- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה מגוון מחקרים על בריאות נפשית:
התערבות מבוססת מדיטציה לטיפול בדיכאון,
עיסוי שבדי לטיפול בחרדה,
מיינדפולנס להקלה על כאב כרוני,
רודיולה לשיפור ביצועים מנטליים,
קיווי לשיפור תחושת הויטאליות,
וסקירת הגורמים העשויים לנבא התפתחות הפרעות אכילה.
נביא מחקרים בנושאים קרדיווסקולרים ומטבוליים:
האם צריכת נתרן גבוהה מהווה גורם סיכון קרדיווסקולרי?
האם ברברית מצויה מסייעת להורדת לחץ הדם?
והאם תוספי ארטישוק מסייעים לירידה בהיקף המותניים?
נציג מחקרים על תוספים:
סקירה על אומגה 3 ממקורות צמחיים,
והקשר בין ויטמינים ותסמינים נשימתיים.
ונסכם בשני מחקרים על תזונה:
תכנית התערבות משפחתית לשינוי דפוסי התנהגויות האכילה של ילדים,
הקשר בין איכות הפחמימות בתזונה והסיכון לתמותה,
והמלצות ליישום הדיאטה הקטוגנית בקרב מבוגרים עם הפרעות נוירולוגיות.
ובכותרות השבוע:
כורכומין כנגד דלקת ריאות,
תוסף טאורין לשיפור שריפת השומנים,
הנקה להגנה מפני זיהומים בשנת החיים הראשונה,
איכות השינה והסיכון לאי-ספיקת לב,
ורכיבים צמחיים בעלי פעילות נוגדת סרטן ריאות.
במחקר פיילוט קליני (ללא קבוצת ביקורת), הוערכה ההיתכנות של תכנית התערבות מבוססת מדיטציה לטיפול בדיכאון. במחקר נכללו 25 מטופלים ממרפאת חוץ פסיכיאטרית בגרמנִיה, אשר השתתפו בתכנית (MBLM (Meditation Based Lifestyle Modification. התכנית כוללת שמונה מפגשים שבועיים של 180 דקות ותרגול ביתי של עד 45 דקות ביום, ומתייחסת לשלושה תחומים: אתיקה בחיי היומיום, אורח חיים בריא, ומדיטציה, בהתבסס על עקרונות היוגה. מבין כלל המשתתפים, 20 השלימו את התכנית ו-19 השלימו את ראיונות המעקב.
נמצא, כי יותר ממחצית מהמשתתפים דיווחו על תחושת חידוש והשראה מתרגול ההיבטים האתיים של היוגה, כמעט כל המשתתפים חוו ירידה בתחושת המצוקה הרגשית, וכל המשתתפים דיווחו על שיפור בביטחון העצמי ובקבלה העצמית. בניתוח כמותי, נמצאה ירידה של כ-40% בתסמיני דיכאון, וכן עלייה בתחושת הרווחה ובקשיבות.
החוקרים מסכמים, כי התוצאות מצביעות על קבלה והיתכנות גבוהה ל-MBLM כבסיס למחקר אקראי מבוקר, כאשר גישה זאת עשויה לתרום למניעה ולטיפול בהפרעות נפשיות.
Bringmann HC, Bringmann N, Jeitler M, Brunnhuber S, Michalsen A, Sedlmeier P. Meditation Based Lifestyle Modification (MBLM) in outpatients with mild to moderate depression: A mixed-methods feasibility study [published online ahead of print, 2020 Nov 16]. Complement Ther Med. 2020;56:102598.
https://pubmed.ncbi.nlm.n /ih.gov/33212169/
במחקר קליני ראשוני, הוערכה היעילות של עיסוי שבדי לטיפול בהפרעת חרדה. במאמר קודם, מוצג השלב הראשון במחקר, בו 47 מטופלים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה עיסוי למשך 45 דקות פעמיים בשבוע במשך שישה שבועות (12 טיפולים), או לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול הכולל מגע קל. החוקרים מדווחים על שיפור מובהק בתסמיני דיכאון וחרדה בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
במאמר הנוכחי, החוקרים מדווחים על השלב השני במחקר, בו קבוצת ההתערבות בלבד קיבלה שישה שבועות נוספים של עיסוי שבדי (12 טיפולים נוספים). מטרת המחקר הייתה להעריך את התועלת המוספת של 24 טיפולים לעומת 12 טיפולים, לשיפור תסמיני דיכאון וחרדה שהוערכו באמצעות מדד המילטון (HAM-A). את השלב הראשון השלימו 17 משתתפים בקבוצת הביקורת ו-14 משתתפים בקבוצת ההתערבות. מתוך קבוצת ההתערבות 11 משתתפים השלימו את השלב השני של המחקר.
נמצא כי חלה ירידה נוספת בציון במדד המילטון בתקופת ההתערבות השנייה, אולם השיפור היה משמעותי יותר בתקופת ההתערבות הראשונה, כאשר הציון הממוצע ירד מ-19.91 בתחילת המחקר ל-10.00 לאחר שישה שבועות ול-6.91 לאחר 12 שבועות (בסקאלה של 0-56).
החוקרים מסכמים, כי ממצאים ראשוניים אלה מצביעים על התרומה של עיסוי לטיפול בהפרעת חרדה, כאשר מסגרת טיפול של פעמיים בשבוע במשך שישה שבועות עשויה להיות מספיקה עבור רוב המטופלים.
המחקר מומן על ידי מענק מטעם ה-NIH.
Rapaport MH, Schettler PJ, Larson ER, Dunlop BW, Rakofsky JJ, Kinkead B. Six versus twelve weeks of Swedish massage therapy for generalized anxiety disorder: Preliminary findings. Complement Ther Med. 2021;56:102593.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33197668/
במחקר קליני (ללא קבוצת ביקורת), הוערכה היעילות של תכנית מיינדפולנס להפחתת מתח (MBSR), להקלה על כאב כרוני. במחקר נכללו 28 משתתפים בגילאי 34-77 אשר דיווחו על כאב כרוני שנמשך שנה לפחות. כל המשתתפים השלימו תכנית מיינדפולנס להפחתת מתח שנמשכה שמונה שבועות, וכללה הדרכה של שעתיים וחצי בשבוע ותרגול עצמי של חצי שעה ביום שישה ימים בשבוע. מדדים של כאב, דיכאון ויכולת תפקודית נאספו בתחילת המחקר ובסיומו.
נמצא, כי קרא עוד.
Marske C, Shah S, Chavira A, et al. Mindfulness-Based Stress Reduction in the Management of Chronic Pain and Its Comorbid Depression. J Am Osteopath Assoc. 2020;120(9):575-581.
במחקר קליני פתוח (ללא קבוצת ביקורת), הוערכה ההשפעה של רודיולה (Rhodiola rosea), על חלוקת המשאבים המנטליים ותפקודי הקשב. במחקר נכללו 50 מבוגרים בריאים בגילאי 30-50, שדיווחו על עייפות מנטלית וויזואלית על רקע עבודה ממושכת מול מחשב. כל המשתתפים נטלו 200 מ"ג תוסף רודיולה (WS® 1,375), פעמיים ביום למשך 12 שבועות. בתחילת המחקר ולאחר שישה ו-12 שבועות בוצעה הערכה נוירו-פסיכולוגית, נמדדה הפעילות החשמלית במוח בזמן ביצוע מטלה היוצרת עומס מנטלי, ונבדקו תסמינים של דיכאון וסטרס.
באופן כללי תוצאות המחקר מצביעות על קרא עוד.
Koop T, Dienel A, Heldmann M, Münte TF. Effects of a Rhodiola rosea extract on mental resource allocation and attention: An event-related potential dual task study. Phytother Res. 2020;34(12):3287-3297.
במחקר אקראי מבוקר, הוערכה ההשפעה של צריכת ויטמין C על תחושת הויטאליות. במחקר נכללו 167 משתתפים בגילאי 18-35, עם רמה נמוכה של ויטמין C בדם (פחות מ-40 מיקרומול/ליטר). המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות: קבוצה אחת צרכה 2 פירות קיווי ליום (כ-250 מ"ג/יום ויטמין C), שניה צרכה תוסף ויטמין C במינון 250 מ"ג/יום, ושלישית פלסבו - למשך ארבעה שבועות. תחושת ויטאליות נמדדה באמצעות שאלונים, בהתבסס על מדדים של הפרעה במצב הרוח, עייפות ותחושת רווחה. רמת ויטמין C בדם ותחושת ויטאליות הוערכו פעמיים בשבוע, ואיכות השינה ופעילות גופנית הוערכו כל יומיים. בנוסף, בוצעה הערכה תזונתית באמצעות יומן אכילה של שלושה ימים.
נמצא, כי קרא עוד.
Conner TS, Fletcher BD, Pullar JM, Spencer E, Mainvil LA, Vissers MCM. KiwiC for Vitality: Results of a Randomized Placebo-Controlled Trial Testing the Effects of Kiwifruit or Vitamin C Tablets on Vitality in Adults with Low Vitamin C Levels. Nutrients. 2020;12(9):2898. Published 2020 Sep 22.
במחקר עוקבה רב-מרכזי מבוסס אוכלוסייה, נבדק הקשר בין הפרעות אכילה לבין הפרעות נפשיות אחרות, וכן הקשר עם מאפיינים בגיל ההתבגרות המוקדם. בניתוח נכללו הנתונים של 1,623 מתבגרים בריאים משמונה מרכזים באירופה, בני 14 בתחילת תקופת המעקב. החוקרים בדקו את הקשרים בין BMI, תסמינים נפשיים, התמכרויות ומאפיינים אישיותיים, לבין הפרעות אכילה, וכן חישבו ציון סיכון להערכת ההשפעה הגנטית על הקשר בין BMI, ADHD ונוירוטיות, לבין הפרעות אכילה. בתקופת מעקב עד גיל 19, 17.1% מהמשתתפים דיווחו על אכילה כפייתית (אכילת בינג'), 20.6% על הקאות יזומות ו-21.9% דיווחו על דיאטה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Robinson L, Zhang Z, Jia T, et al. Association of Genetic and Phenotypic Assessments With Onset of Disordered Eating Behaviors and Comorbid Mental Health Problems Among Adolescents. JAMA Netw Open. 2020;3(12):e2026874. Published 2020 Dec 1.
במאמר מוצגות המלצות ראשוניות ליישום הדיאטה הקטוגנית בקרב מבוגרים עם הפרעות נוירולוגיות, בהתבסס על הניסיון הקליני ועל העדויות המחקריות. למרות שישנן הנחיות מבוססות אודות דיאטה קטוגנית להפחתת פרכוסים בילדים, עד כה לא היו המלצות רשמיות במבוגרים. לצורך גיבוש ההמלצות, הועבר סקר למומחים בינלאומיים בתחום הנוירולוגיה והתזונה, ממוסדות רפואיים בהם נעשה שימוש בדיאטה קטוגנית לטיפול במבוגרים עם אפילפסיה והפרעות נוירולוגיות אחרות. צוות הכותבים ניתח את התגובות לסקר ובחן מהן אסטרטגיות היישום הדומות והשונות, והשווה אותן לאסטרטגיות היישום בקרב ילדים ולעדויות הקליניות הקיימות בספרות הרפואית. על הסקר השיבו מומחים מ-20 מוסדות רפואיים מעשר מדינות אשר מטפלים ביותר מ-2,000 מבוגרים באמצעות דיאטה קטוגנית.
ההמלצה העיקרית הינה כי ניתן לכלול דיאטה קטוגנית באפשרויות הטיפול למבוגרים עם אפילפסיה, שכן לדיאטה פרופיל תופעות לוואי קלות יחסית וסיכוי להפחתת פרכוסים בכ-60% מהמבוגרים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי.
בנוסף, ישנן עדויות עדכניות לכך שהדיאטה הקטוגנית עשויה לתרום גם לשיפור איכות החיים, ולהפחתת תסמינים נוירולוגיים נוספים ותסמינים רפואיים אחרים. עם זאת, היענות לדיאטה הינה מגבלה מרכזית, ואין מספיק עדויות לגבי השפעות שליליות ארוכות טווח, ולכן נדרשת בקרה צמודה. באופן כללי, יישום הדיאטה במבוגרים דומה ליישום בילדים, עם דגשים נוספים לשיפור ההיענות.
הכותבים מציינים, את התוויות הנגד המטבוליות האבסולוטיות והאזהרות במקרים של חולים עם קשיי הזנה והפרעה בתפקוד מערכת העיכול, אשר דומות בילדים ובמבוגרים. עם זאת, קרא עוד.
Mackenzie C. Cervenka, et al. International Recommendations for the Management of Adults Treated with Ketogenic Diet Therapies. Neurol Clin Pract Oct 2020.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה, הוערך הקשר בין מינון הנתרן בתזונה, לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. בסקירה נכללו 36 מחקרים בהם 616,905 משתתפים, מהם הנתונים מ-20 מחקרים נכללו בניתוח מינון-תגובה. המחקרים נערכו באזורים גיאוגרפיים שונים, כאשר משך המעקב נע בין 2.7 ל-29 שנים. צריכת הנתרן הוערכה באמצעות הפרשת הנתרן בשתן או שאלוני תזונה שונים, כאשר צריכת הנתרן היומית הוערכה כ-1 עד 7.5 גרם.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Wang YJ, Yeh TL, Shih MC, Tu YK, Chien KL. Dietary Sodium Intake and Risk of Cardiovascular Disease: A Systematic Review and Dose-Response Meta-Analysis. Nutrients. 2020;12(10):2934. Published 2020 Sep 25.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי ברברית מצויה (Berberis vulgaris) על לחץ הדם. בסקירה נכללו חמישה מחקרים שנערכו באיראן, בהם 350 משתתפים עם סוכרת סוג 2, תסמונת מטבולית או כבד שומני. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוספי ברברית מצויה במינון יומי שנע בין 200 מ"ג ל-5 גרם למשך ארבעה עד 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Atefi M, Ghavami A, Hadi A, Askari G. The effect of barberry (Berberis vulgaris L.) supplementation on blood pressure: A systematic review and meta-analysis of the randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2021;56:102608.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי ארטישוק (Cynara scolymus) ,על מדדים אנתרופומטריים. בסקירה נכללו עשרה מחקרים בהם 588 משתתפים עם עודף משקל, כבד שומני, יתר לחץ דם, סוכרת סוג 2, יתר כולסטרול, או תסמונת מטבולית. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוספי ארטישוק במינון שנע בין 100 מ"ג/יום ל-19.45 גרם/יום, למשך שמונה עד 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים, נמצא כי קרא עוד.
Hemati N, Venkatakrishnan K, Yarmohammadi S, et al. The effects of supplementation with Cynara scolymus L. on anthropometric indices: А systematic review and dose-response meta-analysis of clinical trials. Complement Ther Med. 2021;56:102612.
בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים, בהתייחס להשפעה של אומגה 3 ממקורות צמחיים, במזון או כתוספים, על פרופיל השומנים ומדדים קרדיו-מטבוליים. במסגרת הסקירה, מוצגים המסלולים המטבוליים, כולל המרה של ALA לאומגה 3, התחרות בין אומגה 3 לאומגה 6, ומסלולי הפעילות הקרדיו-מטבולית. בהמשך, מוצגות העדויות לגבי מקורות צמחיים לאומגה 3, כולל אגוזים וזרעים (אגוזי מלך, זרעי פשתן, זרעי צ'יה, זרעי המפ), מגוון שמנים (כגון שמן פשתן, שמן סויה ושמן קנולה), ואצות (ספירולינה וכלורלה).
להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה: קרא עוד.
Santos HO, Price JC, Bueno AA. Beyond Fish Oil Supplementation: The Effects of Alternative Plant Sources of Omega-3 Polyunsaturated Fatty Acids upon Lipid Indexes and Cardiometabolic Biomarkers-An Overview. Nutrients. 2020;12(10):3159. Published 2020 Oct 16.
במחקר חתך, נבדק הקשר בין צריכת ויטמין C, ויטמין E, ויטמין A וויטמין D מהתזונה או מתוספים, לבין השכיחות של תסמינים נשימתיים בקרב האוכלוסייה הכללית. במחקר נכללו הנתונים של 6,115 מבוגרים מעל גיל 19 שהשתתפו בסקר התזונה הלאומי בבריטניה. מבין כלל המשתתפים, 33 דיווחו על תסמינים נשימתיים.
נמצא כי קרא עוד.
Almoosawi S, Palla L. Association between vitamin intake and respiratory complaints in adults from the UK National Diet and Nutrition Survey years 1–8. BMJ Nutrition, Prevention & Health 2020;bmjnph-2020-000150.
במחקר אקראי מבוקר, שנערך במלזיה, נבדקה ההשפעה של תכנית התערבות משפחתית, על התנהגויות האכילה והצריכה התזונתית של הילדים. המחקר נערך בקרב משפחות עם ילד אחד לפחות בגילאי 7-10, הסובל מעודף משקל או שמנות, ללא תחלואה נלווית.
המשפחות חולקו באופן אקראי להשתתפות בתכנית התערבות בת ארבעה חודשים, או להשתתפות בקבוצת ביקורת (רשימת המתנה לתכנית). התכנית נערכה פנים אל פנים או באמצעות מדיה חברתית, וכללה הדרכה להורים בתחומים שונים: מיומנויות הוריות, משקאות ממותקים, פירות וירקות, חטיפים שאינם בריאים, פעילות גופנית, זמן מסך, מצבים מסוכנים ופתרונות אפשריים, ותפקידים והתנהגות הורית. לתכנית היו חמישה יעדים: צריכת חמש מנות ליום פירות וירקות; הימנעות ממשקאות ממותקים; הימנעות מחטיפים שאינם בריאים; לפחות 30 דקות ביום פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה; עד שעתיים ביום זמן מסך.
את המחקר השלימו 122 משפחות (היענות של 91%), כאשר קרא עוד.
Ahmad N, Shariff ZM, Mukhtar F, Lye MS. Effect of Family-Based REDUCE Intervention Program on Children Eating Behavior and Dietary Intake: Randomized Controlled Field Trial. Nutrients. 2020;12(10):3065. Published 2020 Oct 8.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי, הוערך הקשר בין איכות הפחמימות בתזונה, לבין הסיכון לתמותה מכל גורם, כחלק ממחקר גדול שנערך בספרד. במחקר נכללו הנתונים של 19,083 משתתפים בגיל הביניים.
בהתבסס על נתוני התזונה שנאספו בתחילת המחקר, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון המבטא את איכות הפחמימות בתזונה (CQI - carbohydrate quality index). ציון זה מבוסס על ארבעה גורמים: צריכה גבוהה של סיבים תזונתיים, אינדקס גליקמי נמוך, צריכה גבוהה של דגנים מלאים ביחס לסך הפחמימות, וצריכה גבוהה של פחמימות מוצקות ביחס לסך הפחמימות.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 12.2 שנים תועדו 440 מקרי תמותה קרא עוד.
Fernandez-Lazaro CI, Zazpe I, Santiago S, Toledo E, Barbería-Latasa M, Martínez-González MÁ. Association of carbohydrate quality and all-cause mortality in the SUN Project: A prospective cohort study [published online ahead of print, 2020 Oct 29]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30572-0.
וכעת, עוד כותרות...
בסקירה שיטתית של מחקרים פרה-קליניים, מוצגות העדויות לגבי ההשפעה המיטיבה של כורכומין כנגד דלקת ריאות.
Alikiaii B, Bagherniya M, Askari G, Sathyapalan T, Sahebkar A. Evaluation of the effect of curcumin on pneumonia: A systematic review of preclinical studies [published online ahead of print, 2020 Nov 5]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6939
במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 24 נשים עם שמנות, נמצא כי נטילת שלושה גרם טאורין בשילוב פעילות גופנית, תרמה לשיפור המטבוליזם של שומנים באמצעות השפעה על גנים המעורבים בפעילות המיטוכונדריה וחמצון שומנים ברקמת השומן התת-עורית הלבנה.
De Carvalho FG, Brandao CFC, Batitucci G, et al. Taurine supplementation associated with exercise increases mitochondrial activity and fatty acid oxidation gene expression in the subcutaneous white adipose tissue of obese women [published online ahead of print, 2020 Oct 5]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30516-1.
במחקר עוקבה, בו נכללו 815 צמדי אם-תינוק, נמצא כי משך הנקה ארוך יותר, ובעיקר הנקה בלעדית, היה קשור בסיכון נמוך יותר לזיהומים הדורשים אשפוז בשנת החיים הראשונה, אך לא לאחר מכן.
Christensen N, Bruun S, Søndergaard J, et al. Breastfeeding and Infections in Early Childhood: A Cohort Study. Pediatrics. 2020;146(5):e20191892.
במחקר עוקבה, בו נכללו הנתונים של 408,802 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, נמצא כי הקפדה על דפוס שינה בריא (שחושב עפ"י הכרונוטייפ, משך השינה, אינסומניה, נחירות, וישנוניות במהלך היום), קשורה בסיכון מופחת לאי-ספיקת לב, באופן בלתי תלוי בגורמי הסיכון הידועים.
Li X, Xue Q, Wang M, et al. Adherence to a Healthy Sleep Pattern and Incident Heart Failure: A Prospective Study of 408 802 UK Biobank Participants. Circulation. 2021;143(1):97-99.
במחקר פרמקולוגי, זוהו 3 רכיבים צמחיים המצויים בפורמולות סיניות המשמשות לטיפול בסרטן ריאות, ursolic acid, glabridin, licochalcone A, שהינם בעלי פעילות נוגדת סרטן בתאי סרטן ריאות.
Lin YJ, Liang WM, Chen CJ, et al. Network analysis and mechanisms of action of Chinese herb-related natural compounds in lung cancer cells. Phytomedicine. 2019;58:152893.
