- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
היתרונות במגנזיוּם | מחלות מעִי דלקתיות | גורמים תזונתיים והסיכון לסרְטן | מחלת דושן
היתרונות של תזונה עשירה במגנזיום:
שמירה על בריאות המוח,
למטופלים עם היסטוריה של אוטם שריר הלב,
רמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון,
סיכון מופחת לטרום-סוכרת בקרב נשים,
מניעה וטיפול במחלות מעי דלקתיות:
החשיבות של אורח חיים בריא,
ההשפעה של סיבים תזונתיים,
ותפקיד חיידקי המעי.
גורמים תזונתיים והסיכון לסרטן:
צריכת ויטמינים וגידולי מוח,
נוגדי חמצון וסרטן במערכת העיכול,
וחומצות שומן רב בלתי רוויות וסרטן ריאות.
תוספי תזונה לטיפול במחלת דושן:
התועלת של נוגדי חמצון,
וההשפעה של אומגה 3.
היתרונות של תזונה עשירה במגנזיוּם
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של מגנזיום ובין מדדים של בריאות המוח בקרב מבוגרים.
במחקר נכללו 6,001 משתתפים מהביו-בנק הבריטי בגיל 40 עד 73 להם היו נתונים מלאים של לחץ הדם בתחילת המעקב (החל משנת 2006) והדמיה מבנית של המוח שנערכה במעקב השני (לאחר 2014). צריכת המגנזיום הוערכה על בסיס דיווח הצריכה התזונתית ב-24 שעות שבוצעה חמש פעמים במהלך תקופה של 16 חודשים.
החוקרים בדקו את הקשר בין צריכת המגנזיום הבסיסית ודפוס הצריכה לאורך זמן ובין נפח המוח ונגעים בחומר הלבן במוח, וכן נבדק התפקיד של לחץ הדם בקשר זה.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי באוכלוסייה הכללית תזונה עשירה במגנזיום נמצאה קשורה בבריאות טובה יותר של המוח, בעיקר בקרב נשים.
Alateeq K, Walsh EI, Cherbuin N. Dietary magnesium intake is related to larger brain volumes and lower white matter lesions with notable sex differences. Eur J Nutr. 2023 Mar 10.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36899275/
במחקר עוקבה שנערך בהולנד נבדק הקשר בין צריכת מגנזיום ובין הסיכון לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים או מכל גורם בקרב משתתפים עם היסטוריה של אוטם שריר הלב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי באוכלוסייה הכללית צריכה תקינה של מגנזיום נמצאה קשורה בסיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה.
במחקר נכללו הנתונים של 4,365 משתתפים בגיל 60 עד 80 עם היסטוריה של אוטם שריר הלב במהלך 10 השנים שקדמו למחקר. צריכת המגנזיום מהתזונה ומתוספים חושבה באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בתחילת המחקר.
נמצא כי צריכת המגנזיום הממוצעת הייתה 302 מ"ג ליום, כאשר רמת הצריכה הנדרשת נמצאה בקרב 28% מהגברים (350 מ"ג ליום) ו-33% מהנשים (300 מ"ג ליום). כמו כן, 5.4% מהמשתתפים דיווחו על נטילת תוספים המכילים מגנזיום.
בתקופת מעקב חציונית של 12.4 שנים 2,035 מהמשתתפים נפטרו, 903 מהם מתחלואה קרדיווסקולרית ו-558 ממחלת לב כלילית.
צריכה גבוהה של מגנזיום (מעל 320 מ"ג ליום) הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-28% לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים ובסיכון נמוך ב-22% לתמותה מכל גורם בהשוואה לצריכה נמוכה של מגנזיום (עד 283 מ"ג ליום). מגמה דומה, שאינה מובהקת סטטיסטית, נמצאה גם עבור תמותה ממחלת לב כלילית. קשר זה היה בולט יותר בקרב משתתפים אשר דיווחו על שימוש בתרופות משתנות.
החוקרים מציינים כי תוצאות דומות התקבלו גם בניתוח שכלל רק צריכה תזונתית של מגנזיום, ללא נטילת תוספים.
מכאן, הקפדה על רמת צריכה תקינה של מגנזיום עשויה לתרום להפחתת הסיכון לתמותה בקרב אוכלוסייה עם היסטוריה של אוטם שריר הלב.
Evers I, Cruijsen E, Kornaat I, Winkels RM, Busstra MC, Geleijnse JM. Dietary magnesium and risk of cardiovascular and all-cause mortality after myocardial infarction: A prospective analysis in the Alpha Omega Cohort. Front Cardiovasc Med. 2022 Aug 12;9:936772.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36035961/
במחקר חתך שנערך בטאיוואן נבדק הקשר בין צריכת המגנזיום בתזונה ורמת המגנזיום בדם ובין תסמיני דיכאון.
במחקר נכללו הנתונים של 2,193 מבוגרים בני 53 בממוצע שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי. הבריאות הפסיכולוגית הוערכה באמצעות המדד BSRS-5 הכולל התייחסות לתסמיני חרדה, דיכאון, עוינות, רגישות חברתית ותסמינים נוספים כגון הפרעות שינה, כאשר הציון נע בין 0-20 כך שציון גבוה יותר מעיד על סיכון מוגבר להפרעה פסיכולוגית.
בקרב כלל המשתתפים צריכת המגנזיום הממוצעת הייתה 278 מ"ג ליום ורמת המגנזיום הממוצעת בדם הייתה 2.14 מ"ג/דצ"ל. הציון הממוצע במדד BSRS-5 היה 1.86 נקודות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בסין נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של מגנזיום ובין טרום-סוכרת בקרב נשים בגיל הפוריות.
במחקר נכללו הנתונים של 1,981 נשים בגיל 18 עד 44 שנבחרו באופן אקראי מסקר הבריאות והתזונה שנערך בשנת 2015. מבין כלל הנשים, 1,420 נשים היו בעלות רמת גלוקוז בטווח הנורמה ו-561 נשים הוגדרו במצב של טרום-סוכרת. צריכת המגנזיום הוערכה באמצעות שאלוני תזונה, ובנוסף נמדדה רמת המגנזיום בדם.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של מגנזיום ובין הסיכון לאנמיה.
במחקר נכללו הנתונים של 13,423 מבוגרים בגיל 20-80 אשר השתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2011-2016. צריכת המגנזיום הוערכה על בסיס דיווח הצריכה התזונתית ב-24 שעות.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה הרמה של אבץ, מגנזיום ונחושת בקרב מטופלים עם אנמיה חרמשית. החוקרים מסבירים כי מטופלים אלה נוטים לסבול מרמות גבוהות של עקה חמצונית, אולם גם מאופיינים בסיכון מוגבר לחסר ברכיבים תזונתיים המעורבים בתהליכים נוגדי חמצון.
בסקירה נכללו 36 מחקרים תצפיתיים שנערכו במגוון מדינות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
מניעה וטיפול במחלות מעִי דלקתיות
במחקר עוקבה פרוספקטיבי הוערך מהו שיעור המקרים של מחלות מעי דלקתיות אשר ניתן למניעה באמצעות שינויים באורח החיים.
במחקר נכללו הנתונים של 72,290 נשים שהשתתפו במחקר האחיות (1986-2016), 93,909 נשים שהשתתפו במחקר האחיות השני (1991-2017) ו-41,871 גברים ממחקר עובדי מקצועות הבריאות (1986-2016).
לכל משתתף חושבו שני ציונים בהתאם לגורמי סיכון הניתנים לשינוי:
באמצעות ציונים אלו החוקרים העריכו מהו הסיכון המיוחס לאוכלוסייה בהתאם לגורמי הסיכון. לאחר מכן, הממצאים תוקפו באמצעות נתונים משלושה מחקרי עוקבה שנערכו באירופה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
להלן שתי סקירות העוסקות בתפקיד של סיבים תזונתיים במניעה ובטיפול במחלות מעי דלקתיות.
בסקירה דנים החוקרים בתרומה של סיבים תזונתיים למניעה ולטיפול במחלות מעי דלקתיות. החוקרים מסבירים כי אחד הגורמים שיכול להגביר את הנטייה להתפתחות מחלת מעי דלקתית הינו מיעוט סיבים בתזונה, שכן לסיבים תזונתיים תפקידים רבים בגוף ואחד התפקידים העיקריים הינו חיזוק אוכלוסיית חיידקי המעי. החוקרים מדגישים כי המאפיינים הבולטים של מחלת מעי דלקתית כוללים פגיעה במאזן חיידקי המעי (דיסביוזיס) ודלקת כרונית.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים העוסקים בהשפעה של סיבים תזונתיים על אוכלוסיית חיידקי המעי, בקשר בין סיבים תזונתיים ומחלות מעי דלקתיות ובהשפעה של סיבים תזונתיים מסוגים שונים.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
בסקירה מוערך התפקיד של סיבים תזונתיים בטיפול בחולי קרוהן וקוליטיס. החוקרים מציינים כי הטיפול התזונתי, כולל השימוש בסיבים תזונתיים, מהווה חלק מרכזי מהטיפול במחלות מעי דלקתיות.
במסגרת הסקירה דנים החוקרים באטיולוגיה של מחלות מעי דלקתיות ובתסמינים המאפיינים כל אחת מהמחלות. בהמשך, מפורטים סוגי הסיבים התזונתיים העיקריים ופעילותם ומוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של סיבים תזונתיים במחלות מעי דלקתיות. בנוסף, מוצגים הממצאים לגבי השפעות שליליות אפשריות, ההשפעה על חיידקי המעי ומנגנוני הפעולה המעורבים.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בקשר בין מחלת מעי דלקתית ומחלת כבד שומני בהקשר של אוכלוסיית חיידקי המעי. הם מציינים כי לשתי המחלות גורמים פתוגניים משותפים, כולל תזונה, מאפיינים גנטיים, הפרעות במטבוליזם, הפרעות בתפקוד החיסוני והדלקתי, פגיעה במחסום המעי ופגיעה במאזן חיידקי המעי.
במסגרת הסקירה מוצג הקשר בין חיידקי המעי לבין מחלת כבד שומני ולבין מחלות מעי דלקתיות והשינויים בהרכב אוכלוסיית החיידקים האופייני למחלות אלה. בהמשך, מוצג הקשר בין שתי המחלות על רקע הקשר הביולוגי בין המעי, הכבד ומערכת החיסון. מחקרים שונים מראים כי קיים קשר סטטיסטי בין שתי המחלות, כאשר שתיהן מאופיינות בשינויים בחיידקי המעי ובפגיעה במחסום המעי אשר מהווים את הבסיס לתהליך דלקתי. בנוסף, למטבוליטים המיוצרים על ידי חיידקי המעי תפקיד בהתפתחות של כל אחת מהמחלות, כולל חומצות שומן קצרות שרשרת, חומצות אמינו מסועפות שרשרת וחומצות מרה.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
גורמים תזונתיים והסיכון לסרְטן
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין הצריכה של ויטמינים ורמתם בדם ובין הסיכון לגידולי מוח.
בסקירה נכללו 23 מחקרים, מהם 20 מחקרי מקרה-ביקורת ו-4 מחקרי עוקבה בהם סה"כ 6,449 משתתפים עם גידולי מוח וקבוצת ביקורת של 1,347,426 משתתפים בריאים.
במחקרים אלה נבדק הקשר בין גליומה או גידולים אחרים במוח ובין רמת הצריכה של ויטמין A, ויטמין B, ויטמין C, ויטמין E, בטא-קרוטן וחומצה פולית וכן הרמה בדם של ויטמין D ושל אלפא-טוקופרול (ויטמין E).
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
להלן שני מחקרים שנערכו בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית אשר בחנו את הקשר בין רמת נוגדי החמצון בדם ובין התפתחות סרטן במערכת העיכול. רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים תצפיתיים.
במחקר הראשון נבדק הקשר בין רמת נוגדי החמצון ויטמין C, קרוטנואידים, ויטמין A וויטמין E ובין סרטן במערכת העיכול (כולל סרטן קולורקטלי, סרטן קיבה, סרטן לבלב, סרטן כבד וסרטן וושט) בהתבסס על נתונים מהביו-בנק הבריטי.
באופן כללי קרא עוד.
במחקר השני נבדק הקשר בין רמת נוגדי החמצון אלפא וגמא טוקופרול (ויטמין E), ויטמין C, רטינול (ויטמין A), בטא-קרוטן, ליקופן וחומצה אורית ובין סרטן במערכת העיכול בהתבסס על נתונים מהביו-בנק הבריטי ומחקר עוקבה שנערך בפינלנד.
באופן כללי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין צריכת דגים וחומצות שומן רב בלתי-רוויות (PUFA) ובין הסיכון להתפתחות סרטן ריאות.
בסקירה נכללו 13 מחקרי עוקבה מבוססי אוכלוסייה בהם 1,785,000 משתתפים ושני מחקרים אקראיים מבוקרים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
תוספי תזונה לטיפול במחלת דושן
להלן שני מחקרים העוסקים בתוספי תזונה לטיפול במחלת דושן, מחלת ניוון השרירים הנפוצה ביותר.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות והבטיחות של השימוש בנוגדי חמצון לטיפול בחולי דושן. החוקרים מסבירים כי העדויות הקיימות מצביעות על המעורבות של עקה חמצונית בתהליך ההתפתחות של מחלת דושן, כולל פגיעה בתפקוד השרירים, הפחתת יכולת התחדשות השריר והתפתחות אטרופיה וחולשת שרירים.
בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של נוגדי חמצון סינטטיים או תוספי תזונה כולל קו-אנזים Q10, ויטמין E, פלבונואידים ואומגה 3 ו-SOD. משך ההתערבות נע בין 3 ל-18 חודשים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה על תפקודי הריאות (5 מחקרים), חוזק השריר (7 מחקרים), תפקודים מוטוריים (9 מחקרים), איכות חיים (4 מחקרים) והשפעות שליליות (6 מחקרים).
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של אומגה 3 כנגד רכיבים פרו-דלקתיים בדם. במסגרת המחקר נבדק האם בקרב חולי דושן ישנה עלייה בריכוז בדם של מונוציטים (תאי דם לבנים) המייצרים ציטוקינים פרו-דלקתיים והאם תיסוף אומגה 3 עשוי לסייע בהפחתת פעילותם.
במחקר נכללו 12 מטופלים אשר חולקו אקראית לנטילת אומגה 3 או פלסבו (שמן חמניות) במינון 2.9 גרם ליום למשך 6 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
