וִיתניה משכרת וסטְרס | תזונה ודמנְציה | גִיל המעבר | אורח חיים והתסמונת המטבולית
וִיתניה משכרת וסטְרס:
ויתניה להורדת רמת הקורטיזול,
וההשפעה של ויתניה על סטרס ותשישות.
תזונה ודמנְציה:
דיאטת MIND להידרדרות קוגניטיבית,
חסר תזונתי כגורם סיכון לדמנציה,
תזונה למניעת דמנציה,
צריכת ביצים וסיכון לאלצהיימר,
ושמן זית ותמותה על רקע דמנציה.
רכיבים טבעיים לגִיל המעבר:
כלך מצוי לטיפול בתסמיני גיל המעבר,
ויטמין D ו-K לנשים,
תפקיד הברזל בסיכון הקרדיו-מטבולי,
ולא נמצאה השפעה למלטונין.
אורח חיים והתסמונת המטבולית:
ההשפעה של תזמון הפעילות הגופנית,
הגבלת זמן האכילה ודיאטה דלת פחמימות,
וההפעה של אורח חיים בריא.
וִיתניה משכרת וסטְרס
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2023) שנערך בהודו נבדקה ההשפעה של ויתניה משכרת (Withania somnifera) להקלה על סטרס וחרדה בקרב מבוגרים בריאים.
במחקר נכללו 54 משתתפים בגיל 32 בממוצע המדווחים על תסמיני סטרס וחרדה ברמה נמוכה עד בינונית.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף ויתניה או פלסבו, פעם ביום לפני השינה, למשך 60 יום. התוסף הכיל מיצוי ויתניה מתוקנן ל-2.5% רכיבים פעילים (withanolides), כאשר כל טבליה הכילה 500 מ"ג מיצוי ויתניה ו-5 מ"ג פיפרין לשיפור הזמינות הביולוגית.
רמת הסטרס הוערכה באמצעות המדד PSS ורמת החרדה הוערכה באמצעות המדד GAD-7 בתחילת המחקר ולאחר 30 ו-60 יום. בנוסף, נבדקו מדדים של איכות החיים ותפקוד קוגניטיבי וכן נלקחו בדיקות מעבדה להערכת ההשפעה על מדדים של סטרס, עקה חמצונית, סרוטונין ודופאמין.
נמצא כי בקבוצת הויתניה חל שיפור מובהק במדדים של סטרס וחרדה (שניהם p<0.001), בעוד שבקבוצת הפלסבו לא חלו שינויים מובהקים ביחס לרמת הבסיס.
להלן השינוי במדדי הסטרס והחרדה:
בנוסף, נמצא כי השימוש בויתניה היה מלווה בשיפור מדדים של תפקוד קוגניטיבי, כולל ריבוי משימות, ריכוז וקבלת החלטות, וכן בירידה גדולה יותר ברמת הקורטיזול ברוק ועלייה בהפרשת הסרוטונין בשתן.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדים של עקה חמצונית.
החוקרים מציינים כי ההתערבות הייתה בטוחה ונסבלה היטב.
הם מסכמים כי השימוש בתוסף ויתניה עשויה להיות יעיל להקלה על תסמיני סטרס וחרדה באוכלוסייה הבריאה.
Majeed M, Nagabhushanam K, Mundkur L. A standardized ashwagandha root extract alleviates stress, anxiety, and improves quality of life in healthy adults by modulating stress hormones: Results from a randomized, double-blind, placebo-controlled study. Medicine (Baltimore). 2023 Oct 13;102(41):e35521.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37832082/
בסקירה שיטתית (2023) של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של ויתניה משכרת (Withania somnifera) על רמת הקורטיזול בקרב אוכלוסייה הסובלת מסטרס.
בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם נכללו משתתפים בריאים אשר דיווחו על רמת סטרס גבוהה.
ב-7 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של ויתניה על רמת הקורטיזול בדם ובשני מחקרים נבדקה ההשפעה על רמת הקורטיזול ברוק.
במחקרים אלה נעשה שימוש במיצוי ויתניה במינון 60-600 ליום או באבקה במינון 5 גרם ליום. משך ההתערבות נע בין 30 ל-112 יום.
באופן כללי נמצא כי השימוש בתוספי ויתניה היה מלווה בירידה מובהקת בהפרשת קורטיזול, ללא השפעות שליליות משמעותיות.
עם זאת, החוקרים מציינים כי הייתה הטרוגניות גדולה בין המחקרים בהתייחס למערך המחקר, לתוסף, למינון ולרמת הסטרס של המשתתפים. כמו כן, באף אחד מהמחקרים לא נבדקה ההשפעה האפשרית של הירידה בקורטיזול על תפקוד בלוטת האדרנל וההשלכות ארוכות הטווח.
החוקרים מסכמים כי נטילת תוספי ויתניה עשויה לסייע בהפחתת תחושת סטרס, אולם יש להמשיך ולבחון את ההשפעה לאורך זמן ממושך יותר.
Della Porta M, Maier JA, Cazzola R. Effects of Withania somnifera on Cortisol Levels in Stressed Human Subjects: A Systematic Review. Nutrients. 2023 Dec 5;15(24):5015.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38140274/
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של ויתניה משכרת (Withania somnifera) בקרב מבוגרים הסובלים מסטרס כרוני ולבחון מהו המינון המינימלי הנדרש להשגת השפעה קלינית.
במחקר נכללו 131 מבוגרים בגיל 18-60 אשר מדווחים על תסמיני חרדה, דיכאון ו/או הפרעות שינה על רקע סטרס כרוני (3 חודשים לפחות).
המשתתפים חולקו אקראית ל-4 קבוצות למשך 8 שבועות: 3 קבוצות קיבלו את התוסף Sensoril® בשלושה מינונים שונים, 125, 250 או 500 מ"ג ליום, והקבוצה הרביעית קיבלה פלסבו.
השפּעת ההתערבות על רמת הסטרס הוערכה באופן סובייקטיבי באמצעות השינוי במדד PSS וכן באופן אובייקטיבי באמצעות מדדים ביוכימיים.
נמצא כי נטילת התוסף בכל המינונים הייתה יעילה יותר מפלסבו להפחתת מדדים של סטרס, חרדה ודיכאון.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (Withania somnifera) נבדקה ההשפעה של תוסף ויתניה משכרת בקרב מבוגרים הסובלים מסטרס ותשישות.
במחקר נכללו 120 משתתפים בריאים בגיל 40-75 עם BMI בטווח 25-35 אשר מדווחים על סטרס ותשישות ברמה בינונית-גבוהה.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 200 מ"ג תוסף ויתניה או פלסבו פעמיים ביום למשך 12 שבועות.
התוסף Witholytin® הינו מיצוי מתוקנן של ויתניה המכיל 1.5% רכיבים פעילים (withanolides).
נמצא כי קרא עוד
תזונה ודמנְציה
במחקר עוקבה (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הקפדה על דיאטת MIND (Mediterranean-Dietary Approaches to Stop Hypertension Intervention for Neurodegenerative Delay) ובין שינויים בתפקוד הקוגניטיבי והסיכון להפרעה קוגניטיבית.
בהתאם לשאלוני תזונה שמולאו בתחילת המחקר, לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטת MIND המבוסס על צריכה גבוהה של דגנים מלאים, עלים ירוקים, ירקות, פירות, דגים, עוף, שעועית ואגוזים, וצריכה נמוכה של בשר אדום, מזון מהיר ומטוגן, שמנים ושומנים. בנוסף, חושבו ציוני התאמה לדפוסי תזונה אחרים, כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH, דיאטה אנטי-דלקתית ועוד.
בניתוח נכללו הנתונים של 14,145 משתתפים בגיל 64 בממוצע.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי (2024) שנערך באיטליה נבדק הקשר בין חסר תזונתי (Undernutrition) ובין הידרדרות קוגניטיבית והתפתחות דמנציה. חסר תזונתי מוגדר כמצב הנובע מחוסר צריכה תזונתית הגורם לירידה במסת גוף רזה ובמסת הרקמות, וכתוצאה מכך לפגיעה בתפקוד הגופני והנפשי ולתוצאות קליניות שליליות.
בניתוח זה נכללו הנתונים משלושה מחקרי עוקבה מבוססי אוכלוסייה בהם סה"כ 9071 משתתפים בגיל 42 עד 101.
בתחילת תקופת המעקב 14.3% מהמשתתפים הוגדרו כסובלים ממצב של חסר תזונתי, כאשר השכיחות הייתה גבוהה יותר בקרב נשים (15.4% לעומת 13% בקרב גברים) ועלתה עם העלייה בגיל (נעה בין 3.5% בקרב משתתפים עד גיל 60 ועד 28.8% בקרב משתתפים מעל גיל 85).
נמצא כי קרא עוד
בסקירה (2024) מוצגות העדויות העדכניות העוסקות בתזונה כאסטרטגיה למניעת דמנציה.
במסגרת הסקירה החוקרים דנים בממצאים לגבי רכיבים תזונתיים, כולל פוליפנוֹלים, ויטמיני B, דגים ואומגה 3, אלכוהול, מולטי-ויטמינים, וכן לגבי גישות תזונתית מרכזיות, כולל דיאטה ים-תיכונית, דיאטת MIND, ודיאטה נורדית.
בהמשך הסקירה החוקרים בוחנים את השילוב של תזונה בהמלצות למניעת דמנציה ומציגים את האתגרים וההזדמנויות ביישום הקליני של התערבות תזונתית.
מהסקירה עולה כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2023) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת ביצים ובין הסיכון להתפתחות אלצהיימר ודמנציה בקרב קשישים.
החוקרים מסבירים כי ביצים עשירות ברכיבים תזונתיים החשובים לבריאות המוח, כולל כולין, אומגה 3 ולוטאין, אולם לא ידוע מהי ההשפעה על התפתחות אלצהיימר.
במחקר נכללו 1,024 משתתפים בגיל 81 בממוצע. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 6.7 שנים תועדו 280 מקרים חדשים של דמנציה על רקע אלצהיימר.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה של שמן זית ובין הסיכון לתמותה על רקע דמנציה.
בהתבסס על נתונים ממחקר האחיות וממחקר אנשי מקצועות הבריאות, בניתוח זה נכללו הנתונים של 92,383 נשים וגברים בגיל 56 בממוצע.
במהלך תקופת מעקב של כ-28 שנה תועדו 4,751 מקרים של תמותה על רקע דמנציה.
באופן כללי הסיכוי לתמותה על רקע דמנציה היה גבוה פי 5 עד 9 בקרב נשאים של הגן APOE ε4.
נמצא כי קרא עוד
גִיל המעבר
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2024) שנערך באיטליה נבדקה ההשפעה של כלך מצוי (Ferula communis) בקרב נשים לאחר גיל המעבר. החוקרים מסבירים כי לרכיב הפעיל ferutinin פעילות פיטואסטרוגנית אשר עשויה לסייע בהקלה על תסמיני גיל המעבר.
במחקר נכללו 64 נשים אשר חולקו אקראית לנטילת מיצוי כלך מצוי (20% ferutinin) במינון 100 מ"ג ליום, או פלסבו, למשך 90 יום.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על תסמיני גיל המעבר ואיכות החיים.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה (2024) של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D בשילוב ויטמין K בקרב נשים לאחר גיל המעבר, תוך בחינת המנגנונים המעורבים.
החוקרים מסבירים כי קיים קשר בין גיל המעבר ובין מספר מצבים קרדיו-מטבוליים, כולל תסמונת מטבולית, אוסטאופורוזיס ותחלואה קרדיווסקולרית. ויטמין D וויטמין K הינם רכיבים חשובים המעורבים בשמירה על בריאות העצם, בפעילות החיסונית ובהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, אולם ההשפעה הסינרגיסטית שלהם בתהליך ההזדקנות של נשים אינה ברורה.
בסקירה נכללו הממצאים מ-31 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה המשולבת של ויטמין D וויטמין K, בדגש על בריאות קרדיווסקולרית ובריאות העצם.
מהממצאים עולה כי בקרב נשים לאחר גיל המעבר לשילוב של ויטמין D וויטמין K השפעה נוגדת דלקת ונוגדת חמצון, השפעה מיטיבה על בריאות העצם ותרומה להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה (2024) דנים החוקרים בהבדלים מגדריים ובהשפעה של גיל המעבר, וכן בתפקיד של ברזל, בהתייחס להתפתחות תחלואה קרדיו-מטבולית,
החוקרים מסבירים כי מקובל להתייחס לשינויים הורמונליים כגורם להבדלים בתחלואה קרדיו-מטבולית, אולם גם לברזל עשוי להיות תפקיד, שכן ישנם הבדלים במטבוליזם של ברזל בין נשים לגברים וכן בין נשים בשלבים שונים של הפוריות.
ממצאים עדכניים מציעים כי ברזל עשוי להשפיע על הסיכון הקרדיו-מטבולי בשל השפּעתו על תהליכים של עקה חמצונית ועל תהליכי דלקת.
במסגרת הסקירה מוצגות העדויות לגבי ההשפעה של מגדר וגיל המעבר על הבדלים בתחלואה קרדיו-מטבולית. החוקרים דנים במגבלות של ההשערה המקובלת כיום לגבי תפקיד האסטרוגן כהסבר יחיד להבדלים אלה, ומצביעים על ברזל כגורם אפשרי נוסף.
הם מסבירים כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2024) שנערך בדנמרק נבדקה ההשפעה של מלטונין על בריאות כלי הדם ואיכות השינה בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
במחקר נכללו 41 משתתפות בגיל 63 בממוצע אשר חולקו אקראית לנטילת 10 מ"ג ליום תוסף מלטונין או פלסבו, למשך 3 חודשים.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על לחץ הדם, נוקשות העורקים ואיכות השינה.
נמצא כי קרא עוד
אורח החיים והתסמונת המטבולית
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של תזמון פעילות אירובית בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית.
החוקרים מסבירים כי תכנית פעילות אירובית אינטנסיבית נמצאה יעילה לשיפור מדדים בריאותיים בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית, אולם לא ידוע האם יש השפעה לתזמון הפעילות.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של תכנית בת 16 שבועות של פעילות אירובית בשעות הבוקר לעומת אחה"צ על הרכב הגוף, מדדים קרדיו-מטבוליים ומאפיינים של התסמונת המטבולית.
במחקר נכללו 139 משתתפים עם התסמונת המטבולית אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות: פעילות אירובית בשעות הבוקר, אחה"צ או ללא פעילות.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה ושל דיאטה דלת פחמימות על מדדים של איכות חיים ותאבון בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה על המשקל ומדדים קרדיו-מטבוליים, כאשר בניתוח זה נבדקה ההשפעה על מדדים של בריאות פסיכו-חברתית, כולל איכות החיים, שינה ומצב רוח, וכן על רמת התאבון.
במחקר נכללו 162 משתתפים בגיל 41.2 בממוצע, עם BMI ממוצע של 29.3.
המשתתפים חולקו אקראית ל-3 קבוצות:
לאחר 3 חודשים קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין השינוי לאורך זמן בגורמי אורח החיים ובין הסיכון לתסמונת המטבולית.
במחקר נכללו 2,048 משתתפים בגיל 40-69 ללא אבחנה של התסמונת המטבולית בתחילת תקופת המעקב.
אורח חיים בריא הוגדר על פי 4 גורמים: BMI בטווח הנורמה, הימנעות מצריכת אלכוהול, הימנעות מעישון, ופעילות גופנית של לפחות 150 דקות בשבוע.
גורמי אורח החיים נבדקו ב-4 נקודות זמן במהלך תקופת המעקב ולכל משתתף חושב ציון המבטא את השינוי לאורך זמן.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-10 שנים 756 מהמשתתפים אובחנו עם התסמונת המטבולית.
נמצא כי קרא עוד
