תזונה, פעילות גופנית ומשקל | טיפול בסכיזופרניה | תוספי תזונה בפעילות גופנית
תזונה, פעילות גופנית ומשקל:
השפּעת דיאטה ים-תיכונית על הרכב הגוף,
הגבלה קלורית פעילות גופנית להפחתת אחוז השומן,
והתערבות תזונתית לירידה במשקל.
גישות משלימות לטיפול בסכיזופרניה:
רפואת צמחים סינית לדיכאון בסכיזופרניה,
פרוביוטיקה להפחתת דלקת בסכיזופרניה,
וטיפול בעזרת בעלי חיים בהפרעות פסיכוטיות.
תוספי תזונה בפעילות גופנית:
תפקיד נוגדי חמצון בפעילות גופנית,
פרוביוטיקה למסת וכוח השריר,
והשפּעת קריאטין בגברים פעילים.
תזונה, פעילות גופנית ומשקל:
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על הרכב הגוף בקרב מבוגרים עם מחלות כרוניות. כמו כן, נבחנה השפּעת הדיאטה בשילוב פעילות גופנית ובשילוב הפחתה או הגבלה קלורית.
הסקירה כללה נתונים מ-17 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם משתתפים עם מגוון מחלות כרוניות, כולל מחלות קרדיווסקולריות, מחלות מטבוליות וסרטן. גיל המשתתפים הממוצע במחקרים נע בין 34 ל-69 שנים. משך ההתערבות במחקרים השונים נע בין חודשיים ל-3 שנים.
ב־11 מהמחקרים ההתערבות כללה דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית, וב-6 מחקרים הדיאטה לוותה בהפחתה או בהגבלה קלורית.
בנוסף, ב-10 מהמחקרים שולבה בהתערבות גם פעילות גופנית מסוגים שונים, כגון הנחיות לביצוע פעילות גופנית, פעילות אירובית, שילוב של פעילות אירובית ואימון התנגדות, או אימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה.
באופן כללי נמצא כי התערבות הכוללת דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בירידה מובהקת ב-BMI ובשומן בטני, לצד עלייה במסת הגוף הרזה.
בניתוח לפי סוג ההתערבות נמצא כי לדיאטה ים-תיכונית בלבד לא הייתה השפעה מובהקת על מדדי הרכב הגוף. לעומת זאת, התערבויות שכללו גם פעילות גופנית היו מלוות בירידה מובהקת במשקל הגוף (כ-2.5 ק"ג בממוצע), ב-BMI (כ-1 יחידה), בהיקף המותניים (כ-3.5 ס"מ) ובשומן הבטני (כ-102 גרם).
כאשר ההתערבות כללה הפחתה או הגבלה קלורית בשילוב פעילות גופנית, נצפה שיפור ב-BMI, במסת השומן ובשומן הבטני. לעומת זאת, התערבות שכללה פעילות גופנית ללא הפחתה או הגבלה קלורית הייתה מלווה בירידה במשקל הגוף ובהיקף המותניים.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על היעילות של דיאטה ים-תיכונית בשילוב פעילות גופנית לשיפור מדדי הרכב הגוף בקרב מטופלים עם מחלות כרוניות.
Sood S, Sylivris AL, Sualeheen A, Scott D, Tan SY, Villani A, Baguley BJ, Abbott G, Kiss N, Daly RM, George ES. The effects of Mediterranean diet with and without exercise on body composition in adults with chronic disease: A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Clin Nutr. 2025 Aug;51:222-239.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40614654/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה התדירות המיטבית של פעילות גופנית, בשילוב הגבלה קלורית, להשגת ירידה באחוז השומן בקרב חולי סוכרת סוג 2.
החוקרים מציינים כי ירידה בשומן הגוף היא אחד המנגנונים המרכזיים שבאמצעותם הגבלת צריכת קלוריות תורמת לשיפור המצב המטבולי בקרב חולים אלו. עם זאת, עדיין לא ברור עד כמה שילוב פעילות גופנית עם הגבלה קלורית מגביר את הירידה בשומן הגוף.
במחקר נכללו 82 משתתפים אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות למשך 16 שבועות:
מדד התוצאה העיקרי היה השינוי באחוז השומן בגוף, ובנוסף נבחן השינוי במסת הגוף הרזה ובנפח השומן הבטני.
תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, אחוז השומן בגוף ירד ב-3.5% בקבוצת הדיאטה בלבד, וב-6.3% ו-8.0% בקבוצות ששילבו דיאטה עם פעילות גופנית 3 ו-6 פעמים בשבוע, בהתאמה.
בהשוואה לקבוצת הדיאטה בלבד, שילוב פעילות גופנית הביא להפחתה נוספת באחוז השומן של 2.8% ו-4.5% בקבוצות שביצעו פעילות 3 ו-6 פעמים בשבוע, בהתאמה, ללא הבדל מובהק בין שתי תדירויות הפעילות.
עוד נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, דיאטה בלבד או דיאטה בשילוב פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע הובילו לירידה במסת הגוף הרזה, בעוד שפעילות גופנית בתדירות של 6 פעמים בשבוע תרמה לשמירה על מסת הגוף הרזה.
בנוסף, בהשוואה לקבוצת הביקורת נצפתה ירידה מובהקת בנפח השומן הבטני בכל קבוצות ההתערבות. הירידה הייתה גדולה יותר באופן מובהק בקרב המשתתפים שביצעו פעילות גופנית 6 פעמים בשבוע בהשוואה לקבוצת הדיאטה בלבד.
החוקרים מסכמים כי כל ההתערבויות נמצאו יעילות יותר מטיפול סטנדרטי בהפחתת אחוז השומן בגוף, כאשר שילוב פעילות גופנית בתדירות גבוהה עם הגבלה קלורית הוביל להפחתה גדולה יותר באחוז השומן בהשוואה להגבלה קלורית בלבד.
Lyngbæk MPP, Legaard GE, Nielsen NS, Durrer C, Almdal TP, Lund MAV, Liebetrau B, Ewertsen C, Lauridsen C, Solomon TPJ, Karstoft K, Pedersen BK, Ried-Larsen M. Effects of caloric restriction with different doses of exercise on fat loss in people living with type 2 diabetes: A secondary analysis of the DOSE-EX randomized clinical trial. J Sport Health Sci. 2025 Dec;14:100999.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39427878/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחן השילוב המיטבי של התערבות תזונתית ופעילות גופנית לעידוד ירידה במשקל ולשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים בקרב מבוגרים עם BMI מעל 27 ועם טרום-סוכרת.
המחקר כלל 83 משתתפים, אשר השתתפו כולם בתכנית לירידה במשקל שנמשכה 16 שבועות.
התכנית כללה מפגש קבוצתי שבועי בזום במשך שעה, וכן תכנית תזונה עם הפחתה קלורית מותאמת אישית הכוללת גרעון של 500-750 קק"ל ליום.
בשלב הראשון של המחקר חולקו המשתתפים באופן אקראי לצריכת דיאטה דלת פחמימות או דיאטה עם רמת פחמימות סטנדרטית (35% לעומת 50% מסך הצריכה הקלורית). תגובה לדיאטה הוגדרה כירידה של לפחות 2.5% ממשקל הגוף לאחר 4 שבועות.
בשלב השני, משתתפים שהגיבו לדיאטה המשיכו באותה ההתערבות עד להשלמת 16 שבועות.
לעומת זאת, משתתפים שלא הגיבו להתערבות הראשונית קיבלו בנוסף לדיאטה אחת משתי התערבויות נוספות: הגבלת זמן האכילה (חלון אכילה של 8 שעות ביום) או הדרכה בנושא פעילות גופנית.
מתוך 82 משתתפים שהשלימו את 4 השבועות הראשונים, 46 לא הגיבו להתערבות התזונתית הראשונית וחולקו אקראית לקבלת התערבות נוספת.
בסיום 16 השבועות קרא עוד
גישות משלימות לטיפול בסכיזופרניה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 הוערכה יעילותם של צמחי מרפא כטיפול תומך לתרופות אנטי-פסיכוטיות בקרב מטופלים עם סכיזופרניה הסובלים מדיכאון.
הסקירה התבססה על מחקרים אקראיים מבוקרים שבחנו את ההשפעה של טיפול צמחי הניתן בשילוב טיפול תרופתי, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כאשר מדד התוצאה העיקרי היה השינוי במדדי הדיכאון.
בסך הכול נכללו 12 מחקרים, כולם נערכו בסין, ובהם השתתפו 884 מטופלים בגיל ממוצע שנע בין 32 ל-46 שנים. משך ההתערבות במחקרים נע בין 6 ל-8 שבועות.
במחקרים אלה נעשה שימוש ב-5 פורמולות סיניות, שניתנו בצורת כמוסות, גרנולות או מרתח.
הרכב הצמחים בכל פורמולה היה מגוון, אך כמה צמחי מרפא חזרו והופיעו בתדירות גבוהה, ובהם צלע השור (Bupleurum), אדמונית (Paeonia), ליגוסטיקום (Ligusticum striatum), פטריית פוריה (Poria cocos) ושוש סיני (Glycyrrhiza uralensis).
ב-7 מהמחקרים דווחו השפעות שליליות, כאשר בקבוצות שקיבלו טיפול משולב נצפו בדרך כלל פחות השפעות שליליות, או השפעות בדרגת חומרה נמוכה יותר, בהשוואה לקבוצות הביקורת. ההשפעות השליליות השכיחות שדווחו במהלך הטיפול כללו כאבי ראש, נדודי שינה, חרדה, תסמינים אקסטרה-פירמידליים, טשטוש והפרעות במערכת העיכול.
הניתוח הכולל של הנתונים העלה כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של פרוביוטיקה על רמות דלקת בקרב מטופלים עם סכיזופרניה.
החוקרים מציינים כי רמות גבוהות של סמני דלקת עשויות להעיד על חוסר איזון במערכת החיסון, אשר עשוי להשפיע על חומרת התסמינים ועל התקדמות המחלה.
בסקירה נכללו 4 מחקרים אקראיים מבוקרים שבהם נבחנה השפּעת פרוביוטיקה על רמות ה-CRP.
ב-3 מתוך המחקרים נמצאה ירידה מובהקת ברמות ה-CRP בקבוצת הפרוביוטיקה בהשוואה לפלסבו, וגם בניתוח הכולל של הנתונים נמצא הבדל מובהק סטטיסטית.
להלן פירוט כל אחד מהמחקרים:
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 הוערכו העדויות הקיימות בנוגע להשפעות של טיפול בעזרת בעלי חיים על חומרת התסמינים ועל התפקוד הקוגניטיבי בקרב מטופלים עם הפרעות מהספקטרום הפסיכוטי.
הסקירה כללה 12 מחקרי התערבות בהם בסך הכול 408 מטופלים בגיל ממוצע שנע בין 37 ל-53 שנים, מתוכם 33% נשים.
רוב המשתתפים אובחנו עם סכיזופרניה, וכולם קיבלו את הטיפול הסטנדרטי המקובל, הכולל טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי והתערבויות משלימות כגון פעילות גופנית או טיפול באמנות.
ב-9 מהמחקרים ההתערבות כללה טיפול בעזרת כלבים, ובמחקרים אחרים נעשה שימוש בסוסים או בשילוב של כלבים וסוסים.
משך ההתערבות השתנה בין המחקרים ונע ממפגש יחיד ועד למפגשים שבועיים לאורך תקופה של עד 104 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
תוספי תזונה בפעילות גופנית
בנייר עמדה משנת 2026 שפורסם מטעם האגודה הבינלאומית לתזונת ספורט (ISSN) מוצגת עמדת הארגון בנוגע לתפקידם של נוגדי חמצון תזונתיים בפעילות גופנית.
הכותבים מדגישים כי לנוגדי חמצון עשוי להיות תפקיד חשוב בתהליכי ההתאוששות לאחר פעילות גופנית, אולם צריכה במינונים גבוהים במיוחד עלולה לפגוע בתהליכי ההסתגלות הפיזיולוגיים לאימון. בעוד שמערכות ההגנה האנדוגניות של הגוף מסוגלות לשמור על איזון חמצוני, צריכה תזונתית של נוגדי חמצון עשויה לסייע בהפחתת עומס חמצוני מוגבר, במיוחד לאחר אימונים עצימים או כאשר ההתאוששות אינה מספקת. השפּעתם של נוגדי חמצון תזונתיים תלויה במספר גורמים, בהם עיתוי הצריכה, המינון, סוג הרכיב וכן מאפיינים אישיים של המתאמן.
תחילה מוצגים עקרונות הבסיס הנוגעים לנוגדי חמצון, לרבות הגדרתם ומנגנוני הפעילות שלהם בגוף, וכן פעילותם במהלך פעילות גופנית והשפּעתם על תהליכים פיזיולוגיים הקשורים לנזק חמצוני ולתגובה הדלקתית.
בהמשך מפורטים רכיבים נוגדי חמצון המצויים במזון, ובהם פלבונואידים, פוליפנוֹלים, טוקופרולים וקרוטנואידים. כמו כן מוצגות העדויות בנוגע להשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של מגוון תוספי תזונה בעלי פעילות נוגדת חמצון, בהם חומצה אלפא-ליפואית, ויתניה משכרת, אסטקסנטין, סלק, פירות יער ודובדבנים, קקאו, קו-אנזים Q10, כורכומין, קריאטין, פוקוקסנטין, גלוטתיון, תה ירוק, לוטאין וזאקסנטין, חומצות שומן אומגה 3, רימון ואורוליטין A, פיקנוגנול, קוורצטין, רזברטרול, סלניום, ספירולינה, סולפורפאן, ויטמיני A ו-C ואבץ.
ישנה התייחסות גם לשיקולים ייחודיים עבור אוכלוסיות ספציפיות, כגון קשישים, ספורטאים מקצועיים, חיילים, שוטרים וכבאים, וכן התייחסות להבדלים אפשריים בין נשים לגברים בתגובה לנוגדי חמצון.
בנייר העמדה מסוכמות 10 נקודות מרכזיות המשקפות את עמדת ה-ISSN: קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה היעילות של תוסף פרוביוטיקה לשיפור מסת וכוח השריר.
החוקרים מציינים כי עיכול וספיגה יעילים של חלבונים תורמים לשיפור הביצועים ולהתאוששות טובה יותר בקרב העוסקים בפעילות גופנית. בהתאם לכך, שיפור יכולת העיכול של חלבונים עשוי להוות אסטרטגיה תזונתית לשמירה על מצב בריאותי תקין ועל ביצועים מיטביים בפעילות ספורטיבית.
במחקר השתתפו 72 גברים צעירים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה אבקת חלבון מי גבינה בתוספת פרוביוטיקה, ולקבוצת ביקורת שקיבלה אבקת חלבון בלבד. ההתערבות נמשכה 12 שבועות, ובמהלכה קיבלו המשתתפים שמונה מנות ביום. כל מנה הכילה 3 גרם אבקת חלבון ו-6 מיליארד חיידקים מהזן Weizmannia coagulans.
בתחילת המחקר ובסיומו בוצעו למשתתפים מבחני כוח והערכת הרכב הגוף. בנוסף נאספו דגימות דם וצואה לצורך הערכת פעילות אנזימי עיכול, מדדים ביוכימיים ורמות חומצות אמינו והורמונים בדם.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה ההשפעה של העמסת קריאטין מונוהידרט (CrM) על מדדי שינה, ביצועים גופניים, יכולת קוגניטיבית והתאוששות בקרב גברים פעילים גופנית.
החוקרים מציינים כי קריאטין מוכר היטב כתוסף המשפר ביצועים גופניים ומאיץ התאוששות, אולם השפעותיו על מדדי שינה ועל תפקוד קוגניטיבי טרם נחקרו באופן מקיף.
במחקר השתתפו 14 גברים בריאים ופעילים גופנית, אשר צרכו בסדר אקראי 20 גרם ליום של קריאטין מונוהידרט או פלסבו, כל אחד למשך 7 ימים. במהלך תקופת המחקר התבקשו המשתתפים לשמור על שגרת האימונים הרגילה שלהם.
מדדי השינה נמדדו לאורך תקופת ההתערבות באמצעות שעון יד. בסיום כל אחד מתנאי ההתערבות התבקשו המשתתפים להעריך את איכות השינה, את תחושת הרווחה הכללית ואת מצבם הרגשי. בנוסף, הוערכו ביצועים גופניים, רמת העייפות והמאמץ הנתפס, וכן מדדים של התאוששות וכאבי שרירים. כמו כן, בוצעה הערכה של התפקוד הקוגניטיבי.
תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לפלסבו, תיסוף קריאטין תרם לשיפור באיכות השינה והיה קשור להקדמת שעת השינה. עם זאת, לא נמצאה השפעה על זמן ההירדמות, על יעילות השינה או על משך השינה הכולל.
עוד נמצא כי קרא עוד
