תזונה ושמנוּת | נשים בגיל הפוֹריות | בריאות בגיל השלישי | תפקוד קוֹגניטיבי
תזונה ושמנוּת:
הקשר בין תזונה בת-קיימא למשקל,
ההשפעה של מזון מעובד על ירידה במשקל,
קבוצות מזון הקשורות לעודף משקל,
ותרומת אגוזים לירידה במשקל.
הטיפול בנשים בגיל הפוֹריות:
אמצעי מניעה הורמונליים וסיכון לסרטן שד,
זעפרן לטיפול בהפרעות במערכת הרבייה,
פרוביוטיקה לטיפול בזיהום חיידקי,
ורפואת צמחים קוריאנית לכאבי מחזור.
תזונה ובריאות בגיל השלישי:
הקשר בין מצב תזונתי וגופני למדדי בריאות,
הקשר בין צריכת חלבון לסיכון לשבריריות,
חומצות אמינו מסועפות שרשרת והסיכון לסרקופניה,
ודפוס תזונה כגורם בתהליך ההזדקנות.
רכיבים טבעיים ותפקוד קוֹגניטיבי:
השפעת אנתוציאנינים על תפקוד קוגניטיבי,
השפעת ארוניה על תפקוד קוגניטיבי בקשישים,
השפעת אוכמניות במבוגרים עם תסמונת מטבולית,
והשפעת גווארנה ותה ירוק על הביצועים הקוגניטיביים.
תזונה ושמנוּת
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין היענות לתזונה בת-קיימא לבין שינויים במשקל הגוף והסיכון להתפתחות עודף משקל או שמנות.
דיאטת ה-EAT-Lancet נועדה לקדם תזונה מיטבית למניעת שמנות ומחלות כרוניות, לצד צמצום ההשפעה הסביבתית של מערכות המזון ושמירה על משאבי הטבע והאקלים. הדיאטה מבוססת בעיקרה על מזונות מהצומח ברמת עיבוד נמוכה, בדגש על קטניות, אגוזים ודגנים מלאים, על צריכה מתונה של דגים, ביצים, עוף ומוצרי חלב, ועל הפחתה משמעותית בצריכת בשר אדום, דגנים מלוטשים ומזונות עתירי סוכר ושומן.
הניתוח התבסס על נתונים ממחקר עוקבה שנערך בצרפת בין השנים 2009-2023 וכלל 51,711 מבוגרים.
על סמך נתוני התזונה שנאספו במהלך השנתיים הראשונות למחקר, חושב לכל משתתף ציון היענות לדיאטת EAT-Lancet, כאשר ציון גבוה יותר שיקף התאמה טובה יותר לעקרונות הדיאטה.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 8.7 שנים תועדו 4,250 מקרים של עודף משקל ו-1,604 מקרים של שמנות.
נמצא כי משתתפים עם ציוני הדיאטה הנמוכים ביותר (חמישון תחתון) היו בעלי המשקל הגבוה ביותר בתחילת המחקר, וכן נטו לעלייה גדולה יותר במשקל לאורך זמן בהשוואה למשתתפים עם ציונים גבוהים יותר.
עוד נמצא כי משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר לעומת הנמוכים ביותר היו בסיכון נמוך ב-40% להתפתחות עודף משקל לאורך זמן, כאשר שיעור המקרים לכל 100,000 שנות אדם היה 2,400 לעומת 1,200, בהתאמה. קשר זה היה משמעותי בעיקר בקרב נשים.
מגמה דומה נמצאה בהתייחס לסיכון לשמנות, עם סיכון נמוך ב-66% בקרב המשתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר לעומת הנמוכים ביותר.
החוקרים מסכמים כי היענות גבוהה לתזונה בת-קיימא בהתאם לעקרונות ה-EAT-Lancet לוותה במשקל גוף נמוך יותר ובסיכון מופחת להתפתחות עודף משקל או שמנות. ממצאים אלה מחזקים את הפוטנציאל של קידום תזונה בת-קיימא מבוססת צומח כאסטרטגיה יעילה להתמודדות עם שמנות, המהווה אתגר עולמי בתחום בריאות הציבור.
Berthy F, Toujgani H, Duquenne P, Fezeu LK, Lairon D, Pointereau P, Touvier M, Hercberg S, Galan P, Allès B, Baudry J, Kesse-Guyot E. Prospective association of the EAT-Lancet reference diet with body weight changes and incidence of overweight and obesity in a French cohort. Am J Clin Nutr. 2025 Aug;122(2):450-459.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40553762/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של צריכת מזון מעובד על הירידה במשקל במסגרת דיאטה טבעונית.
מחקר זה מהווה ניתוח משני למחקר קודם, אשר הדגים כי דיאטה טבעונית הובילה לירידה משמעותית יותר במשקל בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא ביצעה שינוי תזונתי.
מטרת הניתוח הנוכחי הייתה להעריך האם מידת עיבוד המזון ומקור המזון (מהחי לעומת מהצומח) משפיעים באופן שונה על משקל הגוף, על רקע ממצאים קודמים המצביעים מחד על יתרונותיה של תזונה צמחית, ומאידך על קשר אפשרי בין צריכת מזונות אולטרה-מעובדים לעלייה במשקל.
במחקר השתתפו 244 מבוגרים עם עודף משקל, אשר חולקו אקראית לקבוצת התערבות שצרכה דיאטה טבעונית דלת שומן או לקבוצת ביקורת שלא שינתה את תזונתה. משך ההתערבות היה 16 שבועות.
המשתתפים מילאו יומני אכילה במשך שלושה ימים רצופים, והמזונות שדווחו סווגו לפי שיטת NOVA, המחלקת מזונות לארבע קטגוריות בהתאם לדרגת העיבוד.
הממצאים הצביעו על כך שעלייה בצריכת מזונות מהחי הייתה קשורה בעלייה במשקל, כאשר קשר זה היה מובהק בכל דרגות העיבוד לפי סיווג NOVA. לעומת זאת, עלייה בצריכת מזונות מהצומח לא נמצאה קשורה באופן מובהק לעלייה במשקל. יתרה מכך, ירידה בצריכת מזונות מהחי, בכל רמות העיבוד, נמצאה כמנבא מרכזי לירידה במשקל.
נראה כי הירידה במשקל נבעה בעיקר מירידה בצריכת שומן ואנרגיה ומעלייה בצריכת סיבים תזונתיים, וכן מעלייה בהוצאה האנרגטית בשל האפקט התרמי של המזון.
החוקרים מסכמים כי החלפת מזונות מהחי במזונות מהצומח עשויה לתרום לירידה במשקל, גם כאשר התזונה כוללת מזונות מעובדים.
לקריאה נוספת על המחקר: https://www.naturopedia.com/article.asp?rId=1681
Kahleova H, Znayenko-Miller T, Jayaraman A, Motoa G, Chiavaroli L, Holubkov R, Barnard ND. Vegan diet, processed foods, and body weight: a secondary analysis of a randomized clinical trial. Nutr Metab (Lond). 2025 Mar 11;22(1):21.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40069879/
בסקירה מקיפה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת 14 קבוצות מזון שונות לבין הסיכון לעודף משקל ולשמנות בקרב מבוגרים.
הניתוח התבסס על מכלול הראיות הזמינות מסקירות שיטתיות ומטה-אנליזות, אשר כללו נתונים ממחקרי אורך (עוקבה או מקרה-ביקורת) וכן ממחקרים מבוקרים.
קבוצות המזון שנכללו בניתוח היו: דגנים מלאים, דגנים מלוטשים, פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, דגים, ביצים, מוצרי חלב, בשר אדום, בשר לבן (עוף והודו), בשר מעובד, סוכר מוסף ומשקאות ממותקים בסוכר.
בסך הכול נכללו 13 סקירות שיטתיות, מתוכן 8 עם מטה-אנליזה ו-5 ללא מטה-אנליזה.
מספר המשתתפים שנכללו בניתוח בכל קבוצת מזון נע בין 19,885 משתתפים (7,183 מקרים) בניתוח הקשר לבשר אדום, ועד 520,331 משתתפים (91,256 מקרים) בניתוח הקשר לאגוזים.
הממצאים הצביעו על כך קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של צריכת אגוזים על ירידה במשקל במסגרת דיאטה מוגבלת קלורית.
הסקירה כללה 16 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,291 משתתפים.
מבין המחקרים שנכללו, ההשפעה של שקדים נבחנה ב-5 מחקרים, בוטנים ב-4, פיסטוקים ב-2, אגוזי מלך ב-2, ותערובות שונות ב-3.
המינון היומי שנבדק נע בין 28 ל-84 גרם, ומשך ההתערבות נע בין 4 ל-72 שבועות.
ההגבלה הקלורית הוגדרה כצריכה קלורית קבועה או כהפחתה באחוזים, כאשר ברוב המחקרים דווחה הפחתה של 250 עד 1,000 קלוריות ליום. קבוצות הביקורת כללו ברובן דיאטה מוגבלת קלורית ללא תוספת אגוזים.
הניתוח הכולל העלה כי קרא עוד
הטיפול בנשים בגיל הפוֹריות
במחקר עוקבה משנת 2025 הוערכו ההבדלים בסיכון לסרטן השד הקשורים לשימוש בסוגים שונים של אמצעי מניעה הורמונליים.
המחקר נערך בשוודיה וכלל את כלל הנערות והנשים שהיו בגיל 13-49 בתחילת תקופת המעקב, ללא היסטוריה של סרטן השד, סרטן השחלה, סרטן צוואר הרחם, סרטן הרחם, כריתת שחלות דו-צדדית או טיפולי פוריות.
המעקב התבצע בין השנים 2006 ל-2019, והסתיים עם הגעת המשתתפות לגיל 50, אבחנה של סרטן שד או בתום תקופת המחקר.
במסגרת המחקר נבחן שימוש אי-פעם באמצעי מניעה הורמונליים ומשך השימוש, תוך סיווג לפי סוג ההורמון וצורת השימוש. מדד התוצאה העיקרי היה אבחנה חדשה של סרטן שד, חודרני או לא-חודרני.
בניתוח נכללו למעלה משני מיליוני משתתפות, מהן 1,284,613 דיווחו על שימוש באמצעי מניעה הורמונליים. במהלך תקופת המעקב אובחנו 16,385 מקרים חדשים של סרטן שד, 8,485 בקרב משתמשות ו-7,900 בקרב נשים שלא השתמשו באמצעי מניעה הורמונליים.
בהשוואה לאי-שימוש, שימוש אי-פעם באמצעי מניעה הורמונליים היה קשור לעלייה של 24% בסיכון לסרטן השד, נתון המבטא מקרה אחד נוסף לכל 7,752 משתמשות.
הסיכון היה גבוה ב-12% בקרב משתמשות בתכשירים משולבים (אסטרוגן ופרוגסטרון), וב-21% בקרב משתמשות בתכשירים המבוססים על פרוגסטרון בלבד.
בניתוח לפי סוג התכשיר נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית משנת 2024 נבחנה היעילות של זעפרן (Crocus sativus) ורכיביו הפעילים בטיפול בהפרעות במערכת הרבייה הנשית.
הסקירה כללה 50 מחקרים, מהם 12 מחקרים קליניים והיתר מחקרים פרה-קליניים.
במסגרת הסקירה הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של זעפרן על מגוון היבטים הקשורים בבריאות מערכת הרבייה הנשית, בהם: השפעה מגינה על הרחם והשחלות; השפעה על הפעילות ההורמונלית, לרבות ביוץ ותסמונת השחלות הפוליציסטיות; הקלה בתסמונת קדם-וסתית ובכאבי מחזור; השפעות בגיל המעבר; השפעה על הפרעות בתפקוד המיני; השפעות הקשורות ללידה (עייפות, חרדה, כאב ומשך הלידה); וכן השפעות אפשריות על סרטן צוואר הרחם וסרטן השחלות.
בנוסף, הוצגו נתונים בנוגע לרעילות ולהשפעות שליליות אפשריות.
מהסקירה עולה כי קרא עוד
בסקירה שיטתית משנת 2025 הוערכו העדויות לגבי היעילות של פרוביוטיקה לטיפול בזיהום חיידקי של הנרתיק (וגינוזיס חיידקי) ולמניעת הישנות.
מטרת המחקר הייתה לבחון מהו הטיפול המיטבי בהתייחס למין ולזן החיידקים, לתוצאות הקליניות, למינון, למשך הטיפול ולהשפעות השליליות, בהתבסס על ממצאים ממחקרים אקראיים מבוקרים.
הסקירה כללה 16 מחקרים, בהם נכללו נשים בטווח גיל ממוצע שנע בין 29 ל-60 שנים.
במחקרים נעשה שימוש במגוון זנים ומינונים של תוספי פרוביוטיקה, כאשר משך ההתערבות נע בין 6 ימים ל-4 חודשים. האבחנה של זיהום חיידקי התבססה בעיקר על המדד Nugent score.
הממצאים הצביעו על כך קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2026 הוערכה היעילות והבטיחות של שימוש בצמחי מרפא לטיפול בכאבי מחזור.
המחקר נערך ב-33 מרפאות ובבית חולים אחד ברחבי קוריאה, וכלל בסך הכול 135 נשים.
המשתתפות סווגו לשלוש קבוצות בהתאם לסוג הטיפול שקיבלו:
כלל הטיפולים הותאמו באופן אישי על פי עקרונות הרפואה הקוריאנית, בהתאם למאפייני המטופלת, חומרת התסמינים, דפוס המחזור והאבחנה הקלינית. מינון סטנדרטי הוגדר כנטילה של 80-120 מ"ל פעמיים ביום, למשך מחזור וסת אחד לפחות.
במדדי הבסיס נצפו הבדלים בין הקבוצות, וניכר כי בחירת סוג הטיפול שיקפה את חומרת התסמינים כך שנשים שסבלו מתסמינים חמורים יותר נטו לקבל טיפול משולב.
מהתוצאות עולה כי קרא עוד
תזונה ובריאות בגיל השלישי
במחקר אורך משנת 2025 נבחנו הקשרים בין מצב תזונתי ומצב גופני לבין מדדי בריאות שונים בקרב קשישים, וכן נבדק תפקידו של המצב הגופני בקשר שבין מצב תזונתי לבין מדדי הבריאות לאורך זמן.
המחקר נערך בסינגפור והתבסס על נתונים מסקר בריאות מבוסס אוכלוסייה.
במדגם נכללו 699 מבוגרים בני 60 ומעלה, אשר נבדקו אחת לשנה במשך שלוש שנים (שלוש נקודות מדידה). בכל נקודת זמן בוצעה הערכה תזונתית, ועל פיה סווגו המשתתפים כסובלים מחסר תזונתי או כבעלי מצב תזונתי תקין.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת חלבון כוללת, חלבון מהחי וחלבון מהצומח לבין הסיכון לשבריריות.
הסקירה כללה 7 מחקרי עוקבה בהם סך הכול 125,322 משתתפים ו-18,486 מקרים של שבריריות. משך המעקב נע בין 3 ל-22 שנים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2026 נבחן הקשר בין גורמים תזונתיים ורמות חומצות אמינו מסועפות שרשרת (BCAAs) לבין הסיכון לסרקופניה בקרב קשישים.
החוקרים מציינים כי BCAAs, שמקורן בעיקר בתזונה, עשויות לעודד סינתזת חלבון בשריר ולתרום לשימור מסת השריר. עם זאת, רמות גבוהות שלהן נקשרו גם לעלייה בתנגודת לאינסולין, ועל כן ייתכן כי השפעתן משתנה בהתאם למצב המטבולי.
המחקר כלל 2994 משתתפים מעל גיל 65, מהם 433 משתתפים חולי סוכרת. בתחילת המעקב הוערכה הצריכה התזונתית ונמדדו רמות BCAAs בדם. משך המעקב היה 4 שנים.
בניתוח חתך נמצא קרא עוד
בסקירה משנת 2025 מוערכות העדויות העדכניות בנוגע להשפעתם האפשרית של דפוסי תזונה שונים על תהליך ההזדקנות ועל מצבים רפואיים הקשורים לגיל, ובהם מחלות קרדיווסקולריות, סרטן, מחלות ניוון עצבי ותסמונת מטבולית.
החוקרים מדגישים כי התזונה מהווה גורם מרכזי היכול לעכב או להאיץ את הופעתן של מחלות הקשורות לגיל, ובכך להשפיע באופן מהותי על מסלול ההזדקנות ועל תוחלת החיים הבריאה.
הסקירה מתמקדת בקשרים המורכבים שבין תזונה לבין מנגנונים תאיים ומסלולים מולקולריים המעורבים בתהליך ההזדקנות. בין היתר נבחנים תהליכי דלקת כרונית, עקה חמצונית, מסלולים מטבוליים הקשורים לרגישות לאינסולין ולמטבוליזם של שומנים, וכן השפעות על בריאות התא.
במסגרת הסקירה מוצגים דפוסי תזונה שונים, הדיאטה הים-תיכונית, הדיאטה היפנית, תזונה צמחונית וטבעונית, וכן דיאטות דלות פחמימות וקטוגניות, בהקשר להשפעתם האפשרית על אריכות ימים ועל שנות חיים בבריאות טובה.
כל אחד מדפוסי תזונה אלה מאופיין בפרופיל תזונתי ייחודי, הכולל דגש על קבוצות מזון מסוימות, הרכב שונה של מאקרונוטריינטים ורכיבים פעילים, אשר עשויים להשפיע בדרכים מגוונות על תהליכי ההזדקנות ועל הסיכון להתפתחות מחלות כרוניות.
בנוסף, נבחנים גם היבטים תזונתיים ספציפיים כגון הגבלה קלורית, צום לסירוגין ותוספי תזונה, לאור פוטנציאל ההשפעה שלהם על מנגנונים ביולוגיים מרכזיים ועל האטת תהליכי הזדקנות.
מנגד, קרא עוד
רכיבים טבעיים ותפקוד קוגניטיבי
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של אנתוציאנינים על התפקוד הקוגניטיבי.
בניתוח נכללו 59 מחקרים אקראיים מבוקרים, מהם 34 מחקרים נערכו בקרב משתתפים בריאים, 22 מחקרים בקרב משתתפים עם בעיות מנטליות או קוגניטיביות, ו-3 מחקרים בקרב משתתפים עם בעיות בריאותיות אחרות.
ההתערבויות כללו תוספי אנתוציאנינים או צריכת מזונות עשירים באנתוציאנינים, כגון מיצי פירות יער שונים, מיץ ענבים ומיץ רימונים. משך ההתערבות נע בין שבוע אחד ל-12 חודשים.
בניתוח הכולל נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2026 נבחנה ההשפעה של ארוניה (Aronia melanocarpa) על תפקוד קוגניטיבי בקרב קשישים עם עודף משקל או שמנות.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של תוסף ארוניה עשיר באנתוציאנינים על תפקוד כלי הדם במוח ועל ביצועים קוגניטיביים בקרב אוכלוסייה בסיכון מוגבר לפגיעה קוגניטיבית.
המחקר כלל 30 משתתפים בריאים בגיל ממוצע של 65 עם BMI ממוצע של 28.
כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי תוסף ארוניה או פלסבו, כל אחד למשך 6 שבועות.
התוסף Brainberry® ניתן בכמוסה אחת ביום עם מים לפני ארוחת הבוקר. כל כמוסה הכילה 160 מ"ג מיצוי ארוניה מתוכם 40 מ"ג אנתוציאנינים.
בסוף כל תקופת התערבות נמדדה זרימת הדם המוחית (CBF), הוערכו ביצועים קוגניטיביים ונמדדו פרפוזיה מוחית ותפקוד וסקולרי פריפרי.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של צריכת אוכמניות על תפקוד קוגניטיבי ומצב רוח בקרב מבוגרים עם התסמונת המטבולית.
החוקרים מציינים כי צריכת אנתוציאנינים ואוכמניות נקשרה באופן חיובי לתפקוד קוגניטיבי הן במחקרי אוכלוסייה והן בניסויים מבוקרים, אולם קיימים נתונים מוגבלים באשר להשפעתה בקרב מבוגרים עם תסמונת מטבולית ותפקוד קוגניטיבי תקין.
המחקר כלל 138 משתתפים בגיל 50-75, עם BMI של 25 ומעלה ולפחות 3 מאפיינים של התסמונת המטבולית, ללא דיווח על ליקוי קוגניטיבי.
המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות, שתי קבוצות התערבות שקיבלו אבקת אוכמניות מיובשות בהקפאה במינון יומי השווה לצריכת חצי כוס או כוס אחת של אוכמניות טריות, וקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו בעל ערך קלורי זהה. משך ההתערבות היה 6 חודשים.
בנוסף, בתת-מדגם נבחנה ההשפעה האקוטית של מנה אחת במינון הגבוה (23 משתתפים) בהשוואה לפלסבו (22 משתתפים). במסגרת זו הוערכה התגובה המטבולית והקוגניטיבית לאחר ארוחה עתירת שומן וסוכר.
בניתוח הנוכחי נבדקו מדדי מצב רוח, ערנות, תפקוד קוגניטיבי ואיכות שינה, וכן נמדדו רמות מטבוליטים של אנתוציאנינים בדם ובשתן, ונקבעה נשאות לגן ApoE.
נמצא כי קרא עוד
במחקר קליני משנת 2025 נבחנה ההשפעה של השימוש בתוספי גווארנה (Paullinia cupana) ותה ירוק (Camellia sinensis) על תפקודים קוגניטיביים בקרב סטודנטים.
המחקר, שנערך ברומניה, כלל 33 סטודנטים בגיל 19-25.
כל המשתתפים צרכו אבקת גווארנה במינון יומי של 2 גרם במשך 10 ימים. לאחר תקופת הפרדה של 72 שעות המשתתפים צרכו תוסף תה ירוק במינון יומי של 1.5 גרם במשך 10 ימים נוספים.
לפני ואחרי כל תקופת התערבות בוצעה הערכה קוגניטיבית, תוך התמקדות במדדים של זמן תגובה, מהירות עיבוד וקשב. בנוסף, נאספו נתונים על המצב הבריאותי של המשתתפים והערכה סובייקטיבית ביחס להשפעה ולשימוש בתוספים.
