פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ויטמין B-9 (חומצה פולית)

עודכן בתאריך 28/02/2020

כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | ODA | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות |  אינטראקציות שליליות | התוויות נגד | מחקרים

 

כללי

חומצה פולית הינה חלק מקבוצת ויטמיני B. צבעה של החומצה הפולית הינו צהוב חיוור והיא רגישה מאוד לאור, חום אחסון ממושך ורמת חומציות גבוהה. תפקידה העיקרי של החומצה הפולית קשור ביצירת החומר התורשתי (DNA ו- RNA) ולכן היא מהווה מרכיב עיקרי וחיוני בהתפתחות העובר ובחלוקת התאים בגוף. כמו כן, חומצה פולית הינה בעלת תפקיד חשוב בבניית חלבונים ויצירת תאי דם לבנים (תאי מערכת החיסון) ואדומים אשר מתחדשים בתדירות גבוהה ולכן זקוקים לרמות גבוהות שלה.

לחומצה הפולית תפקידים רבים נוספים בגוף והיא משמשת כרכיב חיוני לפעילות תקינה של מערכת העיכול, למניעת אנמיה, להפיכת חומצת האמינו הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות רבות) למתיונין ולפעילות תקינה של מערכת העצבים.

חוסר בחומצה פולית נפוץ בעולם המערבי אשר מתבסס על מזון מתועש דל בויטמינים ומינרלים חיוניים אך גם עלול להיווצר עקב פגמים גנטיים, הפרעות בחילוף חומרים וספיגה לקויה.

 

מקורות תזונתיים לחומצה פולית:

מקורות מן הצומח: ירקות עלים ירוקים, (בעיקר כהים כגון תרד, חסה, מנגולד ואורוגולה), ירקות ממשפחת המצליבים (כגון כרוב, ברוקולי וכרובית), שעועית מסוגים שונים, פירות הדר, תפוחי אדמה, אספרגוס, דגנים מלאים, אגוזים ,אפונה, בטטה וסלק.

מקורות מן החי: בשר,איברים פנימיים, חלמון ביצה ודגים.

 

תפקידי חומצה פולית:

  • ביחד עם שאר ויטמיני B ובעיקר B12 ו- B6 מסייעת בהמרת חומצת האמינו הומוציסטאין (המהווה גורם סיכון למחלות שונות ביניהן מחלות לב וכלי דם, מחלות מערכת העצבים, סוכרת ועוד) למתיונין.

  • חיונית לייצור אנזימים המתקנים נזקים חמצוניים ב-DNA כתוצאה מרדיקלים חופשיים ולכן נחוצה למניעת סוגים שונים של סרטן.

  • משתתפת בתהליכי הייצור התוך-תאים של חומצות הגרעין DNA ו-RNA הנושאות את המידע הגנטי ולפיכך חיונית להתפתחות תקינה של מערכות הגוף בכלל ומערכת העצבים המרכזית, המוח וחוט השדרה בפרט.

  • משתתפת בתהליכי ייצור חלבונים ולכן חשובה לשמירה על בריאות העור, השיער והציפורניים.

  • משתתפת בתהליכי הייצור וההבשלה של תאי דם אדומים ולכן רמה נאותה שלה מונעת אנמיה.

  • משתתפת בתהליכי הייצור והבניה של תאי דם לבנים (תאי מערכת החיסון).

  • שותפה לתהליכי הייצור של מעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטורים ) במוח אשר אחראים על האיזון הנפשי והרגשי, וויסות כמות ואיכות השינה ותפקודים קוגנטיביים של המוח.

  • שותפה מרכזית לייצור ובניית חומצות אמיניות שונות כגון חומצה גלוטמית, מתיונין, פירימדין, ותימין.

  • מסייעת בתהליכי ניקוי הגוף מרעלים כגון אלכוהול וסמים מסוגים שונים.

  • מסייעת להחלמה ממחלות כבד ומעיים.

  • חיונית לפעילות תקינה של מערכת העיכול וחילוף החומרים של חלבונים, שומנים ופחמימות.

  • מסייעת להאטת סימני הזדקנות.

  • מסייעת לפעילות תקינה של תאי האנדותל (שכבה של תאים שטוחים הנמצאים בדפנות כלי הדם, הלב והלימפה) ולפיכך שוֹמרת על גמישות כלי הדם.

 

תכונות נוספות של חומצה פולית:

  • מסיסה במים ולכן מופרשת מן הגוף דרך הכליות ובשתן.

  • קיימת בכמה צורות אשר חלקן עמידות לחום וחלקן רגישות לחום. לרוב היא נהרסת בבישול ולכן מומלץ לצרוך אותה במזון טרי ולא מבושל.

  • קיימת בכמה צורות אשר רובן עמידות לחומצה אך חלקן נהרסות בחומצה.

  • רגישה לאור.

  • חלק ניכר מחומצה פולית נהרס כאשר היא מצויה בטמפרטורת החדר ובתנאי יובש (למשל בירקות הנמצאים מחוץ למקרר).

 

ספיגה והפרשה של חומצה פולית:

חומצה פולית נספגת באופן מיטבי בגוף (קרוב ל- 100%) כאשר היא מגיעה בתוסף תזונה. כמו כן, על מנת שספיגתה תהיה יעילה מומלץ לקחת אותה על קיבה ריקה. לעומת זאת, כאשר חומצה פולית מגיעה מן המזון רק כ- 50% ממנה יספגו בגוף. תהליך הפירוק והספיגה של חומצה פולית תלוי באנזימים וחומרים שונים ובנוכחות ויטמין C וויטמין B3. בנוסף, סביבה בסיסית גורמת לספיגה מופחתת של חומצה פולית ולכן נדרשת רמת חומציות יחסית ניטרלית עם נטייה לחומציות קלה (PH 6-7). לאחר פירוקה נספגת החומצה הפולית במעיים ומשם מועברת באמצעות חלבונים נשאים אל הכבד, שם הופכת לצורתה הפעילה (Folinic acid).

כ- 50% מכמות החומצה הפולית נאגרים בכבד והשאר ברקמות הגוף השונות. הכמויות הנאגרות בגוף הינן מועטות ולכן חסרים תזונתיים או בעיות ספיגה עלולים לגרום למחסור בה תוך מספר חודשים.

החומצה הפולית מופרשת דרך מיצי המרה אל המעיים ועוברת ספיגה מחדש אשר מסייעת בויסות כמות החומצה בדם. עודפים של חומצה פולית מופרשים בעיקר בשתן אך בגלל שחלק ממנה מפורק במעיים היא יכולה להיות מופרשת בכמויות מועטות גם בצואה.

חשוב לציין כי חומצה פולית חודרת את השליה ומועברת בחלב אם. לכן בעת הריון והנקה יש לצרוך כמות מוגברת שלה.

 

גורמים לחוסר בחומצה פולית:

  • תזונה דלה בחומצה פולית – תזונה דלה בחומצה פולית אשר שכיחה באוכלוסיות העולם המערבי אשר תזונתן מורכבת מצריכה מרובה של ממזונות תעשייתיים ומעובדים ומצריכה מועטה של ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות המהווים מקור עשיר לויטמין.

  • חוסר תזונתי – חוסר תזונתי כמו במצבי רעב ממושכים או אנורקסיה עלול ליצור חוסר בחומצה פולית.

  • פגם תורשתי – פגם תורשתי באנזים מסוג MTHFR אשר אחראי לפירוק וחילוף חומרים של חומצה פולית. פגם זה מהווה מוטציה גנטית שכיחה וכאחד מכל שישה אנשים עלולים ללקות בו.

  • ספיגה לקויה – ספיגה לקויה הנגרמת עקב הפרעות שונות במערכת העיכול כגון מחלות מעיים דלקתיות (קרוהן, קוליטיס), צליאק וסיסטיק פיברוזיס אשר פוגעות בתפקוד התקין של דפנות המעיים ומפחיתות את יעילות הספיגה של ויטמינים רבים וביניהם החומצה הפולית.

  • תרופות – שימוש ממושך בתרופות כגון אספירין, גלולות למניעת הריון, נוגדות פרכוסים, תרופות המכילות גופרית ועוד עלול לפגוע בספיגה של חומצה פולית.

  • כריתת מעיים – במצבי בריאות שונים יש צורך בכריתת חלקים מסוימים במעיים. משום שחלק עיקרי מספיגת חומצה פולית מתבצע במעיים ניתוח שכזה עלול לפגום בספיגה שלה.

  • גדילה מהירה של תאים – חוסר בחומצה פולית עלול להיווצר במצבים בהם קיימת גדילה מהירה של תאים כמו בהריון או בגידולים סרטניים היות והיא מהווה רכיב חיוני בייצור חומצות גרעין בתא.

  • מתח נפשׁי – מתח ולחץ גורמים לחוסר בויטמיני B וביניהם ויטמין B12 .

  • הריוֹן והנקַה - בתקופת ההריון וההנקה תזונת האם מהווה את הגורם הבלעדי לתזונת התינוק. דרישת גוף האם לויטמינים ובעיקר לחומצה פולית מוגברת ולכן, חשוב לספק אותה בכמויות גבוהות דרך מזון ובנטילת תוספי תזונה. אספקה לקויה של חומצה פולית בהריון ובהנקה עלולה לגרום לחסר בו באם ובתינוק.

  • צריכת אלכוהול – צריכת אלכוהול מוגברת גורמת לספיגה לקויה של חומצה פולית. 

 

תסמינים והפרעות נלוות לחוסר בחומצה פולית:

  • בעיות בספיגת וִיטמין Bִ1 (תִיאמין) - כתוצאה מכך יופיעו תסמינים למחסור בו (ראה ערך תיאמין).

  • אנמְיה מגלובלסטית – חוסר בחומצה פולית עלול לגרום לייצור לא תקין והתפתחות לקויה של תאי דם לבנים ואדומים במח העצם. תאי הדם האדומים אינם מבשילים כראוי ונוצרים גדולים מהרגיל (מגאלובלאסטים). כתוצאה עלולה להתפתח אנמיה חמורה הכוללת תסמינים של חולשה, ירידה במשקל,כאבי ראש, לשון צורבת ואדומה, דפיקות לב מהירות ולא סדירות, הפרעות במערכת העיכול (בעיקר שלשולים), קוצר נשימה ועוד.

  • בעיות בגדילה – חומצה פולית הינה בעלת תקפיד עיקרי בחלוקת תאים. לכן, חוסר בה עלול לגרום לפגמים בהתפתחות וגדילה בעיקר אצל יילודים אשר אמם לא צרכה כמות מספקת בזמן ההריון. פגיעה בחלוקת התאים עלולה ליצור תופעות כגון שפה שסועה, התפתחות מוחית לא תקינה, שדרה שסועה ומומים מולדים נוספים.

  • חוסר איזון נפשי ובעיות פסיכיאטריות – חומצה פולית חיונית לתפקוד תקין של מערכת העצבים לכן חוסר בה עלול לגרום לתסמינים כגון בלבול, דיכאון, הזיות, רגזנות יתר, עוינות ועוד.

  • מחלוֹת לב וכּלי דם – חוסר בחומצה פולית עלול לגרום לעלייה ברמות חומצת האמינו הומוציסטאין ולהגברת הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

  • נדודי שׁינה - עקב השפּעתה על מחזורי השינה במוח.

  • הפרעות במערכת העיכול – חומצה פולית הינה בעלת תפקיד חשוב בחלוקת תאי אפיתל (תאים המצפים את דפנות המעיים) במערכת העיכול. לכן, חוסר בה עלול לגרם לתסמינים כגון קשיי עיכול, תחושת אי נוחות בבטן, עצירות, שלשולים ועוד.

  • סיכון גבוה לדימומים פנימיים או חיצוניים – חוסר בחומצה פולית עלול לגרום לירידה בייצור טסיות הדם האחראיות על קרישת הדם.

  • עלייה בהתפתחות זיהומים – חוסר בחומצה פולית גורם לייצור לא תקין של תאי דם לבנים ולכן יורדת יכולתה של מערכת החיסון להילחם במזהמים.

  • נשׁירת שיער – עקב תפקידה בחלוקת תאי האפיתל.

 


עודף של חומצה פולית-רעילות:

חומצה פולית אינה רעילה ונחשבת לתוסף בטוח לשימוש גם במינונים גבוהים היות ועודפיה מופרשים דרך מערכת השתן ואינם מצטברים ברקמות הגוף. יחד עם זאת, לא מומלץ לצרוך יותר מ 800-1000 מק"ג ביום אלא אם קיים מחסור בויטמין B12 או שהטיפול כולל בנוסף נטילה של ויטמין B12. בנוסף, נראה כי כמויות מוגברות של חומצה פולית עלולות לגרום להאצה של נוירופתיה, רגישות במערכת העיכול, תופעות אלרגיות שונות, הפרעות שינה ועוד. 

 

מינון יומי מומלץ של חומצה פולית על פי ה- (RDA (Recommended Daily allowance:

  • מלידַה עד גיל 6 חודשים - 65 מק"ג

  • מגיל 6 חודשים עד גיל שנה - 80 מק"ג

  • מגיל שנה עד 3 שנים - 150 מק"ג

  • מגיל 4 עד 8 שנים - 200 מק"ג

  • גברים בגילאי 9-13 - 300 מק"ג

  • גברים בגילאי 14 ומעלה - 400 מק"ג

  • נשים בגילאי 9-13 - 300 מק"ג

  • נשים בגילאי 14 ומעלה - 400 מק"ג

  • נשים בהריוֹן - 600 מק"ג

  • נשים מיניקות - 600 מק"ג

 

מינון יומי מומלץ של חומצה פולית על פי ה- (ODA (Optimal daily allowance:

המינון המיטבי של חומצה פולית הינו 400-800 מק"ג ביום. כאמור רעילות כתוצאה מנטילת חומצה פולית הינה נדירה ולכן רק נטילה קבועה וממושכת העולה על 1000 מק"ג ביום (בייחוד כאשר קיים חוסר בויטמין B12) עלולה לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות ולהפרעות בריאותיות שונות. בנוסף, חשוב לציין כי מינונים גבוהים עלולים למסך חוסר בויטמין B12 ולגרום לאנמיה ממארת. 

 

טווח מינון לטיפול בחוסר בחומצה פולית:

  • רמות גבוהות של הומוציסטאין – חומצה פולית במינון של 400-1000 מק"ג ביום ביחד עם 10-50 מ"ג של ויטמין B6 ו- 50-300 מק"ג של ויטמין B12. בנוסף, נמצא כי נטילת תוסף חומצה פולית לבדה במינון יומי של 500-800 מק"ג עשויה להפחית את הסיכון להתקף לב עקב רמות הומוציסטאין גבוהות.

  • סכיזופרניה – אצל חולי סכיזופרניה אשר סובלים מחסר בחומצה פולית ניתן מינון יומי של 10-20 מ"ג ליום תחת פיקוח רפואי.

  • מחלת צלִיאק - מינון יומי של 0.8 מ"ג חומצה פולית יחד עם 3 מ"ג של B6 ו-0.5 מ"ג של B12.

  • סרְטן המעי הגס - מינון יומי של 400 מק"ג ליום נמצא כמועיל במצבים אלו, בעיקר אצל אנשים שסובלים גם מכיבים במעי הגס, צרכני אלכוהול וחולים שאצלם המחלה נמצאת בנסיגה.

  • תלסמְיה - לחולים הסובלים מחוסר בחומצה פולית ניתן מינון של 250-1000 מק"ג ביום.

  • אִי-ספיקת כליות - בשלב האחרון של המחלה ניתן מינון של 2.5-5 מ"ג חומצה פולית ביום להורדת רמות הומוציסטאין גבוהות הנפוצות מאוד אצל חולים.

  • משטח לא תקין של צוואר הרחם בקרב נשים הנוטלות גלולות למניעת הריוֹן - 10 מ"ג חומצה פולית ביום תחת פיקוח רפואי נמצא כיעיל לשיפור תוצאות הבדיקה.

  • ירידה בתהליכים קוגנטיבים כתוצאה מעלייה בגיל - בקרב אנשים מבוגרים עם רמות הומוציסטאין גבוהות-מינון יומי של 800 מק"ג ליום.

 

חומצה פולית בהריון והנקה:

צריכת חומצה פולית בהריון הכרחית להתפתחות עצבית תקינה של העובר ולכן מומלץ ליטול כמות של כ-600 מק"ג ביום לאורך ההריון. כמו כן חומצה פולית מופרשת גם בחלב אם ולכן חשוב להמשיך לקבל כמות של כ-500 מק"ג ליום גם בהנקה על מנת לסייע להתפתחות התינוק. 

 

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם חומצה פולית:

  • וִיטמין Bִ12 – חומצה פולית וויטמין B12 עובדים ביחד בתהליכים גופניים רבים. לכן, חוסר באחד מהם יפגע בתפקודו של האחר ויבוא לידי ביטוי בהפרעות שונות כגון אנמיה או רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם1.

  • וִיטמיני Bִ2, Bִ6 ו-Bִ12 – ויטמיני B עובדים יחד עם חומצה פולית בשמירה על רמות הומוציסטאין תקינות. בנוסף, ויטמיני B עובדים כקבוצה בפעילויות גופניות שונות ולכן מחסור באחד או בכמה מהם עלול ליצור הפרעות בחילוף החומרים או בפעילות האחד של השני2.

  • וִיטמין C – ויטמין C מפחית את ההפרשה של חומצה פולית ומשמש תפקיד חשוב בהמרת חומצה פולית לצורתה הפעילה1.

  • קפה - נטילת תוסף של חומצה פולית עשויה למתן את רמות ההומוציסטאין הגבוהות הקשורות לצריכה מוגברת של קפה (ובעיקר קפה פילטר)3.

  • פיבראטים (Fibretes) - תרופות ממשפחת הפיבראטים כגון Lipanor) Ciprofibrate) ו-(Bezafibrate (Bezafibrate, Norlip המשמשות להורדת רמות גבוהות של שומנים בדם, נמצאו כמעלות רמות הומוציסטאין. שילוב עם חומצה פולית יחד עם B2, B6, ו-B12 עשוי למתן השפעה שלילית זו ובכך למנוע את הסיכון להיווצרות מחלות לב וכלי דם מבלי לפגוע ביעילות הטיפולית של התרופות4-5.

  • תרופות קושרות חומצות מרה – תרופות קושרות חומצות מרה (Resins) כגון (Colestyramine (Questran), Colistin (Coliracin ו-(Colestipol (Colestid עלולות לגרום לעלייה ברמות הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות שונות). נמצא כי שילוב של תוסף חומצה פולית ושאר ויטמיני B בעת טיפול בתרופות אלו עשוי למנוע תופעת לוואי זו ובכך להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם6.

  • ניטראטים (Nitrates) – נטילה ממושכת של ניטראטים כגון: (Isosorbide Mononitrate (Mononoit, Monolong ו-(Isosorbide Dinitrate (Isoket,Isotard המשמשים לטיפול במחלות לב איסכמיות ובתעוקת חזה עלולה לגרום לעמידות לתרופה, לסטרס חמצוני ולעלייה ברמות הומוציסטאין. נמצא כי נטילת חומצה פולית בשילוב חומצת האמינו ל-ארג'ינין, ויטמין C, Q10, B12 ומגנזיום עשויה למתן השפעות אלו ובכך למנוע סיבוכים7.

  • תרופות נוגדות דִיכאון – שילוב של חומצה פולית ותרופות נוגדות דיכאון ממשפחת (SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor כגון (Fluoxetine (Flutine,Prozac,Prizma), Paroxetine (Seroxate,Paxxet ו-(Citalopram (Cipramil,Recital עשוי לשפר את היעילות של התרופות עקב תפקידו של הויטמין בייצור מוליכים עצביים כגון סרוטונין8.

  • ליתיום (Lithium) – רמות גבוהות של חומצה פולית משפרות את ההשפעה הטיפולית של התרופה (Lithium (Licarbium, המשמשת לטיפול במאניה-דיפרסיה והפרעה דו-קוטבית. לכן, בעת הטיפול בליתיום מומלץ ליטול תוסף של חומצה פולית9.

  • תרופות אנטיביוטיות המכילות גופרית (Sulfonamide) – מתן חומצה פולית מפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס אצל אנשים הסובלים מקוליטיס (מחלה דלקתית של המעי הגס) אשר נוטלים תרופות אנטיביוטיות המכילות גופרית כגון:  Trimethoprim/ Sulphamethoxazole (Resprim,Diseptyl)10.

  • גלולות למניעת הריוֹן – נטילה ממושכת של גלולות למניעת הריון כגון אסטרוגן (Gynara, Minulet, Meliane, Harmonet, Emily) גורמת לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. תוסף של חומצה פולית ביחד עם שאר ויטמיני B עשוי למנוע תופעת לוואי זו. בנוסף, נשים בהריון אשר נטלו גלולות לאורך זמן עלולות לפתח חוסר בחומצה פולית אשר יכול לגרום להתפתחות עצבית לקויה של התינוק. לכן, תוסף תזונה בעיקר בשליש הראשון של ההריון עשוי למנוע תופעה זו11-12.

 

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) שליליות עם חומצה פולית:

  • אנטיביוטיקה -

    • תרופות אנטיביוטיות המכילות גופרית (Sulfonamide) – נטילה ממושכת או מינונים גבוהים של תרופות אנטיביוטיות המכילות גופרית כגון: (Trimethoprim/ Sulphamethoxazole(Resprim, Diseptyl המשמשות בין היתר לטיפול במחלות מעי דלקתיות ודלקות פרקים עלולה לפגוע בספיגה ובפעילות של חומצה פולית ולגרום לחוסר בה13.
    • טטרצקלינים (Tetracycline) – נטילה של חומצה פולית ביחד עם תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטרציקלינים עלולה לפגוע בספיגה ובפעילות של התרופות. כמו כן, נטילה ממושכת של תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטרציקלינים כגון: (Doxycycline (DoxylinDoxi), Tetracycline (Tetracycline ו-(Minocycline (Minocin עלולה לפגוע בפלורת החיידקים הטובים במעי ולפגום בייצור ובספיגה של חומצה פולית כמו גם בויטמין B12. בעת טיפול בתרופות מסוג זה מומלץ ליטול חומצה פולית אך יש להפריד את נטילתם בשעתיים14-15.
    • ניאומיצין (Neomycin) – נטילה ממושכת של תרופות אנטיביוטיות כגון: (Neomycin (Neomycin פוגעת בפלורת המעי ועלולה להפריע לספיגה של חומצה פולית כמו גם ויטמינים ומינרלים נוספים16.

  • תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) – שימוש ממושך בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות המכילות חומצה סליצילית כגון אספירין או תרופות נוספות מאותה משפחה כגון איבופרופן (Norofen, Advil) פוגעות בחילוף החומרים של חומצה פולית ומפחיתות את רמתה בדם17. 

  • תרופות סותרות חומצה – תרופות סותרות חומצה ובעיקר אלו המכילות מינרלים (סידן, מגנזיום ואלומיניום) כגון:
    (Calcium Carbonate (Tums,Gaviscon), Calcium Carbonate+Magnesium salts (Rennie,Fresco, ו-(Magnesium salts (Maalox, המשמשות להפחתת חומציות הקיבה עלולות לפגום בספיגה של חומצה פולית ולהפחית את רמתה בדם18.

  • תרופות קושרות חומצות מרה - תרופות קושרות חומצות מרה (Resins) כגון: (Colestyramine (Questran), Colistin (Coliracin
    ו-(Colestipol (Colestid עלולות להפחית את הספיגה של חומצה פולית ולפגוע בפעילותה19.

  • אנזימי לבלב – נטילה ממושכת של אנזימי לבלב (Pancreatic Enzymes) כגון: (Pancrelipase (Creon המסייעים לעיכול תקין של אבות המזון עלולה ליצור תרכובת אשר מונעת את ספיגתה של החומצה הפולית וגורמת לחוסר בה20.

  • גלולות למניעת הריוֹן– נטילה ממושכת של גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן כגון:
    (Gestodene- Estrogen (Harmonet, Gynera, Minulet, Meliane, Emily עלולות לפגוע בחילוף החומרים של חומצה פולית ולהפחית רמות של ויטמין B12 בדם21.

  • מטמורפין – תרופות ממשפחת הביגונואידים כגון: (Metformin (Glucomin,Glucophage המשמשות לטיפול בסוכרת מסוג 2 עלולות לגרום לירידה ברמות B12 ולפגוע בהמרה של חומצה פולית לצורתה הפעילה. בנוסף, תרופות ממשפחה זו עלולות לגרום לעלייה ברמות הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות שונות). נטילת תוסף של חומצה פולית ושאר ויטמיני B עשויה להפחית את תופעת לוואי זו ולמנוע הפרעות לב וכלי דם. עם זאת, נטילה של חומצה פולית ביחד עם תרופות אלו עלולה לגרום לירידה מהירה של סוכר בדם (היפוגליקמיה) ולכן יש לבצע ניטור ומעקב בעת טיפול שכזה22-23.

  • תרופות נוגדות פרכוסים (אנטי אפילפטיות) – נטילה ממושכת של תרופות נוגדות פרכוסים כגון:
    (Valproic acid (Depalept, Valporal), Carbamazepine (Tegretol, Teril ו-(Phenytoin (Epanutin, Dilantin המשמשות לטיפול באפילפסיה, מפריעה לספיגה של חומצה פולית, מגבירה את חילוף החומרים של חומצה פולית וגורמת לירידה באנזים MTHFR אשר אחראי להמרת חומצה פולית לצורתה הפעילה. כמו כן, נטילה מוגברת של חומצה פולית עלולה להגביר את הפירוק של תרופות נוגדות פרכוסים ובכך להפחית את רמתם בדם, לפגוע ביעילות הטיפולית שלהן ולהגביר את הסיכון להתקפים אפילפטיים24-25.

  • תרופות לטיפול בפרקִינסון – נטילה ממושכת של התרופות (Levdopa/Carbidopa (Dopicar, Sinemet
    ו- (Benserazide/Levdopa (Levopar המשמשות לטיפול בפרקינסון גורמת לעלייה ברמות הומוציסטאין עקב פגיעתן של תרופות אלו בחילוף החומרים ובפעילות של חומצה פולית כמו גם ויטמיני B נוספים (B2, B6, B12) אשר אחראים על הפיכת הומוציסטאין למתיונין. נטילת תוסף של חומצה פולית ביחד עם ויטמיני B נוספים בעת טיפול בתרופות מסוג זה עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם הנגרמות עקב רמות גבוהות של הומוציסטאין26.

  • מטוטרקסט (Methotrexate) – Methotrexate (MTX) הינה תרופה ניתנת במינונים נמוכים לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס ומחלות מעי דלקתיות ובמינונים גבוהים לטיפול בסוגים שונים של סרטן. התרופה פוגעת בחלוקת התאים התקינה ועלולה לגרום לירידה ברמות חומצה פולית בדם ולתופעות לוואי קשות (כגון אנמיה, חולשה חיסונית ועוד) הזהות לתסמינים עקב חוסר בחומצה פולית. נמצא כי שילוב של חומצה פולית בעת טיפול בתרופה עשוי להקל על תופעות הלוואי ולשפר את התסמינים מבלי לפגוע באופן משמעותי בפעילות התרופה. מנגד, נמצא כי שילוב של חומצה פולית עלולה לפגוע בפעילות התרופה וביעילותה. לכן, בכל מקרה של טיפול משולב שכזה יש לבצע מעקב אחר רמות התרופה והחומצה הפולית בדם27-29.

  • איזוניאזיד (Isoniazid) - התרופה (Isoniazid (Inazid, Isoniazid המשמשת לטיפול בחולי שחפת עלולה להפחית רמות של חומצה פולית ולפגוע בפעילותה באופן עקיף עקב פגיעתה של התרופה בויטמינים כגון B3, B6 ו-B12 החיוניים ליצירתה30.

  • טרימתופרים- סולפאמתוקסאזול (Trimethoprim/ Sulphamethoxazole) – נטילה ממושכת או מינונים גבוהים של התרופה (Trimethoprim/ Sulphamethoxazole (Resprim,Diseptyl הניתנת לטיפול בזיהומים חיידקיים בעיקר בדרכי השתן ומערכת הנשימה פוגעת בהמרה של חומצה פולית לצורתה הפעילה ועלולה לגרום לחוסר בה31.

  • תרופות לטיפול באיידְס – תרופות מסוימות כגון: (Zidovudine (Combivir, Retrovir, Trizivir המשמשות לטיפול באיידס פוגעות במח העצם וגורמות להתפתחות אנמיה על רקע מחסור בחומצה פולית ו-B12 בדם32.

  • גז צחוק (Nitrous Oxide) – חשיפה לגז צחוק עלולה להפחית רמות של ויטמין B12 ובכך לפגוע בחילוף החומרים של חומצה פולית33.

 

התוויות נגד לשימוש בחומצה פולית:

אַנמיה – נטילת חומצה פולית עלולה למסך חוסר בויטמין B12 ולגרום לאנמיה חריפה על רקע חוסר בויטמין B12. לכן, לפני נטילת התוסף יש לבדוק את רמות ויטמין B12.

 

מחקרים על חומצה פולית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על חומצה פולית. למידע השלם למנויים

 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

 

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 186-234.

 www.naturaldatabase.com – folic acid. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?pt=100&id=1017&ds=&name=FOLIC+ACID&searchid=28837124&cs=nonmp&s=ND

 www.naturalmedicine.com – folic acid. found at -  http://www.naturalmedicine.com/health/assets/nutritional-supplement/folic-acid/~default

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – folic acid. found at http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/folate.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

National Academy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at -  http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at 

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות הדדיות:

  1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 186-234.
  2. Strain JJ, Dowey L, Ward M et al. B-vitamins, homocysteine metabolism and CVD. Proc Nutr Soc 2004;63:597-603
  3. Strandhagen E, Landaas S, Thelle DS. Folic acid supplement decreases the homocysteine increasing effect of filtered coffee: a randomised placebo-controlled study. Eur J Clin Nutr 2003;57:1411-1417.
  4. Dierkes J, Westphal S, Kunstmann S et al. Vitamin supplementation can markedly reduce the homocysteine elevation induced by fenofibrate. Atherosclerosis 2001;158:161-164.
  5. Mayer O Jr, Simon J, Holubec L et al. Fenofibrate-induced hyperhomocysteinemia may be prevented by folate co-administration. Eur J Clin Pharmacol 2003;59(5-6):367-371.
  6. Tonstad S, Refsum H, Ose L, Ueland PM. The C677T mutation in the methylenetetrahydrofolate reductase gene predisposes to hyperhomocysteinemia in children with familial hypercholesterolemia treated with cholestyramine. J Pediatr 1998;132:365-368.
  7. Gori T, Burstein JM, Ahmed S et al. Folic acid prevents nitroglycerin-induced nitric oxide synthase dysfunction and nitrate tolerance: a human in vivo study. Circulation 2001;104:1119-1123.
  8. Taylor MJ, Carney SM, Goodwin GM, Geddes JR. Folate for depressive disorders: systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. J Psychopharmacol 2004;18:251-256.
  9. Coppen A, Chaudhry S, Swade C. Folic acid enhances lithium prophylaxis. J Affect Disord 1986;10:9-13.
  10. Lashner BA, Heidenreich PA, Su GL et al. Effect of folate supplementation on the incidence of dysplasia and cancer in chronic ulcerative colitis: a case-control study. Gastroenterology 1989;97:255-259.
  11. Baillargeon JP, McClish DK, Essah PA, Nestler JE. Association between the current use of low-dose oral contraceptives and cardiovascular arterial disease: a meta-analysis. J Clin Endocrinol Metab 2005;90:3863-3870.
  12. Martinez O, Roe DA. Effect of oral contraceptives on blood folate levels in pregnancy. Am J Obstet Gynecol 1977;128:255-261.
  13. Halsted CH, Gandhi G, Tamura T. Sulfasalazine inhibits the absorption of folates in ulcerative colitis. N Engl J Med 1981;305:1513-1517.
  14. Omray A, Varma KC. Evaluation of pharmacokinetic parameters of tetracycline hydrochloride upon oral administration with vitamin C and vitamin B complex. Hindustan Antibiot Bull 1981;23:33-37.
  15. Klipstein FA, Samloff IM. Folate synthesis by intestinal bacteria. Am J Clin Nutr 1966;19:237-246.
  16. Faloon WW, Paes IC, Woolfolk D et al. Effect of neomycin and kanamycin upon intestinal absorption. Ann NY Acad Sci 1966;132:879-887.
  17. Baggott JE, Morgan SL, Ha T et al. Inhibition of folate-dependent enzymes by non-steroidal anti-inflammatory drugs. Biochem J 1992;282(pt 1):197-202.
  18. Russell RM, Golner BB, Krasinski SD et al. Effect of antacid and H2 receptor antagonists on the intestinal absorption of folic acid. J Lab Clin Med 1988;112:458-463.
  19. Hoppner K, Lampi B. Bioavailability of folate following ingestion of cholestyramine in the rat. Int J Vitam Nutr Res 1991;61:130-134.
  20. Russell RM, Dutta SK, Oaks EV et al. Impairment of folic acid absorption by oral pancreatic extracts. Dig Dis Sci 1980;25:369-373.
  21. Steegers-Theunissen RP, Van Rossum JM, Steegers EA et al. Sub-50 oral contraceptives affect folate kinetics. Gynecol Obstet Invest 1993;36:230-233.
  22. Callaghan TS, Hadden DR, Tomkin GH. Megaloblastic anaemia due to vitamin B12 malabsorption associated with long-term metformin treatment. Br Med J 1980;280:1214-1215.
  23. Wulffele MG, Kooy A, Lehert P et al. Effects of short-term treatment with metformin on serum concentrations of homocysteine, folate and vitamin B12 in type 2 diabetes mellitus: a randomized, placebo-controlled trial. J Intern Med 2003;254:455-463.
  24. Lewis DP, Van Dyke DC, Willhite LA et al. Phenytoin–folic acid interaction. Ann Pharmacother 1995;29:726-735.
  25. Kishi T, Fujita N, Eguchi T, Ueda K. Mechanism for reduction of serum folate by antiepileptic drugs during prolonged therapy. J Neurol Sci 1997;145:109-112.
  26. Woitalla D, Kuhn W, Muller T. MTHFR C677T polymorphism, folic acid and hyperhomocysteinemia in levodopa-treated patients with Parkinson’s disease. J Neural Transm Suppl 2004:15-20.
  27. Jackson RC. Biological effects of folic acid antagonists with antineoplastic activity. Pharmacol Ther 1984;25:61-82.
  28. Van Ede AE, Laan RF, Rood MJ et al. Effect of folic or folinic acid supplementation on the toxicity and efficacy of methotrexate in rheumatoid arthritis: a forty-eight week, multicenter, randomized, double-blind, placebo-controlled study. Arthritis Rheum 2001;44:1515-1524.
  29. Khanna D, Park GS, Paulus HE et al. Reduction of the efficacy of methotrexate by the use of folic acid: post hoc analysis from two randomized controlled studies. Arthritis Rheum 2005;52:3030-3038.
  30. Wada M. [The adverse reactions of anti-tuberculosis drugs and its management]. Nippon Rinsho 1998;56:3091-3095.
  31. Fleischman SH, Brooks CL 3rd. Protein-drug interactions: characterization of inhibitor binding in complexes of DHFR with trimethoprim and related derivatives. Proteins 1990;7:52-61.
  32. Falguera M, Perez-Mur J, Puig T, Cao G. Study of the role of vitamin B12 and folinic acid supplementation in preventing hematologic toxicity of zidovudine. Eur J Haematol 1995;55:97-102.
  33. Flippo TS, Holder WD Jr. Neurologic degeneration associated with nitrous oxide anesthesia in patients with vitamin B12 deficiency. Arch Surg 1993;128:1391-1395.



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם