אכילה והתנהגות | תזונה והזדקנות | בריאות הפה והחניכיים | רכיבים טבעיים לסוּכרת
אכילה והתנהגות:
מיינדפולנס לשיפור התנהגויות אכילה,
אכילה מודעת ואורתורקסיה נרבוזה,
דימוי גוף ורשתות חברתיות,
ותפקיד ציר המעי-מוח בהפרעת אכילה.
תזונה והזדקנות:
דיאטה ים-תיכונית והזדקנות המוח,
דפוס התזונה והזדקנות ביולוגית,
אסטרגלוס לתמיכה בהזדקנות בריאה,
אומגה 3 ותהליכי הזדקנות.
בריאות הפה והחניכיים:
דפוס התזונה ומחלות חניכיים,
הפחתת הסיכון לדלקת חניכיים,
ההשפעה של תוסף טבעי,
ושילוב של אומגה 3 בטיפול.
רכיבים טבעיים לטיפול בסוּכרת:
פעילות אירובית וזעפרן בקרב נשים,
התועלת של תה קמבוצ'ה,
ההשפעה של תוסף כורכומין,
ומיצוי ענבים לטיפול ברטינופתיה.
אכילה והתנהגות
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של התערבויות מבוססות מיינדפולנס על התנהגויות אכילה המעודדות השמנה (אכילה אוביסוגנית).
בסקירה נכללו 32 מחקרים מבוקרים, בהם סה"כ 2,431 משתתפים בגילאי 9 עד 58. ב-15 מהמחקרים נכללו משתתפים עם BMI של 25 ומעלה.
בכל המחקרים נכללה התערבות מבוססת מיינדפולנס, כאשר ב-20 מחקרים המיקוד היה באכילה מודעת, ב-4 מחקרים בתנועה מודעת, וב-8 מחקרים בהתערבות מיינדפולנס להפגת מתחים.
ב-19 מחקרים התערבות המיינדפולנס הייתה ההתערבות המרכזית, בעוד שב-13 מחקרים שולבה התערבות נוספת לתמיכה בהתנהגויות אכילה בריאה.משך ההתערבות נע בין 1 ל-24 שבועות.
הממצאים הצביעו על שיפור משמעותי בהתנהגויות האכילה בעקבות ההתערבויות, כולל עלייה במדדים של אכילה מבוקרת ומודעות לתחושת שובע, וירידה במדדים של אכילה המונעת מרמזים חיצוניים, בתחושת רעב, בצריכה קלורית, בצריכת סוכר ובאכילה אימפולסיבית.
עם זאת, לא נמצאה השפעה מובהקת על הרגלי אכילה הקשורים במתח, כגון אכילה רגשית ואכילת בינג' (התקפי זלילה).
נמצא כי התערבויות שנערכו במסגרת מרפאה היו יעילות יותר בהפחתת אכילה רגשית בהשוואה להתערבויות שנערכו בבתי ספר.
החוקרים מסכמים כי התערבויות מבוססות מיינדפולנס עשויות לתרום לשיפור היבטים שונים של אכילה מודעת, כולל מודעות לתחושות שובע ורעב פיזי, זיהוי רמזים פנימיים וחיצוניים, הפחתת דפוסי אכילה אוטומטיים וצמצום בחירות מזון אימפולסיביות. בנוסף, ממצאי המחקר מצביעים על פוטנציאל לשיפור התחושה הפיזית של שובע במהלך האכילה ולהגברת ההנאה והכרת התודה על המזון הנבחר.
הם מדגישים כי יש צורך במחקרים נוספים להערכת ההשפעות ארוכות הטווח ולבחינת מנגנוני הפעולה בהם התערבויות מבוססות מיינדפולנס עשויות לתרום למניעת שמנות.
Kao TA, Ling J, Alanazi M, Atwa A, Liu S. Effects of mindfulness-based interventions on obesogenic eating behaviors: A systematic review and meta-analysis. Obes Rev. 2024 Nov 3:e13860.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39489689/
במחקר תצפיתי משנת 2024 שנערך בהונגריה נחקר מודל תיאורטי העוסק בקשרים המורכבים בין אכילה מודעת לאורתורקסיה נרבוזה.
אורתורקסיה היא הפרעת אכילה המאופיינת בעיסוק יתר באכילה בריאה, עם דגש על איכות המזון ולא על כמותו. החוקרים מציינים כי דפוסי אכילה נוקשים עלולים להוות גורם סיכון להתפתחות ההפרעה, אך ממצאי מחקרים קודמים אינם עקביים. הם מציעים כי גורמים נוספים, כגון התמכרות לרשתות חברתיות, קושי בוויסות רגשי ופרפקציוניזם, עשויים להשפיע על הקשר בין אכילה מודעת לאורתורקסיה. בהתייחס לפרפקציוניזם, הם מבדילים בין פרפקציוניזם לא מסתגל, המתמקד בטעויות וביקורת עצמית, לבין פרפקציוניזם מסתגל, המתמקד בארגון ובהישגיות.
המודל התיאורטי שהוצע במחקר מתאר את הקשרים הבאים:
במחקר נכללו 551 סטודנטים, בגיל 22 בממוצע, אשר התבקשו להשיב על סקר מקוון להערכת ההיבטים השונים של המודל.
הממצאים הראו כי אכילה מודעת קשורה להפרעה בוויסות רגשי ולאורתורקסיה, וכן להתמכרות לרשתות חברתיות.
בנוסף, נמצא כי קושי בוויסות רגשי תיווך את הקשרים בין אכילה מודעת, התמכרות לרשתות חברתיות ופרפקציוניזם מסתגל לבין פרפקציוניזם לא מסתגל.
בעוד שלא נמצא קשר ישיר בין אכילה מודעת לפרפקציוניזם, נמצא קשר מובהק בין פרפקציוניזם מסתגל לאורתורקסיה.
החוקרים מסכמים כי הממצאים מדגישים את הצורך בהבנה מעמיקה יותר של התנהגויות אכילה. הם ממליצים לאנשים הנמצאים בסיכון להפרעות אכילה לנקוט בזהירות בגישתם לאכילה מודעת ולפנות לתמיכה מקצועית, כדי להבטיח שהיא תשמש באופן המיטיב עם רווחתם הכללית. כמו כן, נדרשים מחקרים נוספים להבהרת הקשרים שנמצאו ולבחינת ההשפעות ארוכות הטווח של אכילה מודעת.
Dobos B, Berki T, Mellor D, Piko BF. Mindful eating and orthorexia nervosa: How do they interact? Nutr Bull. 2024 Dec;49(4):513-525.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39262058/
במחקר חתך משנת 2025 הוערכה השכיחות של דימוי גוף שלילי בקרב בני נוער והקשר לגורמים סוציו-דמוגרפיים ולשימוש ברשתות חברתיות.
החוקרים מציינים כי דימוי גוף שלילי קשור לבריאות פיזית ונפשית ירודה, במיוחד בקרב צעירים, אך עד כה קיים מידע מוגבל לגבי תפיסת גודל הגוף במדינות שונות והגורמים המשפיעים עליה.
המחקר התבסס על סקרים מקוונים שנערכו בשנים 2019-2020 במסגרת מחקר בינלאומי על מדיניות תזונה. במדגם נכללו 21,277 בני נוער בגילאי 10 עד 17 מאוסטרליה, קנדה, צ'ילה, מקסיקו, בריטניה וארצות הברית.
דימוי הגוף הוערך באמצעות הפער בין הרצוי למצוי בהתבסס על איורים של צורות גוף שונות.
הממצאים הראו כי קרא עוד
בסקירה משנת 2024 מציגים החוקרים מסגרת תיאורטית חדשה העוסקת בתפקיד המיקרוביום וציר המעי-מוח בהפרעת אכילה נמנעת-מגבילה (ARFID).
החוקרים מסבירים כי ARFID מאופיינת בתזונה מוגבלת באופן חמור, אשר מובילה להשלכות פיזיות ופסיכולוגיות משמעותיות. בשל הביטוי ההטרוגני של ההפרעה, המנגנונים הפתופיזיולוגיים העומדים בבסיסה אינם ברורים לחלוטין. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שציר המעי-מוח ממלא תפקיד משמעותי בהתפתחות הפרעות אכילה, אך עד כה טרם נחקר בהרחבה בהקשר של ARFID.
הסקירה מפרטת את מאפייני הצריכה התזונתית במצבי ARFID ואת השפּעתם על הרכב ופעילות חיידקי המעי. בנוסף, נדונים מסלולים ביו-פסיכולוגיים המקשרים בין מאפייני ההפרעה לבין ציר המעי-מוח.
כמו כן, מוצגים גורמי סיכון אפשריים המעורבים בקשר שבין המיקרוביום לבין ARFID, כולל השפעות גנטיות, גיל, ודפוסי תזונה בראשית החיים.
החוקרים מציינים כי שאלה מרכזית היא האם השינויים במיקרוביום הם גורם להתפתחות ARFID או תוצאה של דפוסי האכילה המגבילים.
מצד אחד, קרא עוד
תזונה והזדקנות
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 שנערך בישראל נבדקה ההשפעה של תוצאות ההתערבות התזונתית על שינויים בנפח המוח ביחס לגיל הכרונולוגי.
במחקר שנערך במשך 18 חודשים נכללו משתתפים מעל גיל 30 עם השמנה בטנית ו/או דיסליפידמיה אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות דיאטה:
המשתתפים בכל הקבוצות הונחו לבצע פעילות גופנית.
שינויים במבנה ובנפח המוח הוערכו באמצעות MRI, כאשר סמנים שונים של נפח המוח שימשו כמדד לניוון עצבי ולגיל המוח.
במאמר קודם החוקרים דיווחו כי בשתי קבוצות הדיאטה הים-תיכונית נצפתה ירידה של כ-50% באטרופיה מוחית במהלך תקופת המחקר.
מאמר זה מתבסס על 224 משתתפים להם נתוני MRI מלאים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2024 נבדק הקשר בין דפוס התזונה להזדקנות ביולוגית בקרב צעירים.
החוקרים מציינים כי תזונה שאינה מיטבית קשורה בסיכון מוגבר לתחלואה ולתמותה, וכי אלגוריתמים אפיגנטיים עשויים לסייע בהערכת הבריאות ותוחלת החיים עוד לפני הביטוי הקליני.
המחקר התבסס על נתונים ממחקר אוכלוסייה בפינלנד, שכלל זוגות תאומים בגילאי 21 עד 25.
המשתתפים מילאו שאלוני תזונה, שבעזרתם זיהו החוקרים דפוסי תזונה עיקריים ובחנו את הקשר שלהם להזדקנות ביולוגית.
החוקרים זיהו שישה דפוסי תזונה מובחנים:
ברמה הפרטנית נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תוסף המבוסס על אסטרגלוס (Astragalus membranaceus) על אורך הטלומרים בקרב מבוגרים.
טלומרים הם מבנים בקצה הכרומוזומים המכילים את החומר התורשתי ומתקצרים בכל חלוקה של התא, ובכך מהווים מדד להזדקנות ביולוגית וגורם סיכון לתחלואה.
במחקר השתתפו 40 מבוגרים בריאים, בגיל ממוצע של 56, אשר חולקו אקראית לנטילת 2 כמוסות ליום של התוסף או פלסבו למשך 6 חודשים. התוסף הכיל מיצוי אסטרגלוס, מיצוי זיתים, אבץ ומיצוי זרעי ענבים.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת אומגה 3 לבין הזדקנות מואצת, המוגדרת כפער בין הגיל הביולוגי, שנמדד באמצעות סמנים בדם, לבין הגיל הכרונולוגי.
המחקר התבסס על הנתונים של 20,337 מבוגרים שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בין השנים 1999-2018.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכה גבוהה יותר של אומגה 3 הייתה קשורה בירידה במדד של הזדקנות מואצת. גם לאחר תקנון לגורמים שונים.
נמצא כי קרא עוד
בריאות הפה והחניכיים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2022 נבחן הקשר בין דפוסי תזונה לבין הסיכון למחלות חניכיים. הסקירה כללה תשעה מחקרים תצפיתיים בהם נבדקו ארבעה דפוסי תזונה שונים.
באופן ספציפי, שני מחקרים בחנו את ההשפעה של תזונה מערבית, ארבעה מחקרים בדקו את הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין מחלות חניכיים, שניים עסקו בהשפּעת צריכת סוכר, ושניים נוספים בחנו את תרומתו של ויטמין C.
הממצאים הצביעו על קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 נבדק הקשר בין תזונה עשירה בנוגדי חמצון לבין דלקת חניכיים.
במחקר נכללו הנתונים של 9,457 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2009-2014.
לכל משתתף חושב ציון איכות נוגדי החמצון בתזונה (DAQS – Dietary Antioxidant Quality Score) בסקאלה של 1 עד 6. ציון זה התבסס על הצריכה היומית הממוצעת של ויטמין A, ויטמין C, ויטמין E, סלניום, מגנזיום ואבץ, ביחס לרמות הצריכה המומלצות. על פי ציון זה, המשתתפים סווגו לשלוש קטגוריות: איכות נמוכה, בינונית או גבוהה.
מתוך כלל המשתתפים, 4,951 הוגדרו עם דלקת חניכיים בעוד 4,506 הוגדרו ללא דלקת חניכיים.
ציון DAQS היה גבוה באופן מובהק בקרב המשתתפים שלא סבלו מדלקת חניכיים (4.08 לעומת 3.82 בקרב משתתפים עם דלקת חניכיים, p<0.001).
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של תוסף טבעי על בריאות החניכיים.
במחקר נכללו 104 משתתפים הסובלים מדלקת חניכיים קלה.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: אחת קיבלה תוסף המכיל פרופוליס ומיצוי מנגוסטין (Garcinia mangostana), והשנייה קיבלה פלסבו, למשך שמונה שבועות.
החוקרים בחנו את השפּעת התוסף על סמני דלקת בנוזל החניכיים, לצד מדדים קליניים של בריאות החניכיים. תוצאות המחקר הצביעו על שיפור מובהק ברמות כל הסמנים הדלקתיים שנבדקו, בהם IL-1β, PGE2, MMP-8, MMP-9, בעקבות ההתערבות.
למרות שזוהה שיפור במדדים הקליניים, ההבדל בין הקבוצות לא נמצא מובהק סטטיסטית.
לא דווח על השפעות שליליות הקשורות לנטילת התוסף.
ממצאי המחקר מצביעים על קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה אנליזה משנת 2022 הוערכה התרומה של תוספי אומגה 3 כחלק מטיפול שאינו ניתוחי בדלקת חניכיים.
בסקירה נכללו 10 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה על שני מדדים קליניים של בריאות החניכיים: עומק כיס החניכיים (PPD) ורמת ההיצמדות הקלינית (CAL).
הממצאים הצביעו על קרא עוד
רכיבים טבעיים לטיפול בסוּכרת
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של תכנית פעילות אירובית בשילוב תוסף זעפרן (Crocus sativus) על מדדים מטבוליים ודלקתיים בקרב נשים עם שמנות וסוכרת סוג 2.
המחקר כלל 44 נשים בגיל ממוצע של 54 שנים, עם BMI ממוצע של 31 והמוגלובין מסוכרר ממוצע של 9.9%.
המשתתפות חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות התערבות למשך 12 שבועות:
תכנית הפעילות האירובית כללה שלושה אימונים שבועיים בעצימות קלה-בינונית, ואילו תוסף הזעפרן ניתן במינון של 200 מ"ג ליום.
נמצא כי קרא עוד
במחקר פיילוט אקראי מוצלב משנת 2023 נבדקה היעילות של תה קמבוצ'ה לשיפור האיזון הגליקמי בקרב חולי סוכרת סוג 2.
המחקר כלל 12 משתתפים אשר צרכו בסדר אקראי 240 מ"ל ליום תה קמבוצ'ה או פלסבו במשך 4 שבועות, עם הפרדה של 8 שבועות בין התנאים.
מדד המטרה העיקרי היה רמת הגלוקוז בצום, ובנוסף הוערכו מדדים שונים של בריאות ומינון האינסולין הנדרש.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של תוסף כורכומין על מדדים קרדיו-מטבוליים בקרב מבוגרים עם סוכרת סוג 2 ויתר טריגליצרידים בדם.
המחקר כלל 72 משתתפים בגילאי 18 עד 65 עם רמת גלוקוז בצום העולה על 126 מ"ג/דצ"ל ורמת טריגליצרידים מעל 150 מ"ג/דצ"ל.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות נטלה תוסף כורכומין בשילוב פיפרין (500 מ"ג כורכומינואידים ו-5 מ"ג פיפרין ליום), וקבוצת הביקורת נטלה פלסבו. ההתערבות נמשכה 12 שבועות.
החוקרים בחנו את השפּעת התוסף על מדדים אנתרופומטריים, לחץ דם, מדדים גליקמיים, פרופיל השומנים, רמות CRP, איכות החיים ומצב הרוח.
בסיום המחקר נמצא כי נטילת כורכומין הייתה מלווה בשיפור מובהק ברמות הטריגליצרידים ובגלוקוז בצום בהשוואה לפלסבו. בנוסף, נצפה שיפור ברמות ה-CRP, אך ללא מובהקות סטטיסטית.
כמו כן, נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 שנערך באיטליה נבחנה ההשפעה של תוסף פטנט המבוסס על מיצוי ענבים לטיפול ברטינופתיה סוּכרתית, זאת בשל הפוטנציאל שלו להפחתת עקה חמצונית.
המחקר כלל 99 מטופלים עם רטינופתיה סוּכרתית בדרגה קלה עד מתונה, אשר חולקו באופן אקראי לקבלת התוסף או פלסבו במשך שישה חודשים.
תוצאות המחקר הצביעו על קרא עוד
