' '
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש אפריל 2021 - מקבץ 4

עודכן בתאריך 22/04/2021

במרכז הסקירה השבוע חידושים בטיפול בכבד שומני,

אבל נתחיל (את החיים) עם אומגה 3...

 

מהו תפקיד ה-DHA בהתפתחות ותפקוד המוח? 

האם יש השפעה לתוספי DHA בראשית החיים על מדדים התנהגותיים? 

מהי ההשפעה של תוסף אומגה 3 בהריון בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות?

ומהי השְפעתו של תוסף תזונה עם רכיב משמעותי של אומגה 3 בקרב נשים מניקות?

 

ומכאן לחידושים בטיפול בכבד שומני,

 

בתזונה:

השְפעת דיאטה ים-תיכונית ירוקה להפחתת השומן התוך-כבדי,

הגבלת הפרוקטוז להפחתת השומן התוך-כבדי,

והקשר בין צריכת משקאות קלים והסיכון להתפתחות כבד שומני.

 

ובעזרת תוספי תזונה וצמחי מרפא:

הפוטנציאל של פוליפנוֹלים לטיפול בכבד שומני,

השְפעת ויטמין D על הפחתת תנגודת לאינסולין בקרב מטופלים עם כבד שומני,

והשְפעת תוספי קינמון על רמת אנזימי הכבד.

 

עוד מחקרים מעניינים שפורסמו השבוע:

 

ויתניה משכרת לשיפור הביצועים הגופניים,

כיצד פלסטיק עלול לפגוע בבריאות,

הקשר בין מיינדפולנס לאיכות התזונה,

השְפעת תזונה עשירה בניטראטים על תפקוד השריר,

והפוטנציאל של צום כחלק מטיפול אונקולוגי.

 

בכותרות השבוע:

גוג'י ברי לטיפול בראייה,

הפוטנציאל של פלפל שחור לטיפול באלרגיה למזון,

ההשפעה הבריאותית של מזון מלכות,

זיהום אוויר והסיכון למחלות לב וריאה,

וזיהוי גורמים הקשורים ב-PTSD.

 

 

תפקיד ה-DHA בהתפתחות ותפקוד המוח 

תפקיד ה-DHA בהתפתחות ותפקוד המוח 

בסקירה מוצגים התפקידים של DHA בתקופת ההריון וההנקה, תוך דיון בתוצאות של צריכה נמוכה על התפתחות ותפקוד המוח. DHA הינו רכיב תזונתי הכרחי להתפתחות המוח של העובר ונמצא בריכוז גבוה בחומר האפור ובאזורים הפרונטליים של המוח. ל-DHA השפעה על מגוון תהליכים במוח, כולל היווצרות תאי עצב, תיווך עצבי, גמישות והולכה עצבית. 

ממצאים ממחקרים קליניים ומחקרים בחיות מעבדה מדגימים כי נדרשת רמה תקינה של DHA בממברנה של תאי העצב לפעילות התקינה של התא. כמו כן, למטבוליטים של DHA תפקיד בהגנה מפני עקה חמצונית. רמת DHA נמוכה נמצאה קשורה בשינויים התנהגותיים, בקשיים לימודיים ובדמנציה. האספקה של DHA
לעובר בטרימסטר השלישי חשובה מאוד בשל הדרישה הגבוהה על רקע התפתחות המוח בשלב זה של ההריון. 

החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מדגישות את החשיבות של DHA בתקופת ההריון בשל השְפעתו על התפתחות מבנה המוח ותפקודו בתקופה העוברית.     

Basak S, Mallick R, Duttaroy AK. Maternal Docosahexaenoic Acid Status during Pregnancy and Its Impact on Infant Neurodevelopment. Nutrients. 2020 Nov 25;12(12):3615. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33255561/

 

 

לא נמצאה תמיכה להשפעה של תוספי DHA בראשית החיים על מדדים התנהגותיים 

בסקירה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של נטילת תוסף DHA במהלך ההריון והינקות (1,000 הימים הראשונים), על מדדים תפקודיים והתנהגותיים של התינוק. בסקירה נכללו 25 מחקרים בהם 10,320 צמדי אם-ילד. בעשרה מחקרים נבדקה ההשפעה של תוסף DHA לאם בהריון במינון 120-2,200 מ"ג/יום, שישה מהמחקרים נערכו בקרב פגים כאשר תוספי DHA ניתנו לתינוק כתוסף לחלב או כתמ"ל מועשר, או כתוסף לאימהות מניקות, שני מחקרים נערכו בקרב אימהות מניקות, ובשבעה מחקרים ניתן תוסף DHA לתינוק. 

במחקרים אלה בוצעו סה"כ 71 הערכות התנהגותיות מגיל ארבעה חודשים ועד גיל 20, ל-6,867 מהתינוקות (66.5% מהתינוקות שנכללו), שכללו בעיות התנהגות מאובחנות או קבלת טיפול תרופתי וכן מדדים התנהגותיים כלליים שהוערכו ע"י גורם מקצועי, ע"י מורים או ע"י ההורים. 

מהסקירה עולה כי לרוב לא נמצאו הבדלים מובהקים בין אימהות או תינוקות שנטלו תוסף DHA ובין קבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו או תוסף DHA במינון נמוך יותר. לא זוהו הבדלים בין הקבוצות בהתייחס לשכיחות של אבחנות כגון אוטיזם או הפרעות קשב. באופן כללי לא נמצאה השפעה מיטיבה לתוסף DHA, וזוהו 23 מקרים בהם התוצאה בקבוצת ההתערבות הייתה פחות טובה בהשוואה לקבוצת הביקורת. 

החוקרים מסכמים, כי לא נמצאה תמיכה להשפעה של תוספי DHA בראשית החיים על מדדים התנהגותיים, אולם העדויות הן מוגבלות ולא ניתן לקבוע מסקנה חד משמעית ולפיכך יש להמשיך ולבחון השפעות אלה במחקרים נוספים. 

החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר. 

Gould JF, Roberts RM, Makrides M. The Influence of Omega-3 Long-Chain Polyunsaturated Fatty Acid, Docosahexaenoic Acid, on Child Behavioral Functioning: A Review of Randomized Controlled Trials of DHA Supplementation in Pregnancy, the Neonatal Period and Infancy. Nutrients. 2021 Jan 28;13(2):415. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33525526/

 

 

השפעה מיטיבה לתוסף אוֹמגה 3 בהריוֹן בקרב נשים עם עודף משקל או שמנוּת

במחקר פיילוט אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של תוספי אומגה 3 בקרב נשים בהריון עם עודף משקל או שמנות. החוקרים מסבירים, כי שמנות בהריון קשורה בהשמנה של התינוק ובצמיחה והתפתחות עוברית מואצת, וכתוצאה מכך עלולה לפגוע בבריאות הקרדיו-מטבולית של התינוק. נמצא כי צריכה גבוהה של אומגה 3 בהריון קשורה בסיכון מופחת להשמנה, למשקל לידה גבוה יותר ולמשך הריון ארוך יותר, אולם לא נבדקה ההשפעה בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות

במחקר נכללו 72 נשים עם BMI גבוה מ-25 בטרימסטר הראשון להריון, אשר חולקו אקראית לנטילת שני גרם/יום אומגה 3 (EPA + DHA) או פלסבו, החל משבוע 10-16 להריון ועד ללידה. בניתוח של 48 צמדי אם-ילד להם נאספו נתונים מלאים נמצא כי קרא עוד.

Monthé-Drèze C, Sen S, Hauguel-de Mouzon S, Catalano PM. Effect of Omega-3 Supplementation in Pregnant Women with Obesity on Newborn Body Composition, Growth and Length of Gestation: A Randomized Controlled Pilot Study. Nutrients. 2021 Feb 9;13(2):578.

 

 

תוסף תזונה לנשים מניקות

במחקר אקראי מבוקר שנערך בגרמנִיה, נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף תזונה בקרב נשים מניקות. החוקרים מסבירים, כי לתינוקות יונקים דרישה גבוהה לרכיבים תזונתיים הנדרשים לצמיחה, תפקוד האיברים ובריאות כללית, כאשר במקרים רבים הצריכה התזונתית אינה מספקת להשגת רמת הצריכה המומלצת. 

במחקר נכללו 70 נשים מניקות, בריאות, אשר חולקו אקראית לנטילת כמוסה אחת ליום מהתוסף או פלסבו למשך 12 שבועות. התוסף (Elevit Breastfeeding and Postnatal Care) מכיל 12 ויטמינים, חמישה מינרלים, לוטאין ו-DHA במינון הדומה לצריכה היומית המומלצת. באופן ספציפי, כל כמוסה הכילה 200 מ"ג DHA. מדד המטרה העיקרי היה השינוי בתכולת ה-DHA בחלב האם ביחס לכלל חומצות השומן. נמצא כי קרא עוד.

Schaefer E, Demmelmair H, Horak J, Holdt L, Grote V, Maar K, Neuhofer C, Teupser D, Thiel N, Goeckeler-Leopold E, Maggini S, Koletzko B. Multiple Micronutrients, Lutein, and Docosahexaenoic Acid Supplementation during Lactation: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2020 Dec 16;12(12):3849.

 

 

דיאטה ים-תיכוֹנית ירוקה להפחתת השומן התוך-כבדי

במחקר אקראי מבוקר שנערך בארץ על ידי חוקרים ישראליים, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על הירידה בשומן התוך-כבדי. במחקר נכללו 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם, 88% מהם גברים, בני 51 בממוצע. ה-BMI הממוצע היה 31.3, והיקף המותניים הממוצע 109.7 ס"מ. מבין כלל המשתתפים, 62% אובחנו עם כבד שומני, עם שיעור שומן תוך-כבדי חציוני של 6.6% / ממוצע של 10.2%.

המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:

  1. הנחיות לתזונה בריאה.

  2. תזונה ים-תיכונית.

  3. תזונה ים-תיכונית ירוקה. תזונה זו כללה: הפחתה בצריכת הבשר, 3-4 כוסות/יום תה ירוק, ושייק חלבון צמחי, המבוסס על 100 גרם/יום מנקאי (Wolffia globosa). שייק זה היווה חלופה חלקית לצריכת החלבון מהחי.

בשתי הדיאטות הים-תיכוניות היתה הגבלה קלורית זהה ושתיהן הכילו גם 28 גרם/יום אגוזי מלך. כל המשתתפים במחקר הונחו לבצע פעילות גופנית קבועה.

במהלך 18 חודשים נבדקה הירידה בשומן התוך-כבדי באמצעות בדיקת MRS (תהודה מגנטית ספקטרוסקופית). 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Yaskolka Meir A, Rinott E, Tsaban G, Zelicha H, Kaplan A, Rosen P, Shelef I, Youngster I, Shalev A, Blüher M, Ceglarek U, Stumvoll M, Tuohy K, Diotallevi C, Vrhovsek U, Hu F, Stampfer M, Shai I. Effect of green-Mediterranean diet on intrahepatic fat: the DIRECT PLUS randomised controlled trial. Gut. 2021 Jan 18:gutjnl-2020-323106.

 

 

הגבלת הפרוקטוז להפחתת השומן התוך-כבדי

במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של הגבלת פרוקטוז על הרכב השומן התוך-כבדי, לאור הדיון הקיים בספרות לגבי תפקיד הפרוקטוז בהתפתחות מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. החוקרים מסבירים כי קיימים הבדלים במסלולים המטבוליים בין גלוקוז ופרוקטוז, אולם לא ברור האם הבדלים אלה אכן מובילים להבדל משמעותי בבריאות המטבולית, כולל הרכב השומן התוך-כבדי. 

במחקר נכללו 44 מבוגרים עם עודף משקל ומדד כבד שומני של 60 ומעלה. כל המשתתפים צרכו במשך שישה שבועות דיאטה המוגבלת בפרוקטוז - עד 7.5 גרם לארוחה ולא יותר מ-10 גרם ליום. בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות אשר קיבלו שלוש פעמים ביום תוסף פרוקטוז או גלוקוז, במינון זהה למינון שהופחת מהדיאטה בהשוואה לנתוני הבסיס. כל המשתתפים קיבלו 70 מ"ג/יום תוסף ויטמין C על מנת למנוע חסר כתוצאה מההגבלה של פירות וירקות בתזונה. החוקרים מציינים כי בסיום תקופת ההתערבות בקבוצת הגלוקוז צריכת הפרוקטוז והפרשת הפרוקטוז בשתן היו נמוכות יותר, כמצופה. 

בשתי הקבוצות קרא עוד.

Simons N, Veeraiah P, Simons PIHG, Schaper NC, Kooi ME, Schrauwen-Hinderling VB, Feskens EJM, van der Ploeg EMCL, Van den Eynde MDG, Schalkwijk CG, Stehouwer CDA, Brouwers MCGJ. Effects of fructose restriction on liver steatosis (FRUITLESS); a double-blind randomized controlled trial. Am J Clin Nutr. 2021 Feb 2;113(2):391-400.

 

 

צריכת משקאות קלים קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות כבד שוּמני

במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בסין, נבדק הקשר בין צריכת משקאות קלים לבין הסיכון להתפתחות מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. במחקר נכללו 14,845 משתתפים בני 39 בממוצע, ללא מחלות כבד, מחלות קרדיווסקולריות או סרטן בתחילת המחקר. צריכת משקאות קלים הוערכה בתחילת המחקר באמצעות שאלוני תזונה. מחלת כבד שומני אובחנה באמצעות אולטרסאונד ובהעדר צריכת אלכוהול משמעותית, ובנוסף חושב מדד להצטברות השומן בכבד (HSI - Hepatic steatosis index) בהתאם למין, BMI ורמת אנזימי הכבד בדם. 

במהלך תקופת מעקב חציונית של 4.2 שנים, אובחנו 2,888 מקרים של מחלת כבד שומני. לאחר התאמה לגורמים דמוגרפיים, אורח חיים, דפוס התזונה ומדדי דלקת, נמצא כי קרא עוד.

Zhang S, Gu Y, Bian S, Lu Z, Zhang Q, Liu L, Meng G, Yao Z, Wu H, Wang Y, Zhang T, Wang X, Sun S, Wang X, Zhou M, Jia Q, Song K, Qi L, Niu K. Soft drink consumption and risk of nonalcoholic fatty liver disease: results from the Tianjin Chronic Low-Grade Systemic Inflammation and Health (TCLSIH) cohort study. Am J Clin Nutr. 2021 Feb 10:nqaa380.

 

 

הפוטנציאל של פוֹליפנוֹלים לטיפול בכבד שוּמני

בסקירה מוצגות העדויות לגבי הפוטנציאל של פוליפנוֹלים לטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולית. מכיוון שדלקת ועקה חמצונית הינם גורמים עיקריים המעורבים בהתפתחות כבד שומני, משוער כי רכיבים פוליפנוֹלים, שהינם בעלי פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון, עשויים לתרום למניעה ולטיפול בכבד שומני.   

במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס להשפעה של הרכיבים הפוליפנוליים הנחקרים ביותר. במחקרים אלה נמצא, כי קרא עוד.

Abenavoli L, Larussa T, Corea A, Procopio AC, Boccuto L, Dallio M, Federico A, Luzza F. Dietary Polyphenols and Non-Alcoholic Fatty Liver Disease. Nutrients. 2021 Feb 3;13(2):494.

 

 

וִיטמין D להפחתת תנגודת לאינסולין בקרב מטופלים עם כבד שוּמני

במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של שני תוספי ויטמין D להפחתת תנגודת לאינסולין, בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית, הסובלים מחסר ויטמין D. במחקר נכללו 54 מטופלים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות אשר קיבלו 1 מק"ג/יום קלציטריול (הנגזרת הפעילה של ויטמין D), או 50,000 יחב"ל/שבוע כולקלציפרול (D3), למשך שמונה שבועות. 

נמצא כי קרא עוד.

Mahmoudi L, Asadi S, Al-Mousavi Z, Niknam R. A randomized controlled clinical trial comparing calcitriol versus cholecalciferol supplementation to reduce insulin resistance in patients with non-alcoholic fatty liver disease. Clin Nutr. 2020 Dec 8:S0261-5614(20)30658-0. 

 

 

לתוספי קִינמון לא נמצאה השפעה משמעותית על רמת אנזימי הכבד

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי קינמון (Cinnamomum spp) על רמת אנזימי הכבד בדם בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו שבעה מחקרים, בהם 266 משתתפים עם סוכרת סוג 2 (שלושה מחקרים), טרום-סוכרת, או-סבילות לגלוקוז, דלקת מפרקים שגרונית או מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי קינמון במינון שנע בין 120 מ"ג/יום ל-10 גרם/יום, למשך ארבעה עד 13 שבועות. 

בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.

Shekarchizadeh-Esfahani P, Heydarpour F, Izadi F, Jalili C. The effect of cinnamon supplementation on liver enzymes in adults: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2021 Feb 24;58:102699. 

 

 

וִיתניה משכרת לשיפור הביצועים הגופניים

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים, הוערכה ההשפעה של ויתניה משכרת (Withania somnifera) על הביצועים הגופניים. בסקירה נכללו 13 מחקרים בהם 615 מבוגרים בריאים. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Bonilla DA, Moreno Y, Gho C, Petro JL, Odriozola-Martínez A, Kreider RB. Effects of ashwagandha (Withania somnifera) on Physical Performance: Systematic Review and Bayesian Meta-Analysis. J Funct Morphol Kinesiol. 2021 Feb 11;6(1):20.

 

 

כיצד פלסטיק עלול לפגוע בבריאות?

במדריך שפורסם על ידי החברה האנדוקרינית האמריקאית, ונכתב על ידי קבוצת מומחים בינלאומית, מוצגת ההשפעה המזיקה של כימיקלים המשבשים את הפעילות ההורמונלית (EDCs - endocrine disrupting chemicals) המצויים במוצרי פלסטיק, ואת הסיכונים הבריאותיים הקשורים בכך. במסמך מוצגות העמדות של גופים מרכזיים בתחום הבריאות והמדע בהתייחס ל-EDCs, מוצגת הפעילות של המערכת האנדוקרינית ומפורט מהם EDCs, כיצד משתמשים בהם והיכן הם נמצאים. בהמשך, מפורטות ההשפעות הגופניות והבריאותיות של EDCs, ובחלקו האחרון של המסמך מוצג השימוש ב- EDCsבתעשיית הפלסטיק. 

מהסקירה עולה כי קרא עוד.

Endocrine Society. Plastics, EDCs & Health: A guide for public interest, organizations and policy-makers on endocrine disrupting chemicals & plastics. December 2020.

 

 

הקשר בין מיינדפוּלנס ואיכות התזונה

במחקר חתך נבדק הקשר בין הנטייה האישית למיינדפולנס, הבריאות הפסיכולוגית, ואיכות התזונה. החוקרים מציינים כי נמצא קשר בין מיינדפולנס ובין סיכון מופחת להפרעות אכילה ולאכילה רגשית, אולם אין עדויות בהתייחס לאיכות התזונה. במחקר נכללו 406 מבוגרים בני 43 בממוצע אשר מילאו שאלונים בנושאי מיינדפולנס, תסמיני דיכאון, תחושת סטרס, ורגשות שליליים וחיוביים, וכן שאלוני תזונה. 

נמצא כי קרא עוד.   

Donofry SD, Erickson KI, Levine MD, Gianaros PJ, Muldoon MF, Manuck SB. Relationship between Dispositional Mindfulness, Psychological Health, and Diet Quality among Healthy Midlife Adults. Nutrients. 2020 Nov 6;12(11):3414.

 

 

תזונה עשירה בניטראטים לשיפור תפקוד השריר

במחקר עוקבה נבדק הקשר בין צריכת הניטראטים בתזונה ובין תפקוד השריר. החוקרים מציינים כי נטילת תוספי ניטראטים עשויה לתרום לשיפור תפקוד כלי הדם והשרירים, כנראה בשל העליה ב-nitric oxide, אולם לא ידועה ההשפעה של ניטראטים בתזונה. 

במחקר נכללו הנתונים של 3,759 משתתפים ממחקר עוקבה שנערך באוסטרליה. הצריכה התזונתית הוערכה במהלך 12 שנה, כאשר צריכת הניטראטים הממוצעת חושבה בהתאם לשאלוני תזונה שמולאו בשתי נקודות זמן לפחות (בתחילת המחקר בשנת 2000/2001 ובמעקב בשנת 2004/2005 ו/או 2011/2012). תפקוד השריר הוערך בסוף תקופת המעקב בשנת 2011/2012. 

נמצא כי קרא עוד.

Sim M, Blekkenhorst LC, Bondonno NP, Radavelli-Bagatini S, Peeling P, Bondonno CP, Magliano DJ, Shaw JE, Woodman R, Murray K, Lewis JR, Daly RM, Hodgson JM. Dietary Nitrate Intake Is Positively Associated with Muscle Function in Men and Women Independent of Physical Activity Levels. J Nutr. 2021 Mar 24:nxaa415.

 

 

הפוטנציאל של צוֹם בטיפול האונקולוגי

בסקירה מוצגות העדויות העדכניות בהתייחס לצום כאסטרטגיה לטיפול בחולי סרטן. החוקרים מסבירים כי הרציונל לכך הוא שצום מעורר תגובת סטרס בתנאי חסר, ובכך מעודד הישרדות של תאים בריאים ותמותה של תאים סרטניים. במסגרת הסקירה מוצגת התגובה לצום בהיבט ההורמונלי, המולקולרי והתאי, תוך התמקדות בקשרים בין צום ועקה חמצונית. 

נמצא, כי קרא עוד.

Deligiorgi MV, Liapi C, Trafalis DT. How Far Are We from Prescribing Fasting as Anticancer Medicine? Int J Mol Sci. 2020 Dec 1;21(23):9175.

 

 

וכעת, עוד כותרות....

 

 

גוגִ'י ברי לטיפול במערכת הראייה

בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס לפוטנציאל של גוג'י ברי (Lycium barbarum) לטיפול במחלות של רשתית העין, בדגש על ניוון מקולרי תלוי גיל, רטינופתיה סוּכרתית ורטיניטיס פיגמנטוזה.  

Neelam K, Dey S, Sim R, Lee J, Au Eong KG. Fructus lycii: A Natural Dietary Supplement for Amelioration of Retinal Diseases. Nutrients. 2021 Jan 16;13(1):246.

 

 

הפוטנציאל של פִלפל שחור לטיפול באלְרגיה למזון

במחקר מעבדה מוצג המנגנון הביולוגי בו תמצית פלפל שחור (Piper nigrum) עשויה לתרום להפחתת אלרגיה למזון. 

Wang L, Jia X, Yu Q, Shen S, Gao Y, Lin X, Zhang W. Piper nigrum extract attenuates food allergy by decreasing Th2 cell response and regulating the Th17/Treg balance. Phytother Res. 2021 Feb 17.

 

 

מהי ההשפעה הבריאותית של מזון מלכות?

בסקירה מוצגים הממצאים לגבי ההרכב הכימי והתזונתי של מזון מלכות, הפעילות הביולוגית שלו, וההשפעה הבריאותית שלו כמזון פונקציונאלי. 

Collazo N, Carpena M, Nuñez-Estevez B, Otero P, Simal-Gandara J, Prieto MA. Health Promoting Properties of Bee Royal Jelly: Food of the Queens. Nutrients. 2021 Feb 7;13(2):543.

 

 

זיהום אוויר קשור בסיכון מוגבר למחלות לב וריאה

במחקר תצפיתי המבוסס על נתוני ביטוח הבריאות הלאומי בארה"ב (Medicare), נמצא כי חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר מהווה גורם סיכון מובהק למחלות לב וריאה בקרב קשישים, כולל אוטם שריר הלב, שבץ איסכמי, פרפור פרוזדורים ודלקת ריאות

Danesh Yazdi M, Wang Y, Di Q, Wei Y, Requia WJ, Shi L, Sabath MB, Dominici F, Coull BA, Evans JS, Koutrakis P, Schwartz JD. Long-Term Association of Air Pollution and Hospital Admissions Among Medicare Participants Using a Doubly Robust Additive Model. Circulation. 2021 Feb 22.

 

 

גורמים הקשורים ב-PTSD

בהתבסס על הנתונים ממחקר אורך שנערך בקנדה בו נכללו 27,211 משתתפים, נמצא כי מאפייני אוכלוסיה שהיו קשורים בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), כללו שייכות לקבוצת מהגרים שהיו גם בני קבוצות מיעוטים, הכנסה נמוכה יותר, מצב משפחתי - אלמנים וגרושים, עישון, תחלואה, כאב כרוני, וסיכון תזונתי גבוה, כאשר צריכה גבוהה של סיבים הייתה קשורה בסיכון מופחת ל-PTSD. 

Davison KM, Hyland CE, West ML, Lin SL, Tong H, Kobayashi KM, Fuller-Thomson E. Post-traumatic stress disorder (PTSD) in mid-age and older adults differs by immigrant status and ethnicity, nutrition, and other determinants of health in the Canadian Longitudinal Study on Aging (CLSA). Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol. 2021 Feb 3.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם