דיכאוֹן עונתי | ההשפעה של קפה | אורח חיים בריא וילדים | שיפור התפקוד הקוגנטיבי
דיכאוֹן עונתי:
אורח חיים וטיפול בדיכאון עונתי,
ויטמינים למניעה ולטיפול בדיכאון,
טיפול באור לדיכאון עונתי,
ופעילות גופנית להקלה על דיכאון עונתי.
ההשפעה הבריאותית של קפה:
הוספת סוכר לקפה וסוכרת סוג 2,
תזמון צריכת הקפה ותמותה?
צריכת קפה סרטן ראש וצוואר,
וצריכת קפה ותה והקשר לדמנציה.
אורח חיים בריא בקרב ילדים:
דפוסי תזונה ופעילות גופנית בגיל ההתבגרות,
התרומה של התנהגות פרו-חברתית,
הקשר בין שינה ואוכלוסיית חיידקי המעי,
ואסטקסנטין להפחתת עומס עיני.
תוספי תזונה לשיפור תפקוד קוגניטיבי:
פרוביוטיקה לשיפור התפקוד הקוגניטיבי,
ההשפעה של חלבון מי גבינה,
ההשפעה של תוסף עשיר בנוגדי חמצון,
ותוסף תזונה לשיפור הזיכרון.
דיכאוֹן עונתי
להלן מספר מחקרים בנושא דיכאון עונתי (SAD), תת-סוג של דיכאון קליני המאופיין בהופעה מחזורית של תסמיני דיכאון בהתאם לעונות השנה, בעיקר עם הפחתת החשיפה לאור השמש.
בסקירה שיטתית משנת 2024 נבחנו הראיות הקיימות בנוגע ליעילותן של התערבויות ממוקדות באורח החיים כגישה טיפולית לדיכאון עונתי (SAD).
החוקרים מציינים כי הטיפולים הסטנדרטיים לדיכאון עונתי כוללים טיפול באור וטיפול תרופתי, אך בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות באפשרויות טיפול משלימות המתמקדות בשינוי אורח החיים.
בסקירה נכללו 6 מחקרים אקראיים מבוקרים, שנערכו כולם במהלך עונת החורף ונמשכו בין 1 ל-6 שבועות. המחקרים בחנו מגוון התערבויות אורח חיים, ובהן:
קבוצות הביקורת במחקרים קיבלו טיפול באור, פלסבו או לא קיבלו כל התערבות. בשל ההטרוגניות בין המחקרים, לא בוצע ניתוח משולב (מטה-אנליזה) של התוצאות.
באופן כללי, הממצאים מצביעים על פוטנציאל ליעילות של התערבויות באורח החיים בטיפול בדיכאון עונתי. עם זאת, החוקרים מדגישים כי הראיות הקיימות מועטות, וכי עקב מגבלות מתודולוגיות של המחקרים שנכללו לא ניתן לקבוע מסקנות חד-משמעיות. נוסף על כך, מרבית המחקרים לא דיווחו על השפעות שליליות, ולכן לא ניתן להעריך את היבטי הבטיחות של ההתערבויות.
החוקרים מסכמים כי נדרשים מחקרים נוספים על מנת לגבש המלצות מבוססות ראיות ובכך להרחיב את מגוון אפשרויות הטיפול בדיכאון עונתי.
Rothenberg M, Nussbaumer-Streit B, Pjrek E, Winkler D. Lifestyle modification as intervention for seasonal affective disorder: A systematic review. J Psychiatr Res. 2024 Jun;174:209-219.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38653029/
בסקירה משנת 2024 נבחן התפקיד והיעילות של ויטמינים למניעה ולטיפול בדיכאון ובדיכאון עונתי (SAD).
בתחילת הסקירה מוצגים המאפיינים של דיכאון קליני ודיכאון עונתי, ובהמשך נבחנים הקשרים שבין ויטמינים שונים לבין תסמיני דיכאון, תוך התמקדות בוויטמיני B, ויטמין C וויטמין D. כמו כן, מפורטות אסטרטגיות למניעה ולטיפול בדיכאון עונתי, בדגש על טיפול באור.
באופן כללי, ממצאי הסקירה מצביעים על תרומה חיובית לצריכת ויטמינים, הן ממקורות תזונתיים והן מתוספי תזונה, במניעה ובטיפול בדיכאון.
להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה:
החוקרים מסכמים כי על אף העדויות המצטברות לתרומתם של ויטמיני B, C ו־D במניעה ובטיפול בדיכאון, נדרש מחקר נוסף להעמקת ההבנה של המנגנונים הביולוגיים המעורבים ולפיתוח אסטרטגיות התערבות יעילות. בנוסף, יש צורך בבחינה נוספת של יעילות טיפול באור ושל המנגנונים המעורבים.
Jahan-Mihan A, Stevens P, Medero-Alfonso S, Brace G, Overby LK, Berg K, Labyak C. The Role of Water-Soluble Vitamins and Vitamin D in Prevention and Treatment of Depression and Seasonal Affective Disorder in Adults. Nutrients. 2024 Jun 17;16(12):1902.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38931257/
במטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה היעילות של מגוון אסטרטגיות לטיפול בדיכאון עונתי (SAD).
הניתוח כלל 21 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,037 משתתפים שאובחנו עם דיכאון עונתי.
במחקרים אלו נבחנו ארבע גישות טיפול עיקריות: טיפול באור, טיפול תרופתי באמצעות נוגדי דיכאון, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ושימוש במטהר אוויר המפיק יונים שליליים, כאשר מרבית המחקרים התמקדו בהשפּעתו של טיפול באור מסוגים שונים.
מניתוח כולל של הנתונים עלה כי טיפול באור נמצא יעיל יותר בהפחתת תסמיני דיכאון בהשוואה להתערבויות אחרות או לקבוצות ביקורת. עוצמת ההשפעה הוערכה כקטנה עד מתונה, אך ייתכן שיש לה משמעות קלינית. עם זאת, החוקרים מציינים כי איכות הראיות שנאספו מוגבלת, ומדגישים את הצורך במחקרים נוספים לאישוש הממצאים.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
בסקירה משנת 2024 הוערכה התרומה של פעילות גופנית להפחתת תסמיני דיכאון עונתי (SAD).
הסקירה כללה 3 מחקרים, מהם 2 מחקרים קליניים שנערכו ברוסיה וסקר שנערך בארה"ב.
להלן ממצאי המחקרים: קרא עוד
ההשפעה הבריאותית של קפה
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת קפה והוספת סוכר, ממתיקים, חלב או מלבין לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2.
החוקרים מציינים כי ישנם ממצאים עקביים המצביעים על קשר בין צריכת קפה לבין סיכון מופחת לסוכרת סוג 2, אך השפּעתם של רכיבים נלווים לקפה טרם הובהרה במלואה.
הניתוח התבסס על נתונים של כ-150,000 משתתפים מ-3 מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב: מחקר האחיות (1986-2020), מחקר האחיות השני (1991-2020) ומחקר אנשי מקצועות הבריאות (1991-2020).
במהלך תקופת המעקב תועדו 13,281 מקרים חדשים של סוכרת סוג 2.
מניתוח הנתונים הכולל עלה כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין דפוסי תזמון צריכת קפה לבין תמותה בקרב מבוגרים בארה"ב.
המחקר כלל 40,725 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 1999-2018 שדיווחו על הצריכה התזונתית. לצורך תיקוף הממצאים נכלל מדגם נוסף של 1,463 משתתפים ממחקר אחר אשר תיעדו את צריכתם התזונתית במשך 7 ימים רצופים. נתוני התמותה התבססו על הרשומות הרפואיות.
בהתאם לדפוסי תזמון צריכת הקפה, החוקרים זיהו שני דפוסים עיקריים: צריכת קפה בשעות הבוקר (36% מהמשתתפים) וצריכת קפה לאורך היום (14% מהמשתתפים).
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-10 תועדו 4,295 מקרי תמותה, מהם 1,268 על רקע קרדיווסקולרי ו-934 מקרים על רקע סרטן.
נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025 נערך ניתוח כולל של נתונים ממחקרי מקרה-ביקורת במטרה להעריך את הקשר בין צריכת קפה ותה לבין הסיכון להתפתחות סרטן ראש וצוואר.
הניתוח התבסס על נתונים מ-14 מחקרי מקרה-ביקורת שכללו בסך הכול 9,548 מקרים של סרטן ראש וצוואר ו-15,783 משתתפים בקבוצות הביקורת.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת קפה ותה לבין הסיכון לדמנציה, תוך התמקדות בהשפּעת מגדר ובריאות כלי הדם על קשר זה.
במחקר נכללו 278 קשישים שאובחנו עם מחלת אלצהיימר ו-102 מטופלים עם דמנציה וסקולרית, וכן קבוצת ביקורת של 468 משתתפים ללא הפרעה קוגניטיבית.
במסגרת המחקר נאספו נתונים אודות כמות ותדירות צריכת קפה ותה, לצד מידע על מחלות רקע ותחלואה נלווית.
ממצאי המחקר הצביעו על כך קרא עוד
אורח חיים בריא בקרב ילדים
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין דפוסי תזונה ופעילות גופנית בגיל ההתבגרות לבין גורמי סיכון קרדיווסקולריים בבגרות המוקדמת.
המחקר כלל מתבגרים בגיל 12.5 עד 17.5 שנים מ-10 מרכזים ברחבי אירופה, מהם נכללו בניתוח 236 משתתפים מ-4 מרכזים אשר היו במעקב עד גיל 21-32 שנים.
במהלך תקופת המעקב נצפתה עלייה ברמות הכולסטרול, כולל בכולסטרול שאינו HDL ובכולסטרול מסוג HDL, וכן עלייה ב- BMI.
במקביל חלה עלייה ברמת הפעילות היושבנית, לצד ירידה בפעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה. מבחינת הכושר הגופני נצפתה עלייה בכוח פלג הגוף העליון, אך ירידה בכוח פלג הגוף התחתון.
בבחינת מאפייני התזונה, נמצא כי חלה ירידה בצריכת מלח ובצריכת מזון אולטרה-מעובד, לצד עלייה בדפוס תזונה בריאה ומקיימת (PHDI) ובידע התזונתי (NKT). לעומת זאת, לא נצפו שינויים משמעותיים במדדי תזונה בריאה מהצומח (HPDI) או באיכות התזונה הכללית (DQI).
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין התנהגות פרו-חברתית בילדות לבין דפוסי צריכת פירות וירקות בגיל ההתבגרות.
החוקרים משערים כי התנהגות פרו-חברתית, כגון אדיבות, התחשבות ועזרה לזולת, עשויות לתרום לבריאות ולתחושת רווחה כללית בהמשך החיים. הם מציעים כי התנהגות פרו-חברתית עשויה להשפיע על הבריאות דרך חיזוק קשרים חברתיים ושיפור הבריאות הפסיכולוגית, באמצעות גורמים כגון מצב רוח חיובי, תחושת מסוגלות ויכולת התמודדות עם לחץ.
המחקר התבסס על נתוניהם של 6,265 ילדים מבריטניה, אשר הוריהם מילאו שאלונים להערכת התנהגות פרו-חברתית בגילאי 5, 7 ו-11.
בהמשך נבחן הקשר בין רמת ההתנהגות הפרו-חברתית לבין צריכת פירות וירקות בגילאי 14 ו-17, כאשר דפוס אכילה בריא הוגדר כצריכה של לפחות שתי מנות פרי וירק ביום.
ממצאי המחקר הצביעו על כך קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבחן הקשר בין שעת השינה של ילדים לבין מאפייני אוכלוסיית חיידקי המעי. החוקרים מציינים כי לשעת שינה ויקיצה מוקדמות נמצאו יתרונות, בהם שיפור הרווחה הכללית והישגים לימודיים טובים יותר, אולם מרבית המחקרים התמקדו בבחינת דפוסי השינה ובהתערבויות לשיפורם ופחות בהשפעות הפיזיולוגיות והמטבוליות. יחד עם זאת, ישנם ממצאים המצביעים על כך שהפרעות שינה עשויות להשפיע הן על אוכלוסיית חיידקי המעי והן על תפקודים קוגניטיביים.
המחקר כלל 88 ילדים בריאים בגיל 2 עד 14. במשך 14 ימים רצופים ההורים התבקשו לתעד את מדדי השינה, כולל זמן להירדמות, התעוררויות במהלך הלילה, משך ויעילות השינה, חלומות, איכות השינה ושינה במהלך היום.
הילדים סווגו לשתי קבוצות בהתאם לשעת השינה: שינה מוקדמת או מאוחרת (לפני או אחרי 21:30).
הרכב ומגוון חיידקי המעי הוערך באמצעות בדיקת צואה. קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבחנה היעילות של תוסף אסטקסנטין בהפחתת עומס עיני הנובע מחשיפה ממושכת למסכים בקרב ילדים.
אסטקסנטין הינו קרוטנואיד המופק מאצה אדומה ונמצא יעיל להפחתת עומס עיני בקרב מבוגרים.
המחקר כלל 64 ילדים בגיל 10-14 הצופים במסכים לפחות ארבע שעות ביום וסובלים מתסמינים בדרגה קלה עד בינונית של תסמונת ראיית מחשב (CVS).
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף אסטקסנטין (AstaReal®)במינון של 4 מ"ג ליום, או פלסבו, למשך 84 ימים.
יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות השינוי במדד CVS-Q להערכת חומרת התסמינים, וכן באמצעות מדדים נוספים של תפקודי ראייה.
נמצא כי קרא עוד
תוספי תזונה לשיפור קוגניטיבי
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2022 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים בריאים.
המחקר כלל 60 משתתפים בריאים שאינם סובלים מהפרעה קוגניטיבית אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 8 שבועות. התוסף שניתן הכיל 50 מיליארד חיידקים מזן Bifidobacterium longum.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של חלבון מי גבינה על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים.
במחקר קודם החוקרים הראו כי תיסוף בחלקיקי MFGM, ממברנה עשירה העוטפת על חלקיקי השומן בחלב, תרם להפחתת מאפיינים של אלצהיימר בעכברים. על בסיס ממצאים אלו שוער כי תיסוף בחלבון מי גבינה עשיר ב־MFGM, טאורין וויטמיני B עשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים הסובלים מהפרעה קוגניטיבית קלה (MCI).
המחקר כלל 107 משתתפים בגיל 55 עד 80 אשר חולקו אקראית לנטילת 15 גרם ליום אבקת חלבון מי גבינה או פלסבו למשך 12 חודשים.
כלל המשתתפים עברו הערכה קוגניטיבית בתחילת המחקר ולאחר 6 ו-12 חודשים.
הממצאים הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוסף תזונה עשיר בנוגדי חמצון על התפקוד הקוגניטיבי.
המחקר כלל 100 מבוגרים בגיל 40 עד 70 שדיווחו על קשיים בזיכרון. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו למשך 12 שבועות.
תוסף התזונה הכיל מינון יומי של 12 מ"ג ויטמין E, יחד עם 9 מ"ג אסטקסנטין ו-250 מ"ג מיצוי מיץ ענבים.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוסף תזונה חדש על תפקודי הזיכרון.
התוסף הכיל שילוב של חומצת האמינו ל-תיאנין (0.4 גרם ליום) וסיבים פרה-ביוטיים מסוג FOS (0.2 גרם ליום).
בשלב הראשון של המחקר נבדקה בטיחות התוסף והשפּעתו על הזיכרון במספר ניסויים בבעלי חיים, שבהם הודגם כי השילוב בין שני הרכיבים פועל באופן סינרגטי ומשפר את תפקודי הזיכרון.
בשלב הבא נערך ניסוי קליני שכלל 120 מבוגרים בריאים בגילאי 30-65 אשר חולקו אקראית לקבלת התוסף או פלסבו במשך 30 ימים.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
