- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
ההשפעה של צריכת ביצים על רמת הכולסטרול: האם יש הטיה במחקרים אשר ממומנים על ידי התעשייה? מאמר חשוב פותח את סקירת המחקרים השבועית שלנו.
בנוסף:
האם פורמולת צמחים יעילה לטיפול ביתר שומנים בדם?
מהי הפעילות הגופנית המומלצת לשמירה על בריאות העצם בתהליך ירידה במשקל?
האם קקאו מסייע להפחתת עקה חמצונית?
האם פיטואסטרוגנים יעילים לעיכוב תהליכי הזדקנות העור?
אילו צמחי מרפא יעילים לטיפול במוקוזיטיס בפה?
האם עיסוי יעיל לילדים חולי סרטן?
האם דיאטה דלת פחמימות יעילה לטיפול במחלת כבד שומני?
מהי ההשפעה של סוכרים בתזונה על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים?
אילו רכיבים טבעיים חשובים לטיפול בדלקת ובאי ספיקה ורידית כרונית?
והאם אסטרטגיות טיפול לא-תרופתיות תורמות לטיפול ב-ADHD?
זאת ועוד:
האם הפחתה במשקל קשורה בסיכון מופחת לסרטן השד?
האם תזונה עשירה בסידן קשורה בסיכון מופחת להתפתחות התסמונת המטבולית?
האם תזונה מערבית מהווה גורם סיכון לניוון מקולרי?
והאם רמת מגנזיום נמוכה קשורה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית?
בכותרות השבוע:
הקשר בין סטטינים ואוסטאופורוזיס,
תזונה עשירה באגוזים קשורה בסיכון מופחת לסרטן ריאות בקרב גברים,
שומן טראנס קשור בסיכון מוגבר לדמנציה,
הבטיחות של ממתיקים מלאכותיים בקרב ילדים ומתבגרים,
תוסף חמוציות ופרוביוטיקה למניעה ולטיפול בדלקות בדרכי השתן,
וזרעי ענבים כנגד סרטן קולורקטלי.
בסקירה בוחנים החוקרים את מידת ההלימה בין התוצאות הסטטיסטיות שהתקבלו במחקרים על צריכת ביצים והשְפעתם על כולסטרול (התוצאות האובייקטיביות) לבין מסקנת החוקרים, כאשר נעשתה השוואה בין מחקרים אשר ממומנים על ידי התעשייה למחקרים שאינם ממומנים על ידי התעשייה.
החוקרים מציינים כי ההשפעה של צריכת ביצים על רמת הכולסטרול בדם הינה נושא שנוי במחלוקת ולכן מציעים לבחון מהי המעורבות של הגופים המממנים בפערים הקיימים. החוקרים זיהו 211 מחקרים רלוונטיים, כאשר שיעור המחקרים אשר ממומנים על ידי התעשייה עלה מ-0% בשנות ה-50 ל-60% בין השנים 2010-2019.
להלן סיכום ממצאי הסקירה:
החוקרים מסכמים כי הקוראים, העורכים והציבור צריכים להיות ערים לכך ולבחון את מקורות מימון המחקר בפרשנותם את תוצאות ומסקנות המחקר.
החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר, אולם מדווחים על קבלת שכר מהארגון Physicians Committee for Responsible Medicine, המעודד לתזונה המבוססת על הצומח.
Barnard, Neal D., et al. Industry Funding and Cholesterol Research: A Systematic Review. American Journal of Lifestyle Medicine, Dec. 2019.
https://doi.org/10.1177/1559827619892198
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של פורמולת צמחי מרפא סינית לטיפול ביתר שומנים בדם. הפורמולה Xue Fu Zhu Yu הינה פורמולה קלאסית, המבוססת על 11 צמחי מרפא: אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), רהמניה (Rehmannia glutinosa), גלעיני אפרסק (Prunus persica), קורטם הצבעים (Carthamus tinctorius), תפוז מר (Citrus aurantium), אדמונית (Paeonia), צלע השור (Bupleurum spp), שוש סיני (Glycyrrhiza uralensis), ענבל גדול פרחים (Platycodon grandiflorus), ליגוסטיקום (Ligusticum striatum) ואכירנטיס (Achyranthes bidentata).
בניתוח נכללו 12 מחקרים, בהם 1,305 משתתפים. במחקרים אלה הפורמולה ניתנה בצורת מרתח או כמוסות במשך 4 עד 12 שבועות.
להלן שיעורי היעילות שנמצאו:
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מספקות תמיכה ראשונית לבטיחות וליעילות של הפורמולה לטיפול ביתר שומנים בדם, כטיפול יחיד או בשילוב טיפול תרופתי. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה יותר על מנת לאשש את הממצאים.
Wang S, Qiu XJ. The efficacy of Xue Fu Zhu Yu prescription for hyperlipidemia: A meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2019;43:218–226.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30935534/
במחקר אקראי מבוקר נבדק מהי הפעילות הגופנית היעילה לשמירה על בריאות העצם, כחלק מתהליך ירידה במשקל בקרב מבוגרים עם שמנות. החוקרים מסבירים כי תהליך הירידה במשקל הינו מוגבל בשל ירידה בצפיפות העצם כתוצאה מהירידה במשקל, אשר עלולה להגביר את תהליכי הפגיעה בעצם הקשורים בהזדקנות ולהגביר את הסיכון לשברים.
לפיכך, מומלץ כי תהליך הירידה במשקל יהיה מלווה בפעילות גופנית, אולם לא ידוע מהי הפעילות היעילה ביותר לשמירה על בריאות העצם. במחקר נכללו 160 מבוגרים (מעל גיל 65) עם שמנות, אשר חולקו אקראית לארבע קבוצות המחקר למשך 26 שבועות:
מטרת תכנית הירידה במשקל הייתה הפחתה של 10% מהמשקל במהלך 6 חודשים, והמשתתפים נטלו תוספי תזונה, על מנת להבטיח צריכה של 1,500 מ"ג/יום סידן ו-1,000 יחידות ליום ויטמין D
בסיום תקופת ההתערבות נמצאה קרא עוד.
Armamento-Villareal R, Aguirre L, Waters DL, Napoli N, Qualls C, Villareal DT. Effect of Aerobic or Resistance Exercise, or Both, on Bone Mineral Density and Bone Metabolism in Obese Older Adults While Dieting: A Randomized Controlled Trial [published online ahead of print, 2019 Dec 4]. J Bone Miner Res. 2019;10.1002/jbmr.3905.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של צריכת קקאו על מדדים של עקה חמצונית. בסקירה נכללו 48 מחקרים התערבותיים; ב-27 מהמחקרים נעשה שימוש בשוקולד, ב-16 מחקרים בקקאו, ובארבעה מחקרים - גם שוקולד וגם קקאו. משך ההתערבות נע בין שעתיים ל-8 שבועות. במחקרים נכללו משתתפים בריאים (26 מחקרים) וכן משתתפים בעלי מאפיינים שונים: מעשנים, קשישים, מטופלי דיאליזה, עם סוכרת סוג 2, היפרגליקמיה, כבד שומני, מחלות לב וכלי דם, שמנות ועודף משקל, יתר כולסטרול בדם, יתר לחץ דם ותסמונת מטבולית.
בניתוח המבוסס על שישה מחקרים, בהם 324 משתתפים, נמצא כי צריכת שוקולד תרמה להפחתת המדד החמצוני MDA, ובניתוח המבוסס על שבעה מחקרים בהם 208 משתתפים נמצא כי צריכת שוקולד תרמה להפחתת המדד החמצוני F2-isoprostane. לא נמצאו השפעות מובהקות על מדדים אחרים של עקה חמצונית.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Mehrabani S, Arab A, Mohammadi H, Amani R. The effect of cocoa consumption on markers of oxidative stress: A systematic review and meta-analysis of interventional studies. Complement Ther Med. 2020;48:102240.
בסקירה מוצגות העדויות לגבי ההשפעה של פיטואסטרוגנים על העור, תוך דיון במנגנונים בהם פיטואסטרוגנים עשויים לשמור על העור מפני השפעות ההזדקנות. החוקרים מסבירים כי הירידה באסטרוגן בגיל המעבר מובילה לשינויים אטרופיים בעור ולהאצת הזדקנות העור. לפיטואסטרוגנים השפעה נוגדת הזדקנות על העור באמצעות קולטני האסטרוגן, כאשר הם תורמים לקרא עוד.
Liu T, Li N, Yan YQ, et al. Recent advances in the anti-aging effects of phytoestrogens on collagen, water content, and oxidative stress. Phytother Res. 2020;34(3):435–447.
בסקירה, שנערכה על ידי חוקרים מגרמנְיה, נבדק הפער בין השימוש ברפואת צמחים אירופאית מסורתית לטיפול במוקוזיטיס בפה, לבין העדויות המחקריות הקיימות. החוקרים מסבירים כי מוקוזיטיס בפה הינו תופעת לוואי של הטיפול נוגד הסרטן, כאשר מטופלים רבים משתמשים בצמחי מרפא להקלה על התסמינים. עם זאת, הידע לגבי צמחי המרפא המומלצים ברפואת הצמחים האירופאית המסורתית, השְפעתם ויעילותם - הינו מועט ביותר.
במסגרת המחקר, החוקרים בחנו מהם צמחי המרפא המוכרים בשימוש המסורתי ואת העדויות המחקריות הקיימות בהתייחס לצמחים אלה. בסקירה של 14 ספרים, העוסקים ברפואת הצמחים האירופאית המסורתית, זוהו 78 צמחי מרפא המומלצים לטיפול במוקוזיטיס בפה. מהמחקר עולה כי קרא עוד.
Buentzel J, Bauer C, Buentzel J. How to bridge the gap? European medical plants used for treating oral mucositis: on the search for evidence. J Cancer Res Clin Oncol. 2020;146(4):985–1001.
במחקר פיילוט קליני לא מבוקר, שנערך בקנדה, נבדקה ההשפעה של עיסוי בקרב ילדים חולי סרטן, המקבלים טיפול פליאטיבי. במחר נכללו 8 ילדים בגילאי 10-17. כל הילדים קיבלו עיסוי שנמשך 60 דקות פעם בשבוע למשך 4 שבועות, תוך התאמה למצבו הגופני והבריאותי של הילד. הילדים התבקשו לדרג את רמת הכאב והדאגה לפני ואחרי כל טיפול, ובסיום ההתערבות למלא שאלונים העוסקים באיכות החיים, רמת הכאב והנכונות לקבלת הטיפול.
מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
Genik LM, McMurtry CM, Marshall S, Rapoport A, Stinson J. Massage therapy for symptom reduction and improved quality of life in children with cancer in palliative care: A pilot study. Complement Ther Med. 2020;48:102263.
במטה-אנליזה עדכנית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של דיאטה דלת-פחמימות בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). החוקרים מציינים כי במטה-אנליזה קודמת לא נמצאה תמיכה לדיאטה דלת-פחמימות לטיפול במחלת כבד שומני (לקריאת המחקר לחצו כאן).
לטענתם, הצטברות השומן בכבד הינו המדד החשוב ביותר עליו יש לבצע מעקב בקרב מטופלים אלה, וישנם מסלולים ביוכימיים באמצעותם ניתן להסביר את ההשפעה המזיקה של עודף פחמימות בתזונה על המטבוליזם של שומנים בכבד. במאמר הנוכחי החוקרים מציעים ניתוח חדש לנתונים שנאספו במטה-אנליזה הקודמת, ומוסיפים שני מחקרים שלא נכללו בניתוח הקודם. בניתוח זה הם בוחנים את השינוי באחוזים בהצטברות השומן בכבד במחקרים בהם הרכב הפחמימות בתזונה היה נמוך מ-45% - לעומת גבוה מ-45% - מסך הצריכה הקלורית.
החוקרים מראים כי קרא עוד.
Bueno NB, Dos Santos Silva MM, de Melo ISV. Low-carbohydrate diets and intrahepatic lipid content in individuals with non-alcoholic fatty liver disease: Evidence from a meta-analysis of randomized trials. Clin Nutr. 2020;39(1):310–311.
במטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של סוכרים בתזונה על גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. בניתוח נכללו 38 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 1,383 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של החלפת סוכרים בתזונה (פרוקטוז, גלוקוז וסוכרוז) בסוכרים אחרים או בעמילנים על מדדים קרדיו-מטבוליים, כולל: LDL, טריגליצרידים, רמת גלוקוז בצום, המוגלובין מסוכרר, תנגודת לאינסולין, חומצה אורית, CRP, אנזימי כבד והצטברות שומן כבדי.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Schwingshackl L, Neuenschwander M, Hoffmann G, Buyken AE, Schlesinger S. Dietary sugars and cardiometabolic risk factors: a network meta-analysis on isocaloric substitution interventions. Am J Clin Nutr. 2020;111(1):187–196.
בסקירה דנים החוקרים בגורמים ובמנגנונים המעורבים בהתפתחות דליות, וכן מציגים את העדויות לגבי רכיבים טבעיים לטיפול באי ספיקה ורידית כרונית. במסקרת הסקירה מפרטים החוקרים את הנתונים האפידמיולוגיים, גורמי הסיכון והתסמינים של אי ספיקה ורידית. בחלקה השני של הסקירה מפורטת הפעילות של פלבונואידים, כבסיס לטיפול הטבעי באי ספיקה ורידית. החוקרים מציגים את ההרכב הכימי של פלבונואידים, את פעילותם נוגדת החמצון, את פעילותם הקלינית ואת מנגנוני הפעולה המעורבים. הם מציגים בהרחבה את הממצאים לגבי המבנה הכימי ומנגנוני הפעולה של אנתוציאנינים ופרואנתוציאנידינים, וכן לגבי הרכיבים Diosmin, Rutin, Pycnogenol, Aescin, Coumarin וצמחי המרפא עצבונית החורש (Ruscus aculeatus), ספלילה (Centella asiatica), וגינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba).
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Lichota A, Gwozdzinski L, Gwozdzinski K. Therapeutic potential of natural compounds in inflammation and chronic venous insufficiency. Eur J Med Chem. 2019;176:68–91.
בסקירה מוצגות העדויות המחקריות לגבי אסטרטגיות טיפול לא תרופתיות ב-ADHD. באופן כללי, האסטרטגיות המפורטות בסקירה מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות:
1) אסטרטגיות פסיכו-חברתיות, הכוללות שלושה סוגי טיפול עיקריים:
2) אסטרטגיות בתחום הרפואה האינטגרטיבית, הכוללות:
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Shrestha M, Lautenschleger J, Soares N. Non-pharmacologic management of attention-deficit/hyperactivity disorder in children and adolescents: a review. Transl Pediatr. 2020;9(Suppl 1):S114–S124.
בניתוח כולל של נתונים ממחקרי עוקבה נבדק הקשר בין שינויים במשקל הגוף לבין הסיכון להתפתחות סרטן השד, בקרב נשים מעל גיל 50. בניתוח נכללו נתונים עשרה מחקרי עוקבה, כאשר דפוסי השינוי במשקל הוערכו בשלוש נקודות זמן במהלך 10 שנים: בתחילת תקופת המעקב, לאחר תקופת מעקב ראשונה של כ-5 שנים, ולאחר תקופת מעקב נוספת של כ-4 שנים. דפוס של משקל יציב הוגדר כעלייה או ירידה של עד 2 ק"ג, ודפוס של שמירה על הירידה במשקל הוגדר כירידה של 2 ק"ג לפחות בתקופת המעקב הראשונה, ללא עלייה בתקופת המעקב השנייה. מבין 180,885 נשים שנכללו במחקר, במהלך תקופת המעקב אובחנו 6,930 מקרים של סרטן שד פולשני.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד
Teras LR, Patel AV, Wang M, et al. Sustained weight loss and risk of breast cancer in women ≥50 years: a pooled analysis of prospective data [published online ahead of print, 2019 Dec 13]. J Natl Cancer Inst. 2019;djz226.
במחקר עוקבה, אשר נערך בדרום קוריאה, נבדק הקשר בין צריכת הסידן בתזונה לבין הסיכון להתפתחות התסמונת המטבולית. במחקר נכללו הנתונים של 5,509 משתתפים מעל גיל 40, שאינם סובלים מהתסמונת המטבולית. באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים העריכו את צריכת הסידן, בחלוקה לסידן שמקורו מן החי וסידן שמקורו מן צומח. בממוצע, המשתתפים צרכו 150-344 מ"ג/יום סידן שמקורו מהחי (המקורות השכיחים ביותר היו חלב ואנשובי) ו-194 מ"ג/יום סידן שמקורו מהצומח (המקורות השכיחים ביותר היו קימצ'י וטופו). במהלך תקופת מעקב חציונית של 3.6 שנים, אובחנו 876 מקרים של התסמונת המטבולית.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד
Woo HW, Lim YH, Kim MK, et al. Prospective associations between total, animal, and vegetable calcium intake and metabolic syndrome in adults aged 40 years and older [published online ahead of print, 2019 Oct 23]. Clin Nutr. 2019;S0261-5614(19)33107-3.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין דפוס התזונה לבין שיעור המקרים של ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD) בתקופת מעקב של 18 שנה. כחלק ממחקר גדול, העוסק בהתפתחות טרשת עורקים, במחקר הנוכחי זוהו 144 מקרים, בהם חלה הידרדרות בניוון המקולרי בין ביקור המעקב השלישי לחמישי (114 מקרים קלים ו-27 מקרים מתקדמים). המשתתפים מילאו שאלוני תזונה מפורטים בביקור הראשון והשלישי, באמצעותם החוקרים הגדירו 29 קבוצות מזון. החוקרים חישבו את הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון להתפתחות AMD, תוך התאמה סטטיסטית לגיל, מוצא אתני, השכלה, סך צריכה קלורית ועישון. באופן כללי, החוקרים זיהו שני דפוסי תזונה – דפוס לא בריא של תזונה מערבית ודפוס בריא של תזונה שקולה (Prudent).
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד
Dighe S, Zhao J, Steffen L, et al. Diet patterns and the incidence of age-related macular degeneration in the Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC) study [published online ahead of print, 2019 Dec 6]. Br J Ophthalmol. 2019;bjophthalmol-2019-314813.
במחקר עוקבה, העוסק בסיכון להתפתחות טרשת עורקים, נבדקה ההשערה לפיה רמת מגנזיום גבוהה בדם קשורה בסיכון מופחת למחלת לב כלילית; רמה נמוכה של מגנזיום בדם עלולה להגביר סיכון למחלה זו ע״י עליה בלחץ הדם ובגלוקוז בדם או בשל דלקת כרונית. בנוסף, מגנזיום מספק תפקידים חשובים בשמירה על קצה לב נורמלי, היווצרות טסיות, טונוס שריר חלק של כלי הדם, תפקוד אנדותליאלי והפחתת סטרס אוקסידטיבי.
מחקרים קודמים מצאו כי ריכוז נמוך של מגנזיום בדם היה קשור בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, כאשר בניתוח קודם של מחקר זה נמצא כי קשר זה היה משמעותי בעיקר בקרב נשים. בניתוח הנוכחי נכללו הנתונים של 14,446 משתתפים בני 54 בממוצע. רמת המגנזיום בדם הוערכה בהתאם למדידות שנערכו בביקור המעקב הראשון (בשנת 1987-1989) והשלישי (בשנים 1990-1992). במהלך תקופת מעקב חציונית של 27 שנים, תועדו 2,131 מקרים של מחלת לב כלילית.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד
Rooney MR, Alonso A, Folsom AR, et al. Serum magnesium and the incidence of coronary artery disease over a median 27 years of follow-up in the Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC) Study and a meta-analysis. Am J Clin Nutr. 2020;111(1):52–60.
וכעת, עוד כותרות...
בהתבסס על דיווחי הבריאות של כלל תושבי אוסטרליה בשנים 2006-2007, החוקרים בדקו מהי השכיחות של אוסטאופורוזיס בקרב מטופלים הנוטלים סטטינים. הם מראים כי הקשר הינו תלוי מינון, כך ששיעור האוסטאופורוזיס נמוך בקרב מטופלים הנוטלים מינון נמוך (0-10 מ"ג/יום), לעומת שיעור גבוה בקרב מטופלים הנוטלים מינון גבוה (מעל 20 או 40 מ"ג/יום, כתלות בסוג התרופה). הם משערים כי עיכוב הסינתזה של כולסטרול משפיע על הפעילות ההורמונלית וכתוצאה מכך על הסיכון לאוסטאופורוזיס.
Leutner M, Matzhold C, Bellach L, et al. Diagnosis of osteoporosis in statin-treated patients is dose-dependent. Ann Rheum Dis. 2019;78(12):1706–1711.
במחקר עוקבה, שנערך בהולנד, בוצע מעקב אחר 120,852 משתתפים בגילאי 55-69 במשך כ-20 שנה. נמצא כי צריכה גבוהה יותר של אגוזים הייתה קשורה בסיכון מופחת לסרטן ריאה מסוג תאים קטנים בקרב גברים.
Nieuwenhuis L, van den Brandt PA. Nut and peanut butter consumption and the risk of lung cancer and its subtypes: A prospective cohort study. Lung Cancer. 2019;128:57–66.
במחקר עוקבה, שנערך ביפן, נכללו 1,628 משתתפים מעל גיל 60 ללא דמנציה. נמצא כי רמה גבוהה יותר של חומצה אלאידית בדם (שומן טראנס) הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר להתפתחות דמנציה במהלך תקופת מעקב של כ-10 שנים.
Honda T, Ohara T, Shinohara M, et al. Serum elaidic acid concentration and risk of dementia: The Hisayama Study. Neurology. 2019;93(22):e2053–e2064. doi:10.1212/WNL.0000000000008464
במאמר עמדה מטעם ה- American Academy of Pediatrics דנים החוקרים בממתיקים מלאכותיים שאושרו ע"י ה-FDA, כולל היתרונות בשימוש והשפעות שליליות אפשריות. הם מסכמים כי אין עדויות מספיקות לגבי הבטיחות ארוכת הטווח של ממתיקים מלאכותיים בקרב ילדים ומתבגרים, וקוראים ליצרני המזון לסימון ברור של רכיבים אלה בתוויות המזון.
Baker-Smith CM, de Ferranti SD, Cochran WJ; COMMITTEE ON NUTRITION, SECTION ON GASTROENTEROLOGY, HEPATOLOGY, AND NUTRITION. The Use of Nonnutritive Sweeteners in Children. Pediatrics. 2019;144(5):e20192765.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 81 משתתפים, נמצא כי השימוש בתוסף BKPro-Cyan, המכיל מיצוי חמוציות וחיידקים פרוביוטיים מהזן Lactobacilli, עשוי לתרום למניעה ולטיפול בדלקות חוזרות בדרכי השתן בקרב נשים לפני גיל המעבר.
המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת ADM Protexin International Ltd המייצרת את התוסף.
Koradia P, Kapadia S, Trivedi Y, Chanchu G, Harper A. Probiotic and cranberry supplementation for preventing recurrent uncomplicated urinary tract infections in premenopausal women: a controlled pilot study. Expert Rev Anti Infect Ther. 2019;17(9):733–740.
במחקר מעבדה מציגים החוקרים את המנגנונים המעורבים הפעילות נוגדת הסרטן של פרואנתוציאנידינים, המצויים בזרעי ענבים, כנגד תאי סרטן קולורקטלי.
Ravindranathan P, Pasham D, Balaji U, et al. Mechanistic insights into anticancer properties of oligomeric proanthocyanidins from grape seeds in colorectal cancer. Carcinogenesis. 2018;39(6):767–777.
