כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף |
ODA | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות | אינטראקציות שליליות | התוויות נגד | מחקרים
ויטמין D הינו ויטמין מסיס בשומן המתפקד הן כויטמין והן כהורמון.
הויטמין מצוי בתרכובות שונות כאשר אלו החיוניות לגוף האדם הינן (D3 (Cholecalciferol
המופק בבעלי חיים ומיוצר בתאי עור באמצעות חשיפה לקרני השמש ו-(D2 (Ergocalciferol המופק בצמחים.
תפקידו העיקרי של הויטמין כולל בקרה, ספיגה והטמעה של מינרלים ובעיקר סידן וזרחן בעצמות.
כמו כן, הוא חיוני לתפקוד תקין של מערכת החיסון, חלוקה תקינה של תאי הגוף, בקרה על רמות אינסולין ועוד.
חוסר בויטמין עלול להיווצר בעיקר עקב חשיפה מועטה לקרני השמש ולהתבטא בתסמינים שונים כגון אובדן מסת עצם.
עודף בויטמין עלול להיווצר עקב שימוש במינונים גבוהים ולגרום לעודף של סידן בדם(היפרקלצמיה).
מרבית הויטמין בגוף נוצר באמצעות חשיפה לשמש. עם זאת, קיימים מזונות אשר מכילים את הויטמין בכמויות מסוימות:
מקורות מן הצומח (בצורת D2): פטריות שיטאקי מיובשות.
מקורות מן החי (בצורת D3): שמן כבד דגים, דגים (סלמון, הרינג, טונה, מקרל, סרדינים), חלב ומוצריו וביצים.
חיוני למאזן של סידן – ויטמין D מגביר את ספיגתו של סידן במעיים (מגביר את הייצור של חלבון קושר סידן במעיים), מווסת את ספיגתו מחדש בכליה, מונע את הפרשתו דרך השתן ובשילוב עם הורמון בלוטת יותרת התריס מבקר את כניסתו ויציאתו של סידן מן העצם.
חיוני לספיגת מינרלים וויטמינים - ויטמין D חיוני לייצור ולפעילות של חלבונים אשר תפקידם לספוג מינרלים וויטמינים במעיים.
חיוני למבנה ולחוזק של העצמות והשיניים.
חיוני לחוזק ולפעילות תקינה של השרירים.
מסייע לחלוקה תקינה של תאים בגוף.
מגביר את פעילות מערכת החיסון – חיוני לגדילה והתפתחות של תאי דם לבנים (תאי מערכת החיסון) ותאים ריריים (תאי אפיתל) אשר משמשים כקו הגנה ראשון בפני מזהמים.
חיוני לתפקוד עצבי תקין.
מווסת את רמות האינסולין בדם ובכך מסייע לחילוף חומרים תקין של סוכרים.
מסייע במניעת סרטן – מונע היווצרות תאים סרטניים ותורם להרס של תאים חריגים.
קיים בכמה תרכובות כאשר אלו החשובות לגוף הינם D3 (Cholecalciferol) ו- D2 (Ergocalciferol).
D3 מיוצר בתאי העור באמצעות חשיפה מבוקרת לקרני השמש (כ- 10 דקות ביום) ומופק גם בבעלי חיים, D2 מיוצר בצמחים (כגון פטריות).
אנשים בעלי עור כהה זקוקים לחשיפה ארוכה יותר (כ- 30 דקות) לקרני השמש על מנת לקבל כמויות נאותות של ויטמין D.
תהליך הספיגה של ויטמין D המגיע מן המזון (D2) נעשה במעי הדק בנוכחות מיצי מרה.
ייצורו של ויטמין D3 נעשה בתאי העור באמצעות חשיפה מבוקרת לקרני השמש
אשר גורמות להמרה של מולקולה דמוית כולסטרול (7-dehydrocholes) ל- D3.
לאחר ספיגתו מועבר הויטמין באמצעות כילומיקרונים (רכיבים אשר תפקידם להוביל שומנים) דרך הלימפה שם נקשר לחלבון נשא ומועבר לכבד.
שתי הצורות של הויטמין מאוחסנות בכבד שם הן עוברות המרה ל- Calcidiol לאחר מכן נישאות אל הכליות ועוברות המרה נוספת ל- Calcitriol.
מהכליות עובר הויטמין בצורתו הפעילה דרך הדם אל השרירים ואל רקמות שומן בגוף.
הספיגה של D3 יעילה יותר מזו של D2 כאשר חשיפה לקרני שמש מספקת כ- 80-90% מסה"כ הויטמין בגוף.
גורמים לחוסר בויטמין D:
חשיפה מועטה לקרני השמש – חשיפה מועטה לקרני השמש כמו במקרים של עבודה משרדית או לבוש צנוע (דתיים).
השמנת יתר – השמנת יתר גורמת לאגירה של הויטמין ברקמות השומן ומונעת את יציאתו אל זרם הדם.
בעיות עוריות – אצל אנשים אשר סובלים מהפרעות עוריות שונות עלול להיפגע ייצור של ויטמין D.
מחלות – אנשים הסובלים מהפרעות ספיגה (כגון מחלות מעי דלקתיות, צליאק, סיסטיק פיברוזיס ועוד),
תפקוד לקוי של כבד וכליות ומיתר או תת פעילות של בלוטת התריס עלולים לסבול מחסר של ויטמין D.
גיל מבוגר – ככל שקיימת עלייה בגיל כך תפקוד המעיים פוחת וישנה ספיגה לקויה של ויטמינים ומינרלים רבים וביניהם ויטמין D.
כמו כן, בעיות שונות הקשורות לתפקודי הכבד והכליות גם הן שכיחות בגיל המבוגר ועלולות להשפיע על רמות הויטמין בגוף.
חוסר בויטמין D גורם להפרעות במשק הסידן והזרחן (רמות סידן וזרחן נמוכות בדם) בגוף המשפיעות בעיקר על מסת העצם. התסמינים השכיחים כוללים:
בילדים – רככת, עצירה בגדילת העצמות ושיניים לא חזקות.
במבוגרים – רכות עצמות (אוסטאומלסיה), עיוות בעצמות, שברים ופגיעה במבנה העצם עקב ספיגה לקויה של סידן ואצירה של זרחן.
תסמינים נוספים עקב חוסר של ויטמין D עלולים להתבטא בעוויתות או התכווצויות של השרירים והפרעות במערכת הלב וכלי הדם.
בנוסף, חוסר בויטמין D עלול להעלות את הסיכון להתפתחות סוגי סרטן שונים ובעיקר סרטן הערמונית וסרטן השד.
רמות גבוהות של ויטמין D גורמות לעלייה ברמות הסידן בדם (היפרקלצמיה) אשר יכולות להביא לתסמינים כגון
הפרשת סידן בשתן, בריחת סידן מהעצמות, שקיעת סידן בכליות (אבנים בכליות), הפרעות במערכת הלב וכלי הדם, ורטיגו, טינטוןים באוזניים ועוד.
רעילות של ויטמין D הינה נדירה אך עלולה להופיע עקב צריכה ממושכת (בתזונה או דרך תוספים) הגבוהה מ- 25000 יחב"ל (625 מק"ג) ביום.
חשוב לציין, כי אנשים הסובלים מהפרעות בתפקודי כליות עלולים לסבול מתסמיני רעילות עקב צריכה של תוסף ויטמין D גם במינונים נורמאליים.
רעילות של ויטמין D עלולה להתבטא בתסמינים כגון בחילות, הקאות, אובדן תיאבון, צמא מוגבר, שלשולים, גירויים עוריים ועוד.
מלידה ועד גיל שנה – 10 מק"ג (400 יחב"ל).
גילאים 1-70 שנים – 15 מק"ג (600 יחב"ל).
גילאים 70 ומעלה – 20 מק"ג (800 יחב"ל).
נשים בהריון – 15 מק"ג (600 יחב"ל).
הערת מערכת: בשנת 2015 פורסמו מספר ניירות עמדה הטוענים כי חישוב המינון היומי המומלץ (RDA) הינו שגוי וכי עליו לעמוד על כ 7000-9000 יחב"ל.
צאו לשמש!
המינון הכללי האופטימלי הוא 30-100 מק"ג (1200-4000 יחב"ל) ביום.
נהוג להתחיל במינון של 2000 יחב"ל ביום.
קיימות 2 דרכים לקבלת ויטמין D:
1. חשיפה אל השמש - מספיקות 15-20 דקות ביום של חשיפה לשמש חזקה (כן, דווקא בשעות הצהריים). יש להיזהר מחשיפת יתר.
2. נטילת ויטמין D כתוסף: ניתן להשיג גם בטבליות אולם נכון יותר לקבל את הויטמין בצורתו הנוזלית, בין אם בטיפות או בכמוסות רכות.
רצוי לצרוך את הויטמין בלווית מזון שומני. למשל לטפטף את הויטמין על טחינה או בתוך סלט הכולל שמן זית.
חוסר של ויטמין D בדם – במקרים של חוסר ויטמין D בדם ניתן לתת מינון של כ- 50,000 יחב"ל לשבוע במשך 6-12 שבועות. לעתים קיים צורך במינונים גבוהים יותר או בתקופות ממשוכות. בכל מקרה, מומלץ לבצע את הטיפול תחת פקוח רפואי ומעקב אחר רמות הויטמין בגוף.
מניעה של דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) ושברים - נמצא כי ויטמין D במינון של 400-2000 יחב"ל ביום ביחד עם סידן מפחית את הסיכון להתפתחות של אוסטאופורוזיס ושברים.
דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) – ויטמין D במינון של 400-800 יחב"ל ליום ביחד עם סידן מפחית את אובדן מסת העצם אצל אנשים הסובלים מדלדול עצם. יש להתאים את המינונים בהתאם לגיל, לצריכת הויטמין במזון ולמידת החשיפה לקרני השמש.
הפרעות ספיגה – נמצא כי מינון של 1000-1200 יחב"ל אצל חולי קרוהן ומינון של 1000-2000 יחב"ל אצל חולי סיסטיק פיברוזיס עשוי למנוע חוסר בויטמין D וכתוצאה למנוע רככת עצמות (אוסטאומלציה) אשר מהווה תסמין נפוץ בחולים אלו.
שפעת – נמצא כי מינון של 1200 יחב"ל למשך 15-17 שבועות עשוי להפחית את הסיכון להדבקות בנגיף השפּעת.
סוכרת מסוג 2 – ויטמין D מעלה את רמות האינסולין. נמצא כי מינון של 1300 יחב"ל ביום למשך 3 חודשים עשוי לשפר את הרגישות לגלוקוז אצל חולי סוכרת מסוג 2. עם זאת, יש לעקוב אחר רמות הויטמין בדם על מנת למנוע רעילות.
מניעת סרטן – שילוב של ויטמין D במינון של 1100 יחב"ל ביום ביחד עם סידן במינון של 1500 מ"ג ביום נמצא כמפחית סיכון להתפתחות סוגי סרטן שונים בעיקר אצל נשים וגברים בגיל המבוגר.
מניעת נפילות – חוסר בויטמין D נמצא כמעלה סיכון לנפילות בגיל המבוגר. מינון של 700-1000 יחב"ל ביום עשוי להקטין את הסיכון לנפילות.
סידן – ויטמין D מגביר את ספיגתו של סידן במעיים (מגביר את הייצור של חלבון קושר סידן במעיים), מווסת את ספיגתו מחדש בכליה, מונע את הפרשתו דרך השתן ובשילוב עם הורמון בלוטת יותרת התריס (PTH) מבקר את כניסתו ויציאתו של סידן מן העצם. נטילה של ויטמין D ביחד עם סידן מונעת אובדן מסת עצם ומפחיתה את הסיכון לדלדול עצם (אוסטאופורוזיס)1,2.
בורון – בניסויים שנערכו על בע"ח נמצא כי בורון מסייע בהמרה של ויטמין D לצורתו הפעילה3.
ביספוספונטים – נטילה של תוסף ויטמין D וסידן ביחד עם תרופות ממשפחת הביספוספונטים כגון (Alendronic Acid (Alendronate, Fosalan, Maxibone ו-(Risedronic Acid (Actonel המעכבות פירוק עצם ומשמשות לטיפול בדלדול עצם (אוסטאופורוזיס) משפרת את היעילות הטיפולית וגורמת לעלייה משמעותית במסת העצם מאשר שימוש בתרופות בלבד4-5.
תחליפים הורמונליים (HRT) – נטילה של ויטמין D וסידן (ציטראט) בעת טיפול בתחליפים הורמונליים המכילים אסטרוגן כגון (Estradiol (Estrofem, Progynova הניתנים בגיל המעבר לאיזון הורמונלי ולמניעת אובדן מסת עצם, מגבירה את היעילות הטיפולית של התרופות ואף עשויה להפחית את תופעות הלוואי הנלוות (כגון דימומים בלתי סדירים, כאבי שדיים, סיכון לסרטן השד והרחם) ואת המינון הטיפולי של התרופות6.
רלוקספין (Raloxifene) - נטילה של ויטמין D וסידן מגבירה את היעילות הטיפולית של התרופה (Raloxifene (Evista ממשפחת (SERM (Selective Estrogen Receptors Modulators המשמשת לטיפול בדלדול עצם בגיל המעבר7.
תרופות חוסמות אנדרוגנים (הורמוני מין, טסטוסטרון) – תרופות חוסמות אנדרוגנים (ADT-Androgen Deprivation Therapy) כגון (Lasofoxifene (Casodex ו-(Finasteride (Propecia המעכבות את ייצור ההורמון הגברי (טסטוסטרון) ומשמשות לטיפול בסרטן הערמונית עלולות לגרום לאובדן מסת עצם (דלדול עצם/אוסטאופורוזיס). נמצא כי שילוב של ויטמין D ביחד עם סידן ותרופות ממשפחת הביספוספונטים (מעכבות פירוק עצם) עשוי לטפל או למנוע תופעת לוואי זו8-9.
אלופורינול (Allopurinol) – נטילה של התרופה (Allopurinol (Alloril, Zylol המשמשת להורדת חומצה אורית אצל אנשים אשר סובלים משיגדון (גאות) גורמת לעלייה ברמות ויטמין D בדם (במרבית המקרים נמצא חוסר של ויטמין D אצל אנשים הסובלים משיגדון)10.
נוגדי דיכאון - בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי תזונה כתמיכה לטיפול תרופתי בקרב נבדקים הסובלים מדיכאון, נצפתה הקלה בתסמיני הדיכאון בעקבות נטילה משולבת של ויטמין D לצד תרופות נוגדות דיכאון26.
כמו כן, במחקר על נטילת ויטמין D בשילוב עם טיפול נוגד-דיכאון ממשפחת הטריציקליים (Amitriptyline), נמצא כי שילוב זה יעיל להפחתת כאבי ראש בילדים יותר מאשר הטיפול התרופתי בלבד25.
סידן – נטילת ויטמין D במינונים גבוהים עלולה לגרום לעודף של סידן בדם (היפרקלצמיה) ולהיווצרות אבנים בכליות11.
קפאין – צריכה גבוהה של קפאין משפיעה לשלילה על הקולטן לויטמין D (VDR) בתאי הגוף1.
סטרואידים – נטילה ממושכת של סטרואידים כגון (Prednisolone (Danalone), Prednisone (Prednisone ו-(Dexamethasone (Dexacort) עלולה לגרום לדלדול עצם (אוסטאופורוזיס) שכן סטרואידים גורמים להפרעה בחילוף החומרים, הפעילות וההמרה של ויטמין D לצורתו הפעילה, להפרעה בספיגה של סידן ולהגברה של הפרשת סידן בשתן. נטילה של ויטמין D ביחד עם סידן עשויה להפחית תופעת לוואי זו ולסייע במניעה של אובדן מסת העצם. עם זאת, הדעות חלוקות ויש האומרים כי נטילה של תוספים אלו אינה תמיד יעילה וכי מומלץ בנוסף ליטול תרופות המעכבות פירוק עצם ממשפחת הביספוספונטים כגון (Alendronic Acid (Alendronate, Fosalan, Maxibone ו-(Risedronic Acid (Actonel. בכל מקרה של נטילת ויטמין D במצבים אלו יש ליטול תוסף המכיל את צורתו הפעילה של ויטמין D (Calcitriol)12-15.
תרופות קושרות חומצות מרה – נטילה ממושכת של תרופות קושרות מרה כגון (Colestyramine (Questran), Colistin (Coliracin ו- (Colestipol (Colestid המשמשות להורדת שומנים וכולסטרול בדם עלולה להפחית את הספיגה של ויטמין Dבמעיים (כמו גם ויטמינים מסיסי שומן אחרים) שכן חומצות המרה הכרחיות לספיגתו של הויטמין16.
אורליסטאט (Orlistat) – נטילה ממושכת של (Orlistat (Xenical, תרופה קושרת שומנים אשר ניתנת לטיפול בהשמנת יתר, גורמת לירידה ברמות ויטמין D (כמו גם ויטמינים מסיסי שומן אחרים) ועלולה לגרום לחסר בו17.
תרופות נוגדות חומצה – נטילה ממושכת של תרופות נוגדות חומצה ממשפחת האנטיהיסטמינים (חוסמי קולטן ל- H2) כגון (Ranitidine (Zantac,Zanidex), Famotidine (Famo, Gastro ו-(Cimetidine (Tagamet, Cemidin עלולה לגרום להפרעה בהמרה של ויטמין D לצורתו הפעילה בכבד ולהביא ירידה ברמות של ויטמין D בדם. דרושים מחקרים נוספים על מנת לאשש מסקנה זו21.
איזוניאזיד (Isoniazid) – התרופה (Isoniazid (Inazid, Isoniazid המשמשת לטיפול בשחפת עלולה לפגוע בחילוף החומרים של ויטמין D ולירידה ברמתו בדם22.
אנטיביוטיקה – נטילה ממושכת של תרופות אנטיביוטיות מקבוצת האמינוגלִיקוזידים כגון (Neomycin (Neomycin המשמשות לטיפול בזיהומים חיידקיים שונים עלולה לגרום להפרעה בספיגה של ויטמין D כמו גם ויטמינים ומינרלים נוספים23.
התוויות נגד לשימוש ב ויטמין D1-6:
מומלץ שלא ליטול תוסף של ויטמין D או להגביר את צריכתו בתזונה במקרים הבאים:
רגישות או אלרגיה ידועה לויטמין.
היפרקלצמיה (עודף של סידן בדם).
פעילות יתר של בלוטת יותרת המגן (פרתירואיד).
Chronic granulomatous - קבוצה של מחלות גנטיות אשר גורמות לליקוי בתאי מערכת החיסון ומשפיעות על חילוף החומרים של ויטמין D בכליות. מחלות אלו עלולות לגרום לעודף של ויטמין D ולהיפרקלצמיה (עודף סידן בדם).
מחקרים על ויטמין D:
בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על ויטמין D למידע השלם למנויים
מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות
Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 399-422.
www.naturaldatabase.com – Vitamin D. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?cs=NONMP&s=ND&pt=100&id=929&ds=
אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005
www. Naturalstandard.com – Vitamin D. found at - http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/vitamind.asp
מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995
National Academy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at - http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx
U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx
Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/
מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות