- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
סטְרס וחרָדה | תזונה ותפקוד קוגניטיבי | יתר שוֹּמנים בדם
הטיפול הטבעי במצבי סטרס וחרדה:
ההשפעה של עיסוי כפות הרגליים,
תוסף תזונה להקלה על סטרס כרוני,
זעפרן להפחתת תגובת הסטרס,
הקשר בין חרדה וויטמין D בקרב סטודנטיות,
והתפקיד של אוכלוסיית חיידקי המעי.
תזונה לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי:
צריכת דגים ואומגה 3, התפקוד הקוגניטיבי והסיכון לדמנציה,
איזון הצריכה הקלורית במהלך היום לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי,
צריכת חלבון והתפקוד הקוגניטיבי בגיל השלישי,
ותזונה עשירה במיקרונוטריאנטים והתפקוד הקוגניטיבי.
תוספי תזונה ורכיבים צמחיים לטיפול ביתר שומנים בדם:
תזונה עשירה בניאצין להפחתת הסיכון לדיסליפידמיה,
תוספי קו-אנזים Q10 לשיפור פרופיל השומנים,
ההשפעה של ויטמין D על פרופיל השומנים,
ההשפעה של רכיבים צמחיים על פרופיל השומנים,
שמן קוקוס לחולי סוכרת עם יתר שומנים בדם,
וההשפעה של פלבונואידים על אדיפונקטין ולפטין.
הטיפול הטבעי במצבי סטְרס וחרָדה
במחקר אקראי מבוקר שנערך בטורקיה נבדקה ההשפעה של עיסוי כפות הרגליים על חרדה, עייפות ומשך השינה בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
במחקר נכללו 70 נשים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות. המשתתפות בקבוצת ההתערבות קיבלו עיסוי בכפות הרגליים 20 דקות פעם ביום במשך 7 ימים, כאשר הנשים בקבוצת הביקורת לא קיבלו כל התערבות.
נמצא כי בקרב הנשים שקיבלו עיסוי בכפות הרגליים חל שיפור מובהק במדד העייפות (Fatigue Severity Scale) עם ירידה של 2.5 נקודות לעומת עלייה של 0.3 נקודות בקבוצת הביקורת, וכן במדד החרדה (Beck Anxiety Inventory) עם ירידה של 18 נקודות לעומת עלייה של 2 נקודות בקבוצת הביקורת. עוד נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה עלייה במשך השינה מ-7 ל-8 שעות ובקבוצת הביקורת משך השינה נותר 7 שעות ללא שינוי.
החוקרים מסכמים כי עיסוי בכפות הרגליים היה מלווה בשיפור מובהק בתסמינים של חרדה ועייפות ובהארכת משך השינה בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
Gökbulut N, Ibici Akça E, Karakayali Ay Ç. The impact of foot massage given to postmenopausal women on anxiety, fatigue, and sleep: a randomized-controlled trial. Menopause. 2022 Nov 1;29(11):1254-1262.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36126237/
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של תוסף תזונה המבוסס על מגנזיום, ויטמיני B, רודיולה (Rhodiola rosea) ותה ירוק (Camellia sinensis) להקלה על סטרס כרוני בקרב משתתפים בריאים.
במחקר נכללו מבוגרים בגיל 18 עד 65 שדיווחו על תחושת סטרס מעל חודש ותסמיני דיכאון וחרדה (ציון 14 ומעלה במדד DASS-42). המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו פעם ביום בבוקר למשך 28 יום עם מעקב למשך סה"כ 56 יום.
כל טבליה מהתוסף Mg-Teadiola מכילה 150 מ"ג מגנזיום, 0.7 מ"ג ויטמין B6, 0.1 מ"ג ויטמין B9, 1.25 מק"ג ויטמין B12, 222 מ"ג מיצוי רודיולה ו-125 מ"ג מיצוי תה ירוק.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת התוסף הייתה מלווה בירידה מובהקת בציוני הסטרס בסיום ההתערבות לאחר 28 יום, כאשר שיפור מובהק זוהה כבר לאחר 14 יום ומידת השיפור נשמרה יציבה מסוף ההתערבות ועד ליום ה-56. בנוסף, נמצא שיפור במדדים נוספים, כולל מידת רגישות לכאב והפרעה בתפקוד במהלך היום בשל עייפות.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס לציונים של דיכאון וחרדה או במדדים נוספים של איכות השינה.
מסקנת החוקרים כי התוסף תורם להקלה על סטרס בקרב מבוגרים בריאים המדווחים על תחושת סטרס ממושכת, עם פוטנציאל לטיפול במצבים של כאב כרוני המלווה בסטרס ובעיות שינה.
המחקר נערך בשיתוף ובתמיכת חברת Sanofi שסיפקה את התוסף.
Noah L, Morel V, Bertin C, Pouteau E, Macian N, Dualé C, Pereira B, Pickering G. Effect of a Combination of Magnesium, B Vitamins, Rhodiola, and Green Tea (L-Theanine) on Chronically Stressed Healthy Individuals-A Randomized, Placebo-Controlled Study. Nutrients. 2022 Apr 29;14(9):1863.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35565828/
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה האקוטית של זעפרן (Crocus sativus) ושל הרכיב הנדיף הפעיל safranal על תגובת הסטרס הגופנית והפסיכולוגית.
במחקר נכללו 19 גברים בריאים בגיל 18 עד 25 אשר השתתפו בניסוי מעבדה במסגרתו נבדקה התגובה לגירוי יוצר סטרס.
כל המשתתפים קיבלו בשלושה מועדים שונים 30 מ"ג תמצית מתוקננת של זעפרן (Safr'InsideTM), 0.06 מ"ג safranal סינטטי, או פלסבו, עם הפרדה של 28 יום בין התנאים.
לאחר נטילת התוסף המשתתפים נחשפו לגירוי הסטרס שכלל טבילה של היד במים קרים וביצוע של מטלה חשבונית (Maastricht Acute Stress Test).
דגימות רוק ורמת סטרס וחרדה נבדקו לפני החשיפה לסטרס ובמהלך 75 דקות שלאחר מכן.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך באיחוד האמירויות נבדק הקשר בין חרדה ובין מגוון גורמים, כולל ויטמין D וחשיפה לשמש, בקרב סטודנטיות.
במחקר נכללו 386 נשים מעל גיל 18 אשר מילאו שאלון הכולל מדד להערכת חרדה, הצריכה התזונתית ונטילת תוספי תזונה וחשיפה לשמש.
החוקרים העריכו את הצריכה התזונתית של מזונות עשירים בויטמין D, כאשר ציון 19 ומטה העיד על צריכה תזונתית נמוכה של ויטמין D וציון של 20 עד 45 העיד על צריכה תזונתית מספקת.
ציון גבוה יותר במדד sun avoidance inventory (SAI) העיד על עמדות והתנהגות התומכות בצמצום החשיפה לשמש.
מבין כלל המשתתפות, קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של חיידקי המעי על קוגניציה וסטרס.
בסקירה נכללו 25 מחקרים בהם נבדקו היבטים של קוגניציה, מבנה ותפקוד המוח וסמנים של סטרס ותחושת רווחה, כולל 6 מחקרי חתך בהם נבדק הקשר בין חיידקי המעי ו/או מטבוליטים שלהם ובין היבטים אלה ו-19 מחקרי התערבות בהם נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה.
באופן כללי במחקרים התצפיתיים נמצאו קשרים בין מגוון החיידקים במעי ובחלל הפה ובין קשרים תפקודיים במוח המעורבים בתהליכים כגון עיבוד מידע וזיכרון. נמצאו עדויות לכך שקשרים אלה הושפעו על ידי עישון, ממצא המצביע על כך שתהליכי דלקת עשויים להשפיע על הקשר בין המיקרוביום והפעילות הנוירולוגית. בנוסף, נמצא כי בריאות חיידקי המעי הייתה קשורה בתחושת הרווחה הנפשית עם קשרים בין חיידקים ספציפיים ובין מדדים של סטרס, חרדה ודיכאון.
החוקרים מציינים כי הקשר בין אוכלוסיית החיידקים במעי ובחלל הפה ובין תפקוד המוח, מצב הרוח והפעילות החיסונית בקרב מבוגרים בריאים עשוי להיות תלוי במגדר ולהיות מושפע מצריכת הסיבים בתזונה וממאפיינים אישיים כגון חשיפה לבעלי חיים בתקופת הילדות.
בהתייחס למחקרי ההתערבות, קרא עוד.
תזונה לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין צריכת דגים ותוספי אומגה 3 ובין הסיכון להידרדרות קוגניטיבית.
בניתוח תלוי מינון נמצא כי צריכה של עד 2 מנות דגים לשבוע (עד 250 גרם) הייתה קשורה בירידה של 10% בסיכון לדמנציה ובירידה של 30% בסיכון לאלצהיימר, ללא יתרון נוסף לצריכה גבוהה יותר.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בסין נבדק הקשר בין דפוס הצריכה הקלורית במהלך היום ובין הידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי.
במחקר נכללו 3,342 משתתפים מעל גיל 55. הצריכה התזונתית נבדקה באמצעות שלושה יומני אכילה של 24 שעות בתחילת המחקר בשנת 1997 וכל 2-4 שנים במהלך תקופת המעקב.
התפקוד הקוגניטיבי הוערך עד 4 פעמים בין השנים 1997-2006.
החוקרים זיהו 6 דפוסים של צריכה קלורית: דפוס המאופיין בצריכה קלורית גבוהה בארוחת הבוקר, בארוחת הצהריים או בארוחת הערב, פיזור הצריכה הקלורית באופן מאוזן לאורך היום, דילוג על ארוחת הבוקר או דפוס עתיר נשנושים.
בהשוואה לדפוס מאוזן, קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בסין נבדק הקשר בין השינוי בצריכת החלבון ובין הסיכון להפרעה קוגניטיבית בקרב קשישים.
במחקר נכללו 6951 משתתפים מעל גיל 65 ללא דמנציה או הפרעה קוגניטיבית בתחילת המחקר.
על בסיס שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים הוערכה צריכת החלבון ממקורות תזונתיים שונים וחושב השינוי בצריכת החלבון מתחילת המחקר ועד המעקב הראשון.
במהלך תקופת מעקב של כ-6 שנים (37,535 שנות אדם), כ-17.3% מהמשתתפים דיווחו על התפתחות של הפרעה קוגניטיבית.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין מיקרונוטריאנטים בתזונה ובין התפקוד הקוגניטיבי.
במחקר אורך שנערך בסין נבדק הקשר בין דפוס התזונה והצריכה של מיקרונוטריאנטים ובין התפקוד הקוגניטיבי.
במחקר נכללו 6,308 מבוגרים מעל גיל 55 אשר השתתפו במחקר הבריאות והתזונה הלאומי להם נתונים מלפחות שני מעקבים בין השנים 1997 ל-2018.
באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים החוקרים זיהוי דפוסי תזונה עם הצריכה הגבוהה ביותר של ויטמין C, ויטמין E, אבץ, ברזל, נחושת וסלניום.
סך הכול נמצאו 6 דפוסי תזונה, כאשר הדפוס העיקרי היה מאופיין בצריכה גבוהה של קטניות, ירקות, פירות, אגוזים, בשר חזיר, דגים ושמן צמחי ובהתאם לדפוס זה נבדק הקשר לתפקוד הקוגניטיבי.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של מתכות קורט ובין התפקוד הקוגניטיבי.
במחקר נכללו הנתונים של 6,863 משתתפים מעל גיל 50 (67 בממוצע) אשר מילאו שאלוני תזונה וביצעו הערכה קוגניטיבית.
על בסיס שאלוני התזונה הוערכה הצריכה של ברזל, נחושת, אבץ ומגנזיום ונבדק הקשר בין רמת הצריכה ובין התפקוד הקוגניטיבי.
הצריכה הממוצעת הייתה 13.3 מ"ג ברזל, 1.4 מ"ג נחושת, 10.7 מ"ג אבץ ו-3.3 מ"ג מגנזיום.
נמצא כי קרא עוד.
תוספי תזונה ורכיבים צמחיים לטיפול ביתר שוּמנים בדם
בניתוח כולל של שלושה מחקרי עוקבה הוערך הקשר בין הצריכה התזונתית של ניאצין (ויטמין B3) ובין הסיכון לדיסליפידמיה.
החוקרים מסבירים כי למרות שמחקרים קליניים הדגימו את ההשפעה המיטיבה של ניאצין על רמת הכולסטרול והטריגליצרידים, עדיין לא ברור האם לצריכה התזונתית של ניאצין השפעה דומה.
ניאצין מצוי במגוון מזונות, כולל מזונות מהחי כגון עוף, בשר ודגים וכן במזונות מהצומח כגון אגוזים, קטניות ודגנים מלאים.
במחקר נכללו הנתונים משלושה מחקרי עוקבה בקוריאה בהם 211,567 משתתפים מעל גיל 40 אשר מילאו שאלוני תזונה בתחילת המחקר ובמהלך תקופת המעקב.
משך המעקב החציוני במחקרים שנכללו בניתוח היה 9.5, 4.17 ו-2.5 שנים.
הצריכה היומית הממוצעת של ניאצין הייתה 12.27 עד 14.67 מ"ג.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי קו-אנזים Q10 על פרופיל השומנים בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 50 מחקרים בהם 2,794 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כגון סוכרת, דיסליפידמיה, מחלות קרדיווסקולריות ועוד.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של קו-אנזים Q10 במינון 100 עד 900 מ"ג ליום למשך 2 עד 52 שבועות. קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו או התערבות אחרת כגון סטטינים או אומגה 3.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר שנערך בקולומביה נבדקה היעילות של תיסוף ויטמין D לירידה במשקל ולשיפור פרופיל השומנים בקרב צעירים בריאים.
במחקר נכללו 101 משתתפים בני 23 בממוצע עם BMI חציוני של 23.3.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה ויטמין D במינון 1,000 יחב"ל ליום, או לקבוצת הביקורת שקיבלה ויטמין D במינון 200 יחב"ל ליום, למשך 15 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של רכיבים צמחיים על פרופיל השומנים בקרב משתתפים עם רמת טריגליצרידים גבוהה.
בסקירה נכללו 48 מחקרים (53 זרועות טיפול) בהם 3,478 משתתפים בגיל 18 עד 70 עם רמת טריגליצרדים מעל 150 מ"ג/דצ"ל.
ב-15 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של תוספי כורכומין מסוגים שונים, לבד או בשילוב רכיבים נוספים, למשך 4 שבועות עד 6 חודשים. ב-9 מחקרים נבדקה ההשפעה של ברברין למשך 1 עד 3 חודשים, ב-6 מחקרים נבדקה ההשפעה של אנתוציאנינים למשך 12 עד 24 שבועות, ב-4 מחקרים נבדקה ההשפעה של רזברטרול למשך 2 שבועות עד 3 חודשים, ב-4 מחקרים נבדקה ההשפעה של קטכינים מתה ובשאר המחקרים נבדקו רכיבים נוספים כולל קוורצטין, מנגיפרין, איזופלבונים, ברגמוט, סילימרין, אליצין וקרוצין.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך באינדונזיה נבדקה ההשפעה של שמן קוקוס בכבישה קרה לטיפול בהיפרליפידמיה בקרב חולי סוכרת. החוקרים מציינים כי בחולי סוכרת היפרליפידמיה מהווה גורם להתפתחות תחלואה קרדיווסקולרית.
במחקר נכללו 136 חולי סוכרת עם היפרליפידמיה אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו שמן קוקוס במינון 0.6 מ"ל/ק"ג/יום במהלך 3 הימים הראשונים ולאחר מכן המינון עלה ל-1.2 מ"ל/ק"ג/יום עד ליום ה-30.
פרופיל השומנים נמדד בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות, כאשר המשתתפים התבקשו למלא דוח תזונה יומי במהלך כל תקופת המחקר.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של צריכת פלבונואידים על ריכוזי אדיפונקטין ולפטין.
אדיפונקטין ולפטין הינם אדיפוקינים, מולקולות המופרשות מרקמת השומן, כאשר מצבים של שמנות וסוכרת מאופיינים ברמת אדיפונקטין נמוכה וברמת לפטין גבוהה. עדויות ממחקרים פרה-קליניים מצביעות על כך שפלבונואידים עשויים לתרום לעלייה בייצור אדיפונקטין ולירידה בריכוז הלפטין.
בסקירה נכללו 40 מחקרים בהם נכללו משתתפים בריאים, עם עודף משקל ושמנות או עם מצבים בריאותיים אחרים כגון יתר לחץ דם, סוכרת, כבד שומני ותחלואה קרדיווסקולרית.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מזונות עשירים בפלבונואידים או תוספים, כגון תה וקטכינים, קקאו, קוורצטין, איזופלבונים מסויה ועוד בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו או התערבות תזונתית אחרת. משך ההתערבות נע בין 2 ל-96 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
