- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח הסקירה השבוע מחקרים על מניעה וטיפול בסרטן השד:
ההשפעה של זעפרן בקרב חולות סרטן השד המקבלות כימותרפיה,
והקשר בין תזונה דלקתית והסיכון להתפתחות סרטן שד.
בהמשך סקירה שיטתית ומחקרים על לחץ דם:
השְֹפעת צריכת פירות וירקות על לחץ הדם,
ותוכנית התערבות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי.
בתחום הנפשי:
הקשר בין צריכת גלוטן והבריאות הנפשית,
ומחקר הבודק האם גם רמה נמוכה של הומוציסטאין קשורה בסיכון מוגבר לדמנציה.
ומגוון מחקרים בנושאים נוספים:
תוספי כורכום להקלה על דלקת מפרקים ניוונית,
רכיבים טבעיים לטיפול בתסמיני גיל המעבר,
אומגה 3 בהריון והפחתת הסיכון ללידה מוקדמת,
שוש קירח למניעת עששת,
הפוטנציאל של ויטמין D מסיס במים לסובלים מבעיות ספיגה,
והשְֹפעת התנהגות האכילה בקרב ילדים על השינה.
נסכם בסקירה מקיפה של מחקרים קליניים על צום לסירוגין למניעה ולטיפול בתחלואה.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) בקרב חולות סרטן השד המקבלות טיפולי כימותרפיה. החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הדגימו השפעה מיטיבה לזעפרן על מצב הרוח, כאשר לאחרונה נבדקת גם ההשפעה נוגדת-גידול. במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף זעפרן במקביל לטיפולי הכימותרפיה (doxorubicin) על מדדים של חרדה, דיכאון ורעילות הקשורה בכימותרפיה.
במחקר נכללו 72 חולות עם סרטן שד שאינו גרורתי חיובי ל-HER2/neu או שלילי לשלושת הסמנים (triple negative). המטופלות חולקו אקראית לקבלת 30 מ"ג/יום הרכיב הפעיל קרוצין או פלסבו. משך הטיפול הכימותרפי היה ארבעה עד שישה חודשים, כאשר כל המשתתפות קיבלו את התוסף במשך ארבעה חודשים.
להלן סיכום הממצאים:
בסיום ההתערבות רמת החרדה והדיכאון ירדה באופן מובהק בקבוצת התוסף ועלתה בקבוצת הפלסבו.
בהתייחס לפרופיל הרעילות, בקבוצת הזעפרן נצפה שיעור גבוה יותר של לויקופניה (47.2% לעומת 19.4%).
בקבוצת הפלסבו נצפה שיעור גבוה יותר של רגישות יתר חיסונית (30.6% לעומת 5.6%) ושל הפרעות נוירולוגיות מוטוריות (66.7% לעומת 41.7%).
החוקרים מסבירים כי לויקופניה הייתה ההשפעה השלילית העיקרית בקבוצת ההתערבות הנובעת מהפעילות החיסונית של זעפרן, אולם ההשפעה הייתה נמוכה עד בינונית. יחד עם זאת, יש להמשיך ולבחון את התגובות ההדדיות של זעפרן עם טיפול תרופתי, בדגש על כימותרפיה. בנוסף, תגובה פתולוגית של הגידול היתה זמינה עבור 11 מטופלות בכל קבוצה, עם יתרון שאינו מובהק סטטיסטית למטופלות שנטלו זעפרן. במהלך מעקב של 16 חודשים, הישנות של הגידול נמצאה בקרב מטופלת אחת בקבוצת ההתערבות לעומת שש מטופלות בקבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף זעפרן במקביל לטיפול כימותרפי בחולות סרטן השד תרמה להפחתת תסמיני חרדה ודיכאון וכן לצמצום השפעות שליליות, אך גם לעלייה בשיעור היארעות לויקופניה.
המחקר נערך במסגרת לימודי רפואה מתקדמים ומומן על ידי אוניברסיטה באיראן.
Salek R, Dehghani M, Mohajeri SA, Talaei A, Fanipakdel A, Javadinia SA. Amelioration of anxiety, depression, and chemotherapy related toxicity after crocin administration during chemotherapy of breast cancer: A double blind, randomized clinical trial. Phytother Res. 2021 Sep;35(9):5143-5153. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34164855/
במסגרת מחקר עוקבה אירופאי גדול העוסק בקשר בין תזונה וסרטן, נבדק הקשר בין תזונה פרו-דלקתית והסיכון לסרטן השד, בהתאם לגיל המעבר ולסוג הסרטן. במחקר נכללו הנתונים של 318,686 נשים מתשע מדינות באירופה. בהתאם לשאלוני תזונה, לכל משתתפת חושב ציון המבטא את הפוטנציאל הדלקתי של התוזנה באמצעות המדד ISD המבוסס על רמת הצריכה של 27 מזונות. באוכלוסיית המחקר, תזונה פרו-דלקתית הייתה מאופיינת בצריכה גבוהה של בשר ובשר מעובד, מזונות עשירים בשומן ובשמן, ומזונות עתירי סוכר, ואילו תזונה אנטי-דלקתית הייתה מאופיינת בצריכה גבוהה של קטניות, ירקות ופירות ובצריכה מתונה של מיצי פירות וירקות, קפה ותה.
במהלך תקופת מעקב של כ-14 שנה תועדו 13,246 מקרים של סרטן שד.
להלן סיכום הממצאים:
ציון גבוה יותר של תזונה דלקתית היה קשור בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן השד כך שכל עלייה של סטיית תקן אחת בציון הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-4%, עם סיכון גבוה ב-8% בקרב נשים לפני גיל המעבר.
נשים עם הציונים הגבוהים ביותר של תזונה דלקתית (רבעון עליון) היה בסיכון גבוה ב-12% בהשוואה לנשים עם הציונים הנמוכים ביותר (רבעון תחתון). דפוס תוצאות זה היה דומה בכל סוגי סרטן השד. לא נמצאה השפעה ל-BMI, פעילות גופנית או צריכת אלכוהול על קשר זה.
החוקרים מסכמים כי נשים הצורכות תזונה דלקתית נמצאו בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן השד, בעיקר נשים לפני גיל המעבר.
Castro-Espin C, Agudo A, Bonet C, Katzke V, Turzanski-Fortner R, Aleksandrova K, Schulze MB, Tjønneland A, Dahm CC, Quirós JR, Sánchez MJ, Amiano P, Chirlaque MD, Ardanaz E, Masala G, Sieri S, Tumino R, Sacerdote C, Panico S, May AM, Bodén S, Gram IT, Skeie G, Laouali N, Shah S, Severi G, Aune D, Merritt MA, Cairat M, Weiderpass E, Riboli E, Dossus L, Jakszyn P. Inflammatory potential of the diet and risk of breast cancer in the European Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC) study. Eur J Epidemiol. 2021 Sep;36(9):953-964. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34148186/
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של צריכת פירות וירקות על לחץ הדם.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדק האם תזונה עשירה בפירות וירקות תורמת להורדת לחץ הדם בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. בסקירה נכללו עשרה מחקרים בהם 6,862 משתתפים בגילאי 40-65 בממוצע.
במחקרים אלה נערכה התערבות הכוללת העלאת הצריכה של פירות וירקות, כאשר בשישה מחקרים ההתערבות הייתה תזונתית בלבד ובארבעה מחקרים ההתערבות כללה גם פעילות גופנית. בקבוצת הביקורת נערכה התערבות תזונתית אחרת (כגון הגבלה קלורית בלבד או העלאת הצריכה של דגנים מלאים), ניתנה הדרכה תזונתית או לא נערכה כל התערבות.
בניתוח כולל של הנתונים נצפתה קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של צריכת ירקות עשירים בניטראטים על לחץ הדם בקרב מבוגרים עם יתר לחץ דם. החוקרים מציינים כי עדויות עדכניות מצביעות על כך שהגברת הצריכה התזונתית של ניטראטים עשויה להיות יעילה לשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית. במחקר נכללו 77 מטופלים בני 65 בממוצע עם קדם יל"ד או יל"ד (לחץ הדם הממוצע היה 144/87 מ"מ כספית) אשר חולקו לשלוש קבוצות המחקר למשך 12 שבועות:
צריכה של 250-300 גרם/יום ירקות עשירים בניטראטים (כ-350-400 מ"ג ניטראטים), כגון סלק ועלים ירוקים.
צריכת תוסף מיץ סלק המכיל 400 מ"ג ניטראטים.
קבוצת ביקורת שלא קיבלה כל התערבות.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
Arnotti, Karla et al. Dietary interventions and blood pressure in overweight or obese individuals: A systematic review and meta-analysis. Clinical Nutrition. Published: June 10, 2021.
van der Avoort CMT, Ten Haaf DSM, Bongers CCWG, van Oorschot F, Verdijk LB, van Loon LJC, Hopman MTE. Increasing Nitrate-Rich Vegetable Intake Lowers Ambulatory Blood Pressure in (pre)Hypertensive Middle-Aged and Older Adults: A 12-Wk Randomized Controlled Trial. J Nutr. 2021 Sep 4;151(9):2667-2679.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של התערבות לשינוי אורח החיים לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי. במחקר נכללו 140 מטופלים בני 63 בממוצע אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המטופלים בקבוצת ההתערבות השתתפו בתוכנית בת ארבעה חודשים לשינוי אורח החיים שנערכה במרכז שיקום לב. התוכנית כללה:
ייעוץ תזונתי בהתאם לדיאטת DASH עם הגבלה קלורית והגבלת נתרן (עד 2,300 מ"ג/יום).
מפגש קבוצתי שבועי עם פסיכולוג קליני שמטרתו תמיכה בשינוי התנהגותי בהרגלי האכילה.
אימון גופני שלוש פעמים בשבוע למשך 30-45 דקות בעצימות מותאמת אישית.
המטופלים בקבוצת הביקורת קיבלו הדרכה חד פעמית לגבי ניהול יתר לחץ דם והנחיות מותאמות אישית לתזונה בהתאם לדיאטת DASH ולפעילות גופנית. יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות מדדי לחץ הדם וסמנים קרדיווסקולריים. נמצא כי קרא עוד.
Blumenthal JA, Hinderliter AL, Smith PJ, Mabe S, Watkins LL, Craighead L, Ingle K, Tyson C, Lin PH, Kraus WE, Liao L, Sherwood A. Effects of Lifestyle Modification on Patients With Resistant Hypertension: Results of the TRIUMPH Randomized Clinical Trial. Circulation. 2021 Sep 27.
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים הוערך האם קיים קשר בין הצריכה התזונתית של גלוטן ו-FODMAP ובין הבריאות הנפשית. החוקרים מציינים כי ישנן טענות לפיהן רגישות לגלוטן שאינה צליאק קשורה בחרדה ובדיכאון וכן בסכיזופרניה ובהפרעה דו-קוטבית, כאשר גלוטן ו-FODMAP משפיעים על מערכת העצבים המרכזית באמצעות מנגנונים שונים, כגון חדירות המעי או דיסביוזיס באוכלוסיית חיידקי המעי ופגיעה במחסום הדם-מוח.
בסקירה נכללו 13 מחקרים בהם 526 משתתפים, מהם 229 עם תסמונת המעי הרגיש, 111 עם צליאק / רגישות לגלוטן, 75 עם פיברומיאלגיה, 16 עם סכיזופרניה ו-175 עם אוטיזם (בעיקר ילדים). החוקרים מציגים את התוצאות העיקריות ממחקרים אלה בחלוקה לפי תסמינים נפשיים, תוך התייחסות למנגנוני הפעולה הביולוגיים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Aranburu E, Matias S, Simón E, Larretxi I, Martínez O, Bustamante MÁ, Fernández-Gil MDP, Miranda J. Gluten and FODMAPs Relationship with Mental Disorders: Systematic Review. Nutrients. 2021 May 31;13(6):1894.
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בקוריאה, נבדק האם רמה נמוכה של הומוציסטאין קשורה בסיכון מוגבר לדמנציה ולאלצהיימר, בדומה ליתר הומוציסטאין. החוקרים מסבירים כי יתר הומוציסטאין ידוע כגורם הקשור בסיכון מוגבר לדמנציה אולם שימוש יתר ברכיבים להורדת הומוציסטאין (כגון ויטמיני B) עלול להוביל לרמות נמוכות מדי.
במחקר נכללו 2,655 מבוגרים בריאים מעל גיל 60. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.4 שנים 85 משתתפים אובחנו עם דמנציה ו-64 משתתפים אובחנו עם אלצהיימר. נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם רמת הומוציסטאין תקינה (9-10 מיקרומול/ליטר), משתתפים עם רמה גבוהה (10.6 מיקרומול/ליטר ומעלה) וגם משתתפים עם רמה נמוכה (עד 8.9 מיקרומול/ליטר) היו בסיכון גבוה פי 4-5 להתפתחות דמנציה ואלצהיימר. עוד מראים החוקרים כי ככל שרמת ההומוציסטאין בדם הייתה גבוהה יותר המשתתפים נטלו פחות תוספי ויטמינים, כאשר 41.2% מהמשתתפים עם רמת הומוציסטאין נמוכה נטלו תוספי ויטמינים.
מסקנת החוקרים היא כי קרא עוד.
Bae JB, Han JW, Song J, Lee K, Kim TH, Kwak KP, Kim BJ, Kim SG, Kim JL, Moon SW, Park JH, Ryu SH, Youn JC, Lee DY, Lee DW, Lee SB, Lee JJ, Jhoo JH, Kim KW. Hypohomocysteinemia may increases the risk of dementia and Alzheimer's disease: A nationwide population-based prospective cohort study. Clin Nutr. 2021 Jul;40(7):4579-4584.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה הבטיחות והיעילות של תוספי כורכום מסוגים שונים לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית בברך. בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם 1,810 משתתפים. ב-11 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של תוספי כורכום בהשוואה לפלסבו, כאשר בשניים מהם נעשה שימוש במשככי כאבים בשתי הקבוצות (diclofenac), ובחמישה מחקרים בוצעה השוואה בין תוספי כורכום בלבד לעומת טיפול תרופתי (diclofenac / ibuprofen).
במחקרים אלה ניתנו סוגים שונים של תוספי כורכום בטווח מינונים יומי של 80 עד 2,000 מ"ג למשך ארבעה עד 16 שבועות. השְֹפעת ההתערבות נבדקה באמצעות הערכה סובייקטיבית של רמת הכאב ו/או מדד WOMAC להערכת דלקת מפרקים ניוונית.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Wang Z, Singh A, Jones G, Winzenberg T, Ding C, Chopra A, Das S, Danda D, Laslett L, Antony B. Efficacy and Safety of Turmeric Extracts for the Treatment of Knee Osteoarthritis: a Systematic Review and Meta-analysis of Randomised Controlled Trials. Curr Rheumatol Rep. 2021 Jan 28;23(2):11.
להלן שני מחקרים העוסקים ביעילות של רכיבים טבעיים להקלה על תסמיני גיל המעבר.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות והסבילות של תוסף זעפרן להקלה על תסמיני גיל המעבר. במחקר נכללו 86 נשים בתקופת טרום גיל המעבר (פרימנופאוזה) המדווחות על תסמיני גיל המעבר. המשתתפות חולקו אקראית לנטילת 14 מ"ג תוסף זעפרן (affron®) פעמיים ביום, או פלסבו, למשך 12 שבועות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
במחקר תלת-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של שמן נר הלילה על תסמינים פסיכולוגיים של גיל המעבר. במחקר נכללו 100 נשים בריאות באופן כללי אשר חולקו אקראית לנטילת שמן נר הלילה במינון 1 גרם פעמיים ביום (בבוקר ובערב), או פלסבו, למשך ארבעה שבועות. רמת התסמינים הפסיכולוגיים הוערכה באמצעות המדד MRS (Menopause Rating Scale), הכולל ארבעה היבטים: תחושת דיכאון, עצבנות, חרדה ומותשות נפשית.
נמצא כי קרא עוד.
Lopresti AL, Smith SJ. The Effects of a Saffron Extract (affron®) on Menopausal Symptoms in Women during Perimenopause: A Randomised, Double-Blind, Placebo-Controlled Study. J Menopausal Med. 2021 Aug;27(2):66-78.
Safdari F, Motaghi Dastenaei B, Kheiri S, Karimiankakolaki Z. Effect of Evening Primrose Oil on Postmenopausal Psychological Symptoms: A Triple-Blind Randomized Clinical Trial. J Menopausal Med. 2021 Aug;27(2):58-65.
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של אומגה 3 על הסיכון ללידה מוקדמת.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי אומגה 3 בהריון על הסיכון ללידה מוקדמת. בסקירה נכללו 37 מחקרים בהם ניתנו תוספי אומגה 3 בצורות ובמינונים שונים (בכמוסות או כמזון מועשר) בהשוואה לפלסבו.
להלן הממצאים העיקריים:
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר רב-מרכזי אקראי מבוקר נבדקה היעילות של תוסף DHA במינון גבוה, לעומת המינון הסטנדרטי, להפחתת הסיכון ללידה מוקדמת מאוד (לפני שבוע 34 להריון). החוקרים מסבירים כי מטה-אנליזות קודמות הראו שנטילת אומגה 3 מלווה בהפחתת הסיכון ללידה מוקדמת מאוד, אולם לא ברור מהו מינון ה-DHA הנדרש. החוקרים משערים כי יימצא יתרון למינון של 1,000 מ"ג/יום לעומת 200 מ"ג/יום שהינו המינון המקובל בתוספי הריון.
המחקר נערך בשלושה מרכזים רפואיים בארה"ב וכלל 1,100 נשים בשבוע 12-20 להריון שחולקו אקראית לנטילת תוסף DHA במינון נמוך או גבוה.
להלן הממצאים העיקריים:
נמצא כי קרא עוד.
Serra R, Peñailillo R, Monteiro LJ, Monckeberg M, Peña M, Moyano L, Brunner C, Vega G, Choolani M, Illanes SE. Supplementation of Omega 3 during Pregnancy and the Risk of Preterm Birth: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2021 May 18;13(5):1704.
Carlson SE, Gajewski BJ, Valentine CJ, Kerling EH, Weiner CP, Cackovic M, Buhimschi CS, Rogers LK, Sands SA, Brown AR, Mudaranthakam DP, Crawford SA, DeFranco EA. Higher dose docosahexaenoic acid supplementation during pregnancy and early preterm birth: A randomised, double-blind, adaptive-design superiority trial. EClinicalMedicine. 2021 May 17;36:100905.
במחקר פיילוט אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של BMI ושל הפרעות בספיגה על הפרמקוקינטיקה של ויטמין D בקרב מבוגרים. החוקרים מסבירים כי באוכלוסייה הסובלת משמנות או ממצבים הפוגעים בספיגה (כגון ציסטיק פיברוזיס, מחלות מעי דלקתיות, ניתוח מעקב קיבה), נטילת תוספי ויטמין D אינה מובילה לעלייה הרצויה ברמת ויטמין D בדם. לפיכך, משוער כי נטילת תוספי ויטמין D בצורה מסיסה יותר במים [25(OH)D] עשויה להיות יעילה יותר.
המחקר נערך בבוסטון בתקופת החורף, כאשר הספיגה העורית של ויטמין D הינה נמוכה. במחקר נכללו שישה מבוגרים עם הפרעת ספיגה ועשרה משתתפים בריאים, כולם עם רמת ויטמין D נמוכה מ-30 ננוגרם/מ"ל. כל המשתתפים קיבלו באופן חד פעמי ובסדר אקראי 900 מק"ג (36,000 יחב"ל) ויטמין D3 או 25(OH)D, עם הפרדה של לפחות 28 יום בין התנאים.
במהלך השבועיים שלאחר כל נטילה בוצעה הערכה פרמקוקינטית. נמצא כי קרא עוד.
Charoenngam N, Kalajian TA, Shirvani A, Yoon GH, Desai S, McCarthy A, Apovian CM, Holick MF. A pilot-randomized, double-blind crossover trial to evaluate the pharmacokinetics of orally administered 25-hydroxyvitamin D3 and vitamin D3 in healthy adults with differing BMI and in adults with intestinal malabsorption. Am J Clin Nutr. 2021 Sep 1;114(3):1189-1199.
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים מבוקרים הוערכה ההשפעה המיטיבה של צום לסירוגין במצבים בריאותיים שונים, בדגש על שמנות, סוכרת וטרשת נפוצה.
להלן סיכום הממצאים העיקריים:
מניעת תחלואה: בשלושה מחקרים נמצאו קשרים חיוביים בין צום לסירוגין ושיפור המצב הבריאותי. המחקרים היו הטרוגניים וכללו 23 עד 60 משתתפים כל אחד. במחקר אחד נבדקה ההשפעה האקוטית של צום על רכיבים ומטבוליטים שונים, כאשר שני מחקרים נוספים נמשכו ארבעה שבועות והדגימו את ההשפעה על מדדים קרדיווסקולריים ומטבוליים ועל מדדי דלקת ועקה חמצונית.
שמנות וסוכרת סוג 2: בעשרה מחקרים נבדק התפקיד של צום לסירוגין במצבים של שמנות ו/או סוכרת סוג 2, מהם 3 מחקרים נמשכו 3-7 ימים, 6 מחקרים נמשכו 4-12 שבועות ומחקר אחד נערך במשך שנה. בכל המחקרים נמצאה קרא עוד.
Morales-Suarez-Varela M, Collado Sánchez E, Peraita-Costa I, Llopis-Morales A, Soriano JM. Intermittent Fasting and the Possible Benefits in Obesity, Diabetes, and Multiple Sclerosis: A Systematic Review of Randomized Clinical Trials. Nutrients. 2021 Sep 13;13(9):3179.
במחקר מוצלב נבדק האם התנהגות של אכילה בהעדר רעב קשורה בזמן שינה קצר יותר בקרב ילדים. החוקרים מסבירים כי שינה לא מספקת נמצאה כגורם סיכון משמעותי ובלתי תלוי להתפתחות שמנות, כאשר הסבר אפשרי לכך הוא אכילה מרובה בהעדר רעב במצבי עייפות. במחקר נכללו 105 ילדים בריאים בגילאי 8-12 עם משך שינה תקין (8 עד 11 שעות בלילה).
במסגרת המחקר כל הילדים התבקשו, בסדר אקראי, ללכת לישון שעה אחת מוקדם יותר או שעה אחת מאוחר יותר, כל תנאי למשך שבועיים עם שבוע הפרדה ביניהם. בסיום כל תקופת התערבות הוערכה מידת האכילה בהעדר רעב באמצעות אכילה מוקדמת של ארוחה עד לרמת שובע ולאחר מכן אפשרות לאכילת חטיפים ללא הגבלה. בניתוח הנתונים קרא עוד.
Morrison S, Galland BC, Haszard JJ, Jackson R, McIntosh DR, Beebe DW, Elder DE, Ward AL, Meredith-Jones K, Taylor RW. Eating in the absence of hunger in children with mild sleep loss: a randomized crossover trial with learning effects. Am J Clin Nutr. 2021 Oct 4;114(4):1428-1437.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של שטיפת פה המבוססת על שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) בקרב משתתפים בסיכון מוגבר לעששת. במחקר נכללו 52 משתתפים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות ההתערבות. קבוצה אחת התבקשה להשתמש בשטיפה פה סטנדרטית המכילה כלורהקסידין, והקבוצה השנייה התבקשה להשתמש בשטיפת פה המכילה מיצוי שוש קירח (1.6 גרם מיצוי ל-100 מ"ל מים). כל המשתתפים הונחו להשתמש ב-10 מ"ל שטיפת פה דקה ביום למשך שבעה ימים.
החוקרים מראים כי קרא עוד.
Helmy N, Hafez S, Farid A. Efficacy of Licorice on Salivary Streptococcus mutans Levels vs Chlorhexidine Mouthwash in High Caries Risk Patients: A Randomized Clinical Trial. J Contemp Dent Pract. 2021 Aug 1;22(8):914-921.
