- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
הפחתת הסיכון לסרְטן השד | טיפול משלים בשבץ | וִיטמין D | תוספי תזונה לכבד שוּמני
תזונה להפחתת הסיכון לסרטן שד:
הפוטנציאל האינסולינמי של התזונה והסיכון לסרטן שד,
הקשר בין אומגה 3 והסיכון לסרטן שד,
וצמצום צריכת מתיונין לחולות סרטן שד.
רכיבים טבעיים לטיפול משלים בשבץ:
ברברין לטיפול בשבץ איסכמי,
זעפרן להפחתת עקה חמצונית,
ההשפעה של גינקו דו-אונתי על פעילות הטסיות,
והקשר בין ויטמין C ושבץ.
עדכונים לגבי ויטמין D:
ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על רמת ויטמין D בדם,
ויטמין D לטיפול בורטיגו,
ויטמין D ומחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס,
ההשפעה הבריאותית של ויטמין D,
ותיאור מקרה של הרעלת ויטמין D.
תוספי תזונה לכבד שומני:
ההשפעה של ויטמין E,
ההשפעה של נבט חיטה,
וההשפעה של תוסף ליצ'י.
תזונה להפחתת הסיכון לסרְטן שד
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הפוטנציאל האינסולינמי של התזונה ובין הסיכון לסרטן שד. החוקרים מציינים כי לתנגודת לאינסולין ורמות אינסולין גבוהות תפקיד בהתפתחות תחלואה כרונית, אולם לא ידועה ההשפעה של דיאטה עם פוטנציאל אינסולינמי גבוה על הסיכון לסרטן שד פולשני.
הפוטנציאל האינסולינמי של התזונה מחושב באמצעות המדד EDIH אשר מבוסס על הריכוז של פפטיד C בצום שמשמש כסמן לרמות אינסולין גבוהות כתוצאה מעומס גליקמי ותנגודת לאינסולין.
במחקר נכללו הנתונים של 76,686 נשים ממחקר האחיות שנערך בשנים 1984-2016 ו-93,287 נשים ממחקר האחיות השני שנערך בשנים 1991-2017.
במסגרת מחקרים אלה הצריכה התזונתית הוערכה כל 4 שנים ולכל משתתפת חושב הפוטנציאל האינסולינמי של התזונה באמצעות המדד EDIH.
במהלך תקופת המעקב תועדו סה"כ 10,602 מקרים של סרטן שד.
נמצא כי נשים עם הפוטנציאל האינסולינמי הגבוה ביותר היו בסיכון גבוה ב-15% לסרטן שד (חמישון עליון לעומת תחתון).
באופן כללי התוצאות לא היו תלויות בהימצאות של קולטני אסטרוגן, אולם הקשר החזק ביותר נמצא בהתייחס לגידולים שליליים לקולטני אסטרוגן עם סיכון גבוה ב-21%. כמו כן, נמצא קשר משמעותי יותר בקרב נשים עם גידול חיובי ל-HER2 עם סיכון גבוה ב-62%.
מסקנת החוקרים היא כי דפוס תזונה התורם לעלייה ברמת האינסולין והתנגודת לאינסולין קשור בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד, בעיקר סרטן שד שלילי לקולטני אסטרוגן ולסרטן שד חיובי ל-HER2. שינוי תזונתי והפחתת הפוטנציאל האינסולינמי עשוי לתרום להפחתת הסיכון לסרטן שד.
Romanos-Nanclares A, Tabung FK, Willett WC, Rosner B, Holmes MD, Chen WY, Tamimi RM, Eliassen AH. Insulinemic potential of diet and risk of total and subtypes of breast cancer among US females. Am J Clin Nutr. 2022 Dec 19;116(6):1530-1539.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36178066/
במחקר מקרה-ביקורת נבדקה ההשפעה המתווכת של ריכוז אומגה 3 בכדוריות הדם האדומות על הקשר בין הצריכה התזונתית של אומגה 3 והסיכון לסרטן השד.
במחקר נכללו 850 נשים עם אבחנה של סרטן שד וקבוצת ביקורת של 869 נשים ללא סרטן שד. כל המשתתפות מילאו שאלוני תזונה להערכת הצריכה התזונתית של אומגה 3, ובנוסף נמדד ריכוז האומגה 3 בכדוריות הדם האדומות.
נמצא כי צריכה תזונתית גבוהה יותר של ALA, של חומצות אומגה 3 ארוכות שרשרת ושל סך אומגה 3 הייתה קשורה בסיכוי נמוך יותר לסרטן שד, עם סיכוי נמוך ב-30%, ב-24% וב-26%, בהתאמה.
החוקרים מראים כי לחומצות אומגה 3 ארוכות שרשרת בכדוריות הדם האדומות השפעה מתווכת על הקשר בין הצריכה התזונתית של סך אומגה 3 ושל אומגה 3 ארוכות שרשרת ובין סרטן השד, אך לא על הקשר עם הצריכה התזונתית של ALA. כלומר, היתרון של צריכת אומגה 3 תלוי בעלייה בריכוז אומגה 3 בכדוריות הדם האדומות.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על המורכבות והפוטנציאל לחוסר דיוק במחקרים אשר בוחנים את הקשר בין אומגה 3 וסרטן השד, ומצביעים על תועלת אפשרית להתערבות המיועדת להעלאת ריכוז חומצות אומגה 3 ארוכות שרשרת בהתייחס למניעת סרטן שד.
Zhang Z, Jiang Y, Li X, Shi D, Ma T, Zhou R, Zhang C. Association of dietary n - 3 polyunsaturated fatty acids with breast cancer risk: Serial mediating roles of erythrocyte n - 3 polyunsaturated fatty acids. Front Nutr. 2022 Nov 3;9:990755.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36407524/
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין השינוי בצריכת מתיונין ובין משך ההישרדות בקרב חולות סרטן שד. במחקרים פרה-קליניים קודמים נמצא כי הגבלת מתיונין תרמה להאטת תהליכי שגשוג והתפשטות תאים סרטניים.
קשר זה נבדק כחלק ממחקר עוקבה גדול בתחום בריאות האישה. במחקר זה נכללו 1,553 נשים לאחר גיל המעבר אשר אובחנו עם סרטן שד פולשני להן נאספו נתונים תזונתיים לפני אבחון הסרטן ואחריו. החוקרים בחנו את הקשר בין השינוי בצריכה התזונתית של מתיונין, וכן של חומצה פולית וויטמין B12, ובין הסיכון לתמותה.
בהשוואה לצריכה התזונתית לפני אבחון הסרטן 28% מהנשים הפחיתו את הצריכה ב-20% לפחות, 30% מהנשים העלו את הצריכה ב-20% לפחות ו-42% מהנשים שמרו על צריכה יציבה של מתיונין.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-16 שנה 772 מהנשים נפטרו, מהן 195 כתוצאה מסרטן שד.
בהשוואה לנשים עם צריכת מתיונין קרא עוד.
רכיבים טבעיים לטיפול משלים בשבץ
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות הקלינית של ברברין כטיפול תומך לאחר שבץ איסכמי.
בסקירה נכללו 17 מחקרים (15 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-2 מחקרים תצפיתיים) בהם 1,670 מטופלים. במחקרים אלה 832 מהמטופלים קיבלו את הטיפול הרפואי הסטנדרטי בשילוב ברברין לעומת 838 מטופלים שקיבלו את הטיפול הרפואי בלבד.
מינון הברברין נע בין 0.3 ל-1 גרם ומשך ההתערבות נע בין 8 ימים ל-6 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך באיראן נבדקה היעילות של זעפרן (Crocus sativus) להפחתת עקה חמצונית בקרב מטופלים לאחר שבץ איסכמי.
במחקר נכללו 40 משתתפים עד 24 שעות לאחר שבץ איסכמי בחומרה בינונית (ציון של 5-20 בסקאלה של 1-24 במדד NIHSS) אשר קיבלו את הטיפול הרפואי הסטנדרטי.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה בנוסף 200 מ"ג זעפרן פעמיים ביום במשך 4 ימים ולקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הרפואי בלבד.
השְֹפעת ההתערבות הוערכה באמצעות השינוי במדד NIHSS ובסמנים של עקה חמצונית לאחר 4 ימים בהשוואה לנתוני הבסיס ובהשוואה לקבוצת הביקורת.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה נוגדת הקרישה של גינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba) במצבי שבץ איסכמי אקוטי.
במחקר נכללו 70 מטופלים עד 48 שעות לאחר אירוע שבץ איסכמי אשר חולקו לשתי קבוצות. כל המשתתפים קיבלו 100 מ"ג ליום אספירין למשך 90 יום, ובנוסף המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו 25 מ"ג ליום גינקו בזריקה (ginkgo diterpene lactone meglumine injection) וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו למשך 14 יום.
החוקרים בחנו את ההשפעה על פעילות הטסיות ועל מדדי החומרה של שבץ, כאשר השפעה מיטיבה הוגדרה כירידה של 5 נקודות או יותר במדד NIHSS או ירידה של 2 נקודות או יותר במדד mRS.
נמצא כי קרא עוד.
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין ויטמין C ושבץ.
בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים, מחקרים קליניים ומחקרי עוקבה אשר בוחנים את הקשר בין ויטמין C ובין הסיכון לשבץ איסכמי.
במסגרת הסקירה מוצגים מנגנונים באמצעותם ויטמין C עשוי לתרום להפחתת הסיכון לשבץ איסכמי, כולל עיכוב התגובה הדלקתית, עיכוב התגובה החמצונית והגנה על כלי הדם.
בהמשך מפורטים הממצאים ממחקרים בבעלי חיים אשר מדגימים כי ויטמין C מפחית את הסיכון לשבץ איסכמי באמצעות השפעה נוגדת חמצון אשר מובילה להגנה על כלי הדם ומעכבת דלקת.
עם זאת, במרבית המחקרים הקליניים שנערכו לא נמצאה השפעה מובהקת לויטמין C והחוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה על מנת להעריך את ההשפעה.
בנוסף, בסקירה מוצגים 15 מחקרי עוקבה בהם נבדק הקשר בין ויטמין C ושבץ איסכמי. ברוב המחקרים נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של ויטמין C בקרב מטופלים לאחר שבץ הסובלים מדיספגיה (הפרעה בבליעה).
במחקר נכללו 120 מטופלים מבית חולים בסין אשר קיבלו את הטיפול הרפואי הסטנדרטי ואימון פיזיולוגי של יכולת הבליעה, כל אימון נמשך חצי שעה פעם ביום במשך שבועיים.
בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה גירוי של חלל הפה באמצעות צמר גפן טבול בויטמין C במינון 0.2 גרם ליום, או לקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד.
שיקום יכולת הבליעה הוערך באמצעות מבחן בליעת מים ובאמצעות בדיקת רנטגן (פלואורוסקופיה) ובנוסף נבדק המצב התזונתי והחיסוני באמצעות BMI ובדיקות דם.
נמצא כי קרא עוד.
עדכונים לגבי וִיטמין D
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על רמת ויטמין D.
בסקירה נכללו 10 זרועות טיפול בהן סה"כ 601 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל חולי זאבת, מטופלים לאחר אוטם שריר הלב, נשים עם סוכרת הריון, מטופלי דיאליזה ונשים עם אוסטאופורוזיס.
במחקרים אלה קבוצת ההתערבות קיבלה אומגה 3 במינון של 300 עד 4,000 מ"ג ליום, כאשר משך ההתערבות נע בין 1.5 ל-12 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכה היעילות של ויטמין D לטיפול במבוגרים עם ורטיגו מסוג התקפי תנוחתי שפיר (Benign paroxysmal positional vertigo - BPPV) ולמניעת הישנות.
סוג זה של ורטיגו מתרחש כתוצאה משינוי תנוחה ותזוזה של גבישי סידן זעירים באוזן הפנימית, כאשר נמצא קשר בין BPPV ובין חסר ויטמין D.
בסקירה נכללו 6 מחקרים קליניים בהם 1,320 מטופלים עם אבחנה של BPPV בגיל ממוצע שנע בין 50 ל-67. כל המשתתפים סבלו מחסר או חסר יחסי של ויטמין D. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D במינון שנע בין 800 יחב"ל ליום ועד 50,000 יחב"ל לשבוע למשך 6 עד 18 חודשים.
בסקירה נכללו מחקר אקראי מבוקר אחד בו נכללו 1,050 משתתפים. במחקר זה קבוצת ההתערבות קיבלה 400 יחב"ל ויטמין D ו-500 מ"ג סידן קרבונט פעמיים ביום למשך שנה. נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערך הקשר בין חסר בויטמין D ובין מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, כולל מחלת גרייבס והאשימוטו.
בסקירה נכללו 11 מחקרי מקרה-ביקורת בהם סה"כ 9,967 משתתפים, מהם 1,952 משתתפים עם מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס.
ברוב המחקרים נמצא כי קבוצת המטופלים הייתה מאופיינת בשכיחות גבוהה יותר של חסר ויטמין D או בריכוז ויטמין D נמוך יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת.
החוקרים מציינים כי קרא עוד.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים תצפיתיים וממחקרים אקראיים מבוקרים העוסקים בהשפעה הבריאותית של ויטמין D, מעבר להשפעה על בריאות העצם.
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בהתייחס למחלות אוטואימוניות, סרטן, מחלות קרדיווסקולריות, קורונה (COVID-19), סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, תמותה מכל גורם, זיהומים במערכת הנשימה, אלצהיימר ודמנציה, הפרעת דיכאון ותוצאות הריון ולידה.
באופן כללי מחקרים תצפיתיים מצביעים קרא עוד.
בתיאור מקרה מפורט מקרה של הרעלת ויטמין D והיפרקלצמיה בעקבות שימוש יתר בתוספי תזונה.
במקרה מתואר גבר מבוגר שהופנה לבית חולים לאחר שסבל 3 חודשים מתסמיני הקאה, כאבי בטן, התכווצויות שרירים ברגליים, טנטון, יובש בפה, צמא מוגבר, שלשול וירידה משמעותית במשקל.
התסמינים החלו כחודש לאחר התחלת שימוש בכמות גדולה של תוספי תזונה (מעל 20 רכיבים פעילים), כולל ויטמין D במינון 150,000 יחב"ל ליום.
בבדיקת דם נמצאה רמה גבוהה של סידן והפרעה בתפקוד הכלייתי שהתבטאה ברמה גבוהה של קריאטינין ואוריאה. רמת ויטמין D הייתה מעל 400 ננומול/ליטר וגם רמת המגנזיום הייתה מעל לטווח הנורמה.
לא נמצאו הפרעות אחרות בבדיקות דם והדמיה (MRI מוח, בדיקת PET וצילום חזה ובטן).
המטופל אושפז למעקב במשך 8 ימים וקיבל עירוי נוזלים, טיפול פומי בביספוספונטים וטיפול נגד בחילות והקאות.
לאחר מעקב של חודשיים קרא עוד.
תוספי תזונה לכבד שוּמני
במחקר כפול-סמיות מבוקר בוצעה השוואה בין שתי נגזרות של ויטמין E בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
במחקר נכללו 100 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת 300 מ"ג דלתא-טוקוטריאנול או 268 מ"ג אלפא-טוקופרול פעמיים ביום למשך 48 שבועות.
יעילות ההתערבות הוערכה בהתאם לשינויים במדדים של כבד שומני ותנגודת לאינסולין וכן במדדי דלקת ועקה חמצונית.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך באיראן נבדקה ההשפעה הקלינית של נבט חיטה בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
במחקר נכללו 50 משתתפים אשר חולקו אקראית לצריכת 40 גרם ליום נבט חיטה או פלסבו למשך 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בתאילנד נבדקה ההשפעה של פוֹליפנוֹלים שמקורם בליצ'י בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
החוקרים מציינים כי מחקרים פרה-קליניים הדגימו השפעה מיטיבה לליצ'י על כבד שומני באמצעות השפעה על אוכלוסיית חיידקי המעי.
במחקר זה נבדק האם אוליגונול (Oligonol®), פוליפנול שמקורו בליצ'י, עשוי לתרום להפחתת הצטברות השומן בכבד וחוסר האיזון בחיידקי המעי (דיסביוזיס).
במחקר נכללו 38 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבלת התוסף או פלסבו במינון 100 מ"ג פעמיים ביום למשך 24 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
