- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
השבוע בסקירת המחקרים העולמית:
צמחי מרפא לטיפול בתסמונת המעי הרגיש,
פורמולת צמחי מרפא לנשים עם אי ספיקה שחלתית מוקדמת,
תוסף טבעי לשיפור הפעילות הקוגניטיבית בקרב קשישים,
ותוספי סינביוטיקה למטופלים עם תת-פעילות של בלוטת התריס.
בתחום התזונה ואורחות חיים:
שקדים למניעת קמטים,
דיאטות לטיפול בכבד שומני,
המלצות תזונתיות לסובלים מדיכאון,
ההשפעה של צריכת דגים על מדדים קרדיו-מטבוליים בקרב ילדים,
תפקיד התזונה במניעת התפתחות סוכרת סוג 2 לאחר סוכרת הריון,
התפקיד של שומנים ונוגדי חמצון בדלקת מפרקים ניוונית,
הקשר בין פעילות גופנית ודלקת מפרקים שגרונית,
וכיצד מדיטציה משפיעה על המוח?
נסיים בשני מאמרים, האחד בדק יתרון לאסטרטגיית טיפול מסוימת באמצעות ויטמין D לתינוקות יונקים,
והשני בדק האם נטילת תוספי אומגה 3 בהריון תרמה להפחתת הסיכון ללידה מוקדמת.
בכותרות השבוע:
אכילה מול המחשב עלולה להגביר את תחושת הרעב,
ארומתרפיה להעלאת רמת המלטונין בקרב קשישים,
הפעילות הרפואית של נוני,
שתיית תה לשמירה על בריאות המוח,
ולא נמצאה השפעה חיסונית משמעותית לתוספי פרוביוטיקה בקרב מבוגרים בריאים.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרי פלסבו הוערכה היעילות של רפואת צמחים מערבית לטיפול בתסמונת המעי הרגיש. בסקירה נכללו 33 מחקרים, ב-17 מהם נבדקה היעילות של שמן אתרי מנטה (Mentha × piperita), בשלושה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של אלוורה (Aloe vera), בשניים מהמחקרים נבדקה ההשפעה של חלתית (Ferula assa-foetida) ובשאר המחקרים נבדקו מגוון טיפולים צמחיים אחרים. להלן הממצאים העיקריים:
Jason A. Hawrelak, et al. Western herbal medicines in the treatment of irritable bowel syndrome: A systematic review and meta-analysis. Complementary Therapies in Medicine, Volume 48, 2020.
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0965229919308775
במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של הפורמולה הסינית YYSG, בקרב נשים עם אי ספיקה שחלתית מוקדמת. במחקר נכללו 146 נשים עד גיל 40, אשר חולקו אקראית לנטילת הפורמולה או פלסבו - למשך 12 שבועות. הפורמולה ניתנה בצורת כמוסות והכילה שישה צמחי מרפא: 19.4% צלע השור (Bupleurum spp), 19.4% כורכום (Curcuma longa), 16.1% אדמונית (Paeonia spp), 16.1% בטטת בר (Dioscorea villosa), 14.5% רהמניה (Rehmannia glutinosa), 14.5% פטריית פוריה (Poria cocos), 14.5% גומא הפקעים (Cyperus rotundus).
קבוצת המחקר נטלה 4 כמוסות של חצי גרם צמחים יבשים מהתערובת, 3 פעמים ביום. סה"כ 6 גרם ביום.
להלן סיכום הממצאים:
החוקרים מסכמים כי הטיפול בפורמולה YYSG היה יעיל יותר מפלסבו לשיפור תסמיני גיל המעבר, הפעילות ההורמונלית והתפקוד השחלתי בקרב נשים עם אי ספיקה שחלתית מוקדמת.
Cao XJ, Huang X, Liu J, et al. A randomized, double-blind, placebo-controlled trial of Chinese herbal medicine capsules for the treatment of premature ovarian insufficiency. Menopause. 2018;25(8):918–926.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29533368/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב הוערכה ההשפעה של תוסף טבעי על הפעילות המוחית והביצועים הקוגניטיביים, בקרב קשישים בריאים. במחקר נכללו 10 משתתפים בני 67 בממוצע. כל המשתתפים נטלו את התוסף, המשווק תחת השם המסחרי Cerbella, או פלסבו - כל אחד למשך 26 יום, עם 30 יום הפרדה ביניהם. התוסף ניתן בצורה נוזלית והכיל תערובת של שמן דגים, מיצוי ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) וקטכינים של תה ירוק. יעילות הטיפול נמדדה באמצעות מבחנים קוגניטיביים סטנדרטים ובדיקת MRI.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Carmichael OT, Pillai S, Shankapal P, et al. A Combination of Essential Fatty Acids, Panax ginseng Extract, and Green Tea Catechins Modifies Brain fMRI Signals in Healthy Older Adults. J Nutr Health Aging. 2018;22(7):837–846.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף סינביוטיקה בקרב מטופלים עם תת-פעילות של בלוטת התריס. החוקרים מציינים כי קיים קשר חיובי בין איזון בלוטת התריס לבין חיידקי המעי, כאשר בכמה מחקרים נמצאה השפעה מיטיבה לפרוביוטיקה על המטבוליזם של התרופה לבותירוקסין (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינטרואיד) ועל פעילות הורמוני בלוטת התריס.
במחקר נכללו 60 מטופלים, אשר חולקו באופן אקראי לנטילת 500 מ"ג/יום סינביוטיקה או פלסבו – בבוקר, שעתיים לאחר נטילת התרופה, למשך 8 שבועות. תוסף הסינביוטיקה הכיל שבעה זנים של חיידקים פרוביוטיים ו-FOS.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Sepide Talebi, et al. The effects of synbiotic supplementation on thyroid function and inflammation in hypothyroid patients: A randomized, double‑blind, placebo‑controlled trial. Complementary Therapies in Medicine, Volume 48, 2020.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של צריכת שקדים על הפרשות בלוטות החלב בפנים והיווצרות קמטים. במחקר נכללו 31 נשים בריאות לאחר גיל המעבר, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות המחקר – שקדים טבעיים או חטיף אחר נטול אגוזים (חטיף גרנולה, חטיף קורנפלקס או בייגלה), שניהם במינון שווה ערך ל-20% מהצריכה הקלורית היומית, למשך 16 שבועות. השינויים בקמטי הפנים הוערכו באמצעות תמונות שצולמו בתחילת המחקר ולאחר 8 ו-16 שבועות, ובנוסף נמדדה הפרשת החלב והתייבשות העור כמדד לתפקוד מחסום העור.
בסיום המחקר (שארך 16 שבועות) נמצא כי קרא עוד.
Foolad N, Vaughn AR, Rybak I, et al. Prospective randomized controlled pilot study on the effects of almond consumption on skin lipids and wrinkles. Phytother Res. 2019;33(12):3212–3217.
בסקירה ומטה-אנליזה נבדקה היעילות של דיאטה דלת פחמימות לטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולית. החוקרים מסבירים כי ירידה במשקל באמצעות שינוי אורח החיים הינו הטיפול הבסיסי בכבד שומני, כאשר דיאטה דלת פחמימות נמצאה יעילה לירידה במשקל ולהפחתת השומן הכבדי.
בסקירה נכללו 11 מחקרים קליניים, מהם 7 מחקרים אקראיים מבוקרים. עם זאת, מספר המשתתפים היה קטן, היו הבדלים בין המחקרים בהגדרת דיאטה דלת פחמימות, ולא נעשה שימוש במתודולוגיה אחידה למדידת ההשפעה. בחמישה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של דיאטה מופחתת פחמימות (26-45% מסך הצריכה הקלורית), בשני מחקרים נבדקה דיאטה דלת פחמימות (10-25% מסך הצריכה הקלורית) ובארבעה מחקרים נבדקה דיאטה דלה מאוד בפחמימות (עד 10% מסך הצריכה הקלורית, מוגדרת גם כ״דיאטה קטוגנית״). ברוב המחקרים הדיאטה הושוותה לדיאטה עשירה בפחמימות ודלה בשומן. משך ההתערבות נע בין שבועיים ל-6 חודשים. במחקר אחד ההשפעה נבדקה באמצעות ביופסיה, בארבעה מחקרים נעשה שימוש ב-MRI, בשני מחקרים ב-CT ובארבעה מחקרים מדד המטרה העיקרי היה השינוי באנזימי הכבד.
באופן כללי, החוקרים מראים כי קרא עוד.
Ahn J, Jun DW, Lee HY, Moon JH. Critical appraisal for low-carbohydrate diet in nonalcoholic fatty liver disease: Review and meta-analyses. Clin Nutr. 2019;38(5):2023–2030.
בסקירה, שנערכה על ידי צוות רב-מקצועי, העוסק בתפקיד חיידקי המעי בהתפתחות שמנות והפרעות התנהגות, מוצגות העדויות לגבי הקשר בין תזונה ומצב רוח, בדגש על דיכאון ותוך התייחסות להשפעה של חיידקי המעי. החוקרים מציגים את ציר המוח-מעי-חיידקים כפרדיגמה חדשה להבנת הבריאות הנפשית. ישנן עדויות רבות להשפעה של חיידקי המעי על מערכת העצבים המרכזית ועל ההתנהגות, ובמיוחד על הפרעות הקשורות בסטרס כגון דיכאון. מחקרים עדכניים מראים כי מטופלים המאובחנים עם דיכאון סובלים מדיסביוזיס של חיידקי המעי, אולם הגורם לכך אינו מובן במלואו.
החוקרים מציינים כי קרא עוד.
Dinan TG, Stanton C, Long-Smith C, et al. Feeding melancholic microbes: MyNewGut recommendations on diet and mood. Clin Nutr. 2019;38(5):1995–2001.
במחקר אקראי מבוקר, שנערך בדנמרק, נבדקה ההשפעה של צריכת דגים שומניים על מדדים קרדיו-מטבוליים, בקרב ילדים בריאים בגילאי 8-9. במחקר נכללו 199 ילדים בריאים, אשר חולקו אקראית לצריכה של כ-300 גרם/שבוע דגים שומניים או עוף (ביקורת) למשך 12 שבועות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Vuholm S, Rantanen JM, Teisen MN, et al. Effects of oily fish intake on cardiometabolic markers in healthy 8- to 9-y-old children: the FiSK Junior randomized trial. Am J Clin Nutr. 2019;110(6):1296–1305.
בסקירה שיטתית של מחקרים מבוקרים ותצפיתיים בוחנים החוקרים את תפקיד התזונה במניעת ההתפתחות של סוכרת סוג 2, בקרב נשים עם היסטוריה של סוכרת הריון.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
D'Arcy E, Rayner J, Hodge A, Ross LJ, Schoenaker DAJM. The Role of Diet in the Prevention of Diabetes among Women with Prior Gestational Diabetes: A Systematic Review of Intervention and Observational Studies. J Acad Nutr Diet. 2020;120(1):69–85.e7.
במחקר מקרה-בקרה הוערכה הצריכה התזונתית בקרב נשים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך, ונבדק האם רכיבים תזונתיים מסוימים קשורים בחומרת המחלה. במחקר נכללו 100 מטופלות במחלקה האורתופדית בבית חולים אוניברסיטאי בערב הסעודית, אליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 100 נשים בריאות. הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות שאלוני תזונה, והחוקרים חישבו לכל משתתפת ציון איכות נוגדי החמצון בתזונה בהתאם לרמת הצריכה של סלניום, אבץ וויטמיני A, C, ו-E.
נמצא כי קרא עוד.
Alissa EM, Alzughaibi LS, Marzouki ZM. Dietary intake of fatty acids and antioxidants in relation to radiographic knee osteoarthritis: results from a case-control study [published online ahead of print, 2019 Oct 24]. J Hum Nutr Diet. 2019;10.1111/jhn.12712.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין הקפדה ארוכת טווח על פעילות גופנית לבין הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית. במחקר נכללו הנתונים של 113,366 נשים ממחקר האחיות השני, שענו על שאלונים פעם בשנתיים בין השנים 1989-2015. דלקת מפרקים שגרונית נקבעה בהתאם לדיווח המשתתפות ובדיקה של הרשומות הרפואיות על ידי שני ראומטולוגים באופן בלתי תלוי. החוקרים בדקו את הקשר בין הסיכון למחלה לבין סך השעות המצטבר של פעילות גופנית ב-2-8 השנים שקדמו לאבחנה - פרק זמן מספק להפחתת הפוטנציאל לסיבתיות הפוכה (הימנעות מביצוע פעילות גופנית כתוצאה מהמחלה).
במהלך תקופת המעקב זוהו 506 מקרים של דלקת מפרקים שגרונית. לאחר התאמה סטטיסטית לגורמים כמו עישון, איכות התזונה ו-BMI בגיל 18, נמצא כי קרא עוד.
Liu X, Tedeschi SK, Lu B, et al. Long-Term Physical Activity and Subsequent Risk for Rheumatoid Arthritis Among Women: A Prospective Cohort Study. Arthritis Rheumatol. 2019;71(9):1460–1471. -
במחקר פתוח לא אקראי, שנערך בהודו, נבדקה ההשפעה של מדיטציה על הפעילות המוחית, תוך שימוש באמצעי הדמיה. במחקר השתתפו 12 גברים בריאים בעלי דומיננטיות של יד ימין, המתרגלים מדיטציה באופן שגרתי. לכל משתתף נערכו שתי סריקות PET, בתנאי הבסיס ולאחר ביצוע מדיטציה בטווח של 40 דקות מהזרקת החומר 18FDG, המשמש כסמן לכניסת הגלוקוז לתאים. בנוסף, נערכה בדיקת אא"ג במטרה לאשש את השְפעת המדיטציה באופן בלתי תלוי. במסגרת המחקר, החוקרים בדקו את השינויים במטבוליזם של גלוקוז באזורים שונים במוח. נמצא כי מדיטציה הובילה לעלייה בפעילות של אזורים מסוימים בהמיספרה הימנית, בהשוואה להמיספרה השמאלית.
מסקנת החוקרים הינה כי קרא עוד.
Magan D, Yadav RK, Bal CS, Mathur R, Pandey RM. Brain Plasticity and Neurophysiological Correlates of Meditation in Long-Term Meditators: A 18Fluorodeoxyglucose Positron Emission Tomography Study Based on an Innovative Methodology. J Altern Complement Med. 2019;25(12):1172–1182.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של שתי אסטרטגיות למתן תוספי ויטמין D לתינוקות יונקים, בהשוואה למתן תוסף יומי, על רמת ויטמין D בדם. כיום, ההמלצה הרפואית הינה על מתן תוסף ויטמין D במינון יומי של 400 יחב"ל לתינוקות יונקים עד גיל שנה. עם זאת, מחקרים שונים העריכו שתי אסטרטגיות נוספות למניעת חסר ויטמין D בתינוקות יונקים – מתן תוספי ויטמין D לאם ומתן תוסף ויטמין D לתינוק לסירוגין (באופן שבועי, חודשי או במועדי החיסונים).
בסקירה נכללו 28 מחקרים, חלקם הגדול אקראיים מבוקרים, בהם 5,908 משתתפים או צמדי אם-תינוק, כאשר רק חמישה מחקרים אקראיים מבוקרים נכללו במטה-אנליזה. בכל המחקרים ניתן ויטמין D באופן פומי. מתן תוספי ויטמין D לאם נבדק ב-19 מחקרים בטווח מינונים של 400-6,400 יחב"ל/יום או במינון בודד של 150,000 יחב"ל סמוך ללידה ועד מינון מצטבר של 600,000 יחב"ל בששת החודשים הראשונים לאחר הלידה. במטה-אנליזה נמצא כי קרא עוד.
O'Callaghan KM, Taghivand M, Zuchniak A, et al. Vitamin D in Breastfed Infants: Systematic Review of Alternatives to Daily Supplementation. Adv Nutr. 2020;11(1):144–159.
במחקר כפול-סמיות מבוקר הוערכה התרומה של נטילת תוספי אומגה 3 בהריון להפחתת הסיכון ללידה מוקדמת. ברקע למחקר מציינים החוקרים כי מחקרים קודמים מצאו כי נטילת תוספי אומגה 3 בהריון עשויה להפחית את שיעורי הלידה המוקדמת, אך גם להאריך את משך ההריון מעבר למועד.
במחקר, שנערך בשישה מרכזים רפואיים ברחבי אוסטרליה, נכללו 5,486 נשים בהריון. המשתתפות חולקו אקראית לשתי קבוצות: 1) קבוצת ההתערבות נטלה כמוסות שמן דגים במינון של 900 מ"ג/יום אומגה 3 2) קבוצת הביקורת קיבלה כמוסות שמן צמחי. שתי הקבוצות החלו את הטיפול מהשבוע ה-20 להריון ועד לשבוע 34 להריון, או עד ללידה, במידה והתרחשה לפני שבוע 34. מדד המטרה העיקרי היה לידה מוקדמת מאוד, שהוגדרה כלידה לפני סוף שבוע 34 להריון, ובנוסף הוערכו תוצאות נוספות לאם ולתינוק.
להן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Makrides M, Best K, Yelland L, et al. A Randomized Trial of Prenatal n-3 Fatty Acid Supplementation and Preterm Delivery. N Engl J Med. 2019;381(11):1035–1045.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר קליני מוצלב נכללו 43 מתנדבים בריאים במשקל תקין, אשר התבקשו לאכול פיצה במנוחה או מול עבודה במחשב. נמצא כי אכילה מול המחשב הייתה מלווה ברמת סטרס גבוהה יותר, ללא הבדל בצריכה הקלורית, אולם רמת הרעב מאוחר יותר הייתה גבוהה יותר בהשוואה לאכילה במנוחה.
Ding L, Hamid N, Shepherd D, Kantono K. How is Satiety Affected When Consuming Food While Working on A Computer?. Nutrients. 2019;11(7):1545. Published 2019 Jul 8.
במחקר קליני לא מבוקר, בו נכללו 67 קשישים, נמצא כי הרחת שמן לבנדר, 8 פעמים למשך 30 דקות בכל פעם, הייתה מלווה בעלייה ברמת המלטונין בדם, בהשוואה לרמת הבסיס, ללא הבדל בין גברים לנשים.
Velasco-Rodríguez R, Pérez-Hernández MG, Maturano-Melgoza JA, et al. The effect of aromatherapy with lavender (Lavandula angustifolia) on serum melatonin levels. Complement Ther Med. 2019;47:102208.
בסקירה מוצגים הממצאים, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, לגבי הבסיס הפרמקולוגי והפעילות הרפואית של הצמח נוני (Morinda citrifolia) והיישום האפשרי לטיפול במגוון מחלות ולמניעתן, כגון סרטן, דלקות מפרקים, כאבי מחזור, הפרעות בדרכי העיכול, הפרעות מטבוליות והפרעות עצביות.
Lohani M, Majrashi M, Govindarajulu M, et al. Immunomodulatory actions of a Polynesian herb Noni (Morinda citrifolia) and its clinical applications. Complement Ther Med. 2019;47:102206.
במחקר תצפיתי, שנערך בסינגפור ובו נכללו 30 קשישים, נמצא כי צריכה גבוהה של תה במהלך החיים הייתה מלווה במבנה מאורגן יותר של המוח בהשוואה למשתתפים עם צריכת תה נמוכה, ממצא המרמז על השפעה מגינה לתה כנגד הירדה בארגון המבנה המוחי המהלך ההזדקנות.
Li J, Romero-Garcia R, Suckling J, Feng L. Habitual tea drinking modulates brain efficiency: evidence from brain connectivity evaluation. Aging (Albany NY). 2019;11(11):3876–3890.
בסקירה שיטתית, הכוללת 18 מחקרים אקראיים מבוקרים, לא נמצאה השפעה משמעותית לשימוש בתוספי פרוביוטיקה על מדדים חיסוניים ודלקתיים (כדוגמת CRP, TNF-α, תאי NK, מונוציטים, תאי T, אימונוגלובולינים), בקרב מבוגרים בריאים.
Mohr AE, Basile AJ, Crawford MS, Sweazea KL, Carpenter KC. Probiotic Supplementation Has a Limited Effect on Circulating Immune and Inflammatory Markers in Healthy Adults: A Systematic Review of Randomized Controlled Trials. J Acad Nutr Diet. 2019;S2212-2672(19)31122-0.
