אורח חיים בריא | גישות משלימות לטיפול בחולי סרְטן | תוספי תזונה לבריאת מטבולית
אורח חיים בריא:
אורח חיים ובריאות קרדיווסקולרית,
שביעות רצון מהחיים ובריאות טובה,
וגורמי סיכון משותפים לשבץ, דמנציה ודיכאון.
גישות משלימות לטיפול בחולי סרְטן:
התערבויות גוף-נפש להקלה במצוקה נפשית,
פעילות גופנית להקלה על עייפות ,
והתרומה של יוגה נידרה.
תוספי תזונה לשיפור בריאות מטבולית:
טאורין והסיכון הקרדיו-מטבולי,
רזברטרול ומדדים מטבוליים,
וההשפעה המטבולית של תוסף ברברין.
אורח חיים בריא
בסקירה שיטתית משנת 2025 סוכמו העדויות בנוגע לבריאות קרדיווסקולרית בהתאם למדד Life’s Simple 7 (LS7), במטרה לעדכן את הידע המצטבר בהיבטים של שכיחות, תוצאות בריאותיות, גורמי השפעה ומנגנונים מעורבים.
מדד LS7, שפותח על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA) בשנת 2010, נועד להעריך בריאות קרדיווסקולרית לאורך החיים באמצעות שלושה הרגלים בריאותיים, תזונה, פעילות גופנית ועישון, וארבעה מדדים גופניים, BMI, לחץ דם, כולסטרול כללי ורמת גלוקוז. המדד כולל את מלוא טווח הערכים, גם כאלה הנמצאים מתחת לסף הקליני המוגדר כסיכון, ובכך מאפשר להתייחס לבריאות קרדיווסקולרית לא רק בהקשר של מניעת מחלות, אלא גם של קידום בריאות ומניעה מוקדמת לאורך החיים.
הסקירה התבססה על 483 מחקרים.
תחילה הוצגו הממצאים בנוגע למגמות בבריאות הקרדיווסקולרית ברמת האוכלוסייה והפרט, לשינויים לאורך זמן ולהבדלים בין תת-אוכלוסיות בארה״ב.
נמצא כי שיעור האנשים בעלי רמה גבוהה של בריאות קרדיווסקולרית ברחבי העולם נמוך. מחקרים לאורך זמן הראו כי רמת הבריאות הקרדיווסקולרית גבוהה יותר בגיל צעיר ויורדת עם העלייה בגיל. נוסף לכך, זוהו פערים בין אוכלוסיות, כאשר רמות נמוכות יותר נמצאו בקרב קבוצות שאינן מיוצגות במידה מספקת, באזורים בעלי רמת עיור נמוכה יותר ובקרב אנשים החשופים במידה רבה יותר לגורמים חברתיים שליליים המשפיעים על הבריאות.
בהמשך סוכמו העדויות בנוגע ליתרונות הקשורים לרמות גבוהות של בריאות קרדיווסקולרית. ממצאים מתוך 259 מחקרים הראו באופן עקבי יתרונות במגוון רחב של היבטים, החל מהשפעות פיזיולוגיות במערכות ובאיברים שונים בגוף, דרך היריון, שינה, סרטן, בריאות כללית ואריכות ימים, ועד להיבטים חברתיים כגון עלויות למערכת הבריאות.
בהמשך נבחנו גורמים הקשורים לרמת הבריאות הקרדיווסקולרית, ובהם התנהגויות הקשורות לבריאות, התערבויות לשינוי התנהגות, בריאות פסיכולוגית, גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות וגורמים משפחתיים.
לבסוף נבחנו המנגנונים הקשורים לבריאות קרדיווסקולרית. ממצאי 23 מחקרים מצביעים על כך שהיתרונות הקשורים לרמה גבוהה של בריאות קרדיווסקולרית עשויים לנבוע, לפחות בחלקם, מירידה בתהליכים דלקתיים וממסלולים ביולוגיים נוספים שטרם הוגדרו במלואם.
החוקרים מסכמים כי רמות גבוהות יותר של בריאות קרדיווסקולרית קשורות לסיכון נמוך יותר למחלות קרדיווסקולריות ולמחלות כרוניות נוספות, ומלוות בתועלות בריאותיות רחבות הן ברמת הפרט והן ברמת האוכלוסייה. הם טוענים כי ניתן וחשוב לקדם שיפור בבריאות הקרדיווסקולרית ולמנוע את הירידה בה לאורך החיים, החל מגיל הילדות, תוך פיתוח ויישום אסטרטגיות לצמצום הפערים ולקידום בריאות קרדיווסקולרית מיטבית לכלל האוכלוסייה.
Aguayo L, Cotoc C, Guo JW, Labarthe DR, Allen NB, Marino BS, Davis MM, Uttal S, Lloyd-Jones DM, Perak AM. Cardiovascular Health, 2010 to 2020: A Systematic Review of a Decade of Research on Life's Simple 7. J Am Heart Assoc. 2025 Aug 5;14(15):e038566.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40667836/
במחקר אורך משנת 2026 נבחן הקשר בין שביעות רצון מהחיים לבין בריאות ואריכות ימים, במטרה לבחון האם שביעות רצון מהחיים עשויה להוות גורם מגן מפני תחלואה בגיל מבוגר.
המחקר התבסס על נתונים ממחקר קנדי שעסק בהזדקנות, וכלל נתונים משלושה מעקבים ובסך הכול 51,338 משתתפים בגיל 45-85 בתחילת המחקר.
החוקרים בחנו את הקשר בין שביעות רצון מהחיים לבין 23 תוצאות בריאותיות, ובהן סרטן, דלקות מפרקים ואסתמה.
בניתוח סטטיסטי נמצא כי שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים בתחילת המחקר הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר ל-11 מתוך 23 תוצאות בריאותיות שנבדקו, וכן לבריאות כללית טובה יותר על פי דיווח עצמי, שלוש שנים מאוחר יותר.
ספציפית, עלייה של סטיית תקן אחת בשביעות הרצון מהחיים נמצאה קשורה לירידה של 3% עד 31% בסיכון לתוצאות בריאותיות שונות, ובהן דלקת מפרקים ניוונית, הפרעות תנועה ומחלות נשימה.
החוקרים מסכמים כי שביעות רצון מהחיים נמצאה קשורה לבריאות כללית טובה יותר לאורך זמן ולמגוון תוצאות בריאותיות במערכות גוף שונות. לדבריהם, הממצאים מספקים תמיכה חלקית באפשרות ששביעות רצון מהחיים עשויה להיות גורם מגן רחב מפני תחלואה, אך מדגישים כי הממצאים אינם מוכיחים קשר סיבתי, ומעלים אפשרות שמעקב ממושך יותר עשוי לחשוף קשרים נוספים.
Panasiuk SL, Rosella LC, Page-Gould E, Cheung F. The Link Between Life Satisfaction and Outcome-wide Health: Evidence from the Canadian Longitudinal Study on Aging. Am J Epidemiol. 2026 Apr 23:kwag088.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42023430/
בסקירה שיטתית משנת 2025 הוערכו גורמי סיכון ניתנים לשינוי לשבץ, דמנציה ודיכאון בגיל מבוגר, במטרה לזהות גורמי סיכון משותפים ולבחון את הקשר היחסי שלהם לתוצא המשולב.
החוקרים מציינים כי לפחות 60% ממקרי השבץ, 40% ממקרי הדמנציה ו-35% ממקרי הדיכאון בגיל מבוגר מיוחסים לגורמי סיכון ניתנים לשינוי, וכי קיימת חפיפה משמעותית בין גורמי הסיכון, בין היתר בשל מנגנונים ביולוגיים משותפים.
במסגרת הסקירה נכללו מטה-אנליזות שדיווחו על גורמי סיכון ניתנים לשינוי. בהתבסס על 59 מטה-אנליזות חושב מדד של שנות חיים עם מוגבלות (DALY), וכן מקדמים סטטיסטיים להערכת הקשר היחסי בין גורמי הסיכון לבין התוצא המשולב של שבץ, דמנציה ודיכאון בגיל מבוגר.
גורמים שנמצאו קשורים קרא עוד
גישות משלימות לטיפול בחולי סרְטן
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות של מיינדפולנס וטאי-צ'י להפחתת מצוקה פסיכולוגית בקרב מחלימים מסרטן.
החוקרים מציינים כי אף ששתי ההתערבויות נמצאו יעילות בהשוואה לטיפול סטנדרטי במחקרים קודמים, הן טרם נבחנו בהשוואה ישירה זו לזו.
המחקר כלל 587 מבוגרים בגיל ממוצע של 60 שדיווחו על מצוקה פסיכולוגית לאחר סיום הטיפול בסרטן.
כ-75% מהמשתתפים היו נשים, והם טופלו ב-12 סוגי סרטן, כאשר השכיחים ביותר היו סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן מערכת העיכול.
במסגרת המחקר נערכה השוואה בין שתי ההתערבויות, ובין התערבות מיידית למשתתפים שהיו ברשימת המתנה.
משתתפים שהייתה להם העדפה לאחת ההתערבויות קיבלו את ההתערבות המועדפת, ואילו משתתפים ללא העדפה הוקצו אקראית לאחת מהן. בנוסף, בכל הקבוצות המשתתפים הוקצו להתערבות מיידית או לרשימת המתנה.
כשני שלישים מהמשתתפים העדיפו אחת מההתערבויות, מתוכם 57% בחרו בטאי-צ'י ו-43% במיינדפולנס, ואילו המשתתפים ללא העדפה הוקצו אקראית לאחת מהן.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 הושוותה היעילות של התערבויות המבוססות על פעילות גופנית ואימוני גוף-נפש להפחתת עייפות הקשורה לסרטן.
הניתוח כלל 205 מחקרים אקראיים מבוקרים, שבהם השתתפו 12,629 חולי סרטן, בגיל ממוצע שנע בין 34 ל-75.
ההתערבויות כללו פעילות אירובית ואימוני התנגדות, הליכה, יוגה, צ'י קונג, אימוני כוח, ריצה, אימוני HIIT, מתיחות, רכיבה על אופניים, תרגולי הרפיה, פילאטיס, אימון במים וריקוד.
באופן כללי, הממצאים מצביעים על כך שפעילות גופנית ואימוני גוף-נפש עשויים להפחית עייפות הקשורה לסרטן בהשוואה לקבוצות ביקורת, אם כי רמת הוודאות של הראיות הייתה נמוכה עד בינונית.
בניתוח לפי סוג ההתערבות נמצאה קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2026 נבחנה התרומה של תרגול יוגה נידרה להפחתת מצוקה פסיכולוגית ולשיפור איכות החיים בקרב חולי סרטן.
המחקר כלל 40 משתתפים בגיל 25-55 שקיבלו טיפולים נוגדי סרטן מסוגים שונים. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות, שתרגלה יוגה נידרה, או לקבוצת ביקורת שקיבלה את הטיפול הרפואי בלבד.
ההתערבות כללה מפגשי יוגה נידרה בני 25 דקות, פעמיים ביום, חמישה ימים בשבוע, במשך חודש.
בתחילת המחקר ובסיומו הוערכו רמת המצוקה הפסיכולוגית ואיכות החיים, לרבות תפקוד, תסמינים ומצב בריאותי כללי.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, קרא עוד
תוספי תזונה לשיפור בריאות מטבולית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 נבחנה ההשפעה של תיסוף חומצת האמינו טאורין על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
הסקירה כללה 34 מחקרים אקראיים מבוקרים, שבהם השתתפו בסך הכול 1,394 מבוגרים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים.
ברוב המחקרים נבחן טאורין כתוסף יחיד, ובאחרים נבדקה השפעתו בשילוב עם אימוני פעילות גופנית, דיאטה דלת קלוריות, דיאטה לירידה במשקל או התערבויות תזונתיות אחרות.
מינון הטאורין נע בין 500 ל-6,000 מ"ג ליום, ומשך ההתערבות נע בין שבוע לשישה חודשים.
בניתוח המשולב נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 נבחנה ההשפעה של תיסוף רזברטרול על מדדים מטבוליים בקרב מבוגרים.
רזברטרול הוא פוליפנול המצוי במזונות מהצומח כמו ענבים, פירות יער ובוטנים, שנמצא בעל השפעה נוגדת חמצון, נוגדת דלקת והגנה על כלי הדם. עם זאת, הממצאים ממחקרים אקראיים מבוקרים אינם עקביים, ולכן נדרשה הערכה מקיפה של השפעתו, בדגש על הפרעות מטבוליות הקשורות לשמנות.
הסקירה כללה 40 מחקרים אקראיים מבוקרים, שבהם השתתפו בסך הכול 2,551 מבוגרים. מרבית המשתתפים היו בריאים, עם שמנות ללא מחלות נלוות, או עם מצבים מטבוליים כגון סוכרת סוג 2, תסמונת מטבולית, כבד שומני או מחלות קרדיווסקולריות.
מינון הרזברטרול נע בין 10 ל-3,000 מ"ג ליום, ומשך ההתערבות נע בין 4 שבועות ל-12 חודשים.
בניתוח משולב של הנתונים נמצא כי תיסוף רזברטרול הוביל לשיפור מובהק בתנגודת לאינסולין, ברמות הכולסטרול הכללי, הטריגליצרידים ו-LDL, וכן בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ובמדדי הדלקת CRP, TNF-α ו-IL-6.
לעומת זאת, לא נמצאה השפעה עקבית על HDL, משקל הגוף, BMI, מסת השומן, היקף המותניים והירכיים, אנזימי הכבד או הצטברות השומן בכבד.
החוקרים מסכמים כי תיסוף רזברטרול עשוי לתרום לשיפור מתון במדדים מטבוליים ודלקתיים מסוימים, אך אינו משפיע באופן רחב על כלל גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים שנבדקו. לפיכך, הפוטנציאל שלו עשוי להיות רלוונטי בעיקר כתמיכה בהתערבויות המקובלות בקרב אנשים עם הפרעות מטבוליות, ולא כתחליף לטיפול באורח החיים או לטיפול תרופתי. החוקרים מדגישים את הצורך במחקרים אקראיים גדולים וארוכי טווח, תוך בחינת מינונים ותכשירים אחידים, כדי לקבוע את מקומו במניעה ובטיפול במחלות הקשורות לשמנות.
Shen CY, Li CP, Yu JT, Ho YJ, Tsai RY. Resveratrol Supplementation and its Potential Benefits in Obesity-related Non-communicable Diseases. In Vivo. 2026 Mar-Apr;40(2):748-783.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41760304/
במחקר אקראי מוצלב משנת 2026 נבחנה ההשפעה של תוסף ברברין על מדדים מטבוליים בקרב מבוגרים בריאים.
החוקרים מציינים כי לברברין פוטנציאל לשיפור הבריאות המטבולית, אך הזמינות הביולוגית הנמוכה שלו מחייבת שימוש במינונים גבוהים יחסית של 500-1,500 מ"ג ליום, העלולים לגרום להשפעות שליליות במערכת העיכול.
לפיכך, במחקר נבחנה היעילות של התוסף Metaberine™ שפותח בטכנולוגיה המאפשרת שימוש במינון נמוך משמעותית.
במחקר נכללו 36 משתתפים בריאים, בגיל ממוצע של 40 שנים, עם BMI ממוצע של 26 ורמת גלוקוז בצום בטווח של 100-125 מ"ג/דצ"ל.
המשתתפים קיבלו בסדר אקראי את התוסף במינון 200 מ"ג ליום, או פלסבו, כל תנאי במשך 14 יום, עם תקופת הפרדה של 7 ימים בין התנאים.
מדד התוצאה העיקרי היה רמת הגלוקוז בצום ולאחר מבחן העמסת סוכר, ובנוסף נבדקו מדדים נוספים של איזון גליקמי, פרופיל השומנים ומדדי בטיחות.
בהשוואה לפלסבו, קרא עוד
