- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
השבוע מיקוד הסקירה הוא בריאות האישה במעגלי החיים השונים:
בהריון ובהנקה:
הקשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס בהריון והסיכון ל-ADHD.
וצריכת משקאות ממותקים בתקופת ההנקה והשְפעתה על התפתחות התינוק.
במהלך החיים:
דיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סוכרת סוג 2 בקרב נשים.
וקשר בין צריכה גבוהה של בשר אדום ותסמינים נפשיים בקרב נשים.
ובגיל המעבר ואחריו:
קודזו וקליפת מנדרינה לטיפול בתסמיני גיל המעבר,
והקשר בין תזונה עשירה בפירות וירקות ושבריריות בקרב נשים.
בהמשך נביא מחקרים על השְפעת התזונה על וויסות אכילה, משקל גוף ודלקת:
כיצד משפיעה תזונה המבוססת על הצומח על וויסות האכילה?
כיצד משפיעות אסטרטגיות של צום והגבלה קלורית על וויסות משקל הגוף?
וסקירה מקיפה על ההשפעה נוגדת הדלקת של סויה.
נציג מחקרים על תוספים לפתולוגיות ספציפיות:
תוסף ויטמין C וניטראטים לטיפול בטרשת עורקים,
הקשר בין רמת ויטמין D נמוכה וסיכון לדליריום,
הקשר בין תוסף סידן והסיכון לסרטן עור,
והפוטנציאל של אצת כלורלה לשיפור הבריאות.
ונסכם בשני מחקרים על אורח חיים:
התערבות גוף-נפש לחולי פרקינסון,
והתרומה של הפסקת עישון בקרב חולי סוכרת סוג 2.
ובכותרות השבוע:
התפקיד של שמן זית בתסמונת המטבולית על רקע גיל המעבר,
ההשפעה של גרלין על התנהגות האכילה,
תוסף תזונה לשיפור היכולת הגופנית והקוגניטיבית,
תזונה דלקתית קשורה בסיכון מוגבר להגבלה תפקודית בקרב קשישים,
הקשר בין זמן מסך לבין מצב בריאותי ודפוס התזונה,
וההשפעה של חסר בקו-אנזים Q10.
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, נבדק הקשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס לפני או במהלך ההריון, לבין הסיכון להתפתחות ADHD אצל הילד. במסגרת המחקר נכללו הנתונים של 329,157 צמדי אם-ילד מאזור דרום קליפורניה. באוכלוסיה זו 9,675 אימהות אובחנו עם תת-פעילות של בלוטת התריס לפני או במהלך ההריון, ו-16,696 מהילדים אובחנו עם ADHD.
נמצא כי אבחנה של תת-פעילות של בלוטת התריס לפני או במהלך ההריון, הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-27% וב-17%, בהתאמה, לאבחנה של ADHD. הסיכון היה הגבוה ביותר, כאשר האבחנה הייתה בטרימסטר הראשון (28%). עבור ילדים שנולדו לפני המועד, הסיכון היה גבוה ב-43% כאשר האם אובחנה לפני ההריון. הקשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס והסיכון ל-ADHD, היה משמעותי יותר בקרב בנים בהשוואה לבנות, ובקרב ילדים ממוצא היספני בהשוואה לילדים ממוצא אתני אחר. ההשערה היא שמאחר והורמוני בלוטת התריס הם קריטיים לתהליכים שונים של התפתחות עצבית, תפקוד לקוי שלהם במהלך ההריון עלול להביא להתפתחות ADHD.
החוקרים מסכמים, כי תת-פעילות של בלוטת התריס אצל האם קשורה בסיכון מוגבר ל-ADHD אצל הילד, כאשר רמת הסיכון תלויה במועד האבחנה וכן בלידה מוקדמת, מגדר הילד ומוצא אתני.
המחקר נערך בשיתוף חברת הבריאות הפרטית Kaiser Permanente.
Peltier MR, Fassett MJ, Chiu VY, Getahun D. Maternal Hypothyroidism Increases the Risk of Attention-Deficit Hyperactivity Disorder in the Offspring [published online ahead of print, 2020 Oct 21]. Am J Perinatol. 2020;10.1055/s-0040-1717073.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33086392/
במחקר תצפיתי פרוספקטיבי, נבדק הקשר בין צריכת משקאות ממותקים בתקופת ההנקה, לבין ההתפתחות הנוירולוגית של התינוק. במחקרים קודמים שערכו החוקרים, נמצא כי ההתפתחות התחושתית של התינוק הושפעה מרמת הפרוקטוז בחלב האם, אשר עלתה בתגובה לצריכת משקאות ממותקים בתקופת ההנקה, אולם לא ידוע מהי ההשפעה של כך על ההתפתחות הנוירולוגית.
במחקר זה נכללו 88 צמדי אם-תינוק ממוצא היספני, כאשר האמהות מילאו יומן אכילה של 24 שעות - חודש אחד ושישה חודשים לאחר הלידה - ודיווחו על הנקה באופן יומי. ההתפתחות הקוגניטיבית של התינוק הוערכה בגיל שנתיים. מהנתונים עולה כי האמהות צרכו ביום בממוצע 1,656 קלוריות, 21.8 גרם פרוקטוז, 2.5 מנות משקאות ממותקים ומיצים ודיווחו על 6.9 הנקות ליום חודש לאחר הלידה.
נמצא כי צריכה גבוהה יותר של פרוקטוז חודש לאחר הלידה הייתה קשורה בציונים נמוכים יותר של התפתחות קוגניטיבית בגיל שנתיים, קשר אשר היה תלוי במידת הצריכה של משקאות ממותקים ומיצים. לא נמצא קשר מובהק בהתייחס לצריכת משקאות ממותקים ומיצים שישה חודשים לאחר הלידה.
החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכה גבוהה של משקאות ממותקים ומיצים בתקופת ההנקה המוקדמת עשויה להוביל לפגיעה בהתפתחות הנוירולוגית של התינוק.
המחקר מומן על ידי מענקי מחקר בלתי תלויים.
Berger PK, Plows JF, Jones RB, et al. Associations of maternal fructose and sugar-sweetened beverage and juice intake during lactation with infant neurodevelopmental outcomes at 24 months [published online ahead of print, 2020 Oct 6]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa255.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33020800/
במחקר עוקבה, נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית, לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. מחקר זה נעשה כחלק ממחקר גדול העוסק בבריאות האישה, שבו נכללו 25,317 נשים בריאות, בנות 53 בממוצע. נשים אלה גויסו למחקר בין השנים 1992-1995, והמעקב נערך עד שנת 2017 (תקופת מעקב ממוצעת של 19.8 שנים). בהתבסס על שאלוני תזונה שמולאו בתחילת תקופת המעקב, החוקרים חישבו לכל משתתפת ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בסקאלה של 0 עד 9.
נמצא כי קרא עוד.
Ahmad S, Demler OV, Sun Q, et al. Association of the Mediterranean Diet With Onset of Diabetes in the Women's Health Study. JAMA Netw Open. 2020;3(11):e2025466. Published 2020 Nov 2.
במחקר חתך, שנערך באיראן, נבדק הקשר בין צריכת בשר אדום לבין תסמינים נפשיים בקרב נשים. במחקר נכללו 482 נשים בגילאי 20-50. על בסיס שאלוני תזונה שמילאו המשתתפות, החוקרים העריכו את צריכת הבשר, שכללה בשר אדום (בקר וכבש) ואיברים פנימיים. תסמינים נפשיים של דיכאון, חרדה ומצוקה פסיכולוגית הוערכו באמצעות המדד (DASS (Depression, Anxiety, Stress Scales.
נמצא כי קרא עוד.
Darooghegi Mofrad M, Mozaffari H, Sheikhi A, Zamani B, Azadbakht L. The association of red meat consumption and mental health in women: A cross-sectional study [published online ahead of print, 2020 Oct 8]. Complement Ther Med. 2020;56:102588.
במחקר אקראי מבוקר, הוערכה היעילות והבטיחות של פורמולה צמחית, לטיפול בתסמיני גיל המעבר. במחקר נכללו 84 נשים בריאות בגילאי 45-60 אשר דיווחו על תסמינים של גלי חום. המשתתפות חולקו אקראית לשתי קבוצות, אחת קיבלה את הפורמולה והשניה פלסבו, למשך 12 שבועות. הפורמולה הכילה מיצוי פרחי קודזו (Pueraria lobata) וקליפת מנדרינה (Citrus unshiu), וניתנה במינון של 1,150 מ"ג ליום. המשתתפות התבקשו לתעד את תדירות וחומרת גלי החום במהלך כל תקופת המחקר, ולכל משתתפת חושב ציון יומי ושבועי. בנוסף, השינוי בתסמינים הוערך באמצעות המדדים Kupperman Index ו-MenQOL.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Kim JE, Jeong H, Hur S, Lee J, Kwon O. Efficacy and Safety of Kudzu Flower-Mandarin Peel on Hot Flashes and Bone Markers in Women during the Menopausal Transition: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2020;12(11):3237. Published 2020 Oct 22.
במחקר עוקבה, נבדק הקשר בין צריכת פירות וירקות בתזונה, לבין הסיכון לשבריריות (Frailty) בקרב נשים מבוגרות. שבריריות היא תסמונת גריאטרית, המתבטאת בהתדרדרות תפקודית, עקב ירידה רב-מערכתית במאגרים הפיזיולוגיים של האדם. שבריריות גורמת למועדות מוגברת לתוצאות שליליות, כגון אשפוז, מוגבלות ותמותה. זהו אחד הנושאים המרכזיים כיום בתחום הזקנה, משום שהבנת ההתפתחות של שבריריות, עשויה לקדם את האיתור והזיהוי של מי שנמצא בסיכון לתוצאות שליליות, ובעקבות זאת לעזור בתכנון התערבות וטיפול מונע.
ברקע למחקר מציינים החוקרים, כי ממצאים קודמים מצביעים על כך שהפעילות נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת של פירות וירקות, עשויה לתרום להפחתת היארעות של שבריריות בקרב קשישים.
החוקרים ניתחו נתונים ממחקר האחיות, שבו נכללו 78,366 נשים מעל גיל 60, ללא מאפייני שבריריות בתחילת המחקר, אחריהן נערך מעקב במשך 24 שנה (1990 עד 2014). צריכת הפירות והירקות הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמולאו שש פעמים במהלך תקופת המעקב. שבריריות הוגדרה כהימצאות של לפחות שלושה מבין חמשת הקריטריונים: עייפות, חולשת שרירים, יכולת אירובית נמוכה, לפחות חמש מתוך 11 מחלות כרוניות, וירידה במשקל גבוהה מ-5%.
במהלך תקופת המעקב אובחנו 12,434 מקרים של שבריריות (15.9%). נמצא כי קרא עוד.
Fung TT, Struijk EA, Rodriguez-Artalejo F, Willett WC, Lopez-Garcia E. Fruit and vegetable intake and risk of frailty in women 60 years old or older [published online ahead of print, 2020 Oct 6]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa256.
במחקר אקראי מוצלב, נבדקה ההשפעה של התזונה, על מנגנוני וויסות האכילה במוח. החוקרים מסבירים, כי למערכת התגמול במוח תפקיד מרכזי בוויסות האכילה והמשקל, כאשר לתלמוס השפעה על המוטיבציה והתגמול. פעילות התלמוס תלויה בתנודות ברמת הגלוקוז בדם, ולכן עשויה להיות מושפעת מהתערבות תזונתית.
במחקר נכללו 20 גברים חולי סוכרת סוג 2, 20 גברים עם עודף משקל או שמנות ו-20 גברים בריאים. כל המשתתפים צרכו שתי ארוחות בעלות ערך קלורי והרכב תזונתי דומה, ארוחה טבעונית וארוחה סטנדרטית. לאחר כל ארוחה נבדקה הפעילות במוח, רמת הורמוני מערכת העיכול ותחושת השובע. מחקרים קודמים הראו כי ארוחה טבעונית גורמת לעלייה ברמת GLP-1 (Glucagon-like peptide-1 – חלבון המעורב בוויסות רמת הגלוקוז בדם ומעודד את תחושת השובע) בהשוואה לארוחה סטנדרטית. החוקרים שיערו כי עלייה זאת תהיה קשורה גם בעליה ברמת השובע, בעליה בהפרשת האינסולין ובשינויים במערכת התגמול בתלמוס.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Kahleova H, Tintera J, Thieme L, et al. A plant-based meal affects thalamus perfusion differently than an energy- and macronutrient-matched conventional meal in men with type 2 diabetes, overweight/obese, and healthy men: A three-group randomized crossover study [published online ahead of print, 2020 Oct 9]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30532-X.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של צום ושל הגבלה קלורית, על רמת הלפטין (הורמון המופרש מרקמת השומן במצבי שובע וגורם להפחתת התיאבון, כאשר רמת לפטין גבוהה הינה מאפיין של שמנות) והאדיפונקטין (הורמון המופרש מרקמת השומן ותורם לוויסות רמת הסוכר בדם באמצעות הגברת הרגישות לאינסולין, וכן מגביר חמצון שומנים). החוקרים מסבירים, כי במחקרים קודמים הוערכו אסטרטגיות של צום ושל הגבלה קלורית, לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים הקשורים בירידה במסת השומן, אולם יש להמשיך ולבחון את ההשפעה של אסטרטגיות אלה על השינוי בריכוז הלפטין והאדיפונקטין, שהינם סמנים ביולוגיים המעורבים בוויסות משקל הגוף.
בסקירה נכללו 15 מחקרים, מהם 12 מחקרים בהם 495 משתתפים אשר דיווחו על שינויים בריכוז הלפטין, ו-10 מחקרים בהם 438 משתתפים אשר דיווחו על שינויים בריכוז האדיפונקטין, בעקבות התערבות הכוללת צום או הגבלה קלורית של 15-67% מהצריכה הקלורית הנדרשת.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי:קרא עוד.
Varkaneh Kord H, M Tinsley G, O Santos H, et al. The influence of fasting and energy-restricted diets on leptin and adiponectin levels in humans: A systematic review and meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Oct 24]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30577-X.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של רכיבי הסויה (איזופלבונים וחלבון) על המדד הדלקתי IL-6 בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 18 מחקרים, מהם 14 מחקרים נכללו במטה-אנליזה.
במחקרים אלה נעשה שימוש בסויה במזון או כתוסף, במינון איזופלבונים של 10 עד 160 מ"ג/יום למשך 4 עד 96 שבועות. המשתתפים היו בריאים, או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון תסמונת מטבולית, גיל המעבר, יתר לחץ דם, כבד שומני ועוד.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Gholami A, Baradaran HR, Hariri M. Can soy isoflavones plus soy protein change serum levels of interlukin-6? A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials [published online ahead of print, 2020 Oct 12]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6881.
במחקר אקראי מוצלב, נבדקה ההשפעה של שילוב תוסף ויטמין C וניטראטים, על כלי הדם, העקה החמצונית ופרופיל השומנים בקרב מבוגרים עם יתר שומנים בדם. החוקרים מסבירים כי ויטמין C תורם להגברת הייצור של (NO (nitric oxide בתהליך ההמרה של ניטראטים בתזונה (NO3) לניטריטים (NO2) ומהם ל-NO, אולם קיימות עדויות מוגבלות בהתייחס להשפעה המשולבת של ויטמין C וניטראטים במצבים של יתר כולסטרול.
את המחקר השלימו 18 משתתפים בגילאי 50-70 עם רמת LDL מעל 130 מ"ג/דצ"ל. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי 70 מ"ל/יום מיץ סלק בשילוב 1 גרם ויטמין C, או מיץ סלק בשילוב פלסבו, כל אחד למשך 4 שבועות עם שבועיים הפרדה בין התנאים.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Basaqr R, Skleres M, Jayswal R, Thomas DT. The effect of dietary nitrate and vitamin C on endothelial function, oxidative stress and blood lipids in untreated hypercholesterolemic subjects: A randomized double-blind crossover study [published online ahead of print, 2020 Oct 14]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30540-9.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי, אשר מבוסס על נתוני הביו-בנק הבריטי, נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם לבין הסיכון לדליריום (מצב בלבול חריף) בקרב קשישים. במחקר נכללו 351,320 משתתפים, שהיו מעל גיל 60 בסוף תקופת מעקב של עד 14 שנה. רמת ויטמין D בדם נבדקה בתחילת תקופת המעקב, והחוקרים בדקו את הקשר בינה לבין אבחנה של דליריום. בנוסף, נערך ניתוח גנטי, בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית, להערכת קשר זה בקרב משתתפים ממוצא אירופאי בלבד.
במהלך תקופת המעקב, ל-3,634 משתתפים (1.03%) אובחנה לפחות אפיזודה אחת של דליריום. נמצא כי קרא עוד.
Pilling LC, Jones LC, Masoli JAH, et al. Low Vitamin D Levels and Risk of Incident Delirium in 351,000 Older UK Biobank Participants [published online ahead of print, 2020 Oct 5]. J Am Geriatr Soc. 2020;10.1111/jgs.16853.
בניתוח משני של מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדק האם נטילת תוסף ויטמין D או סידן, משפיעה על הסיכון לסרטן העור שאינו מלנומה (קרצינומה של תאי בסיס או קרצינומה של תאי קשקש). במחקר נכללו 2,259 מבוגרים, בגילאי 45-75, עם אבחנה חדשה של אדנומה במעי הגס, אשר חולקו באופן אקראי לנטילת תוסף ויטמין D במינון 1,000 יחב"ל/יום או תוסף סידן במינון 1,200 מ"ג/יום או שני התוספים יחד או פלסבו.
המשתתפים נטלו את התוספים במשך שלוש או חמש שנים, עם המשך מעקב לאחר סיום תקופת ההתערבות. במהלך תקופת מעקב חציונית של שמונה שנים, קרצינומה של תאי בסיס (BCC) וקרצינומה של תאי קשקש (SCC) אובחנה בקרב 200 ו-68 משתתפים, בהתאמה.
נמצא כי: קרא עוד.
Passarelli MN, Karagas MR, Mott LA, Rees JR, Barry EL, Baron JA. Risk of keratinocyte carcinomas with vitamin D and calcium supplementation: a secondary analysis of a randomized clinical trial. Am J Clin Nutr. 2020;112(6):1532-1539.
בסקירה מוצגים הממצאים של פוטנציאל תוסף אצת כלורלה לשיפור המצב הבריאותי. במסגרת הסקירה מפורט ההרכב התזונתי של תוספי כלורלה, בהתבסס על המידע המפורט על האריזה של 13 תוספים מסחריים, כולל מאקרונוטיראנטים, חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים.
החוקרים מדגישים כי תוספי כלורלה מכילים מגוון רכב של רכיבים תזונתיים, כולל ויטמין D וויטמין B12 שאינם מצויים במזונות מהצומח וכן כמות גדולה יותר של ברזל וחומצה פולית בהשוואה למזונות אחרים מהצומח.
מפורטת הפעילות הפרמקולוגית של כלורלה:
השפעה נוגדת יתר לחץ דם.
השפעה נוגדת שומנים וכולסטרול.
השפעה נוגדת סוכרת.
הגנה על הכבד.
נטרול רעלים.
ויסות חיסוני.
פעילות נוגדת חמצון.
מטה-אנליזה, בה נבדקה ההשפעה של כלורלה על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים מצאה השפעה מיטיבה על רמת הכולסטרול, LDL, לחץ הדם, וגלוקוז בצום, ללא השפעה משמעותית על רמת הטריגליצרידים וה-HDL.
החוקרים מציינים כי קרא עוד.
Basaqr R, Skleres M, Jayswal R, Thomas DT. The effect of dietary nitrate and vitamin C on endothelial function, oxidative stress and blood lipids in untreated hypercholesterolemic subjects: A randomized double-blind crossover study [published online ahead of print, 2020 Oct 14]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30540-9.
בסקירה שיטתית, הוערכה היעילות של טאי-צ'י וצ'י-קונג לשיפור התפקוד בקרב חולי פרקינסון. בסקירה נכללו 26 מחקרים בהם 835 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-837 בקבוצת הביקורת. ברוב המחקרים נכללו משתתפים עם מחלה קלה עד בינונית, אולם שלב המחלה לא נכלל בהערכת היעילות של ההתערבות. תכנית ההתערבות הייתה הטרוגנית, כאשר משך התרגול נע בין 30 ל-90 דקות ומשך ההתערבות נע בין חמישה ל-24 שבועות.
באופן כללי נמצא כי התערבות גוף-נפש הובילה לשיפור בתוצאות ובתפקוד המוטורי והלא-מוטורי בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה כל התערבות, אולם לא נצפה שיפור משמעותי בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה התערבות אחרת כגון ריקוד, אימון אירובי, אימון התנגדות או מתיחות. החוקרים מציינים כי ההטרוגניות בין המחקרים, בהתייחס לסוג, משך ותדירות ההתערבות, עלולה להשפיע על התוצאות.
יחד עם זאת, על בסיס הממצאים הקיימים ניכר כי: קרא עוד.
Kamieniarz A, Milert A, Grzybowska-Ganszczyk D, Opara J, Juras G. Tai Chi and Qi Gong therapies as a complementary treatment in Parkinson's disease - a systematic review [published online ahead of print, 2020 Oct 9]. Complement Ther Med. 2020;56:102589.
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, נבדק הקשר בין הפסקת עישון ושינוי במשקל, לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה בקרב חולי סוכרת סוג 2. בהתבסס על נתונים ממחקר האחיות וממחקר אנשי מקצועות הבריאות, הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית הוערך בקרב מדגם של 10,809 משתתפים, והסיכון לתמותה בקרב מדגם של 9,688 משתתפים, אשר אובחנו עם סוכרת סוג 2 לפני או במהלך תקופת המעקב. במהלך תקופת מעקב של עד 38 שנה תועדו 2,580 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית ו-3,827 מקרי תמותה.
נמצא כי בהשוואה למעשנים, הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית היה נמוך יותר בהתאם לפירוט הבא:
סיכון נמוך ב-17%, עבור כלל המשתתפים שהפסיקו לעשן לאחרונה (2 עד 6 שנים).
סיכון נמוך ב-23%, עבור משתתפים שהפסיקו לעשן לאחרונה ולא עלו במשקל.
סיכון נמוך ב-1%, עבור משתתפים שהפסיקו לעשן לאחרונה ועלו עד 5 ק"ג.
סיכון נמוך ב-11%, עבור משתתפים שהפסיקו לעשן לאחרונה ועלו יותר מ-5 ק"ג.
סיכון נמוך ב-28%, עבור משתתפים שהפסיקו לעשן לפני למעלה מ-6 שנים.
עוד נמצא, כי קרא עוד.
Liu G, Hu Y, Zong G, et al. Smoking cessation and weight change in relation to cardiovascular disease incidence and mortality in people with type 2 diabetes: a population-based cohort study. Lancet Diabetes Endocrinol. 2020;8(2):125-133.
וכעת, עוד כותרות...
בסקירה דנים החוקרים בהשפעה המיטיבה של שמן זית ורכיביו על המאפיינים של התסמונת המטבולית על רקע הכניסה לגיל המעבר.
Hidalgo-Mora JJ, Cortés-Sierra L, García-Pérez MÁ, Tarín JJ, Cano A. Diet to Reduce the Metabolic Syndrome Associated with Menopause. The Logic for Olive Oil. Nutrients. 2020;12(10):3184. Published 2020 Oct 18.
במחקר שנערך בקרב חולדות, מדגימים החוקרים את המעורבות של גרלין ("הורמון הרעב" אשר מעודד תיאבון ואכילה) בתהליכים קוגניטיביים הקשורים באכילה דרך עצב הואגוס. באופן ספציפי, נמצא כי הפרעה בפעילות הגרלין הובילה לעלייה בתדירות האכילה, אשר ככל הנראה נובעת מהפרעה בזיכרון האפיזודי.
Davis EA, Wald HS, Suarez AN, et al. Ghrelin Signaling Affects Feeding Behavior, Metabolism, and Memory through the Vagus Nerve. Curr Biol. 2020;30(22):4510-4518.e6.
במחקר אקראי מבוקר נכללו 148 משתתפים מחיל האוויר האמריקאי הנדרשים ליכולת קוגניטיבית וגופנית גבוהה. נמצא כי בנוסף לפעילות גופנית, תכנית משולבת הכוללת תוסף תזונה המכיל HMB, לוטאין, פוספוליפידים, DHA, ויטמין B12, חומצה פולית ומיקרונוטריאנטים נוספים, תרמה לשיפור תפקודים קוגניטיביים, קצב הלב ומסת הגוף הרזה בהשוואה לפלסבו.
המחקר מומן על ידי חברת Abbott Nutrition שסיפקה את התוסף.
Zwilling CE, Strang A, Anderson E, et al. Enhanced physical and cognitive performance in active duty Airmen: evidence from a randomized multimodal physical fitness and nutritional intervention. Sci Rep. 2020;10(1):17826. Published 2020 Oct 19.
במחקר תצפיתי המבוסס על סקר הבריאות והתזונה האמריקאי, בו נכללו הנתונים של 6,893 מבוגרים מעל גיל 60, נמצא כי ציון גבוה יותר במדד לתזונה דלקתית (DII) היה קשור בסיכון מוגבר להגבלה תפקודית, בעיקר בקרב הסובלים מעודף משקל ושמנות.
Wang T, Jiang H, Wu Y, Wang W, Zhang D. The association between Dietary Inflammatory Index and disability in older adults [published online ahead of print, 2020 Oct 17]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30545-8.
בסקר אינטרנטי בו נכללו 926 משיבים נמצא כי שימוש ממושך במסכים היה קשור במצב בריאותי נמוך יותר ובדפוס תזונה פחות בריא.
Vizcaino M, Buman M, DesRoches T, Wharton C. From TVs to tablets: the relation between device-specific screen time and health-related behaviors and characteristics. BMC Public Health. 2020;20(1):1295. Published 2020 Aug 26.
בסקירה דנים החוקרים בתפקיד של קו-אנזים Q10 במטבוליזם התאי, בהשפעה הקלינית של חסר ראשוני (כתוצאה מהפרעה גנטית) או שניוני (כתוצאה מתחלואה או שימוש בתרופות), בדגש על השפעה על המוח, השרירים והכליות וכן בשימוש בתוספים.
Hargreaves I, Heaton RA, Mantle D. Disorders of Human Coenzyme Q10 Metabolism: An Overview. Int J Mol Sci. 2020;21(18):6695. Published 2020 Sep 13.
