פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מאי 2021 - מקבץ 4

עודכן בתאריך 26/05/2021

במרכז הסקירה השבוע מחלות מעי דלקתיות:

מהו תפקיד התזונה במחלות מעי דלקתיות?

האם דיאטה דלת FODMAP מועילה למטופלים עם מחלת מעי דלקתית?

מהי השְפעת התזונה על תהליכי דלקת במעי?

והאם תזונה עשירה בפוליפנוֹלים יכולה להועיל בטיפול בחדירות מעי מוגברת?

 

נמשיך עם מחקרים על מחלות ריאה:

רפואת צמחים סינית לטיפול ב-COPD,

מהי התועלת של ויטמין D בחולי אסתמה ו-COPD,

וכיצד שינויים בתזונה משפיעים על תפקודי הריאות.

 

נביא מחקרים על טיפול בפיברומיאלגיה:

דיאטה צמחונית וטבעונית לחולי פיברומיאלגיה,

ופיקנוגנול לטיפול בפיברומיאלגיה.

 

נראה מחקרים בתחום המטבולי:

ההשפעה המטבולית של חסר במגנזיום,

והחשיבות של ויטמין D למניעת התסמונת המטבולית.

 

נסקור נייר עמדה על המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות,

ומחקר נוסף הבודק את הבטיחות של תוסף סויה לגברים.

 

ונסכם במחקרים בתחום המוח:

האם יש קשר בין תזונה בריאה לעיכוב ההופעה של פרקינסון?

והאם יש לויטמין D השפעה קוגניטיבית מיטיבה?

 

ובכותרות השבוע:

ההשפעה של פעילות גופנית על חיידקי המעי,

הפוטנציאל של טריפאלה לטיפול בנזלת אלרגית,

רמת חומצת השתן בדם קשורה בחוזק השריר בקשישים,

החשיבות של חיידקי המעי בהתפתחות מערכת החיסון ביילודים,

והפעילות נוגדת הסרטן של שמיר.

 

 

תפקיד התזונה במחלות מעִי דלקתיות

בסקירה דנים החוקרים בקשר בין התזונה ובין ההתפתחות של מחלות מעי דלקתיות והטיפול בהן. ממצאים אפידמיולוגיים מראים כי לדפוס התזונה השפעה על הסיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות, וכן השפעה על מהלך המחלה. 

המנגנונים המוצעים:

  • לרכיבים תזונתיים שונים השפעה על הרכב ותפקיד חיידקי המעי, וכתוצאה מכך על הפעילות החיסונית. 

  • לרכיבים תזונתיים שונים השפעה על מבנה וחדירות רירית המעי. 

  • לרכיבים תזונתיים שונים השפעה ישירה על גורמים המעורבים בתגובה החיסונית. 

במסגרת הסקירה מפורטות העדויות ממחקרים שונים בהתייחס לקשרים בין התזונה, חיידקי המעי והפעילות החיסונית. גורמים תזונתיים שנמצאו בעלי השפעה מגינה כוללים הנקה, סיבים תזונתיים שמקורם בפירות, ודיאטה ים-תיכונית, בעוד שצריכה גבוהה של סוכר ובשר אדום ומעובד עלולה להיות מזיקה. רמה נמוכה של אבץ ושל ויטמין D נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לקרוהן אך לא לקוליטיס

החוקרים מסכמים כי הטיפול התזונתי הינו זמין, בעל עלות נמוכה ובטוח, ולכן מהווה אסטרטגית טיפול מועדפת למטופלים ולמטפלים רבים.

Wark G, Samocha-Bonet D, Ghaly S, Danta M. The Role of Diet in the Pathogenesis and Management of Inflammatory Bowel Disease: A Review. Nutrients. 2020 Dec 31;13(1):135.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33396537/

 

 

דיאטה דלת FOִDMAP למטופלים עם מחלת מעִי דלקתית

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות של דיאטה דלת FODMAP להקלה על תסמינים במערכת העיכול, בקרב מטופלים עם מחלת מעי דלקתית. בסקירה נכללו ארבעה מחקרים בהם נערכה השוואה בין דיאטה דלת FODMAP לבין דיאטת ביקורת למשך 21 יום עד שישה שבועות. 

להלן הממצאים המרכזיים:

  • בשני מחקרים דיאטה דלת FODMAP תרמה לשיפור מדד איכות החיים.

  • לא נמצאה השפעה משמעותית לדיאטה על מדדי הצואה, תדירות היציאות או הריכוז של חומצות שומן קצרות שרשרת. 

  • לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס למדדים של מחלת מעי דלקתית, כולל ריכוז החלבון קלפרוטקטין בצואה, רמת ה-CRP, או הפעילות של תאי T. 

  • בשני מחקרים נמצא שיפור בכאבי הבטן, ללא תוצאות עקביות בהתייחס למשך הכאב או לתסמיני נפיחות. 

  • במחקר אחד דיאטה דלת FODMAP הייתה מלווה בירידה בצריכה הקלורית. 

  • לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהתייחס להרכב חיידקי המעי. 

החוקרים מציינים כי נמצאה הטרוגניות גדולה בין המחקרים, ומסכמים כי הממצאים הקיימים אינם תומכים ביעילות של דיאטה דלת FODMAP להקלה על תסמינים במערכת העיכול בקרב מטופלים עם מחלת מעי דלקתית. 

Grammatikopoulou MG, Goulis DG, Gkiouras K, Nigdelis MP, Papageorgiou ST, Papamitsou T, Forbes A, Bogdanos DP. Low FODMAP Diet for Functional Gastrointestinal Symptoms in Quiescent Inflammatory Bowel Disease: A Systematic Review of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2020 Nov 27;12(12):3648.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33260902/

 

 

ההשפעה של התזונה על תהליכי דלקת במעי

במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין מאפייני התזונה וחיידקי המעי, וההשפעה של כך על הפעילות הדלקתית במעי. החוקרים מסבירים, כי למיקרוביום השפעה ישירה על מאזן הפעילות הפרו-דלקתית והאנטי-דלקתית במעי. מכיוון שהרכב ופעילות החיידקים מושפע מהתזונה, יש לבחון האם ניתן באמצעות תזונה לייצר סביבה המעודדת את הפעילות נוגדת הדלקת במעי. 

במחקר נבדק הקשר בין 173 גורמים תזונתיים ובין המיקרוביום בקרב מדגם של 1,425 משתתפים עם קרוהן, קוליטיס, מעי רגיש או משתתפים בריאים. 

להלן ממצאי המחקר העיקריים: קרא עוד.

Bolte LA, Vich Vila A, Imhann F, Collij V, Gacesa R, Peters V, Wijmenga C, Kurilshikov A, Campmans-Kuijpers MJE, Fu J, Dijkstra G, Zhernakova A, Weersma RK. Long-term dietary patterns are associated with pro-inflammatory and anti-inflammatory features of the gut microbiome. Gut. 2021 Apr 2:gutjnl-2020-322670. 

 

 

תזונה עשירה בפוֹליפנוֹלים לטיפול בחדירות מעי מוגברת

במחקר אקראי מוצלב נבדקה התרומה של תזונה עשירה בפוליפנוֹלים לטיפול בחדירות מעי מוגברת. החוקרים מסבירים כי בגיל מבוגר ישנה נטייה לעלייה בחדירות המעי, אשר עלולה להוביל לפעילות מוגברת של המערכת החיסונית ולתהליכי דלקת. 

לפוליפנוֹלים עשויה להיות השפעה מיטיבה, אשר צפויה להתבטא בירידה ברמת החלבון זונולין (zonulin) המשמש כסמן לחדירות מעי מוגברת, וכן בשיפור הרכב חיידקי המעי ומדדים ביו-כימיים וקליניים. החוקרים מסבירים כי לפוליפנוֹלים השפעה ישירה או עקיפה על מחסום המעי באמצעות ויסות הפעילות של tight junction, הייצור של ציטוקינים דלקתיים ושפעול גנים נוגדי דלקת, וכן השפעה על סביבת חיידקי המעי. 

במחקר נכללו 66 משתתפים מעל גיל 60, עם רמת זונולין גבוהה המעידה על חדירות מעי מוגברת. כל המשתתפים צרכו דיאטה עשירה בפוליפנוֹלים או דיאטה סטנדרטית, כל אחת למשך שמונה שבועות עם שמונה שבועות הפרדה ביניהן. בדיאטה העשירה בפוליפנוֹלים הוחלפו מזונות מסוימים בשלוש מנות ליום של פירות יער, תפוז דם, מיץ רימונים, תה ירוק, תפוחים או שוקולד מריר. 

נמצא כי בממוצע צריכת הפוליפנוֹלים עלתה מ-812 מ"ג/יום בדיאטה הסטנדרטית, ל-1,391 מ"ג/יום בדיאטה העשירה בפוליפנוֹלים. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Del Bo' C, Bernardi S, Cherubini A, Porrini M, Gargari G, Hidalgo-Liberona N, González-Domínguez R, Zamora-Ros R, Peron G, Marino M, Gigliotti L, Winterbone MS, Kirkup B, Kroon PA, Andres-Lacueva C, Guglielmetti S, Riso P. A polyphenol-rich dietary pattern improves intestinal permeability, evaluated as serum zonulin levels, in older subjects: The MaPLE randomised controlled trial. Clin Nutr. 2020 Dec 18:S0261-5614(20)30689-0.

 

 

רפואת צמחים סינית לטיפול ב-COPD 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות והבטיחות של רפואת צמחים סינית לטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם סה"כ 1,223 משתתפים אשר קיבלו טיפול תרופתי מערבי, ובנוסף חולקו אקראית לטיפול ברפואת צמחים סינית או לפלסבו. במחקרים אלה נעשה שימוש בפורמולות צמחי מרפא שונות בצורת גרנולות (שבעה מחקרים), מרתח (שלושה מחקרים), או גלולות (מחקר אחד), למשך תקופת התערבות שנעה בין 1 ל-12 חודשים. 

בהשוואה לפלסבו, קרא עוד.

Xiong C, Li Y, Zhuang G, Zeng Y, Wei H, Li C, Li L, Liao L, Fu J. Clinical efficacy and safety of Chinese herbal medicine versus placebo for the treatment of chronic obstructive pulmonary disease: A systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2021 Feb 19:102691.

 

 

מהי התועלת של וִיטמין D בחולי אסְתמה ו-COPD?

בהתבסס על נתונים ממחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D בקרב קשישים חולי אסתמה ו/או COPD, בדגש על מניעת התקפים. מבין 5,110 המשתתפים במחקר המקורי, 775 משתתפים עם אסתמה ו/או COPD, בני 67 בממוצע, נכללו בניתוח זה. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת ויטמין D במינון ראשוני של 200,000 יחב"ל, ולאחר מכן 100,000 יחב"ל פעם בחודש, או לקבלת פלסבו, למשך תקופת מעקב ממוצעת של 3.3 שנים. הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם הייתה 63 ננומול/ליטר, כאשר בקרב 2.3% מהמשתתפים הרמה הייתה נמוכה מ-25 ננומול/ליטר. 

באופן כללי קרא עוד.

Camargo CA Jr, Toop L, Sluyter J, Lawes CMM, Waayer D, Khaw KT, Martineau AR, Scragg R. Effect of Monthly Vitamin D Supplementation on Preventing Exacerbations of Asthma or Chronic Obstructive Pulmonary Disease in Older Adults: Post Hoc Analysis of a Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2021 Feb 6;13(2):521.

 

 

כיצד שינויים בתזונה משפיעים על תפקודי הריאות?

במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנערך בקוריאה, נבדק כיצד שינויים בתזונה משפיעים על תפקודי הריאות. החוקרים מסבירים, כי תזונה הינו אחד מהגורמים החשובים ביותר למניעת תחלואה, אולם ההתייחסות לתזונה בהקשר של תפקודי הריאות הינה מוגבלת. ישנן עדויות לכך שצריכה גבוהה של פירות, ירקות וויטמין C קשורה בתפקודי ריאות טובים יותר, וכי צריכה של פירות, ירקות, דגנים מלאים ודגים שומניים קשורה בסיכון מופחת להתפתחות מחלות ריאות חסימתית כרונית (COPD). יחד עם זאת, קשרים אלה לרוב לא נבדקו במחקרי אורך עם התייחסות לשינויים בתזונה הקשורים בהזדקנות.

במחקר נכללו הנתונים של 1,745 משתתפים בני 52 בממוצע, שעברו מעקב בריאותי במרפאה פרטית בשנים 2012 ו-2017, כולל בדיקת תפקודי ריאות והערכה תזונתית. מבין משתתפים אלה,קרא עוד.

Jung YJ, Lee SH, Chang JH, Lee HS, Kang EH, Lee SW. The Impact of Changes in the Intake of Fiber and Antioxidants on the Development of Chronic Obstructive Pulmonary Disease. Nutrients. 2021 Feb 10;13(2):580.

 

 

דיאטה צִמחונית וטבעונית לחולי פיברוֹמיאלגיה

בסקירה שיטתית מוערכות העדויות בהתייחס להשפעה של דיאטה צמחונית או טבעונית בקרב מטופלים עם פיברומיאלגיה. בסקירה נכללו שישה מחקרים, מהם ארבעה מחקרים קליניים ושני מחקרי עוקבה, בהם סה"כ 157 חולי פיברומיאלגיה, רובם נשים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של התערבויות תזונתיות שונות שכללו דיאטה צמחונית או טבעונית במהלך תקופת מעקב של שלושה שבועות עד שבעה חודשים. במחקרים אלה הוערכה ההשפעה של מדדים ביוכימיים שונים, על מדדים של איכות החיים ובריאות כללית, על המשקל וה-BMI, ועל תסמיני פיברומיאלגיה. מהסקירה עולה כי קרא עוד.

Nadal-Nicolás Y, Miralles-Amorós L, Martínez-Olcina M, Sánchez-Ortega M, Mora J, Martínez-Rodríguez A. Vegetarian and Vegan Diet in Fibromyalgia: A Systematic Review. Int J Environ Res Public Health. 2021 May 6;18(9):4955. 

 

 

פיקנוֹגנול לטיפול בפיברוֹמיאלגיה

במחקר קליני מבוקר (לא אקראי) הוערכה היעילות של תוסף פיקנוגנול לטיפול בפיברומיאלגיה. במחקר נכללו 50 נשים עם פיברומיאלגיה אשר קיבלו את הטיפול הסטנדרטי שכלל מתיחות, פעילות אירובית, טיפול בחום, שינה ומדיטציה. בנוסף, 26 מהמשתתפות קיבלו 150 מ"ג/יום תוסף פיקנוגנול למשך ארבעה שבועות. שתי הקבוצות היו בעלות מאפיינים דומים בתחילת המחקר. מלבד פיברומיאלגיה, כל המשתתפות היו בריאות, עם BMI נמוך מ-26 וללא שימוש בתרופות כרוניות. החוקרים מציינים כי המשתתפות היו מאופיינות ברמה גבוה של עקה חמצונית בתחילת המחקר, אולם ללא רמות חריגות של מדדים ראומטיים או דלקתיים. 

נמצא כי קרא עוד.

Belcaro G, Hu S, Cesarone MR, Dugall M, Scipione C, Scipione V, Hosoi M, Ledda A, Cornelli U, Feragalli B, Cotellese R. Idiopathic myalgic pain (fibromyalgia): supportive management and prevention with Pycnogenol®. Panminerva Med. 2021 Mar;63(1):46-50.

 

 

ההשפעה המטבולית של חסר במגנזיוּם

בסקירה מוצגים המנגנונים הקושרים בין חסר במגנזיום ובין שמנות והסיכון להתפתחות תסמונת מטבולית וסוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים כי מצבים אלה קשורים אחד בשני, ומאופיינים בדלקת כרונית, אשר בחלקה נובעת מחסר במגנזיום. במחלות מטבוליות, רמת מגנזיום נמוכה, בעיקר כתוצאה מתזונה לקויה, מעודדת סביבה פרו-דלקתית אשר מגבירה את ההפרעה המטבולית. נטילת תוספי מגנזיום עשויה להוביל לשיפור המצב המטבולי, אולם לא ברור האם כתוצאה מהשפעה ישירה על מסלולים מטבוליים, כתוצאה מהשפעה עקיפה על מנגנונים דלקתיים, או שילוב של השניים. 

באופן כללי,קרא עוד.

Piuri G, Zocchi M, Della Porta M, Ficara V, Manoni M, Zuccotti GV, Pinotti L, Maier JA, Cazzola R. Magnesium in Obesity, Metabolic Syndrome, and Type 2 Diabetes. Nutrients. 2021 Jan 22;13(2):320. 

 

 

החשיבות של וִיטמין D למניעת התִסמונת המטבולית

במחקר חתך שנערך בסין, נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם ובין הסיכון לתסמונת המטבולית בקרב מבוגרים. במחקר נכללו 43,837 משתתפים בגילאי 18-96, מהם 21% אובחנו עם התסמונת המטבולית. הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם בקרב גברים ונשים הייתה 22.77 ו-18.39 ננוגרם/מ"ל, בהתאמה. בהתאם לרמת ויטמין D בדם, המשתתפים סווגו לארבע קבוצות (רבעונים), כאשר ברבעון הראשון נכללו המשתתפים עם הרמה הנמוכה ביותר וברבעון הרביעי המשתתפים עם הרמה הגבוהה ביותר. 

באופן כללי נמצא כי קרא עוד

Yu S, Song L, Wei Q, Lv Y, Wan Z. Dose-response relationship between serum 25-hydroxyvitamin D and the risk of metabolic syndrome. Clin Nutr. 2021 Apr;40(4):1530-1536.

 

 

המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיוֹוסקולריות

בנייר עמדה מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד, מציגים צוות המומחים את העדויות העדכניות בהתייחס לקשר בין תזונה למחלות קרדיווסקולריות, ואת ההמלצות התזונתיות למבוגרים בריאים עם גורמי סיכון או עם תחלואה קרדיווסקולרית. במסמך שלושה חלקים עיקריים בהם מפורטות העדויות וההמלצות בהתייחס למגוון דפוסי תזונה (כגון דיאטה דלת שומן, דיאטה ים תיכונית, צום לסירוגין ועוד), למגוון קבוצות מזון ומזונות ספציפיים (כגון מזון מעובד, דגנים מלאים, ירקות ופירות, אלכוהול, שום ועוד), ולמגוון תוספים (כגון מלח, מגנזיום, סידן, שמן דגים, פיטוסטרוֹלים ועוד). 

להלן עיקרי ההמלצות: קרא עוד.

מקור: המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיוואסקולריות. האיגוד הקרדיולוגי בישראל, עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל. אפריל 2021. 

 

 

בטיחות השימוש של תוסף סויה בגברים

כחלק ממחקר אקראי מבוקר נבדקה הבטיחות של תוסף חלבון סויה, בהשוואה לקזאין, בקרב גברים לאחר כריתת ערמונית. ברקע למחקר עדויות המציעות כי צריכת סויה עשויה לתרום להפחתת הסיכון להישנות של סרטן הערמונית. 

במסגרת המחקר, המשתתפים קיבלו משקה המבוסס על סויה או על קזאין החל מארבעה חודשים לאחר כריתת הערמונית, למשך תקופה של עד שנתיים. בהתאם לספרות הקיימת, הועלו חששות לגבי היבטים שונים של בטיחות, כולל תגובה אלרגית לסויה או לקזאין, הפרעה לרמת הברזל או לתפקודי התריס בעקבות צריכת סויה, והשפעות לא רצויות לצריכה גבוהה של סידן וזרחן בשני התנאים (כ-70% מהדרישה היומית). מבין 159 המשתתפים במחקר המקורי, בניתוח הנוכחי נכללו 50 משתתפים שנטלו את משקה הסויה ו-43 משתתפים שנטלו את משקה הקזאין. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

Bosland MC, Enk E, Schmoll J, Schlicht MJ, Randolph C, Deaton RJ, Xie H, Zeleniuch-Jacquotte A, Kato I. Soy protein supplementation in men following radical prostatectomy: a 2-year randomized, placebo-controlled clinical trial. Am J Clin Nutr. 2021 Apr 6;113(4):821-831.

 

 

תזונה בריאה לעיכוב ההופעה של פרקינסוֹן

בניתוח חתך המבוסס על מחקר עוקבה שנערך בקנדה, נבדק האם היענות לדיאטת MIND עשויה לתרום לעיכוב ההופעה של מחלת פרקינסון, בהשוואה לדיאטה הים-תיכונית. דיאטת MIND דומה בעיקרה לדיאטה הים-תיכונית, אולם כוללת דגש על צריכת עלים ירוקים, פירות יער ועוף, וצמצום הצריכה של מזונות מטוגנים ומתוקים וכן של חלב, תפוחי אדמה ופירות. החוקרים מסבירים, כי דיאטת MIND נמצאה קשורה במניעת אלצהיימר והידרדרות קוגניטיבית, אולם העדויות בהתייחס לתפקידה במחלת הפרקינסון הינן מוגבלות. 

במחקר נכללו הנתונים של 167 חולי פרקינסון וקבוצת השוואה של 119 משתתפים ללא פרקינסון. בהתאם לשאלוני תזונה, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לדיאטת MIND (ציון מירבי של 15 נקודות), לדיאטה הים-תיכונית המקורית (ציון מירבי של 9 נקודות), ולדיאטה ים-תיכונית יוונית (ציון מירבי של 53 נקודות), אשר בעיקרה דומה לדיאטה הים-תיכונית מלבד הכללת תפוחי אדמה והגבלת הצריכה של עוף. גיל ההופעה של פרקינסון הוגדר כגיל בו הופיעו לראשונה תסמינים מוטוריים. באופן כללי נמצא כי ההיענות לדיאטת MIND הייתה גבוהה יותר בקרב נשים, לעומת גברים, ללא הבדל מובהק בציוני הדיאטות בין קבוצת החולים וקבוצת ההשוואה. 

בקרב קרא עוד.

Metcalfe-Roach A, Yu AC, Golz E, Cirstea M, Sundvick K, Kliger D, Foulger LH, Mackenzie M, Finlay BB, Appel-Cresswell S. MIND and Mediterranean Diets Associated with Later Onset of Parkinson's Disease. Mov Disord. 2021 Apr;36(4):977-984. 

 

 

לא נמצאה תמיכה להשפעה קוֹגניטיבית מיטיבה של וִיטמין D

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, הוערכה התרומה של ויטמין D לשיפור הביצועים הקוגניטיביים ומצב הרוח בקרב קשישים בריאים. החוקרים מסבירים, כי למרות ממצאים תצפיתיים שמצאו כי רמת ויטמין D נמוכה קשורה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית, העדויות ממחקרים התערבותיים הינן מוגבלות. במחקר נכללו 436 משתתפים בריאים מעל גיל 60 אשר חולקו אקראית לארבע קבוצות המחקר:

  1. תוסף פטריות (Agaricus bisporus) מועשר בויטמין D2 (600 יחב"ל/יום).

  2. תוסף ויטמין D3 (600 יחב"ל/יום).

  3. תוסף פטריות סטנדרטי.

  4. פלסבו.

נמצא כי קרא עוד.

Zajac IT, Barnes M, Cavuoto P, Wittert G, Noakes M. The Effects of Vitamin D-Enriched Mushrooms and Vitamin D3 on Cognitive Performance and Mood in Healthy Elderly Adults: A Randomised, Double-Blinded, Placebo-Controlled Trial. Nutrients. 2020 Dec 16;12(12):3847.

 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

ההשפעה של פעילוּת גופנית על חיידקי המעי

במחקר אקראי מבוקר בו נכללו 14 נשים מבוגרות שאינן פעילות גופנית, נמצא כי השתתפות בתכנית פעילות גופנית בת שמונה שבועות, הייתה מלווה בשינוי בהרכב חיידקי המעי ובכך עשויה לתרום להפחתת תהליכים דלקתיים. 

Zhong F, Wen X, Yang M, Lai HY, Momma H, Cheng L, Sun X, Nagatomi R, Huang C. Effect of an 8-week Exercise Training on Gut Microbiota in Physically Inactive Older Women. Int J Sports Med. 2020 Dec 15.

 

 

הפוטנציאל של טריפאלה לטיפול בנזלת אלרגִית

בסקירה דנים החוקרים בפתופיזיולוגיה של נזלת אלרגית ובטיפולים הקיימים, תוך התמקדות בהשפעה הפרמקולוגית של הפורמולה האיורוודית טריפאלה כבסיס לפיתוח טיפולים חדשניים.  

Jantrapirom S, Hirunsatitpron P, Potikanond S, Nimlamool W, Hanprasertpong N. Pharmacological Benefits of Triphala: A Perspective for Allergic Rhinitis. Front Pharmacol. 2021 Apr 30;12:628198.

 

 

רמת חומצת השתן בדם קשורה בחוזק השריר בקשישים

במחקר חתך המבוסס על הנתונים של 2,361 משתתפים בגילאי 50-85 מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב, נמצא כי רמה גבוהה של חומצת שתן בדם (חומצה אורית), שהינה בעלת פעילות נוגדת חמצון משמעותית, קשורה בחוזק שריר גבוה יותר גם בקרב גברים וגם בקרב נשים. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי מצב של היפראוריצמיה (עודף חומצת שתן בדם) מהווה גורם סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.  

Nahas PC, Rossato LT, de Branco FMS, Azeredo CM, Rinaldi AEM, de Oliveira EP. Serum uric acid is positively associated with muscle strength in older men and women: Findings from NHANES 1999-2002. Clin Nutr. 2021 Jan 13:S0261-5614(21)00016-9.

 

 

החשיבות של חיידקי המעי בהתפתחות מערכת החיסון ביילודים

במחקר מעבדה מדגימים החוקרים כיצד חיידקי המעי בראשית החיים, עשויים לתרום להתפתחות התקינה של המערכת החיסונית, בדגש על בניית מנגנוני הגנה מפני פתוגנים. 

Köhler A, Delbauve S, Smout J, Torres D, Flamand V. Very early-life exposure to microbiota-induced TNF drives the maturation of neonatal pre-cDC1. Gut. 2021 Mar;70(3):511-521.

 

הפעילות נוגדת הסרְטן של שמיר

במחקר מעבדה הודגמה הפעילות נוגדת החמצון ונוגדת הסרטן של שמיר (Anethum graveolens) כנגד תאי סרטן שד, ריאות וצוואר הרחם. 

Al-Oqail MM, Farshori NN. Antioxidant and Anticancer Efficacies of Anethum graveolens against Human Breast Carcinoma Cells through Oxidative Stress and Caspase Dependency. Biomed Res Int. 2021 May 4;2021:5535570.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם