פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מאי 2021 - מקבץ 1

עודכן בתאריך 05/05/2021

במרכז הסקירה השבועית מחקרים חדשים על גאוט:

שמנות כגורם סיכון להתפתחות גאוט,

צריכת פורינים וסיכון מוגבר להיפראוריצמיה,

האם דיאטת DASH טובה לחולי גאוט?

ומהי התועלת של ויטמין C למניעה ולטיפול בגאוט?

 

מלבד זאת, שלל מחקרים על השפעות תזונתיות:

דיאטה נטולת גלוטן ואוטיזם,

הקשר בין תזונה בריאה וסיכון להפרעות זקפה,

תזונה בריאה מהצומח והסיכון לשבץ,

צריכת בשר וסיכון קרדיווסקולרי,

והאם צריכת דגים תורמת להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי?

 

ומחקרים חדשים על תוספי תזונה:

אבץ לחולי קוליטיס,

ברזל לטיפול באנמיה בקרב חולי קוליטיס,

זעפרן לשיפור המצב הרגשי,

ופרוביוטיקה להקלה על סטרס.

 

נסכם במחקר ייחודי על ענבים להגנה על העור מפני קרינת השמש.

 

ובכותרות השבוע:

מהי ההשפעה של דיאטה קטוגנית בקרב מפתחי גוף?

כיצד פירות עשויים לתרום למניעה ולטיפול בהפרעות נוירולוגיות?

בעיה בספיגת מינרלים לאחר ניתוח בריאטרי עלולה לפגוע באיכות הזרע,

הפוטנציאל של פרוביוטיקה להפחתת זיהומים בדרכי הנשימה,

ומנגנונים אפיגנטיים הקשורים בפעילות נוגדת הסרטן של כורכומין.

 

 

שמנוּת כגורם סיכון להתפתחות גאוּט

במחקר רטרוספקטיבי נבדק הקשר בין דפוס השינוי במשקל הגוף בקרב מבוגרים, ושיעור ההיארעות של גאוט. בהתבסס על נתונים מסקר הבריאות והתזונה האמריקאי, החוקרים סיווגו את המשתתפים לארבעה דפוסי שינוי במשקל, בהתאם ל-BMI: דפוס יציב של שמנות, עלייה במשקל למצב של שמנות, ירידה במשקל ממצב של שמנות, ודפוס יציב שאינו שמנות. במחקר נכללו הנתונים של 11,079 משתתפים בגילאי 40-74, כאשר במהלך עשר שנות מעקב אובחנו 320 מקרים של גאוט

דפוס יציב של שמנות היה קשור בסיכון גבוה ב-84% להתפתחות גאוט, ודפוס של עלייה במשקל היה קשור בסיכון גבוה ב-65%. דפוס של ירידה במשקל לא נמצא קשור בסיכון לגאוט. החוקרים מראים כי הימנעות מעלייה במשקל למצב של שמנות הייתה עשויה למנוע 3.2% ממקרי הגאוט, וכי אם כלל האוכלוסייה הייתה שומרת על BMI בטווח הנורמה ניתן היה למנוע 32.9% ממקרי הגאוט בטווח של עשר שנים. 

החוקרים מסכמים, כי עלייה במשקל במהלך החיים הבוגרים נמצאה קשורה בעלייה בסיכון להתפתחות גאוט, ולכן מדגישים את החשיבות של שמירה על משקל תקין כאסטרטגיה מרכזית למניעה ולטיפול בגאוט.  

Bai L, Zhou JB, Zhou T, Newson RB, Cardoso MA. Incident gout and weight change patterns: a retrospective cohort study of US adults. Arthritis Res Ther. 2021 Mar 2;23(1):69.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33653403/

 

 

צריכת פורינים בתזונה קשורה בסיכון מוגבר להיפראוריצמיה

במחקר חתך שנערך בסין נבדק הקשר בין צריכת מזונות עשירים בפורינים, לבין היפראוריצמיה (רמה גבוהה של חומצת שתן בדם), מצב הקשור בהתפתחות של גאוט. במחקר נכללו הנתונים של 6,813 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנת 2009. מזונות בעלי תכולה גבוהה של פורינים (מעל 1 ג'/ק"ג) כוללים בשר אדום, עוף, דגים ומאכלי ים, קטניות, ירקות עשירים בפורינים (כגון תרד, כרובית, אספרגוס, סלרי וכוסברה) ופטריות עשירות בפורינים (כגון שיטאקי). מבין כלל המשתתפים, 1,111 אובחנו עם היפראוריצמיה. 

נמצא כי צריכה של מאכלי ים, קטניות, בשר אדום ועוף הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר להיפראוריצמיה, ואילו צריכה של פטריות ושל ירקות עשירים בפורינים לא הייתה קשורה בסיכון להיפראוריצמיה. המקור העיקרי לפורינים בתזונה של המשתתפים במחקר היה מזונות שמקורם מהחי, ומזונות אלה היו קשורים במידה הרבה ביותר בסיכון להיפראוריצמיה. ספציפית, כל עלייה של 10 גרם ליום בצריכה של מזונות מהחי ושל קטניות הייתה קשורה בעלייה של 2.4% ושל 1.1% בסיכון להיפראוריצמיה, בהתאמה. 

לפיכך, הגבלת הצריכה של מזונות מהחי וקטניות עשויה לתרום להפחתת הסיכון להיפראוריצמיה. 

Aihemaitijiang S, Zhang Y, Zhang L, Yang J, Ye C, Halimulati M, Zhang W, Zhang Z. The Association between Purine-Rich Food Intake and Hyperuricemia: A Cross-Sectional Study in Chinese Adult Residents. Nutrients. 2020 Dec 15;12(12):3835. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33334038/

 

 

דיאטת DִASH לחולי גאוּט

במחקר פיילוט אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של צריכת מזונות בהתאם לדיאטת DASH בקרב חולי גאוט. החוקרים מסבירים כי דיאטת DASH נמצאה יעילה להפחתת חומצת השתן בדם, אולם השְפעתה בקרב חולי גאוט אינה ידועה. במחקר השתתפו 43 מטופלים בני 59 בממוצע, אשר קיבלו תקציב שבועי לרכישת מצרכי מזון. בתנאי אחד המשתתפים רכשו מצרכי מזון בהתאם לדיאטת DASH בליווי דיאטן, ובתנאי השני המשתתפים רכשו את המצרכים בהתאם לתזונה הרגילה שלהם. המשתתפים חולקו לאחד משני התנאים באופן אקראי, ולאחר ארבעה שבועות נערכה החלפה בין התנאים למשך ארבעה שבועות נוספים. 

במהלך תקופת ההתערבות הראשונה, נמצא כי קרא עוד.

Juraschek SP, Miller ER 3rd, Wu B, White K, Charleston J, Gelber AC, Rai SK, Carson KA, Appel LJ, Choi HK. A Randomized Pilot Study of DASH Patterned Groceries on Serum Urate in Individuals with Gout. Nutrients. 2021 Feb 7;13(2):538.

 

 

מהי התועלת של וִיטמין C למניעה ולטיפול בגאוּט?

בסקירה מפורטות העדויות הפרה-קליניות והקליניות בהתייחס לתפקיד של ויטמין C למניעה ולטיפול בגאוט, בדגש על תפקידו במטבוליזם של פורינים. במסגרת הסקירה, מוצגים הממצאים לגבי הפעילות המולקולרית של ויטמין C הקשורה בהתפתחות של גאוט, ובהמשך מוצגים הממצאים ממחקרים תצפיתיים והתערבותיים הקשורים בהשפעה של ויטמין C

מרבית המחקרים האפידמיולוגיים מצביעים על כך קרא עוד.

Brzezińska O, Styrzyński F, Makowska J, Walczak K. Role of Vitamin C in Prophylaxis and Treatment of Gout-A Literature Review. Nutrients. 2021 Feb 22;13(2):701. 

 

 

דיאטה נטולת גלוּטן ואוּטיזם

להלן שתי סקירות העוסקות בהשפעה של דיאטה נטולת גלוטן בקרב מטופלים עם הפרעה על הרצף האוטיסטי (ASD). 

בסקירה דנים החוקרים בהשפעה של דיאטה נטולת גלוטן בקרב מטופלים עם אוטיזם. הם מציינים, כי בתקופה האחרונה גוברת ההתעניינות בדיאטות שונות כאסטרטגיה לשיפור התוצאות ההתנהגותיות והקוגניטיביות באוטיזם, בדגש על דיאטה נטולת גלוטן. למרות שאין ביסוס לשימוש הקליני בדיאטה נטולת גלוטן מעבר לחולי צליאק או לסובלים מרגישות לגלוטן, יש עדויות מחקריות כי במקרים רבים אוטיזם מלווה בהפרעות במערכת העיכול . 

במסגרת הסקירה מציגים החוקרים את הרקע לקשר בין אוטיזם וגלוטן, את הממצאים לגבי התסמינים במערכת העיכול בקרב מטופלים עם אוטיזם, וממצאים אפידמיולוגיים המצביעים על כך שיש שיעור גבוה של מחלת צליאק בקרב מטופלים עם אוטיזם. הם דנים במנגנוני פעולה אפשריים ומפרטים מחקרים קליניים הבוחנים את ההשפעה של דיאטה נטולת גלוטן ואת השיקולים התזונתיים הקשורים בכך. 

הממצאים העולים ממחקרים אלה קרא עוד.

 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה הבטיחות והיעילות של דיאטה נטולת גלוטן וקזאין בקרב ילדים עם אוטיזם. ישנן השערות שונות לגבי המעורבות של מערכת החיסון ומערכת העיכול בהתפתחות אוטיזם, כאשר אחת ההשערות היא שפפטידים שמקורם בגלוטן ובקזאין מגבירים את פעילות המערכת האופיואידית, ובכך מובילים להפרעה בהתנהגות החברתית ובתקשורת. בסקירה נכללו שישה מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 143 משתתפים. 

בניתוח כולל של הנתונים, קרא עוד.

Croall ID, Hoggard N, Hadjivassiliou M. Gluten and Autism Spectrum Disorder. Nutrients. 2021 Feb 9;13(2):572. 

Keller A, Rimestad ML, Friis Rohde J, Holm Petersen B, Bruun Korfitsen C, Tarp S, Briciet Lauritsen M, Händel MN. The Effect of a Combined Gluten- and Casein-Free Diet on Children and Adolescents with Autism Spectrum Disorders: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2021 Jan 30;13(2):470.

 

 

תזונה בריאה קשורה בסיכון מופחת להפרעות זקפה

במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין איכות התזונה והפרעות זקפה בקרב גברים. החוקרים מסבירים כי הפרעת זקפה, במיוחד בקרב גברים צעירים, הינה סימן מוקדם לתחלואה קרדיווסקולרית, וכן מהווה פגיעה באיכות החיים. במחקר נכללו הנתונים של 21,469 גברים בריאים בגילאי 40-75 ממחקר אנשי מקצועות הבריאות. איכות התזונה הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמולאו פעם בארבע שנים במהלך תקופת המעקב, כאשר לכל משתתף חושבו שני ציונים של איכות התזונה: בהתאם למדד של דיאטה ים תיכונית ובהתאם למדד לאכילה בריאה (Alternative Healthy Eating Index 2010). נמצא כי קרא עוד.      

Bauer SR, Breyer BN, Stampfer MJ, Rimm EB, Giovannucci EL, Kenfield SA. Association of Diet With Erectile Dysfunction Among Men in the Health Professionals Follow-up Study. JAMA Netw Open. 2020 Nov 2;3(11):e2021701.

 

 

תזונה בריאה מהצומח קשורה בסיכון מופחת לשָבץ

במחקר עוקבה נבדק כיצד האיכות של תזונה המבוססת על הצומח קשורה בסיכון לשבץ. במחקר נכללו משתתפים משלושה מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב: 73,890 נשים ממחקר האחיות (מעקב בין השנים 1984-2016), 92,352 נשים ממחקר האחיות השני (מעקב בין השנים 1991-2017), ו-43,266 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות (מעקב בין השנים 1986-2012), כולם ללא תחלואה קרדיווסקולרית או סרטן בתחילת המחקר. 

משתתפים שדיווחו על צריכה של פחות ממנה אחת לחודש של בשר ו/או דגים סווגו כצמחוניים, יתר המשתתפים סווגו כלא-צמחוניים. לכל משתתף חושבו שלושה ציונים: ציון כללי של תזונה מהצומח (PDI), ציון של תזונה בריאה מהצומח (hPDI) וציון של תזונה לא-בריאה מהצומח (uPDI). במהלך תקופת המעקב תועדו 6,241 מקרי שבץ, מהם 3,015 מקרים של שבץ איסכמי ו-853 מקרים של שבץ המורגי. 

נמצא כי קרא עוד.

Baden MY, Shan Z, Wang F, Li Y, Manson JE, Rimm EB, Willett WC, Hu FB, Rexrode KM. Quality of Plant-Based Diet and Risk of Total, Ischemic, and Hemorrhagic Stroke. Neurology. 2021 Apr 13;96(15):e1940-e1953.

 

 

צריכת בשר והסיכון הקרדיוֹוסקולרי

במחקר עוקבה נבדק הקשר בין צריכת בשר אדום ומעובד, לבין הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב משתתפים עם או בלי שמנות. במחקר נכללו הנתונים של 428,070 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, בני 56 בממוצע, ו-23.4% מהם הוגדרו כסובלים משמנות. משך המעקב החציוני היה 7.2 שנים.

נמצא כי קרא עוד.

Zhang J, Hayden K, Jackson R, Schutte R. Association of red and processed meat consumption with cardiovascular morbidity and mortality in participants with and without obesity: A prospective cohort study. Clin Nutr. 2020 Dec 29:S0261-5614(20)30705-6.

 

 

האם צריכת דגים תורמת להפחתת הסיכון הקרדיוֹוסקולרי?

בניתוח נתונים מארבעה מחקרי עוקבה רב-לאומיים, נבדק הקשר בין צריכת דגים לבין הסיכון הקרדיווסקולרי. החוקרים מציינים כי נמצאו עדויות לא עקביות בין צריכת דגים, כמקור לאומגה 3, ובין תוצאות קרדיווסקולריות, כאשר לא ידוע האם קיימים הבדלים בין חולים עם או בלי מחלות של כלי הדם. בניתוח נכללו הנתונים של סה"כ 191,558 משתתפים, מהם 147,645 משתתפים ממחקר אפידמיולוגי שנערך ב-21 מדינות (PURE) ו-43,413 משתתפים עם מחלות של כלי הדם משלושה מחקרים שונים מ-40 מדינות. 

להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.

Mohan D, et al. Associations of Fish Consumption With Risk of Cardiovascular Disease and Mortality Among Individuals With or Without Vascular Disease From 58 Countries. JAMA Intern Med. 2021 Mar 8:e210036. 

 

 

אָבץ לחולי קוֹליטיס

במחקר קליני שנערך בברזיל, נבדקה ההשפעה של תוסף אבץ על התגובה הדלקתית בקרב חולי קוליטיס עם מחלה פעילה או בנסיגה (רמיסיה). החוקרים מציינים כי לאבץ חשיבות רבה בתפקוד התקין של תאי מערכת החיסון, כאשר חסר אבץ כתוצאה מצריכה תזונתית נמוכה, הפרעה בספיגה או מהמחלה עלול לגרום להפרעה בפעילות החיסונית ונוגדת החמצון התקינה. 

במחקר נכללו 41 מטופלים, כאשר מטופלים עם רמת אבץ נמוכה (עד 70 מק"ג/דצ"ל) נטלו תוסף אבץ גלוקונט במינון 35 מ"ג/יום (23 מטופלים), והמטופלים עם רמת אבץ תקינה קיבלו פלסבו (18 מטופלים), למשך 60 יום. 

במהלך תקופת המחקר בשתי הקבוצות קרא עוד.

de Moura MSB, Soares NRM, Barros SÉL, de Pinho FA, Silva TMC, Bráz DC, Vieira EC, Lima MM, Parente JML, Marreiro DDN, da Silva AS, Nogueira NDN. Zinc gluconate supplementation impacts the clinical improvement in patients with ulcerative colitis. Biometals. 2020 Feb;33(1):15-27.

 

 

בּרזל לטיפול באנמְיה בקרב חולי קוֹליטיס

במחקר אקראי מבוקר שנערך באיטליה נבדקה היעילות והסבילות של תוסף ברזל בטכנולוגיית ספיגה חדשנית, בהשוואה לברזל קרבוקסימלטוז תוך-ורידי, לטיפול באנמיה בקרב חולי קוליטיס. החוקרים מסבירים, כי אנמיה הינה סיבוך שכיח של קוליטיס, ולרוב הינה תוצאה של חסר ברזל. תוספי ברזל בנטילה פומית מלווים במקרים רבים בהשפעות שליליות בדרכי העיכול, כאשר ברזל בטכנולוגיית Sucrosomial® Iron נמצא בעל סבילות טובה יותר. 

במחקר נכללו 42 חולי קוליטיס בנסיגה הסובלים מאנמיה, אשר חולקו באופן אקראי לנטילת תוסף הברזל במינון 60 מ"ג/יום למשך שמונה שבועות, ולאחר מכן 30 מ"ג/יום למשך ארבעה שבועות, או לקבלת 1,000 מ"ג ברזל קרבוקסימלטוז תוך-ורידי באופן חד פעמי בתחילת המחקר. 

נמצא, כי קרא עוד.

Bertani L, Tricò D, Zanzi F, Baiano Svizzero G, Coppini F, de Bortoli N, Bellini M, Antonioli L, Blandizzi C, Marchi S. Oral Sucrosomial Iron Is as Effective as Intravenous Ferric Carboxy-Maltose in Treating Anemia in Patients with Ulcerative Colitis. Nutrients. 2021 Feb 12;13(2):608.

 

 

זְעפרן לשיפור המצב הרגשי

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) על המצב הרגשי ועל תגובה למצב סטרס בקרב מבוגרים בריאים. במחקר נכללו 56 משתתפים בגילאי 18-54 אשר חולקו אקראית לנטילת 30 מ"ג תמצית מתוקננת של זעפרן (™Safr'Inside), או פלסבו, למשך שמונה שבועות. החוקרים העריכו את ההשפעה המתמשכת על התחושה הסובייקטיבית של חרדה, סטרס ודיכאון באמצעות שאלונים, וכן את התגובה הפסיכולוגית והגופנית האקוטית למצב סטרס במסגרת ניסוי מבוקר. 

נמצא כי קרא עוד.

Jackson PA, Forster J, Khan J, Pouchieu C, Dubreuil S, Gaudout D, Moras B, Pourtau L, Joffre F, Vaysse C, Bertrand K, Abrous H, Vauzour D, Brossaud J, Corcuff JB, Capuron L, Kennedy DO. Effects of Saffron Extract Supplementation on Mood, Well-Being, and Response to a Psychosocial Stressor in Healthy Adults: A Randomized, Double-Blind, Parallel Group, Clinical Trial. Front Nutr. 2021 Feb 1;7:606124. 

 

 

מהי התרומה של פרוֹביוטיקה להקלה על סְטרס?

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה (®Lpc-37) על מדדים פסיכולוגיים וגופניים של סטרס וחרדה בקרב מבוגרים בריאים. החוקרים מסבירים כי קיים קשר דו-כיווני בין המעי והמוח, כך שלחיידקי המעי השפעה על תהליכי דלקת במוח, על התפתחות עצבית, ועל התגובה ההורמונלית לסטרס באמצעות הפרשה וייצור רכיבים שונים. 

במחקר נכללו 120 משתתפים בגילאי 18-45 אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף הפרוביוטיקה אשר מכיל 17.5 מיליארד חיידקים מהסוג Lacticaseibacillus paracasei, או פלסבו, למשך חמישה שבועות. 

להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.

Patterson E, Griffin SM, Ibarra A, Ellsiepen E, Hellhammer J. Lacticaseibacillus paracasei Lpc-37® improves psychological and physiological markers of stress and anxiety in healthy adults: a randomized, double-blind, placebo-controlled and parallel clinical trial (the Sisu study). Neurobiol Stress. 2020 Nov 24;13:100277.

 

 

ענבים להגנה על העור מפני קרינת השמש

במחקר קליני פתוח נבדקה היעילות של ענבים למניעת נזקי קרינה אולטרה-סגולית (UV). במודלים של חיות מעבדה נמצא כי לפוליפנוֹלים מענבים הייתה השפעה מגינה מפני תהליכי דלקת ופגיעה ב-DNA על רקע חשיפה לקרינת UV, וכי שימוש חיצוני בתמצית זרעי ענבים תרם להגנה על תאי העור. במחקר זה השתתפו 19 מתנדבים בריאים אשר קיבלו אבקת ענבים מיובשים בהקפאה במינון 25 גרם, שלוש פעמים ביום, למשך 14 יום (מנה אחת של ענבים טריים = 126 גרם = 0.75 כוסות = 23 גרם אבקה). מדד המטרה העיקרי היה השינוי במינון המינימלי הדרוש להאדמה של העור בתגובה לקרינת UV (MED - minimal erythema dose). 

נמצא כי קרא עוד.

Oak ASW, Shafi R, Elsayed M, Bae S, Saag L, Wang CL, Athar M, Elmets CA. Dietary table grape protects against ultraviolet photodamage in humans: 1. clinical evaluation. J Am Acad Dermatol. 2021 Jan 20:S0190-9622(21)00183-3.

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

מהי ההשפעה של דיאטה קטוֹגנית בקרב מפתחי גוף?

במחקר אקראי מבוקר בו נכללו 19 מפתחי גוף תחרותיים אשר צרכו דיאטה קטוגנית או דיאטה מערבית למשך חודשיים, מראים החוקרים כי דיאטה קטוגנית הובילה לירידה במסת השומן ולשיפור בפרופיל השומנים, אולם מסת הגוף הרזה עלתה רק בקבוצת הדיאטה המערבית.  

Paoli A, Cenci L, Pompei P, Sahin N, Bianco A, Neri M, Caprio M, Moro T. Effects of Two Months of Very Low Carbohydrate Ketogenic Diet on Body Composition, Muscle Strength, Muscle Area, and Blood Parameters in Competitive Natural Body Builders. Nutrients. 2021 Jan 26;13(2):374.

 

 

כיצד פירות עשויים לתרום למניעה ולטיפול בהפרעות נוירולוגיות?

בסקירה מציגים החוקרים את הממצאים הפרה-קליניים בהתייחס לרכיבים הפלבונואידים המצויים בפירות, ולהשְפעתם נוגדת הדלקת במערכת העצבים, ובכך לתרום למניעה ולטיפול בהפרעות נוירולוגיות, כגון אלצהיימר ופרקינסון.  

Borowiec K, Michalak A. Flavonoids from edible fruits as therapeutic agents in neuroinflammation - a comprehensive review and update. Crit Rev Food Sci Nutr. 2021 Mar 30:1-19.

 

 

בעיה בספיגת מינרלים לאחר ניתוח בריאטרי עלולה לפגוע באיכות הזרע

במחקר פיילוט תצפיתי, בו נכללו 20 גברים שעברו ניתוח בריאטרי, מציעים החוקרים כי העדר שיפור באיכות הזרע לאחר שנתיים מהניתוח, עלולה להיות קשורה בהפרעה בספיגה של מינרלים כגון אבץ, נחושת וברזל

Calderón B, Gómez-Martín JM, Cuadrado-Ayuso M, Cobeta P, Vega-Piñero B, Mateo R, Galindo J, Botella-Carretero JI. Circulating Zinc and Copper Levels are Associated with Sperm Quality in Obese Men after Metabolic Surgery: A Pilot Study. Nutrients. 2020 Oct 30;12(11):3354. 

 

 

הפוטנציאל של פרוֹביוטיקה להפחתת זיהומים בדרכי הנשימה

במחקר פתוח, בו נכללו 21 פעוטות בגילאי 13-36 חודשים, החוקרים הדגימו את ההשפעה המיטיבה של תוסף פרוביוטיקה המכיל את החיידקים Lactobacillus acidophilus ו-Bidfidobacterium animalis על התגובה החיסונית, ובכך עשוי לתרום להפחתת התדירות והחומרה של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. 

המחקר נערך ומומן על ידי חברת DuPont Nutrition & Biosciences המייצרת את התוסף.    

DeMuri GP, Lehtoranta LM, Eickhoff JC, Lehtinen MJ, Wald ER. Ex vivo peripheral blood mononuclear cell response to R848 in children after supplementation with the probiotic Lactobacillus acidophilus NCFM/Bifidobacterium lactis Bi-07. Benef Microbes. 2021 Feb 24;12(1):85-93.

 

 

מנגנונים אפיגנטיים הקשורים בפעילות נוגדת הסרְטן של כוּרכומין

בסקירה דנים החוקרים במנגנונים אפיגנטיים אפשריים, בהם כורכומין פועל לתיקון תהליכי מתילציה של ה-DNA בתאי סרטן השד. 

Fabianowska-Majewska K, Kaufman-Szymczyk A, Szymanska-Kolba A, Jakubik J, Majewski G, Lubecka K. Curcumin from Turmeric Rhizome: A Potential Modulator of DNA Methylation Machinery in Breast Cancer Inhibition. Nutrients. 2021 Jan 23;13(2):332.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם