נחושת*

כללי  | מקורות |  תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה |  גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות | אינטראקציות שליליות | התוויות נגד | מחקרים

כללי

נחושת הינה מינרל המהווה את אחד מיסודות הקורט, כלומר מינרל שאינו משמש כמרכיב מרכזי במבנה של רקמות הגוף אך נידרש לגוף בכמויות קטנות.

הנחושת משתתפת בתהליכים רבים בגוף ומשמשת כרכיב בחלבונים מכילים נחושת (Cupreins) וכזרז לאנזימים שונים הפועלים לתפקוד תקין של מערכות הגוף השונות.

מחסור במינרל עלול לגרום לתופעות גופניות ונפשיות שונות. כמו כן, עודף של המינרל (נדיר) עלול לגרום לרעילות המתבטאת בתסמינים כבדיים או כלייתיים ובליקויים בתפקוד מערכות הגוף השונות ובעיקר מערכת הלב וכלי הדם, מערכת החיסון ומערכת העצבים.

קיימות שתי מחלות תורשתיות הקשורות לנחושת:

מחלת מנקס (Mankes) – מחלה תורשתית בה קיים פגם בגן אשר אחראי על ספיגת הנחושת בגוף. פגם זה גורם להפרעות בהתפתחות, ניוון של המוח, עיוות של העצמות, דלדול עצם ועוד. מרבית החולים במחלה זו מתים בילדות (עד גיל 3). 

מחלת ווילסון (Willson's) – מחלה תורשתית הגורמת להצטברות של נחושת בכבד, כליות, מערכת העצבים המרכזית וקרנית העין.

מקורות תזונתיים לנחושת:

מקורות מן הצומח: קטניות (פולי סויה, עדשים), אבוקדו, מולסה, דבש, פטריות, ירקות ירוקים, אפונה, דגנים מלאים, שיבולת שועל, אגוזים וזרעים (אגוזי מלך, קאשיו, בוטנים, לוז, פקאן, שקדים, גרעיני דלעת), ענבים, צימוקים, שזיפים, רימונים וקקאו.

מקורות מן החי: מאכלי ים (בעיקר צדפות), בשר (בעיקר איברים פנימיים כגון כבד וכליות) ודגים (סלמון, הרינג).

תפקידיה של נחושת:

הנחושת מהווה רכיב בחלבוני נחושת וביניהם אנזימים אשר משמשים בתהליכים גופניים שונים. בנוסף, הנחושת משמשת כקו פקטור לתהליכים אנזימתים שונים.

• חיונית לתפקוד מערכת החיסון – הנחושת מסייעת במניעה של תהליכים דלקתיים עקב היותה זרז לאנזים סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD- Superoxide Dismutase) אשר מהווה נוֹגד חִמצון חזק המסייע בהגנה בפני רדיקלים חופשיים. בנוסף, הנחושת מהווה זרז לאנזים היסטמינאז (Histaminase) אשר מפרק את ההיסטמין שאחראי של התגובה של הגוף לחומרים אלרגניים.
• חיונית ליצירת תאים ואנרגיה תוך תאית – הנחושת מהווה זרז לציטוכרוֹם אוקסידאז (Cytochrome oxidase) אשר משמש כאנזים בתהליך יצירת האנרגיה בתא, משתתף בתהליך הנשימה התאית וחיוני לייצור של מיאלין (מעטפת תאי העצב).
• חיונית לייצור מלנין - הנחושת מהווה זרז לטירוסינאז (Throsinase) אשר משמש כאנזים בתהליך ייצור של מלנין (הפיגמנט שאחראי על צבע העור והשיער).
• תפקידים נוספים פתוחים למנויים בלבד.

תכונות נוספות של נחושת:

• נספגת טוב יותר בסביבה חומצית.
• בישול בסירים מנחושת מעלה ספיגה של נחושת.
• למידע השלם למנויים

ספיגה והפרשה של נחושת: 

תהליך הספיגה של נחושת מתבצע במעיים הדקים. המינרל מועבר באמצעות חלבון אלבומין מהמעיים אל זרם הדם ומועבר על ידי חלבונים נשאים (אלבומין או טרנסקופרין) אל הכבד שם הוא נקשר לאנזימים שונים ומופרש אל הדם על גבי חלבון נשא צרופלזמין ואל תאי הגוף השונים.

ספיגת הנחושת מהמזון מגיעה ל- למידע השלם למנויים

גורמים לחוסר בנחושת:

• תזונה דלה בחלבונים – תזונה דלה בחלבונים אשר שכיחה בעולם המערבי עקב צריכה מוגברת של מזון מתועש ופחמימות.
• תת תזונה – מצבים ממושכים או קשים של תת תזונה כגון רעב ממושך, אנורקסיה, הזנה תוך ורידית, פגות והזנה בתחליפי חלב אם.
• הפרעות במערכת העיכול – שלשולים כרוניים, הקאות חוזרות ומחלות ספיגה שונות כגון מחלות מעיים דלקתיות (IBD), צליאק וסיסטיק פיברוזיס גורמים לספיגה לקויה של נחושת.
• מינרלים וויטמינים שונים - למידע השלם למנויים
• מחלת מנקס (Mankes) – למידע השלם למנויים
• ניתוחים –למידע השלם למנויים
• צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים – למידע השלם למנויים
• פעילות גופנית מאומצת – למידע השלם למנויים
• צריכת אלכוהול מוגברת – למידע השלם למנויים
• גיל מבוגר – למידע השלם למנויים

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בנחושת:

• אנמיה – נחושת מסייעת בספיגת ברזל והטמעתו בגוף ולכן חוסר עלול לגרום לאנמיה.
• הפרעות לב וכלי דם - הפרעות שונות כגון הפרעות קצב לב והיחלשות של דופנות כלי הדם.
• הפרעות במערכת העצבים והשרירים – כגון עייפות, פעילות מוחית לקויה, הפרעות עצביות שונות, מתח שרירים (טונוס) נמוך, כאבי שרירים ועוד.
• הפרעות בעור ושיער – למידע השלם למנויים
• הפרעות בחילוף חומרים – למידע השלם למנויים
• הפרעות במערכת השלד – למידע השלם למנויים
• הפרעות במערכת החיסון - למידע השלם למנויים
• שינויים בטמפרטורה – למידע השלם למנויים
• ילדים – למידע השלם למנויים
• מחלת מנקס (Mankes) – למידע השלם למנויים

עודף של נחושת (רעילות):

עודף של נחושת הינו מצב נדיר שכן הגוף מווסת את רמות המינרל ועודפים שלו מופרשים בקלות דרך הצואה או השתן. עם זאת מינון של 10 מ"ג ביום הניטלים דרך תוסף תזונה או נצרכים במזון ושתייה (שתיית מי ברז אשר עוברים בצינורות נחושת או מכילים כמויות גבוהות של נחושת) עלולים להיות רעילים ולגרום למידע השלם למנויים

מינון יומי מומלץ של נחושת לפי ה-(RDA (RECOMMENDED DAILY ALLOWANCE:

• מלידה ועד גיל 6 חודשים – 200 מק"ג.
• מגיל 6 חודשים ועד שנה – 220 מק"ג.
• גילאים 1-3 שנים – 340 מק"ג.
• גילאים 4-8 שנים – 440 מק"ג..
• גילאים 9-13 שנים – 700 מק"ג.
• גילאים 14-18 שנים – 890 מק"ג.
• גילאי 19 ומעלה – 900 מק"ג.
• נשים בהריון – 1000 מק"ג.
• נשים מניקות – 1300 מק"ג.

מומלץ ליטול תוסף נחושת רק במקרים בהם הבדיקות הרפואיות מצביעות על חוסר במינרל או במחלות מסוימות בהן קיימת השפעה טיפולית חיובית לשימוש בו. יש לשים לב שנחושת עלולה לגרום לתסמינים שונים של עודף או רעילות ולכן מומלץ להיוועץ ברופא המטפל או כל גורם מקצועי אחר לפני ובזמן נטילתה.

בנוסף, נטילה של אבץ עלולה לגרום לירידה בכמות הנחושת בגוף ולכן מומלץ להקפיד על יחס תקין בין אבץ ונחושת

העומד על 10-15:1.

פורום מקצועי מטעם הרשות האירופאית לבטיחות מזון (EFSA) פרסם בספטמבר 2015 נייר עמדה 

בנוגע לערכי הצריכה התזונתית היומית המומלצת (DRV) של נחושת:

מינון יומי מומלץ לפי ה- AL (Adequate Intake)

גברים – 1.6 מ"ג ביום.

נשים – 1.3 מ"ג ביום.

תינוקות 7-11 חודשים – 0.4 מ"ג ביום.

ילדים 1-3 שנים – 0.7 מ"ג ביום.

ילדים 3-10 שנים – 1 מ"ג ביום.

נערים 10-18 שנים – 1.3 מ"ג ביום.

נערות 10-18 שנים – 1.1 מ"ג ביום.

הנקה והריון – 1.5 מ"ג ביום

טווח מינון לטיפול בחוסר נחושת:

• אנמיה עקב חוסר בברזל – למידע השלם למנויים
• רמות כולסטרול גבוהות – למידע השלם למנויים
• דלדול עצם (אוסטאופירוזיס) – למידע השלם למנויים
• ריפוי פצעים – למידע השלם למנויים
• אלצהיימר – למידע השלם למנויים

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם נחושת:

• ברזל – נחושת משפרת ספיגה של ברזל. בנוסף, רמות נמוכות של ברזל מעלות את ריכוז הנחושת ברקמות¹.
• אתמבוטול (Ethambutol) – למידע השלם למנויים

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) שליליות עם נחושת:

• אבץ – נטילה ממושכת של אבץ מונעת את הספיגה של נחושת והעברתה מן המעיים אל זרם הדם ומגבירה הפרשה של נחושת בצואה³¹.
• ברזל – רמות גבוהות של ברזל עלולות לפגוע בספיגה של נחושת¹.

• ויטמין C – נטילה ממושכת של ויטמין C  עלולה להפחית רמות של נחושת¹.
• פניצילאמין (Penicillamine)- נטילת נחושת כתוסף או צריכתה במזון אינה מומלצת בעת שימוש בתרופות קושרות מתכות כגון Penicillamine (Cuprimin) המשמשת לטיפול במחלת ווילסון (מחלה תורשתית בה קיימת הצטברות של נחושת בכבד) ובמקרים חריפים של דלקות פרקים שגרוניות^4-6.
• תרופות נוגדות חומצה – למידע השלם למנויים
• סימטדין (Cimetidine) - למידע השלם למנויים
• ציפרופלקסצין (Ciprofloxacin) - למידע השלם למנויים
• גלולות למניעת הריון או תחליפים הורמונליים – למידע השלם למנויים

• חומצה ולפרואית (Valproic acid) - למידע השלם למנויים

התוויות נגד לשימוש בנחושת:

נחושת עלולה להיות רעילה במינונים גבוהים ולכן מומלץ שלא ליטול אותה במצבי בריאות מסוימים בהם ישנה נטייה לעלייה ברמות המינרל או קיימת הפרעה בהפרשתו. להלן רשימה של מצבי בריאות שכאלו:

• מחלת ווילסון – מחלה תורשתית הגורמת להצטברות של נחושת בכבד, כליות, מערכת בעצבים המרכזית וקרנית העין.
• חולים במחלת מפרקים שגרונית חריפה אשר נוטלים (Penicillamine (Cuprimin, תרופה קושרת מתכות.
• הפרעות בתפקודי כבד או כלייה.
• הפרעות בדרכי מרה.
• למידע השלם למנויים

מחקרים על נחושת:

מקורות:

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 511-521.
2. Kozak SF, Inderlied CB, Hsu HY et al. The role of copper on ethambutol’s antimicrobial action and implications for ethambutol-induced optic neuropathy. Diagn Microbiol Infect Dis 1998;30:83-87.
3. Gyorffy EJ, Chan H. Copper deficiency and microcytic anemia resulting from prolonged ingestion of over-the-counter zinc. Am J Gastroenterol 1992;87:1054-1055.
4. Solecki TJ, Aviv A, Bogden JD. Effect of a chelating drug on balance and tissue distribution of four essential metals. Toxicology 1984;31:207-216.
5. Subramanian I, Vanek ZF, Bronstein JM. Diagnosis and treatment of Wilson’s disease. Curr Neurol Neurosci Rep 2002;2:317-323.
6. Sorenson JR, Hangarter W. Treatment of rheumatoid and degenerative diseases with copper complexes: a review with emphasis on copper-salicylate. Inflammation 1977;2:217-238.
7. Conditioned copper deficiency due to antacids. Nutr Rev 1984;42:319-321.
8. Naveh Y, Weis P, Chung HR, Bogden JD. Effect of cimetidine on tissue distribution of some trace elements and minerals in the rat. J Nutr 1987;117:1576-1587.
9. Lambat Z, Limson JL, Daya S. Cimetidine: antioxidant and metal-binding properties. J Pharm Pharmacol 2002;54:1681-1686.
10. Rizk M, Belal F, Ibrahim F et al. Derivative spectrophotometric analysis of 4-quinolone antibacterials in formulations and spiked biological fluids by their Cu(II) complexes. J AOAC Int 2001;84:368-375.
11. Horwitt MK, Harvey CC, Dahm CH Jr. Relationship between levels of blood lipids, vitamins C, A, and E, serum copper compounds, and urinary excretions of tryptophan metabolites in women taking oral contraceptive therapy. Am J Clin Nutr 1975;28:403-412.
12. Bureau I, Anderson RA, Arnaud J et al. Trace mineral status in post menopausal women: impact of hormonal replacement therapy. J Trace Elem Med Biol 2002;16:9-13.
13. Salonen JT, Salonen R, Korpela H et al. Serum copper and the risk of acute myocardial infarction: a prospective population study in men in eastern Finland. Am J Epidemiol 1991;134:268-276.
14. Verrotti A, Basciani F, Trotta D et al. Serum copper, zinc, selenium, glutathione peroxidase and superoxide dismutase levels in epileptic children before and after 1 year of sodium valproate and carbamazepine therapy. Epilepsy Res 2002;48:71-75.