דפוס תזונה והסיכון לתמותה:
תזונה בריאה מהצומח,
מקור השומן בתזונה והסיכון לתמותה,
וצריכת אלכוהול והסיכון לתמותה.
רכיבים צמחיים ובריאות קרדיווסקולרית:
ספירולינה ותחלואה קרדיווסקולרית,
ג'ינסנג לשיפור גורמי סיכון,
וההשפעה של קרנית נאכלת.
תזונה ואיכוּת השינה:
דפוס התזונה מהצומח ואיכות השינה,
תזונה עשירה בנוגדי חמצון,
וצריכת משקאות אנרגיה ואיכות השינה.
פרוביוטיקה ומערכת החיסון:
שלשולים חוזרים בקרב פעוטות,
ההשפעה על הפעילות החיסונית,
ההשפעה של יוגורט על מערכת החיסון,
דפוס תזונה והסיכון לתמותה
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין דפוס התזונה מהצומח והסיכון לתחלואה ולתמותה.
במחקר עוקבה (2023) שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין איכות התזונה מהצומח ובין הסיכון לתמותה ולתחלואה כרונית.
במחקר נכללו 126,394 משתתפים מהביו-בנק הבריטי שגויסו למחקר בין השנים 2006-2010 עם מעקב עד שנת 2021.
בהתבסס על נתוני הצריכה התזונתית בתחילת תקופת המעקב, לכל משתתף חושב ציון של תזונה בריאה מהצומח (hPDI) ושל תזונה לא בריאה מהצומח (uPDI). החוקרים חישבו את הקשר בין מדדים אלה ובין הסיכון לתמותה, לתחלואה קרדיווסקולרית, להתפתחות סרטן ולשברים.
נמצא כי משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר של תזונה בריאה מהצומח היו בסיכון נמוך יותר לתמותה, לסרטן ולתחלואה קרדיווסקולרית, עם סיכון נמוך ב-16%, ב-7% וב-8%, בהתאמה, בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר.
בנוסף, נמצא סיכון נמוך ב-14% וב-16% לאוטם שריר הלב ולשבץ איסכמי, בהתאמה.
בניגוד לכך, משתתפים עם ציונים גבוהים של תזונה לא בריאה מהצומח היו בסיכון מוגבר לתמותה, לתחלואה קרדיווסקולרית ולסרטן.
התוצאות היו דומות בניתוח לפי מגדר, עישון, BMI, רמה סוציו-אקונומית וסיכון גנטי.
החוקרים מסכמים כי בקרב מבוגרים בגיל הביניים, הקפדה על דפוס של תזונה מהצומח באיכות גבוהה וצמצום הצריכה של מזונות מהחי עשויה לתרום לשמירה על בריאות טובה באופן בלתי תלוי בגורמי סיכון ידועים לתחלואה כרונית או לסיכון גנטי.
במחקר עוקבה (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין דפוס תזונה המבוסס על הצומח ובין הסיכון לתמותה בקרב אוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית.
המחקר נערך בין השנים 1993-2019 וכלל 144,729 משתתפים ממוצא לבן, אפריקאי, יפני, לטיני או ילידי הוואי.
בהתאם להערכה תזונתית שבוצעה בתחילת תקופת המעקב, לכל משתתף חושבו שלושה ציונים: ציון כללי של תזונה מהצומח (PDI), ציון של תזונה בריאה מהצומח (hPDI) וציון של תזונה לא בריאה מהצומח (uPDI).
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 21 שנה תועדו 65,087 מקרי תמותה, כולל 18,663 מקרי תמותה מגורמים קרדיווסקולריים ו-16,171 מקרי תמותה מסרטן.
להלן הממצאים העיקריים בהשוואה בין הציונים הגבוהים ביותר בכל מדד לעומת הנמוכים ביותר:
החוקרים מסכמים כי דפוס של תזונה מהצומח באיכות גבוהה נמצא קשור בסיכון מופחת לתמותה גם בקרב גברים וגם בקרב נשים, כאשר ישנם הבדלים בעוצמת הקשר בין קבוצות אתניות שונות בארה"ב.
Thompson AS, Tresserra-Rimbau A, Karavasiloglou N, Jennings A, Cantwell M, Hill C, Perez-Cornago A, Bondonno NP, Murphy N, Rohrmann S, Cassidy A, Kühn T. Association of Healthful Plant-based Diet Adherence With Risk of Mortality and Major Chronic Diseases Among Adults in the UK. JAMA Netw Open. 2023 Mar 1;6(3):e234714.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36976560/
Kim J, Wilkens LR, Haiman CA, Le Marchand L, Park SY. Plant-based dietary patterns and mortality from all causes, cardiovascular disease, and cancer: The Multiethnic Cohort Study. Clin Nutr. 2024 Jun;43(6):1447-1453.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38703511
במחקר עוקבה (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין מקור השומן בתזונה ובין הסיכון לתמותה מכל גורם ומגורמים קרדיווסקולריים.
המחקר נערך בין השנים 1995-2019, כאשר בניתוח זה נכללו הנתונים של 407,531 משתתפים בגיל 61 בממוצע.
במהלך תקופת המעקב תועדו 185,111 מקרי תמותה, מהם 58,526 מקרים של תמותה על רקע גורמים קרדיווסקולריים.
נמצא כי משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של שומן שמקורו בצומח היו בסיכון נמוך ב-9% וב-14% לתמותה מכל גורם או מגורמים קרדיווסקולריים, בהתאמה, בהשוואה למשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר. ספציפית, הסיכון עבור צריכת שומן שמקורו בדגנים היה נמוך ב-8% וב-14%, בהתאמה, והסיכון עבור צריכת שמנים צמחיים היה נמוך ב-12% וב-15%, בהתאמה.
בניגוד לכך, משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של שומן שמקורו בחי היו בסיכון גבוה ב-16% וב-14%, בהתאמה, כאשר הסיכון עבור צריכת שומן שמקורו במוצרי חלב היה גבוה ב-9% וב-7%, בהתאמה, והסיכון עבור צריכת שומן שמקורו בביצים היה גבוה ב-13% וב-16%, בהתאמה.
עוד נמצא כי החלפה של 5% מהצריכה הקלורית שמקורה בשומן מהחי בשומן מהצומח, ובעיקר שומן שמקורו בדגנים ובשמנים, הייתה קשורה בהפחתה של 4-24% מהסיכון לתמותה מכל גורם ובהפחתה של 5-30% בסיכון לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על קשר מתון אך עקבי בין צריכה גבוהה יותר של שומן שמקורו מהצומח ובין סיכון מופחת לתמותה, לעומת צריכת שומן מהחי שהייתה קשורה בסיכון מוגבר.
Zhao B, Gan L, Graubard BI, Männistö S, Fang F, Weinstein SJ, Liao LM, Sinha R, Chen X, Albanes D, Huang J. Plant and Animal Fat Intake and Overall and Cardiovascular Disease Mortality. JAMA Intern Med. 2024 Oct 1;184(10):1234-1245.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39133482/
במחקר עוקבה (2024) שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין דפוס הצריכה של אלכוהול ובין הסיכון לתמותה, תוך בחינת ההשפעה של גורמים סוציו-דמוגרפיים ובריאותיים על קשר זה.
במחקר נכללו 135,109 משתתפים מהביו-בנק הבריטי בגיל 60 ומעלה אשר דיווחו על צריכת אלכוהול.
במסגרת המחקר נקבע לכל משתתף סיכון סוציו-דמוגרפי בהתאם לאזור המגורים וסיכון בריאותי בהתאם למדד הכולל 49 בעיות בריאותיות.
בתחילת המעקב המשתתפים דיווחו על הרגלי צריכת האלכוהול (תדירות וסוג) ולכל משתתף חושבה רמת הצריכה בגרמים ליום (משקה סטנדרטי מכיל כ-14 גרם אלכוהול). בהתאם לכך, החוקרים סיווגו את המשתתפים ל-4 דפוסי צריכה:
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
רכיבים צמחיים ובריאות קרדיווסקולרית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) הוערכה היעילות והבטיחות של גינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba) לטיפול בתעוקת חזה לא יציבה. החוקרים מדגישים כי מטרת המחקר הינה לסייע בבחירת הצורה היעילה ביותר של מיצוי גינקו, שכן ניכר כי קיימים הבדלים בין צורות הכנה שונות.
בסקירה נכללו 98 מחקרים, כולם נערכו בסין, בהם סה"כ 9,513 מטופלים עם אבחנה של תעוקת חזה לא יציבה.
במחקרים אלה המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה מיצוי גינקו בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי, או לקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הקונבנציונאלי בלבד. סה"כ נבדקו 6 צורות של מיצוי גינקו השונות בתכולת החומר הפעיל, במידת היציבות, הזמינות הביולוגית ובמאפיינים פרמקוקינטים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה (2024) הוערכו העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי התועלת של ספירולינה למניעה ולשיפור גורמי הסיכון הקשורים בתחלואה קרדיווסקולרית.
במסגרת הסקירה מוצג ההרכב הכימי של ספירולינה, הכולל כ-60% חלבון, תכולה נמוכה של שומן המורכבת בעיקר משומנים רב-בלתי רוויים, וכן מגוון רחב של ויטמינים ומינרלים.
הסקירה מחולקת לשלושה חלקים המתמקדים בממצאים בנוגע לפעילות של ספירולינה כנגד יתר לחץ דם ושבץ, כנגד סוכרת, וכנגד יתר שומנים בדם. בכל חלק מפורטים הממצאים קליניים, תוצאות ממחקרים בבעלי חיים, ומנגנוני הפעולה האפשריים.
מהממצאים עולה כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של ג'ינסנג (ginseng) על מדדים של בריאות קרדיווסקולרית.
בסקירה נכללו 45 מחקרים בהם נכללו משתתפים בריאים או משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון הפרעה באיזון הגליקמי, יתר לחץ דם, נשים לאחר גיל המעבר, חולי סרטן ועוד.
במחקרים אלה נעשה שימוש בג'ינסנג קוריאני, ג'ינסנג קוריאני אדום או ג'ינסנג אמריקאי. המינון היומי נע בין 0.1 ל-6 גרם, ומשך ההתערבות נע בין 1 ל-36 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי השימוש בתוספי ג'ינסנג היה מלווה בשיפור לחץ הדם הסיסטולי (הפרש ממוצע של 2.57 מ"מ כספית, p=0.038), רמת הכולסטרול הכללי (הפרש ממוצע של 4.40 מ"ג/דצ"ל, p=0.043) ורמת ה-LDL (הפרש ממוצע של 2.81, p=0.008).
בנוסף, נמצא שיפור מובהק במדדי הדלקת CRP ו-IL-6.
בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי קרא עוד
במטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של קרנית נאכלת (Cornus mas) על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
החוקרים מסבירים כי השימוש בפירות של קרנית נאכלת מוכר ברפואה המסורתית לטיפול במצבים כמו כאב גרון, בעיות עיכול, מחלות זיהומיות ובעיות בכליות ובכבד. ממצאים עדכניים, בעיקר ממחקרים בבעלי חיים, מצביעים על הפוטנציאל לטיפול בהפרעות קרדיו-מטבוליות.
בניתוח נכללו הנתונים מ-6 מחקרים שנערכו באיראן ובטורקיה, בהם סה"כ 415 משתתפים עם כבד שומני, סוכרת סוג 2, תנגודת לאינסולין ונשים לאחר גיל המעבר.
במחקרים אלה נעשה שימוש במיצוי קרנית נאכלת באבקה או בנוזל, ומשך ההתערבות נע בין 6 ל-12 שבועות. החוקרים בחנו את ההשפעה של ההתערבות על פרופיל השומנים, מדדי הסוכר, אנזימי הכבד ומדדים אנתרופומטריים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
תזונה ואיכוֹת השינה
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין דפוס של תזונה המבוססת על הצומח ובין איכות השינה.
במחקר עוקבה (2024) שנערך בטאיוואן נבדק הקשר בין דפוס של תזונה מהצומח ובין הסיכון לאינסומניה.
במחקר נכללו 5,821 משתתפים ללא אינסומניה שגויסו למחקר בשנים 2007-2009, עם מעקב עד שנת 2018.
דפוס התזונה של כל משתתף הוערך בשתי צורות: צמחוניים לעומת לא-צמחוניים, וכן בהתאם למדד של תזונה בריאה מהצומח (hPDI). מקרים של אינסומניה נקבעו בהתאם לרשומות ביטוח הבריאות הלאומי.
במהלך תקופת המעקב תועדו 464 מקרים חדשים של אינסומניה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך (2023) שנערך בסין נבדק הקשר בין דפוס של תזונה המבוססת על הצומח ובין איכות השינה.
במחקר נכללו 2,424 משתתפים בגיל 45 ומעלה אשר מילאו שאלוני תזונה ושאלון להערכת איכות השינה (PSQI).
בהתבסס על רמת הצריכה של 17 קבוצות מזון, לכל משתתף חושבו שלושה ציונים של תזונה מהצומח: ציון כללי של תזונה מהצומח (PDI), ציון של תזונה בריאה מהצומח (hPDI) וציון של תזונה לא בריאה מהצומח (uPDI).
לאחר תקנון למגוון גורמים סוציו-דמוגרפיים, אורח חיים ובריאות, נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין תזונה נוגדת חמצון ובין בעיות שינה.
החוקרים מסבירים כי חוסר איזון בין גורמים תזונתיים המעודדים תהליכי חמצון ובין גורמים נוגדי חמצון עלול לתרום להתפתחות בעיות שינה, אולם העדויות האפידמיולוגיות הינן מוגבלות ולא עקביות.
במחקר נכללו הנתונים של 7,274 מבוגרים בגיל 47 בממוצע שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2005-2008.
בהתבסס על נתוני הצריכה התזונתית של 6 רכיבים נוגדי חמצון (ויטמין A, ויטמין C, ויטמין E, אבץ, סלניום וקרוטנואידים), לכל משתתף חושב מדד של תזונה נוגדת חמצון (CDAI - composite dietary antioxidant index).
בנוסף, המשתתפים מילאו שאלון בנושא שינה לפיו זוהו משתתפים עם הפרעת נשימה חסימתית בשינה (כולל נחירות בתדירות גבוהה), ישנוניות במהלך היום או שינה לא מספקת (פחות מ-7 שעות בלילה).
החוקרים בחנו את הקשר בין המדד לתזונה נוגדת חמצון ובין בעיות שינה אלה.
מבין כלל המשתתפים, כ-70% דיווחו על הפרעת נשימה חסימתית בשינה, כ-30% דיווחו על ישנוניות במהלך היום וכ-36% דיווחו על שינה לא מספקת.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך (2024) שנערך בנורבגיה נבדק הקשר בין צריכת משקאות אנרגיה ובין מדדים של שינה בקרב סטודנטים.
במסגרת סקר לאומי בנושא בריאות ותחושת רווחה בקרב סטודנטים, בניתוח זה במחקר נכללו הנתונים של 53,266 משתתפים בגיל 18 עד 35.
שיעור המשתתפים שדיווחו על צריכה יומית של משקאות אנרגיה היה 4.7% מהגברים ו-3.3% מהנשים.
נמצא כי קרא עוד
פרוֹביוטיקה ומערכת החיסון
במחקר כפול-סמיות מבוקר (2024) שנערך בויאטנם נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה בקרב פעוטות הסובלים משלשולים חוזרים.
במחקר נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה בצורה נוזלית המכיל 2 מיליארד חיידקים מהסוג Bacillus clausii במנה של 5 מ"ל (LiveSpo CLAUSY).
במחקר נכללו 100 ילדים בגיל 3 עד 24 חודשים אשר סובלים משלשול בתדירות של לפחות 3 פעמים ביום במהלך תקופה של 14 עד 30 יום.
המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף הפרוביוטיקה, או לקבוצת ביקורת שקיבלה מים מסוננים.
המינון בשלושה הימים הראשונים למחקר היה 2 מנות 3 פעמים ביום (סה"כ 6 מנות), ולאחר מכן ניתנו 2 מנות פעמיים ביום (סה"כ 4 מנות). משך ההתערבות הותאם אישית על פי חומרת השלשולים והתגובה לטיפול.
מדד המטרה העיקרי היה משך הטיפול הנדרש להשגת שיפור בתדירות ובמרקם היציאות.
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2024) שנערך ביפן נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה על מדדים חיסוניים בקרב מבוגרים בריאים.
במחקר נכללו 100 משתתפים בגיל 20 עד 64 אשר חולקו אקראית לנטילת פרוביוטיקה או פלסבו למשך 4 שבועות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו מינון יומי של 50 מיליארד חיידקים מהסוג Lacticaseibacillus paracasei מומתים בחום.
החוקרים מראים כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2024) שנערך בספרד נבדקה ההשפעה של צריכת יוגורט טרי לעומת יוגורט מפוסטר על הפעילות החיסונית בקרב מבוגרים בריאים.
במחקר נכללו 125 מבוגרים בריאים בגיל 20 עד 70 הצורכים תזונה מאוזנת.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של שלושה מוצרי יוגורט:
בשבועיים הראשונים למחקר כל המשתתפים קיבלו יוגורט מפוסטר במינון 125 גרם שלוש פעמים ביום.
לאחר מכן המשתתפים חולקו אקראית להמשיך עם צריכת יוגורט מפוסטר (50 משתתפים) או לצרוך יוגורט טרי (50 משתתפים) או יוגורט סטרילי (25 משתתפים) באותו מינון למשך 6 שבועות.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך (2023) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין השימוש בתוספי פרוביוטיקה או פרה-ביוטיקה ובין הימצאות של נזלת אלרגית.
בהתבסס על נתונים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי, בניתוח נכללו 2,005 משתתפים מהם 867 דיווחו על הימצאות של נזלת אלרגית.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
