פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש אוקטובר 2021 - מקבץ 4

עודכן בתאריך 21/10/2021

 

השבוע במרכז הסקירה מחקרים בתחום הקרדיווסקולרי:

נטילת אומגה 3 במינון גבוה והסיכון לפרפור פרוזדורים,

תזונה מבוססת על הצומח והסיכון הקרדיווסקולרי,

והקשר בין צריכת בשר אדום ומעובד לסיכון למחלת לב כלילית.

 

מחקרים על תוספים לסיבוכי סוכרת:

ויטמין B12 לטיפול בנוירופתיה סוּכרתית,

והפוטנציאל של פרוביוטיקה למטופלים עם נפרופתיה סוּכרתית.

 

ענייני הריון ולידה:

לא נמצאה תמיכה לשימוש בשמן נר הלילה לעידוד לידה,

ושימוש בפרצטמול בהריון נמצא קשור בסיכון מוגבר לאוטיזם ולהפרעות קשב.

 

משהו לקטנטנים:

האם נמצאה תמיכה ליעילות של תוספי חומצות שומן בקרב ילדים עם ADHD?

כיצד גורמים בראשית החיים מעצבים את ההתפתחות?

וחשיבות התזונה לבריאות הנפשית של ילדים.

 

ומחקרים במגוון נושאים נוספים:

התערבות תזונתית לטיפול בהפרעה דו-קוטבית,

פוטנציאל להשפעה מזיקה של מתן ויטמין D למטופלים עם מחלת כליות כרונית,

צריכת תה, אלכוהול ופירות קשורה בסיכון מופחת לאבנים בכליות,

מוצרי דבורים לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה,

תזונה בריאה מהצומח קשורה בסיכון מופחת לסרטן הערמונית,

ואימוני התנגדות לנשים לאחר גיל המעבר.

 

 

נטילת אוֹמגה 3 במינון גבוה קשורה בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדקה ההשפעה של תוספי אומגה 3 על הסיכון לפרפור פרוזדורים (AF). החוקרים מציינים כי במחקרים אקראיים מבוקרים קודמים נמצאה עלייה בסיכון, כאשר הבדלים בממצאים בין מחקרים עשויים להיות תלויי מינון. 

בסקירה נכללו רק מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה הקרדיווסקולרית של תוספי אומגה 3, כולל על פרפור פרוזדורים, עם מדגם של 500 משתתפים לפחות, ומשך מעקב חציוני של שנה ומעלה. בסקירה נכללו שבעה מחקרים בהם 81,210 משתתפים בני 65 בממוצע (40% נשים ו-60% גברים). משך המעקב הממוצע היה כחמש שנים. מבין כלל המשתתפים, כ-73% מהם השתתפו במחקרים בהם ניתן מינון של עד 1 גרם/יום אומגה 3 ו-27% במחקרים בהם ניתן מינון גבוה מ-1 גרם/יום. 

בניתוח כולל של הנתונים לפי מינון נמצא סיכון גבוה ב-49% לפרפור פרוזדורים בקרב משתתפים שנטלו מעל 1 גרם/יום בהשוואה לעד 1 גרם/יום. החוקרים מראים כי הסיכון לפרפור פרוזדורים עלה ב-11% עבור כל עלייה במינון של 1 גרם. 

הם מסכמים כי נטילת תוספי אומגה 3 הייתה קשורה בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים, בעיקר במחקרים בהם ניתן מינון גבוה מ-1 גרם/יום.    

לקריאה נוספת: לחצו כאן.

Gencer B, Djousse L, Al-Ramady OT, Cook NR, Manson JE, Albert CM. Effect of Long-Term Marine Omega-3 Fatty Acids Supplementation on the Risk of Atrial Fibrillation in Randomized Controlled Trials of Cardiovascular Outcomes: A Systematic Review and Meta-Analysis. Circulation. 2021 Oct 6.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34612056/

 

 

תזונה מבוססת על הצומח קשורה בסיכון קרדיווסקולרי מופחת

כחלק ממחקר עוקבה העוסק בבריאות האישה, במחקר הנוכחי הוערך הקשר בין דיאטת פורטפוליו והסיכון לאירוע קרדיווסקולרי. דיאטת פורטפוליו הינה דיאטה המבוססת על הצומח וכוללת מזונות התורמים להפחתת הכולסטרול כגון חלבון מהצומח, אגוזים, סיבים מסיסים ופיטוסטרולים וכן שומנים חד בלתי רווים. במחקר נכללו הנתונים של 123,330 נשים לאחר גיל המעבר ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית אחריהן נערך מעקב משנת 1993 ועד 2017. 

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-15 שנה תועדו 13,365 אירועים קרדיווסקולריים, מהם 5,640 מקרים של מחלת לב כלילית, 4,440 מקרי שבץ, 1,907 מקרים של אי ספיקת לב, ו-929 מקרים של פרפור פרוזדורים. 

נמצא כי היענות גבוהה לדיאטת פורטפוליו הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-11% לאירוע קרדיווסקולרי, ב-14% למחלת לב כלילית, וב-17% לאי ספיקת לב, ללא קשר מובהק לשבץ או לפרפור פרוזדורים. 

מסקנת החוקרים היא כי דיאטת פורטפוליו הייתה קשורה בסיכון קרדיווסקולרי מופחת בקרב נשים לאחר גיל המעבר, ויש להמשיך ולבחון את יעילות הדיאטה באוכלוסיות נוספות.  

Glenn AJ, Lo K, Jenkins DJA, Boucher BA, Hanley AJ, Kendall CWC, Manson JE, Vitolins MZ, Snetselaar LG, Liu S, Sievenpiper JL. Relationship Between a Plant-Based Dietary Portfolio and Risk of Cardiovascular Disease: Findings From the Women's Health Initiative Prospective Cohort Study. J Am Heart Assoc. 2021 Aug 17;10(16):e021515.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34346245/

 

 

צריכת בשר אדום ומעובד קשורה בסיכון מוגבר למחלת לב כלִילית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, נבדק הקשר בין צריכת בשר והסיכון למחלת לב כלילית. משוער שצריכת בשר קשורה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, בשל התכולה הגבוהה של שומן רווי הגורם לעלייה ב-LDL, והכמות גבוהה של נתרן בבשר מעובד הגורמת לעלייה בלחץ הדם. בסקירה נכללו 13 מחקרים בהם 1,427,989 משתתפים, מהם 32,630 מקרים של מחלת לב כלילית. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Papier K, Knuppel A, Syam N, Jebb SA, Key TJ. Meat consumption and risk of ischemic heart disease: a systematic review and meta-analysis. Crit Rev Food Sci Nutr. Published online July 20, 2021. 

 

 

וִיטמין Bִ12 לטיפול בנוֹירופתיה סוּכרתית

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין B12 בקרב מטופלים עם נוירופתיה סוּכרתית. במחקר נכללו 90 חולי סוכרת סוג 2 עם נוירופתיה היקפית ואוטונומית, הנוטלים מטפורמין במשך ארבע שנים לפחות. המשתתפים חולקו אקראית לנטילה פומית של תוסף ויטמין B12 (מתילקובלאמין) במינון 1,000 מק"ג/יום, או פלסבו, למשך שנה. 

בקרב כל המשתתפים רמת הבסיס של ויטמין B12 הייתה נמוכה מ-400 pmol/L. כמצופה, בקבוצת ההתערבות בלבד נצפתה עלייה משמעותית ברמת ויטמין B12 (מ-232 ל-777 pmol/L בממוצע). נמצא כי קרא עוד.

Didangelos T, Karlafti E, Kotzakioulafi E, Margariti E, Giannoulaki P, Batanis G, Tesfaye S, Kantartzis K. Vitamin B12 Supplementation in Diabetic Neuropathy: A 1-Year, Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial. Nutrients. 2021 Jan 27;13(2):395.

 

 

הפוטנציאל של שימוש בפרוֹביוטיקה למטופלים עם נפרופתיה סוּכרתית

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בסין, נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על האיזון הגליקמי ותפקודי הכליות, בקרב מטופלים עם נפרופתיה סוּכרתית. במחקר נכללו 76 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 12 שבועות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו מינון יומי של 3.2 מיליארד חיידקים מהסוגים Bifidobacterium bifidum, Lactobacillus acidophilus, ו-Streptococcus thermophilus. 

להלן הממצאים העיקריים קרא עוד.

Jiang H, Zhang Y, Xu D, Wang Q. Probiotics ameliorates glycemic control of patients with diabetic nephropathy: A randomized clinical study. J Clin Lab Anal. 2021 Apr;35(4):e23650.

 

 

לא נמצאה תמיכה לשימוש בשמן נר הלילה לעידוד לידַה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים, הוערכה התועלת של שמן נר הלילה בתהליך הלידה, כולל התחלת לידה והתרחבות צוואר הרחם. בסקירה נכללו שישה מחקרים בהם 680 משתתפות. במחקרים אלה נעשה שימוש בשמן נר הלילה בכמוסות בנטילה פומית במשך 7-14 יום, בכמוסה לשימוש וגינאלי בכניסה לחדר לידה, או בשילוב של שימוש חיצוני ונטילה פומית במהלך הלידה

במטה-אנליזה המבוססת על ארבעה מהמחקרים (490 משתתפות) לא נמצאה השפעה מובהקת להתערבות בהשוואה לפלסבו. החוקרים מסכמים כי קרא עוד.

Moradi M, Niazi A, Heydarian Miri H, Lopez V. The effect of evening primrose oil on labor induction and cervical ripening: A systematic review and meta-analysis. Phytother Res. 2021 Apr 29.

 

 

שימוש בפרצטמול בהריוֹן קשור בסיכון מוגבר לאוֹטיזם ולהפרעות קשב

במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה הוערך הקשר בין חשיפה בראשית החיים לפרצטמול, ובין הסיכון להתפתחות אוטיזם והפרעות קשב. במחקר נכללו הנתונים משישה מחקרי עוקבה שנערכו באירופה, בהם סה"כ 73,881 צמדי אם-ילד. הערכת חשיפה תוך-רחמית ועד גיל 18 חודש לפרצטמול הוערכה באמצעות שאלונים וראיונות. תסמיני אוטיזם ו-ADHD הוערכו בגילאי ארבע עד 12 באמצעות מדדים סטנדרטיים. שיעור הילדים עם מאפיינים גבוליים או תסמינים קליניים של אוטיזם ושל ADHD נע בין 0.9-12.9% ובין 1.2-12.2%, בהתאמה. 

מניתוח הנתונים עולה כי קרא עוד.  

Alemany S, Avella-García C, Liew Z, García-Esteban R, Inoue K, Cadman T, López-Vicente M, González L, Riaño Galán I, Andiarena A, Casas M, Margetaki K, Strandberg-Larsen K, Lawlor DA, El Marroun H, Tiemeier H, Iñiguez C, Tardón A, Santa-Marina L, Júlvez J, Porta D, Chatzi L, Sunyer J. Prenatal and postnatal exposure to acetaminophen in relation to autism spectrum and attention-deficit and hyperactivity symptoms in childhood: Meta-analysis in six European population-based cohorts. Eur J Epidemiol. 2021 May 28. 

 

 

לא נמצאה תמיכה ליעילות של תוספי חוּמצות שומן בקרב ילדים עם AִDHD

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות והבטיחות של תוספי חומצות שומן רב בלתי רוויות לטיפול ב-ADHD בקרב ילדים. בסקירה נכללו 31 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,755 ילדים בגילאי 6 עד 18 המאובחנים עם ADHD. במחקרים אלה נבדקו התערבויות שכללו תוספי אומגה 3, אומגה 6, או שילוב שלהם למשך 8 שבועות עד 12 חודשים, כטיפול יחיד או בשילוב עם טיפול תרופתי. 

להלן הממצאים העיקריים לאחר ניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.

Händel MN, Rohde JF, Rimestad ML, Bandak E, Birkefoss K, Tendal B, Lemcke S, Callesen HE. Efficacy and Safety of Polyunsaturated Fatty Acids Supplementation in the Treatment of Attention Deficit Hyperactivity Disorder (ADHD) in Children and Adolescents: A Systematic Review and Meta-Analysis of Clinical Trials. Nutrients. 2021 Apr 8;13(4):1226.

 

 

כיצד גורמים בראשית החיים מעצבים את ההתפתחות?

בסקירה דנים החוקרים בעדויות העדכניות בהתייחס להשְפעת התזונה בראשית החיים על ציר המעי-מוח, ועל עיצוב אוכלוסיית חיידקי המעי במהלך ההתפתחות העצבית. במסגרת הסקירה, מוצגים הגורמים המשפיעים על התפתחות חיידקי המעי וההתפתחות הקוגניטיבית מההריון ועד הילדות המוקדמת, כגון גנטיקה, הבריאות הנפשית ואורח החיים של האם, אופן הלידה, חשיפה לאנטיביוטיקה, דפוסי התזונה של האם ותזונת התינוק. 

בסקירה מפורטים מסלולי התקשורת בין המעי והמוח והשְפעת התזונה על מסלולים אלה, כבסיס לקשרים בין חיידקי המעי, התפתחות המוח והתזונה. החוקרים מפרטים את הממצאים העוסקים בקשרים אלה בחלונות זמן משמעותיים בהתפתחות העובר והתינוק (1,000 הימים הראשונים). מהסקירה עולה כי קרא עוד.

Ratsika A, Codagnone MC, O'Mahony S, Stanton C, Cryan JF. Priming for Life: Early Life Nutrition and the Microbiota-Gut-Brain Axis. Nutrients. 2021 Jan 28;13(2):423.

 

 

חשיבות התזונה לבריאות הנפשית של ילדים

במחקר חתך שנערך בבריטניה, נבדק הקשר בין מאפייני התזונה בקרב ילדים בגיל בית הספר ובין תחושת הרווחה הנפשית שלהם. במחקר נכללו הנתונים של 7,570 ילדים בוגרים בגילאי 12-18 (חטיבת ביניים ותיכון) ו-1,253 ילדים צעירים בגילאי 8-12 (בית ספר יסודי). בקרב ילדים בוגרים תחושת הרווחה הנפשית חושבה באמצעות המדד WEMWBS להערכת התפקוד הפסיכולוגי והתחושה הסובייקטיבית בטווח ציונים של 14-70, ובקרב ילדים צעירים נעשה שימוש במדד SCWS בטווח ציונים של 12-60. הממוצע במדד WEMWBS היה 46.6 ובמדד SCWS הממוצע היה 46.0. שיעור הילדים שצרכו לפחות חמישה פירות וירקות ליום היה 25.2% בקרב הילדים הבוגרים ו-28.5% בקרב הילדים הצעירים, כאשר 9.8% ו-9.1%, בהתאמה, לא צרכו כלל פירות וירקות. עוד נמצא כי 21.1% ו-11.7% מהילדים, בהתאמה, לא אכלו ארוחת בוקר או רק שתו משקה שאינו משקה אנרגיה, ו-11.4% מהילדים הבוגרים לא אכלו ארוחת צהריים. נמצא כי קרא עוד.  

Hayhoe R, Rechel B, Clark AB, et al. Cross-sectional associations of schoolchildren’s fruit and vegetable consumption, and meal choices, with their mental well-being: a cross-sectional study. BMJ Nutrition, Prevention & Health 2021;e000205. 

 

 

התערבות תזונתית לטיפול בהפרעה דו-קוטבית

במחקר אקראי מבוקר, בוצעה הערכה מקדימה לתועלת של התערבות תזונתית המבוססת על צריכה גבוהה של אומגה 3 ונמוכה של אומגה 6, בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית, בדגש על איזון תסמיני מצב הרוח והפחתת המצוקה הפסיכולוגית. במחקר נכללו 82 מטופלים אשר בנוסף לטיפול הסטנדרטי ולייעוץ תזונתי, חולקו לשתי קבוצות הדיאטה למשך 12 שבועות. קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה הכוללת 1,500 מ"ג אומגה 3 וכ-2% מסך הצריכה הקלורית שמקורה באומגה 6, וקבוצת הביקורת צרכה 150 מ"ג אומגה 3 ו-7% מסך הצריכה הקלורית שמקורה באומגה 6, בהתאם לדיאטה האמריקאית הסטנדרטית. 

נמצא כי קרא עוד.

Saunders EFH, Mukherjee D, Myers T, Wasserman E, Hameed A, Krishnamurthy VB, MacIntosh B, Domenichiello A, Ramsden CE, Wang M. Adjunctive Dietary Intervention for Bipolar Disorder: a randomized, controlled, parallel-group, modified double-blinded trial of a high n-3 plus low n-6 diet. Bipolar Disord. 2021 Jul 4.

 

 

פוטנציאל להשפעה מזיקה של מתן וִיטמין D למטופלים עם מחלת כליות כרוֹנית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על ריכוז גורם הגדילה FGF23 בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית. להורמון FGF23 (fibroblast growth factor-23) תפקיד בוויסות רמות הזרחן ובסינתזה של ויטמין D בכליות. במחלת כליות כרונית, ריכוז גבוה מבטא הפרעה בהפרשת הזרחן וקשור בסיכון מוגבר להתפתחות ולהתקדמות של תחלואה קרדיווסקולרית, כאשר נמצאו עדויות לכך שנטילת תוספי ויטמין D מובילה לעלייה בריכוז. 

בסקירה נכללו שמונה מחקרים (תשע זרועות טיפול) בהם 983 מטופלים בגילאי 35-71. במחקרים אלה ניתנו תוספי ויטמין D בנטילה פומית בהשוואה לפלסבו, בשני מחקרים ניתן מינון ממוצע של עד 500 יחב"ל/יום, בשלושה מחקרים ניתן מינון של 500 עד 5,000 יחב"ל/יום, ובארבעה מחקרים ניתן מינון של 5,000 ומעלה יחב"ל/יום. משך ההתערבות נע בין 6 ל-26 שבועות. 

בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.  

Karimi E, Bitarafan S, Mousavi SM, Zargarzadeh N, Mokhtari P, Hawkins J, Meysamie A, Koohdani F. The effect of vitamin D supplementation on fibroblast growth factor-23 in patients with chronic kidney disease: A systematic review and meta-analysis. Phytother Res. 2021 Apr 30.

 

 

צריכת תה, אלכוהול ופירות קשורה בסיכון מופחת לאבנים בכליוֹת

במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בסין, נבדק הקשר בין צריכת תה, אלכוהול ופירות והסיכון לאבנים בכליות, בעיקר בשל תרומתם להעלאת רמת הנוזלים בגוף. במחקר נכללו 502,621 משתתפים מהביו-בנק הסיני, אשר דיווחו על הצריכה התזונתית בתחילת המחקר. מקרים של אבנים בכליות נאספו באמצעות רשומות ביטוח הבריאות הלאומי. במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-11 שנים תועדו 12,407 מקרים של אבנים בכליות

באופן כללי נמצא כי קרא עוד.

Wang H, Fan J, Yu C, Guo Y, Pei P, Yang L, Chen Y, Du H, Meng F, Chen J, Chen Z, Lv J, Li L, On Behalf Of The China Kadoorie Biobank Collaborative Group. Consumption of Tea, Alcohol, and Fruits and Risk of Kidney Stones: A Prospective Cohort Study in 0.5 Million Chinese Adults. Nutrients. 2021 Mar 29;13(4):1119.

 

 

מוצרי דבורים לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות של מוצרי דבורים למניעה ולטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה בקרב מבוגרים וילדים, כולל כנגד הנגיף הגורם למחלת הקורונה (SARS-CoV-2). בסקירה נכללו תשעה מחקרים בהם 674 מבוגרים ו-781 ילדים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מוצרי דבורים (כגון פרופוליס או דבש) עם או בלי טיפול סטנדרטי לעומת טיפול סטנדרטי בלבד, טיפול אחר או פלסבו. 

מהסקירה עולה כי קרא עוד.

Arentz S, Hunter J, Khamba B, Mravunac M, Lee Z, Alexander K, Lauche R, Goldenberg J, Myers SP. Honeybee products for the treatment and recovery from viral respiratory infections including SARS-COV-2: A rapid systematic review. Integr Med Res. 2021 Oct 1:100779.

 

 

תזונה בריאה מהצומח קשורה בסיכון מופחת לסרְטן הערמונית

במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין דפוס של תזונה המבוססת על הצומח, והסיכון לסרטן הערמונית. החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הצביעו על השפעה מיטיבה למזונות ספציפיים מהצומח, כגון ליקופן המצוי בעגבניות, לעומת השפעה מזיקה למזונות מהחי, כגון בשר ומוצרי חלב, אולם העדויות מוגבלות בהתייחס להשפעה של דפוס התזונה הכולל. 

בהתבסס על נתונים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות, במחקר נכללו 47,243 גברים, אחריהם נערך מעקב במשך 28 שנה. דפוס התזונה חושב באמצעות שאלוני תזונה שמולאו כל ארבע שנים. במהלך תקופת המעקב 6,660 גברים אובחנו עם סרטן הערמונית, מהם 516 משתתפים אובחנו בשלב מתקדם, 958 משתתפים אובחנו עם מחלה קטלנית ו-807 משתתפים נפטרו מהמחלה. 

לא נמצא קרא עוד.

Loeb S, Fu BC, Bauer SR, et al. MP32-06 Association of plant-based dietary patterns with prostate cancer risk. J Urol. Published online September 1, 2021. 

 

 

אימוני התנגדות לנשים לאחר גִיל המעבר

במחקר קליני נבדקה ההשפעה של אימוני התנגדות בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו 40 נשים, אשר חולקו אקראית להשתתפות בתכנית אימוני התנגדות בעומס נמוך או גבוה (30-35 חזרות לעומת 8-12 חזרות), למשך 12 שבועות. מדדי המטרה כללו את ריכוז האדיפוקינים (אדיפונקטין ולפטין), מולקולות היצמדות (MCP-1, ICAM-1), חלבוני עקת חום, מסת שומן, חוזק השריר, והיכולת הגופנית. 

מהתוצאות עולה קרא עוד.

Carneiro MAS, Oliveira Júnior GN, de Sousa JFR, Orsatti CL, Murta EFC, Michelin MA, Cyrino ES, Orsatti FL. Effect of whole-body resistance training at different load intensities on circulating inflammatory biomarkers, body fat, muscular strength, and physical performance in postmenopausal women. Appl Physiol Nutr Metab. 2021 Aug;46(8):925-933.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם