צריכת סוכר ודִיכאון | השפעה על המיקרוביום | זיהומים נשימתיים בילדים | התפקוד לאחר שבץ
צריכת סוכר ודִיכאון:
משקאות ממותקים ודיכאון,
תזונה עתירת סוכר ודיכאון,
ההשפעה של רכיבים טבעיים על המיקרוביום:
ג'ינג'ר והרכב חיידקי המעי,
סיבי פירות לשיפור בריאות המעי,
הפוטנציאל של תוסף תזונה פרוביוטי,
וצריכת בוטנים וחיידקי המעי.
מניעת זיהומים נשימתיים בילדים:
ויטמין D למניעת זיהומים נשימתיים,
תיסוף ויטמין A לא נמצא יעיל,
פרוביוטיקה בקרב ילדים עם תת-תזונה,
וההשפעה של התערבויות תזונתיות.
התפקוד לאחר שבץ:
ההשפעה של התערבות תזונתית,
ההשפעה של רמת הברזל,
דיקור לטיפול בספסטיות ,
והתרומה של תוכניות התערבות.
צריכת סוכר ודִיכאון
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת משקאות שונים ובין הסיכון להתפתחות דיכאון בקרב מבוגרים ביפן.
במחקר נכללו 94,873 משתתפים בריאים שגויסו למחקר בשנים 2011-2016 אחריהם נערך מעקב במשך 5 שנים.
מבין 80,497 המשתתפים שהשלימו את תקופת המעקב, זוהו 18,172 מקרים חדשים של דיכאון.
להלן הממצאים העיקריים בהתייחס לסיכון להתפתחות דיכאון בהשוואה בין המשתתפים עם רמת הצריכה הגבוהה ביותר להעדר צריכה:
התוצאות היו יציבות גם בניתוחים נוספים ולא נמצאו הבדלים משמעותיים לפי מגדר, גיל או BMI.
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה לכך שצריכה גבוהה של משקאות ממותקים, משקאות מוגזים ומיצי ירקות ופירות קשורה בסיכון מוגבר לדיכאון, בעוד שצריכת קפה שחור קשורה בסיכון מופחת.
Narita Z, Hidese S, Kanehara R, Tachimori H, Hori H, Kim Y, Kunugi H, Arima K, Mizukami S, Tanno K, Takanashi N, Yamagishi K, Muraki I, Yasuda N, Saito I, Maruyama K, Yamaji T, Iwasaki M, Inoue M, Tsugane S, Sawada N. Association of sugary drinks, carbonated beverages, vegetable and fruit juices, sweetened and black coffee, and green tea with subsequent depression: A five-year cohort study. Clin Nutr. 2024 Jun;43(6):1395-1404.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38691982/
במחקר חתך משנת 2024 נבדק הקשר בין צריכת סוכר בתזונה ובין דיכאון בקרב מבוגרים בארה"ב.
המחקר התבסס על הנתונים של 18,439 משתתפים מעל גיל 20 שנאספו במסגרת הסקר הלאומי לבריאות ותזונה בשנים 2011-2018.
תסמיני דיכאון הוערכו באמצעות המדד PHQ-9 בסקאלה של 0-27, כאשר דיכאון הוגדר כציון 10 ומעלה.
בנוסף, נאספו נתונים לגבי מצב בריאותי, אורח חיים והרגלי תזונה, ששימשו לחישוב הצריכה היומית הכוללת של סוכר.
המשתתפים סווגו לארבע קטגוריות (רבעונים) על פי צריכת הסוכר היומית הממוצעת, כאשר המשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (רבעון 1) צרכו עד 57 גרם ליום ואילו המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר (רבעון 4) צרכו מעל 142 גרם ליום.
נמצא כי כל עלייה של 100 גרם ליום בצריכת סוכר הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-28% לסבול מתסמיני דיכאון.
בנוסף, משתתפים ברבעון 4 (הצריכה הגבוהה ביותר) היו בסיכון גבוה ב-33% לדיכאון בהשוואה לאלו ברבעון 1 (הצריכה הנמוכה ביותר).
ניתוח תתי-קבוצות לא העלה הבדלים מובהקים בין משתנים סוציו-דמוגרפיים, מדדים בריאותיים או גורמי אורח חיים.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין תזונה עתירת סוכר לבין סיכון מוגבר לתסמיני דיכאון.
Zhang L, Sun H, Liu Z, Yang J, Liu Y. Association between dietary sugar intake and depression in US adults: a cross-sectional study using data from the National Health and Nutrition Examination Survey 2011-2018. BMC Psychiatry. 2024 Feb 8;24(1):110.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38326834/
במחקר תצפיתי משנת 2024 נבחנו הקשרים המורכבים בין צריכת סוכר מוסף, רמות סטרס ותסמיני דיכאון.
החוקרים שיערו כי לצד הקשר הישיר בין צריכת סוכר לדיכאון, השילוב בין תזונה עתירת סוכר לבין רמת סטרס גבוהה עשוי להגביר את הסיכון לדיכאון בהשוואה להשפּעת כל אחד מהגורמים בנפרד.
המחקר התבסס על שני סקרים אינטרנטיים שנערכו בהפרש של חודש, בהם השתתפו מבוגרים בני 18 ומעלה מארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה וניו-זילנד.
ניתוח הנתונים כלל 217 משתתפים אשר השיבו על שני הסקרים.
הממצאים המרכזיים של המחקר הצביעו על כך שצריכת סוכר גבוהה הייתה קשורה לעלייה ברמת תסמיני הדיכאון לאחר חודש, כאשר מגמה דומה נמצאה גם בהתייחס לצריכת משקאות ממותקים.
עם זאת, כאשר רמות הסטרס שולבו בניתוח הנתונים, נמצא קשר מובהק רק בין צריכת משקאות ממותקים לתסמיני דיכאון. החוקרים הציעו כי ייתכן שהממצא נובע מהשפּעת סטרס על איכות התזונה.
נוסף על כך, לא נמצאה עדות לכך שסטרס משפיע על הקשר בין צריכת סוכר ודיכאון.
לסיכום, החוקרים מסיקים כי צריכת סוכר מהווה גורם סיכון לדיכאון באופן בלתי תלוי ברמת הסטרס, ולכן מציעים להתמקד בצריכת סוכר כיעד להתערבויות מניעתיות לדיכאון.
Fish-Williamson A, Hahn-Holbrook J. The Interrelationship between Stress, Sugar Consumption and Depression. Nutrients. 2024 Oct 5;16(19):3389.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39408356/
ההשפעה של רכיבים טבעיים על המיקרוביום
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2023 נבדקה ההשפעה של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) על אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב מבוגרים בריאים.
במחקר נכללו 51 משתתפים בגילאי 18 עד 30 שחולקו אקראית לנטילת 1.2 גרם ליום אבקת ג'ינג'ר (84 מ"ג רכיבים פעילים) או פלסבו למשך 14 יום.
מדד המטרה העיקרי היה השינוי בהרכב ובמגוון חיידקי המעי, ובנוסף נבדקו תסמינים במערכת העיכול, מצב הרוח ואיכות החיים.
ממצאי המחקר הראו כי צריכת ג'ינג'ר הייתה קשורה לשינויים בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי, כולל עלייה בריכוז חיידקים בעלי השפעה מיטיבה. עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות ביחס למגוון חיידקי המעי (מגוון אלפא ובטא).
בנוסף, נמצאה השפעה מיטיבה על תסמיני עיכול, כגון הפחתה בנפיחות וגיהוקים, אך לא נצפתה השפעה מובהקת של ההתערבות על מצב הרוח או על איכות החיים.
לא דווח על השפעות שליליות הקשורות בהתערבות.
החוקרים מסכמים כי זוהתה השפעה חיובית של ג'ינג'ר על הרכב חיידקי המעי, אולם מומלץ להמשיך ולחקור את ההשפעה של ג'ינג'ר גם באוכלוסיות עם הפרעות עיכול שונות.
Crichton M, Marshall S, Marx W, Isenring E, Vázquez-Campos X, Dawson SL, Lohning A. Effect of ginger Root Powder on Gastrointestinal Bacteria Composition, Gastrointestinal Symptoms, Mental Health, Fatigue, and Quality of Life: A Double-Blind Placebo-Controlled Trial. J Nutr. 2023 Nov;153(11):3193-3206.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37690779/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה ההשפעה של אבקת סיבי בננה ירוקה או אננס על חיידקי המעי, במטרה להעריך את השימוש בהן כתוספי תזונה פונקציונליים.
במחקר נכללו 60 משתתפים שחולקו אקראית לשלוש קבוצות: קבוצה שצרכה 5 גרם סיבי בננה ירוקה, קבוצה שצרכה סיבי אננס, וקבוצת ביקורת שצרכה פלסבו, במשך 14 יום.
הממצאים הראו כי הסיבים והעמילן העמיד הנמצאים בתוספים הביאו לעלייה משמעותית בריכוז חיידקים מועילים במעי. תוסף סיבי הבננה הירוקה גרם לעלייה ב-7 זני חיידקים, בעוד שתוסף סיבי האננס הוביל לעלייה ב-6 זנים.
החוקרים מציינים כי שני התוספים הובילו לשיפור בריכוז של חיידקים שנמצאו חסרים בקרב מבוגרים צעירים.
באופן ספציפי, תוסף האננס נמצא יעיל במיוחד עבור משתתפים בגילאי 16 עד 23, בעוד שתוסף בננה ירוקה הראה השפעה מיטיבה יותר בקרב משתתפים הסובלים מעודף משקל או שמנות.
בנוסף, שני סוגי התוספים שיפרו את סדירות פעילות המעי ואת בריאותו, וכן את המטבוליזם באמצעות קידום ייצור היסטידין, חומצות אמינו מסועפות, חומצות שומן קצרות שרשרת, וביוטין.
תוספת הסיבים לוותה בעלייה קלה בתחושת הנפיחות, אך לא נצפו השפעות שליליות משמעותיות.
החוקרים מסכמים כי לסיבי בננה ירוקה וסיבי אננס השפעה חיובית על הרכב ופעילות חיידקי המעי, לצד תרומה לשיפור בריאות המעי והמטבוליזם. לפיכך, תוספים אלו מהווים אסטרטגיה תזונתית מבטיחה לקידום הבריאות הכללית.
המחקר מומן על ידי חברת Dole Specialty Ingredients שסיפקה את התוספים.
Chong CW, Liew MS, Ooi W, Jamil H, Lim A, Hooi SL, Tay CSC, Tan G. Effect of green banana and pineapple fibre powder consumption on host gut microbiome. Front Nutr. 2024 Aug 23;11:1437645.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39246394/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה פרוביוטי על אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב מבוגרים בריאים.
במחקר נכללו 30 משתתפים בריאים בגילאי 18 עד 50, אשר חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות נטלה את התוסף AG1Ⓡ , המכיל פרה-ביוטיקה, פרוביוטיקה, ויטמינים, מינרלים ורכיבים צמחיים, ואילו קבוצת הביקורת נטלה פלסבו. משך ההתערבות היה 4 שבועות.
כל המשתתפים מילאו שאלונים להערכת איכות החיים ובריאות המעי וכן סיפקו דגימות צואה ודם.
תוצאות המחקר הראו כי נטילת התוסף AG1Ⓡ הובילה לעלייה בריכוז של מספר זני חיידקים מיטיבים, וכן לירידה בריכוז של חיידקים עם פוטנציאל פתוגני מסוג Clostridium.
כמו כן, נמצא כי התוסף הגביר את הפעילות בשני מסלולים מטבוליים פונקציונליים, בעוד שלא נצפתה ירידה בפעילותם של מסלולים אחרים. בקבוצת הפלסבו נצפתה עלייה בפעילותם של שישה מסלולים, לצד ירידה בפעילותם של חמישה מסלולים נוספים.
למרות שנצפה שיפור מסוים במדד איכות החיים בקבוצת ההתערבות, ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. כמו כן, לא זוהו שינויים משמעותיים בתדירות היציאות או במרקמן.
החוקרים ציינו כי נטילת התוסף נמצאה בטוחה לשימוש, שכן לא זוהו שינויים משמעותיים במדדי הבטיחות הקליניים.
הם מסכמים כי התוסף AG1Ⓡ עשוי לתרום לשיפור בריאות המעי בקרב מבוגרים בריאים, תוך שמירה על פרופיל בטיחות גבוה.
המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת AG1 המפתחת את התוסף.
La Monica MB, Raub B, Hartshorn S, Gustat AL, Grdic J, Kirby TO, Townsend JR, Sandrock J, Ziegenfuss TN. The effects of AG1® supplementation on the gut microbiome of healthy adults: a randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trial. J Int Soc Sports Nutr. 2024 Dec;21(1):2409682.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39352252/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 שנערך בויאטנם נבדקה ההשפעה של צריכת בוטנים על אוכלוסיית חיידקי המעי.
החוקרים מציינים כי ממצאים קודמים הראו קשר חיובי בין צריכת בוטנים לבריאות קרדיווסקולרית, כאשר מנגנון אפשרי המסביר קשר זה עשוי להיות השפעה על הרכב חיידקי המעי.
המחקר כלל 100 משתתפים בגילאי 40–70, שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות, שצרכה 50 גרם בוטנים ביום למשך 16 שבועות, וקבוצת הביקורת שהמשיכה בתזונה השגרתית.
השינויים בהרכב חיידקי המעי הוערכו באמצעות ניתוח דגימות צואה.
ממצאי המחקר הראו כי לא חלו שינויים משמעותיים במגוון הכולל של חיידקי המעי או ביציבות הכללית של אוכלוסיית החיידקים בעקבות ההתערבות.
עם זאת, נמצאו שינויים ברמת זנים מסוימים של חיידקים ובמסלולים מטבוליים, אשר עשויים לתרום להשפעות בריאותיות מיטיבות, בעיקר בתחום הבריאות הקרדיווסקולרית.
החוקרים מסכמים כי צריכת בוטנים במשך 16 שבועות הובילה לשינויים משמעותיים בהרכב חיידקי המעי וביציבותם בטווח הקצר, אך לא השפיעה על המגוון או היציבות הכללית של המיקרוביום. הם ממליצים על מחקרים נוספים שיכללו מדגם גדול יותר ומשך התערבות ממושך יותר, לצורך בחינת ההשפעות הבריאותיות של צריכת בוטנים.
המחקר נתמך באופן חלקי על ידי ה-Peanut Institute.
Nguyen SM, Tran TDC, Tran TM, Wang C, Wu J, Cai Q, Ye F, Shu XO. Influence of Peanut Consumption on the Gut Microbiome: A Randomized Clinical Trial. Nutrients. 2024 Sep 30;16(19):3313.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39408280/
מניעת זיהומים נשימתיים בילדים
להלן שני מחקרים העוסקים ביעילות של ויטמין D למניעת זיהומים נשימתיים בקרב ילדים.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 שנערך בצ'ילה נבדקה היעילות של תיסוף ויטמין D למניעת זיהומים נשימתיים אקוטיים בקרב ילדים.
במחקר נכללו 303 ילדים בגילאי 1.5 עד 3.5 שנים המתגוררים בשלוש ערים הנמצאות בקווי רוחב שונים (33°, 37°, ו-53° מדרום לקו המשווה).
המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבלת ויטמין D במינון נמוך (5,600 יחב"ל לשבוע), ויטמין D במינון גבוה (11,200 יחב"ל לשבוע), או פלסבו, למשך 6 חודשים.
מדד המטרה העיקרי היה מספר הזיהומים הנשימתיים האקוטיים על פי דיווח ההורים. בנוסף נבדקו מספר האשפוזים, שינויים ברמת ויטמין D בדם ותיעוד של השפעות שליליות.
ברמת הבסיס, ממוצע ריכוז ויטמין D בדם של המשתתפים היה 24.9 ננוגרם/מ"ל, כאשר 23% מהילדים סבלו מחסר בוויטמין D (ערכים של עד 20 ננוגרם/מ"ל).
תוצאות המחקר הצביעו על עלייה משמעותית ברמת ויטמין D בדם בסיום ההתערבות, כאשר העלייה הייתה בולטת יותר בקרב המשתתפים בקבוצת המינון הגבוה. שיעור הילדים שסבלו מחסר בוויטמין D היה 30.8% בקבוצת הפלסבו, לעומת 7.4% בקבוצת המינון הנמוך ו-5.1% בקבוצת המינון הגבוה.
עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במספר הזיהומים הנשימתיים האקוטיים או במספר האשפוזים. כמו כן, החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות בהיבט של השפעות שליליות.
לסיכום, תיסוף ויטמין D תרם לשיפור משמעותי ברמת ויטמין D בדם בקרב ילדים צעירים, אך לא נמצאה עדות ליעילותו במניעת זיהומים נשימתיים.
בסקירה משנת 2024 נבחן הקשר בין ויטמין D וזיהומים בדרכי הנשימה העליונות בקרב ילדים עד גיל 18.
בסקירה נכללו 12 מחקרים, מהם 7 מחקרים אקראיים מבוקרים, 2 מחקרי עוקבה, שני מחקרי מקרה-ביקורת ומחקר חתך אחד.
התוצאות הצביעו על כך שילדים בסיכון גבוה יותר לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות או עם זיהומים חוזרים היו בעלי רמות נמוכות יותר של ויטמין D בדם.
מתוך 9 מחקרים שבדקו את השפּעת תיסוף ויטמין D, ב-5 מהם נמצאה השפעה מניעתית חיובית, במחקר אחד נצפתה השפעה חיובית אך רק בטווח הקצר וב-3 מחקרים לא נמצאו תוצאות מובהקות. שני מחקרים הראו כי מינון של 2,000 יחב"ל ליום לא היה יעיל יותר ממינון סטנדרטי של 400 יחב"ל ליום, מה שמעיד על כך שתוספים במינון גבוה עשויים להיות מיותרים.
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על כך שילדים הסובלים מזיהומים נשימתיים נוטים להציג רמות נמוכות יותר של ויטמין D, וכי תיסוף ויטמין D עשוי להפחית את הסיכון לזיהומים נשימתיים.
Reyes ML, Vizcaya C, Le Roy C, Loureiro C, Brinkmann K, Arancibia M, Campos L, Iturriaga C, Pérez-Mateluna G, Rojas-McKenzie M, Domínguez G, Camargo CA Jr, Borzutzky A. Weekly Vitamin D Supplementation to Prevent Acute Respiratory Infections in Young Children at Different Latitudes: A Randomized Controlled Trial. J Pediatr. 2024 Dec;275:114249.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39181322/
Devulapalli CS. Vitamin D supplements reduce risk of viral upper respiratory infections in children with lower concentrations. Acta Paediatr. 2024 Dec 27.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39727150/
בסקירה משנת 2024 הוערכה היעילות והבטיחות של תיסוף ויטמין A למניעת זיהומים נשימתיים אקוטיים בקרב ילדים עד גיל 7.
בסקירה נכללו 6 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 27,351 משתתפים, אשר נערכו במדינות בעלות רמה סוציו-אקונומית נמוכה עד בינונית (הודו, דרום אפריקה, אקוודור והאיטי).
ב-3 מהמחקרים נכללו ילדים בריאים ללא חסר בוויטמין A, בעוד שבמחקרים האחרים נכללו ילדים עם גורמי סיכון שונים.
הממצאים מצביעים על כך שבאופן כללי לא נמצאה תרומה משמעותית לתיסוף ויטמין A במניעת זיהומים נשימתיים אקוטיים, ולא נצפתה השפעה על משך המחלה.
החוקרים מסכמים כי הראיות הקיימות אינן חד-משמעיות, זאת בשל שונות באוכלוסיות שנבדקו, במינונים, במשך ההתערבות ובתוצאות שנמדדו בין המחקרים. בהתבסס על ראיות באיכות נמוכה עד נמוכה מאוד, עולה כי אין יתרון ברור בשימוש בתוספי ויטמין A למניעת זיהומים נשימתיים בקרב ילדים. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשש את הממצאים.
בנוסף, מומלץ לבחון את ההשפעה בקרב ילדים הסובלים מחסר בוויטמין A, שכן אוכלוסייה זו עשויה להפיק תועלת רבה יותר מההתערבות.
Cheng X, Li D, Yang C, Chen B, Xu P, Zhang L. Oral vitamin A supplements to prevent acute upper respiratory tract infections in children up to seven years of age. Cochrane Database Syst Rev. 2024 May 13;5(5):CD015306.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38738639/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה על מדדים אנתרופומטריים וזיהומים נשימתיים בקרב ילדים הסובלים מתת-תזונה.
בסקירה נכללו 6 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 3,086 ילדים עד גיל 6 אשר סבלו מתת-תזונה שאינה נובעת ממחלה.
החוקרים הדגישו כי המחקרים שנכללו היו מגוונים מבחינת סוג ההתערבות, מינון, משך הטיפול ועיתוי הערכת התוצאות.
מניתוח כולל של הנתונים נמצא כי תוספי פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה או סינביוטיקה תרמו לעלייה במשקל (הפרש ממוצע של 0.33 ק"ג) ולעלייה בגובה (הפרש ממוצע של 0.44 ס"מ) בהשוואה לקבוצת הביקורת.
עם זאת, לא נמצאה השפעה מובהקת של ההתערבות על הסיכון לזיהומים במערכת הנשימה התחתונה.
לסיכום, החוקרים ציינו כי למרות שהעדויות הנוכחיות מצביעות על פוטנציאל לשיפור תוצאות הקשורות בתת-תזונה באמצעות תוספי פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה וסינביוטיקה, יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשש את הממצאים, בשל רמת הוודאות הנמוכה של העדויות.
Paiandeh M, Maghalian M, Mohammad-Alizadeh-Charandabi S, Mirghafourvand M. The effect of probiotic, prebiotic, and synbiotic supplements on anthropometric measures and respiratory infections in malnourished children: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. BMC Pediatr. 2024 Nov 6;24(1):702.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39506703/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה היעילות של התערבויות תזונתיות לטיפול בזיהומים נשימתיים אקוטיים בקרב ילדים.
בסקירה נכללו 50 מחקרים קליניים אשר נערכו במדינות בעלות רמות סוציו-אקונומיות שונות.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון התערבויות תזונתיות, כולל תיסוף אבץ, ויטמין A, ויטמין E, ויטמין D ופרוביוטיקה.
התוצאות שהתקבלו היו מעורבות: בחלק מהמחקרים דווחו השפעות חיוביות על תוצאות קליניות, כגון קיצור משך התסמינים, בעוד שבאחרים לא נמצאה השפעה מובהקת.
בניתוח כולל של מחקרים שבדקו את ההשפעה של תיסוף אבץ בקרב ילדים עם דלקת ריאות, נצפתה ירידה במשך האשפוז, אולם לא נמצאה השפעה על הזמן עד להחלמה מלאה. לעומת זאת, בניתוח כולל אחר, תיסוף ויטמין D לא נמצא יעיל בקרב ילדים עם דלקת ריאות.
החוקרים מסכמים כי העדויות הנוכחיות אינן תומכות בהתערבות תזונתית מסוימת שניתן להמליץ עליה כטיפול שגרתי לילדים עם זיהומים נשימתיים אקוטיים. הם מדגישים את הצורך בביצוע מחקרים נוספים, במיוחד בקרב אוכלוסיות ילדים במדינות בעלות רמה סוציו-אקונומית גבוהה, לצורך ביסוס ההמלצות הטיפוליות.
Milani GP, Alberti I, Abodi M, Lakoumentas J, Konstantinou GN, Papadopoulos NG, Pop RM, Bocsan IC, Cassimos D, Kull I, Bettocchi S, Corsello A, Cugliari M, Ciliberti L, Spolidoro GCI, Agostoni C, Vlieg Boerstra B, Venter C, O'Mahony L, Vassilopoulou E. A systematic review and meta-analysis on nutritional and dietary interventions for the treatment of acute respiratory infection in pediatric patients: An EAACI taskforce. Allergy. 2024 Jul;79(7):1687-1707.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38174413/
התפקוד לאחר שבץ
בסקירה משנת 2024 הוערכה היעילות של התערבות תזונתית לשיפור המצב התפקודי לאחר שבץ.
החוקרים מציינים כי מצב תזונתי ירוד הינו תופעה שכיחה בקרב מטופלים לאחר שבץ, כאשר תת-תזונה עשויה לפגוע באופן משמעותי בתהליך השיקום.
במסגרת הסקירה נכללו מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של התערבות תזונתית מכל סוג בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו, את הטיפול הסטנדרטי או התערבות תזונתית אחרת.
הסקירה כללה 52 מחקרים בהם סה"כ 11,926 מטופלים לאחר שבץ מסוגים שונים.
מבין המחקרים, 36 נערכו בשלב האקוטי שלאחר השבץ, 10 בשלב התת-אקוטי (עד שישה חודשים מהאירוע), 3 נערכו בשלב האקוטי והתת-אקוטי, ו-3 נערכו בשלב הכרוני.
במחקרים אלו נבדקו 25 סוגי התערבויות תזונתיות, ו-7 מדדים שונים הוערכו: מגבלו תפקודיות, ביצוע פעולות יומיומיות, שינוי במשקל הגוף, תמותה, יכולת הליכה, איכות חיים ושיעור סיבוכים.
בהתייחס להתערבויות שכללו תוספי אנרגיה וחלבון בנטילה פומית, לא נמצאו עדויות מובהקות המצביעות על שיפור במגבלות תפקודיות או הפחתת סיכון לתמותה, בעוד שנמצאו עדויות מוגבלות המצביעות על שיפור בביצוע פעולות יומיומיות ועלייה במשקל הגוף.
מרבית המחקרים לא בחנו את ההשפעה על יכולת הליכה ואיכות חיים.
כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בשיעור זיהומים כגון דלקת ריאות, דלקות בדרכי השתן ואלח דם, אך ההתערבות נמצאה קשורה בשיעור גבוה יותר של שלשולים והפרעות במאזן הסוכר (היפרגליקמיה והיפוגליקמיה).
החוקרים מסכמים כי הראיות הקיימות אינן חד-משמעיות לגבי השפּעת ההתערבויות התזונתיות על המצב התפקודי לאחר שבץ. הממצאים מוגבלים בשל מדגמים קטנים ברוב המחקרים, לצד סיכון להטיה הקשור להיבטים מתודולוגיים.
בנוסף, נמצא כי ההתערבות התזונתית הייתה קשורה בשיעור גבוה יותר של השפעות שליליות בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, אם כי איכות העדויות הוערכה כנמוכה.
הם ממליצים על עריכת מחקרים נוספים שיתמקדו בהתערבויות תזונתיות המבוססות על רציונל תיאורטי, במטרה להפחית מוגבלות ולשפר את הביצוע של פעולות יומיומיות בקרב מטופלים לאחר שבץ, תוך שיפור ההיבטים המתודולוגיים ואופן הדיווח.
Sakai K, Niimi M, Momosaki R, Hoshino E, Yoneoka D, Nakayama E, Masuoka K, Maeda T, Takahashi N, Sakata N. Nutritional therapy for reducing disability and improving activities of daily living in people after stroke. Cochrane Database Syst Rev. 2024 Aug 15;8(8):CD014852.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39145517/
במחקר משנת 2024 שנערך בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית הוערך הקשר הסיבתי בין רמת הברזל לבין התוצאות התפקודיות לאחר שבץ איסכמי.
לצורך הניתוח נעשה שימוש בנתונים שנאספו מקבוצות אוכלוסייה שונות הכוללים:
החוקרים בחנו את הקשר בין המאפיינים הגנטיים והתוצאות התפקודיות 90 יום לאחר שבץ איסכמי, בהתבסס על הנתונים של 3,741 משתתפים עם תוצאות תפקודיות טובות ו- 2,280 משתתפים עם תוצאות תפקודיות ירודות.
נמצא כי הסיכוי לתוצאות תפקודיות ירודות היה גבוה ב-36% וב-44% עבור נטייה גנטית לרמה גבוהה של ריוויון טרנספרין ושל ברזל. תוצאות אלה נותרו יציבות בניתוחים חוזרים.
החוקרים מסכמים כי מחקר זה מצביע על קשר סיבתי אפשרי בין מאגרי הברזל ומצב תפקודי ירוד לאחר שבץ איסכמי, ומדגישים את הצורך במחקרים נוספים להבנת המנגנונים המעורבים.
He Q, Wang W, Xu D, Xiong Y, You C, Tao C, Ma L. Causal Association of Iron Status With Functional Outcome After Ischemic Stroke. Stroke. 2024 Feb;55(2):423-431.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38095120/
בסקירה משנת 2024 הוערכו העדויות מסקירות שיטתיות ומטה-אנליזות בנוגע ליעילות ולבטיחות של דיקור לטיפול בספסטיות (עלייה במתח השרירים) בעקבות שבץ.
בסקירה נכללו 10 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות הכוללות סך הכול 250 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-17,793 משתתפים.
במחקרים אלה קבוצת ההתערבות קיבלה דיקור מסוגים שונים בלבד או בשילוב טיפול שיקומי, בעוד שקבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי, טיפול שיקומי או טיפול תרופתי.
האיכות המתודולוגית של מרבית המחקרים הוערכה כנמוכה.
להלן סיכום הממצאים העיקריים בהתאם למדדי המטרה שהוערכו:
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על הפוטנציאל של דיקור כטיפול משלים להקלה על ספסטיות בעקבות שבץ ולשיפור איכות החיים. עם זאת, יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים באיכות מתודולוגית גבוהה על מנת לספק בסיס לשילוב של דיקור כחלק מהטיפול לאחר שבץ.
Yi L, Huang L, Chen R, Zhan S, Huang H, Yue Z. Acupuncture for post-stroke spasticity: An overview of systematic reviews. Complement Ther Med. 2024 Mar;80:103024.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38232907/
התרומה של תוכניות התערבות לאחר שבץ
במחקר איכותני משנת 2024, המבוסס על מחקר אקראי מבוקר, הוערכה החוויה של המשתתפים בהתייחס להתערבויות לשיקום לאחר שבץ.
במחקר נכללו 141 משתתפים בשלב הכרוני לאחר אירוע שבץ שחולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות התערבות:
כל ההתערבויות כללו מפגשים אישיים וקבוצתיים שנערכו באמצעים ממוחשבים מרחוק ונמשכו 12 שבועות.
לצורך המחקר האיכותני נערכו ראיונות עם 27 מהמשתתפים ובוצע ניתוח של התמות המרכזיות.
המשתתפים שיתפו בתובנות מהחיים לאחר שבץ, כולל אתגרים גופניים ורגשיים, מנגנוני התמודדות, וההשפעות של תפיסות חברתיות.
באופן כללי המשתתפים העריכו את ההתערבויות באופן חיובי, וציינו כי תכנית המיינדפולנס תרמה לשיפור הוויסות הרגשי, תכנית הפעילות הגופנית תרמה לשיפור היכולת הגופנית והאימון הקוגניטיבי הממוחשב תרם לשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
בנוסף, הם הדגישו כי המפגשים הקבוצתיים תרמו לקבלת תמיכה חברתית ומוטיבציה, אך חלקם ציינו אתגרים הנובעים מההטרוגניות של המשתתפים.
המשתתפים העריכו באופן חיובי גם את הנגישות של תכנית התערבות מרחוק, לצד האתגרים לניהול קשרים אישיים ופיקוח על ההתערבות.
החוקרים מסכמים כי מחקר זה מדגיש את המורכבות של השיקום לאחר אירוע שבץ ואת החשיבות של גישות שיקום הוליסטיות הממוקדות במטופל. בנוסף, המחקר מדגיש את הערך של שילוב התערבויות גופניות ולא-גופניות במסגרת קבוצתית, ואת הפוטנציאל של אמצעים ממוחשבים לשיפור הנגישות לתוכניות שיקום.
Bermudo-Gallaguet A, Bielsa-Pascual J, García-Sierra R, Feijoo-Cid M, Arreciado Marañon A, Ariza M, Agudelo D, Camins-Vila N, Boldó M, Durà Mata MJ, García-Molina A, Torán-Monserrat P, Mataró M. Understanding and enhancing post-stroke recovery: Insights from a nested qualitative study within the MindFit Project randomized clinical trial. Complement Ther Med. 2024 Dec;87:103100.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39396801/