תחליפי חלבון מהצומח | תזונה והזדקנות קוגניטיבית | תמיכה תזונתית בסרְטן
תחליפי חלבון מהצומח:
החלפת מזונות מהחי בתחליפים מהצומח,
תחליף בשר מבוסס סויה וסינתזת חלבון בשריר,
ותחליפי בשר מהצומח ורמות מיקרונוטריינטים.
תזונה והזדקנות קוגניטיבית:
איכות התזונה ובריאות המוח,
הקשר בין תזונה, דיכאון ואלצהיימר,
ופרופיל השומנים ואלצהיימר.
תמיכה תזונתית לחולים סרְטן:
עקרונות להתערבות תזונתית במטופלים,
סינביוטיקה בסרטן החלחולת,
וסיבים ופרוביוטיקה בסרטן קולורקטלי.
תחליפי חלבון מהצומח
במחקר משנת 2025 בוצעה סימולציה שנועדה להעריך כיצד החלפת בשר ומוצרי חלב בתחליפים מבוססי צומח עשויה להשפיע על הסיכון לחסרים תזונתיים ועל תמותה ממחלות כרוניות.
ברקע למחקר מציינים החוקרים כי תחליפי בשר וחלב צוברים פופולריות, אולם השפּעתם הכוללת על הבריאות עדיין אינה ברורה.
הניתוח מבוסס על נתוני התזונה של 2,121 משתתפים מסקר הבריאות הלאומי בצרפת.
במסגרת המחקר בוצעה סימולציה של תפריטים בעלי ערך קלורי זהה שבהם מוצרי הבשר והחלב הוחלפו בתחליפים מהצומח. בהתבסס על ההרכב התזונתי של תחליפים צמחיים ושל קטניות, נבנו פרופילים ממוצעים של תחליפים בשלוש רמות של איכות תזונה – גבוהה, ממוצעת ונמוכה.
בנוסף, נערך גם ניתוח של תרחישי ביניים שכללו החלפה של בשר בלבד או של מוצרי חלב בלבד.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תחליף בשר מבוסס סויה על סינתזת החלבון בשריר, בהשוואה לבשר בקר.
החוקרים מציינים כי תחליפי בשר מבוססי סויה הופכים פופולריים, אך לא ברור אם השפּעתם האנאבולית (בונת השריר) דומה לזו של בשר.
במחקר נכללו 24 משתתפים בריאים בגיל 18-40 עם BMI בטווח 20-32.
המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות אשר התבקשו לצרוך במועדים שונים:
קציצת בקר אחת סיפקה 27.3 גרם חלבון לעומת 20.5 גרם בקציצת סויה.
קצב סינתזת החלבון בשריר נמדד באמצעות סימון איזוטופי במשך 6 שעות לאחר הצריכה, ובנוסף הוערכו שיעורי סינתזה ופירוק חלבון בכל הגוף וכן ריכוז חומצות האמינו בפלזמה.
נמצא כי קצב סינתזת החלבון בשריר היה גבוה יותר לאחר צריכת קציצת בקר לעומת קציצת סויה אחת, אך לא נבדל באופן מובהק בהשוואה לצריכת שתי קציצות סויה.
בנוסף, ככל שריכוז חומצות האמינו החיוניות בפלזמה היה גבוה יותר, כך העלייה בסינתזת החלבון לאחר הארוחה הייתה גדולה יותר.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2026 נבחנה ההשפעה של תזונה הכוללת בשר מן החי לעומת תחליפי בשר מהצומח על הצריכה התזונתית ועל רמות מיקרונוטריינטים בקרב מבוגרים בסינגפור.
המחקר כלל 89 משתתפים שחולקו אקראית לשתי קבוצות, כאשר במסגרת ההתערבות הוחלפו מזונות עשירים בחלבון בתזונה הרגילה בכמויות זהות של בשר או של תחליפי בשר מהצומח למשך 8 שבועות.
במהלך המחקר נבחנו צריכת מיקרונוטריינטים, סמנים ביוכימיים בדם וכן צפיפות מינרלים בעצם.
המדדים המרכזיים שנבדקו היו צריכה תזונתית ורמה ביולוגית של ויטמין B12 ופולאט.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
תזונה והזדקנות קוגניטיבית
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין השינויים לאורך זמן באיכות התזונה וביחס מותניים לירכיים לבין זיכרון ותפקוד קוגניטיבי.
המחקר התבסס על נתונים ממחקר עוקבה שנערך בבריטניה החל משנת 1985, וכלל תת-מדגם של משתתפים שעברו הדמיה מוחית בין השנים 2012-2016.
בניתוח נכללו משתתפים בריאים, שבתחילת המעקב היו בני 48 בממוצע, ועברו הדמיה מוחית בגיל ממוצע של כ-70 שנה.
איכות התזונה הוערכה באמצעות המדד לאכילה בריאה ונמדדה בשלוש נקודות זמן לאורך 11 שנים (512 משתתפים). יחס מותניים לירכיים נמדד חמש פעמים לאורך 21 שנים (664 משתתפים). כ-80% מהמשתתפים שנכללו בניתוח היו גברים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבחן כיצד דפוס התזונה עשוי להשפיע על הקשר שבין תסמיני דיכאון וחרדה לבין סמנים בדם הקשורים לאלצהיימר.
המחקר כלל 89 משתתפים בריאים קוגניטיבית בני 60 ומעלה, אשר השתתפו במחקר אורך העוסק בהזדקנות במסגרתו עברו הערכה אחת ל-18 חודשים.
במסגרת הניתוח נבדקו מספר סמנים ביולוגיים בדם הקשורים לאלצהיימר (p-tau181, Aβ40, Aβ42, NfL, GFAP), לצד הערכה תזונתית מקיפה. איכות התזונה הוערכה על פי מדדים של דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH ודיאטה מערבית. תסמיני דיכאון וחרדה הוערכו באמצעות השאלונים HADS ו-GDS.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025 נבחנו הבדלים תלויי מגדר בפרופיל השומנים הקשורים במחלת אלצהיימר.
החוקרים מציינים כי שכיחות מחלת האלצהיימר גבוהה יותר בקרב נשים, כאשר כשני שלישים מהמאובחנים הם נשים, אולם ממצאים קיימים מראים כי תוחלת חיים ארוכה יותר אינה מסבירה באופן מלא את ההבדלים המגדריים בשכיחות המחלה.
מחקרים קודמים מציעים כי נשים עם אלצהיימר עשויות להיות מושפעות יותר מפגיעה בייצור האנרגיה במיטוכונדריה, פגיעה המשפיעה על חילוף החומרים של חומצות שומן ועשויה להתבטא בהבדלים בפרופיל השומנים.
במסגרת המחקר נאספו דגימות דם מ-841 משתתפים בגיל ממוצע של 76 שנים, משש מדינות באירופה, בהם 306 משתתפים עם אלצהיימר, 165 עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI) ו-370 עם תפקוד קוגניטיבי תקין.
החוקרים בחנו 268 סוגי שומנים שזוהו בדגימות הדם, והשוו בין המשתתפים בהתאם למצב הקוגניטיבי ולמגדר, תוך התאמה לגיל ולאזור גיאוגרפי.
באופן כללי נמצאו קרא עוד
תמיכה תזונתית לחולים סרְטן
בסקירה משנת 2026 הוערכו הראיות בנוגע להשפעה של התערבויות תזונתיות למניעה ולניהול של פגיעה במערכת העיכול על רקע טיפולי כימותרפיה בקרב מטופלים אונקולוגיים.
החוקרים מציינים כי רעילות במערכת העיכול היא אחת מתופעות הלוואי השכיחות והמשמעותיות של הטיפול האונקולוגי, העלולה להוביל לפגיעה באיכות החיים, לתת-תזונה, להפסקות בטיפול ולהעמסת יתר על מערכת הבריאות.
הסקירה כללה 25 פרסומים מדעיים, בהם 7 מסמכים הכוללים קווים מנחים והנחיות קליניות, 14 סקירות שיטתיות ו-4 מחקרים אקראיים מבוקרים.
בהתבסס על הראיות הקיימות, זוהו וסוכמו 30 המלצות מרכזיות, אשר סווגו לשישה תחומים עיקריים המהווים מסגרת לטיפול תזונתי תומך.
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות של תוספי סינביוטיקה בקרב חולי סרטן החלחולת (רקטום) העוברים טיפולי קרינה.
החוקרים מציינים כי טיפולי קרינה עלולים לגרום לפגיעה במערכת העיכול, ומציעים כי תוספי סינביוטיקה עשויים להפחית את הנזק למעי באמצעות השפעה על המיקרוביום הצמוד לרירית, הפחתת דלקת ושיפור תפקוד מחסום המעי.
המחקר כלל 30 מטופלים שיועדו לקבלת טיפול קרינה קדם-ניתוחי. המשתתפים חולקו ל-3 קבוצות:
משך ההתערבות היה שבועיים, החל משבוע לפני התחלת טיפול הקרינה.
לפני טיפול הקרינה ובסיומו נלקחו דגימות דם, צואה וביופסיות לצורך הערכת סמני דלקת, חדירות המעי, שינויים ברקמה והרכב המיקרוביום.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי משנת 2026 נבחנה ההשפעה של תיסוף סיבים תזונתיים בשילוב פרוביוטיקה בקרב מטופלים עם סרטן קולורקטלי מתקדם.
המחקר התבסס על פרוטוקול תמיכה תזונתית, וכלל מטופלים שבחרו לקבל תיסוף בנוסף לטיפול התזונתי הסטנדרטי.
המחקר כלל 80 מטופלים שקיבלו טיפול אנטי-סרטני (כימותרפיה או רדיותרפיה), אובחנו במצב של תת-תזונה והיו מסוגלים לצרוך מזון באופן פומי.
המשתתפים חולקו לשתי קבוצות לפי העדפה אישית, כל אחת כללה 40 מטופלים.
המטופלים בקבוצת הביקורת קיבלו תמיכה תזונתית סטנדרטית, הכוללת ייעוץ תזונתי ומזון רפואי לפי הצורך להשלמת צרכי האנרגיה והחלבון. המטופלים בקבוצת המחקר קיבלו בנוסף תיסוף יומי של 20 גרם אבקת סיבים תזונתיים (10 גרם אינולין, 4 גרם פקטין ו-5 גרם בטא-גלוקן) לצד כמוסת פרוביוטיקה שהכילה 2 מיליארד חיידקים מהזנים Lactobacillus acidophilus, Bifidobacterium lactis ו- Streptococcus thermophilus.
משך ההתערבות היה 12 שבועות, ובמהלכם נבחנה השפּעת התיסוף על הרכב המיקרוביום, הפעילות החיסונית, המצב התזונתי והתוצאות הקליניות, לרבות שיעור הישרדות לאחר 3 שנים ושיעור סיבוכים במהלך תקופת המחקר.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
