- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה מחקרים על טיפול בצמחי מרפא בתחום המטבולי:
ג'ינג'ר לאיזון הסוכר ולחץ הדם בקרב חולי סוכרת סוג 2,
ההשפעה של כמון על פרופיל השומנים ומדדים אנתרופומטריים,
והפוטנציאל של אלוורה לטיפול בשמנות.
בהמשך מחקרים על השְֹפעת צמחי מרפא על הטיפול בסרטן:
התרומה של כורכומין בטיפול הכימותרפי,
ורכיבים צמחיים למניעה ולטיפול במוקוזיטיס בפה על רקע הטיפול נוגד הסרטן.
מחקרים על יתר לחץ דם:
מהו הקשר בין נחושת בתזונה והתפתחות יתר לחץ דם?
פיטואסטרוגנים למניעת יתר לחץ דם,
ושהיית יער כאסטרטגיה לטיפול ביתר לחץ דם.
התערבויות טבעיות בזמן ההריון ואחר הלידה:
התערבויות לא תרופתיות לשיפור הבריאות הנפשית בקרב נשים עם הריון בסיכון גבוה,
חומצה פולית במינון גבוה למניעת תוצאות הריון שליליות,
ותזונה עשירה בפלבונואידים לנשים לאחר לידה.
תזונה לחולי קרוהן:
דיאטה פרו-דלקתית קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות קרוהן,
וכיצד התערבויות תזונתיות בקרב חולי קרוהן משפיעות על חיידקי המעי?
ומגוון מחקרים בנושאים נוספים:
תוספי חמוציות למניעת דלקות חוזרות בדרכי השתן,
רפואת צמחים לטיפול באפטות בפה,
והפוטנציאל של רכיבים תזונתיים בעלי פעילות נוגדת טסיות.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה המטבולית של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) בקרב חולי סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו עשרה מחקרים בהם 597 משתתפים בגיל ממוצע של 45 עד 58. במחקרים אלה נעשה שימוש בג'ינג'ר בצורות שונות, כולל כמוסות, טבליות, אבקה או צמח טרי, במינון יומי שנע בין 1,200 ל-3,000 מ"ג למשך שמונה עד 13 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים, נמצא כי נטילת תוספי ג'ינג'ר הייתה מלווה בירידה מובהקת ברמת הגלוקוז בצום וההמוגלובין המסוכרר, וכן בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. עם זאת, לא נמצאה השפעה מובהקת על רמת השומנים.
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה להשפעה מיטיבה של ג'ינג'ר על האיזון הגליקמי ולחץ הדם בקרב חולי סוכרת סוג 2, ללא השפעה על פרופיל השומנים.
Ebrahimzadeh A, Ebrahimzadeh A, Mirghazanfari SM, Hazrati E, Hadi S, Milajerdi A. The effect of ginger supplementation on metabolic profiles in patients with type 2 diabetes mellitus: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2022 Jan 11;65:102802.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35031435/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי כמון (Cuminum Cyminum) על פרופיל השומנים ומדדים אנתרופומטריים. בסקירה נכללו שמונה מחקרים בהם 486 משתתפים בגיל ממוצע של 36 עד 59. במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי כמון בצורת שמן, אבקה או מיצוי מימי במינון יומי של 25 עד 2,000 מ"ג למשך שמונה עד 24 שבועות. בארבעה מחקרים נכללו משתתפים עם סוכרת סוג 2 או טרום סוכרת, במחקר אחד משתתפים עם התסמונת המטבולית, בשני מחקרים משתתפים עם עודף משקל ובמחקר אחד משתתפים עם כבד שומני.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי כמון הייתה מלווה בירידה מובהקת ב-BMI ובכולסטרול הכללי, וכן תרמה לשיפור בהיקף המותניים, ברמת ה-HDL וברמת הטריגליצרידים. למרות שבאופן כללי לא נמצאה השפעה על רמת ה-LDL, השפעה מיטיבה נמצאה במחקרים ממושכים יותר (שמונה שבועות ומעלה).
מסקנת החוקרים היא כי השימוש בתוספי כמון הייתה בעלת השפעה מיטיבה על ה-BMI ורמת הכולסטרול, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים באיכות מתודולוגית גבוהה.
Tavakoli-Rouzbehani OM, Faghfouri AH, Anbari M, Nikpayam O, PourMirzaei Olyaei H, Alizadeh M. Efficacy of Cuminum Cyminum supplementation on lipid profile and anthropometric parameters: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled clinical trials. Phytother Res. 2022;36(1):380-394.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34825421/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה ההשפעה של אלוורה מהסוג Aloe ferox על פרופיל השומנים, לחץ הדם והאיזון הגליקמי, בקרב משתתפים עם שמנות. החוקרים מציינים כי סוג אלוורה זה נפוץ בטיפול של מצבים רפואיים שונים, כגון גאוט, סרטן מעי, סרטן עור ועוד, אולם אין מחקרים קליניים הבודקים את השְֹפעתו על שמנות. מחקרים שנערכו בקרב חולדות הראו שיפור במשקל ובמסת השומן וכן באיזון הגליקמי לאחר טיפול ב-Aloe ferox.
במחקר נכללו 40 משתתפים, אשר חולקו אקראית לקבלת שתי כמוסות ליום של אלוורה (460 מ"ג לכמוסה המופקים ממיץ הצמח), או פלסבו. הטיפול ניתן במשך שלושה מחזורים של שבועיים כל אחד עם הפסקה של שבועיים ביניהם [החוקרים מציינים כי מינון של שלוש כמוסות ליום גרם לעלייה בתדירות של שלשול].
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מציגים החוקרים את הממצאים הפרה-קליניים העוסקים ביעילות של כורכומין בהפחתת ההשפעות השליליות של כימותרפיה מסוג ציספלאטין ובשיפור יעילות הטיפול. החוקרים מציינים כי הטיפול בציספלאטין מעודד פגיעה ב-DNA ואפופטוזיס של תאים סרטניים, אולם עלולות להיות לו השפעות שליליות על איברי הגוף ובמקרים רבים מתפתחת עמידות לטיפול התרופתי. מחקרים פרה-קליניים וקליניים הדגימו כי לכורכומין פעילות נוגדת סרטן התורמת למניעת התפתחות הגידול. במסגרת הסקירה מציגים החוקרים קרא עוד.
בסקירה מוצגים הממצאים הפרה-קליניים והקליניים בהתייחס ליעילות של צמחי מרפא למניעה ולטיפול במוקוזיטיס בפה, כהשפעה שלילית של הטיפול נוגד הסרטן. החוקרים מציגים את המנגנונים הישירים והעקיפים המעורבים בהתפתחות מוקוזיטיס בפה כתוצאה מטיפולי כימותרפיה או קרינה ומפרטים את הממצאים ממחקרים שנערכו בקרב בני אדם, בעלי חיים או דגימות תאים.
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בהתייחס לרכיבים הצמחיים הבאים: כורכומין, סילימרין, תה מסוגים שונים המכילים תערובות שונות של צמחי מרפא, ציפורני חתול (Calendula officinalis), קומרין, קוורצטין, אלוורה (Aloe), הפורמולה היפנית Hangeshashinto , ג'ינג'ר (Zingiber officinale), ג'ינסנג קוריאני אדום (Panax ginseng) ופרופוליס.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בסין, נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של נחושת ובין התפתחות של יתר לחץ דם בקרב מבוגרים. במחקר נכללו 12,245 משתתפים ללא יתר לחץ דם בתחילת המעקב. הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות דיווח הצריכה התזונתית בשלושה ימים רצופים ורשימת המזונות המצויים בבית.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 6.1 שנים תועדו 4,304 מקרים חדשים של יתר לחץ דם. באופן כללי נמצא קשר בצורה U בין הצריכה התזונתית של נחושת והתפתחות יתר לחץ דם. ספציפית, בקרב משתתפים עם צריכת נחושת קרא עוד.
במחקר מקרה-ביקורת שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין ריכוז פיטואסטרוגנים בדם ליתר לחץ דם. במחקר נכללו 229 משתתפים עם יתר לחץ דם, 119 משתתפים עם קדם יתר לחץ דם וקבוצת ביקורת של 159 משתתפים עם לחץ דם בטווח הנורמה. החוקרים בדקו כיצד הריכוז בדם של ג'ניסטאין, דאידזאין, אקוול ואנטרולקטון (המצויים בפולי סויה) קשור בסיכון ליתר לחץ דם.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה של מחקרים התערבותיים הוערכה התרומה של אסטרטגיה המכונה שהיית יער' לטיפול ביתר לחץ דם. שהיית יער (באנגלית forest bathing או ביפנית shinrin-yoku) הינה גישה שפותחה ביפן והתפשטה למדינות נוספות, לפיה חשיפה לסביבת היער הינה אסטרטגיה לקידום בריאות המסייעת לירידה בקצב הלב ובלחץ הדם, להפחתת סטרס ולשיפור הפעילות החיסונית וכתוצאה מכך להאצת ההחלמה ממחלות ולשיפור תחושת הרווחה.
בסקירה נכללו 14 מחקרים, מהם שבעה נערכו ביפן והאחרים נערכו בסין, קוריאה, טאיוואן ופינלנד. סך הכול נכללו במחקרים אלה 951 משתתפים בגיל 19 עד 80, מרביתם סובלים מיתר לחץ דם עם או בלי טיפול תרופתי. במחקרים אלה נערכו התערבויות שונות של שהיית יער, כגון הליכה ביער, צפייה בנוף או תכנית התערבות הכוללת מספר טכניקות הרגעה אשר מתקיימת ביער.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של התערבויות לא תרופתיות על הבריאות הנפשית, בקרב נשים עם הריון בסיכון גבוה. בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 1,723 משתתפות.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון התערבויות, כולל התערבות קוגניטיבית התנהגותית (CBT או טכניקות להפגת סטרס), יוגה, טכניקות הרגעה, תמיכה פסיכולוגית או הדרכה ודיקור. מהסקירה עולה כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר נבדק האם נטילת חומצה פולית במינון גבוה לפני הכניסה להריון תורמת להפחתת תוצאות שליליות בהריון, מעבר למניעת מום בתעלה העצבית. החוקרים מציינים כי המינון המקובל הינו 0.4 מ"ג/יום בנוסף לתזונה הרגילה, אולם עדיין קיימת מחלוקת מהו המינון המיטבי. במחקר נכללו 1,060 נשים בגיל 18 עד 44 המתכננות הריון, שחולקו אקראית לקבלת חומצה פולית במינון הסטנדרטי, או במינון גבוה של ארבעה מ"ג/יום. מדד המטרה העיקרי היה אחוז המקרים של מומים מולדים.
מבין כלל המשתתפות, 431 נשים נכנסו להריון באופן טבעי בשנה הראשונה למחקר. בקבוצת ההתערבות אחוז המקרים של מומים מולדים היה 3.5% ובקבוצת הביקורת 4.4%, אולם ההבדל בסיכון לא היה מובהק סטטיסטית. עוד נמצא כי אחוז המקרים של תוצאות שליליות באופן כללי (כגון הפלה, מוות עוברי, רעלת הריון, היפרדות שליה, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך) היה 18.9% בקבוצת ההתערבות ו-36.8% בקבוצת הביקורת, נתון המבטא סיכון מובהק נמוך ב-49%.
מסקנת החוקרים היא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה התרומה של העשרת התזונה בפלבונואידים על מצב הרוח ואיכות החיים בקרב נשים בשנה הראשונה לאחר הלידה. במחקר נכללו 41 נשים שהיו חמישה עד 48 שבועות לאחר הלידה. מבין כלל המשתתפות 11 נשים היו מאובחנות עם הפרעות מצב רוח, מהן שבע נשים נטלו טיפול תרופתי. החוקרים מציינים כי זוהי פרופורציה הדומה לאוכלוסייה הכללית של נשים לאחר לידה (כ-30%).
המשתתפות חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. הנשים בקבוצת ההתערבות הונחו להוסיף בכל יום למשך שבועיים מזון אחד לפחות עשיר בפלבונואידים לתזונה הרגילה שלהן. רשימת המזונות העשירים בפלבונואידים כללה 120 גרם פירות יער, 2 קוביות גדולות שוקולד מריר 70%, 4-5 כוסות תה שחור/ירוק או קפה/קפה נטול קפאין, 250 מ"ל יין אדום, 70 גרם עלים ירוקים, 250 מ"ל מיץ תפוזים או אשכוליות סחוט טרי. הנשים בקבוצת הביקורת לא קיבלו כל הנחייה והמשיכו בצריכת התזונה הרגילה שלהן.
מדדי מצב רוח, חרדה, דיכאון ואיכות החיים הוערכו בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות. נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה גדול שנערך בספרד נבדק הקשר בין דפוס של תזונה פרו-דלקתית ובין הסיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות. כחלק ממחקר עוקבה אירופאי גדול העוסק בקשר בין תזונה וסרטן (EPIC), במחקר הנוכחי נכללו 32,633 משתתפים בגיל 29 עד 69. הפוטנציאל הדלקתי של התזונה הוערך בהתאם לשאלוני תזונה שמולאו בתחילת תקופת המעקב באמצעות המדד ISD (inflammatory score of the diet). מדד זה מאפשר לחשב ציון הנע בין דיאטה אנטי-דלקתית (ציונים שליליים) לדיאטה פרו-דלקתית (ציונים חיוביים) בהתאם לצריכה של 28 גורמים תזונתיים המתוקננים לצריכה של אוכלוסיית המחקר, כך שציון חיובי גבוה יותר מבטא פוטנציאל פרו-דלקתי גבוה יותר.
במהלך תקופת מעקב של 21 שנה תועדו 32 מקרי קרוהן ו-57 מקרי קוליטיס. נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מסכמים החוקרים את העדויות לגבי ההשפעה של דיאטות מגבילות על אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב חולי קרוהן. החוקרים מסבירים כי לחיידקי המעי תפקיד בהתפתחות של ובהתקדמות של מחלות מעי דלקתיות, כאשר ישנן עדויות לירידה במגוון החיידקים באופן כללי ובעיקר בחיידקים מהסוג Firmicutes (ממשפחת Bifidobacterium) ו-Faecalibacterium prausnitzii.
אחת מהדיאטות השכיחות בקרב חולי קרוהן הינה דיאטה דלת FODMAP אשר נמצאה יעילה להקלה על כאבי בטן, שלשול ונפיחות. יחד עם זאת, הדיאטה מובילה לירידה בצריכה של רכיבים פרה-ביוטיים ובכך עלולה לפגוע בהרכב חיידקי המעי ולהוביל לירידה בריכוז החיידקים הנ"ל.
גם דיאטות אלימינציה נוספות, כגון דיאטה נטולת לקטוז או נטולת גלוטן, הובילו להפרעה בהרכב חיידקי המעי. בניגוד לכך, דיאטה מסוג CDED (Crohn's disease exclusion diet) הכוללת הזנה אנטרלית חלקית, תרמה גם לנסיגת המחלה וגם הייתה בעלת השפעה מיטיבה על אוכלוסיית חיידקי המעי, בעיקר בקרב ילדים וצעירים.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדקה התרומה של תוספי חמוציות כטיפול משלים למניעת דלקות חוזרות בדרכי השתן בקרב קבוצות אוכלוסייה רגישות. בסקירה נכללו 28 מחקרים, ובמטה-אנליזה נכללו 23 מהמחקרים עם סה"כ 3,979 משתתפים. ב-15 מהמחקרים נעשה שימוש במיץ חמוציות, ב-12 מחקרים נעשה שימוש בכמוסות, ובמחקר אחד נעשה שימוש במיץ ובטבליות. המינון היומי נע בין 0.4 ל-194.4 גרם.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של צמחי מרפא לטיפול בהישנות של אפטות בחלל הפה. בסקירה נכללו 33 מחקרים בהם 2,113 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון טיפולים צמחיים לעומת טיפול תרופתי (חמישה מחקרים), טיפול אחר (ארבעה מחקרים) או פלסבו (24 מחקרים). משך המחקרים נע בין יום לשלוש שנים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בשימושים הפוטנציאליים של רכיבים תזונתיים בעלי פעילות נוגדת טסיות שאינם בתחום הבריאות הקרדיווסקולרית, בדגש על התוסף המסחרי Fruitflow® המבוסס על מיצוי עגבניות מסיס במים.
החוקרים מסבירים, כי בעשור האחרון התפתחה ההבנה שמעבר לתפקיד של טסיות בשמירה על הומאוסטזיס, יש להן תפקיד מרכזי בתיאום התגובה הדלקתית והחיסונית. לפיכך, לשפעול הטסיות ולאינטראקציה שלהן עם גורמים אחרים בכלי הדם פוטנציאל להשפעה על מגוון היבטים בריאותיים. לטיפול התרופתי השפעה חזקה שמתאימה רק לתחום הטיפול הקליני, ולכן השימוש ברכיבים תזונתיים בעלי פעילות נוגדת טסיות עשוי להיות יעיל ובטוח לאוכלוסייה הכללית. רכיבים תזונתיים בעלי פעילות נוגדת טסיות כוללים פיקנוגנול, תרכובות גופרתיות המצויות בשום, פלבונואידים המצויים בבצל, ענבים ושמן זית, ואנתוציאנינים מפירות יער.
במסגרת הסקירה סוקרים החוקרים את הרכיבים הפעילים, מנגנוני הפעולה, היעילות והבטיחות של Fruitflow®, מציגים את הממצאים בהתייחס לתפקיד של רכיבים תזונתיים בעלי פעילות נוגדת טסיות בתהליכי דלקת, כולל תהליכי דלקת על רקע פעילות גופנית ועל רקע זיהום אוויר, וכן בתפקידם בפעילות החיסונית. בהמשך דנים החוקרים בתחומים החדשים בהם ישנו פוטנציאל לשימוש ברכיבים אלה, כולל יתר פעילות של טסיות בגיל המעבר, בהפרעות זקפה ובתגובה אלרגית. החוקרים מסכמים, כי לטסיות מגוון תפקידים, כאשר לאור ההבנה קרא עוד.
