- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
השימוש הקליני בפסילוציבין | טיפול בילדים עם ADHִD | תזונה מקיימת | הטיפול הטבעי בכְאב כרוני
השימוש הקליני בפסילוציבין:
הפוטנציאל של פסילוציבין לטיפול בדיכאון,
פסילוציבין לטיפול בדיכאון בקרב חולי סרטן,
התרומה של פסילוציבין לטיפול בהתמכרות לאלכוהול,
וההשפעה של פסילוציבין על הקוגניציה והיצירתיות.
תוספי תזונה לטיפול בילדים עם ADHD:
ויטמין D בהריון והסיכון ל-ADHD בילדות,
ויטמין D בשילוב נוירופידבק לילדים עם ADHD,
היעילות של קו-אנזים Q10 לטיפול בילדים עם ADHD,
וההשפעה של סינביוטיקה בקרב ילדים עם ADHD.
תזונה מקיימת:
איכות התזונה וטביעת הרגל הפחמנית של דיאטות פופולריות,
ההשפעה הסביבתית של דיאטה מהצומח,
האם הציבור יודע מהי תזונה מקיימת?
הטיפול הטבעי בכאב כרוני:
הקשר בין תזונה עשירה באומגה 3 וכאב כרוני,
תוסף טבעי להקלה על כאב כרוני
מדיטציה לסובלים מכאב גב תחתון כרוני,
וההשפעה של ביופידבק.
השימוש הקליני בפסילוציבין
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה נוגדת הדיכאון של פסילוציבין.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות של פסילוציבין, הרכיב הפעיל בפטריות הזיה, לטיפול בהפרעת דיכאון, בנוסף לטיפול פסיכולוגי.
במחקר, שנערך בבית חולים פסיכיאטרי בשוויץ, נכללו 52 משתתפים בגיל 20 עד 60 עם אבחנה של הפרעת דיכאון.
המשתתפים חולקו אקראית לקבלת מנה אחת של פסילוציבין במינון בינוני של 0.215 מ"ג/ק"ג משקל גוף או לקבלת פלסבו. בנוסף, כל המשתתפים קיבלו תמיכה פסיכולוגית.
השְֹפעת ההתערבות נבדקה לאחר 14 יום באמצעות המדדים MADRS ו- BDI להערכת חומרת תסמיני דיכאון.
נמצא כי נטילת מנה אחת של פסילוציבין הייתה מלווה בירידה מובהקת בחומרת תסמיני הדיכאון לאחר 14 יום בהשוואה לנתוני הבסיס ובהשוואה לקבוצת הפלסבו.
עוד נמצא כי בקרב כלל המשתתפים שיעור הנסיגה של דיכאון היה 54%, כאשר מספר המשתתפים עם נסיגה של דיכאון בקבוצת הפסילוציבין היה 14 מבין 26 משתתפים, לעומת 3 מבין 26 משתתפים בקבוצת הפלסבו.
החוקרים מסכמים כי מנה אחת במינון בינוני של פסילוציבין הייתה יעילה לשיפור תסמיני הדיכאון במהלך תקופה של שבועיים לפחות, ללא דיווח על השפעות שליליות משמעותיות. יש להמשיך ולבחון את יעילות הטיפול במחקרים גדולים יותר ועם משך מעקב ממושך יותר.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של פסילוציבין, הרכיב הפעיל בפטריות הזיה, על הגמישות העצבית. מחקרים קודמים מראים כי מנה אחת של פסילוציבין הייתה מלווה בהשפעה נוגדת דיכאון, כאשר אחד המנגנונים האפשריים הינו שיפור הגמישות העצבית.
החוקרים משערים כי מתן פסילוציבין יגביר גמישות עצבית הנמדדת באמצעות EEG ויפחית תסמיני דיכאון, כאשר מצופה למצוא קשר בין השינויים ב-EEG ובין השיפור בדיכאון.
במחקר נכללו 19 משתתפים עם אבחנה של הפרעת דיכאון. כל המשתתפים קיבלו מנה אחת של פלסבו ואחריה מנה אחת של פסילוציבין במינון 0.3 מ"ג/ק"ג משקל גוף, עם הפרדה של 4 שבועות בין התנאים.
בכל אחד מהתנאים הוערכו מדדים של גמישות עצבית ורמת הדיכאון 24 שעות ושבועיים לאחר ההתערבות.
שבועיים לאחר נטילת פסילוציבין נצפה שיפור מובהק במדדי הגמישות העצבית, ללא שינוי משמעותי לאחר הפלסבו.
אומנם בשתי הקבוצות חלה ירידה בחומרת הדיכאון, אולם לאחר נטילת פסילוציבין נמצא קשר מובהק בין הירידה בחומרת הדיכאון ובין השיפור במדדי הגמישות העצבית.
החוקרים מסכמים כי השיפור בגמישות העצבית מעיד על שינוי ממושך במוח בעקבות נטילת פסילוציבין, ובכך מדד זה עשוי לשמש כסמן להשפעה של פסילוציבין וכן להסביר את ההשפעה נוגדת הדיכאון שנמצאה קשורה בפסילוציבין.
von Rotz R, Schindowski EM, Jungwirth J, Schuldt A, Rieser NM, Zahoranszky K, Seifritz E, Nowak A, Nowak P, Jäncke L, Preller KH, Vollenweider FX. Single-dose psilocybin-assisted therapy in major depressive disorder: A placebo-controlled, double-blind, randomised clinical trial. EClinicalMedicine. 2022 Dec 28;56:101809.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36636296/
Skosnik PD, Sloshower J, Safi-Aghdam H, Pathania S, Syed S, Pittman B, D'Souza DC. Sub-acute effects of psilocybin on EEG correlates of neural plasticity in major depression: Relationship to symptoms. J Psychopharmacol. 2023 Jun 30:2698811231179800.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37392016/
במחקר קליני נבדקה היעילות של טיפול פסיכולוגי קבוצתי בשילוב פסילוציבין, החומר הפעיל בפטריות הזיה, להקלה על דיכאון בקרב חולי סרטן.
החוקרים מסבירים כי כרבע מחולי הסרטן חווים דיכאון, אולם היעילות של ההתערבות הפסיכולוגית המקובלת הינה מוגבלת. במחקר קודם, החוקרים מראים יעילות גבוהה לשילוב של טיפול פסיכולוגי קבוצתי ופסילוציבין, כאשר לאחר 8 שבועות שיעור התגובה היה כ-80% ושיעור הנסיגה המלאה של תסמיני הדיכאון היה כ-50%.
במחקר זה נכללו 30 מטופלים עם סרטן גרורתי הניתן לריפוי אשר אובחנו עם דיכאון. כל המטופלים קיבלו מנה אחת של 25 מ"ג פסילוציבין בשילוב עם טיפול פסיכולוגי קבוצתי ואישי במהלך תקופה של 8 שבועות. יעילות ההתערבות הוערכה לאחר 8 שבועות ולאחר 18 חודשים.
תגובה לטיפול הוגדרה כירידה של 50% לפחות במדד הדיכאון.
נמצא כי שיעור התגובה לטיפול היה 78.6% לאחר 8 שבועות, כאשר לאחר 18 חודשים שיעור התגובה היה 64.2% ובקרב 57.1% מהמטופלים נצפתה נסיגה מלאה של הדיכאון. עוד מראים החוקרים כי במהלך תקופת המעקב חלה ירידה מובהקת בציון הדיכאון הממוצע.
החוקרים מסכמים כי במהלך תקופת מעקב ממושכת זוהתה תגובה קלינית ונסיגה של דיכאון בקרב חולי סרטן בעקבות טיפול יחיד בפסילוציבין בשילוב טיפול פסיכולוגי.
Manish Agrawal, Sarah Shnayder, Heather Honstein, Ezekiel J. Emanuel, Paul M. Thambi. Long term efficacy of psilocybin in patients with cancer and major depressive disorder (MDD). Journal of Clinical Oncology 2023 41:16_suppl, 12021-12021
https://ascopubs.org/doi/abs/10.1200/JCO.2023.41.16_suppl.12021
במחקר אקראי מבוקר שנערך בשני מרכזים אקדמיים בארה"ב נבדקה התועלת של פסילוציבין, החומר הפעיל בפטריות הזיה, בשילוב עם פסיכותרפיה, לטיפול בהתמכרות לאלכוהול.
במחקר נכללו 95 משתתפים בגיל 25 עד 65 עם אבחנה של התמכרות לאלכוהול שדיווחו על לפחות 4 ימים של שתיית אלכוהול מופרזת בחודש שקדם למחקר.
כל המשתתפים קיבלו תכנית פסיכותרפיה בת 12 שבועות, ובנוסף קיבלו באופן אקראי פסילוציבין, או דיפנהידרמין (תרופה אנטי-היסטמינית ששימשה כפלסבו) בשתי מנות - בשבוע הרביעי ובשבוע השמיני לטיפול. פסילוציבין ניתן במינון 25 ו-25-40 מ"ג ל-70 ק"ג משקל גוף במנה הראשונה והשניה, בהתאמה, דיפנהידרמין ניתן במינון 50 ו-50-100 מ"ג במנה הראשונה והשניה, בהתאמה.
השְֹפעת ההתערבות הוערכה עפ"י מספר הימים של שתיית אלכוהול מופרזת במהלך תקופת מעקב של 32 שבועות, החל ממועד המנה הראשונה.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מוצגות העדויות לגבי ההשפעה של פסילוציבין, הרכיב הפעיל בפטריות הזיה, על הקוגניציה ועל היצירתיות.
במסגרת הסקירה מוצגת ההתפתחות במחקר העוסק בהשפעה של פסילוציבין החל משנות ה-90 ומנגנוני הפעולה המעורבים, תוך התמקדות בהשפעה על הקוגניציה ועל היצירתיות.
החוקרים מציינים כי מקובל לסווג את מינון הנטילה למינוני מאקרו שלרוב נעים בין מינון נמוך של 130 מק"ג/ק"ג משקל גוף למינון גבוה של 370 מק"ג/ק"ג משקל גוף, זאת לעומת מינוני מיקרו של כ-1 מ"ג.
בסקירה נכללו 42 מחקרים שנערכו בקרב בני אדם ב-87 מכוני מחקר ברחבי העולם.
אוכלוסייה: ב-90% מהמחקרים נכללו משתתפים בריאים, ב-7% נכללו משתתפים עם הפרעת דיכאון ו-2% מהמחקרים נערכו בקרב מעשנים.
מערך המחקר: מבין כלל המחקרים, ב-83% מחקרים נכללה קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו,
מדדי התוצאה: ב-83% מהמחקרים נבדק לפחות מדד אובייקטיבי אחד של קוגניציה ו/או יצירתיות, כאשר ב-17% מהמחקרים נבדקו רק מדדים סובייקטיביים.
משך המעקב: ב-81% מהמחקרים ההשפעה הוערכה באופן אקוטי בלבד לעומת 12% מהמחקרים בהם נבדקה ההשפעה לאחר 1 עד 85 ימים ו-7% מהמחקרים בהם נבדקה גם השפעה אקוטית וגם ממושכת.
אופן נטילה ומינון: ב-83% מהמחקרים הנטילה הייתה פומית כאשר ב-74% מהמחקרים המינון הותאם למשקל הגוף. יחד עם זאת, הייתה הטרוגניות גדולה במינונים בהם נעשה שימוש, דבר המצביע על העדר הסכמה לגבי המינון המיטבי.
השפעות שליליות: ב-74% מהמחקרים לא נכללו דיווח על השפעות שליליות, כאשר ב-12% מחקרים דווח על העדר השפעות שליליות וב-14% מהמחקרים נצפו השפעות שליליות – במחקר אחד דווח על השפעות חמורות בקרב 5% מהמשתתפים (פגיעה עצמית) וב-5 מחקרים אחרים דווח על השפעות קלות כגון כאבי ראש, הפרעות שינה וחרדה.
ממצאים עיקריים: קרא עוד.
תוספי תזונה לטיפול בילדים עם ADHִD
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין ויטמין D ו-ADHD בקרב ילדים.
במחקר המבוסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר נבדק הקשר בין רמת ויטמין D של האם בהריון ובין הסיכון להתפתחות ADHD בגיל הילדות. בנוסף, החוקרים ניסו לזהות האם קיימת תקופה בהריון שבה לרמת ויטמין D השפעה משמעותית יותר בהפחתת הסיכון להתפתחות ADHD.
במחקר המקורי, שעסק במניעת אסתמה, נכללו 876 נשים בשבוע 10 עד 18 להריון אשר חולקו אקראית לקבלת ויטמין D במינון סטנדרטי (400 יחב"ל ליום) או במינון גבוה (4,400 יחב"ל ליום) במהלך כל תקופת ההריון.
במחקר זה נכללו הנתונים של 680 צמדי אם-ילד, כאשר רמת ויטמין D בדם נבדקה בטרימסטר הראשון (676 צמדי אם-ילד) ובטרימסטר השלישי (651 צמדי אם-ילד).
רמה מספקת של ויטמין D הוגדרה כ-30 ננוגרם/מ"ל ומעלה, לעומת זאת חסר חמור, חסר וחסר יחסי הוגדר כרמה נמוכה מ-12 ננוגרם/מ"ל, 12 עד 20 ננוגרם/מ"ל ו-20 עד 30 ננוגרם/מ"ל, בהתאמה.
התפתחות ADHD אצל הילד נבדקה בגיל 6 עד 9 באמצעות דיווח שנתי של ההורים על אבחונים קליניים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של ויטמין D ושל נוירופידבק, בנפרד או במשולב, לטיפול בילדים עם ADHD.
במחקר נכללו 120 ילדים בגיל 6 עד 15 אשר הופנו לטיפול במרפאה פסיכיאטרית באיראן. המשתתפים חולקו אקראית לארבע קבוצות למשך 12 שבועות:
רמת ויטמין D בדם נמדדה בתחילת המחקר ולאחר 4, 8 ו-12 שבועות.
השְֹפעת ההתערבות הוערכה באמצעות דיווח ההורים על תסמיני ADHD (באמצעות המדד ADHD-RS-IV).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף קו-אנזים Q10 לטיפול בילדים עם ADHD. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות המצביעות על קשר בין ADHD ובין עקה חמצונית ולכן משוער שתהיה לקו-אנזים Q10 השפעה מיטיבה בשל פעילותו נוגדת החמצון.
במחקר נכללו 60 ילדים בגיל 6 עד 16 עם ADHD ללא תגובה מספקת לטיפול באטומוקסטין במשך 6 חודשים. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת אטומוקסטין + קו-אנזים Q10 או לנטילת אטומוקסטין + פלסבו למשך 6 חודשים (החוקרים אינם מציינים את המינון).
יעילות הטיפול הוערכה באמצעות דיווח של ההורים (מדד CONNERS) ובנוסף תועדו השפעות שליליות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בשבדיה נבדקה ההשפעה של תוסף סינביוטיקה על סמנים חיסוניים ועל ריכוז חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) בקרב ילדים ומבוגרים עם ADHD.
מחקרים קודמים מצאו כי ישנם הבדלים בהרכב חיידקי המעי בין אוכלוסייה עם ADHD ובין אוכלוסייה בריאה, כאשר סמנים חיסוניים וחומצות שומן קצרות שרשרת משמשים כמתווכים בין המעי והמוח ונמצאו קשורים במספר הפרעות נוירו-פסיכיאטריות.
במחקר נכללו 182 ילדים ומבוגרים עם ADHD (גיל 5 עד 55) אשר קיבלו באופן אקראי תוסף סינביוטיקה או פלסבו למשך 12 שבועות, מהם 156 משתתפים סיפקו בדיקת דם.
התוסף Synbiotic 2000 הכיל 400 מיליארד חיידקים משלושה סוגים (Pediococcus pentosaceus, Lactobacillus casei ו- Lactobacillus plantarum) ו-2.5 גרם מכל אחד מסוגי הסיבים: בטא-גלוקן, אינולין, פקטין ועמילן עמיד.
דגימות הדם השוו לדגימות שנלקחו מ-57 משתתפים בריאים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
תזונה מקיימת
בהתבסס על נתונים ממחקר תצפיתי הוערכה איכות התזונה וטביעת הרגל הפחמנית של מספר דיאטות פופולריות בארה"ב. החוקרים מסבירים כי במחקרים קודמים טביעת הרגל הפחמנית של דיאטות שונות הוערכה בעיקר באופן תיאורטי על בסיס הרכב הדיאטה המומלץ, אך לא בהתאם לצריכה התזונתית בפועל.
במחקר זה נכללו הנתונים של 16,412 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה האמריקאי בשנים 2005-2010. נתוני התזונה סווגו ל-6 קבוצות דיאטה: טבעונית, צמחונית, אוכלי דגים, פליאו, קטוגנית ואוכלי-כל.
לכל דיאטה חושבה הפליטה הממוצעת של גזי חממה ל-1,000 קלוריות, וכן איכות התזונה בהתאם למדד לאכילה בריאה (HEI).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר תיאורטי בחנו החוקרים מהי ההשפעה הסביבתית של שתי דיאטות המבוססות על הצומח – דיאטה טבעונית ודיאטה ים-תיכונית.
החוקרים מסבירים כי התזונה הינה גורם מרכזי לשינוי האקלים, לצמצום משאבים, לפגיעה במגוון הביולוגי ולהשפעות סביבתיות נוספות, כאשר שינוי גלובלי בהרגלי התזונה עשוי להיות משמעותי ביותר לצמצום הפגיעה בכדור הארץ.
החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה טבעונית ודיאטה ים-תיכונית בעלות ערך קלורי ותכולת חלבון דומה על פי צריכה שבועית של 2,000 קלוריות ליום.
בהתאם לחישובים התיאורטיים, ההשפעה הסביבתית קרא עוד.
במחקר איכותני שנערך בבריטניה נבדקה ההבנה של הציבור בהתייחס לתזונה מקיימת והנכונות לבצע שינויים בתזונה בהתאם לעקרונות של קיימות.
במסגרת המחקר בוצעו ראיונות עם 21 משתתפים, בעיקר מבוגרים וצעירים, בעלי מאפיינים שונים של סביבת מגורים ואחריות על בישול.
מתוך הראיונות עלה כי קרא עוד.
הטיפול הטבעי בכְאב כרוני
במחקר עוקבה שנערך בספרד נבדק הקשר בין צריכת דגים ואומגה 3 ובין הסיכון לסבול מכאב או להחמרה של כאב בקרב קשישים.
במחקר נכללו 950 משתתפים מעל גיל 60. הצריכה של דגים ושל אומגה 3 הוערכה באמצעות שאלוני תזונה בשני מועדים בשנים 2008-2010 וב-2012. בהתאם לתכולת השומנים, החוקרים סיווגו את צריכת הדגים לשלוש קבוצות: דגים לבנים, דגים שומניים ודגים אחרים.
רמת הכאב הוערכה בשנת 2012 וב-2017 על סולם של 0 עד 6 המתייחס לחומרת הכאב, תדירות הכאב ומספר אזורי הגוף עם תחושת כאב.
החוקרים בחנו את ההחמרה ברמת הכאב בתקופה של 5 שנים בקרב כלל המשתתפים, ובנוסף בדקו את הסיכון להופעה של כאב בקרב תת-מדגם של 524 משתתפים שדיווחו על העדר כאב בתחילת תקופת המעקב.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות של תוסף תזונה חדש להקלה על כאב כרוני בקרב מבוגרים. החוקרים מציינים כי כאב כרוני הינו בעיה נפוצה בארה"ב הקשורה בשימוש יתר במשככי כאבים ולכן ישנה חשיבות למצאו אפשרויות טיפול נוספות.
במחקר זה נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה חדש המבוסס על שמן המפ (15 מ"ג פיטו-קנבינואידים), שמן קלמרי (230 מ"ג אומגה 3) ומיצוי ברוקולי (5 מ"ג גלוקורפנין).
במחקר נכללו 25 משתתפים בני 55 בממוצע אשר סובלים מכאב כרוני בשני אזורים בגוף לפחות.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת מנה אחת של התוסף ליום או לנטילת פלסבו למשך 12 שבועות, בנוסף לטיפול כירופרקטי סטנדרטי.
בתחילת המחקר ובסיומו המשתתפים התבקשו לדווח על רמת הכאב ועל מידת ההפרעה לחיי היומיום ובנוסף נבדקה רמת העקה החמצונית בדם.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים הוערכה ההשפעה של מדיטציה על מדדים של כאב, איכות חיים ודיכאון בקרב מבוגרים הסובלים מכאב כרוני בגב תחתון.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 1,005 משתתפים בגיל 40 עד 76, רובם עם כאב כרוני של למעלה מ-3 חודשים ועוצמת כאב של 4-5 מתוך 10.
בכל המחקרים נבדקה ההשפעה של מדיטציה. משך ההתערבות נע בין 90 ל-150 דקות פעם בשבוע למשך 8 שבועות, מלבד מחקר אחד שנמשך 4 שבועות. קבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד, הייתה ברשימת המתנה או שקיבלה התערבות אחרת כגון הדרכה, פעילות גופנית או פסיכותרפיה.
מדדי המטרה כללו את עוצמת הכאב (11 מחקרים), הגבלה תפקודית (7 מחקרים), איכות חיים (6 מחקרים) ודיכאון (5 מחקרים).
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר קליני איכותני הוערכה היעילות של השימוש בביופידבק להקלה על כאב גב תחתון כרוני.
במחקר נכללו 26 משתתפים בגיל 19 עד 66 עם כאב גc תחתון ממושך בחומרה בינונית, אשר קיבלו בעבר טיפולים שונים לטיפול בכאבי גב תחתון, כגון פיזיותרפיה, כירופרקטיקה ועיסוי.
במשך 8 שבועות נבדקה ההשפעה של שיטת ביופידבק הנקראת Surface electromyographic biofeedback (sEMG-BF). שיטה זו מאפשרת למטופל לקבל מידע בזמן אמת לגבי מתח השריר, וכתוצאה מכך לשיפור במדדים של תפקוד גופני, שינה, מחשבות לגבי הכאב, דיכאון וחרדה.
בסיום תקופת ההתערבות נערכו עם כל המשתתפים ראיונות חצי-מובנים במשך 10-15 דקות שנועדו להבין את חוויית הטיפול וההשפעה על מדדי הכאב, סטרס, מודעות עצמית ושינה.
מתוך הראיונות עלו שלושה נושאים עיקריים: קרא עוד.
