' '
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש יולי 2021 - מקבץ 2

עודכן בתאריך 07/07/2021

במרכז הסקירה השבוע מחקרים על בריאות העצם:

הקשר המפתיע בין רמת הסידן בדם וצפיפות העצם,

הקשר בין טבעונות ובריאות העצם,

והקשר בין ויטמין C ובריאות העצם.

 

נמשיך עם מחקרים על גורמים תזונתיים וסוכרת:

הקשר בין צריכת אגוזים והסיכון לסוכרת סוג 2,

הקשר בין צריכת חלבון, ביצים וכולסטרול והסיכון לסוכרת סוג 2,

תה ירוק והסיכון לסוכרת סוג 2,

והקשר בין תזונה עתירת נתרן ודלה בירקות והסיכון לרטינופתיה סוכּרתית.

 

נביא מחקרים על תזונה ותוספים לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי:

תזונה ים תיכונית לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים,

והקשר בין אומגה 3, חומצה פולית ותפקוד קוגניטיבי.

 

נסקור מחקרים בתחום הקרדיווסקולרי:

שמנות, פעילות גופנית, וסיכון קרדיווסקולרי,

והתרומה של פעילות גופנית להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי.

 

נביא מחקר קליני על פרוביוטיקה לטיפול בדלקת ערמונית כרונית,

ומחקר קליני נוסף על עיסוי בטני ושינוי הרגלים להקלה על עצירות ונפיחות לאחר שבץ.

 

ונסכם במחקרים על הריון והתפתחות הילד:

מרווח זמן קצר בין הריונות והסיכון למומים מולדים,

והאם לצריכת סויה עלולה להיות השפעה מזיקה על התפתחות הילד?

 

ובכותרות השבוע:

האם יש קשר בין צריכת גלוטן והידרדרות קוגניטיבית?

כיצד עלים ירוקים תורמים לשיפור המצב הבריאותי?

כיצד הנקה תורמת להגנה מפני תחלואה עתידית?

מוצר סינביוטי לטיפול בסוכרת,

וספלילה להגנה מפני הזדקנות העור.

 

 

ההשפעה של רמת הסִידן על צפיפות העצם

במחקר שנערך בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית, הוערך הקשר בין רמת הסידן בדם וצפיפות העצם בקבוצות גיל שונות. רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים תצפיתיים. החוקרים מסבירים, כי אין עדויות חד משמעיות לכך שצריכת סידן, בתזונה ובתוספים, תורמת לשיפור צפיפות העצם והממצאים אינם עקביים בהתייחס לקשר בין צריכת סידן והסיכון לאוסטאופורוזיס ולשברים, כאשר ייתכן וקיימים הבדלים בין קבוצות גיל שונות. 

במחקר נעשה שימוש בשמונה מאפיינים גנטיים הקשורים ברמת הסידן בדם, בהתבסס על הנתונים של 66,628 משתתפים. נמצא, כי עלייה במאפיינים גנטיים הקשורים ברמת הסידן בדם הייתה קשורה בירידה בצפיפות העצם רק בקרב משתתפים מעל גיל 60, כאשר הניתוח הסטטיסטי מצביע על קשר סיבתי. כלומר, ממצאים אלה מספקים עדות גנטית לכך שרמה גבוהה של סידן בדם אינה משפרת את צפיפות העצם באוכלוסייה הכללית הבריאה, ועלולה אף להפחית את צפיפות העצם בקרב מבוגרים מעל גיל 60. 

החוקרים מציינים כי השימוש בתוספי סידן שכיח מאוד, כאשר בארה"ב כ-43% מהאוכלוסייה הכללית וכ-70% מהנשים המבוגרות נוטלים תוספי סידן, ולכן לממצאים אלה חשיבות גדולה בתחום בריאות הציבור. הם מדגישים כי המחקר הוא מחקר גנטי, והמנגנונים צריכים להחקר בקפידה כדי שאפשר יהיה לתרגם את הממצאים הללו למשמעוית קליניות.

Sun JY, Zhang H, Zhang Y, Wang L, Sun BL, Gao F, Liu G. Impact of serum calcium levels on total body bone mineral density: A mendelian randomization study in five age strata. Clin Nutr. 2021 May;40(5):2726-2733.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33933738/

 

 

טבעונות ובריאות העצם

במחקר חתך שנערך בגרמנִיה, נבדקו ההבדלים במדדי בריאות העצם בקרב משתתפים הצורכים דיאטה טבעונית לעומת דיאטה אומניבורית (אוכלי כל). במחקר נכללו רק משתתפים בגילאי 30-60, אשר צורכים את אותה דיאטה במשך שנה לפחות, עם BMI עד 30, וללא מחלה קרדיווסקולרית, סוכרת סוג 2, סרטן, זיהום או נשים בהריון או מניקות. לאחר סינון, הותאמו על בסיס נתוני גיל ומגדר 36 משתתפים בכל קבוצת דיאטה. בריאות העצם הוערכה באמצעות אולטרסאונד של העקב, ובנוסף נאספו מדדים אנתרופומטריים, מאפייני אורח חיים, ובדיקות דם ושתן. 

נמצא כי בקרב טבעונים מדדי האולטרסאונד היו נמוכים יותר, ובבדיקות הדם והשתן נמצאו רמות נמוכות יותר בדם של ויטמין A, ויטמין B2, ליזין, אבץ, סלנו-פרוטאין P, חומצות שומן אומגה 3, יוד וסידן. עם זאת, בקרב טבעונים נמצאו רמות גבוהות יותר של ויטמין K1, חומצה פולית וגלוטמין

בנוסף, החוקרים בחנו מהם הגורמים התזונתיים אשר קשורים בבריאות העצם, וזיהו 12 מתוך 28 גורמים אשר תרמו במידה הרבה ביותר לבריאות העצם: ליזין, הפרשת יוד בשתן, TSH, סלנו-פרוטאין P, ויטמין A, לאוצין, חלבון α-klotho, אומגה 3, הפרשת הסידן והמגנזיום בשתן, ויטמין B6 וגורם הגדילה FGF23. מכיוון שבקרב טבעונים הרמה של חלק מגורמים אלה הייתה נמוכה יותר, החוקרים מציעים כי זהו הסבר אפשרי לממצאים הנמוכים יותר של בריאות העצם בקרב טבעונים. 

הם מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על כך שתזונה טבעונית קשורה בבריאות עצם נמוכה יותר, ומציעים מהם הגורמים התזונתיים המשמעותיים ביותר לשמירה על בריאות העצם. 

לפיכך, בדיאטה טבעונית מומלץ במיוחד להקפיד על צריכת מזונות עשירים בחלבון, יוד, סלניום וויטמין B12, בדגש על צריכת קטניות מסוגים שונים, תוך שימוש בתוספי תזונה בהתאם לצורך.      

Menzel J, Abraham K, Stangl GI, Ueland PM, Obeid R, Schulze MB, Herter-Aeberli I, Schwerdtle T, Weikert C. Vegan Diet and Bone Health-Results from the Cross-Sectional RBVD Study. Nutrients. 2021 Feb 21;13(2):685.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33669942/

 

 

הקשר בין וִיטמין C ובריאות העצם

בסקירה נרטיבית מוצגות העדויות בהתייחס לקשר בין צפיפות העצם וויטמין C בבני אדם. החוקרים מסבירים כי במודלים של בעלי חיים הודגם התפקיד של ויטמין C כקו-פקטור בסינתזה של קולגן, אולם אין עדויות ברורות לגבי תפקידו בשמירה על בריאות העצם בבני אדם. בסקירה נכללו 25 מחקרים, מרביתם תצפיתיים. 

להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה:קרא עוד.

Rondanelli M, Peroni G, Fossari F, Vecchio V, Faliva MA, Naso M, Perna S, Di Paolo E, Riva A, Petrangolini G, Nichetti M, Tartara A. Evidence of a Positive Link between Consumption and Supplementation of Ascorbic Acid and Bone Mineral Density. Nutrients. 2021 Mar 21;13(3):1012.

 

 

האם יש קשר בין צריכת אגוזים והסיכון לסוּכרת סוג 2?

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין צריכת אגוזים והסיכון לסוכרת סוג 2. בסקירה נכללו שמונה מחקרים, מהם חמישה מחקרי עוקבה ושלושה מחקרי חתך.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

Becerra-Tomás N, Paz-Graniel I, Hernández-Alonso P, Jenkins DJA, Kendall CWC, Sievenpiper JL, Salas-Salvadó J. Nut consumption and type 2 diabetes risk: a systematic review and meta-analysis of observational studies. Am J Clin Nutr. 2021 Apr 6;113(4):960-971. 

 

 

הקשר בין צריכת חלבון, ביצים וכולסטרול והסיכון לסוּכרת סוג 2

במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בסין נבדק הקשר בין צריכת ביצים, כולסטרול וחלבון ובין הסיכון לסוכרת סוג 2 בקרב מבוגרים, שכן עדויות קודמות ממחקרים אפידמיולוגיים אינן עקביות. במחקר נכללו הנתונים מסקר הבריאות והתזונה הסיני של משתתפים מעל גיל 18 מאזורים כפריים ועירוניים, ללא סוכרת בתחילת המחקר וללא צריכה קלורית נמוכה או גבוהה מאוד. בתחילת המחקר בשנת 2004 נכללו 7,312 משתתפים, במעקב בשנת 2006 נכללו 6,390 מהמשתתפים, בשנת 2009 נכללו 4,826 מהמשתתפים, ובשנת 2011 נכללו 4,963 מהמשתתפים. 

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.8 שנים תועדו 209 מקרים של סוכרת סוג 2. לאחר התאמה סטטיסטית לגורמים דמוגרפיים, אורח חיים ותזונה, 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Yuan S, Ming-Wei L, Qi-Qiang H, Larsson SC. Egg, cholesterol and protein intake and incident type 2 diabetes mellitus: Results of repeated measurements from a prospective cohort study. Clin Nutr. 2021 Jun;40(6):4180-4186.

 

 

תה ירוק והסיכון לסוּכרת סוג 2

במחקר עוקבה גדול שנערך בסין, נבדק הקשר בין צריכת תה והסיכון ארוך הטווח להתפתחות סוכרת סוג 2 וסיבוכיה. במחקר נכללו הנתונים של 482,425 משתתפים ללא סוכרת בתחילת המחקר ושל 30,300 חולי סוכרת בגילאי 30-79. צריכת תה נאספה באמצעות שאלוני תזונה בתחילת המחקר, ומקרים של סוכרת, סיבוכים או תמותה נאספו באמצעות קישור לרשומות הרפואיות. 

מבין המשתתפים ללא סוכרת, 26.4% דיווחו על צריכה יומיומית של תה, בעיקר תה ירוק, כאשר הצריכה היומית החציונית הייתה ארבעה גרם עלי תה באזורים עירוניים ושלושה גרם באזורים כפריים. במהלך תקופת מעקב של כ-11 שנה תועדו 17,434 מקרים של סוכרת סוג 2. בהשוואה להעדר צריכת תה, הסיכון לקרא עוד.

Nie J, Yu C, Guo Y, Pei P, Chen L, Pang Y, Du H, Yang L, Chen Y, Yan S, Chen J, Chen Z, Lv J, Li L. Tea consumption and long-term risk of type 2 diabetes and diabetic complications: a cohort study of 0.5 million Chinese adults. Am J Clin Nutr. 2021 Mar 11:nqab006.

 

 

תזונה עתירת נתרן ודלה בירקות קשורה בסיכון מוגבר לרטינופתיה סוּכרתית

במחקר עוקבה שנערך ביפן נבדק הקשר בין צריכת נתרן, ובין סיבוכים של סוכרת בקרב קשישים עם סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 912 משתתפים בגילאי 65-85 אשר מילאו שאלוני תזונה בתחילת המחקר. מדדי המטרה כללו זמן להופעה של רטינופתיה, נפרופתיה, תחלואה קרדיווסקולרית ותמותה מכל גורם במהלך תקופת מעקב של שש שנים. 

בהתאם לצריכת הנתרן, החוקרים סיווגו את המשתתפים לארבע קבוצות (רבעונים), כאשר הצריכה הממוצעת בכל רבעון הייתה 2.5, 3.5, 4.4 ו-5.9 גרם/יום, בהתאמה, והממוצע הכללי 4.1 גרם/יום. באופן כללי לא קרא עוד.

Horikawa C, Aida R, Tanaka S, Kamada C, Tanaka S, Yoshimura Y, Kodera R, Fujihara K, Kawasaki R, Moriya T, Yamashita H, Ito H, Sone H, Araki A. Sodium Intake and Incidence of Diabetes Complications in Elderly Patients with Type 2 Diabetes-Analysis of Data from the Japanese Elderly Diabetes Intervention Study (J-EDIT). Nutrients. 2021 Feb 21;13(2):689.

 

 

תזונה ים תיכוֹנית לשמירה על התפקוד הקוֹגניטיבי בקרב קשישים

במחקר חתך נבדק הקשר בין דפוס התזונה ובריאות המוח בקרב קשישים בריאים. במחקר נכללו 511 משתתפים בני 80 בממוצע, אשר מילאו שאלוני תזונה. החוקרים ביצעו הערכה של התפקוד הקוגניטיבי וכן של נפח המוח ומבנה החומר הלבן באמצעות MRI. בהתבסס על שאלוני התזונה, זוהו שני דפוסי תזונה עיקריים, דפוס תזונה ים תיכונית ודפוס של תזונה מעובדת.

נמצא כי קרא עוד.

Corley J, Cox SR, Taylor AM, Hernandez MV, Maniega SM, Ballerini L, Wiseman S, Meijboom R, Backhouse EV, Bastin ME, Wardlaw JM, Deary IJ. Dietary patterns, cognitive function, and structural neuroimaging measures of brain aging. Exp Gerontol. 2020 Dec;142:111117.

 

 

הקשר בין אוֹמגה 3, חומצה פוֹלית ותפקוד קוֹגניטיבי

בניתוח המשך של נתונים ממחקר אקראי מבוקר, נבדק האם ההשפעה של תוספי חומצה פולית על ההידרדרות הקוגניטיבית, תלויה ברמת אומגה 3 בדם. במחקר נכללו 791 מבוגרים בגילאי 50-70 עם רמה תקינה של הומוציסטאין וויטמין B12 בדם. 

המשתתפים חולקו אקראית לקבלת 800 מק"ג ליום חומצה פולית או פלסבו למשך שלוש שנים. התפקוד הקוגניטיבי הוערך בתחילת המחקר ולאחר שלוש שנים, תוך התייחסות לרמת הבסיס של אומגה 3 בדם. נמצא כי קרא עוד.  

van Soest APM, van de Rest O, Witkamp RF, de Groot LCPGM. Positive effects of folic acid supplementation on cognitive aging are dependent on ω-3 fatty acid status: a post hoc analysis of the FACIT trial. Am J Clin Nutr. 2021 Apr 6;113(4):801-809.

 

 

שמנוּת קשורה בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, גם בקרב אנשים המבצעים פעילוּת גופנית

במחקר חתך גדול מבוסס אוכלוסייה שנערך בספרד, נבדק הקשר בין BMI ופעילות גופנית ובין הסיכון הקרדיווסקולרי. במחקר, המבוסס על נתוני חברת ביטוח, נכללו הנתונים של 527,662 משתתפים בגילאי 18-64 אשר עברו בדיקה רפואית שגרתית. בממוצע, המשתתפים היו בני 42 עם BMI של 26.2, כאשר 42% היו בעלי BMI בטווח הנורמה, 41% עם עודף משקל, ו-18% עם שמנות. מבין כלל המשתתפים, 63.5% לא היו פעילים גופנית, 12.3% ביצעו פעילות גופנית ברמה שאינה מספקת (פחות מהמלצת ארגון הבריאות העולמי - לפחות 150 דקות/שבוע פעילות בעצימות בינונית או 75 דקות/שבוע פעילות בעצימות גבוהה) ו-24.2% ביצעו פעילות גופנית ברמה שגרתית (בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי). בהתייחס לגורמי הסיכון, 30% מהמשתתפים אובחנו עם יתר כולסטרול בדם, 15% עם יתר לחץ דם, ו-3% עם סוכרת

נמצא כי: קרא עוד.

Valenzuela PL, Santos-Lozano A, Barrán AT, Fernández-Navarro P, Castillo-García A, Ruilope LM, Ríos Insua D, Ordovas JM, Ley V, Lucia A. Joint association of physical activity and body mass index with cardiovascular risk: a nationwide population-based cross-sectional study. Eur J Prev Cardiol. 2021 Jan 26:zwaa151.

 

 

התרומה של פעילוּת גופנית להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי

במחקר עוקבה נבדק הקשר בין פעילות גופנית ובין הסיכון הקרדיווסקולרי. במחקר נכללו הנתונים של 90,211 משתתפים מהביו-בנק הבריטי ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית. במהלך שבעה ימים רצופים נמדדה הפעילות הגופנית של המשתתפים, באמצעות מד תאוצה בחלוקה לשלוש קטגוריות: פעילות בעצימות בינונית, פעילות בעצימות גבוהה וסך הפעילות הגופנית. בכל קטגוריה המשתתפים חלוקו לרבעונים בהתאם לכמות הפעילות הגופנית (רבעון 1 – הנמוכה ביותר, רבעון 4 הגבוהה ביותר). 

במהלך תקופת מעקב חציונית תועדו 3,617 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית. נמצא קרא עוד

Ramakrishnan R, Doherty A, Smith-Byrne K, Rahimi K, Bennett D, Woodward M, Walmsley R, Dwyer T. Accelerometer measured physical activity and the incidence of cardiovascular disease: Evidence from the UK Biobank cohort study. PLoS Med. 2021 Jan 12;18(1):e1003487. 

 

 

פרוֹביוטיקה לטיפול בדלקת ערמוֹנית כרונית

במחקר קליני מבוקר, הוערכה היעילות של תוסף פרוביוטיקה, למניעת הישנות התסמינים ולשיפור איכות החיים בקרב מטופלים עם דלקת ערמונית כרונית. במחקר נכללו 84 גברים בגילאי 18-45 אשר קיבלו טיפול אנטיביוטי בהתאם להנחיות הרפואיות לפני תחילת המחקר, במטרה לבחון את ההתערבות בסביבה נטולת חיידקים. לאחר מכן, כל המשתתפים קיבלו תוסף פרוביוטיקה (®L. casei DG) פעמיים ביום למשך שלושה חודשים. כל כמוסה מהתוסף הכילה לפחות 24 מיליארד חיידקים מהסוג Lactobacillus paracasei. בסיום תקופת ההתערבות נבדקה ההיענות לטיפול והבטיחות, ובמעקב לאחר שלושה חודשים מסיום ההתערבות, בוצעה הערכה קלינית ומיקרוביולוגית. 

מנתוני המעקב עולה, כי קרא עוד.

Cai T, Gallelli L, Cione E, Perletti G, Ciarleglio F, Malossini G, De Pretis G, Palmieri A, Mirone V, Bartoletti R, Johansen TEB. The use of Lactobacillus casei DG® prevents symptomatic episodes and reduces the antibiotic use in patients affected by chronic bacterial prostatitis: results from a phase IV study. World J Urol. 2021 Jan 13. 

 

 

עיסוי בטני ושינוי הרגלים להקלה על עצירוּת ונפיחות לאחר שָבץ

במחקר אקראי מבוקר שנערך באיראן, נבדקה היעילות של עיסוי בטני ושינוי הרגלים, להקלה על עצירות ונפיחות בטנית בקרב קשישים לאחר שבץ. החוקרים מסבירים כי עצירות ונפיחות הינם תסמינים שכיחים בקרב קשישים לאחר שבץ, אשר מטופלים באמצעות חומרים משלשלים וסיבים. במחקר נכללו 68 מטופלים בני 77 בממוצע, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו עיסוי בטני בטכניקת "I LOV U" במשך 15 דקות פעמיים ביום (שעתיים לאחר ארוחת הבוקר והצהריים) למשך עשרה ימים, וכן הדרכה לשינוי ההרגלים (צריכת נוזלים ומזונות עשירים בסיבים, ישיבה נכונה בשירותים ופעילות גופנית). המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו את ההדרכה בלבד. 

בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות נצפתה יקרא עוד.

Fekri Z, Aghebati N, Sadeghi T, Farzadfard MT. The effects of abdominal "I LOV U" massage along with lifestyle training on constipation and distension in the elderly with stroke. Complement Ther Med. 2021 Mar;57:102665.

 

 

מרווח זמן קצר בין הריונות והסיכון למומים מולדים

במחקר מקרה-בקרה מבוסס אוכלוסייה שנערך בארה"ב, נבדק האם מרווח זמן קצר בין הריונות קשור בסיכון מוגבר למומים מולדים, תוך התייחסות לנטילת חומצה פולית במהלך ההריון. משוער כי גורם אפשרי לקשר זה הוא חסרים תזונתיים, בדגש על חומצה פולית. במחקר נכללו הנתונים של 3,219 תינוקות עם מומים מולדים (שמונה סוגי מומים שאינם לבביים ושישה סוגי מומים לבביים), וקבוצת השוואה של 2,508 תינוקות ללא מומים מולדים. כל התינוקות שנכללו במחקר נולדו לאחר לידה של תינוק חי. החוקרים סיווגו את התינוקות לארבע קבוצות בהתאם למרווח הזמן בין ההריונות: עד 6 חודשים, 6-11 חודשים, 12-17 חודשים ו 18-23 חודשים. בנוסף, התינוקות סווגו לשלוש קבוצות בהתאם לצריכת חומצה פולית של האם לפני ההריון: 

  1. ללא תוספים וצריכה תזונתית נמוכה מ-400 מק"ג/יום.

  2. ללא תוספים וצריכה תזונתית גבוהה מ-400 מק"ג/יום.

  3. או נטילת תוספים מכל סוג.

בניתוח נלקחו בחשבון גורמים כגון גיל האם, מוצא אתני, השכלה ותכנון ההריון. 

נמצא כי קרא עוד.

Petersen JM, Yazdy MM, Getz KD, Anderka MT, Werler MM; National Birth Defects Prevention Study. Short interpregnancy intervals and risks for birth defects: support for the nutritional depletion hypothesis. Am J Clin Nutr. 2021 Mar 1:nqaa436.

 

 

האם לצריכת סויה עלולה להיות השפעה מזיקה על התפתחות הילד?

בסקירה מדעית שפורסמה מטעם ה-Nordic Council of Ministers, נבדקו ההשפעות השליליות האפשריות של צריכת סויה על התפתחות הילד, תוך התבססות על עדויות שנאספו בקרב ילדים ונשים בגיל הפוריות במדינות הנורדיות. במסגרת הסקירה צוות המומחים מציג את הממצאים לגבי החשיפה התזונתית לסויה ולאיזופלבונים בדנמרק, ואת הממצאים המשמשים לזיהוי ואפיון של גורמי הסיכון לילדים ולנשים בהריון. 

הם מסבירים, כי במדינות הנורדיות ישנה עלייה בצריכה של תזונה המבוססת על הצומח, כאשר מזונות רבים מבוססים על סויה. מהסקירה עולה כי החלפה של מזונות במוצרים המבוססים על סויה מובילה לצריכה גבוהה יותר של סויה בקרב ילדים לעומת נשים, שכן ילדים נוטים לצרוך כמות גדולה יותר של מוצרי חלב. ההערכה היא שכ-60% מצריכת הסויה נובעת מהחלפה של מוצרי חלב במוצרי חלב או שמנת המבוססים על סויה. החלפה של מזונות מהחי במוצרי סויה הייתה מלווה בשינויים קלים בלבד בסך הצריכה הקלורית או בהרכב המאקרונוטריינטים בתזונה. החלפה זאת כן הייתה מלווה בשינויים בצריכה של מיקרונוטריינטים מסוימים, אולם ברוב המקרים לא היה שינוי משמעותי בעמידה בצריכה הנדרשת. 

בהתייחס לרמת הצריכה הבטוחה, הם קובעים כי קרא עוד.

Bredsdorff, Lea, et al. Soy intake and possible adverse health effects in Nordic children and pregnant women (unborn children). Nordic Council of Ministers. 2020.

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

צריכת גלוטן אינה קשורה בהידרדרות קוֹגניטיבית

במחקר עוקבה שנערך בקרב 13,494 נשים בארה"ב בנות 60 בממוצע, לא נמצא קשר בין צריכה ממושכת של גלוטן ובין הביצועים הקוגניטיביים. החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה להגבלת צריכת הגלוטן לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי בהעדר מחלת צליאק או רגישות לגלוטן. 

Wang Y, Lebwohl B, Mehta R, Cao Y, Green PHR, Grodstein F, Jovani M, Lochhead P, Okereke OI, Sampson L, Willett WC, Sun Q, Chan AT. Long-term Intake of Gluten and Cognitive Function Among US Women. JAMA Netw Open. 2021 May 3;4(5):e2113020.

 

 

כיצד עלים ירוקים תורמים לשיפור המצב הבריאותי?

במחקר מעבדה זיהו החוקרים כי הרכיב sulfoquinovose, המצוי בעלים ירוקים ובאצות, מעודד צמיחה של חיידקי מעי בעלי השפעה בריאותית מיטיבה.  

Hanson BT, Dimitri Kits K, Löffler J, Burrichter AG, Fiedler A, Denger K, Frommeyer B, Herbold CW, Rattei T, Karcher N, Segata N, Schleheck D, Loy A. Sulfoquinovose is a select nutrient of prominent bacteria and a source of hydrogen sulfide in the human gut. ISME J. 2021 Mar 31. 

 

 

כיצד הנקַה תורמת להגנה מפני תחלואה עתידית?

במחקר תצפיתי, בו נכללו 38 תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, מדגימים החוקרים את המנגנונים הביולוגיים בהם חשיפה לתאי האם דרך הנקה תורמת לחיזוק מערכת החיסון. 

Wood H, Acharjee A, Pearce H, Quraishi MN, Powell R, Rossiter A, Beggs A, Ewer A, Moss P, Toldi G. Breastfeeding promotes early neonatal regulatory T-cell expansion and immune tolerance of non-inherited maternal antigens. Allergy. 2021 Jan 12. 

 

 

מוצר סינביוטי לטיפול בסוּכרת

במחקר שנערך בקרב עכברים, מדגימים החוקרים את היעילות של יוגורט סינביוטי להגנה מפני התפתחות סוכרת או החמרת המחלה, באמצעות שיפור הרכב חיידקי המעי והגנה על תאי הלבלב. 

המחקר מומן על ידי מענקי מחקר בלתי תלויים. 

Miller B, Mainali R, Nagpal R, Yadav H. A Newly Developed Synbiotic Yogurt Prevents Diabetes by Improving the Microbiome-Intestine-Pancreas Axis. Int J Mol Sci. 2021 Feb 6;22(4):1647.

 

 

ספלִילה להגנה מפני הזדקנות העור

במחקר מעבדה, מדגימים החוקרים את הפוטנציאל של ספלילה (Centella asiatica) לשימוש בתכשירים קוסמטיים המיועדים להגנה על העור בתהליך ההזדקנות, באמצעות פעילות נוגדת חמצון.  

Buranasudja V, Rani D, Malla A, Kobtrakul K, Vimolmangkang S. Insights into antioxidant activities and anti-skin-aging potential of callus extract from Centella asiatica (L.). Sci Rep. 2021 Jun 29;11(1):13459.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם