולא ברכיבי תזונה בודדים או במזונות מהחי, נמצאו קשורים לתוצאות טובות יותר בהיבטים של קיימות.
Conrad Z, Drewnowski A, Belury MA, Love DC. Greenhouse gas emissions, cost, and diet quality of specific diet patterns in the United States. Am J Clin Nutr. 2023 Jun;117(6):1186-1194.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37075848/
Conrad Z, Thorne-Lyman AL, Wu S, DiStaso C, Korol M, Love DC. Are healthier diets more sustainable? A cross-sectional assessment of 8 diet quality indexes and 7 sustainability metrics. Am J Clin Nutr. 2025 Feb;121(2):315-323.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39662595/
במחקר חתך משנת 2025 נבחנו מגמות בדפוס תזונה בריאה בת-קיימא (Planetary Health Diet Index - PHDI) והקשר של דפוס תזונה זה לפליטת גזי חממה ולמדדי תחלואה ותמותה.
המדד PHDI פותח על ידי וועדת EAT-Lancet ומבוסס על מעבר למזון בריא מהצומח וצמצום בצריכת מוצרים מהחי, בעיקר בשר אדום, במטרה להפחית את הפגיעה הסביבתית ולשפר את בריאות האדם.
המחקר התבסס על נתוני 23,599 משתתפים בסקר הבריאות והתזונה הלאומי של ארה"ב לשנים 2005-2017.
לכל משתתף חושב ציון במדד PHDI (בסולם של עד 140 נקודות), והוערכה תרומת המזונות השונים לפליטת גזי חממה.
נמצא כי הציון הממוצע במדד PHDI, מתוקנן לסך הצריכה הקלורית, עלה מ-68.6 נקודות בשנים 2005-2006 ל-71.7 נקודות בשנים 2017-2018.
ציונים גבוהים במדד זה היו קשורים לפליטה נמוכה ב-25% של גזי חממה, לפרופיל קרדיו-מטבולי משופר, לשכיחות נמוכה יותר של שמנות והשמנה בטנית, ולסיכון נמוך ב-35% לתמותה מכל גורם.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על התועלת הבריאותית והסביבתית של דפוס תזונה בריאה בת-קיימא.
Zhan J, Bui L, Hodge RA, Zimmer M, Pham T, Rose D, Willits-Smith A, Willett WC. Planetary Health Diet Index Trends and Associations with Dietary Greenhouse Gas Emissions, Disease Biomarkers, Obesity, and Mortality in the United States (2005-2018). Am J Clin Nutr. 2025 Mar;121(3):580-588.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39793707/
במחקר משנת 2025 הוערכו שיטות שונות למדידת ההשפעה האקלימית של תזונה והקשר לצריכת מיקרונוטריינטים, במטרה להבין את ההשפעות של תזונה בת-קיימא.
החוקרים מסבירים כי במחקרים שונים נעשה שימוש בגישות ובמתודולוגיות שונות למדידת ההשפעה האקלימית של התזונה, כגון פליטת גזי חממה ליום, פליטת גזי חממה ל-1,000 קלוריות או פליטת גזי חממה בתקנון לסך הצריכה הקלורית, אשר מובילות להבדלים בתוצאות המתקבלות. הבנה מעמיקה של ההשלכות הנובעות מהשימוש בכל אחת מהגישות תסייע בפיתוח הערכות מקיפות ומבוססות ותתרום לקידום המלצות תזונתיות בעלות השפעה סביבתית נמוכה מבלי לפגוע באיכות התזונה.
המחקר התבסס על נתונים ממחקר עוקבה שנערך בשבדיה וכלל 25,970 משתתפים.
במסגרת המחקר החוקרים בחנו את פליטת גזי החממה ליום ול-1,000 קלוריות עם או בלי תקנון לסך הצריכה הקלורית, ובחנו את הקשר לצריכת מיקרונוטריינטים (צריכה ליום ל-1,000 קלוריות).
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
התפקוד הקוגניטיבי במבוגרים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבחנה התועלת של טיפולי גוף-נפש להפחתת תסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים של דמנציה.
הסקירה כללה 35 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 4,043 משתתפים בגיל 77 בממוצע.
ההתערבויות במחקרים אלה כללו האזנה למוסיקה (11 מחקרים), האזנה קבוצתית למוסיקה (9 מחקרים), מוסיקה מסורתית (6 מחקרים), מיינדפולנס (3 מחקרים), מוסיקה בשילוב תנועה (3 מחקרים), טאי-צ'י (2 מחקרים) ויוגה (מחקר אחד), כאשר ברוב המחקרים קבוצת ההתערבות קיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2023 נבחנה ההשפעה המיידית של האזנה למוסיקה על תסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים של דמנציה.
המחקר כלל מבוגרים המתגוררים בדיור מוגן ומאובחנים עם דמנציה, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת.
קבוצת ההתערבות התבקשה להאזין למוסיקה מותאמת אישית במשך 20 דקות, אחת ליומיים, לאורך תקופה של 6 שבועות. לעומת זאת, קבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד.
צוות מעריכים מיומן בחן את הופעתם של 18 תסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים (כגון בכי, התנגדות, והתנהגות עצבנית) במהלך שלושה שלבים: 20 דקות לפני ההאזנה למוסיקה, 20 דקות במהלכה, ו-20 דקות לאחריה. ההערכה בוצעה בשלוש נקודות זמן (פעם בשבועיים) במהלך תקופת ההתערבות.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה ההשפעה של אימון יוגה בהשוואה לאימון קוגניטיבי על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי בקרב נשים הנמצאות בסיכון להתפתחות דמנציה.
המחקר כלל 79 נשים מעל גיל 50 אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות המחקר:
השפעת ההתערבות הוערכה באמצעות מדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים של תפקודי זיכרון, ובנוסף נלקחו דגימות דם בשלושה שלבים: בתחילת המחקר, בסיום תקופת ההתערבות, ולאחר 12 שבועות נוספים של מעקב (סה"כ תקופת מעקב של 24 שבועות).
את המחקר השלימו 63 משתתפים, כאשר שיעור ההשלמה בקבוצת היוגה עמד על 65%, לעומת 95% בקבוצת האימון הקוגניטיבי.
בתום תקופת המעקב (24 שבועות) נמצא כי בקבוצת היוגה חל שיפור גדול יותר בהערכה הסובייקטיבית של תפקוד קוגניטיבי. בנוסף, נמצא כי תרגול היוגה הוביל לשינויים ביולוגיים ייחודיים במדדים הקשורים להזדקנות.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2023 נבחנה ההשפעה של מדיטציה ושל לימוד שפה זרה על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים מעל גיל 65.
המחקר כלל 135 משתתפים אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר: קבוצת תרגול מדיטציה, קבוצת לימוד שפה זרה, או קבוצת ביקורת שלא קיבלה כל התערבות.
שתי קבוצות ההתערבות השתתפו במפגש קבוצתי שבועי בן שעתיים, תרגול יומי בבית (לפחות 20 דקות ביום), ויום אחד בשבוע שבו נדרש תרגול ביתי ממושך יותר של כ-5 שעות.
הערכת התפקוד הקוגניטיבי בוצעה לפני תחילת ההתערבות ובסיומה, לאחר 18 חודשים, באמצעות המדד PACC5 (Preclinical Alzheimer Cognitive Composite 5) וכן באמצעות מבחנים להערכת זיכרון אפיזודי, תפקודים ניהוליים וקשב.
ממצאי המחקר הצביעו על העדר הבדלים מובהקים בין שלוש הקבוצות במדדים הקוגניטיביים שנבדקו.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
תזונה וסרְטן
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר ארוך הטווח בין תזונה צמחונית לבין הסיכון להתפתחות סוגים שונים של סרטן.
החוקרים מציינים כי קיימות עדויות לקשר בין תזונה צמחונית לבין ירידה בסיכון לחלות בסוגי סרטן שכיחים, כגון סרטן קולורקטלי, סרטן השד וסרטן הערמונית. עם זאת, הראיות ביחס לסוגי סרטן פחות שכיחים, כגון מלנומה, סרטן הרחם, הכליות, דרכי השתן ועוד, עדיין מוגבלות.
המחקר התבסס על נתוניהם של 95,863 משתתפים מהקהילה האדוונטיסטית בצפון אמריקה, המאופיינת באורח חיים בריא, אשר גויסו למחקר בין השנים 2002-2007.
בניתוח הנוכחי נכללו 79,468 משתתפים שלא אובחנו עם סרטן בתחילת המעקב, עם משך מעקב ממוצע של 7.9 שנים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם וסרטן השחלה בקרב נשים בסיכון מוגבר.
החוקרים מציינים כי בארצות הברית מזון אולטרה-מעובד מהווה למעלה ממחצית מהצריכה הקלורית הכוללת, ונמצא קשור לעלייה במשקל ולשמנות, גורם סיכון משמעותי לסוגי סרטן שונים.
הצריכה התזונתית של המשתתפות סווגה בהתאם לשיטת NOVA, המחלקת את כלל המזונות לארבע קטגוריות לפי רמת העיבוד. צריכת מזון האולטרה-מעובד הוגדרה בגרמים ליום ביחס לסך הצריכה הקלורית היומית של כל משתתפת.
במסגרת המחקר נבחן הקשר בין רמת הצריכה של מזון אולטרה-מעובד לבין הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם או סרטן השחלה במהלך תקופת מעקב של מעל 20 שנה.
מתוך 129,870 נשים ללא היסטוריה של מחלת סרטן ושלא עברו כריתת שחלות, תועדו 1,234 מקרים של סרטן שחלות. לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין רמת הצריכה של מזון אולטרה-מעובד לבין הסיכון להתפתחות סרטן שחלות, הן באופן כללי והן לפי סוגים היסטולוגיים של הסרטן.
מתוך 107,592 נשים ללא היסטוריה של סרטן ושלא עברו כריתת רחם, תועדו 2,249 מקרים של סרטן רירית הרחם. נמצא כי נשים בעלות רמת הצריכה הגבוהה ביותר של מזון אולטרה-מעובד היו מאופיינות ב-BMI גבוה יותר לעומת נשים בעלות צריכה נמוכה יותר.
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון לסרטן כבד ולתמותה ממחלות כבד כרוניות.
המחקר מבוסס על נתונים ממחקר עוקבה גדול שהחל בשנים 1995-1996 וכלל גמלאים בארה"ב, במטרה לבחון את הקשרים בין הרגלי תזונה להיבטים של בריאות.
צריכת מוצרי החלב הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בתחילת המחקר.
הניתוח כלל 485,931 משתתפים, בגיל ממוצע של 61.5 שנים.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 15.5 שנים תועדו 993 מקרי תמותה על רקע מחלות כבד כרוניות ו-940 מקרים של סרטן כבד.
נמצא כי הסיכון לתמותה ממחלות כבד כרוניות היה גבוה פי 1.5 עבור צריכה גבוהה לעומת נמוכה של מוצרי חלב עתירי שומן, וגבוה פי 2 עבור צריכה של חלב ניגר עתיר שומן.
לעומת זאת, צריכה גבוהה לעומת נמוכה של מוצרי חלב דלי שומן, חלב ניגר דל שומן ויוגורט הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-40%.
עוד נמצא כי קרא עוד
בסקירה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של גורמים תזונתיים על ההתפתחות וההתקדמות של סרטן עור מסוג מלנומה.
במסגרת הסקירה מוצגים היבטים תזונתיים שעשויים להשפיע על הפתוגנזה של מלנומה, לרבות ההשפעה על רמות העקה החמצונית, תהליכים דלקתיים והרכב חיידקי המעי.
בהמשך מוצגים ממצאים בנוגע להשפעתם של רכיבי תזונה ומזונות ספציפיים, בהם פירות וירקות, שומנים וחומצות שומן, ויטמינים ומינרלים, אלכוהול וקפאין, וכן תרומתם האפשרית של דפוסי תזונה מסוימים למניעה ולטיפול, כגון התזונה הים-תיכונית, תזונה עשירה בנוגדי חמצון ותזונה עתירת סיבים.
הסקירה עוסקת גם ברכיבים פעילים שעלולים לתרום להשפעה מגינה, דוגמת כורכומין, רזברטרול, סולפורפאן וקוורצטין.
מהסקירה עולה כי קרא עוד
פסוֹריאזיס
בסקירה שיטתית משנת 2025 הוערכו הראיות הקיימות בנוגע ליעילות השימוש בצמחי מרפא לטיפול במחלת הפסוריאזיס.
הסקירה כללה 20 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,115 משתתפים.
במסגרת המחקרים נבחנה השפעתם של רכיבים צמחיים שונים לשימוש חיצוני, בהם אלוורה (Aloe vera), שמן אבוקדו, קמומיל (Matricaria recutita) ושמן דלעת, אינדיגו (Indigofera tinctoria), שמן קוקוי (Aleurites moluccanus), מהוניה (Mahonia aquifolium), כורכום (Curcuma longa), פרע מחורר (Hypericum perforatum) וכן שילובים של מגוון רכיבים צמחיים, בעיקר כאלו המכילים לבונה (Boswellia).
בשימוש מערכתי בנטילה פומית נבדקה ההשפעה של שמן נר הלילה ושל תוסף כורכומין.
ממצאי הסקירה מצביעים על כך קרא עוד
בסקירה שיטתית משנת 2025 מוצגות המלצות תזונתיות מבוססות ראיות עבור חולי פסוריאזיס.
החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין תזונה פרו-דלקתית, הכוללת מזונות כגון אלכוהול, מוצרי חלב, מזונות עתירי סוכר וגלוטן, לבין החמרה בתסמיני המחלה. לעומת זאת, שיפור בהרגלי התזונה עשוי לתרום להקלה על התסמינים ולשפר את איכות חיי המטופלים.
הסקירה מבוססת על ממצאים מ-42 מחקרים בבני אדם (מחקרים מבוקרים ותצפיתיים) ו-11 מחקרים פרה-קליניים, והיא בוחנת את ההשפעה של דפוסי תזונה וגורמים תזונתיים ספציפיים על מהלך המחלה.
בין הדפוסים והגורמים שנבדקו: דיאטה ים-תיכונית, דיאטה נטולת גלוטן, הגבלה קלורית, חומצות שומן מסוג אומגה 3, פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה, נוגדי חמצון, ויטמין D, סיבים תזונתיים ואצות, תזונה עתירת מלח, אלכוהול וקפה.
בנוסף, מוצגים מנגנונים אפשריים המבוססים על ממצאים פרה-קליניים אשר באמצעותם עשויים רכיבי תזונה להשפיע על פסוריאזיס ועל תפקוד הגוף במצבי פסוריאזיס.
מהממצאים עולה כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחן הקשר בין מדדים של איכות התזונה לבין חומרת מחלת הפסוריאזיס.
החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים שהתמקדו בדיאטה הים-תיכונית נערכו באוכלוסיות באזור הים-התיכון, דבר המגביל את היכולת להכליל את הממצאים לאוכלוסיות אחרות.
המחקר הנוכחי התבסס על סקר אינטרנטי שנערך בקרב 247 מבוגרים הסובלים מפסוריאזיס.
באמצעות שאלון תזונתי מפורט, הוערכה מידת ההתאמה של התזונה האישית למספר מדדי תזונה: דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH, ותזונה מבוססת צומח (שכללה מדד כללי, מדד לתזונה בריאה מהצומח, ומדד לתזונה לא בריאה מהצומח). חומרת המחלה הוערכה באמצעות מדד לדיווח עצמי.
ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחן הקשר בין איכות התזונה לבין חומרת מחלת הפסוריאזיס ותחלואה נלווית.
המחקר התבסס על נתונים מהביו-בנק הבריטי שכללו 2,613 חולי פסוריאזיס וקבוצת השוואה של 120,555 משתתפים ללא פסוריאזיס.
הערכת הצריכה התזונתית בוצעה לאורך שנה, באמצעות דיווחים שנאספו אחת ל-3-4 חודשים.
לכל משתתף חושבו ציונים בשני מדדים לאיכות תזונה: מדד EWS הבוחן את מידת ההתאמה להנחיות התזונה הבריטיות, ומדד aMED הבוחן את מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית, שניהם בטווח של 0 עד 9.
הציון הממוצע במדד EWS היה דומה בשתי הקבוצות (3.9), ואילו הציון הממוצע במדד aMED היה מעט גבוה יותר בקרב חולי פסוריאזיס (4.4 לעומת 3.8).
עם זאת, חולי פסוריאזיס דיווחו על צריכה גבוהה יותר של בשר אדום ומעובד, נתרן, סוכר חופשי ואלכוהול לעומת קבוצת ההשוואה.
