' '
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מרץ 2021 - מקבץ 4

עודכן בתאריך 24/03/2021

נפתח את הסקירה בשני מחקרים עדכניים על ויטמין C לחולי קורונה.

 

בהמשך נתמקד בבריאות הלב וכלי הדם,

בתזונה:

דגנים מלאים להפחתת גורמי סיכון קרדיווסקולריים,

השְפעת החלפת בשר אדום בחלבון מן הצומח על הסיכון למחלת לב כלילית,

החשיבות של תזונה עשירה באשלגן ובמגנזיום לבריאות הקרדיווסקולרית,

והקשר בין צריכה גבוהה של ביצים וכולסטרול והסיכון לתמותה.

ובתוספים:

ליקופן לשיפור גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים,

וההשפעה של חומצה אלפא-ליפואית על כלי הדם.

 

נביא סקירות ומחקרים על תזונה, תוספים וצמחים לדלקת מפרקים שגרונית,

 

נסקור מחקרים על התערבות תזונתית לנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות,

 

נתאר את ההשפעה המיטיבה של אבוקדו על חיידקי המעי,

 

ונסכם בהצהרה מדעית המגדירה מהו מזון מותסס.

 

ובכותרות השבוע:

פרופיל הבטיחות של ויתניה משכרת,

הפעילות הרפואית של מנטה,

חומצה אלגית למניעה ולטיפול במחלות כבד,

צמחי מרפא לשיפור הבריאות הנפשית על רקע מחלת הקורונה,

והקשר בין ויטמין D והידרדרות בשמיעה

 

 

וִיטמין C לחולי קוֹרונה

להלן שני מחקרים העוסקים בשימוש בויטמין C לטיפול בחולי קורונה. 

במחקר אקראי מבוקר נבדק האם שימוש באבץ ו/או ויטמין C במינון גבוה היה יעיל להפחתת חומרת או משך התסמינים, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, בקרב מטופלים עם זיהום SARS-CoV-2 (הגורם למחלת הקורונה). במחקר נכללו 214 מטופלים משני אזורים בארה"ב, אשר חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות מחקר, שקיבלו במשך עשרה ימים 50 מ"ג אבץ גלוקונט, 8 גרם ויטמין C, שניהם יחד, או את הטיפול הסטנדרטי בלבד. 

מדד המטרה העיקרי היה מספר הימים הנדרש לירידה של 50% בחומרת התסמינים, כולל חום, שיעול, קוצר נשימה ועייפות. בנוסף הוערכו מספר הימים להקלה מלאה בתסמינים, אשפוז, תמותה, שימוש בתרופות והשפעות שליליות של ההתערבות. בהתייחס למדד המטרה העיקרי, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות והמחקר הופסק מוקדם מהמתוכנן. ירידה של 50% בתסמינים הושגה לאחר 6.7 ימים בקרב המשתתפים שקיבלו את הטיפול הסטנדרטי בלבד, לעומת 5.5, 5.9 ו-5.5 ימים בקרב המשתתפים שקיבלו ויטמין C, אבץ, ושניהם, בהתאמה. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדים הנוספים שנבדקו. 

החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה לשימוש באבץ ו/או ויטמין C במינון גבוה בקרב חולי קורונה. 

החוקרים מדווחים על קשרים עם חברות בתחום הפארמה מחוץ לתחום מחקר זה. 

Thomas S, Patel D, Bittel B, et al. Effect of High-Dose Zinc and Ascorbic Acid Supplementation vs Usual Care on Symptom Length and Reduction Among Ambulatory Patients With SARS-CoV-2 Infection: The COVID A to Z Randomized Clinical Trial. JAMA Netw Open. 2021;4(2):e210369. Published 2021 Feb 1.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33576820/

 

בסקירה מוצגות העדויות בהתייחס לתפקיד של ויטמין C בזיהומים נשימתיים, כולל במחלת הקורונה (COVID-19). במסגרת הסקירה דנים החוקרים במנגנוני הפעולה של ויטמין C במחלות זיהומיות, כולל תמיכה בתגובת הסטרס, בתרומתו למניעה ולטיפול בהצטננות ובדלקת ריאות, ובתפקידו בטיפול באלח דם (ספסיס) ובמחלת הקורונה. 

מהעדויות הקליניות הקיימות עולה כי במצבי חסר

  • ויטמין C בנטילה פומית במינון 2-8 גרם/יום עשוי לתרום להפחתת ההתפתחות או המשך של זיהומים נשימתיים.

  • ויטמין C בעירוי במינון 6-24 גרם/יום נמצא יעיל להפחתת תמותה, אשפוז, שהייה בטיפול נמרץ, משך הזמן תחת הנשמה מלאכותית וזיהומים נשימתיים חמורים. 

החוקרים מציינים, כי בהינתן פרופיל הבטיחות הגבוה, העלות הנמוכה והשכיחות הגבוהה של חסר ויטמין C במצבים של זיהומים נשימתיים, עשויה להיות תרומה משמעותית לבירור מצב ויטמין C בקרב המטופלים ומתן טיפול בהתאם לכך באמצעות עירוי למטופלים בטיפול נמרץ או באמצעות נטילה פומית למטופלים המאושפזים בבית החולים. 

החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים. 

Holford P, Carr AC, Jovic TH, et al. Vitamin C-An Adjunctive Therapy for Respiratory Infection, Sepsis and COVID-19. Nutrients. 2020;12(12):3760. Published 2020 Dec 7.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33297491/

 

 

דגנים מלאים להפחתת גורמי סיכון קרדיוֹוסקולריים

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 25 מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה התרומה של צריכת דגנים מלאים לעומת דגנים לא מלאים לשיפור גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. ב-13 מחקרים נכללו משתתפים בריאים, וב-12 מחקרים נכללו משתתפים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים, כגון תסמונת מטבולית, סוכרת סוג 2, יתר שומנים בדם ויתר לחץ דם. במחקרים אלה הוערכה ההשפעה של התערבות תזונתית, שכללה דגנים מלאים, בהשוואה לקבוצת ביקורת שצרכה דגנים לא מלאים. 

ההתערבות כללה תערובת דגנים (11 מחקרים), אורז (שישה מחקרים), חיטה (שישה מחקרים), שיבולת שועל (שני מחקרים) ושעורה (מחקר אחד), בטווח רחב של מינונים למשך 2-16 שבועות. בכל המחקרים נבדקה ההשפעה בהתייחס ל-40 מדדים שונים, שסווגו למדדים דלקתיים, מדדים של עקה חמצונית, מדדים גליקמיים, פרופיל השומנים, לחץ הדם, תחלואה נלווית והרכב הגוף. 

בניתוח כולל של הנתונים, נמצא כי צריכת שיבולת שועל מלאה הייתה מלווה בשיפור הכולסטרול הכללי וה-LDL, צריכת אורז מלא הייתה מלווה בשיפור הטריגליצרידים, וצריכת דגנים מלאים באופן כללי הייתה מלווה בשיפור ההמוגלובין המסוכרר וה-CRP. 

החוקרים מסכמים, כי החלפת דגנים מלוטשים בדגנים מלאים עשויה לתרום לשיפור מגוון גורמי סיכון קרדיווסקולריים, אולם אין מספיק עדויות על מנת להעריך את היעילות למניעה או לטיפול בתחלואה קרדיווסקולרית. לפיכך, נדרשים מחקרים נוספים על מנת להמשיך ולבחון את ההשפעה של תזונה עשירה בדגנים מלאים, במיוחד בקרב מבוגרים הסובלים מגורמי סיכון קרדיווסקולריים. 

Marshall S, Petocz P, Duve E, et al. The Effect of Replacing Refined Grains with Whole Grains on Cardiovascular Risk Factors: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials with GRADE Clinical Recommendation. J Acad Nutr Diet. 2020;120(11):1859-1883.e31.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32933853/

 

 

החלפת בשר אדום בחלבון מן הצומח קשורה בהפחתת הסיכון למחלת לב כלִילית

במחקר עוקבה גדול, שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת בשר אדום לבין הסיכון למחלת לב כלילית, וכן נבדקה ההשפעה של החלפת בשר אדום במקורות אחרים לחלבון. במחקר נכללו הנתונים של 43,272 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות, אחריהם נערך מעקב בין השנים 1986-2016. במהלך שנות המעקב תועדו 4,456 מקרים של מחלת לב כלילית, מהם 1,860 מקרי תמותה. 

צריכת הבשר החציונית (מעובד ולא מעובד) הייתה 0.21 מנות/יום בקרב המשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר, לעומת 1.93 מנות/יום בקרב המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Al-Shaar L, Satija A, Wang DD, et al. Red meat intake and risk of coronary heart disease among US men: prospective cohort study. BMJ. 2020;371:m4141. Published 2020 Dec 2.

 

 

החשיבות של תזונה עשירה באשְלגן ובמגנזיוּם לבריאות הקרדיוֹוסקולרית

במחקר עוקבה, המבוסס על נתוני מחקר צאצאי פרמינגהם, נבדק הקשר בין צריכת אשלגן, מגנזיום, נתרן וסידן בתזונה, לבין הסיכון הקרדיווסקולרי. במחקר נכללו 2,362 משתתפים בגילאי 30-64, ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית בתחילת המחקר. 

במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-20 שנה תועדו 404 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית, בעיקר טרשת עורקים

להלן תוצאות ניתוח המינון-תגובה בהתאמה לגיל, מין, BMI, צריכת הסיבים, ויתר לחץ דם:קרא עוד.

Pickering RT, Bradlee ML, Singer MR, Moore LL. Higher Intakes of Potassium and Magnesium, but Not Lower Sodium, Reduce Cardiovascular Risk in the Framingham Offspring Study. Nutrients. 2021;13(1):269. Published 2021 Jan 19.

 

 

צריכה גבוהה של ביצים וכולסטרול קשורה בסיכון מוגבר לתמוּתה

במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, נבדק הקשר בין צריכת ביצים וכולסטרול לבין הסיכון לתמותה, כולל מגורמים קרדיווסקולריים. במחקר נכללו הנתונים של 521,120 משתתפים בגילאי 50-71 ממספר אזורים בארה"ב. במהלך תקופת מעקב חציונית של 16 שנה תועדו 129,328 מקרי תמותה, מהם 38,747 מגורמים קרדיווסקולריים. צריכת הביצים החציונית נעה בין 0 ל-28.7 גרם ל-2,000 קלוריות ליום, בקרב המשתתפים עם הצריכה הנמוכה והגבוהה ביותר. צריכת הכולסטרול החציונית נעה בין 118.3 ל-330 מ"ג ל-2,000 קלוריות ליום בקרב המשתתפים עם הצריכה הנמוכה והגבוהה ביותר. 

נמצאו קשרים חיוביים בין צריכת ביצים וצריכת כולסטרול לבין קרא עוד.

Zhuang P, Wu F, Mao L, et al. Egg and cholesterol consumption and mortality from cardiovascular and different causes in the United States: A population-based cohort study. PLoS Med. 2021;18(2):e1003508. Published 2021 Feb 9.

 

 

ליקופן לשיפור גורמי הסיכון הקרדיוֹוסקולריים

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים, הוערכה ההשפעה של תוספי ליקופן על רמת IGF-1 ועל תחלואה קרדיווסקולרית. ל-IGF-1 (גורם גדילה דמוי-אינסולין 1) תפקיד בוויסות מגוון תהליכים פיזיולוגיים בתא, כולל גדילת תאים, מוות תאי והתמיינות, כאשר רמה גבוהה נמצאה בסיכון מוגבר להתפתחות ממאירות. מחקרים קודמים מצביעים על הפוטנציאל של ליקופן לשיפור הפעילות של IGF-1, אולם הממצאים הקליניים אינם עקביים. 

בסקירה נכללו שבעה מחקרים, בהם נכללו משתתפים בריאים או חולי סרטן הערמונית וסרטן המעי. המשתתפים קיבלו תוספי ליקופן במינון שנע בין 5 ל-30 מ"ג/יום למשך 4-6 שבועות. 

להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.

Xie Z, Yang F. The effects of lycopene supplementation on serum insulin-like growth factor 1 (IGF-1) levels and cardiovascular disease: A dose-response meta-analysis of clinical trials. Complement Ther Med. 2021;56:102632. 

 

 

ההשפעה של חומצה אלפא-ליפוֹאית על כלי הדם

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי חומצה אלפא-ליפואית (ALA) על התפקוד האנדותליאלי. מחקרים קודמים מראים כי ALA עשויה למנוע נזק לאנדותל כלי הדם, בעיקר על ידי פעילות נוגדת חמצון ושיפור התגובה ל-nitric oxide. 

בסקירה נכללו חמישה מחקרים, בהם 300 משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון מחלת כליות, סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס ותסמונת מטבולית. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי ALA במינון 300, 600 או 1,600 מ"ג/יום למשך 3-24 שבועות על יכולת התרחבות העורקים (FMD - flow-mediated dilation), בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה התערבות או שקיבלה פלסבו או שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי:קרא עוד.

Jalilpiran Y, Hajishafiee M, Khorshidi M, et al. The effect of Alpha-lipoic acid supplementation on endothelial function: A systematic review and meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Nov 18]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6959.

 

 

תזונה ותוספים לטיפול בדלקת מִפרקים שִגרונית

להלן שלושה מחקרים העוסקים בהשפעה של תזונה ותוספים בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית

 

במחקר חתך, שנערך באיטליה, נבדק הקשר בין דפוס התזונה לבין רמת פעילות המחלה, בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית. במחקר נכללו הנתונים של 365 מטופלים, 78% מהם נשים, הגיל החציוני היה 58, ה-BMI החציוני היה 23, ומשך המחלה החציוני היה 12 שנים. רמת פעילות המחלה הוערכה באמצעות שני מדדים: מדד פעילות המחלה ב-28 מפרקים (DAS28) ומדד פעילות המחלה (SDAI). 

נמצא כי קרא עוד.

Edefonti V, Parpinel M, Ferraroni M, et al. A Posteriori Dietary Patterns and Rheumatoid Arthritis Disease Activity: A Beneficial Role of Vegetable and Animal Unsaturated Fatty Acids. Nutrients. 2020;12(12):3856. Published 2020 Dec 17.


 

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי תזונה המכילים צמחי תבלין על חומרת התסמינים ופעילות המחלה, בקרב מטופלים עם מחלות ראומטיות דלקתיות. בסקירה נכללו שישה מחקרים, בהם 316 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית, אשר בדקו את ההשפעה של תוספי שום, כורכומין (שני מחקרים), ג'ינג'ר, קינמון או זעפרן למשך 8-12 שבועות. 

באופן כללי, נמצא כי קרא עוד.

Letarouilly JG, Sanchez P, Nguyen Y, et al. Efficacy of Spice Supplementation in Rheumatoid Arthritis: A Systematic Literature Review. Nutrients. 2020;12(12):3800. Published 2020 Dec 11.


 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות והבטיחות של הצמח Tripterygium wilfordii לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. החוקרים מציינים כי Tripterygium wilfordii הינו צמח מוכר ברפואת הצמחים הסינית המסורתית. הוא מכיל רכיבים בעלי פעילות נוגדת דלקת ומדכאת חיסון, אשר משמשים לטיפול במגוון מחלות אוטואימוניות ודלקתיות, כולל דלקת מפרקים שגרונית. בסקירה נכללו 40 מחקרים, בהם 3,092 מטופלים, אשר בדקו את ההשפעה של מיצוי Tripterygium wilfordii במינונים שונים במקביל לטיפול תרופתי (בעיקר מטוטרקסאט).

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Zheng W, Mei Y, Chen C, Cai L, Chen H. The effectiveness and safety of Tripterygium wilfordii glycosides combined with disease-modifying anti-rheumatic drugs in the treatment of rheumatoid arthritis: A systematic review and meta-analysis of 40 randomized controlled trials [published online ahead of print, 2020 Dec 23]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6996.

 

 

התערבות תזונתית לנשים עם תסמונת השחלות הפוֹליציסטיות

להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של התערבויות תזונתיות בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. 

 

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף תרד עשיר בתילקואידים (קרומים המצויים בצמח ומכילים כלורופיל) בשילוב דיאטה היפו-קלורית, בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) הסובלות משמנות. החוקרים מסבירים כי ירידה במשקל הינה האסטרטגיה המובילה לטיפול ב-PCOS שכן היא נמצאה יעילה לשיפור התנגודת לאינסולין והפוריות. תוסף תרד עשיר בתילקואידים נמצא בעל פוטנציאל לטיפול בשמנות בשל השְפעתו על הירידה בתאבון והעלאת תחושת השובע ותרומתו לירידה במשקל ובמסת השומן, ולכן עשוי להיות יעיל לטיפול גם ב-PCOS. 

במחקר נכללו 48 מטופלות בגילאי 20-45, אשר צרכו במשך 12 שבועות דיאטה היפו-קלורית מותאמת אישית. מטרת הדיאטה היתה הפחתה של 500 קלוריות ליום ביחס לסך ההוצאה האנרגטית הנדרשת (TEE) בחלוקה ל-30% שומן, 15% חלבון ו-55% פחמימות. בנוסף, המשתתפות חולקו אקראית לקבלת חמישה גרם/יום מהתוסף או פלסבו לפני ארוחת הצהריים במשך כל תקופת המחקר. 

מדדי המחקר העיקריים היו השינויים ברמה בדם של שני האדיפוקינים omentin ו-chemerin, שנמצאו קשורים ב-PCOS, של Neopterin כסמן לפעילות חיסונית במצבים דלקתיים, ושל אינסולין וגלוקוז. בנוסף, נבדקה ההשפעה על הרכב הגוף, הצריכה התזונתית ולחץ הדם. 

נמצא כי קרא עוד.

Pourteymour Fard Tabrizi F, Abbasalizad Farhangi M, Vaezi M, Hemmati S. Changes of body composition and circulating neopterin, omentin-1, and chemerin in response to thylakoid-rich spinach extract with a hypocaloric diet in obese women with polycystic ovary syndrome: A randomized controlled trial [published online ahead of print, 2020 Dec 23]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6999. 

 

 

במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של דיאטה היפו-קלורית עתירת חלבון ודלת פחמימות בשילוב תוסף שומר (Foeniculum vulgare), על מדדים אנתרופומטריים ואנדרוגנים בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות הסובלות מעודף משקל או שמנות. החוקרים מציינים, כי במחקרים קודמים הודגמה היעילות של שומר לטיפול במגוון הפרעות נשיות הקשורות במחזור הווסת, בגיל המעבר, בהנקה ובתסמונת השחלות הפוליציסטיות, בעיקר בשל פעילותו האסטרוגנית. 

במחקר נכללו 64 משתתפות בנות 28 בממוצע עם BMI 32 בממוצע.

המשתתפות חולקו אקראית לארבע קבוצות למשך 12 שבועות:

  • דיאטה היפו-קלורית סטנדרטית + תוסף שומר.

  • דיאטה היפו-קלורית עתירת חלבון + תוסף שומר.

  • דיאטה היפו-קלורית סטנדרטית + פלסבו.

  • דיאטה היפו-קלורית עתירת חלבון + פלסבו.

תוסף השומר ניטל במינון 2 כמוסות ליום מלבד בימי הווסת, כל כמוסה הכילה 21-27 מ"ג של הרכיב הפעיל anethole. בסיום המחקר נמצא כי צריכת החלבון הממוצעת בדיאטה עתירת החלבון הייתה 20.43% מסך הצריכה הקלורית, לעומת 16.37% בדיאטה הסטנדרטית. 

באופן כללי נמצא כי קרא עוד.

החוקרים מסכמים, כי יש להמשיך ולבחון את ההשפעה של הרכב הדיאטה ושל תוסף שומר במינון גבוה יותר, בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות.   

Nadjarzadeh A, Ghadiri-Anari A, Ramezani-Jolfaie N, et al. Effect of hypocaloric high-protein, low-carbohydrate diet supplemented with fennel on androgenic and anthropometric indices in overweight and obese women with polycystic ovary syndrome: A randomized placebo-controlled trial. Complement Ther Med. 2021;56:102633. 

 

 

ההשפעה המיטיבה של אבוקדו על חיידקי המעי

במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של צריכת אבוקדו על חיידקי המעי והמטבוליטים שלהם, בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. החוקרים מציינים, כי אבוקדו עשיר בסיבים ובחומצות שומן חד בלתי רוויות, שניהם רכיבים שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה על הבריאות המטבולית ועל חיידקי המעי. במחקר נכללו 163 משתתפים, בגילאי 25-45 עם BMI מעל 25, אשר חולקו לשתי קבוצות בעלות מאפיינים דומים (גיל, מין, השמנה בטנית, ורמת גלוקוז בצום). המשתתפים צרכו פעם ביום למשך 12 שבועות ארוחה בעלת ערך קלורי זהה - עם או בלי אבוקדו (175 גרם לגברים ו-140 גרם לנשים). 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Thompson SV, Bailey MA, Taylor AM, et al. Avocado Consumption Alters Gastrointestinal Bacteria Abundance and Microbial Metabolite Concentrations among Adults with Overweight or Obesity: A Randomized Controlled Trial [published online ahead of print, 2020 Aug 17]. J Nutr. 2020;nxaa219. 

 

 

מהי ההגדרה של מזון מותסס?

בהצהרה מדעית, שנערכה על ידי צוות מומחים בינלאומי מטעם ISAPP (The International Scientific Association for Probiotics and Prebiotics), מוצגת ההגדרה של מזון מותסס ותפקידו בתזונה. בשנים האחרונות מתעורר עניין במזון מותסס, ולכן עלה צורך להגדירו בצורה ברורה, ולבחון את תפקידו בתזונה. המומחים קובעים כי ההגדרה של מזון מותסס הינה "מזון הנוצר באמצעות צמיחה חיידקית רצויה והמרה אנזימטית של רכיבי המזון". לטענתם, הגדרה זאת מקיפה את המגוון הרחב של מזונות מותססים ומבהירה מהו מזון מותסס ומה אינו מזון מותסס.

  • מזונות מותססים הכוללים חיידקים חיים כוללים - יוגורט, שמנת חמוצה, קפיר, מרבית הגבינות, מוצרי סויה (מיסו, נאטו, טמפה), ירקות שעברו התססה ללא חימום, נקניקים כמו סלאמי ופפרוני שלא עברו חימום, דגנים שעברו התססה (כגון המשקאות המסורתיים Boza ו-bushera), רוב מוצרי הקמבוצ'ה וחלק מהבירות. 

  • מזונות מותססים שאינם כוללים חיידקים חיים כוללים - לחם, מזונות מותססים שעברו חימום או פסטור (כגון ירקות, נקניקים, רוטב סויה, חומץ וחלק ממוצרי הקמבוצ'ה), משקאות אלכוהוליים (יין, רוב הבירות), פולי קפה וקקאו לאחר קלייה. 

  • מזונות שאינם נחשבים מותססים כוללים - לחמים שעברו התפחה כימית, נקניקים טריים, ירקות מוחמצים במי מלח או חומץ, רוטב סויה שלא עבר התססה טבעית, בשרים ודגים מלוחים או משוּמרים. 

בהמשך קרא עוד.

Marco ML, Sanders ME, Gänzle M, et al. The International Scientific Association for Probiotics and Prebiotics (ISAPP) consensus statement on fermented foods. Nat Rev Gastroenterol Hepatol. 2021;18(3):196-208.

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

פרופיל הבטיחות של וִיתניה משכרת

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 80 מתנדבים בריאים, הודגמה הבטיחות של ויתניה משכרת (Withania somnifera) שניטלה במינון 300 מ"ג פעמיים ביום למשך שמונה שבועות. 

Verma N, Gupta SK, Tiwari S, Mishra AK. Safety of ashwagandha Root Extract: A Randomized, Placebo-Controlled, study in Healthy Volunteers [published online ahead of print, 2020 Dec 15]. Complement Ther Med. 2020;57:102642.

 

 

הפעילות הרפואית של מנטָה

בסקירה מוצגת הפעילות הרפואית של משפחת המנטה (Mentha), כולל פעילות נוגדת חמצון, אנטי-מיקרוביאלית, אנטי-פטרייתית, אנטי-ויראלית ואנטי-סרטנית. 

Tafrihi M, Imran M, Tufail T, Gondal TA, Caruso G, Sharma S, Sharma R, Atanassova M, Atanassov L, Valere Tsouh Fokou P, Pezzani R. The Wonderful Activities of the Genus Mentha: Not Only Antioxidant Properties. Molecules. 2021 Feb 20;26(4):1118.

 

 

חוּמצה אלגית למניעה ולטיפול במחלות כבד

בסקירה מוצגות העדויות הפרה-קליניות והקליניות, בהתייחס להשפעה של חומצה אלגית למניעה ולטיפול במחלות כבד, תוך התייחסות למנגנוני הפעולה המעורבים. 

Aishwarya V, Solaipriya S, Sivaramakrishnan V. Role of ellagic acid for the prevention and treatment of liver diseases [published online ahead of print, 2020 Dec 25]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.7001.

 

 

צמחי מרפא לשיפור הבריאות הנפשית על רקע מחלת הקוֹרונה

בסקירה מוצגים צמחי המרפא המרכזיים המוכרים ברפואה הסינית והפרסית המסורתית, לטיפול בסטרס ובחרדה ולשיפור הבריאות הנפשית על רקע התפרצויות של נגיפי הקורונה, ביניהם ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), קערורית אמריקאית (Scutellaria lateriflora), קמומיל (Matricaria recutita), שעונית (Passiflora incarnata), פרע מחורר (Hypericum perforatum) ועוד. 

Shahrajabian MH, Sun W, Soleymani A, Cheng Q. Traditional herbal medicines to overcome stress, anxiety and improve mental health in outbreaks of human coronaviruses [published online ahead of print, 2020 Dec 22]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6888.

 

 

הקשר בין וִיטמין D והידרדרות בשמיעה

במחקר חתך בו נכללו הנתונים של 1,123 קשישים מעל גיל 70, שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה האמריקאי, נמצא כי רמה נמוכה של ויטמין D קשורה בסיכון מוגבר לאובדן שמיעה. 

Szeto B, Valentini C, Lalwani AK. Low vitamin D status is associated with hearing loss in the elderly: a cross-sectional study. Am J Clin Nutr. 2021;113(2):456-466.

 

 

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם