פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מרץ 2019 - מקבץ 1

עודכן בתאריך 06/03/2019

בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו: חשיבות התזונה למניעת סרטן קולורקטלי והקשר בין דלקת כרונית במהלך החיים והידרדרות קוגניטיבית. 

בהמשך: אילו תוספי תזונה יעילים לשיפור איכות הזרע? האם גינקו דו-אונתי מסייע להקלה על תסמיני דמנציה? מהי התרומה של תוספי אומגה 3 וויטמין D בקרב נשים בגיל הפוריות? האם תוסף גלוטמין יעיל למניעת מוקוזיטיס בקרב חולי סרטן ראש וצוואר? מהו דפוס הפעילות הגופנית המומלץ להורדת לחץ הדם? מהי ההשפעה של פלבונואידים על הבריאות הקרדיווסקולרית? האם צריכת מזונות מעובדים קשורה בסיכון מוגבר לתמותה? האם צריכת פירות וירקות קשורה בתחושת רווחה גבוהה יותר? מה הקשר בין סיבולת לב-ריאה לחיידקי המעי בקרב נשים המחלימות מסרטן השד? מהם הגורמים המשפיעים על הרכב החיידקים בחלב אם? מהי היעילות והבטיחות של אספירין למניעה קרדיווסקולרית? כיצד ניתן לנבא את התגובה הגליקמית האישית? ומה הפוטנציאל של חילבה לטיפול בהפרעות נוירולוגיות? 

בכותרות השבוע: ההשפעה של קוהוש שחור על פעילות הכבד, שמן זית מעכב תאי גזע סרטניים, מדבקה צמחית לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית, כוויה בפה כתוצאה משימוש בשום טרי לטיפול בכאב שיניים, התרומה של קנבינואידים להקלה על כאב ומיצי פירות כמקור לנוגדי חמצון ולפוליפנולים

 

 

חשיבות התזונה למניעת סרְטן קוֹלורקטלי

בסקירה דנים החוקרים בעדויות העוסקות בקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי. 

ראשית, מוצגים מגוון מחקרים הבוחנים את הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי. במטה-אנליזה של 91 מחקרי מקרה-בקרה ושל מחקרי עוקבה נערכה השוואה בין דפוסי תזונה "בריאים" - שהיו מבוססים בעיקר על צריכת פירות וירקות - לבין דפוסי תזונה "לא בריאים" - תזונה מן החי, תזונה מערבית, תזונה המכילה שומן ומלח ותזונה המכילה מזונות מעובדים. להלן תוצאות המחקרים

  • דפוסי תזונה בריאים היו קשורים בסיכון נמוך יותר להתפתחות סרטן קולורקטלי - סיכון נמוך ב-52% במחקרי מקרה-בקרה וב-11% במחקרי עוקבה. 
  • דפוסי תזונה לא בריאים היו קשורים בסיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן קולורקטלי - סיכון גבוה ב-54% במחקרי מקרה-בקרה וב-13% במחקרי עוקבה. 
  • דפוסי תזונה לא בריאים היו קשורים ב-BMI גבוה יותר. 
  • דפוסי תזונה בריאים היו קשורים באורח חיים בריא יותר, כולל ביצוע פעילות גופנית והימנעות מעישון. מחקרים נוספים מצביעים על מגמה דומה, עם השפעה מיטיבה לתזונה שקולה ומאוזנת (prudent), העשירה בדגנים מלאים ובסיבים תזונתיים וכן לתזונה ים-תיכונית העשירה בדגים, אגוזים ושמן זית. 

בהמשך, מוצגים מחקרים הבוחנים את הקשר בין תזונה אנטי-דלקתית לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי. רכיבי תזונה אנטי-דלקתיים כוללים בעיקר סיבים, חומצות שומן רב בלתי רווי, מינרלים, ויטמינים, אנתוציאנידינים, איזופלבונים ובטא-קרוטן. ישנם מדדים שונים להערכת הפוטנציאל האנטי-דלקתי ואיכות התזונה. להלן תוצאות המחקרים: 

  • תזונה אנטי-דלקתית קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות סרטן קולורקטלי. 
  • המדד (DII (dietary inflammatory index מהווה מדד טוב המצביע על הפוטנציאל הדלקתי והאיכות של המזון. 

בחלקה האחרון של הסקירה בוחנים החוקרים את הקשר בין הקפדה על ההנחיות למניעת סרטן - שמירה על משקל גוף תקין, ביצוע פעילות גופנית, הקפדה על תזונה בריאה, הגבלה על צריכת אלכוהול והימנעות מעישון - לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי. באופן כללי, נמצא כי הקפדה על הנחיות אלה חשובה למניעת התפתחות סרטן קולורקטלי באוכלוסייה הכללית וכן לשיפור התוצאות הקליניות בקרב חולי סרטן קולורקטלי.

Pan P, Yu J, Wang LS. Diet and colon: what matters? Curr Opin Gastroenterol. 2019 Mar;35(2):101-106. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30550380

 

 

דלקת כרונית במהלך החיים קשורה בהידרדרות קוגניטיבית

במחקר עוקבה נבדק הקשר בין מדדים של דלקת כרונית במהלך החיים לבין הידרדרות קוגניטיבית במהלך 20 שנות מעקב. במחקר נכללו 12,336 משתתפים בני 57 בממוצע בתחילת המחקר. לכל משתתף חושב ציון דלקת בהתבסס על ארבעה מדדים (פיברינוגן, ספירת תאי דם לבנים, גורם וון וילברנד ופקטור 8) וכן נמדדה רמת ה-CRP. היכולת הקוגניטיבית הוערכה בשלוש פגישות מעקב לאורך 20 שנה וכללה מדדים של זיכרון, תפקודים ניהוליים ושפה.

לאחר התאמה סטטיסטית למגוון גורמים דמוגרפיים ובריאותיים, נמצא כי כל עלייה של סטיית תקן אחת בציון הדלקת היתה קשורה בירידה של 0.035 סטיות תקן בציון היכולת הקוגניטיבית. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לעלייה ברמת ה-CRP. נתונים אלה מבטאים כי בקרב משתתפים עם ציון הדלקת או ה-CRP הגבוה ביותר (רבעון עליון), ההידרדרות הקוגניטיבית הייתה גבוהה ב-7.8% וב-11.6%, בהתאמה - בהשוואה לאלו עם ציון הדלקת הנמוך ביותר (רבעון תחתון). עוד נמצא כי רמת דלקת גבוהה הייתה קשורה בעיקר בהידרדרות במדדי הזיכרון. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התפקיד המוקדם של דלקת כרונית בהתפתחות הידרדרות קוגניטיבית ופגיעה בזיכרון.

Walker KA, et al. Systemic inflammation during midlife and cognitive change over 20 years: The ARIC Study.Neurology. 2019 Feb 13. pii: 10.1212/WNL.0000000000007094. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30760633

 

 

תוספי תזונה לשיפור איכות הזרע

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של טיפולים תרופתיים ותוספי תזונה על שיעור הכניסה להריון ומדדי איכות הזרע בקרב גברים עם אי-פוריות אידיופטית (ממקור לא ידוע). בסקירה נכללו 61 מחקרים, מהם 59 מחקרים אקראיים מבוקרים. באופן כללי, נמצא כי מספר המקרים של לידת תינוק חי ושל כניסה להריון היו נמוכים ולא ניתן להצביע על יעילות של טיפול מסוים. בהתייחס למדדים של איכות הזרע, נמצאה השפעה מיטיבה למספר טיפולים תרופתיים - פנטוקסיפילין, FSH, טמוקסיפן, קליקריין וכן לתוספי התזונה קו-אנזים Q10 ול-קרניטין. ההשפעה של קו-אנזים Q10 לעומת פלסבו נבדקה בארבעה מחקרים, במחקר אחד ניתן מינון של 300 מ"ג/יום ובמחקרים האחרים של 200 מ"ג/יום למשך 3 או 6 חודשים. בשלושה מהמחקרים נמצא כאן.

Omar MI, et al. Benefits of Empiric Nutritional and Medical Therapy for Semen Parameters and Pregnancy and Live Birth Rates in Couples with Idiopathic Infertility: A Systematic Review and Meta-analysis Eur Urol. 2019 Jan 7. pii: S0302-2838(18)31027-3. 

 

 

גִינקו דו-אונתי להקלה על תסמיני דמנצְיה

במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תמצית גינקו דו-אונתי מתוקננת (EGb 761) על תסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים של דמנציה. בניתוח נכללו ארבעה מחקרים, בהם 1,628 מטופלים, משך הטיפול היה 22 או 24 שבועות ובכל המחקרים ניתן מינון של 240 מ"ג ליום. 

נמצא כי קרא עוד.

Savaskan E, et al. Treatment effects of Ginkgo biloba extract EGb 761® on the spectrum of behavioral and psychological symptoms of dementia: meta-analysis of randomized controlled trials. Int Psychogeriatr. 2018 Mar;30(3):285-293. 

 

 

התרומה של תוספי אוֹמגה 3 ווִיטמין D בקרב נשים בגיל הפוריות

במחקר אקראי מבוקר, שנערך בירדן, הוערכה ההשפעה של נטילת תוספי אומגה 3 וויטמין D על רמת האסטרדיול בקרב נשים בגיל הפוריות, הסובלות מחסר בויטמין D. החוקרים מסבירים כי ההשפעה המיטיבה של ויטמין D ושל אומגה 3 על תהליכים שונים בגוף הינה בחלקה תלוית אסטרדיול; כך למשל בעיות פוריות או תסמונת השחלות הפוליציסטיות נמצאו קשורות בחסר ויטמין D וחסר באסטרוגן ובויטמין D הינם הגורמים המרכזיים לירידה במסת העצם ולאוסטאופורוזיס.

במחקר זה נכללו 86 נשים בגילאי 22-45, עם רמת ויטמין D נמוכה מ-30 ננוגרם/מ"ל, אשר חולקו אקראית לארבע קבוצות המחקר:

  1. קבוצת ביקורת שלא קיבלה כל התערבות.
  2. ויטמין D במינון 50,000 יחב"ל לשבוע.
  3. 1 גרם שמן דגים ליום (300 מ"ג אומגה 3 – 180 מ"ג EPA ו-120 מ"ג DHA).
  4. ויטמין D + אומגה 3 באותם מינונים.

המחקר נערך בתקופת החורף ונמשך 8 שבועות, כאשר רמת ויטמין D בדם ורמת האסטרדיול נמדדו בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות. להלן תוצאות המחקר: קרא עוד.

Al-Shaer AH, Abu-Samak MS, Hasoun LZ, Mohammad BA, Basheti IA. Assessing the effect of omega-3 fatty acid combined with vitamin D3 versus vitamin D3 alone on estradiol levels: a randomized, placebo-controlled trial in females with vitamin D deficiency. Clin Pharmacol. 2019 Feb 4;11:25-37.

 

 

האם תוסף גלוּטמין יעיל למניעת מוקוזיטיס בקרב חולי סרְטן ראש וצוואר?

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של נטילת תוסף גלוטמין למניעת תגובות של רעילות בקרב חולי סרטן ראש וצוואר העוברים טיפולי קרינה. במחקר, שנערך בבית חולים בטאיוואן, נכללו 71 חולים, אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף גלוטמין (5 גרם גלוטמין + 10 גרם מלטודקסטרין) או פלסבו (15 גרם מלטודקסטרין) - 3 פעמים ביום, החל מ-7 ימים לפני תחילת טיפול הקרינה ועד 14 ימים לאחר סיום הטיפול. מדדי המטרה כללו את שיעור החולים שסבלו ממוקוזיטיס בפה ומדרמטיטיס בצוואר.

החוקרים מדווחים כי קרא עוד.

Huang CJ, et al. Randomized double-blind, placebo-controlled trial evaluating oral glutamine on radiation-inducedoral mucositis and dermatitis in head and neck cancer patients. Am J Clin Nutr. 2019 Feb 9. 

 

 

דפוס הפעילות הגוּפנית המומלץ להורדת לחַץ הדם

במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה האקוטית של דפוסים שונים של פעילות גופנית על לחץ הדם בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. החוקרים מסבירים כי הן פעילות גופנית והן הפסקות בישיבה ממושכת לפעילות גופנית עשויות לתרום לירידה בלחץ הדם, כאשר במחקר זה נבדק האם לשילוב של פעילות גופנית והפסקות בישיבה ממושכת ישנו יתרון לירידה גדולה יותר בלחץ הדם, תוך התייחסות למין ולרמת הקטכולאמינים בדם. 

במחקר נכללו 67 מבוגרים בני 67 בממוצע, עם BMI 31 בממוצע והמנהלים אורח חיים יושבני (כאשר 37% מהמשתתפים סבלו מיתר לחץ דם). כל אחד מהמשתתפים השתתף בשלושת תנאי המחקר:

  1. ביקורת - ישיבה ממושכת של 8 שעות. 
  2. פעילות גופנית וישיבה ממושכת – 1 שעה של ישיבה, אחריה 0.5 שעה של הליכה בעצימות בינונית ועוד 6.5 שעות ישיבה. 
  3. פעילות גופנית וישיבה עם הפסקות – 1 שעה של ישיבה, אחריה 0.5 שעה של הליכה בעצימות בינונית ועוד 6.5 שעות ישיבה במהלכן הליכה קלה למשך דקות, כל חצי שעה. 

שלושת התנאים נבדקו בימים שונים, עם לפחות 6 ימים ביניהם, כל אחד בין השעות 8-16 לאחר צום לילה וצריכה של ארוחות סטנדרטיות. במהלך יום הבדיקה החוקרים ערכו מדידות חוזרות של לחץ הדם, קצב הלב ורמת הקטכולאמינים בדם.

נמצא כי קרא עוד.

Wheeler MJ, et al. Effect of Morning Exercise With or Without Breaks in Prolonged Sitting on Blood Pressure in Older Overweight/Obese Adults. Hypertension. 2019 Feb 20:HYPERTENSIONAHA11812373. 

 

 

ההשפעה של פלבונואִידים על הבריאות הקרדיוֹוסקולרית

בסקירה מוצגים הממצאים הקליניים לגבי ההשפעה של תוספי פלבונואידים על הבריאות הקרדיווסקולרית. ישנן עדויות המצביעות על כך שלפלבונואידים המצויים במזונות כגון קקאו, תפוחים, תה ירוק, פירות הדר ופירות יער השפעה מיטיבה על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, כולל יתר לחץ דם והפרעה בתפקוד כלי הדם. מכאן, לפלבונואידים פוטנציאל למניעת מחלות קרדיווסקולריות וכן מחלות נוירודגנרטיביות הקשורות בהפרעות בכלי הדם, כמו דמנציה וסקולרית.

מהסקירה עולה כי קרא עוד.

Rees A, Dodd GF, Spencer JPE. The Effects of Flavonoids on Cardiovascular Health: A Review of Human Intervention Trials and Implications for Cerebrovascular Function. Nutrients. 2018 Dec 1;10(12). pii: E1852. 

 

 

צריכת מזונות מעובדים קשורה בסיכון מוגבר לתמותה

כחלק ממחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, שנערך בצרפת, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין צריכת מזונות מעובדים מאוד לבין הסיכון לתמותה מכל-גורם. במחקר נכללו כ-44,000 מבוגרים מעל גיל 45, אחריהם נערך מעקב של כ-7 שנים. המזונות השונים סווגו לארבע קטגוריות לפי שיטת NOVA ובהתאם לדרגת העיבוד של המזון, כאשר מזונות מעובדים מאוד כללו מזונות מוכנים לאכילה או לחימום שלרוב הכילו תוספי מזון (כגון לחמים ארוזים בייצור המוני, חטיפים מתוקים ומלוחים, ממתקים וקינוחים תעשייתיים, משקאות מוגזים וממותקים, מוצרי בשר מעובדים ומשוֹמרים, מרקים ואטריות להכנה מהירה, ארוחות קפואות). עבור כל משתתף חושב היחס של מזונות מעובדים מאוד בתזונה הכוללת. נמצא כי הצריכה הממוצעת של מזונות מעובדים מאוד היתה 14.4% מהמשקל של התזונה הכוללת ו-29.1% מהצריכה הקלורית היומית. מאפיינים שהיו קשורים בצריכה גבוהה יותר של מזונות מעובדים מאוד היו גיל צעיר יותר, רמת הכנסה נמוכה יותר, רמת השכלה נמוכה יותר, מגורים לבד, BMI גבוה יותר ורמת פעילות גופנית נמוכה יותר. 

במהלך תקופת המעקב, 602 (1.4%) מהמשתתפים נפטרו. נמצא קרא עוד.

Schnabel L, et al. Association Between Ultraprocessed Food Consumption and Risk of Mortality Among Middle-aged Adults in France. JAMA Intern Med. 2019 Feb 11. 

 

 

צריכת פירות וירקות קשורה בתחושת רווחה גבוהה יותר

במחקר אורך, שנערך בבריטניה, נבדק הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין תחושת הרווחה הנפשית (well-being). החוקרים מסבירים כי בעוד שישנן עדויות רבות הקושרות בין צריכת פירות וירקות לבין הבריאות הגופנית, הקשר לתחושת הרווחה והבריאות הנפשית מבוסס על עדויות מוגבלות בלבד. כחלק מסקר משקי הבית בבריטניה, במחקר נכללו הנתונים של כ-50,000 איש, שנאספו בשלושה מועדים בין השנים 2010-2017. מדד המטרה הראשי היה תחושת הרווחה הנפשית, שהוערכה באמצעות השאלון GHQ-12 עם ציונים בין 0 (תחושת הרווחה הנמוכה ביותר) ל-36 (תחושת הרווחה הגבוהה ביותר). 

בשבוע ממוצע, 50% מהמשתתפים דיווחו על צריכת מנה אחת לפחות ליום של ירקות ו-46% מהמשתתפים דיווחו על מנה אחת לפחות ליום של פירות. 7% דיווחו שבשבוע ממוצע אינם צורכים כלל ירקות ו-2% אינם צורכים כלל פירות. עם זאת, בקרב משתתפים שצרכו מנה אחת לפחות, 78% צרכו פחות מחמש מנות פירות וירקות, שהינה הכמות המינימאלית המומלצת על ידי ארגוני הבריאות. 

בהתייחס לתחושת הרווחה, נמצא כי קרא עוד.

Ocean N, Howley P, Ensor J. Lettuce be happy: A longitudinal UK study on the relationship between fruit and vegetable consumption and well-being. Soc Sci Med. 2019 Feb;222:335-345. 

 

 

סיבולת לב-ריאה קשורה במגוון חיידקי המעי בקרב נשים המחלימות מסרְטן השד

במחקר חתך הוערך הקשר בין סיבולת לב-ריאה לבין מגוון חיידקי המעי בקרב נשים המחלימות מסרטן השד, כתלות באחוז השומן בגוף ובהוצאה האנרגטית. החוקרים מסבירים כי ישנם ממצאים המצביעים על כך שסיבולת לב-ריאה גבוהה יותר קשורה בעלייה במגוון החיידקים, אולם לא ידוע האם ניתן לייחס זאת לאחוז השומן בגוף או להוצאה האנרגטית. ידוע כי הטיפול בחולי סרטן מוביל לעלייה באחוז השומן בגוף ולירידה בסיבולת, ולכן במחקר זה נכללו נשים שסיימו טיפול אנטי-סרטני שנה לפני תחילת המחקר.

במחקר נכללו הנתונים של 37 נשים, כאשר מגוון חיידקי המעי נמדד באמצעות דגימות צואה, סיבולת לב-ריאה הוערכה באמצעות מדידת צריכת החמצן המרבית (VO2max), ההוצאה האנרגטית של הפעילות היומיומית (AEE) נמדדה בשיטת מים כפולי סימון ואחוז השומן הוערך באמצעות סך המים בגוף. 

מניתוח הנתונים עולה כי קרא עוד.

Carter SJ, et al. Gut microbiota diversity is associated with cardiorespiratory fitness in post-primary treatment breast cancer survivors. Exp Physiol. 2019 Feb 14. 

 

 

מהם הגורמים המשפיעים על הרכב החיידקים בחלב אם?

במחקר תצפיתי נבדקו הגורמים המשפיעים על הרכב החיידקים בחלב אם, המהווה בסיס להתפתחות פלורת המעי של התינוק. במחקר נכללו הנתונים מ-393 צמדי אם-ילד. נמצא כי הרכב ומגוון חלב האם היה קשור במאפיינים של האם – BMI, מספר הלידות ואופן הלידה, בצורת ההאכלה – הנקה ישירה או שאיבת חלב, וברכיבים התזונתיים בחלב.

במודל סטטיסטי המאפשר להעיד על סיבתיות, נמצא כי קרא עוד.

Moossavi S, et al. Composition and Variation of the Human Milk Microbiota Are Influenced by Maternal and Early-Life Factors. Cell Host Microbe. 2019 Feb 13;25(2):324-335.e4. 

 

 

מהי היעילות והבטיחות של אספירין למניעה קרדיוֹוסקולרית? 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות והבטיחות של השימוש באספירין למניעה ראשונית של אירוע קרדיווסקולרי, אסטרטגיה השנויה במחלוקת בשל סיכון מוגבר לדימום. בסקירה נכללו רק מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם לפחות 1,000 משתתפים ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית ועם מעקב של שנה לפחות, אשר בדקו את ההשפעה של אספירין בהשוואה לפלסבו או להעדר טיפול. בהתאם לקריטריונים אלה, בסקירה נכללו 13 מחקרים, בהם סה"כ 164,225 משתתפים בגילאי 53-74. החוקרים מציינים כי בהתאם לנתוני הבסיס, הערכת הסיכון החציונית של המשתתפים לאירוע קרדיווסקולרי הייתה 9.2%. 

מניתוח הנתונים עולה כי קרא עוד. 

Zheng SL, Roddick AJ. Association of Aspirin Use for Primary Prevention With Cardiovascular Events and Bleeding Events: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA. 2019 Jan 22;321(3):277-287. 

 

 

מודל מותאם אישית לניבוי התגובה הגליקמית 

במחקר קליני נעשה שימוש במודל מותאם אישית לניבוי התגובה הגליקמית למזונות שונים בקרב משתתפים ללא סוכרת. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לכך שהתגובה הגליקמית למזון מושפּעת ממאפיינים אישיים, ביניהם מאפיינים אנתרופומטריים ומאפיינים הקשורים במיקרוביום. במחקר נכללו 327 משתתפים, אשר במשך 6 ימים ברציפות דיווחו על צריכת המזון והפעילות הגופנית שלהם. בנוסף, נאספו מדדים אנתרופומטריים ונתונים אודות הרכב חיידקי המעי, כאשר רמת הגלוקוז בדם נמדדה כל 5 דקות באמצעות מד סוכר.

נמצא כי קרא עוד.

Mendes-Soares H, et al. Assessment of a Personalized Approach to Predicting Postprandial Glycemic Responses to Food Among Individuals Without Diabetes. JAMA Netw Open. 2019 Feb 1;2(2):e188102. 

 

 

הפוטנציאל של חִילבה לטיפול בהפרעות נוירולוגיות

בסקירה של מחקרים פרה-קליניים מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה המיטיבה של חילבה (Trigonella foenum graecum) ורכיביה הפעילים בהפרעות נוירולוגיות. לחילבה פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון, מפחיתת שומנים ומפחיתת סוכר, אשר עשויה לתרום למניעה ולטיפול בהפרעות נוירולוגיות שונות. בסקירה מפורטים הממצאים בהתייחס להשפעה המיטיבה של קרא עוד.

Zameer S, Najmi AK, Vohora D, Akhtar M. A review on therapeutic potentials of Trigonella foenum graecum (fenugreek) and its chemicalconstituents in neurological disorders: Complementary roles to its hypolipidemic, hypoglycemic, and antioxidant potential. Nutr Neurosci. 2018 Oct;21(8):539-545. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

ההשפעה של קוֹהוש שחור על פעילות הכבד

במחקר, שנערך על רקמת כבד של חולדות, נמצא כי לרכיב הפעיל Actein, המצוי בקוהוש שחור (Cimicifuga racemosa), השפעה על הסינתזה של כולסטרול ובכך עשוי לתרום למניעה וטיפול במחלות הקשורות בהפרעה באיזון השומן. עוד נמצא כי השילוב של קוהוש שחור עם סטטינים מסוימים עשוי להגביר את השְפעתם אך גם להגביר השפעות שליליות כגון תהליכי דלקת בכבד.

Einbond LS, et al. A transcriptomic analysis of black cohosh: Actein alters cholesterol biosynthesis pathways and synergizes with simvastatin. Food Chem Toxicol. 2018 Oct;120:356-366. 

 

 

שמן זית מעכב תאי גזע סרטניים

במחקר מעבדה נמצא כי לשמן זית כתית מעולה עשויה להיות השפעה מעכבת כנגד תאי גזע סרטניים במודל של סרטן השד. 

Corominas-Faja B, et al. Extra-virgin olive oil contains a metabolo-epigenetic inhibitor of cancer stem cells. Carcinogenesis. 2018 Apr 5;39(4):601-613. 

 

 

מדבקה צמחית לטיפול בדלקת מפרקִים ניווּנית

במחקר מבוקר מדגימים החוקרים את היעילות של מדבקה צמחית, המכילה כורכומין וארניקה (Arnica Montana), בהשוואה למדבקות טיפוליות אחרות לדלקת מפרקים ניוונית.

Kriplani P, Guarve K, Baghel US. Novel Herbal Topical Patch containing Curcumin and Arnica Montana for the Treatment of Osteoarthritis. Curr Rheumatol Rev. 2019 Feb 14. 

 

 

כוויה בפה כתוצאה משימוש בשוּם טרי לטיפול בכאֵב שיניים

בתיאור מקרה של גבר בן 49 מדווח על כוויה ברירית הפה כתוצאה משימוש חיצוני בשום טרי כתוש למטרת טיפול בכאב שיניים. 

Vargo RJ, Warner BM, Potluri A, Prasad JL. Garlic burn of the oral mucosa: A case report and review of self-treatment chemical burns. J Am Dent Assoc. 2017 Oct;148(10):767-771. 

 

 

מהי התרומה של קנבִינואידים להקלה על כאב?

בסקירה דנים החוקרים בממצאים לגבי התרומה של קנבינואידים להקלה על כאב, במיוחד בקרב חולי סרטן, ובפער בין הממצאים הפרה-קליניים לממצאים הקליניים.

Brown MRD, Farquhar-Smith WP. Cannabinoids and cancer pain: A new hope or a false dawn? Eur J Intern Med. 2018 Mar;49:30-36. doi: 10.1016/j.ejim.2018.01.020.

 

 

מיצי פירות כמקור לנוגדי חמצון ולפוֹליפנוֹלים

במחקר מעבדה מראים החוקרים כי מיצוי פירות העשירים בויטמין C (כגון אסרולה, גוג'י ברי ועוד) הינם מקור טוב לנוגדי חמצון ולפוליפנוֹלים.

Nowak D, Gośliński M, Wojtowicz E, Przygoński K. Antioxidant Properties and Phenolic Compounds of Vitamin C-Rich Juices. J Food Sci. 2018 Aug;83(8):2237-2246. 

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם