עמוד זה מהווה הקדמה לטיפולים במצבים הבריאותיים הבאים:
אסתמה - גנחת סימפונות
ברונכיטיס אקוטית - דלקת סימפונות אקוטית
ברונכיטיס כרונית - דלקת סימפונות כרונית
דלקת גרון / דלקת שקדים (טונסליטיס)
סיסטיק פיברוזיס - לייפת כיסתית
מחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD)
מערכת הנשימה היא המערכת האחראית לאספקת חמצן שוטפת לגוף. תפקידה של מערכת הנשימה הוא כפול:
פעולת הנשימה היא פעולה של חילוף גזים בין הגוף ובין סביבתו. הנשימה מחולקת לפעולה אקטיבית (שאיפה) ופעולה פאסיבית (נשיפה).
מערכת הנשימה מורכבת משני סוגי תאים עיקריים:
איברי מערכת הנשימה העליונה:
אף ומערות האף- אלו הם חללי אויר המוליכים אל דרכי הנשימה התחתונות. האוויר הנכנס דרך האף עובר סינון ראשוני על ידי שערות הנמצאות בחלל האף ומונעות כניסת גורמים זרים גדולים. במערות האף מתבצע סינון נוסף של האוויר. בנוסף, האוויר העובר במערות האף מחומם ומועשר בלחות על מנת להתאים לתנאים השוררים בריאות.
סינוסים- חללי אוויר הנמצאים בעצמות הגולגולת. כל אחד מהסינוסים מחובר בתעלות אל חלל האף ומצופה בתאי רירית.
חלל הלוע- מחולק ל-3 חלקים- האחד נמצא מאחורי חלל האף ומשמש למעבר אוויר, השני והשלישי נמצאים מאחורי ומתחת לחלל הפה ומשמשים להעברת אוויר ומזון. בקצה התחתון של חלל הלוע נמצאים פתח הושט וקנה הנשימה.
גרון- הגרון בנוי מסחוסים ונמצא בקדמת הצוואר. חלק מן הסחוסים משתתפים בהפעלת מיתרי הקול. אחד הסחוסים, הנקרא אפיגלוטיס, משמש כסוגר אשר תפקידו לסגור את פתח קנה הנשימה בזמן בליעה.
איברי מערכת הנשימה התחתונה:
קנה הנשימה - צינור המורכב מטבעות סחוס בצורת פרסה הפתוחות בחלקן הקדמי. בחלקו האחורי של קנה הנשימה נמצאים שרירים חלקים ורקמת חיבור אשר תפקידם להרחיב או לכווץ את כלי הנשימה לפי הצורך. הסחוסים משמשים כמסגרת קשיחה המאפשרת לדרכי הנשימה להישאר פתוחים באופן מתמיד. הקנה יורד אל בית החזה, שם מתפצל לשני סימפונות, שמאלי וימני (אחד לכל ריאה).
ריאות- מורכבות ממערכת צינורות שדרכן עובר האוויר, וממערכת נאדיות בהן מתבצע חילוף הגזים. הריאה הימנית מורכבת מ-3 אונות ואילו השמאלית מ-2.
סימפונות- צינורות בהם עובר האוויר מקנה הנשימה אל הריאות, כל סימפון מתחלק ומתפצל לצינורות משנה אשר קוטרם כמחצית מגודלו. התפצלויות אלו נמשכות עד נאדיות הריאה.
נאדיות- שקיקי אוויר בהן מתבצע תהליך חילוף הגזים בין הדם לאוויר.
קרומי הפלאורה- אלו קרומים העוטפים את הריאות. קרומים אלו בנויים בשתי שכבות. שכבה המחוברת לעצמות בית החזה, שכבה פנימית הצמודה לריאות ונוזל הנמצא ביניהן ומצמיד אותן. מבנה זה מאפשר את התכווצות הריאה והתרחבותה בתהליך הנשימה.
סרעפת- הסרעפת היא שריר הנשימה העיקרי. שריר זה מפריד בין חלל הבטן ובית החזה ואחראי על הגדלת בית החזה בעת השאיפה ועל כיווצו בעת הנשיפה. למרות היכולת לשלוט בפעולת השריר באופן רצוני, שריר זה פועל אוטונומית כל הזמן.
ממריצי חיסון | נוגדי זיהום | מרככים/מלחלחים | מייבשי לחות | משקמי ריריות | מכייחים | מדכאי/נוגדי שִיעול | נוגדי עווית/מרחיבי סימפונות | מייזעים חמים | מייזעים קרים
צמחי מרפא ממריצי חיסון (Immunostimulants)
צמחי מרפא נוגדי זיהום (Anti septic)
צמחי מרפא אלו נלחמים ישירות במזהמים החודרים אל מערכת הנשימה.
נוגדי זיהום למערכת נשימה עליונה
נוגדי זיהום למערכת נשימה תחתונה
צמחי מרפא מרככים / מלחלחים (Demulcent)
צמחי מרפא אלו משמשים להוספת לחות במצבים יבשים (שיעול יבש, ליחה קשה וצמיגית וכד').
Cetraria islandica
Tussilago farfara
צמחי מרפא מייבשי לחות
צמחי מרפא אלו משמשים לייבוש לחות מיותרת בדרכי הנשימה (נזלת וכד').
צמחי מרפא משקמי ריריות (Mucus trophorestorative)
צמחי מרפא אלו משמשים לשיקום הרקמות הריריות של מערכת הנשימה, בעיקר לאחר מחלות ממושכות אשר פוגעות באיזון הרקמה.
Cetraria islandica
Plantago lanceolata
Plantago major
צמחי מרפא מכייחים (Expectorant)
צמחי מרפא אלו משמשים להוצאת ליחה מיותרת מדרכי הנשימה (שיעול כרוני, סינוסיטיס וכד'). ישנם מספר מנגנונים בהם צמחי מרפא מכייחים פועלים.
מכייחים אקטיביים - צמחי מרפא המכילים סאפונינים.
הסאפונינים גורמים לגירוי הרקמות הריריות של מערכת העיכול העליונה, גירוי אשר גורם לרפלקס דרך עצב ה - VAGUS. פעולת רפלקס זו גורמת להפרשה מוגברת ומימית של ריריות ממערכת הנשימה. הפרשה זו מדללת הפרשות דלקתיות צמיגיות ועוזרת בסילוקן.
נשתמש בצמחי מרפא המכילים סאפונינים בעיקר במקרים קשים וכרוניים של ליחה: ברונכיטיס, ברונכיט כרוני, סיסטיק פיברוזיס.
Lobelia inflata
Primula veris
Saponaria officinalis
מכייחים ארומטיים
צמחי מרפא מכייחים המכילים ריכוז גבוה של שמנים נדיפים. לשמנים הנדיפים מבנה מולקולארי קטן מאוד ולכן הם נספגים בקלות דרך המעי אל מחזור הדם, מגיעים אל הריאות ומופרשים דרך רקמת הריאה תוך כדי חציית הממברנות הריריות של מערכת הנשימה הם יוצרים גירוי מקומי וכיוח. תגובת הגוף לגירוי - הפרשה מקומית של נוזלים ופירוק הליחה.
אותם שמנים אתריים יוצרים גם חיטוי מקומי באותה הדרך.
צמחי מרפא אלה מתאימים בשימוש הן במצבים אקוטיים והן במצבים כרוניים.
Hyssopus officinalis
מכייחים מרככים
צמחי מרפא מרככים, מכילים חומרים מוצילאגים (ריריים). משמשים לריכוך ליחה קשה וצמיגית וללחלוח של מצבים יבשים.
Cetraria islandica
Tussilago farfara
צמחי מרפא מדכאי / נוגדי שִיעול (Anti tussive)
צמחי מרפא אלו מדכאים את רפלקס השיעול ומשמשים לטיפול במצבי שיעול אשר אינם פרודוקטיביים. הכוונה היא למצבי שיעול ללא כיח.
Prunus serotina
צמחי מרפא נוגדי עווית / מרחיבי סימפונות (Bronchodilators / Anti spasmodic)
צמחי מרפא אלו משמשים כנוגדי עווית של הסימפונות. הם מתאימים בעיקר לטיפול במצבים עוויתיים של הסימפונות כגון אסתמה, ברונכיטיס, שעלת, קוצר נשימה, היצרות דרכי הנשימה וכד'.
Lobelia Inflata
צמחי מרפא אלו משמשים להעלאת חום הגוף, בעיקר בתחילתה של מחלה אקוטית על מנת לסייע לגוף להשמיד את הזיהום.
צמחי מרפא מייזעים קרים
צמחי מרפא אלו משמשים להורדת חום הגוף במצבים בהם החום גבוה מדי או אינו יעיל (בסוף מחלה אקוטית).
Hyssopus officinalis
מחקרים על מצבים הבריאותיים של מערכת הנשימה:
תזונה ואורח חיים | תוספי תזונה
תזונה ואורח חיים - כללי:
במחקר פיילוט אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות של שימוש תוך-אפי בשמן שומשום לשיפור בריאות מערכת הנשימה.
החוקרים מציינים כי לתפקוד מחסום האף ולמערכת החיסון הרירית תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות מערכת הנשימה, במיוחד על רקע הראיות הגוברות להשפעות השליליות של זיהום אוויר על בריאות האדם.
הזלפת שמן לאף מוכרת ברפואה המסורתית של עמים שונים, והמחקר הנוכחי נועד לבחון את היתכנות השימוש ואת יעילותו הקלינית של טיפול זה.
במחקר נכללו 102 משתתפים בריאים, אשר חולקו באקראי לשלוש קבוצות: קבוצה אחת קיבלה שמן שומשום לשימוש תוך-אפי, קבוצה שנייה קיבלה את השמן בבליעה, וקבוצת הביקורת לא קיבלה כל התערבות. משך ההתערבות היה 12 שבועות.
הערכת היעילות התבססה על בדיקת ביטוי גנים הקשורים בתפקוד מחסום האף, לצד מדדים נוספים של פעילות חיסונית ודלקתית בחלל האף. בנוסף, נבדקו השפעות ההתערבות על איכות השינה, רמות סטרס ושכיחות זיהומים במערכת הנשימה.
ממצאי המחקר מצביעים על היתכנות גבוהה ליישום ההתערבות ולמדידת התוצאות.
מעבר לכך, נצפתה השפעה מווסתת על פעילות מערכת החיסון ללא עלייה במדדים דלקתיים, אם כי לא נמצאה מובהקות סטטיסטית. בנוסף, בקבוצת ההתערבות נרשם שיפור מובהק באיכות השינה ובמדד החומציות (pH) של חלל האף.
לא דווחו השפעות שליליות והממצאים מעידים על בטיחות גבוהה של ההתערבות.
החוקרים מסכמים כי השימוש התוך-אפי בשמן שומשום נמצא ישים ובטוח, והממצאים הראשוניים מעידים על פוטנציאל ליעילות. עם זאת, נדרש מחקר מבוקר רחב היקף להמשך בחינת ההתערבות כאמצעי מניעה לשמירה על בריאות מערכת הנשימה.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40716461/
תוספי תזונה:
תוספי תזונה כללי:
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה השפּעתם של חיידקי Akkermansia muciniphila מומתים בחום בקרב משתתפים הסובלים מתסמינים בדרכי הנשימה.
החוקרים מציינים כי השימוש בחיידקים מומתים נועד לנצל את השפעותיהם המטבוליות והחיסוניות המיטיבות, תוך התגברות על הקושי הכרוך בשמירה על יציבות של חיידקים חיים.
המחקר כלל 150 משתתפים אשר חולקו באקראי לקבלת תוסף במינון 500 מ"ג ליום (50 מיליארד חיידקים שעברו פסטור) או פלסבו, במשך 12 שבועות.
תוצאות המחקר הראו כי מתן התוסף הוביל לשיפור מובהק במדד BCSS להערכת תסמיני מערכת הנשימה בהשוואה לפלסבו, בעיקר תסמינים של קוצר נשימה ושיעול.
בנוסף, נצפה שיפור לא מובהק סטטיסטית בתפקודי הריאות, ללא הבדלים משמעותיים במדדים נוספים שנבדקו. לא דווחו השפעות שליליות הקשורות בהתערבות.
החוקרים מסכמים כי תוסף תזונה המבוסס על חיידקי Akkermansia muciniphila מומתים בחום עשוי להיות בטוח ויעיל להפחתת תסמינים במערכת הנשימה.
המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת Enterobiome Inc.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39683507/
תוספי תזונה - ויטמינים:
ויטמינים - כללי:
במחקר תצפיתי משנת 2022 נבחן הקשר בין רמות ויטמינים שונים בדם לבין שכיחות מחלות במערכת הנשימה ותמותה הנובעת מהן.
החוקרים מציינים כי לעקה חמצונית תפקיד מרכזי בהתפתחות מחלות נשימה, אך עד כה הממצאים בנוגע לקשר בין ויטמינים נוגדי חמצון לבין בריאות מערכת הנשימה לא היו עקביים.
המחקר התבסס על ניתוח כולל של נתונים שנאספו במסגרת סקר הבריאות והתזונה הלאומי של ארה"ב בשנים 1988-1994 ו-1999-2006.
במסגרת הניתוח נבדקה הרמה בדם של ויטמין A, C, D ו-E, כאשר נתונים לגבי לפחות אחד מן הוויטמינים היו זמינים עבור 34,056 משתתפים מעל גיל 20.
להלן הממצאים העיקריים:
ויטמין C:
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שבאוכלוסייה הכללית בארה"ב רמות נמוכות של ויטמינים נוגדי חמצון קשורות בסיכון מוגבר למחלות במערכת הנשימה ולתמותה מהן. ממצאים אלו מדגישים את חשיבותם של ויטמינים נוגדי חמצון בשמירה על בריאות מערכת הנשימה.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35681205/
ויטמינים - ויטמין D:
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכו היעילות של תיסוף ויטמין D למניעת זיהומים אקוטיים במערכת הנשימה.
הניתוח התבסס על התוצאות מ-43 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 49,320 משתתפים.
בניתוח הכולל של הנתונים לא נמצאה השפעה מובהקת לתיסוף ויטמין D במניעת זיהומים אקוטיים בדרכי הנשימה. עם זאת, בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצאה ירידה בסיכון במצבים מסוימים:
עוד עלה מהניתוח כי המינון המיטבי של ויטמין D נע בין 400 ל-1,200 יחב"ל ליום, הן במחקרים שבוצעו בקיץ והן באלו שבוצעו בחורף.
החוקרים מסכמים כי תיסוף יומי של ויטמין D עשוי להפחית במעט את הסיכון לזיהומים אקוטיים בדרכי הנשימה, אולם נדרשים מחקרים מבוקרים נוספים כדי לאשש ממצאים אלה.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39143549/
